אוריות קהילתיות במניעה, ד"ר ימית אלפסי
Download
Report
Transcript אוריות קהילתיות במניעה, ד"ר ימית אלפסי
מהי מניעה ?
מניעה ראשונית /אוניברסאלית
מניעה שניונית /סלקטיבית
מניעה שלישונית /אינדוקטיבית
סוגים וגישות
מניעה
מניעה בגישה התפתחותית
מניעה מצבית
מניעה בגישה חברתית
מניעה בגישה מבנית
קידום בריאות וחוסן
מניעה מבוססת קהילה
מהן מטרות תכנית
"עיר ללא אלימות" ?
צמצום
תופעות של אלימות והתנהגות אנטי –חברתית
ביישוב
הגברה
של יכולת ההתמודדות של היישוב עם תופעת
האלימות
5שלבי מוכנות לשינוי
(Nidecker,
)2008
אין הכרה בבעיה
מודעים לבעיה ,מודעים לכך שאפשר לעשות שינוי
שלב ההכנה -משוכנעים בצורך בשינוי
שלב הפעולה -יוזמים שינוי
שלב ה -maintenance -השינוי הופך לחלק משגרת
החיים
מוכנות קהילתית לשינוי
((Edwards et al, 2000
המידה בה קהילה בשלה להתמודד עם
בעיות חברתיות המאפיינות אותה,
בחלקן בעיות האופייניות למתבגרים.
קהילה בעלת רמת מוכנות גבוהה היא
קהילה המסוגלת להתמודד בצורה
אפקטיבית עם בעיות ואתגרים
המאפיינים אותה.
מוכנות קהילתית – הנחות יסוד
קהילות נמצאות ברמות שונות של מוכנות
להתמודדות עם בעיות מסוגים שונים.
פתיחות,נכונות
אלימות !!!!
אלימות ?
בעיה של אלימות?
ו… פעולה.
איך מתמודדים ?
אין אצלנו דבר כזה..
מה זה ?
מוכנות קהילתית – הנחות יסוד
ניתן להעריך את רמת המוכנות של הקהילה.
קהילות יכולות לנוע מרמה אחת לרמות אחרות של
מוכנות על מנת לפתח ,לבצע ,לשמר ולשפר תכניות
התערבות.
יש צורך באסטרטגיות שונות לכל שלב
שלב - 1היעדר מודעות (no
)awareness
הקהילה או מנהיגיה לא מזהים את קיומה של הבעיה
כנושא לסדר היום ("ככה זה תמיד"" ,ככה זה בכל
מקום") .סובלנות לבעיה.
האקלים הקהילתי מעודד שלא במודע את ההתנהגויות
הנקשרות לבעיה.
שלב - 2הכחשה )(denial
יש מעט מאוד הכרה בכך שזו בעיה מקומית .יש זיהוי של
הבעיה על ידי מיעוט בקהילה .עם זאת ,הטענה היא כי
אין צורך לעשות משהו כנגד הבעיה ברמה המקומית ("זו
לא בעיה שלנו"" ,זו בעיה רק של אנשים המעורבים בה",
"אין משהו שאפשר לעשות בנדון") .אקלים קהילתי
פאסיבי.
שלב - 3מודעות עמומה (Vague
)awareness
יש תחושה כללית בקרב חלקים בקהילה כי קיימת בעיה
מקומית וכי צריך לעשות משהו בנדון .המידע על הסיבות
לבעיה או לגבי הסובלים ממנה עמום או סטריאוטיפי .אין
מוטיבציה מיידית לפעולה בקרב המנהיגות .האקלים
בקהילה לא מביא להנעת המנהיגים לפעולה.
שלב - 4טרום תכנון )(pre-planning
ישנה הכרה ברורה בקיומה של הבעיה ובצורך לפעולה.
קיימים מנהיגים מזוהים ואולי אפילו וועדה .עם זאת,
המאמצים לא מפורטים ולא ממוקדים .יש דיון בנושא אך
לא תכנון של פעולה .האקלים הקהילתי מתחיל להבין את
נחיצות ההתמודדות עם הבעיה.
שלב - 5הכנה )(preparation
מתחיל תכנון בקהילה ומתמקדים
בפרטים מעשיים.
