תרגיל 1

Download Report

Transcript תרגיל 1

‫תרגיל ‪9‬‬
‫על ערפל‪ ,‬ברקים ורעמים‬
‫תהליך גידול טיפונות‬
‫•‬
‫כאשר כמות אדי המים באוויר גדולה (לחות יחסית מעל ‪,)80%‬‬
‫מתחילות להיווצר טיפונות סביב גרעיני התעבות‪.‬‬
‫• ככול שהאוויר קרוב יותר ל‪ 100%-‬לחות‪ ,‬הטיפונות גדלות וגם‬
‫מספרן גדל‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר יש מספר רב של טיפונות באוויר וגודלן עולה‪ ,‬טווח הראות‬
‫האופקי הולך וקטן‪.‬‬
‫•‬
‫כאשר טווח הראות קטן מקילומטר בגלל הטיפונות‪ ,‬מוגדר המצב‬
‫כערפל‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫גודל הטיפונות‬
‫(‪ 1μ‬מיקרון = אלפית המילימטר)‬
‫טיפונות‪20-10μ :‬‬
‫טיפת גשם ממוצעת‪:‬‬
‫‪ 2000-1000μ‬או ‪ 1-2‬מ"מ‬
‫גרעיני התעבות‪~0.1μ :‬‬
‫‪3‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫גרעיני התעבות‬
‫•‬
‫גרעיני ההתעבות הם חלקיקים מוצקים המרחפים באוויר‬
‫ועליהם מתעבים אדי מים ליצירת טיפונות ענן‬
‫•‬
‫מקור החלקיקים‪:‬‬
‫– טבעיים‪ :‬אבק (בליה כימית ומכנית של סלעים וקרקעות)‪,‬‬
‫התפרצויות געשיות‪ ,‬אבקנים של צמחיה (‪ ,)Pollen‬שרפות‬
‫טבעיות ועוד‬
‫– אנתרופוגנים‪ :‬שריפת דלקים מכלי רכב‪ ,‬תעשיה‪ ,‬תחנות כוח‪,‬‬
‫חימום ביתי וכו'‬
‫‪4‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ענן ימי לעומת ענן יבשתי‬
‫•‬
‫מעל היבשה‪ ,‬ישנה כמות גדולה‬
‫של גרעיני התעבות לעומת‬
‫האוקיינוסים בהם המקור העיקרי‬
‫הוא חלקיקי מלח מרסס גלים‬
‫•‬
‫בעננים ימיים יש מעט טיפונות‬
‫גדולות וביבשה הרבה טיפונות‬
‫קטנות‬
‫‪5‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫כיצד נוצר ערפל‬
‫שלושה תהליכים יכולים לגרום לאוויר להגיע לרוויה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫התקררות של גוש אוויר‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הוספת אדי מים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫עירוב שני גושי אוויר‪ ( .‬ערפל קיטור ) לדוגמא‪ 2 :‬גושי‬
‫אוויר זהים בנפחם ‪:‬האחד ‪ 30º‬ו ‪ 90%‬לחות השני‬
‫‪ 14º‬ו ‪ 80%‬נקבל בערוב ‪ 22º‬ו ‪100%‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ערוב גושי אויר‬
‫ידי על לערפל להגיע ניתן‬
‫אויר גושי שני ערוב‬
‫רוויים לא‬
‫גרף יחס ערוב ברוויה‬
‫יחס עירוב‬
‫(גר' אדי מים לק"ג אוויר יבש)‬
‫‪7‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .1‬ערפל קרינתי‬
‫תוצאה של קירור קרינתי של פני הקרקע בלילה‪.‬‬
‫לרוב ערפל רדוד המוגבל לשכבה בעובי של מספר מטרים‪.‬‬
‫תנאים להיווצרות‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫–‬
‫לילה ארוך‬
‫–‬
‫שמים בהירים‬
‫–‬
‫רוח חלשה מאוד‬
‫–‬
‫קרקע לחה (לאחר גשם)‬
‫–‬
‫ריחוק מהים‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .2‬ערפל הסעה‬
‫נוצר כתוצאה מהסעת אוויר לח וחם מעל פני שטח קרים‪.‬‬
‫תנאים להיווצרות‪:‬‬
‫– אוויר לח מספיק‬
‫– רוח חלשה‬
‫– יציבות אטמוספרית‬
‫ערפל הסעה יכול להיווצר גם‬
‫כאשר אוויר יבשתי חם מוסע‬
‫מעל פני ים קרים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .3‬ערפל הרים‬
‫•‬
‫• כאשר גוש האוויר מגיע לרום העיבוי נוצר ענן סטרטיפורמי (שכבתי)‬
‫מתקבל כאשר גוש אוויר מאולץ לעלות מעל הר ולהתקרר‪.‬‬
‫המכסה את מורדות ההר ופסגתו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .4‬ערפל עמקים‬
‫• נוצר כאשר אוויר קר (וכבד) גולש במורדות ההרים ומתרכז בעמקים‬
‫•‬
‫‪11‬‬
‫אופייני ללילות ארוכים וקרים עם קירור קרינתי‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .5‬ערפל קיטור – עירוב גושי אוויר‬
