Transcript תמיכה בפתרונות פסולת חקלאית

‫פסולת חקלאית ‪-‬‬
‫מדיניות‪ ,‬פתרונות‪ ,‬תמיכות‬
‫ד"ר אילן צדיקוב‬
‫יעדי המדיניות לטיפול בפסולת חקלאית‬
‫• צמצום מפגעים הנוצרים על ידי הפסולת החקלאית‬
‫• עידוד שימוש חוזר‪ ,‬מחזור והשבה של פסולת חקלאית‬
‫• עיגון אחריותם של יצרני הפסולת לטיפול בפסולת – בדומה למקובל‬
‫במגזרי המשק האחרים (רשויות מקומיות‪ ,‬תעשיה)‬
‫• הסדרת שוק הפסולת החקלאית לסוגיה ותוצרי המשנה‬
‫התכנון החקלאי יכלול‪ ,‬בנוסף להיבטי קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬הון‪ ,‬זרעים‪ ,‬בעלי חיים ומיכון‪,‬‬
‫גם אמצעי אצירה‪ ,‬טיפול ופתרון קצה לפסולת הנוצרת במהלך הפעילות‪.‬‬
‫זרמי הפסולת החקלאית‬
‫זרמים אורגניים‪:‬‬
‫ענפי חי‬
‫• פרש בע"ח – פרש (זבל) הנוצר במהלך הגידול ברפתות‪ ,‬לולים‪ ,‬דירים וחזיריות‬
‫• פגרי בע"ח – פגרים הנוצרים כתוצאה מתמותה במשקים‬
‫ענפי צומח‬
‫• פסולת צמחית – גזם מטעים ופסולת אורגנית מבתי צמיחה וגידול‬
‫זרמים אנאורגניים‪:‬‬
‫• פסולת פלסטיק – יריעות חיפוי קרקע וחממות‪ ,‬צנרת השקיה‪ ,‬חומרי עזר לגידול‬
‫• אריזות חומרי הדברה‬
‫זבל (פרש) בע"ח‬
‫הערכת כמות שנתית‬
‫ענף‬
‫בקר לחלב‬
‫בקר לבשר כולל מרעה‬
‫לול‬
‫צאן לחלב‬
‫צאן לבשר‬
‫חזירים‬
‫ס"ה‬
‫מ"ק‪/‬שנה‬
‫(חומר רטוב)‬
‫‪3,400,000‬‬
‫‪2,350,000‬‬
‫‪1,880,000‬‬
‫‪65,000‬‬
‫‪500,000‬‬
‫‪350,000‬‬
‫‪8,500,000‬‬
‫נזק מאי טיפול או מטיפול לא נכון‬
‫אצירה או הובלה של זבל בע"ח באופן לקוי עלולה לגרום למפגעים הבאים‪:‬‬
‫•הפצת ריחות רעים‬
‫•התפתחות והפצה של זבובים‬
‫•זיהום קרקע‬
‫•זיהום מקורות מים עיליים ומי תהום‬
‫• אילוח קרקע‪ ,‬התוצרת החקלאית ומקורות מים בפתוגנים‪.‬‬
‫אצירת פרש‪:‬‬
‫במאצרה אטומה או משטח אטום‬
‫(לפי מצב הצבירה) בתחום המשק‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫‪X‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫יכול להתבצע‪:‬‬
‫• במשק עצמו‬
‫• במתקני טיפול מרכזיים‪/‬אזוריים‬
‫תהליכי הטיפול בזבל במשקים (ברפתות)‪:‬‬
‫‪ .1‬קילטור (ושיטות נוספות לייצוב הזבל ע"י אוורור וייבוש‪ ,‬למניעת מפגעי זבובים וריח)‬
‫‪ .2‬קומפוסטציה‬
‫• בערימות פתוחות‬
‫• במתקנים סגורים‬
‫• בתופים מסתובבים‬
‫• בתאים מאווררים‪/‬בתאים סגורים‬
‫• תחת יריעות כיסוי (‪/)Gore‬בשרוולי פלסטיק‬
‫‪ .3‬עיכול אנאירובי (בתהליך רטוב או בתהליך יבש)‬
