מצגת 12: משק פתוח
Download
Report
Transcript מצגת 12: משק פתוח
מבוא לכלכלה ב'
מצגת 12
משק פתוח
ענת אלכסנדרון
המרכז האקדמי רופין
המודל הקינסיאני – משק פתוח
עד כה עסקנו במשק סגור בו המשק משתמש אך
ורק במקורות המיוצרים על-ידו.
כעת אנו עוברים למשק פתוח – המשק מייבא
ומייצא.
דו"ח מקורות ושימושים במשק פתוח:
C + I + G + EX = Y + IM
הייבוא ( )IMהוא חלק מהמקורות
הייצוא ( )EXהוא חלק מהשימושים.
שער החליפין
קיומו של סחר בינלאומי מחייב את קיומו של שער חליפין .השאלה
היא כיצד נקבע שער החליפין.
קיימות שתי גישות מרכזיות לקביעת שער החליפין:
שער חליפין נייד – נקבע לפי היצע וביקוש בשוק המט"ח.
שער חליפין קבוע – נקבע על ידי הממשלה/הבנק המרכזי.
אנו נניח כי שער החליפין קבוע.
במסגרת זו ,יכולים קובעי המדיניות לפחת ( )eאו לייסף ( )eאת
המטבע המקומי .כל עוד הם אינם עושים כן ,השער נשאר קבוע.
אנו נתעניין בשער החליפין הריאלי ( – )e/pשער זה יכול להשתנות
עקב החלטה על פיחות או על ייסוף (שינוי שער החליפין הנומינאלי
– ,)eאו עקב עלייה ברמת המחירים (.)P
הביקוש למוצרי ייבוא
באופן עקרוני ,הביקוש למוצרים מיובאים יכול
לנבוע מכל אחד מהסקטורים במשק:
משקי הבית – צריכה פרטית של מוצרים מיובאים כגון,
מכוניות ,מוצרי חשמל ,בגדים ,מזון ,קוסמטיקה,
תרופות וכיו"ב.
פירמות – מייבאות חומרי גלם תעשיות שונות כגון:
דלקים ,חשמל ומזון .כמו כן מיובאים מוצרי השקעה
כגון מכונות.
הממשלה – מייבאת חומרי גלם להשקעה (כגון ברזל)
וקונה מוצרי בהם עושה שימוש להספקת שירותים
(למשל ,מכוניות משטרה) .
הגורמים המשפיעים על הביקוש לייבוא
פונקצית הייבואIM(Y,e/p,P$) :
רמת התוצר ( :)Yרמת התוצר משפיעה באופן חיובי על הביקוש לייבוא.
ניתן להצביע על שתי סיבות עיקריות לקשר החיובי בין הביקוש לייבוא והתוצר:
קשר ישיר לצריכה הפרטית – ייבוא של מוצרי צריכה.
קשר עקיף לצריכה פרטית ולהשקעה – ייבוא של חומרי גלם המשמשים לייצור מוצרי
צריכה.
השפעה חיובית זו באה לידי ביטוי בנטייה השולית לייבא Marginal ( MPM
.)Propensity to Import
לדוגמהMPM = 0.2 IM = 100 + 0.2Y :
שער החליפין הריאלי ( :)e/pהביקוש לייבוא תלוי באופן שלילי בשער החליפין
הריאלי .הסיבה לכך שעליה בשער החליפין מייקרת את הייבוא ובכך מביאה
להקטנת הכמות המבוקשת של מוצרי היבוא.
מחיר מוצרי הייבוא במטבע חוץ ( – )P$גידול במחיר מוצרי הייבוא אמנם מקטין
את הכמות המבוקשת של מוצרי ייבוא ,אך לא ניתן לקבוע כיצד משתנה ההוצאה
על מוצרי ייבוא במונחי מטבע מקומי (תלוי בגמישות הביקוש) .מכל מקום אנו
נניח כי P$קבוע.
הביקוש למוצרי ייצוא
הביקוש לייצוא נקבע על-ידי בהתאם לכדאיות הייצוא של
סחורות ושירותים מנקודת ראותן של הפירמות המקומיות.
