מקדמת החלום האמריקני", משנת 2003, מקל על תנאי ההלוואה ללווים בעלי

Download Report

Transcript מקדמת החלום האמריקני", משנת 2003, מקל על תנאי ההלוואה ללווים בעלי

‫איתן לביא‪ ,‬עו"ד‬
‫הבנק הפדראלי מפחית את הריבית לטווח קצר‬
‫שעורי הריבית על משכנתאות צונחים‬
‫‪ .1‬בנקים וסוכנויות משכנתאות (פרדי מאק ופאני מיי) מאשרים משכנתאות‬
‫‪ .2‬המשכנתאות המאושרות הינן בגובה ‪ 100%-95%‬מעלות הנכס‬
‫‪ .3‬הבנקים מאשרים משכנתאות גם ל‪"-‬לווי סאבפריים"‬
‫‪ .4‬עסקאות להחלפה עתידית של נכסים פיננסיים ‪ )swap) -‬לא נדרשות בדיווח‬
‫חקיקה‪:‬‬
‫‪ –The American dream down payment initiative‬חוק "מקדמת החלום האמריקני"‪ ,‬משנת ‪,2003‬‬
‫מקל על תנאי ההלוואה ללווים בעלי כושר החזר מוגבל‪.‬‬
‫‪ – Zero down payment act of 2004‬חקיקה המאפשרת ללווים לקבל הלוואה ללא תשלום מקדמה‪.‬‬
‫גידול בשוק הנדל"ן ‪ +‬עלייה במחירי הנדל"ן‬
‫‪ .1‬הממשל מאפשר לבנקים לגייס כספים למימון המשכנתאות באמצעות הנפקת אג"ח‬
‫כנגד המשכנתאות – ‪MBS – Mortgage backed security‬‬
‫‪ .2‬באמצעות אגרות החוב הבנק למעשה מגלגל את הסיכון לכיוון רוכשי האג"ח‬
‫‪ .3‬הבנק מקבל עמלות מרכישות האג"ח = תמריץ נוסף לאשר משכנתאות‬
‫חברות כגון ‪ FITCH ,MOODY’S‬ו‪ STANDARD & POOR’S -‬העניקו‬
‫דירוגים גבוהים למכשירים פיננסיים שהתבררו כמסוכנים‪,‬‬
‫ומשקיעים ברחבי העולם הסתמכו על דירוגים אלה‬
‫נוצרת בועה של ביקושים‬
‫הלווים לא יכולים לעמוד בהחזר המשכנתאות‬
‫שווי הנכס נמוך מגובה ההלוואה‬
‫הבנקים והגופים הפיננסים מנסים לשמור על מוניטין‬
‫פיננסי ו"סופגים" הפסדים‬
‫הממשל מלאים את‬
‫סוכנויות המשכנתאות‬
‫ליהמן ברדרס מודיע על‬
‫פאני מיי ופרדי מאק‬
‫פשיטת רגל‬
‫הבורסות נסגרות ומדד‬
‫‪ AIG‬נזקקת לסיוע חרום‬
‫הדאו ג'ונס מתמוטט‬
‫של הפדראל רזרב‬
‫‪ ‬גופים פיננסיים יציבים קורסים (‪)Lehman Brothers‬‬
‫‪ ‬תאגידי ענק הופכים להיות בבעלות ממשלתית (‪(AIG‬‬
‫‪ ‬משקיעים אשר רכשו אג"ח מסוג ‪ARS‬‬
‫)‪ (Auction Rate Securities‬מגלים כי הנכסים אינם נזילים‬
‫וכי מחירי הניירות אינם צפויים לחזור לרמתם המקורית‬
‫‪ ‬שוק הנדל"ן בארה"ב נפגע קשות‬
‫‪ ‬שוק ההון קורס ‪ -‬המדדים צונחים לשפל שלא נראה‬
‫כדוגמתו‬
‫‪ ‬הממשל ממשיך להעביר סיוע על מנת לבלום את המשבר‬
‫‪ ‬המשבר חוצה את גבולות ארה"ב והופך למשבר גלובלי‬
‫‪ ‬משקיעים שהפסידו את כספם מגישים תביעות ייצוגיות‬
‫‪Primeo‬‬
‫‪Herald‬‬
‫‪Sonhah‬‬
‫‪Kohn‬‬
