התארגנות קהילתית ברחובות החדשה שיטור קהילתי כתבו : רותי מרקוס , ג'נין ויגלמן ושוש כהן במסגרת לימודי תואר ראשון לניהול שירותי בריאות , המכללה לישראל , תל - אביב החוג : התארגנות קהילתית יולי.

Download Report

Transcript התארגנות קהילתית ברחובות החדשה שיטור קהילתי כתבו : רותי מרקוס , ג'נין ויגלמן ושוש כהן במסגרת לימודי תואר ראשון לניהול שירותי בריאות , המכללה לישראל , תל - אביב החוג : התארגנות קהילתית יולי.

‫התארגנות קהילתית ברחובות החדשה‬
‫שיטור קהילתי‬
‫כתבו‪:‬‬
‫רותי מרקוס‪ ,‬ג'נין ויגלמן ושוש כהן‬
‫במסגרת לימודי תואר ראשון לניהול שירותי בריאות‪,‬‬
‫המכללה לישראל‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫החוג‪ :‬התארגנות קהילתית‬
‫יולי ‪2004‬‬
‫נושאים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קהילה חדשה‬
‫התארגנות קהילתית ‪ -‬שיטור קהילתי הראל‬
‫וונקובר (‪)1992( Rubin & Rubin ,)2003‬‬
‫אשד‪",‬אזורים" ‪http://www.new-rehovot.co.il‬‬
‫‪‬‬
‫שיטור קהילתי – התפתחות היסטורית‬
‫ישראל‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מודל "שכונה בטוחה"‬
‫דיון ומסקנות‬
‫שפרן‪ ,‬נ‪)2000 ( .‬‬
‫משטרת‬
‫אנחנו על המפה !!!‬
‫צפון – נס ציונה‬
‫מערב‬
‫יבנה‬
‫מזר‬
‫ח‬
‫רמל‬
‫ה‬
‫דרום – בית חולים‬
‫קפלן‬
‫מדריך לבניית קהילה‬
‫וונקובר (‪)2003‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחירת וועד‬
‫סקרים במטרה לברר מה מטריד את רוב‬
‫האוכלוסייה ‪.‬‬
‫ביטחון אישי הוא‬
‫הגורם הראשוני‬
‫שמטריד את התושבים‬
‫מתודות בהתארגנות‬
‫הקהילתית‬
‫וונקובר (‪)2003‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בחוק (חוקי עזר עירוניים‪ ,‬פרסום מזיק)‬
‫שימוש באמצעי תקשורת (עיתונות מקומית‪,‬‬
‫אתר אינטרנט)‬
‫מחקר פעולה (סקרים מקומיים)‬
‫האם זו קהילה?‬
‫‪)1992(Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קולקטיב של אנשים שכולל‬
‫קבוצות‪,‬ומשפחות‬
‫אינטרסים משותפים‬
‫אינטראקציה סדירה להגשמת‬
‫אינטרסים משותפים‬
‫הזדהות של חברי הקהילה‬
‫כמשתייכים אל קולקטיב‬
‫האם זו קהילה?‬
‫‪)1992(Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קולקטיב של אנשים שכולל קבוצות ומשפחות‬
‫(כ‪ 800 -‬משפחות)‪:‬‬
‫מארגוני כוחות הביטחון‪ ,‬גמלאים ומעט משפחות שלא קשורות לארגון‪:‬‬
‫‪ 50%‬מרחובות‪ 25% ,‬מראשון ונס ציונה והשאר מכל רחבי הארץ‬
‫שכבה סוציו‪-‬אקונומית בינונית ומעלה‬
‫‪ 50%‬זוגות צעירים‬
