Transcript דירקטור בחברה - דברים שחייבים לדעת

‫מועצת המנהלים‪ ,‬הדירקטור‪:‬‬
‫קשרי גומלין‪ ,‬חובות ותחומי אחריות‬
‫מרצה‪ :‬נעם פרדס‪ ,‬רואה חשבון‪ ,‬כלכלן‬
‫‪054-6407649 ,03-6326366‬‬
‫‪www.etafinancials.com‬‬
‫‪[email protected], [email protected]‬‬
‫‪1‬‬
‫מהו דירקטוריון ומה תפקידו‬
‫על פי חוקי מדינת ישראל‪,‬כל גוף עסקי שמוגדר ברשויות כחברה בע"מ (ללא קשר‬
‫לגודלו)‪ ,‬מחויב למנות מועצת מנהלים (דירקטוריון)‪ ,‬כשבראשו יעמוד יו"ר הדירקטוריון‪.‬‬
‫מינוי דירקטוריון נעשה הן בחברות פרטיות והן בציבוריות (שנסחרות בבורסה)‪.‬‬
‫בחברה פרטית ממונה הדירקטוריון‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על ידי מחזיק המניות העיקרי בחברה‪.‬‬
‫בחברה ציבורית ממונה הדירקטוריון על ידי בעלי המניות‪ ,‬שלאו דווקא עובדים בפועל‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫דירקטוריון החברה אחראי על התווית הדרך העסקית‪ ,‬הגדרת יעדים אסטרטגיים‪,‬‬
‫מפקח על פעולות ההנהלה‪.‬‬
‫החברים במועצת המנהלים (הדירקטורים) מהווים את הסמכות העליונה בחברה‪,‬‬
‫ומתווים להנהלת החברה את היעדים העסקיים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אחריות הדירקטור ‪ -‬טיבה והיקפה‬
‫מכח חוק החברות‪ ,‬מוטלות על הדירקטורים בתאגיד (‪ )1‬חובות זהירות ו‪ )2( -‬חובות‬
‫אמון כלפי התאגיד‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת אחריות דירקטורים כלפי צדדים שלישיים‬
‫א‪ .‬חובת אמונים כלפי התאגיד ‪ -‬משמעות חובה זו היא כי הדירקטור חייב לפעול‬
‫כאשר לנגד עיניו עומד אך ורק אינטרס אחד – טובת התאגיד‪.‬‬
‫הפרת חובת האמונים הינה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כהפרת ההתקשרות של הדירקטור עם התאגיד‪,‬‬
‫ויחולו הדינים החלים על הפרת חוזה בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬חובת זהירות כלפי התאגיד – דירקטור חב חובת זהירות בנזיקין כלפי התאגיד‪.‬‬
‫משמעות חובה זו היא כי על הדירקטור למלא תפקידו כראוי‪ ,‬לא להתרשל במילוי תפקידו‬
‫ולנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק לתאגיד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫משמעות חובת הזהירות היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היא כי אם יפר דירקטור את חובת‬
‫הזהירות כאמור‪ ,‬בהיגרם נזק לתאגיד ובהתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם‬
‫להפרת חובת הזהירות של הדירקטור‪ ,‬הרי שהדירקטור ייחשב כמי שנהג‬
‫ברשלנות‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬עשוי להיות מחויב‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתשלום פיצויים לתאגיד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אחריות כלפי צדדים שלישיים‪:‬‬
‫סעיף ‪ 54‬לחוק החברות עוסק באחריות יחידי האורגן בחברה‪ ,‬וקובע כדלקמן‪:‬‬
‫"אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן‪ ,‬לחברה‪ ,‬כדי לגרוע מהאחריות האישית‬
‫שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס"‪.‬‬
‫סעיף זה מאפשר למעשה ביצוע "הרמת מסך ההתאגדות" בין אורגני התאגיד‬
‫לתאגיד‪ ,‬וייחוס עוולות ועבירות שבוצעו לכאורה על ידי התאגיד (כולל דירקטורים‬
‫המכהנים בתאגיד‪ ,‬מקבלי ההחלטות ו‪/‬או מפקחי העל ) כלפי צד שלישי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫"הדירקטור הסביר"‬