‫‪ .4‬יישום זבל נוזלי (טפחות) באמצעות כלי ייעודי בשטחים מעובדים‬
‫(מכלית מפזרת ומצניעה)‬
‫‪ .5‬בבחינה‪ :‬יישום זבל לא מטופל בשדות מתאימים (סוג הגידול‪ ,‬מרחק מישוב‪)...‬‬
Reactor (in vessel) Process
Processes Without Flow - Batch Tunnels
Fixed Roof Tunnel
Opening Roof Tunnel System
Batch Container System
Vertical Compost Vessel
Rotating Drum Compost Vessel
‫תהליכי הטיפול במתקנים מרכזיים‪:‬‬
‫‪ .1‬קומפוסטציה‪:‬‬
‫(בטכנולוגיה שמבטיחה מניעה של מפגעי ריח מהמתקן)‬
‫התוצר‪ :‬קומפוסט‬
‫‪ .2‬עיכול אנאירובי‪:‬‬
‫התוצרים‪:‬‬
‫• ביוגז = אנרגיה (חשמלית או חום)‪,‬‬
‫• מוצקים מעוכלים (דשן‪ ,‬מצעי גידול במשתלות‪ ,‬ריפוד)‪,‬‬
‫• מי תסנין (דשן נוזלי עם ערכי מליחות גבוהים)‪.‬‬
‫‪ .3‬פיסטור (טיפול בחום)‪:‬‬
‫התוצר‪ :‬חומר להזנת בעלי חיים‬
‫‪ .4‬טיפול תרמי (שריפה‪/‬גזיפיקציה)‬
‫התוצר‪ :‬אנרגיה‬
‫הטכנולוגיה אינה זמינה בישראל לעת עתה‪.‬‬
‫קיים ספק לגבי הכדאיות‪ ,‬בשל אחוז רטיבות גבוה יחסית‬
‫מתקני טיפול מרכזיים בזבל רפתות (‪)2014‬‬
‫שם המתקן‬
‫טכנולוגיה‬
‫מיקום‬
‫גודפוסט‬
‫קומפוסט עין השלושה‬
‫אקואנרגיה באר טוביה‬
‫רימון‬
‫קומפוסטבע‬
‫דלילה‬
‫מטב"ח‬
‫אקואנרגיה גולן‬
‫קומפוסט הגולן נוב‬
‫שזרים‬
‫קומפוסט העמקים‬
‫קומפוסט שדה אליהו‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫ביוגז‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫ביוגז‬
‫ביוגז‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫קומפוסטציה‬
‫נירים‬
‫עין השלושה‬
‫תימורים‬
‫רוחמה‬
‫גבים‬
‫כפר מנחם‬
‫עמק חפר‬
‫מיצר‬
‫נוב‬
‫נאות מרדכי‬
‫עין חרוד‬
‫שדה אליהו‬
‫פתרון קצה לזבל בע"ח‪:‬‬
‫שימושים אפשריים‬
‫זבל‬
‫קומפוסטציה‬
‫• חומר דשן‪ ,‬מטייב קרקע וחיפוי קרקע‬
‫• חומר רפד (זבל מפרדה)‬
‫• מרכיב במצעי גידול‬
‫•הזנת עגלים (זבל עופות)‬
‫• ייצור אנרגיה (גז מתן)‬
‫פיזור והצנעה‬
‫בקרקע‬
‫(טרי או קומפוסט)‬
‫פגרים‬
‫ענף‬
‫בקר‬
‫תת ענף‬
‫חלב‬
‫‪1,693‬‬
‫פיטום‬
‫‪920‬‬
‫מרעה‬
‫‪560‬‬
‫‪3,173‬‬
‫‪24,750‬‬
‫סה"כ בקר‪:‬‬
‫לול‬
‫צאן‬
‫פטמים‬
‫הודים‬
‫‪9,900‬‬
‫מטילות כבדות‬
‫‪669‬‬
‫מטילות קלות‬
‫‪1,258‬‬
‫‪36,577‬‬
‫‪388‬‬
‫סה"כ לול‪:‬‬
‫לחלב (כבשים‪ +‬עזים)‬
‫לבשר (כבשים‪+‬עזים)‬
‫סה"כ צאן‪:‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪3,184‬‬