‫האם זו קהילה?‬
‫‪)1992( Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫אינטרסים משותפים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שמירה על איכות חיים גבוהה‬
‫חיזוק הקשר עם גורמי חוץ‬
‫קיום וקידום ערכים דמוקרטיים‬
‫מימוש פוטנציאל אישי‬
‫יצירת תחושת קהילתיות‬
‫האם זו קהילה?‬
‫‪)1992( Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫אינטראקציה סדירה להגשמת‬
‫אינטרסים משותפים באמצעים‬
‫פורמליים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חברת "אזורים" ‪ -‬מקימת האתר‪.‬‬
‫רשות מקומית ‪ -‬הפעלת חוקי עזר‬
‫מקומיים‪.‬‬
‫מוסדות ממשלה ‪ -‬קופות חולים‪.‬‬
‫כוחות ביטחון ‪ -‬משטרה‪.‬‬
‫גופים מסחריים ‪ -‬מרכז קניות‪.‬‬
‫ארגוני תחבורה ‪”-‬אגד” ו”דן”‬
‫ארגון אל סם ‪ -‬הגברת המודעות בנושא‬
‫סמים‪.‬‬
‫האם זו קהילה?‬
‫‪)1992( Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫אינטראקציה סדירה להגשמת‬
‫אינטרסים משותפים באמצעים לא‬
‫פורמליים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מפגשים של ישיבות ועדי הבתים‬
‫פעולות תרבותיות וחברתיות לגיבוש‬
‫חוגי בית‬
‫מדיניות של "דלת פתוחה"‬
‫האם זו‬
‫קהילה?‬
‫‪Rubin & Rubin‬‬
‫‪‬‬
‫הזדהות של חברי הקהילה כמשתייכים‬
‫אל קולקטיב‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התגייסות התושבים לפעילויות הוועדים השונים‬
‫פתוח אחריות שכונתית על ידי שיתוף התושבים‬
‫הנפקת "כרטיס תושב" ותג זיהוי לרכב‬
‫הנחה ייחודית לתושבי השכונה בשירותים‬
‫שונים‬
‫אתר באינטרנט‪.‬‬
‫עיתון שכונתי‬
‫יש גם עיתון !‬
‫הזדהות בין חברי‬
‫הקהילה‬
‫כמשתייכים‬
‫לקולקטיב‬
‫מימד תרבותי פסיכולוגי‬
‫‪(1905) Hillery‬‬
‫‪‬‬
‫קהילה חדשה הוקמה ב – ‪ ,1997‬לרוב התושבים רקע‬
‫משותף של שירות בזרועות הביטחון‪ ,‬ומעמד סוציו‬
‫אקונומי דומה‪.‬‬
‫פעילויות משותפות יגבירו את‬
‫הלכידות החברתית‬
‫ממד חברתי‬
‫)‪Hillery (1905‬‬
‫‪H‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התושבים אינם מחויבים למסורת ותרבות‬
‫קודמת אך יש כוונה ליצור כאלה‪.‬‬
‫יש רצון הגיוני ואינטרסים משותפים לקיים‬
‫חיים ברמת איכות גבוהה ועל כן הם‬
‫מתארגנים ונוקטים אמצעים להגשמת‬
‫האינטרסים הללו‪.‬‬
‫וועד השכונה ניבחר באופן דמוקרטי והוא פועל‬
‫לקידום האינטרסים של הקהילה‪.‬‬
‫הנחות‬
‫יסוד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פיקוח חברתי בלתי פורמלי שנוצר על בסיס‬
‫פעילות עמוקה ורחבת היקף ברמת השכונה‪.‬‬