‫‪Plaintiffs‬‬
‫‪Thema fund‬‬
‫‪investors‬‬
‫בנק ‪ HSBC‬ונתבעים נוספים‪ ,‬סיפקו שירותי ניהול וקסטודיאן‬
‫לקרנות שהתאגדו מחוץ לארה"ב ושנכסיהם היו מושקעים‬
‫בני"ע של מיידוף ‪ -‬במסגרת ההונאה כל המשקיעים בקרנות‬
‫אלו הפסידו את כספם!‬
‫אירווין פיקארד (נאמן נכסי ברני מיידוף) מגיש תביעה נגד ‪HSBC‬‬
‫‪Picard v. HSBC Bank plc et al., Adv. Pro. No. 09-1364‬‬
‫בגובה ‪ 9‬מיליארד דולר‬
‫הטענה המרכזית היא כי הבנק קיבל שתי התרעות מצד רואי‬
‫החשבון כי חשיפה של ‪ 8‬מיליארד דולר לקרנות של מיידוף‬
‫חושפת אותו לסיכונים רבים‪ ,‬אך בבנק לא הגיבו לאזהרות‪.‬‬
‫בעקבות תביעתו של אירווין פיקארד משקיעי ת'מה אינטרנשיונל‬
‫תיקנו את התביעה והוסיפו עובדות המוכיחות‪ ,‬לטענתם‪ ,‬כי‬
‫הנתבעים ידעו על כוונתו של מיידוף להונות משקיעים‬
‫נחתם הסכם פשרה מול ‪ HSBC‬בגובה ‪ 62‬מיליון דולר‬
‫התביעה מול שאר הנתבעים ממשיכה להתברר בבימ"ש‬
‫בוחן עצמאי מצא כי ‪ ,ERNST & YOUNG‬בתפקידה כרו"ח מבקר‬
‫של ‪ ,Lehman Brothers‬הייתה מודעת לכך ש‪ Lehman-‬השתמש‬
‫בעסקאות ‪ ,(buyback( REPO‬על מנת להסיר חובות מהמאזנים‬
‫הרבעוניים והשנתיים‬
‫באופן זה הסתיר ‪ Lehman Brothers‬מציבור המשקיעים את‬
‫מידת החשיפה האמיתית שלו למשכנתאות מגובות אג"ח‬
‫ונגזרות‬
‫התביעה עדיין מתנהלת‬
‫‪ ‬הגברת השקיפות בשוק ההון ובמסחר בני"ע‬
‫‪ ‬החלת רגולציה על חברות לדירוג אשראי‬
‫‪ ‬יוזמות משפטיות‪ ,‬חקיקה ורגולציה שמטרתם‪:‬‬
‫‪ ‬להקל על חשיפת שחיתויות ולתגמל בהתאם‬
‫‪ ‬לאפשר לרשות לני"ע לפעול ביתר שאת כנגד שחיתויות‬
‫בשוק ההון‬
‫‪ ‬שינוי גישה – משקיעים זרים‬
‫‪ ‬שימוש ב ‪ - ]credit default swap] CDS‬רכישת מכשיר פיננסי זה‬
‫מבטיחה פיצוי לרוכש במקרה בו החברה המנפיקה את האג"ח‬
‫תפשוט את הרגל‬
‫‪ ‬שינוי הגדרת "עסקה פטורה מדיווח"‪-‬‬
‫‪ ‬אינה יישות פיננסית‬
‫‪ ‬יש לגדר את הסיכון המסחרי‬
‫‪ ‬יש להראות יכולת לעמוד בהתחייבויות הפיננסיות הטמונות בה‬
‫‪ ‬חובת דיווח על עסקאות להחלפה עתידית של נכסים פיננסיים – ‪SWAP‬‬
‫‪ ‬בוטל הפטור מרישום ברשות ני"ע האמריקאית‪ ,‬שעליו‬
‫הסתמכו קרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות רבות‪.‬‬
‫בעקבות ביטול הפטור ייאלצו יועצים לקרנות פרטיות‬
‫המנהלים נכסים בסכום העולה על ‪ 150‬מיליון דולר‪,‬‬
‫להירשם ברשות ני"ע ולהיות מבוקרים על ידיה‬
‫‪ ‬למעט בנסיבות מוגבלות‪ ,‬בנקים ומוסדות פיננסיים לא‬
‫יורשו לסחור במניות ובנגזרים בחשבונות הנוסטרו שלהם‬