‫מה קורה כאשר מערבבים שני גושי אוויר בעלי אותו נפח אך עם‬
‫תכונות שונות?‬
‫‪T = 5°c‬‬
‫‪w = 12/2 = 6 g/kg‬‬
‫‪ws = 5.5 g/kg‬‬
‫‪RH = 109%‬‬
‫=‬
‫‪T = -10°c‬‬
‫‪Td = -15°c‬‬
‫‪w = 1.2 g/kg‬‬
‫‪ws = 1.8 g/kg‬‬
‫‪RH = 67%‬‬
‫‪+‬‬
‫‪T = 20°c‬‬
‫‪Td = 15°c‬‬
‫‪w = 10.8 g/kg‬‬
‫‪ws = 15.0 g/kg‬‬
‫‪RH = 72%‬‬
‫מסקנה‪ :‬שני גושי אוויר שאינם ברוויה יכולים ליצור יחדיו גוש‬
‫אוויר רווי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫סוגי ערפל‬
‫‪ .5‬ערפל קיטור – עירוב גושי אוויר‬
‫•‬
‫מתקבל מעל משטחי מים (אגמים‪ ,‬נהרות)‪.‬‬
‫• נוצר כאשר טמפרטורת המים גבוהה יחסית לאוויר אשר מעליה‪.‬‬
‫•‬
‫תוספת הלחות לאוויר מביאה להתעבות‪.‬‬
‫• אופייני לעונת הסתיו כאשר המים חמים עדיין והאוויר מתקרר‪.‬‬
‫•‬
‫מתרחש גם מעל מעיינות חמים אפילו בקיץ‪.‬‬
‫•‬
‫הבל פה ואדים מעל קומקום חשמלי הם דוגמאות לערפל קיטור‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫התפזרות הערפל‬
‫‪.1‬‬
‫‪14‬‬
‫חימום פני השטח על ידי קרינת שמש‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫התפזרות הערפל‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪15‬‬
‫שקיעת הטיפונות אל הקרקע‬
‫עירוב גושי אוויר על ידי רוח‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ברקים ורעמים‬
‫‪16‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ברקים ורעמים‬
‫•‬
‫ברקים הם התפרקות של מטען חשמלי‬
‫בעננים‪.‬‬
‫•‬
‫ההתפרקות החשמלית מחממת את האוויר‬
‫דרכו היא עוברת לטמפ' של‪!!! 30,000°c :‬‬
‫• חימום האוויר המיידי גורם להתפשטות‬
‫האוויר ולגל הדף אותו אנו מסוגלים לשמוע‪.‬‬
‫•‬
‫מכיוון שמהירות האור גדולה בהרבה‬
‫ממהירות הקול (‪ 300‬ק"מ‪/‬שניה לעומת‬
‫‪ 330‬מ'‪/‬שניה) אנו רואים את הברק לפני‬
‫שאנו שומעים את הרעם‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ברקים – כיצד זה קורה?‬
‫‪.1‬‬
‫הפרדת מטענים חשמליים‬
‫בתוך עננים ערמתיים‬
‫מתרחשת כתוצאה‬
‫מהתנגשויות בין גבישי קרח‪.‬‬
‫מטענים חיוביים למעלה‪,‬‬
‫שליליים למטה‬
‫‪18‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ברקים – כיצד זה קורה?‬
‫‪ .2‬הצטברות המטען השלילי בתחתית הענן גורמת לבניית מטען‬
‫חיובי בקרקע‬
‫‪19‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫ברקים – כיצד זה קורה?‬
‫‪.3‬‬
‫התפרקות חשמלית בתוך‬
‫הענן שולחת "זרוע" אל עבר‬
‫הקרקע – "מוביל מדורג"‬
‫‪ .4‬כאשר מתקרב המוביל‬
‫המדורג אל הקרקע פורץ‬
‫לעברו ניצוץ מן האדמה‬
‫‪ .5‬כאשר השניים יוצרים מגע‪,‬‬
‫זורם המטען בין הענן והקרקע‬
‫ומשחרר כמות עצומה של‬
‫אנרגיה‬
‫‪20‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫התפלגות עולמית של ברקים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חימום הקרקע וטופוגרפיה גורמים לעליית אוויר‬
‫אוויר עולה גורם ליותר עננים קונווקטיבים‬
‫התוצאה‪ :‬מרבית הברקים – מעל היבשה‬
‫רכסי הרים‪:‬‬
‫העלאה מאולצת של אוויר‬
‫הרצועה המשוונית‪:‬‬
‫חימום על ידי השמש‬
‫‪21‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫כמה ברקים פוגעים בקרקע?‬
‫• שליש מהברקים מתרחשים בין הענן לקרקע‬
‫• שני שליש בין ענן לענן או בין ענן לעצמו‬
‫‪22‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫קריאה נוספת‪:‬‬
‫• ערפל‪:‬‬
‫– מבוא למטאורולוגיה (אונ' פתוחה) יחידה ‪ 3‬עמ' ‪179‬‬
‫– ‪Ahrens, Chapter 6, p131‬‬
‫• ברקים‪:‬‬
‫– מבוא למטאורולוגיה (אונ' פתוחה) יחידה ‪ 3‬עמ' ‪197‬‬
‫– ‪Ahrens, Chapter 15, p407‬‬
‫‪23‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬
‫שאלות?‬
‫‪24‬‬
‫מבוא לתורת האקלים ‪40109 -‬‬