קיים מידע כללי על הבעיה בקהילה ,על
הסיכונים והאפשרויות שבאסטרטגיות
מניעה שונות ,פעולות או מדיניות .עם
זאת ,הפעולות הקיימות לא מבוססות על
מידע שנאסף באופן שיטתי.
המנהיגות אקטיבית .מתקבלות החלטות לגבי מה יעשה
ומי יעשה .מתחיל חיפוש אקטיבי אחר משאבים וגיוסם.
האקלים הקהילתי מספק תמיכה צנועה במאמצים.
שלב - 6יוזמה )(initiation
קיים מספיק מידע להצדיק את
המאמצים .מתחילים בפעולה
הנתפסת עדיין כמאמץ חדש.
הצוות המקצועי בקהילה
בשלבי הכשרה .קיימת
התלהבות בקרב ההנהגה
עדיין לא חווים קשיים או
בעיות בביצוע .באקלים
הקהילתי אין התנגדות ואולי
גם מעורבות מסוימת במאמץ.
דוגמא :התמודדות עם בעיית מהגרי
עבודה
"יש לנו בעיה של
לנו בעיה של
"יש
פליטים מסודן ...מגיעים פליטים מסודן ,אבל
בעיקר מאריתראה...
לעיר ...גרים בה ,לא
ידוע לנו עד כה על 71
ברור איפה ....לא
מהגרים כאלה ...גרים
יודעים בכמה בדיוק
ב 5 -דירות ברחבי
מדובר ...לא ברור איך
העיר ,אנחנו יודעים
משפיעים על פשיעה
היכן ...היו מעורבים
בעיר".
בכמה עבירות רכוש
בחודשים האחרונים".
שלב - 7התייצבות )(stabilization
פועלות תכנית או מספר תכניות ,הנתמכות על ידי
הפקידות ומקבלי ההחלטות של הקהילה .המדיניות
והתכניות נתפסות כיציבות ,הצוות בעל הכשרה וניסיון.
אין תפיסה של צורך בשינוי או הרחבה .קיימת מודעות
למגבלות או קשיים אך אין הערכה של אפקטיביות או
בדיקה של צורך בשינוי .אין בדיקה שיטתית של השתנות
הבעיה בקהילה.
האקלים הקהילתי תומך.
דוגמא :התמודדות עם בעיית "הנוער
בסיכון"
רק 3%מבני הנוער ביישוב עונים על ההגדרה (אשכול .)2
"אנחנו לא יודעים אם יש בני נוער בסיכון שלא הגענו
אליהם עד היום ,חלק מהמענים מפעיל המתנ"ס ,חלק
הרווחה ,חלק קידום נוער ...לפעמים אנחנו חוששים
שאותם ילדים רשומים אצל כולם ...קשה לקבל נתונים
בגלל סודיות"
"הקמנו פורום מקצועי שנפגש באופן קבוע פעם בחודש...
מצליבים מידע :הקב"ס ,חוקרת הנוער ,קידום נוער
והרווחה ...מצאנו דרך להתגבר על מגבלות חוקיות כדי
שהפורום יוכל לקבל מידע גם מעלם ומסיירת הורים...
הבעיה היא שיש הרבה בעיות ומעט משאבים ...חסרים
שלבי הפעלת התוכנית
פעילות
עמידה ביעד
חודש
יוני –יולי 2010
ראיון מועמדים רכז עירוני ומשרדי לביטחון
פנים,עמותת "ערבים"
V
אוגוסט
ראיון המועמדים בעיר
V
אוגוסט
התאמת המשרתים בעיר ולצרכי הרשות
V
ספטמבר
הכנסתם למסגרת
V
ספטמבר
פגישה עם מנהלי בית הספר,לתיאום
ציפיות
V
אוקטובר
יום עיון להכשרה
V
נובמבר
דצמבר
המשך הפעילות
V
ינואר 2011
ינואר
סדנאות הכשרה
משוב אמצע
V
פברואר
שיחה אמצע עם מנהלי בתי ספר
V
מרץ-יוני
אפריל-מאי
המשך פעילות
שיחות אישיות
V
V
מרץ
סדנאות הכשרה שניה
V
יוני
יום עיון להעשרה
V
יוני
בדיקת צרכים לשנה הבאה
V
אוגוסט
סיכום פרויקט משוב סוף שנה
V
עוד היבט של
התייצבות:
מניסיון מוצלח למודל
מבוסס
אוגוסט
20
ראיונות למועמדים חדשים
V
מודל לקליטת שירות אזרחי -אשדוד
-
-
רכז משרתים נמצא בקשר עם המשרתים על בסיס יומי
באמצעות מילוי דו"ח יומי/שבועי.