‫‪871‬‬
‫דגי ברכות ‪ +‬דגי נוי‬
‫‪1,751‬‬
‫חזירים‬
‫מדגה‬
‫סה"כ‬
‫משקל כולל‬
‫(טון‪/‬שנה)‬
‫‪45,908‬‬
‫נזקים סביבתיים וכלכליים‬
‫מסילוק לא נאות של פגרים ופסדים ‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זיהום קרקע ומי תהום;‬
‫התפתחות והפצת מזיקים (זבובים‪ ,‬מכרסמים‪ ,‬צרעות);‬
‫הפצת מחלות לאדם ולבע”ח (כלבת);‬
‫מפגע חזותי;‬
‫מפגע ריח;‬
‫פגרים‬
‫תת ענף‬
‫ענף‬
‫בקר‬
‫חלב‬
‫פיטום‬
‫מרעה‬
‫לול‬
‫סה"כ בקר‪:‬‬
‫צאן‬
‫סה"כ‬
‫‪1,693‬‬
‫‪920‬‬
‫‪560‬‬
‫‪3,173‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪80%‬‬
‫פטמים‬
‫‪24,750‬‬
‫‪100%‬‬
‫הודים‬
‫מטילות כבדות‬
‫מטילות קלות‬
‫סה"כ לול‪:‬‬
‫לחלב (כבשים‪ +‬עזים)‬
‫לבשר (כבשים‪+‬עזים)‬
‫סה"כ צאן‪:‬‬
‫‪9,900‬‬
‫‪669‬‬
‫‪1,258‬‬
‫‪36,577‬‬
‫‪388‬‬
‫‪2,796‬‬
‫‪3,184‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪30%‬‬
‫חזירים‬
‫מדגה‬
‫שיעור‬
‫משקל כולל הטיפול כיום‬
‫(טון‪/‬שנה) (‪ ,%‬לפי סוג‬
‫טיפול)‬
‫דגי ברכות ‪ +‬דגי נוי‬
‫‪70%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪871‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪1,751‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪45,908‬‬
‫סוג הטיפול הקיים‬
‫משרפה עין המפרץ‬
‫משרפה עין המפרץ‬
‫מטופל כיום‪,‬‬
‫לפי סוג ללא טיפול‬
‫(טון‪/‬שנה)‬
‫טיפול‬
‫(טון‪/‬שנה)‬
‫‪1,693‬‬
‫‪920‬‬
‫‪448‬‬
‫‪3,061‬‬
‫אצירה בדולב‪+‬סיד‬
‫‪24,750‬‬
‫‪/‬שק מוטמן‬
‫‪9,900‬‬
‫וסילוק למטמנת פסולת‬
‫‪669‬‬
‫‪377‬‬
‫‪35,696‬‬
‫‪272‬‬
‫‪839‬‬
‫‪1,111‬‬
‫אצירה במכולה‬
‫וסילוק למטמנת פסולת ‪871‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪112‬‬
‫‪112‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪881‬‬
‫‪881‬‬
‫‪116‬‬
‫‪1,957‬‬
‫‪2,073‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1,751‬‬
‫‪41,091‬‬
‫‪4,817‬‬
‫פגרים‬
‫אצירה‪:‬‬
‫‪ .1‬מכלי דולב עם סיד‬
‫("כילוי בסיד")‬
‫‪ .2‬שק מוטמן ‪-‬‬
‫במיכלים מוטמנים‬
‫ייעודיים‬
‫‪ .3‬הקפאה במקרר במשק‬
‫(מכולת הקפאה)‬
‫טיפול‪:‬‬
‫‪ .1‬כילוי תרמי (משרפה)‬
‫• במתקן משקי (בד"כ בענף הלול)‬
‫• במתקן מרכזי ("א‪.‬ע‪ .‬ביואקולוגיה"‪ ,‬בקיבוץ עין המפרץ)‪.‬‬
‫‪ .2‬קומפוסטציה (לפגרי עופות ודגים)‬
‫• במתקן מרכזי‬
