Transcript פרופ מיכאל ליטאור- איגי.pptx

‫פרויקטים במעבדה להידרו‪-‬גיאוכימיה‬
‫מיגל – גן התעשייה תל חי‬
‫איגי ליטאור‪ ,‬אורן רייכמן‪ ,‬איריס זוהר‪,‬‬
‫עידן ברנע‪ ,‬לויה כ"ץ וסיון מרגלית‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫שיפור איכות ופוריות הקרקע בעזרת הוספה בו זמנית של‬
‫קומפוסט וזיאוליטים ‪ -‬להגדלת זמינות האשלגן לצמח‬
‫ועליה בפוטנציאל היבול‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מחקר ממומן ע"י משרד החקלאות‪ ,‬אפשרות‬
‫להמשך מחקר לתואר שני‬
‫הפרויקט יכלול ‪ -‬אפיון הזיאוליטים והשפעתם על‬
‫האשלגן בקרקע;‬
‫אפיון תנועת האשלגן בקרקע בניסוי עמודות עם‬
‫זיאוליטים;‬
‫ניסוי חממה מבוקר בעציצים –הוספה בו‪-‬זמנית של‬
‫קומפוסט וזיאוליטים ביחסים שונים לקרקעות עמק‬
‫החולה‪ :‬גידול מטרה חסה;‬
‫אפשרות של עבודה במימון בקיץ במעבדה להידרו‪-‬‬
‫גיאוכימיה במקביל לביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫טיפול בשפכי רפתות בעזרת הלופטים וזיאוליטים‬
‫• מחקר ממומן על ידי האיחוד האירופי (הוריזון‬
‫‪ .)2020‬אפשרות להמשך לימודים לתואר שני;‬
‫• הערכה כמותית של הטמעת נתרן משפכי רפתות‬
‫ע"י הלופיטים הידועים מהספרות כעמידים‬
‫לרמות מלח גבוהות (השקיה עם מי ים)‪ .‬הניסוי‬
‫ייערך במערכת של אגנים ירוקים שתוקם על ידי‬
‫התלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫• אפשרות של עבודה במימון בקיץ במעבדה‬
‫להידרו‪-‬גיאוכימיה במקביל לביצוע הפרויקט‪.‬‬
‫איתור כנות תפוח עמידות למחלת השנטוע בתנאי‬
‫הארץ‪ ,‬וזיהוי גורמים ביוטיים ואביוטיים המעורבים‬
‫בתופעה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רקע‪ :‬אחת הבעיות המרכזיות בענף התפוחים בארץ ועולם היא הפחיתה‬
‫ביבול בחלקות שנטוע (נטיעה מחדש בחלקה שגדל בה מטע קודם מאותו‬
‫הסוג)‪ .‬מחלת השנטוע בתפוח חמורה במיוחד בישראל‪ ,‬מכיוון שכיום חלק‬
‫ניכר מהקרקעות הפנויות לנטיעות חדשות של תפוח הן קרקעות אשר כבר‬
‫גדלו בהן עצי תפוח‪ ,‬ולכן שנטוע הוא בלתי נמנע‪ .‬אובדן היבול בחלקות‬
‫השנטוע בארץ מוערך בלפחות ‪ 2‬טון לדונם ב ‪ 21‬השנים הראשונות‪ ,‬ובכ‪21 -‬‬
‫טון לדונם במהלך כל שנות המטע‪ .‬המחקר ממומן ע"י משרד החקלאות)‪.‬‬
‫למרות המחקר ארוך השנים בתחום זה‪ ,‬אשר נעשה באזורי גידול שונים‬
‫בעולם‪ ,‬עדיין לא ידועים בוודאות הגורמים לתופעה‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬זיהוי גורמים א‪-‬ביוטים הנמצאים במתאם למחלת השנטוע‬
‫בארץ‪.‬‬
‫הפרויקט יזהה גורמים כימיים ופיזיקליים מאזור הריזוספרה של מספר חלקות‬
‫הנטוע‪ .‬הדיגום ייעשה בעזרת זיהוי השונות המרחבית בשיטה של חישה‬
‫מקרוב‪ ,‬עיבוד חכם של הסיגנל המתקבל ובחינת התאמתו לגורמים האדפים‬
‫המרכזיים של הקרקע ליצירת מדד של בריאות הקרקע‪.‬‬