Transcript ניתוח הכנסת שנוי טכנולוגי לבית הספר כתהליך של ניהול שנוי: חקר מקרה בבי"ס

‫ניתוח הכנסת שנוי טכנולוגי לבית הספר כתהליך‬
‫של ניהול שנוי‪ :‬חקר מקרה בבי"ס שהטמיע את‬
‫מיזם "סיסמא לכל תלמיד"‬
‫ליאור לכנר‬
‫מכללת אורנים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫גילת כהן‬
‫מכללת אורנים‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬
‫‪[email protected]‬‬
‫כנס צ'ייס‬
‫פברואר ‪2011‬‬
‫חשיבות הנושא‬
‫‪‬‬
‫ההזדמנות להטמעה וניהול אפקטיבי של שנוי טכנולוגי ורב‬
‫מערכתי הוא אתגר עימו עתידה להתמודד מערכת החינוך‬
‫בכללותה‪ ,‬ובתי הספר ספציפיים בשנים הקרובות‪.‬‬
‫"התאמת מערכת החינוך בישראל למאה ה‪ ."21-‬תוכנית‬
‫שמטרתה התאמת מערכת החינוך לעידן הדיגיטלי‪ ,‬ועיקרה‬
‫הוא תקשוב מוסדות החינוך ושילוב טכנולוגיות חדשות בתהליך‬
‫ההוראה‪-‬למידה‪ .‬לתוכנית יוקצה תקציב בסך חמישה מיליארד‬
‫ש"ח בחמש השנים הקרובות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול והטמעה מוצלחת של השנויים הללו עשוי לקדם את‬
‫מערכת החינוך בארץ במידה משמעותית‬
‫מסגרת‬
‫‪‬‬
‫המחקר הוא חקר מקרה שנערך בבית הספר בו פועל מיזם‬
‫"סיסמא לכל תלמיד" שלוש שנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫המיזם הוקם כדי לקחת חלק בהעלאת איכות החינוך‬
‫וקידומו לקראת המאה ה‪.21-‬‬
‫‪‬‬
‫ייעודו הוא למחשב את מערכות החינוך בפריפריה ולאפשר‬
‫שימוש בטכנולוגיית המידע‪ ,‬כחלק בלתי נפרד מאורח‬
‫חייהם של התלמידים והמורים‪ ,‬ליצירת קהילת חינוך‬
‫ממוחשבת וצמצום פערים דיגיטליים‪.‬‬
‫‪ ‬שנוי מערכתי שמוטמע "מלמעלה למטה"‬
‫‪ ‬שנוי טכנולוגי‪ .‬התכנית היוצרת הזדמנות חדשנות‬
‫פדגוגית מבוססת תקשוב‪.‬‬
‫‪ ‬מטרות העל של המיזם הן שנוי מסדר שני‪ ,‬שנוי‬
‫בהנחות היסוד של הארגון‪.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫לבחון לעומק את הטמעת השנוי הטכנולוגי בבית‬
‫הספר תוך מיקוד בחקירת ניהול השנוי לשלביו‪.‬‬
‫שיטת המחקר‬
‫‪ ‬שיטה כמותית‪ :‬שאלון ניתן לארבעים מורים מבית הספר כדי‬
‫לבדוק את עמדותיהם לגבי ניהול תהליך השנוי לשלביו‪.‬‬
‫נבנה שאלון המבוסס על המודל של קוטר (‪ .)2003‬השאלון כלל‬
‫היגדים שבחנו את עמדות המורים לגבי תרומת היבטים שונים של‬
‫ניהול השנוי להצלחתו‪ .‬בשאלון שולבו גם שאלות המתייחסות‬
‫להיבטים שהוזכרו במחקרים קודמים כמשמעותיים בהטמעת שנוי‬
‫טכנולוגי כמו הכשרה ותמיכה טכנית‪.‬‬
‫מהימנות פנימית ותוקף נבדקו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיטה איכותנית‪ :‬נערכו ראיונות עומק עם ארבעה מורים מביה"ס‪.‬‬
‫איסוף הנתונים נערך במהלך שנת הלימודים ‪2009 - 2010‬‬
‫ממוצעים וסטיות תקן של תרומת הגורמים השונים להצלחת המיזם‬
‫(‪.)N=40‬‬
‫בשלב במודל‬
‫קוטר (‪)2003‬‬
‫‪M‬‬
‫‪SD‬‬
‫הגדרת חזון ומחויבות ההנהלה לחזון‬
‫‪3‬‬
‫‪3.93‬‬
‫‪0.24‬‬
‫הקמת צוות מוביל (יצירת קואליציה)‬
‫‪2‬‬
‫‪3.80‬‬
‫‪0.52‬‬
‫תמיכת הצוות המוביל (תקשור והפצת החזון)‬
‫‪4‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪0.54‬‬
‫תמיכה טכנית (הסרת מכשולים)‬
‫‪5‬‬
‫‪3.75‬‬
‫‪0.54‬‬
‫הכשרה למורים (הקניית מיומנויות)‬
‫‪5‬‬
‫‪3.70‬‬
‫‪0.56‬‬
‫הפצת החזון למורים‬
‫‪4‬‬
‫‪3.67‬‬
‫‪0.45‬‬
‫זמינות המחשוב (הקצאת משאבים)‬
‫‪5‬‬
‫‪3.65‬‬