‫על הדירקטור לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל דירקטור סביר‪ ,‬באותה‬
‫עמדה ובאותן נסיבות‪ ,‬ולנקוט‪ ,‬בשים לב לנסיבות העניין‪ ,‬אמצעים סבירים לקבלת‬
‫מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה‬
‫הנעשית על ידו בתוקף תפקידו‪ ,‬ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין‬
‫פעולות כאמור‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬דנו בתי המשפט השונים בחובות הדירקטורים ובאחריות נושאי‬
‫המשרה בתאגיד‪.‬‬
‫בפסיקות שונות של בתי המשפט (כפי שיצוין להלן) ניתן לראות מגמה ברורה‬
‫של החמרה והרחבה של מהות תפקיד הדירקטור‪ ,‬חובות התפקיד והאחריות‬
‫שהוא נושא‪.‬‬
‫חובת האמונים וחובת הזהירות‪ ,‬כמו גם אחריות הדירקטור כלפי צד ג'‬
‫מפורשים כיום באופן מחמיר ורחב‬
‫‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫השינוי המהפכני החל בפסק דין של בית המשפט העליון בע"א ‪610/94‬‬
‫בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה‪ ,‬שם נופצה‬
‫"תיאוריות הכבוד והמעמד" אשר הייתה רווחת עד אז‪ ,‬לפיה משרת הדירקטור‬
‫בתאגיד הינה משרת כבוד ייצוגית גרידא‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע כי על מנת למלא תפקידו ולצאת ידי חובת הזהירות‬
‫המוטלת עליו‪ ,‬על דירקטור לנהוג כ"דירקטור סביר" ‪ -‬להבדיל מהמבחן‬
‫הרלוונטי לפקודת הנזיקין שהינו‪" :‬האדם הסביר"‪ ,‬בנסיבות העניין (זהו מבחן‬
‫אובייקטיבי)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫על פי הפסיקה‪ ,‬דירקטור סביר הוא כזה הממלא אחר תפקידו על פי דין בפועל‪ ,‬היינו‪:‬‬
‫‪ ‬מפקח באופן אמיתי‪ ,‬ישיר ומעשי על הדרך בו הזרוע הביצועית (מנכ"ל ונושאי משרה‬
‫אחרים בתאגיד) מבצעת את תפקידה‪,‬‬
‫‪ ‬מעיין בדו"חות ובחשבונות של גופי הביקורת הפנימיים (ועדת ביקורת מבקר פנים)‬
‫והחיצוניים‪,‬‬
‫‪ ‬במידת הצורך מקבל ייעוץ והכוונה מתאימים‪,‬‬
‫‪ ‬דורש לקבל מידע מלא‪ ,‬שואל וחוקר ולא מהווה "חותמת גומי"‪ ,‬מתעניין ומעורה היטב‬
‫בענייני התאגיד ופעילותו על מנת להכירו באופן יסודי ומעמיק‪ ,‬ומודע היטב למצבו‬
‫הפיננסי של התאגיד‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מאז פסק הדין הנ"ל‪ ,‬עמדת בתי המשפט בנושא אחריות דירקטורים הינה עקבית‪,‬‬
‫ואף ניתן להבחין בהחמרה ועליית מדרגה נוספת שחלה‪ :‬בפסק דין בפרשת פלד‬
‫גבעוני ( ‪ 40213/05‬מדינת ישראל נ' רחל טולדנו)‪ ,‬שם הושם דגש על העברת‬
‫המסר‪ ,‬לפיו ‪:‬‬
‫על דירקטור לוודא כי הוא אכן ניחן בכישורים המתאימים‪ ,‬על מנת למלא‬
‫תפקידו כדירקטור סביר‪ ,‬אחרת ‪ -‬הוא עשוי ליתן את הדין‪ ,‬גם בפלילים‪ ,‬בגין‬
‫תקלות וכשלים שיגרום או שייטול בהם חלק‪ ,‬גם בדרך של "ישיבה על הגדר"‬
‫ועצימת עיניים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מתוך פסק דין גבעוני‪-‬פלד‪:‬‬
‫"המסר הזה‪ ,‬שצריך להיות צלול ובהיר‪ :‬יידע כל דירקטור‪ ,‬כי יכול הוא‬
‫לכהן כך ‪,‬רק אם הוא ניחן בכישורים המתאימים‪ .‬כהונתו איננה פרס‬
‫בעבור שירותים שנתן בעבר‪ ,‬איננה גמול על נאמנות למאן דהוא או‬
‫היכרות עימו ואף איננה לצורך התנסות בתחום חדש או זר לו‪ .‬וגם‬
‫זאת עליו לדעת ‪ -‬אם יחטא באלה וכיוצא בזה יפעל שלא כדרך שהיה‬
‫פועל בה דירקטור סביר‪ ,‬הוא עלול לתת את הדין בגין תקלות שיגרום‬
‫או קלקלות שייטול בהן חלק‪ .‬הוא עלול‪ ,‬כדי להגן על הציבור מפניו‪,‬‬
‫גם להיפסל מכהונה בעתיד‪ ,‬כפי שקובע החוק ‪".‬‬
‫‪12‬‬