Slide 1

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 2

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 3

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 4

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 5

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 6

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 7

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 8

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 9

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 10

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 11

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 12

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 13

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 14

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 15

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 16

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 17

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 18

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬


Slide 19

‫ישראל מול משבר האקלים‬
‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫יום איכות הסביבה בכנסת‬
‫דיון השדולה הסביבתית‪-‬חברתית‬
‫‪ 9‬ביוני ‪2009‬‬

‫קואליציית קיימות‬
‫ארגוני הסביבה עוסקים במשבר האקלים כחלק משילוב‬
‫החברה האזרחית בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל‬
‫התארגנות הקואליציה החלה לקראת ועידת כדור הארץ‬
‫‪ Earth Summit‬ביוהנסבורג ‪2002‬‬
‫עריכת "דו"ח צללים" לדו"ח הממשלה על פיתוח בר‪-‬קיימא‬
‫הפקת דו"חות שנתיים על מדיניות הממשלה ופעילותה‬
‫הצגת הדו"חות והעלאת המודעות לנושא בכנסת ובציבור‬
‫פעילות משותפת סביב נושאים מרכזיים‪:‬‬
‫מאבק בתחנה ‪ ,D‬קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות‬
‫אנרגטית‪ ,‬תחבורה מקיימת‪ ,‬רשויות מקומיות‬

‫הארגונים החברים בקואליציה‬
‫** אדם טבע ודין ** אזרחים למען הסביבה בגליל ** בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש‬
‫פורטר‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב ** במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ** גרינפיס ים תיכון‬
‫** החברה להגנת הטבע ** עמותת התקווה – אל אמל ** חיים וסביבה – ארגון הגג של‬
‫ארגוני הסביבה ** ידידי כדור הארץ המזרח התיכון ** ירושלים בת‪-‬קיימא ** ישראל‬
‫בשביל אופניים ** מגמה ירוקה ** המועצה לבנייה ירוקה ** מרכז השל לחשיבה ומנהיגות‬
‫סביבתית ** המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ** העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין‬
‫** עמותת לינק ** הפורום הישראלי לאמנות אקולוגית ** הפורום הישראלי לאנרגיה **‬
‫הפורום למען תחבורה ציבורית ** צלול ** הקואליציה לבריאות הציבור ** הקואליציה‬
‫לשיתוף הציבור בתכנון ** קיימא ** הרשת הירוקה ** רשת ערים בריאות ** שומרה‬
‫לסביבה טובה ** שתי"ל ** תחבורה היום ומחר **‬

‫פעילות קואליציית "דרכים לקיימות" מתאפשרת תודות לתרומתה האדיבה של קרן‬
‫היינריך בל‪.‬‬

‫משבר האקלים בזירה העולמית‬
‫נושא מרכזי על סדר היום העולמי‬
‫מו"מ בינלאומי קדחתני לגיבוש הסכם עולמי חדש‪:‬‬
‫הסדרים והתחייבויות להפחתת פליטות גזי חממה‬
‫יעד מקובל (מתבסס על ממצאים מדעיים)‪:‬‬
‫‪ :2020 – 20‬הפחתה של ‪ 20%‬מכמות הפליטות של שנת ‪ 1990‬עד שנת ‪.2020‬‬
‫ישראל מגששת – עד כה לא נקבעה עמדה רשמית‬

‫הקשר כלכלי עולמי‬
‫צפויות השלכות נרחבות על המערכות הכלכליות‬
‫העולמיות‪.‬‬
‫ממשלות במערב רואות ב"כלכלה הירוקה" מנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫‪ ‬תקציבים להשקעות ותמיכות בתחום‬
‫‪ ‬תשתיות‪ ,‬מו"פ וטכנולוגיות ירוקות (‪)Cleantech‬‬

‫הזדמנויות עבור חברות המשכילות להתאים‬
‫מוצרים ותהליכי ייצור‬
‫‪ ‬תחומים‪ :‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬טכנולוגיות מים‪ ,‬אנרגיות‬
‫מתחדשות ועוד‬

‫סיכונים והזדמנויות‬
‫היטלים על פליטת גזי חממה – סדר גודל של מיליארדי שקלים בשנה‪.‬‬
‫אי עמידה בתנאים עלול לערער את מעמדה של ישראל מול ארגונים‬
‫בינלאומיים (‪ ,)OECD, WTO‬לפגוע בתנאי הסחר עם מדינות‬
‫המערב‪ ,‬ולהחליש מעמדה בזירה הבינלאומית‪.‬‬
‫אי‪-‬נקיטת פעולות מיידיות להפחתת פליטות‪ ,‬וביצוען באופן מאוחר‬
‫ובהול בעתיד‪ ,‬יגדילו משמעותית את עלויות התהליך‪.‬‬

