Transcript כיצד יוצרים שינוי בקהילה - ימית אלפסי

‫מהן מטרות תכנית‬
‫"עיר ללא אלימות" ?‬
‫צמצום‬
‫תופעות של אלימות והתנהגות אנטי –חברתית ביישוב‬
‫הגברה‬
‫של יכולת ההתמודדות של היישוב עם תופעת האלימות‬
‫‪ 5‬שלבי מוכנות לשינוי‬
‫)‪(Nidecker, 2008‬‬
‫אין הכרה בבעיה‬
‫מודעים לבעיה‪ ,‬מודעים לכך שאפשר לעשות שינוי‬
‫שלב ההכנה‪ -‬משוכנעים בצורך בשינוי‬
‫שלב הפעולה ‪ -‬יוזמים שינוי‬
‫שלב ה‪ -maintenance -‬השינוי הופך לחלק משגרת החיים‬
‫מוכנות קהילתית לשינוי‬
‫(‪(Edwards et al, 2000‬‬
‫המידה בה קהילה בשלה להתמודד עם‬
‫בעיות חברתיות המאפיינות אותה‪ ,‬בחלקן‬
‫בעיות האופייניות למתבגרים‪ .‬קהילה בעלת‬
‫רמת מוכנות גבוהה היא קהילה המסוגלת‬
‫להתמודד בצורה אפקטיבית עם בעיות‬
‫ואתגרים המאפיינים אותה‪.‬‬
‫מוכנות קהילתית – הנחות יסוד‬
‫קהילות נמצאות ברמות שונות של מוכנות‬
‫להתמודדות עם בעיות מסוגים שונים‪.‬‬
‫פתיחות‪,‬נכונות‬
‫אלימות !!!!‬
‫אלימות ?‬
‫בעיה של אלימות?‬
‫ו… פעולה‪.‬‬
‫איך מתמודדים ?‬
‫אין אצלנו דבר כזה‪..‬‬
‫מה זה ?‬
‫מוכנות קהילתית – הנחות יסוד‬
‫ניתן להעריך את רמת המוכנות של הקהילה‪.‬‬
‫קהילות יכולות לנוע מרמה אחת לרמות אחרות של מוכנות על‬
‫מנת לפתח‪ ,‬לבצע‪ ,‬לשמר ולשפר תכניות התערבות‪.‬‬
‫יש צורך באסטרטגיות שונות לכל שלב‬
‫שלב ‪ - 1‬היעדר מודעות )‪(no awareness‬‬
‫הקהילה או מנהיגיה לא מזהים את קיומה של הבעיה כנושא‬
‫לסדר היום ("ככה זה תמיד"‪" ,‬ככה זה בכל מקום")‪ .‬סובלנות‬
‫לבעיה‪.‬‬
‫האקלים הקהילתי מעודד שלא במודע את ההתנהגויות‬
‫הנקשרות לבעיה‪.‬‬
‫שלב ‪ - 2‬הכחשה )‪(denial‬‬
‫יש מעט מאוד הכרה בכך שזו בעיה מקומית‪ .‬יש זיהוי של‬
‫הבעיה על ידי מיעוט בקהילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הטענה היא כי אין‬
‫צורך לעשות משהו כנגד הבעיה ברמה המקומית ("זו לא בעיה‬
‫שלנו"‪" ,‬זו בעיה רק של אנשים המעורבים בה"‪" ,‬אין משהו‬
‫שאפשר לעשות בנדון")‪ .‬אקלים קהילתי פאסיבי‪.‬‬
‫שלב ‪ - 3‬מודעות עמומה )‪(Vague awareness‬‬
‫יש תחושה כללית בקרב חלקים בקהילה כי קיימת בעיה‬
‫מקומית וכי צריך לעשות משהו בנדון‪ .‬המידע על הסיבות‬
‫לבעיה או לגבי הסובלים ממנה עמום או סטריאוטיפי‪ .‬אין‬
‫מוטיבציה מיידית לפעולה בקרב המנהיגות‪ .‬האקלים בקהילה‬
‫לא מביא להנעת המנהיגים לפעולה‪.‬‬
‫שלב ‪ - 4‬טרום תכנון )‪(pre-planning‬‬
‫ישנה הכרה ברורה בקיומה של הבעיה ובצורך לפעולה‪.‬‬
