Transcript מפגש-10-ג_התערבות-ברמת-הפרט

‫לא בבית ספרינו – התמודדות עם‬
‫אלימות במערכת החינוך‬
‫תפקיד המורה בהתמודדות עם‬
‫אלימות – רמת הפרט‬
‫‪1‬‬
‫האם התנהגות תוקפנית (אדפטיבית) מגבירה‬
‫או מקטינה אלימות?‬
‫‪2‬‬
‫השערת הפחתת תוקפנות‬
‫קתרזיס – זיכוך או היטהרות‪.‬‬
‫תחושה המתעוררת בעקבות התפרקות מרגשות חזקים‬
‫(כמו פריקת כעס‪ ,‬צער‪,‬תסכול‪.)...‬‬
‫לפי התיאוריה הפסיכואנליטית ותיאורית "תסכול ‪-‬‬
‫ תוקפנות"‪ :‬קתרזיס שולט בתוקפנות‪.‬‬‫ניתן להשתחרר מעוררות שלילית הנגרמת מרגשות‬
‫עוינים אם נחווה את אותם רגשות באופן אינטנסיבי‬
‫בעת שאנו עושים פעולה תוקפנית בטוחה יחסית‬
‫פריקת הרגשות העוינים בדרכים כאלו תוביל לירידה‬
‫בעוררות ולקתרזיס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בדיקת השערת הקתרזיס‪:‬‬
‫סקירה של )‪Geen& Quenty (1977‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬יצרו עוררות וכעס בקרב הנבדקים‬
‫כל נבדק ניהל ויכוח עם "נבדק" אחר‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬הנבדק משמש מורה והאחר תלמיד‪.‬‬
‫מחצית נותנים הלם חשמלי ל"תלמיד" מחצית מסמנים‬
‫טעויות‪.‬‬
‫אפשרו למחצית מהקבוצה לפרוק את העוררות שלהם‬
‫באמצעות תוקפנות‪.‬‬
‫מה בדקו?‬
‫רמת עוררות‪ ,‬נטייה לתגובה תוקפנית בעתיד‬
‫‪4‬‬
‫בדיקת השערת הקתרזיס‪:‬‬
‫סקירה של )‪Geen& Quenty (1977‬‬
‫ממצאים‬
‫בהתאם להשערת הקתרזיס‪ :‬רק אצל נבדקים‬
‫שנתנו הלם הייתה ירידה בעוררות‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬פעולות אגרסיביות המכוונות נגד מי שעורר את‬
‫רגשות הכעס‪ ,‬מפחיתות במידה רבה את העוררות‬
‫הפיזיולוגית שחווה התוקפן‪.‬‬
‫אבל‪...‬‬
‫‪5‬‬
‫השפעת הקתרזיס לאורך זמן‬
‫מחקרים מאוחרים מראים כי נבדקים שנתנו מכות‬
‫חשמל בשלב השני של הניסוי נתנו יותר מכות‬
‫חשמל בשלב השלישי של הניסוי‪.‬‬
‫במחקר שדה נמצא כי מרבית הצופים במשחק‬
‫פוטבול היו יותר אלימים לאחר המשחק מאשר‬
‫לפניו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫תוקפנות מעודדת תוקפנות‬
‫הפחתת העוררות בעקבות התנהגות תוקפנית‪,‬‬
‫מהווה חיזוק חיובי המגביר את הסיכוי שתקרה‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫מעשי תוקפנות משחררים עכבות פנימיות שיש‬
‫לאדם נגד ההתנהגות התוקפנית שאינה מקובלת‬
‫בחברה‪.‬‬
‫חיילים‪ :‬ההריגה נעשית קלה עם הזמן‪...‬‬
‫מתן ניסיון בהתנהגות תוקפנית‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫האם חשיפה לתכנים אלימים מגבירה או מקטינה‬
‫אלימות?‬
‫‪8‬‬
‫צפייה באלימות בטלוויזיה (‪)1‬‬
‫ילדים חשופים לתכנים אלימים רבים בטלוויזיה ובמשחקי‬
‫מחשב‪.‬‬
‫ההשפעה מחלחלת באופן לא מודע ולכן קשה להורים ולמחנכים‬
‫לפעול לנטרל מסרים אלו‪.‬‬
‫אירועים אלימים אמיתיים‪ :‬פיגועים‪ ,‬מבזקי חדשות‬
‫בטלוויזיה ובאינטרנט‪ ,‬שיחות מבוגרים ועוד‪.‬‬
‫אירועים אלימים דמיוניים‪ :‬בטלוויזיה‪ ,‬במשחקי מחשב‬
‫ווידאו‪ ,‬בסרטים‪...‬‬
‫הגבול בין מציאות ודמיון אינו ברור‪.‬‬