‫היערכות מראש תאפשר צמצום העלויות‪ ,‬וגם את ניצול ההזדמנויות‬
‫הכלכליות הטמונות במהלכים הבינלאומיים‪.‬‬
‫למדינת ישראל נתוני פתיחה מצוינים להפוך את משבר האקלים למנוע‬
‫צמיחה ולהזדמנות כלכלית‪ ,‬ולהוות ראש חץ עולמי בתחום‪.‬‬
‫הפרק הכלכלי במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫רועי כפיר‪ ,‬חיים וסביבה‪www.sviva.net ,‬‬

‫גישת ישראל (עד כה)‬
‫תחזית ראשונית של המשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" ישראל תגדיל את‬
‫הפליטות בעשרות אחוזים עד ‪ .2025‬חריגה‬
‫גדולה מכל יעד בינלאומי צפוי‪.‬‬
‫הגישה עד כה – קביעת יעדי הפחתת גזי‬
‫החממה במשק מתוך בחינת עלות‪-‬תועלת של‬
‫פרויקטים בודדים‪ ,‬ולא מדיניות כוללת‪.‬‬

‫דרושה מדיניות אקלים‬
‫דרישת הארגונים‪:‬‬
‫יש לקדם מדיניות לאומית כוללת‪ ,‬מקיפה ומגובשת‪,‬‬
‫שתאומץ ע"י הממשלה‪ ,‬כולל יעדים להפחתת פליטות‬
‫העומדים בקנה מידה מקובל בעולם‪.‬‬
‫על מדיניות האקלים לכלול את תחומי הפעילות המרכזיים‬
‫במשק ולבוא לידי ביטוי מלא בתוכניות העבודה של כל‬
‫משרדי הממשלה ובתקציב המדינה‪.‬‬
‫כצעד ראשון על ישראל לקבוע מועד בו יגיעו פליטות גזי‬
‫החממה מתחומה לשיא‪ ,‬ואחריו תחל הפחתה משמעותית‬
‫בפליטות‪ ,‬כדי לעמוד ביעדים שייקבעו בהסכמים הבינ"ל‪.‬‬

‫ארגוני הסביבה מצביעים על שבעה תחומים‬
‫מרכזיים לשינוי המדיניות‪:‬‬
‫אנרגיה‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תעשייה‪ ,‬פסולת‪ ,‬בנייה‪,‬‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מים‬

‫אנרגיה‬
‫קרוב ל‪ 60%-‬מפליטות גזי החממה בישראל הן תוצאה‬
‫של תהליכי ייצור החשמל‪.‬‬
‫בתרחיש "עסקים כרגיל" צריכת החשמל בישראל תכפיל‬
‫את עצמה עד ‪.2025‬‬
‫האמצעים העיקריים להפחתה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התייעלות אנרגטית‪.‬‬
‫שימוש באנרגיות מתחדשות ובפרט באנרגיית השמש‪.‬‬
‫פרק האנרגיה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נועם סגל‪ ,‬הפורום הישראלי לאנרגיה‪www.energia.org.il ,‬‬

‫תחבורה‬
‫מגזר התחבורה אחראי לכ‪ 20%-‬מפליטות גזי החממה בישראל‪.‬‬
‫מערכת התחבורה מאופיינת בתלות גדולה ברכב הפרטי‪.‬‬
‫אנו מתקדמים לקראת קטסטרופה תחבורתית וסביבתית‪:‬‬
‫גודש‪ ,‬זיהום אוויר ונגיסה בשטחים פתוחים‪.‬‬
‫ניתן להפחית פליטות מתחבורה ע"י‪:‬‬
‫‪ ‬שיפורים טכנולוגיים‪ ,‬הפחתת הנסועה‪ ,‬הפחתת צריכת דלקים וניהול‬
‫תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬יש ליצור חלופה ראויה לרכב הפרטי באמצעות העדפת התחבורה‬
‫הציבורית‪.‬‬
‫פרק התחבורה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫אריק טפיירו‪ ,‬החברה להגנת הטבע‪www.teva.org.il ,‬‬
‫תמר קינן ונירית טופול‪ ,‬תחבורה היום ומחר‪www.s-t.org.il ,‬‬
‫יותם אביזוהר‪ ,‬ישראל בשביל אופניים‪www.bike.org.il ,‬‬

‫תעשייה‬
‫שיעור תרומת התעשייה לפליטת גזי חממה בישראל מוערך‬
‫בין ‪8-10%‬‬
‫‪ ‬עיקר ההשפעה בצריכת אנרגיה‪ ,‬כ‪ 30%-‬מצריכת החשמל בישראל‬

‫מדיניות ממשלתית ברורה וכוללת תהווה בסיס ליציבות‬
‫הנדרשת לקבלת החלטות להשקעות ארוכות טווח‬
‫בתעשייה‪:‬‬
‫‪ ‬חקיקה ותקינה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬מענקים וסובסידיות‪ ,‬יעדים תקופתיים‪ ,‬מידע ותווי תקן‬
‫פרק התעשייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫נגה לבציון נדן‪www.greeneye.co.il ,GreenEye ,‬‬

‫פסולת‬
‫תרומת הפסולת‪ :‬כ‪ 11%-‬מסך הפליטות בישראל‪.‬‬
‫כ‪ 4-‬מיליון טון פסולת ביתית מיוצרים מדי שנה בישראל‪.‬‬
‫‪ ‬רק כ‪ 15%-‬מהפסולת ממוחזרת‪ ,‬רובה המכריע מוטמן בקרקע‪.‬‬