‫‪ ‬חברות לדירוג אשראי נדרשות לשקיפות‬
‫בהליך הדירוג (חשיפת הפרמטרים)‬
‫‪ ‬החלת מנגנון חבות על חברות דירוגי אשראי‬
‫המשמעות‪:‬‬
‫משקיעים יכולים לתבוע חברות דירוג אשראי‬
‫‪ ‬הרפורמה מכפיפה את חברות הדירוג לפיקוח‬
‫רגולטורי מוגבר ומרחיבה את החבות המקצועית‬
‫של חברות אלה‬
‫‪ ‬הקונגרס הורה לרשות ני"ע לייסד משרד חדש‬
‫שתפקידו יהיה לפקח על חברות הדירוג‬
‫‪ ‬עידוד חשיפת שחיתויות (‪(Whistleblower Actions‬‬
‫לפני ‪Dodd frank‬‬
‫• פרס לחושפי שחיתויות‬
‫בגובה ‪10%‬‬
‫• הפרס היה מוגבל למי‬
‫שחשף סחר במידע פנים‬
‫אחרי ‪Dodd frank‬‬
‫• פרס בשיעור של עד ‪30%‬‬
‫• הגנה לחושפי שחיתויות‬
‫• הפרס לא מוגבל לחושפי‬
‫סחר במידע פנים‬
‫‪ ‬הפחתת מידת ההוכחה הנדרשת בתביעות ל"רשלנות"‬
‫‪ ‬פעילות ענפה של רשות ני"ע בתחום הכוללת ניהול הליכים‬
‫משפטיים כנגד בנקים‪ ,‬רו"ח‪ ,‬עו"ד ונושאי משרה שונים‪,‬‬
‫הגברת הפיקוח על גופים ומכשירים פיננסיים‪ ,‬דרישת דיווח‬
‫לגבי עסקאות בשוק ההון‪ ,‬גביית עמלת מסחר‪ ,‬יוזמות‬
‫חקיקה וכו'‬
‫עד יוני ‪ 2010‬משקיעים זרים (וישראלים‬
‫ביניהם)‪ ,‬אשר רכשו ני"ע אמריקניים בבורסות‬
‫ברחבי העולם‪ ,‬באמצעות מכשירים פיננסיים‬
‫כדוגמת ‪ ,ADR‬קנו זכות תביעה בארה"ב‪,‬‬
‫במקרה של דיווח כוזב או הונאה שהובילה‬
‫לאובדן השקעתם‪.‬‬
‫‪ ‬הבנק הלאומי של אוסטרליה רוכש את חברת ‪ ,HomeSide Lending‬חברה העוסקת במתן‬
‫משכנתאות לרוכשי נדל"ן ובגביית החזר חודשי מוסכם‬
‫‪ ‬בשנת ‪ ,2001‬נאלץ הבנק להפחית בדיווחיו את ערך החברה‪ .‬שווי המניות של הבנק צנח‬
‫משמעותית‪ ,‬ומשקיעים רבים שהחזיקו במניות הבנק‪ ,‬איבדו את כספם‬
‫‪ ‬המשקיעים הגישו תביעות כנגד הבנק‪ ,‬החברה ונושאי המשרה‪ ,‬בשל דיווח כוזב והונאה‬
‫‪ ‬התובעים טענו כי לביהמ"ש בארה"ב יש סמכות לדון בגלל שמניותיו של הבנק האוסטרלי‬
‫נסחרו בארה"ב ובשל העובדה שההונאה הייתה קשורה לחברת בת של הבנק בפלורידה‬
‫‪ ‬בשתי הערכאות הראשונות התביעה נדחתה‪ ,‬נקבע כי המעשים שבוצעו היו חוליה אחת‬
‫בשרשרת מעשי הונאה בני"ע שבוצעו מחוץ לארה"ב‪ ,‬ואין בכך כדי להקנות לביהמ"ש סמכות‬
‫‪ ‬חוק ני"ע והתקנות שמתייחסות לדיווח מטעה והונאה אינם מכילים התייחסות‬
‫אקסטריטוריאלית‬
‫‪ ‬במידה ולא קיימת התייחסות אקסטריטוריאלית בחוק אין להחיל אותה באמצעות‬
‫בית המשפט‬
‫‪ ‬סעיף ‪ 10b‬לחוק‪ ,‬אינו עוסק בכללים לפיהם יש לנהוג במכירת ניירות ערך ברמה‬
‫הבינלאומית‪ ,‬אלא מתמקד במכירה וקניה של ני"ע בארה"ב בלבד‬