הדרכה נקודתית של המנהלת לכל משרת ומתן הדרכה
כתובה לכל משרת בשטח,שיחות אישיות המתבצעות ע"י
המנהלת.
ביקורים ומעקב בשטח -רכז +מנהלת .
משוב אמצע וסוף לכל מקבלי השירות ,נותני השירות
והמשרתים .
ועדת היגוי
מפגש סטטוס אחת לחודש וחצי עם כל השותפים בראשות
המנכ"לית.
סיכום משובי סוף שנה והפקת לקחים .
הדרכות מקצועיות.
21
שלב - 8אישור והרחבה )(confirmation
ישנם מאמצים בקהילה לשיפור או הרחבה
של התכניות הקיימות .התכניות הראשונות
הוערכו ושונו ומאמצים חדשים לתכנון או
בדיקה של תכניות שיגיעו ליותר אוכלוסיות.
מגויסים משאבים לתכניות חדשות .נאסף
מידע על השתנות הבעיה ,על גורמי סיכון
וסיבות .אקלים קהילתי תומך.
דוגמא :התמודדות עם בעיית האלימות בבתי
הספר באמצעות הטמעת מודל מדריכי
המוגנות
כמה מהמנהלים חשים כי מודל מדריכי המוגנות הוטמע
היטב ביישוב שלהם ?
בכמה יישובים פועלות תכניות משלימות לעבודת מדריכי
המוגנות ?
בכמה יישובים הורחבה התכנית ויקלטו מדריכים נוספים
שלא מתקציבי על"א?
בכמה יישובים נקלטו המדריכים כעובדי עיירה וכסעיף
תקציב קבוע בספר התקציב של העירייה ?
שלב - 9התמקצעות )(professionalization
ידע מתוחכם ומפורט על הבעיה .ישנן
תכניות לכלל האוכלוסייה ותכניות
לאוכלוסיות ספציפיות .קיימים אנשי
מקצוע בעלי הכשרה הולמת ,מנהיגות
תומכת ומעורבות קהילתית גבוהה
בתכניות השונות .משתמשים בהערכה
אפקטיבית של התכניות שבשימוש.
הקהילה תומכת ולוקחת אחריות על
דוגמא :התמודדות עם בעיית האלימות בקיץ
מחלקה
מודיעין
נוער
אק"מ
סיור
משימה
•מבצע פיצוציות
•מבצע פיצוח נקודות
סחר בסמים
סיור במתחם מקומות
בילוי ובפארקים
העברת כל המשמרות
של המתנדבים לשעות
הערב והלילה
נוכחות באירועי הקיץ
מועד /מיקום
אחריות
עיר עתיקה
ק .מודיעין
כל לילה
ראש משרד
נוער
ק .אק"מ
מקומות בילוי
סופ"ש
ומועדים
מיוחדים
דוגמא :התמודדות עם בעיית האלימות בקיץ
פעילות
מועד
מקום
אחראי
ערב להקות
צעירות
15/7
מתנ"ס
מנהל יחידת
הנוער
ערב תנועות
נוער
20/7
מתנ"ס
רכז שבט הצופים
טיול גיבוש
לחוף צמח
1/8
הרחבת שעות
פעילות
במועדונים
ערב בסימן לא
לאלימות
מנהל יחידת
הנוער
כל
החופש
4מועדונים
מנהל יחידת
הנוער
20/8
פארק עירוני
מנהל מחלקת
תרבות
נושא הישיבה :תכלול הגורמים המעורבים בפעילות קיץ בטוח
1.6.2011
תאריך
הישיבה:
חדר ישיבות ,בניין העירייה
מיקום:
אילן בן עדי ,סימונה מורלי ,דבורית פרדקין -גיאת ,אדי בן