‫אין כלים לקידום שוק המיחזור‪ ,‬יש מדיניות המעדיפה שריפת‬
‫פסולת – שתוסיף לפליטות גזי חממה‪.‬‬
‫ניתן להפחית מיליון עד שני מיליון טון גזי חממה בשנה ע"י‬
‫איסוף נפרד של ‪ 75%‬מהפסולת האורגנית הרקבובית (כמיליון‬
‫טון פסולת)‪ ,‬בשילוב הרחבת הטיפול בפסולת אריזות‪.‬‬
‫פרק הפסולת במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גלעד אוסטרובסקי‪ ,‬אדם טבע ודין‪www.adamteva.org.il ,‬‬

‫בנייה‬
‫בעולם המערבי מוערך כי בין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬מכלל פליטות גזי‬
‫החממה נובע מפעילות וצריכת משאבים המתרחשת במבנים (כולל‬
‫שיעור יחסי של פליטות ממגזרים שנסקרו לעיל‪ ,‬כגון אנרגיה הנצרכת בבתים)‬

‫לשיטות הבנייה השפעה מכרעת על רמת הפליטות‪ ,‬דרך כל ציר‬
‫חייו של המבנה‬
‫אמצעים לצמצום פליטות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫קביעה ויישום של תקנים לבנייה ירוקה‬
‫יצירת תמריצים כלכליים‬
‫הסרת חסמים‬
‫דוגמה ממשלתית באמצעות הנהגת סטנדרטים מתקדמים במבני ציבור‬
‫פרק הבנייה במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫מיכל ביטרמן ורפי רייש‪ ,‬המועצה הישראלית לבנייה ירוקה‪ilgbc.org ,‬‬

‫שטחים פתוחים‬
‫שטחים פתוחים מכוסים בצומח מסייעים בקיבוע פחמן דו חמצני כך‬
‫שאינו נפלט לאטמוספרה – תפקיד חשוב במיתון ההתחממות‪.‬‬
‫תוכניות המתאר בישראל מעגנות העדפת פיתוח מרוכז‪,‬‬
‫אך מדיניות זו נפרצת בפועל לטובת עידוד של פיתוח מפוזר‪.‬‬
‫יש להיצמד לעקרונות התכנון ולקדם מדיניות ציפוף בנייה בערים‬
‫לצד שימור השטחים הפתוחים‪.‬‬
‫פרק שטחים פתוחים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫איריס האן‪ ,‬מכון דש"א – דמותה של ארץ‪www.deshe.org.il ,‬‬

‫מים‬
‫בין ההשלכות המרכזיות של שינוי האקלים על אזורנו‪ :‬החרפה ניכרת במצוקת‬
‫המים‪.‬‬
‫יש לנקוט בצעדים דרמטיים לחיסכון בכל המגזרים‪:‬‬
‫‪ ‬דגש על המגזר הביתי‬
‫‪ ‬הסרת סובסידיות של מחירי המים למגזר החקלאי; תמיכות אלטרנטיביות‪.‬‬

‫יש להציב יעד של ‪ 95%‬טיפול בשפכים בתקן "ענבר" (הגבוה ביותר) והשבת‬
‫קולחין אלה בעיקר לחקלאות‪.‬‬
‫ישראל התפתחה כמנהיגה עולמית בייעול השימוש במים לחקלאות‪ ,‬ומשבר‬
‫האקלים צפוי להגדיל את הדרישה לפתרונות מתקדמים בתחום‪.‬‬
‫פרק המים במסמך המדיניות נכתב ע"י‬
‫גדעון ברומברג‪ ,‬לדין פרימוט ויובל ארבל‪ ,‬ידידי כדור הארץ המזרח התיכון‪www.foeme.org.il ,‬‬

‫מדיניות אקלים לישראל‬
‫ארגוני הסביבה החברים בקואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫קוראים לממשלת ישראל לקבוע יעדים משמעותיים‬
‫להפחתת פליטות גזי חממה במסגרת תוכנית מקיפה‪,‬‬
‫להתמודדות אמיתית עם השלכות משבר האקלים‪,‬‬
‫ולהקצות את המשאבים הדרושים ליישומה‪.‬‬
‫במהלכים אלה טמונות הזדמנויות כלכליות ייחודיות‬
‫להתחדשות ולצמיחה כלכלית‪ ,‬היכולות לשמש כמנוע‬
‫חשוב ליציאה מהמשבר הכלכלי‪.‬‬
‫יש לקיים תהליך זה תוך דיון ציבורי נרחב ובין‪-‬מגזרי‪.‬‬

‫קואליציית "דרכים לקיימות"‬
‫למידע נוסף‪ ,‬פרסומים וניוזלטר חודשי‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.net/‬‬
‫אתר חיים וסביבה > פעילות > קואליציית דרכים לקיימות‬
‫צרו קשר‪[email protected] :‬‬