‫במשחקים הילד הוא שותף פעיל להתרחשות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫צפייה באלימות בטלוויזיה (‪)2‬‬
‫סצנות אלימות (פיזית‪ ,‬מילולית ומינית) שכיחות‬
‫מאוד בטלוויזיה בתוכניות לילדים‪.‬‬
‫כמויות עצומות של תכנים אלימים משודרים מידי‬
‫יום בתוכניות השונות‪,‬‬
‫בארה"ב נספרו ‪ 2200‬סצנות אלימות ביום שידורים‬
‫ממוצע) הכוללות‪:‬‬
‫תקיפות חמורות בכלי נשק‬
‫קרב יריות‬
‫מכות‬
‫דחיפות‬
‫איום בנשק‬
‫סטירות לחי‬
‫הרס מכוון של רכוש‬
‫‪10‬‬
‫האם חשיפה לאלימות בתקשורת מעלה אלימות?‬
‫)‪Social Learning Theory (Bandura‬‬
‫התקשורת מציגה מודלים של התנהגות אלימה‬
‫(אנשים [חיוביים‪ ,‬מצליחים] עושים זאת וזה מצליח‬
‫להם)‪.‬‬
‫‪ – Copycat violence‬התנהגות של חיקוי‪ .‬אנשים‬
‫מאמצים שיטות פעולה ספציפיות‬
‫עושה ‪ priming‬של אלימות‬
‫מעלה עוררות‬
‫עושה דה‪-‬סנסיטיזציה לסבל‪ ,‬זעזוע‬
‫ותגובות אחרות לאלימות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫מחקרים‪.....‬‬
‫‪12‬‬
‫מחקר של בלאק (‪)1992‬‬
‫על צפייה בסרטים אלימים‬
‫המחקר בדק אנשים שעמדו‬
‫בתור לקופת הקולנוע‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫מענה על שאלונים הבודקים‬
‫נטייה לנהוג בתוקפנות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫חלק מהנבדקים קנו‬
‫כרטיסים לסרט אלים וחלק‬
‫לסרט שאינו אלים‪.‬‬
‫לפני‬
‫הסרט‬
‫אחרי‬
‫הסרט‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫הנבדקים ענו על שאלונים‬
‫שוב כשיצאו מהסרט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫סרט לא‬
‫אלים‬
‫‪13‬‬
‫סרט אלים‬
‫‪0‬‬
‫‪ Paik & Comstock 1994‬מוכיחים כי ילדים שצופים‬
‫יותר באלימות בטלוויזיה וסרטים‪ ,‬אלימים יותר‬
‫בהתנהגותם ומבטאים יותר אמונות המקבלות אלימות‬
‫כנורמה‪.‬‬
‫למיש ‪ ,2002‬מחקר שבדק התנהגות של ילדים בני ‪.10‬‬
‫כאשר הופחתו שעות הצפייה בטלוויזיה חלה ירידה‬
‫משמעותית בתוקפנות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫)‪(Huesmann et al, 2003‬‬
‫מחקר אורך‪ :‬ילדים בני ‪ 8‬נשאלו על הרגלי הצפייה שלהם‬
‫בתוכניות אלימות בטלביזיה‬
‫•מדד תלוי‪ :‬מספר הרשעות אלימות וחומרת המעשים בגיל ‪30‬‬
‫‪15‬‬
‫מחקרים של ארון ושל זינגר מראים תהליך מעגלי‬
‫המתרחש בקרב ילדים אלימים‪:‬‬
‫ילדים אלימים אינם מקובלים בחברה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הם צופים שעות רבות יותר‬
‫בטלוויזיה‬
‫הם חשופים יותר לתכנים אלימים‬
‫כתוצאה מכך מתגברת אצלם התנהגות תוקפנית‬
‫והם נעשים מקובלים עוד פחות בחברה‬
‫‪16‬‬
‫השלכות הצפייה באלימות‬
‫השלכות מגבירות אלימות השלכות מפחיתות אלימות‬
‫חיקוי התנהגות אלימה‬
‫מתן הכשר – הפועל בתוקפנות‪,‬‬
‫מקובל ומצליח!‬
‫הקהיית רגישות – צפייה חוזרת‬
‫באלימות מקהה את רגישות‬
‫הצופה‬
‫עוררות – עוררות פיזיולוגית‬
‫עלולה להגביר תגובה תוקפנית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫קתרזיס – גורם משחרר דחפים‬