חמו ,נפתלי איריס ,אריה איטח ,גבי דדון ,מאלי שושנה,
מיקי רוזנברג ,אוהד יפרח ,צרויה לילי ,בריז'יט דוקהן,
אציק מלכה ,משה דרור ,שוש מזרחי ,רונית צור ,יניב
נוכחים:
סהרוני ,דר' רימה גלקין ,יעל נהוראי -אטיאס ,מנחם
סרבטו ,מזל שאלתיאל ,יוסי לרר ,דוד דבש ,אלברט דני,
רוטנברג שלמה ,זלמן ינקלביץ ,מיכאל איזנקוט ,גלילוב
בפל ,בן שיטרית דויד ,אייש גבי ,אריה מימון ,טואיל אורן
אסתי פילוס
חסרים:
נוכחים,אסתי פילוס ,דר' יחיאל לסרי,
רשימת
תפוצה:
דבורית פרדקין -גיאת
רשמה:
אחריות לביצוע
החלטות/תוכן/סיכום
נושא
פתיחה ע"י -מברך את הנוכחים בברכת עשייה
אילן בן עדי ,משותפת ועבודה פורייה
השנה ,להבדיל משנים קודמת ,פעילותמנכ"ל
העירייה
הקיץ תהיה מתוכללת והגורמים המעורבים
בעשייה ,יעבדו בסנכרון מלא.
יחידת הזמן 1/7/2011-31/8/2011 :בטחון :
ראש קבוצה :סנ"צ
יש ליצור נוכחות מרתיעה ולהתמקדבשעות הלילה המאוחרות 24:00-06:00 :גבי דדון,
מתכלל :אריה
שילוב בכוחות הביטחון :סיירת הורים,איטח ,שותפים :דני
שירות אזרחי חרדי ובני נוער.
אלגרט,
טיפול בבעיית האלכוהול :מכירה ,שפיכה ,ידין קסוטו ,ייצוגמועצת הנוער.
בר בגאג'
פורום ואנדליזם בראיה מערכתית לטווחהקצר והארוך ,בהובלת שלמה רוטנברג
פרסום :
אירועים:
חברה:
ראש קבוצה :אדי בן חמו
יצירת סנכרון בין הגופים
משתתפים :משה דרור,
השונים בנושא הפרסום
בריז'יט דוקהן ,ייצוג מועצת
הנוער.
אירועים גדולים באחריות מח' ראש קבוצה :גב' איריס
נפתלי
אירועים
משתתפים :אדי בן לייש,
בריז'יט דוקהן ,מיקי רוזנברג
ראש הקבוצה :סימונה מורלי
הדגש הוא על פעילות "עם
משתתפים :רונית צור ,אריה
הפנים לחוף".
מימון ,מיקי רוזנברג ,אריה
חלק מהפעילויות יתקיימו
מימון ,רימה גלקין ,יעל
בקביעות ,בימים קבועים
נהוראי אטיאס ,ייצוג מועצת
הנוער.
ובשעות קבועות
סיכום של
אילן בן עדי ,יוקם מערך בקרה ומדידה ע"י המנכ"ל ,דבורית פרדקין –
מנכ"ל
גיאת ודוד דבש.
העירייה
אנו יוצרים מבנה המנהל את המערך כולו ,בתכלולה של סימונה מורלי.
כל צוות יעבוד בסנכרון עם צוותים אחרים.
משימות:
כל צוות ינסה להפנות תקציב לפעילות שבתחומו ממקורות פנימיים
וחיצוניים.
.1הסנכרון בין אירועים לחברה יעשה עד יום א' .תוצאות הסנכרון יובאו
לאישור המנכ"ל ביום א' , 5/6/2011עד השעה .14:00
.2לאחר אישור המנכ"ל ,יוחזרו התוכניות לראשי הקבוצות לשם הכנת
תוכניות מפורטות .במקביל יעברו התוכניות לביטחון ולתפעול לשם
גזירת משמעויות ראשוניות.