EX(e/p,P$)
הביקוש למוצרי ייצוא תלוי באופן חיובי בשער החליפין
הריאלי ( .)e/pככל ששער החליפין הריאלי גבוה יותר ,כן
גדלה כדאיות ייצוא המוצרים לשוק הבינלאומי.
בניגוד לביקוש למוצרי ייבוא ,אנו מניחים כי הביקוש
למוצרי ייצוא אינו תלוי כלל ברמת התוצר.
הסיבה לכך היא שהביקוש של צרכני מוצרי הייצוא (משקי
הבית או הפירמות במשקי חו"ל) אינו מושפע מרמת
התוצר המקומית.
באופן עקרוני ,הביקוש לייצוא תלוי במחיר המוצרים
המיוצאים בחו"ל ( .)P$ואולם ,כמו בהקשר של מוצרי
הייבוא ,אנו נניח כי מחיר זה הוא קבוע.
שיווי-משקל במשק פתוח
כפי שראינו במסגרת של חשבונאות לאומית במשק פתוח:
C + I + G + EX = Y + IM
או ,לחילופין,
C + I + G + EX - IM = Y
צד ימין של המשוואה מתאר את סך הייצור של סחורות ושירותים
בשוק המקומי (.)Y
צד שמאל מציין את הביקוש המצרפי לסחורות ושירותים מקומיים.
כלומר ,הביקוש המצרפי במשק פתוח הוא:
)AD (Y,r,e/p) = C(Y,r) + I(Y,r) + G + EX(e/p) – IM(Y,e/p
בשיווי-משקל צריך להתקיים שוויון בין הביקוש להיצע:
AD (Y,r,e/p) = Y
דוגמה – שיווי-משקל בשוק הסחורות
הדוגמה להלן מתייחסת אך ורק לשוק הסחורות .נדגיש כי באופן
עקרוני ,במסגרת שיווי-משקל כללי בו נדון בהמשך ,צריך להתקיים
גם שיווי-משקל בשוק הכסף .כרגע אנו מניחים כי שער הריבית
והמחירים קבועים.
C = 600 + 0.5Yd
הביקוש לצריכה פרטית:
I = 200 + 0.2Y
הביקוש להשקעות:
G = 200
הצריכה הציבורית:
T = 200
מיסים:
EX = 300
הביקוש למוצרי ייצוא :
IM = 200 + 0.1Y
הביקוש למוצרי ייבוא:
YF = 3000
רמת התוצר של תעסוקה מלאה:
הביקוש המצרפי ,שיווי-משקל והמכפיל
)C = 600 + 0.5(Y – 200
I = 200 + 0.2Y
G = 200
T = 200
EX = 300
IM = 200 + 0.1Y
AD = 1000 + 0.6Y
בשיווי-משקל 1000 + 0.6Y = Y AD = Y
התוצאהY0 = 2500 :
הנטייה השולית להוציאMPE = 0.6 :
באופן כללי ,הנטייה השולית להוציא במשק פתוח:
MPE = MPC + MPI – MPM
המכפיל במשק פתוח:
1
1- MPC – MPI + MPM
1
= MPE
=K
הצגה גראפית
AD
AD
450
Y
2500 3000
IM
450
IM
דו"ח מקורות ושימושים
מקורות
שימושים
C = 1750
Y = 2500
I = 700
IM = 450
G = 200
EX = 300
עודף היצוא ועודף היבוא
עודף היצואEX - IM :
עודף היבוא( IM – EX :גרעון בחשבון הסחורות
והשירותים)
במשק הישראלי :לאחר שבמשך שנים רבות ,היה עודף
יבוא משמעותי ,הרי שבשנים 2004-2006המשק הגיע
לאיזון .בשנים 2007-2008המשק הישראלי חזר לגרעון
של כ.2.5-4b$-
קיימת בעייתיות בקיומו של עודף יבוא לאורך זמן.
בעייתיות זו נובעת מהצורך לממן את עודף היבוא
המימון של עודף היבוא נעשה בדרך של שחיקת יתרות
המט"ח שיש למשק ,מענקים והלוואות מחו"ל.