‫• במתקן משקי‪ ,‬לרבות בתוך הלול הנגוע (לפי הנחיית השו"ט)‪.‬‬
‫‪ .3‬האכלת טורפים‬
‫• הסדר עם רט"ג‪ :‬איסוף פגרי בקר במרעה לטובת האכלת דורסים‪,‬‬
‫איסוף פגרי דגים להאכלת שקנאים‪.‬‬
‫‪ .4‬הטמנה במטמנות מאושרות לפסולת מעורבת‬
‫‪ .5‬הטמנה מקומית במשק‬
‫לפגרי עופות (במקרים מיוחדים‪ ,‬לפי הוראת השו"ט)‪.‬‬
‫מערך ארצי לפינוי פגרי בקר מרפתות החלב‬
‫פועל מתחילת ‪2001‬‬
‫מתקן ארצי לכילוי פגרי בקר‬
‫(ע"י קבוץ עין המפרץ)‬
‫סילוק פגרי עופות באמצעות קומפוסטציה‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫טמ פרט ורה במ רכז הע ר ימה‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪49‬‬
‫‪42‬‬
‫‪35‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫באדיבות מועצת הלול‬
‫ם ימ י ‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫אתר דלילה‪ :‬קומפוסטציה פגרים במבנה סגור‬
‫קומפוסטר משקי לפגרים‬
‫"תוף אקולוגי"‬
‫פסולת חקלאית צמחית‬
‫הערכת כמויות‬
‫סוג‬
‫כמות (טון‪/‬שנה)‬
‫גזם מטעים שנתי‬
‫‪400,000‬‬
‫גזם מעקירת מטעים ‪ -‬גדמים*‬
‫‪240,000‬‬
‫גזם ירוק (חממות ירקות ופרחים)***‬
‫‪75,000‬‬
‫שאריות פרי במטע‬
‫‪100,000‬‬
‫שאריות פרי בבית האריזה‬
‫‪25,000‬‬
‫סה"כ‪:‬‬
‫‪840,000‬‬
‫*גזם עקירות וגדמים מיוצרים בכל מטע אחת ל‪ 15-20-‬שנה (עקירה‪ ,‬שינטוע)‪.‬‬
‫הכמות היא ארצית שנתית (ממוצעת)‪.‬‬
‫***מחושב על בסיס ח"י‬
‫השפעה סביבתית של פסולת צמחית‬
‫•‬
‫ערמות לא מטופלות של גזם ‪:‬‬
‫• מפגע נופי ואסתטי‬
‫• מקור אילוח לצומח‬
‫•‬
‫שריפות אקראיות (או הצתות בזדון) של גזם‪:‬‬
‫• מפגעי ריח‬
‫• מפגעי עשן וזיהום אוויר‬
‫• פליטה של חומרים רעילים ומסרטנים (שאריות חומרי הדברה)‬
‫• התפשטות דליקות בשטחים פתוחים כתוצאה משריפות בלתי מבוקרות‬
‫פסולת צמחית‬
‫אצירה‪:‬‬
‫•‬
‫גזם מטעים וגזם יבש בתי צמיחה‪:‬‬
‫עירום בנקודות מוגדרות‪ ,‬בגדרות‪ ,‬במכולות‬
‫•‬
‫פסולת צמחית רטובה‪/‬ירוקה מבתי צמיחה‪ ,‬בתי אריזה (פירות‪ ,‬ירקות‪ ,‬פחת)‪:‬‬
‫במכלים ייעודיים‪ ,‬במכולות‬
‫מיקום מוקדי האצירה‪:‬‬
‫במפח"ק‪,‬‬
‫או בכל נקודה שתיקבע במשק‪ ,‬בישוב או באזור‪.‬‬
‫פסולת צמחית‪ -‬פתרונות (טיפולים‪/‬שימושים מיועדים) ‪:‬‬
‫‪ .1‬גזם מטעים שנתי‪:‬‬
‫‪ .I‬ריסוק בתוך המטע ושימוש כחיפוי קרקע בשטח‬
‫‪ .II‬קומפוסטציה במתקן קומפוסט (כחומר סופח‪/‬מקור פחמן)‬