.3ראשי הקבוצות יגישו תוכניות עבודה מפורטות לפי פורמט שישלח
בהמשך .תוכניות העבודה המפורטות ,כולל הוצאות משוערות
ומקורות מימון ,יוגשו למנכ"ל עד ה 15/6/2011
.4צוות השיפוט ,הכולל את המנכ"ל ,אילן בן עדי ,דבורית פרדקין-
גיאת וראשי הקבוצות ,ייצור תוכנית כללית לביצוע.
12
11
10
7
8
6
4
4
4
3
2
2
1
עלון בדואר עיתון
פותחים
השבוע
בי"ס
מפה לאוזן חברה /בן
משפחה
פרסום
עיתון קול
הקריות
0
השכונה שלי היא מקום בטוח לגור בו
13
71.9
%
14
12
10
10
8
9.4%
6
6
2
1
במידה
מעטה
במידה
מעטה
מאוד
4
0
במידה
רבה
מאוד
במידה
רבה
במידה
בינונית
כלל לא
2
0
אנו מרוצים מהשתתפות ילדנו בפעילות היום במתנ"ס
()30=N
14
68.7
%
14
12
10
7
18.8%
8
6
3
2
3
1
במידה
רבה
מאוד
במידה
רבה
במידה
בינונית
במידה
מעטה
4
2
במידה
מעטה
מאוד
כלל לא
0
הציבור בשכונה מודע לקיומה של תכנית "עיר ללא אלימות"
()30=N
37.5
%
7
8
8
7
21.2%
6
5
5
4
1
במידה
רבה
מאוד
במידה
רבה
במידה
בינונית
במידה
מעטה
במידה
מעטה
מאוד
כלל לא
5
4
3
2
1
0
מאבחון שלב המוכנות של הקהילה
לבחירת אסטרטגיה מתאימה
התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות
הקהילתית
•מפגשים עם מנהיגים
היעדר
מודעות
הכחשה
מודעות
עמומה
פורמאליים ולא
פורמאליים.
• גיוס קבוצות תומכים.
•למידה של אירועים
בודדים שזוהו.
•שימוש בתקשורת.
•הפצת חומרי הסברה
באירועים קהילתיים.
•חיפוש אחר נתונים
קיימים ופרסומם.
התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות
הקהילתית
טרום תכנון
הכנה
• גיוס הנהגת הקהילה.
• מיפוי ובחינה של
השירותים הקיימים.
•למידה על הצלחות במקומות
אחרים.
• סקרים ומחקרים שיטתיים.
• הקמת "קואליציות
קהילתיות" לתכנון ולהובלה.
•בחינת עלויות וחלוקת
אחריות.
•הערכת עלות הבעיה
התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות
הקהילתית
יוזמה
התייצבות
•הכשרות לאנשי מקצוע.
• איתור משאבים.
•בחינת פערים וצרכים
במענים הקיימים.
•מניסיונות מוצלחים
לגיבוש מודל.
•מיסוד המנגנונים
להעברת מידע והקשרים
בין שירותים.
•מיסוד של משאבים
ותכנון
התאמת אסטרטגיה לשלב המוכנות
הקהילתית
•פיילוטים ויוזמות
אישור /
הרחבה
התמקצעות
חדשות
• התמחויות בקהלי יעד
מיוחדים.
•פרסום מדריך שירותים
ותכניות.
• ייצוא של ידע.
• הערכה שיטתית.
•הכשרות ייחודיות
ומעמיקות יותר.
•הרחבת גיוס
מאפיינים קהילתיים
שיעור
אבטלה גבוה
בעיר
הפרעות
קשב וריכוז
תחנות סמים
בשכונה
כישרון
לכדורגל
מועדון של
המתנ"ס
בשכונה
מיומנויות
חברתיות גבוהות
אמא נרקומניות
בעיר יש פרויקט
"מחשב לכל ילד"
עיר שקלטה בחמש
השנים האחרונות 20%
קהילה שפועלת
בה ניידת על"ם
IQגבוה
אבא בכלא
אח גדול המשמש
מודל חיובי לחיקוי
גורמי חוסן
גורמי סיכון
תנאי ,מצב או תכונה שקיומה
מקטין את ההסתברות
לתוצאה שלילית או לא רצויה
תנאי ,מצב או תכונה שקיומה
מגדיל את ההסתברות
לתוצאה שלילית או לא רצויה
קהילה
משפחה
פרט
ריבוי הזדמנויות לפעילויות המחזקות מיומנויות
תחושת
לימודיות
שייכות
קשרים בין צעירים לבין מבוגרי הקהילה היכולים לשמש מודל לחיקוי
תפיסה של בקרה חברתית חזקה או סנקציות על התנהגויות
שליליות
נגישות של משאבים חיוניים (בריאות ,דיור ,פנאי ,תעסוקה)...