‫מבוסס על זיקת אחריות ומחויבות לחברים‬
‫ולמשפחות המהווים את גורמי הפיקוח הבלתי‬
‫פורמליים‪.‬‬
‫הוא הגורם המרכזי המונע מאנשים‬
‫לבצע עבירות‬
‫הנחות יסוד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שכונת מגורים היא יחידה גיאוגרפית ‪-‬חברתית‬
‫הממקדת סביבה דפוסי פשיעה מוגדרים‪.‬‬
‫עבריינים רציונלים יטו להימנע מביצוע עבירות‬
‫בשכונה שבה קשה לבצען‪ ,‬שיש סיכוי גדול‬
‫שיתפסו‪.‬‬
‫בשכונה מסוימת קיימים אזורים ”מושכי פשיעה‬
‫ומושכי עבריינים”‪.‬‬
‫המצב בטרם‬
‫ההתארגנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פריצות לרכב פרטי‬
‫רעש בלילות כתוצאה מהתקהלויות נוער‬
‫שלא שייך לשכונה‬
‫חניות רכב על המדרכות‬
‫העדר כתובת לטיפול בבעיות שוטפות‬
‫סקרים – גיבוי פעולה לגיטימי‬
‫מה רוצים התושבים ?‬
‫סקרים – גיבוי פעולה‬
‫לגיטימי מה רוצים‬
‫התושבים ?‬
‫הצורך בשיטור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המטרה‪-‬למנוע מגורמים מבחוץ להפר את‬
‫תחושת הביטחון‪.‬‬
‫שיטור קהילתי כלי אידיאלי להתחלת הקמת‬
‫קהילה חדשה‪.‬‬
‫משמש כגורם מלכד‪.‬‬
‫מטרות‬
‫ההתארגנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור איכות החיים על ידי היערכות שכונתית‬
‫כוללת לשמירה על אזור נקי מפשיעה ואלימות‬
‫והגברת הביטחון האישי‪.‬‬
‫קיום וקידום ערכים דמוקרטיים‬
‫מימוש פוטנציאל אישי‬
‫יצירת תחושת קהילתיות‬
‫התפתחות השיטור הקהילתי‬
‫רקע היסטורי‬
‫(מתוך מצגת באדיבות משטרת‪ -‬ישראל)‬
‫נקודות נבחרות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאפייני שיטור מסורתי‬
‫הגדרה ומטרות‬
‫יחסי גומלין‬
‫הנחות יסוד‬
‫מרכיבים‬
‫התפתחות השיטור הקהילתי רקע היסטורי‬
‫מדבריו של פיל‪ -‬מייסד המשטרה באנגליה‬
‫מתחילת המאה ה‪ 19-‬שקבע את עקרונות השיטור‬
‫במדינה דמוקרטית‪:‬‬
‫"המשטרה היא הציבור והציבור הוא משטרה‪,‬‬
‫הקהילה חייבת לשטר את עצמה עם חברים‬
‫מסוימים ממנה‪ ,‬מקבלי שכר עבור עבודה זו‪,‬‬
‫והשאר יעשו זאת בצורה חלקית תוך כדי עיסוקם‬
‫היום יומי"‬
‫(‪)1901‬‬
‫הגורמים שהביאו להתפתחות השיטור הקהילתי‬
‫מתחילת שנות ה ‪80 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פוליטיזציה‪.‬‬
‫היררכיה וריכוזיות‪.‬‬
‫ניתוק הקשר האישי בשל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות‪.‬‬
‫גידול באוכלוסייה וגידול אורבני‪.‬‬
‫טיפול לא יעיל בפשיעה באמצעות שיטור תגובתי‪.‬‬
‫עליית הפשיעה והתנתקות המשטרה מהקהילה‬
‫שיטור קהילתי‬