‫‪ .1‬פסולת בתי צמיחה‪ ,‬עודפי תוצרת (‪:)green waste‬‬
‫‪.I‬‬
‫הזנת בע"ח‬
‫‪.I‬‬
‫ריסוק במקום ותיחוח לקרקע‬
‫‪.II‬‬
‫השבה לאנרגיה כביומסה (אחרי טיפול מקדים של ייבוש וכיפתות)‬
‫(מיזם רמת נגב)‬
‫‪ .3‬גדמים‪ :‬השבה לאנרגיה כביומסה‬
‫‪.I‬‬
‫קיצוץ ואספקה למתקני אנרגיה )שריפה‪ ,‬גזיפיקציה)‪:‬‬
‫("דלקיה" גלעם ו"דלקיה" גן שמואל מזון)‬
‫‪.II‬‬
‫חומר בעירה להסקה בקמינים‬
‫‪ .III‬ייצור פחמים (במתקנים ייעודיים עם בקרת פליטות)‬
‫פסולת פלסטיק‬
‫טון‪/‬שנה‬
‫פוליאתילן מחיפוי קרקע‬
‫‪5,584‬‬
‫פוליאתילן מכיסוי בתי צמיחה‬
‫‪6,484‬‬
‫פלסטיק צנרת השקיה‬
‫‪11,122‬‬
‫רשתות לכיסוי מטע‬
‫‪598‬‬
‫אמצעי הדליה‬
‫‪1,333‬‬
‫סה"כ פסולת פלסטיק‬
‫‪25,121‬‬
‫נזק מאי טיפול או מטיפול לא נכון‬
‫השלכה של פסולת פלסטיק בשולי שדות‪:‬‬
‫•מפגע נופי‬
‫•זיהום קרקע (משאריות של יריעות פלסטיק דקות שמתפוררות בשטח)‬
‫הצתה של הפסולת עקב רשלנות או במזיד‪:‬‬
‫• זיהום אויר מתוצרי שריפה (דיאוקסינים‪ ,‬בנזן‪ ,‬טולואן‪)...‬‬
‫איסוף מסודר של פסולת פלסטיק‪:‬‬
‫מכולה לאיסוף פלסטיק חקלאי‬
‫תחנת איסוף פסולת פלסטיק מושב פורת‬
‫אפשרויות טיפול‪:‬‬
‫‪ ‬מיחזור‪ :‬לקווי היצור של מפעלי הפלסטיק בארץ‬
‫‪ ‬מיחזור בחו"ל (יצוא כפסולת פלסטיק למיחזור)‬
‫‪ ‬השבה לאנרגיה )‪)RDF‬‬
‫‪ ‬הטמנה (פתרון קצה מאושר וחוקי‪ ,‬אם כי לא רצוי)‬
‫אריזות חומרי הדברה‬
‫אצירה‪:‬‬
‫• במיכלים ייעודיים (אם קיים מערך איסוף וסילוק)‪.‬‬
‫• במיכלי אשפה רגילים (לאחר שלוש שטיפות ופגיעה בשלמות האריזה)‬
‫טיפול וסילוק‪:‬‬
‫מוסדר באמצעות "חוק התווית"‪:‬‬
‫שטיפה‪ ,‬ניקוב והשלכה למכל האשפה (לסילוק עם זרם האשפה הביתית)‪ ,‬או לאתר‬
‫סילוק פסולת מאושר‪.‬‬
‫הנוהל תואם לדרישות הנוכחיות של המשרד להגנת הסביבה‪.‬‬
‫נבחנת האפשרות להחלת חוק האריזות על אריזות דשנים וחומרי הדברה‪ ,‬שטופות‬
‫ומנוקבות בהתאם ל"חוק התווית"‪ ,‬לשם מיחזורן‪.‬‬
‫תקציב ראשוני לתמיכה‪ 40 :‬מלש"ח‬
‫•‪ 20‬מלש"ח המשרד להגנת הסביבה (הקרן לשמירת הנקיון)‬
‫•‪ 20‬מלש"ח משרד החקלאות‬
‫ביצוע‪ :‬באמצעות מנהלת ההשקעות בחקלאות‬
‫נוהל הגשת בקשות לתמיכה (קול קורא)‪:‬‬
‫‪ ‬פסולת חקלאית (כללי)‪ :‬כל הענפים וכל זרמי הפסולת‪ 20 :‬מלש"ח‪ ,‬למעט‪:‬‬
‫‪ ‬פסולת חקלאית ענף הבקר לחלב (זבל‪ ,‬פגרים)‪ 10 :‬מלש"ח‬
‫‪ ‬פסולת חקלאית ענף הבקר לבשר (זבל‪ ,‬פגרים)‪ 10 :‬מלש"ח‬