‫‪ ‬חוק ניירות ערך האמריקני בכלל‪ ,‬ו‪-‬סעיף ‪ 10b‬בפרט‪ ,‬דן בדיווח מטעה או הונאה‬
‫בניירות ערך רק בקשר עם ניירות ערך שרשומים למסחר בבורסות בארה"ב‬
‫הלכת מוריסון קובעת כי רק משקיעים אשר רכשו‬
‫את ני"ע בארה"ב‪ ,‬קנו זכות תביעה בארה"ב‬
‫התוצאה‪:‬‬
‫הגבלה בצורה שאיננה מידתית את יכולתם של משקיעים‬
‫מוסדיים בישראל לקבל פיצוי הולם בארה"ב בגין הונאה‬
‫אשר התרחשה בגבולותיה‬
‫בית המשפט‪ ,‬מחוזי מרכז‪ ,‬קובע כי תביעה ייצוגית‬
‫בגין הונאת ני"ע‪ ,‬כנגד חברה דואלית‪ ,‬הרשומה הן‬
‫בישראל והן בארה"ב‪ ,‬איננה יכולה להתנהל בישראל‬
‫"זאת מאחר והרישום הדואלי של חברות אלו‪ ,‬והתיקון‬
‫לחוק ני"ע הישראלי שהכיר בעקרון זה‪ ,‬כבר סיפק‬
‫למשקיעים אלה סעדים מתאימים תחת דיני ארה"ב"‬
‫הן הלכת מוריסון בארה"ב והן הלכת שטרן‬
‫בישראל‪ ,‬מונעות ממשקיעים ישראליים לקבל‬
‫פיצוי‪ ,‬הן בישראל והן בארה"ב‪ ,‬בגין אובדן‬
‫כספי השקעתם בשל התנהגות חסרת תום לב‬
‫של החברות בהן השקיעו ממיטב כספם!‬
‫התמודדות מול הרפורמה בשני מישורים‪:‬‬
‫פניה לקונגרס‬
‫בהשגה על תוכן‬
‫הרפורמה‬
‫ניהול חזית משפטית בהליך משפטי‬
‫המתנהל בארה"ב‪:‬‬
‫‪CLAL Finance Batucha Investment‬‬
‫‪Management, Ltd. v. Perrigo‬‬
‫‪Company‬‬
‫‪ ‬הלכת מוריסון שללה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬ממשקיעים מוסדיים ישראליים‪,‬‬
‫כלי מרכזי למתן פיצוי לבעלי מניות אשר נפלו קורבן להונאת ני"ע בארה"ב‬
‫‪ ‬הלכת מוריסון פוגעת בעקרון ההסתמכות של רוכשי ני"ע בבורסה בת"א‬
‫‪ ‬הלכת מוריסון עוקרת מן השורש את עקרון "ההכרה החד צדדית" שעומד‬
‫בבסיס התיקון שבוצע בחוק ני"ע‬
‫הלכת מוריסון מהווה‪ ,‬אם כן‪,‬‬
‫נסיגה חד צדדית מההסכמות שהושגו בין שתי המדינות‬
‫אימוץ תיקון לחוק ני"ע אשר במסגרתו יוכלו משקיעים‬
‫להגיש תביעתם בארה"ב‪ ,‬תחת חלק )‪,10(b‬‬
‫במקרים בהם בוצעה בארה"ב פעילות אשר קידמה‬
‫בצורה משמעותית את הרחבת ההונאה‪ ,‬או במקרים‬
‫בהם להונאה השפעה משמעותית בארה"ב‬
via
v.
‫לאחר פרסום הלכת מוריסון‪ ,‬מיהרה חברת ‪ Perrigo‬להגיש‬
‫בקשה לדחיית התביעה על הסף המתבססת על הלכה זו‪,‬‬
‫בתיק ‪Perrigo Co. Sec. Litig‬‬
‫מדובר בהליך בו למספר משקיעים מוסדיים ישראלים‬
‫קיים עניין כספי מהותי‬
‫משרד עוה"ד פומרנץ‪ ,‬חודק‪ ,‬גרוסמן‪ ,‬גרוס ושות'‪ ,‬הגיש בשם‬
‫אותם משקיעים מוסדיים (כלל‪/‬הראל‪/‬אקסלנס‪/‬הפניקס)‪ ,‬בקשה‬
‫לבית המשפט‪ ,‬לדחות את הבקשה של ‪ Perrigo‬על הסף‬
‫איתן לביא‪ ,‬עו"ד‬