‫שיטור קהילתי – הגדרה ומטרות‬
‫‪‬פילוסופיה ואסטרטגיה כלל ארגונית‪ ,‬המבטיחה‬
‫שותפות בין אזרחים למשטרה המשרתת אותם‪.‬‬
‫הנחה‪:‬‬
‫הן המשטרה והן הקהילה חייבות לעבוד ביחד‪ ,‬על מנת‪ ,‬לתת‬
‫סדרי עדיפויות‪ ,‬לזהות בעיות עכשוויות ולפתור אותן‬
‫אחד מעקרונות השיטור הקהילתי מתבסס על ביזור שירותי המשטרה ע"י‬
‫הצבת שוטרים בשכונות עם אזורי אחריות קבועים‪ ,‬שבהם יש להם‬
‫אחריות ואוטונומיה לביצוע פעולות לפתרון בעיות ולמניעת פשיעה‬
‫בשיתוף עם הקהילה‪.‬‬
‫יחסי גומלין בין המש"ק לקהילה‬
‫יחסי גומלין בין המש"ק לקהילה‬
‫מפגשים קבועים לאיתור וניתוח בעיות‬
‫ומציאת פתרונות משותפים תוך איגום‬
‫משאבים‪.‬‬
‫יחסי גומלין בין המש"ק לקהילה‬
‫מפגשים קבועים בין המש"ק לנציגי‬
‫אגפי הרשות המקומית‪ :‬רווחה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫פיקוח וביטחון‪.‬‬
‫יחסי גומלין בין המש"ק לקהילה‬
‫מפגשים קבועים עם מנהלי‬
‫מערכת החינוך לליבון בעיות‬
‫(פורמלי ובלתי פורמלי)‪.‬‬
‫הנחות היסוד להקמת המש"ק‬
‫‪ ‬הזנחה סביבתית וחוסר אכפתיות מצד התושבים מהווים קרקע פורייה‬
‫לפשיעה‪.‬‬
‫‪ ‬מאבק אפקטיבי בפשיעה יביא ליצירת אקלים דוחה פשיעה‪ ,‬יתבצע על ידי‬
‫שיתוף פעולה בין הקהילה למשטרה‪.‬‬
‫‪ ‬עבודת המש"ק מתוך הקהילה‪ ,‬תוך אבחון בעיות וקבלת מידע‪ ,‬תביא‬
‫להכרת בעיותיה הייחודיות של הקהילה‪ ,‬ולמציאת פתרונות אפקטיביים‬
‫וארוכי טווח‪.‬‬
‫‪ ‬היכרות אישית ופיתוח קשרי גומלין בין המש"ק לקהילה‪ ,‬יביאו מחד‪,‬‬
‫להעלאת המחויבות האישית של השוטר לקהילה ומאידך‪ ,‬לפתרונות‬
‫מקצועיים ולסיפוק מקצועי רב‪.‬‬
‫‪ ‬שירותי משטרה זמינים ואפקטיביים בשכונה יקלו על התושבים‪ ,‬ויעלו את‬
‫איכות חייהם‪ .‬בכך הם יסייעו להעלאת שביעות הרצון מתפקוד המשטרה‪,‬‬
‫ושיתוף הפעולה עמה יגבר‪.‬‬
‫מהו מודל קהילתי ?‬
‫דגם עבודה ייחודי שבו משולבת‬
‫עבודת השיטור בקהילה‬
‫מטרת המודל‬
‫פתרון בעיות מקומיות באמצעות פעילות‬
‫משותפת של המשטרה עם הקהילה בהתאם‬
‫לצרכים של כל קהילה ולמאפייניה הייחודיים‪.‬‬
‫מרכיבים מרכזיים של המודל‬
‫מודלים למניעת עבריינות וצמצום פשיעה‬
‫כוללים שלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫הסברה‬
‫וחינוך‬
‫אכיפה‬
‫וענישה‬
‫מיגון ותכנון‬
‫סביבתי‬
‫המשקל הסגולי של כל נושא משתנה ממודל למודל‬
‫בהתאם לבעיה שהמודל אמור לפתור‪.‬‬
‫מהו המש"ק ?‬
‫המש"ק הינו נקודות קצה‬
‫של תחנת משטרה‬
‫‪‬‬
‫מטרותיו הן‪:‬‬
‫‪‬שמירת הביטחון ומאבק בפשיעה בסיוע הקהילה (בשיתוף‬