‫‪0.58‬‬
‫יצירת תחושת דחיפות‬
‫‪1‬‬
‫‪3.20‬‬
‫‪0.69‬‬
‫פיתוח תרבות ארגונית המשמרת את השינוי‬
‫‪8‬‬
‫‪3.05‬‬
‫‪1.09‬‬
‫יצירת "נצחונות" השגת הישגים בטווח הקצר‬
‫‪6‬‬
‫‪2.64‬‬
‫‪0.77‬‬
‫מיסוד והרחבת התהליך‬
‫‪7‬‬
‫‪2.63‬‬
‫‪0.71‬‬
‫ביצוע שינויים מורכבים‬
‫‪8‬‬
‫‪2.63‬‬
‫‪1.33‬‬
‫ממצאי הראיונות‬
‫‪‬‬
‫יצירת תחושה של דחיפות וצורך בשנוי‪.‬‬
‫הכנסתו של המיזם לבית הספר היווה מעין פרויקט שבית הספר‬
‫והיישוב זכו להיכלל בו‪:‬‬
‫"זכינו לקבל תקציב והדרכה מקבוצת עופר"‪.‬‬
‫"למה זה חשוב לנו" ‪-‬הנושא לא טופל ממשית בקרב הצוות‪.‬‬
‫‪-‬לא נעשה תהליך "הפשרה" ובניית מוכנות‪.‬‬
‫ממצאי הראיונות‬
‫‪‬‬
‫חזון ומחויבות ההנהלה‬
‫המנהלת הבהירה שהפרויקט מאד חשוב מבחינתה‬
‫"הבנתי שזה הבייבי של ג"‪.‬‬
‫"החזון עצמו לא ממש הובהר‪ ,‬לאן שואפים‪ ,‬איך יראה בית‬
‫הספר אחרי הפרויקט"‪.‬‬
‫"הועבר מסר ברור וחד משמעי של בית ספר מתוקשב בו‬
‫על כל מורה לעשות שימוש במערכת‪ ,‬הן בשיחות אישיות‬
‫והן במפגשים משותפים"‬
‫"המנהלת אמרה לי שאין מה לעשות‪ .‬כולם צריכים לעבוד‬
‫עם המחשב ודחפה אותי לשיעורים עם י‪ ,‬המטמיעה"‪.‬‬
‫‪-‬מחויבות יותר מחזון‬
‫ממצאי הראיונות‬
‫‪ ‬יצירת קואליציה ותקשור החזון‪.‬‬
‫כל המרואיינים סיפרו שהמסר עבר אליהם מצד המנהלת‪.‬‬
‫המנהלת יצרה ערוצי תקשורת בהתייחס לפרויקט ושוחחה‬
‫עליו וגלתה נחישות להטמעתו‪.‬‬
‫בראיונות לא נמצאו עדויות למחויבות של צוות הניהול בבית‬
‫הספר או "קואליציה" אחרת‪.‬‬
‫אז איך ניתן להסביר את הממצאים הכמותיים?‬‫המטמיעה הוזכרה כ"חלק בלתי נפרד מהתהליך"‬
‫ממצאי הראיונות‬
‫‪‬‬
‫האצלת סמכויות לעובדים לפעילות נרחבת‪.‬‬
‫הקניית מיומנויות‪:‬‬
‫"ההכשרה תרמה רבות להצלחת ההטמעה ובעיקר להפחתת‬
‫החששות והקשיים שליוו את תחילת המיזם‪ .‬דגש על‬
‫הקניית מיומנויות"‬
‫צורך בהקצאת זמן להכשרה כדי שניתן יהיה ללמוד ולאמץ‬
‫את החידושים בהצלחה‪.‬‬
‫הסרת מכשולים‪:‬‬
‫חששות מהתנסויות שלא צולחות "זה עלול לעורר מבוכה‬
‫בשיעור"‪ ,‬צורך בתמיכה טכנית סדירה‪.‬‬
‫ממצאי הראיונות‬
‫‪‬‬
‫השלבים האחרונים במודל קוטר‬
‫יצירת "נצחונות"‪:‬‬
‫"תחילתו של השינוי לוותה במחיאות כפיים סוערות ובהמון‬
‫מוטיבציה של המורים והצוות המוביל אך לאחר שלוש‬
‫שנים של שינוי משלא קיבלו סמכויות בעלות משמעות‬
‫ובגלל שלא קיבלו מספיק חיזוקים ותמריצים חיוביים‬
‫התעייפו המורים והשינוי לא הוטמע במלואו"‬
‫"אולי המטרה שהוצבה‪ :‬להפוך את בית הספר למתוקשב‬
‫הייתה ברורה‪ ,‬אבל היעדים לא היו ברורים למורים"‪.‬‬
‫שלב ההמשכיות (‪ ,(Fullan, 2007‬המיסוד (אופלטקה‪,)2007 ,‬‬
‫ה"הקפאה" לא מומש בצורה מיטבית‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪‬‬
‫אתגר "יצירת דחיפות" וצורך‪ ,‬בשנוי טכנולוגי שמוכתב‬
‫מלמעלה‪.‬‬
‫אתגר בניית חזון פנים ארגוני לשנוי‪.‬‬
‫דגש על בניית קואליציה פנימית בצד התמיכה החיצונית‪.‬‬
‫חיוניות התמיכה הטכנולוגית וההכשרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח השאלון הראשוני שנבנה במסגרת המחקר הנוכחי‬
‫לכלי מאבחן יכול לשרת את הנהלות בתי הספר לקבלת‬
‫משוב על ניהול תהליך השנוי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיבות שילוב הכלי האיכותני והכמותי במחקר מסוג זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