ציפיות גבוהות
ארגון חברתי
קואליציות
מצעירים
יעיל
והתארגנויות
שילוב של מתנדבים ותושבים בעלי גישה למשאבים בפעילות למען בני
הנוער
קיומם של חיזוקים על פעילות פרו-חברתית של צעירי הקהילה
ריבוי הזדמנויות לחינוך בלתי פורמאלי
(Benard,1991; Edwards et al., 2000; Evans et al., 2010; Fagan et
;al., 2007; Hays et al., 2003 ; Turbin et al., 2006; Jessor et al., 1995
)Nettles, 1991; Zeldin, 2004
.7גורמי חוסן ונכסים קהילתיים הרלוונטיים
להתמודדות עם אלימות *
פלטפורמת התנדבות חזקה בקהילה – ריבוי מתנדבים בוגרים
המשולבים בתכניות שונות בעיר ומוכנים לקחת חלק גם במאבק לצמצום
פשיעה ואלימות (בין היתר "סיירת הורים").
מכינה קדם צבאית "תמיר" – תלמידי המכינה משולבים במוסדות החינוך
השונים ובפעילות התנדבותית בקהילה.
מכללת אוהלו בקצרין – במסגרת קבלת המלגאות ויצירת פרויקטים
בקהילה ,ניתן לרתום סטודנטים לתכניות של נוער בסיכון ,לחונכות בבתי
הספר ,לסיירת הורים ואיוש מועדונים ומועדוניות.
חיילי גדודים וחטיבות ברמת הגולן המבקשים לתרום לקהילה בכל
תחום שהוא.
כרונוסיסטם – ציר הזמן
מקרוסיסטם –
תרבות ,ערכים
אקסוסיסטם –
מערכות פוליטיות ,כלכליות,
מוסדות חינוך ,ממשל
מזוסיסטם
–
הקשרים בין מערכות
המיקרוסיסטם
מיקרוסיסטם –
משפחה ,בי"ס ,מקום
עבודה ,שכונה
היחיד
ועדות
Stith, S., Pruitt, I., Dees, J., Fronce, M., Green, N., Som, A.,
& Linkh, D. (2006). Implementing community – based
prevention programming: A review of the literature. Journal
of Primary Prevention. 26(6), 599-617.
5המלצות לתכנון ויישום תכניות מניעה
קהילתיות
.1
.2
.3
.4
.5
קהילה חייבת להיות בעלת מידה ראויה של מוכנות.
פיתוח של קואליציות אפקטיביות בקהילה
התכנון חייב להתאים לקהילה
חייבים לדבוק ולהתמיד בביצוע התכנית
יש להקדיש משאבים ,הכשרה ,סיוע טכני ותשומת לב
להערכה.
בניית יכולת קהילתית
( (Chaskin et al.,
2007
בנייה וחיזוק של היכולת הקולקטיבית של קהילה
להתמודד עם בעיותיה ולהגדיל את האפשרויות שלה
לשיפור איכות החיים של תושביה.
קהילה יכולה לנהוג בדרך מסוימת ויש לה הכוח לעשות
דברים מסוימים על מנת לקדם או לשמר את הwell -
beingשל הקהילה ורכיביה – פרטים ,קבוצות בלתי
פורמאליות ,ארגונים ,רשתות חברתיות וסביבה פיזית.
אסטרטגיות לבניית יכולת קהילתית
((Chaskin et al., 2007
פיתוח מנהיגות
פיתוח ארגוני
אסטרטגיות לבניית יכולת קהילתית
((Chaskin et al., 2007
פיתוח קהילתי
רשתות ארגוניות ובניית קואליציות
הון חברתי