‫תושביה)‪ ,‬מתן שירותי משטרה מקומיים והפעלת מתנדבים‪,‬‬
‫במגמה להעלות את איכות חיי התושבים‪.‬‬
‫אמצעים להפעלת המש"ק‬
‫תקשורת‪:‬‬
‫טלפון ‪ +‬מזכירה‬
‫פקס‬
‫תחבורה‪:‬‬
‫פלאפון‬
‫רכב ‪ /‬קטנוע‬
‫מחשב‬
‫תהליך הפעלת ההתארגנות‬
‫תואם את מודל "שכונה בטוחה" (שפרן‪ ,‬נ‪)2000 .‬‬
‫הצגת המודל‬
‫איתור צרכי השכונה‬
‫גיוס הנהגה מקומית‬
‫קביעת תחומי אחריות ותקציבים‬
‫פרסום ושיווק‬
‫הקמת תוכניות התנדבותיות‬
‫זיהוי בעיות‬
‫מרכזיות‬
‫חלוקת‬
‫משימות‬
‫קביעת לוח‬
‫זמנים‬
‫גיוס‬
‫פעילים‬
‫ארגון‬
‫פעילויות‬
‫קהילתיות‬
‫(המשך)‬
‫תהליך הפעלת‬
‫ההתארגנות‬
‫תואם את מודל "שכונה בטוחה" (שפרן‪ ,‬נ‪)2000 .‬‬
‫זיהוי בעיות‬
‫מרכזיות‬
‫חלוקת‬
‫משימות‬
‫קביעת לוח‬
‫זמנים‬
‫מעקב שוטף‬
‫הערכה‬
‫שינויים והתאמות‬
‫גיוס‬
‫פעילים‬
‫ארגון‬
‫פעילויות‬
‫קהילתיות‬
‫אסטרטגיות לצבירת כוח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫פרסום ושיווק של השיטור הקהילתי‬
‫הפגנת נוכחות ועקביות‬
‫פתוח אחריות שכונתית‬
‫מתן אפשרות ליוזמה אישית וביטוי אישי‬
‫חינוך למניעה‬
‫שימוש בטכנולוגיות‬
‫אסטרטגיות לצבירת כוח‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חיזוק ובנית קשרים פורמליים ולא פורמליים‬
‫גיוס תורמים‬
‫רשת העברת מידע והסברה השכונה‬
‫הטמעת השיטור הקהילתי בעיני התושבים‬
‫כמשאב בימי חירום‬
‫אסטרטגיות (דוגמא ‪)1‬‬
‫חיזוק קשרים‬
‫פורמליים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אשד‬
‫הראל‬
‫ועד שכונת‬
‫יו"ר‬
‫'אזורי רחובות החדשה'‬
‫‪2‬‬
‫קלמן ביאלר‬
‫‪76601‬‬
‫רחובות‬
‫‪08-935 8881‬‬
‫ט‪.‬‬
‫‪053-946843‬‬
‫נ‪.‬‬
‫‪08-9353794‬‬
‫פ‪.‬‬
‫‪www.new-rehovot.co.il‬‬
‫שישי ‪ 19‬מרץ ‪2004‬‬
‫לכבוד‪:‬‬
‫‪ ‬משטרת ישראל‬
‫‪ ‬לידי‪ :‬יוני נגר‪-‬מ‪.‬משזו"ר‬
‫‪ ‬א‪.‬נ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנדון‪ :‬נקודת השיטור הקהילתי 'אזורי רחובות החדשה'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ברצוני להביע הערכה רבה על פועלך למען נקודת שיטור‬
‫הקהילתי בשכונתנו‪ ,‬עם כניסתך לתפקיד מ‪.‬משזו"ר‪.‬‬
‫אסטרטגיות‬
‫(דוגמא‬
‫‪)2‬‬
‫גיוס מתנדבים‬
‫<<נושא קודם | נושא הבא >>‬
‫‪ ‬הראל אשד‬
‫חבר כבוד‬
‫הצטרף ‪ /‬הצטרפה‪ 26 :‬נובמבר ‪2003‬‬
‫מדינה‪Israel :‬‬
‫הודעות‪128 :‬‬
‫‪ ‬נשלח בתאריך‪ 03 :‬אפריל ‪ 2004‬בשעה ‪ | IP 14:06‬רשּום‬
‫תושבים יקרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬מייד לאחר הפסח מתנדבים מהשיטור הקהילתי יקיימו שבוע גיוס מתנדבים‬