‫תקופת התמיכה‪ 4 :‬שנים‪2014-2017 :‬‬
‫גובה המענק‪ 40% :‬מההשקעה המאושרת‬
‫(למגזר המיעוטים‪ 60% :‬מההשקעה המאושרת בטיפול בפגרי צאן)‬
‫השקעה מאושרת מרבית למתקן‪:‬‬
‫•‬
‫‪ 1‬מליון ‪ ₪‬למתקן טיפול משקי‬
‫•‬
‫‪ 5‬מליון ‪ ₪‬למתקן טיפול מרכזי‬
‫הגורמים הזכאים להגיש בקשות תמיכה‬
‫• יצרנים חקלאיים כמשמעם בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות‬
‫(=חקלאים בעלי מכסת מים וקרקע)‬
‫• יזמים בעלי מערכות ומתקנים שחתמו חוזים עם חקלאים‬
‫חקלאי‪ ,‬שותפות‪ ,‬אגודה שיתופית‪ ,‬חברה בע"מ‪ ,‬רשות מקומית‬
‫תנאי סף מקצועיים להענקת התמיכה‪:‬‬
‫• המתקן מיועד לשמש לטיפול בסוג הפסולת שבבקשת התמיכה‬
‫(פסולת צמחית‪ ,‬פסולת פלסטיק‪ ,‬פגרים‪ ,‬פרש)‬
‫• ישימות טכנולוגית ‪ -‬המתקן קיים בארץ או בעולם‪,‬‬
‫פועל בסדר הגודל המבוקש ומתאים לטיפול בנ"ל‬
‫• טרם הוחל בהקמתו או טרם נרכש ע"י המבקש‬
‫• מצב סטטוטורי (למתקנים מרכזיים)‪ :‬קיימת תוכנית מפורטת מאושרת‬
‫(לא במסלול "היתר לשימוש חורג")‬
‫• קיים רישיון עסק בתוקף (לעסקים טעוני רישוי)‬
‫• התחייבות להפעיל את המתקן לפחות ‪ 5‬שנים‬
‫שיפוט מקצועי מוקדם‬
‫במחוז (מ‪ .‬החקלאות) בו מוגשת הבקשה‪:‬‬
‫•‬
‫בקשות בהשקעה מעל ‪ 1‬מלש"ח‬
‫•‬
‫בקשות לטיפול בפסולת חקלאית של מספר ישובים‬
‫•‬
‫בקשות למתקנים המבוססים על תכנון הנדסי וטעונים היתר בניה‬
‫צוות שיפוט מוקדם‪:‬‬
‫‪ o‬מנהל המחוז‪,‬‬
‫‪ o‬מרכז סביבה חקלאית במחוז המשרד להגנת הסביבה המתאים‪,‬‬
‫‪ o‬מתכנן הישוב‪,‬‬
‫‪ o‬מדריך שה"מ‪,‬‬
‫‪ o‬מהנדס מטעם המנהלת ההשקעות‪,‬‬
‫‪ o‬מגיש הבקשה‪.‬‬
‫‪ ‬תיבחן עמידת התוכנית ההנדסית בנתוני התכנון (ספיקות‪ ,‬נפחים‪ ,‬שטחים‪ ,‬זמני שהייה‪)...‬‬
‫‪ ‬תיבחן קבילות הטכנולוגיה המוצעת‪ ,‬ע"פ הנוהל‪.‬‬
‫הבקשות תוגשנה למשרדים המחוזיים עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬
‫• מחוז צפון‪:‬‬
‫קריית שמונה‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬גליל עליון טל' ‪04 – 6816101‬‬
‫• מחוז העמקים‪:‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 203‬ד‪.‬נ גלבוע‬
‫טל' ‪04 – 6489130‬‬
‫• מחוז מרכז‪:‬‬
‫חדרה‪ ,‬דוד שמעוני ‪35‬‬
‫טל' ‪04 – 6303411‬‬
‫• מחוז השפלה וההר‪ :‬ראשל"צ‪ ,‬הקריה החקלאית‬
‫• מחוז הנגב‪:‬‬
‫חוות גילת‬
‫טל' ‪03 – 9681460‬‬
‫טל' ‪08 – 9920999‬‬
‫תודה‬