‫קיימים מנהיגים מזוהים ואולי אפילו וועדה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫המאמצים לא מפורטים ולא ממוקדים‪ .‬יש דיון בנושא אך לא‬
‫תכנון של פעולה‪ .‬האקלים הקהילתי מתחיל להבין את נחיצות‬
‫ההתמודדות עם הבעיה‪.‬‬
‫שלב ‪ - 5‬הכנה )‪(preparation‬‬
‫מתחיל תכנון בקהילה ומתמקדים‬
‫בפרטים מעשיים‪.‬‬
‫קיים מידע כללי על הבעיה בקהילה‪ ,‬על‬
‫הסיכונים והאפשרויות שבאסטרטגיות מניעה‬
‫שונות‪ ,‬פעולות או מדיניות‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפעולות‬
‫הקיימות לא מבוססות על מידע שנאסף באופן‬
‫שיטתי‪.‬‬
‫המנהיגות אקטיבית‪ .‬מתקבלות החלטות לגבי מה יעשה ומי‬
‫יעשה‪ .‬מתחיל חיפוש אקטיבי אחר משאבים וגיוסם‪.‬‬
‫האקלים הקהילתי מספק תמיכה צנועה במאמצים‪.‬‬
‫שלב ‪ - 6‬יוזמה )‪(initiation‬‬
‫קיים מספיק מידע להצדיק את‬
‫המאמצים‪ .‬מתחילים בפעולה‬
‫הנתפסת עדיין כמאמץ חדש‪.‬‬
‫הצוות המקצועי בקהילה בשלבי‬
‫הכשרה‪ .‬קיימת התלהבות בקרב‬
‫ההנהגה עדיין לא חווים קשיים‬
‫או בעיות בביצוע‪ .‬באקלים‬
‫הקהילתי אין התנגדות ואולי גם‬
‫מעורבות מסוימת במאמץ‪.‬‬
‫שלב ‪ - 7‬התייצבות )‪(stabilization‬‬
‫פועלות תכנית או מספר תכניות‪ ,‬הנתמכות על ידי הפקידות‬
‫ומקבלי ההחלטות של הקהילה‪ .‬המדיניות והתכניות נתפסות‬
‫כיציבות‪ ,‬הצוות בעל הכשרה וניסיון‪ .‬אין תפיסה של צורך‬
‫בשינוי או הרחבה‪ .‬קיימת מודעות למגבלות או קשיים אך אין‬
‫הערכה של אפקטיביות או בדיקה של צורך בשינוי‪ .‬אין בדיקה‬
‫שיטתית של השתנות הבעיה בקהילה‪.‬‬
‫האקלים הקהילתי תומך‪.‬‬
‫שלב ‪ - 8‬אישור והרחבה )‪(confirmation‬‬
‫ישנם מאמצים בקהילה לשיפור או הרחבה של‬
‫התכניות הקיימות‪ .‬התכניות הראשונות‬
‫הוערכו ושונו ומאמצים חדשים לתכנון או‬
‫בדיקה של תכניות שיגיעו ליותר אוכלוסיות‪.‬‬
‫מגויסים משאבים לתכניות חדשות‪ .‬נאסף‬
‫מידע על השתנות הבעיה‪ ,‬על גורמי סיכון‬
‫וסיבות‪ .‬אקלים קהילתי תומך‪.‬‬
‫שלב ‪ - 9‬התמקצעות )‪(professionalization‬‬
‫ידע מתוחכם ומפורט על הבעיה‪ .‬ישנן‬
‫תכניות לכלל האוכלוסייה ותכניות‬
‫לאוכלוסיות ספציפיות‪ .‬קיימים אנשי מקצוע‬
‫בעלי הכשרה הולמת‪ ,‬מנהיגות תומכת‬
‫ומעורבות קהילתית גבוהה בתכניות השונות‪.‬‬
‫משתמשים בהערכה אפקטיבית של‬
‫התכניות שבשימוש‪ .‬הקהילה תומכת‬
‫ולוקחת אחריות על הנעשה‪.‬‬
‫מאבחון שלב המוכנות של הקהילה לבחירת‬
‫אסטרטגיה מתאימה‬