‫לפעילות התנדבותית בשכונה‪.‬‬
‫‪ ‬קיים מסלול הכשרה למעוניינים להיות שוטרים מתנדבים במדים‪.‬‬
‫‪ ‬הטלפון בשיטור הקהילתי‪08-9415695:‬‬
‫‪ ‬ראובן בן דוד‪-‬השוטר הקהילתי‪.052-308845 :‬‬
‫‪ ‬יצחק וינשטיין‪-‬מרכז שיטור קהילתי‪052-539085 :‬‬
‫‪‬‬
‫נערך על ידי הראל אשד על ‪ 03‬אפריל ‪ 2004‬בשעה ‪14:07‬‬
‫__________________‬
‫הראל אשד יו"ר ועד השכונה‬
‫הרכב השיטור‬
‫הקהילתי‬
‫‪‬‬
‫יש ייצוג של כלל האוכלוסייה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫גמלאים‪ ,‬בני נוער ותלמידי בית הספר‬
‫יחידות העבודה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יחידת המשמר השכונתי‬
‫יחידת סיור רכובה על אופניים‬
‫יחידת "המתמיד" שחבריה עוברים הכשרת שיטור‬
‫מקצועית בכלל זה מחסומים‪ ,‬סיורים ניידות ועוד‬
‫מפקד משמר שכונתי‬
‫מפעולות השיטור‬
‫הקהילתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס מתנדבים “חבר מביא חבר”‬
‫סיורים רגליים וממונעים‬
‫הקמת מחסומי פתע‬
‫השתלבות במבצעי משטרת ישראל‬
‫עקרונות שהופעלו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התבססות על משאבים שכונתיים‬
‫פעילות כוללנית המתבצעת על בסיס מאפייני‬
‫הבעיות בשכונה‪.‬‬
‫פעילות מערכתית הכוללת פרויקטים ומודלים‬
‫שונים של מניעת פשיעה‪.‬‬
‫מנהיגות שכונתית היוזמת ומפעילה את המודל‪.‬‬
‫ההתארגנות הקהילתית ‪ -‬דיון ומסקנות‬
‫האם זה הצליח?‬
‫ראש עיריית רחובות בפתיחת תחנת השיטור‬
‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫האם זה‬
‫הצליח?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לחברת "אזורים" אינטרס לקדם את השכונה ליישם‬
‫"מודל לתרבות מגורים"‬
‫יש נוכחות‪ ,‬יש עשייה ויש פרסום‬
‫רואים בשטח שנעשות פעולות בכל מה שקשור‬
‫לביטחון האישי‬
‫קרוב ל – ‪ 200‬מתגייסים לשיטור הקהילתי (מעל‬
‫‪ 5%‬לפי וונקובר)‬
‫דיון ומסקנות‪:‬‬
‫האם זה‬
‫הצליח?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נתקבלו תרומות ציוד‪ ,‬מבנה‪,‬שוטר קהילתי‪ ,‬ניידת‬
‫משמר אזרחי‬
‫דיווחים על פחות מקרי פריצה והשחתת ציוד‬
‫וגניבות‬
‫דיווחים על פחות התקהלויות נוער‬
‫תושבים מביעים שביעות רצון בסקרים‬
‫תאורה נוספת בגן הדקלים העירייה לבקשת‬
‫התושבים‬
‫תודות‬
‫‪ ‬להראל אשד – יו"ר ועד שכונת רחובות‬
‫החדשה‬
‫(ראה ראיון(‬
‫‪ ‬לחברת "אזורים"‬
‫‪ ‬לאנשי ‪http://www.new-rehovot.co.il‬‬
‫‪ ‬למשטרת ישראל‬