‫תוקפניים‬
‫מניעת אלימות ממשית‬
‫זה יעזור אם‪...‬‬
‫(אמצעים פחות מוצלחים למיתון השפעות אלימות בתקשורת)‬
‫נגביל את גיל הצפיה בסרטים אלימים?‬
‫לא‪ ,‬זה רק יגביר את האפקט שלהם‪ ,‬כי מסתקרנים יותר‪,‬‬
‫שמים לב יותר לסרטים כאלה‪ ,‬הסרטים "האסורים" גורמים‬
‫ליותר עוררות‪.‬‬
‫נראה סרטים שבהם "הרעים נענשים"?‬
‫לא ממש‪ ,‬כי "הרעים" הם עדיין חיוביים בהיבטים מסוימים‬
‫(הם ”‪.)"COOL‬‬
‫הסכמה עדיין קיימת (הסרטים "נותנים רעיונות")‬
‫הדה‪-‬סנסטיזציה והעוררות עדיין קיימים‬
‫נביע הסתייגות מסרטים אלימים?‬
‫לא ממש‪ ,‬הסרטים עדיין מייצרים סכמות‪,‬‬
‫פריימינג‪ ,‬דה סנסטיזציה‪ ,‬עוררות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫זה יעזור אם‪...‬‬
‫(אמצעים יותר מוצלחים למיתון השפעות אלימות בתקשורת)‬
‫‪19‬‬
‫התערבות הורים ומורים‬
‫הגבלת שעות צפייה בטלוויזיה ומשחקי ווידאו‬
‫(כיבוי לאחר תוכנית)‬
‫פיקוח על תכני הצפייה והמשחק‪.‬‬
‫הדרכת הילדים להבנה נכונה יותר של מה שהם‬
‫צופים בו‪ /‬משחקים בו‪.‬‬
‫עצם הנוכחות‪ ,‬פירוש משמעויות‪ ,‬התייחסות למציאות‬
‫ודמיון‪ ,‬תיקון המעוות‪.‬‬
‫מניעת הזדהות עם התוקפן‬
‫תפיסת המעשים האלימים כלא מוצדקים‬
‫הבנת התסריט כלא מציאותי‪ ,‬והבנת התוצאות האמיתיות‬
‫במציאות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫דמויות חינוכיות כמודל ומקור לריסון תוקפנות (‪)1‬‬
‫מודל חיובי לחיקוי ‪ -‬בנדורה‬
‫חיזוק חיובי‬
‫ענישה‬
‫‪21‬‬
‫חיזוק חיובי‪ /‬ענישה‬
‫לפי תיאוריות למידה חברתית‪ ,‬התנהגות אלימה נלמדת‬
‫באמצעות חיזוקים‪.‬‬
‫בראון & אליוט‪ :‬הדרכת גננות‪:‬‬
‫מניעת תשומת לב מילדים כאשר נהגו בתוקפנות‪,‬‬
‫שבחים ועידוד ילדים כאשר נהגו באופן פרו ‪ -‬חברתי‬
‫כעבור שבועיים נמצאה ירידה משמעותית באלימות הפיזית‬
‫ומילולית בגן‪.‬‬
‫הגננות חזרו לנהוג כרגיל‪ ,‬וכעבור שלושה שבועות חזרה רמת‬
‫התוקפנות לרמה הראשונית‪.‬‬
‫האם ענישה מרתיעה מאלימות?‬
‫אינה מציעה התנהגות חלופית‬
‫מעוררת כעס ועוינות‬
‫פעמים רבות הענישה כוללת תוקפנות (מודל התנהגותי בעייתי)‬
‫הסיבה להפסקת התנהגות היא הימנעות מעונש‬
‫‪22‬‬
‫דמויות חינוכיות כמודל ומקור לריסון תוקפנות (‪)2‬‬
‫עידוד רגשיות חיובית‬
‫יצירת סביבה חיובית‬
‫הסרת רמזי סביבה אלימים‪ ,‬תכניות טלביזיה לא‬
‫אלימות‬
‫ניתוב כעסים‬
‫סובלימציה ‪ -‬פרויד (ספורט‪)..‬‬
‫הפחתת תסכול (דולארד)‬
‫תזונה (?) ‪ -‬מקור ביולוגי‬
‫‪23‬‬
‫תזונה ואלימות – "על קצה המזלג"‪...‬‬
‫עבריינות נוער בגרמניה ואנגליה‬
‫סולקו מתזונתם של ‪ 116‬ילדים מזונות אלרגיים‪.‬‬
‫דירוג מידת ההתנהגות החריגה של הילדים נקבעה על‬
‫פי סולם קונרס (מידת ההתנהגות החריגה ביותר היא‬
‫‪ 30‬ואילו התנהגות נסבלת היא מתחת ל‪).15 -‬‬
‫במחקר זה הדרוג הממוצע של הילדים היה ‪ 23‬נקודות‪.‬‬
‫לאחר השינוי התזונתי בו סולקו האלרגנים (שוקולד‪,‬‬
‫צבעי מאכל‪ ,‬חלב פרה‪ ,‬ביצים‪ ,‬הדרים‪ ,‬חיטה‪ ,‬סוכר‪,‬‬
‫גבינות) ‪ ---‬הניקוד ירד לממוצע של ‪ 7.5‬נקודות‪.‬‬
‫‪24‬‬