‫התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית‬
‫היעדר מודעות‬
‫הכחשה‬
‫מודעות עמומה‬
‫•מפגשים עם מנהיגים‬
‫פורמאליים ולא‬
‫פורמאליים‪.‬‬
‫• גיוס קבוצות תומכים‪.‬‬
‫•למידה של אירועים‬
‫בודדים שזוהו‪.‬‬
‫•שימוש בתקשורת‪.‬‬
‫•הפצת חומרי הסברה‬
‫באירועים קהילתיים‪.‬‬
‫•חיפוש אחר נתונים‬
‫קיימים ופרסומם‪.‬‬
‫התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית‬
‫טרום תכנון‬
‫הכנה‬
‫• גיוס הנהגת הקהילה‪.‬‬
‫• מיפוי ובחינה של‬
‫השירותים הקיימים‪.‬‬
‫•למידה על הצלחות במקומות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫• סקרים ומחקרים שיטתיים‪.‬‬
‫• הקמת "קואליציות קהילתיות"‬
‫לתכנון ולהובלה‪.‬‬
‫•בחינת עלויות וחלוקת אחריות‪.‬‬
‫•הערכת עלות הבעיה לקהילה‪.‬‬
‫התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית‬
‫יוזמה‬
‫התייצבות‬
‫•הכשרות לאנשי מקצוע‪.‬‬
‫• איתור משאבים‪.‬‬
‫•בחינת פערים וצרכים‬
‫במענים הקיימים‪.‬‬
‫•מניסיונות מוצלחים‬
‫לגיבוש מודל‪.‬‬
‫•מיסוד המנגנונים‬
‫להעברת מידע והקשרים‬
‫בין שירותים‪.‬‬
‫•מיסוד של משאבים ותכנון‬
‫לטווח רחוק‪.‬‬
‫התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות הקהילתית‬
‫אישור ‪ /‬הרחבה‬
‫התמקצעות‬
‫•פיילוטים ויוזמות חדשות‬
‫• התמחויות בקהלי יעד‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫•פרסום מדריך שירותים‬
‫ותכניות‪.‬‬
‫• ייצוא של ידע‪.‬‬
‫• הערכה שיטתית‪.‬‬
‫•הכשרות ייחודיות‬
‫ומעמיקות יותר‪.‬‬
‫•הרחבת גיוס המשאבים‪.‬‬
‫מאפיינים קהילתיים‬
‫שיעור אבטלה‬
‫גבוה בעיר‬
‫הפרעות קשב‬
‫וריכוז‬
‫תחנות סמים‬
‫בשכונה‬
‫כישרון לכדורגל‬
‫מועדון של‬
‫המתנ"ס בשכונה‬
‫מיומנויות חברתיות‬
‫גבוהות‬
‫אמא נרקומניות‬
‫בעיר יש פרויקט‬
‫"מחשב לכל ילד"‬
‫עיר שקלטה בחמש השנים‬
‫האחרונות ‪ 20%‬עולים‬
‫קהילה שפועלת‬
‫בה ניידת על"ם‬
‫‪ IQ‬גבוה‬
‫אבא בכלא‬
‫אח גדול המשמש מודל‬
‫חיובי לחיקוי‬
‫גורמי חוסן‬
‫גורמי סיכון‬
‫תנאי‪ ,‬מצב או תכונה שקיומה‬
‫מקטין את ההסתברות לתוצאה‬
‫שלילית או לא רצויה‬
‫תנאי‪ ,‬מצב או תכונה שקיומה‬
‫מגדיל את ההסתברות לתוצאה‬
‫שלילית או לא רצויה‬
‫קהילה‬
‫משפחה‬
‫פרט‬
‫תחושת שייכות‬
‫ריבוי הזדמנויות לפעילויות המחזקות מיומנויות לימודיות‬
‫קשרים בין צעירים לבין מבוגרי הקהילה היכולים לשמש מודל לחיקוי‬
‫תפיסה של בקרה חברתית חזקה או סנקציות על התנהגויות שליליות‬
‫נגישות של משאבים חיוניים (בריאות‪ ,‬דיור‪ ,‬פנאי‪ ,‬תעסוקה‪)...‬‬
‫קואליציות והתארגנויות‬
‫ארגון חברתי יעיל‬
‫ציפיות גבוהות מצעירים‬
‫שילוב של מתנדבים ותושבים בעלי גישה למשאבים בפעילות למען בני הנוער‬
‫קיומם של חיזוקים על פעילות פרו‪-‬חברתית של צעירי הקהילה‬
‫ריבוי הזדמנויות לחינוך בלתי פורמאלי‬
‫‪(Benard,1991; Edwards et al., 2000; Evans et al., 2010; Fagan et‬‬
‫;‪al., 2007; Hays et al., 2003 ; Turbin et al., 2006; Jessor et al., 1995‬‬
‫)‪Nettles, 1991; Zeldin, 2004‬‬
‫כרונוסיסטם – ציר הזמן‬
‫מקרוסיסטם –‬
‫תרבות‪ ,‬ערכים‬
‫אקסוסיסטם –‬
‫מערכות פוליטיות‪ ,‬כלכליות‪,‬‬
‫מוסדות חינוך‪ ,‬ממשל‬
‫מזוסיסטם‬
‫–‬
‫הקשרים בין מערכות‬
‫המיקרוסיסטם‬
‫מיקרוסיסטם –‬
‫משפחה‪ ,‬בי"ס‪ ,‬מקום‬
‫עבודה‪ ,‬שכונה‬
‫היחיד‬
‫ועדות‬
‫‪Stith, S., Pruitt, I., Dees, J., Fronce, M., Green, N., Som, A.,‬‬
‫‪& Linkh, D. (2006). Implementing community – based‬‬
‫‪prevention programming: A review of the literature. Journal‬‬
‫‪of Primary Prevention. 26(6), 599-617.‬‬
‫‪ 5‬המלצות לתכנון ויישום תכניות מניעה קהילתיות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫קהילה חייבת להיות בעלת מידה ראויה של מוכנות‪.‬‬
‫פיתוח של קואליציות אפקטיביות בקהילה‬
‫התכנון חייב להתאים לקהילה‬
‫חייבים לדבוק ולהתמיד בביצוע התכנית‬
‫יש להקדיש משאבים‪ ,‬הכשרה‪ ,‬סיוע טכני ותשומת לב‬
‫להערכה‪.‬‬
‫הון חברתי‬
‫המונח "הון חברתי" ("‪ )"Social capital‬מתייחס לקשרים‬
‫ולרשתות חברתיות‪ ,‬ההדדיות הנובעת מהם והערך שלהם בהשגת‬
‫מטרות משותפות )‪ (Baron, Field & Schuller, 2000‬ובהתמודדות עם בעיות‬
‫קולקטיביות )‪ .(Halpern, 2005‬אותם קשרים ורשתות חברתיות‬
‫המקיפים אנשים וארגונים בקהילה‪ ,‬מהווים לכשעצמם משאבים‬
‫חשובים ואף מחזקים פרודוקטיביות של משאבים אחרים העומדים‬
‫לרשות הקהילה‪ ,‬כמו "הון אנושי" )‪.(Mattessich, Monsey, & Roy, 1997‬‬
‫המושג "הון חברתי" כולל בתוכו מאפיינים הנוגעים לארגונים‬
‫בקהילה ולקשרים ביניהם‪ ,‬מעורבות והתנדבות של תושבים‬
‫בקהילה‪ ,‬ותחושת אמון שרוכשים תושבי הקהילה זה לזה ‪(Baron,‬‬
‫)‪.Field & Schuller, 2000‬‬
‫ההון החברתי של קהילה נקשר לתוצאות רצויות בתחומי חיים‬
‫מגוונים‪ ,‬ביניהם תחומי כלכלה‪ ,‬בריאות ורווחה‪ ,‬צמצום פשיעה‪,‬‬
‫‪(Coleman, 1990; Halern, 2005; Putnam, 2001) .‬חינוך‪ ,‬וממשל יעיל‬