Transcript מצגת סבר לברכת החמה

‫ברוך עושה בראשית‬
‫כולל המחשה בעזרת אנימציה‬
‫לקט וערך ‪ :‬משה מימון‬
‫מקרא ‪:‬‬
‫‪ -‬קישור להסבר נוסף‬
‫רקע‬
‫מערכת השמש‬
‫כדה"א‬
‫ולצדו‬
‫הירח‬
‫השמש‬
‫מערכת השמש (לא בקנה מידה)‪ :‬השמש‪ ,‬ארבעת כוכבי הלכת הארציים (ניתן להבחין בירח‬
‫בסמוך לכדור הארץ) חגורת האסטרואידים‪ ,‬ארבעת ענקי הגזים‪ ,‬וכוכב הלכת הננסי פלוטו‪.‬‬
‫"כוכבים במסילותם"‬
‫השמש‬
‫מסלולם של הגופים סביב השמש הוא אליפטי‪ ,‬כאשר השמש נמצאת באחד המוקדים של‬
‫האליפסה ולכן המרחק מהשמש משתנה במהלך ההקפה‪.‬לכל כוכב יש מהירות וזמן הקפה משלו‬
‫המחשת מרחקים וגדלים‬
‫באיור זה הגדלים בקנה מידה אך המרחקים לא‬
‫בקנה מידה שסנטימטר אחד מייצג מאה אלף קילומטר בעולם האמיתי‪ .‬השמש‬
‫תהיה בגודל בנין של כ ‪ 4‬קומות ‪ ,‬לעומת כדה"א שיראה כמו גודל של אשכולית ‪.‬‬
‫השמש סביב כדה"א או ההפך ?‬
‫וְ הּוא כְ חָ תָ ן יֹצֵ א מֵ חֻ פָ ת ֹו י ִָׂשיש כְ גִׂ ּבוֹר לָרּוץ אֹ ַרח (תהלים יט ‪ ,‬ו )‬
‫• כוונת הפסוק על השמש שיוצא ממזרח ומקיף את הארץ כך סברו‬
‫מהמפרשים (מצודת דוד וכו') ‪ -‬כלומר הארץ במרכז וסביבה‬
‫חלק‬
‫השמש חגה ‪.‬‬
‫• לפני כ ‪ 500‬שנה ‪ ,‬ניקולאוס קופרניקוס סבר שהשמש במרכז וסביבה‬
‫מסתובב ‪.‬‬
‫הכל‬
‫• דעתו של אלברט איינשטיין שאין משמעות לשאלה מי מסתובב סביב מה ‪,‬‬
‫רק עניין של הסכמה מה להציב בתור מרכז וסביבו לצייר את כל מהלך‬
‫זה‬
‫הכוכבים האחרים ( בחירת מערכת הצירים )‬
‫• כיום ידוע למדע שהשמש אינה נמצאת במרכז היקום ‪ ,‬אלא היא אחד‬
‫מיליארדי כוכבים בקבוצת הכוכבים המהווה את הגלקסיה שלנו ‪,‬‬
‫ממאות‬
‫שביל החלב ‪ .‬הכוכבים השונים בגלקסיה ובתוכם השמש‪ ,‬סובבים‬
‫המכונה‬
‫מרכז הגלקסיה בתנועה סיבובית ‪ ,‬שכל מחזור שלה נמשך כ ‪10‬‬
‫את‬
‫מחזור החמה לא תלוי במה סובב סביב מה ונראה שחז"ל העדיפו בחירה זו‬
‫לסיכום ‪,‬‬
‫שנים ‪.‬‬
‫מיליוני‬
‫(כדה"א במרכז) מפני שזה מה שנראה לבני אדם מהארץ (יש אחרונים שמסבירים אחרת) ‪.‬‬
‫מיקום מערכת השמש בגלקסיית שביל החלב‬
‫הדמיה של הגלקסיה‬
‫‪NASA‬‬
‫מיקום מערכת השמש (בצהוב) על זרוע אוריון‪ ,‬אחת משש הזרועות המרכיבות‬
‫את גלקסיית שביל החלב‪ .‬מעריכים שביקום כולו יש מאות מיליארדי גלקסיות ‪.‬‬
‫ברוך עושה מעשה בראשית‬
‫לקט מקורות‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב ‪ -‬תנו רבנן‪ :‬הרואה חמה בתקופתה‬
‫לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן‪ ,‬אומר ברוך עושה בראשית‪.‬‬
‫ואימת הוי? ‪ -‬אמר אביי‪ :‬כל עשרים ושמונה שנין‪ ,‬והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן‬
‫בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע‪ .‬רש"י ‪ :‬בתקופתה מקום שהיא חוזרת שם לתחלת‬
‫היקפה‪ ,‬היא שעת תליית המאורות‪ ,‬ומאז התחילה להקיף ולשמש‪ .‬אימת הוי אחמה‬
‫בתקופתה קאי ‪ .‬כל עשרים ושמונה שנים של תקופת ניסן ‪,‬שבסוף עשרים ושמונה‪ ,‬כשחוזר‬
‫מחזור גדול של חמה להיות תקופה נופלת בשעת תליית המאורות ‪ ,‬בשבתאי היא שעה תחלת‬
‫ליל רביעי ‪ .‬באורתא דתלת נגהי ארבע שהעריב שמשו של שלישי בשבת ויתחיל ליל רביעי‪.‬‬
‫נגהי ליל ‪ ...‬שבתאי ‪ -‬שם שעה ראשונה של ליל רביעי‪ ,‬שבאותה שעה נתלו מאורות ‪.‬‬
‫כן מובא בתלמוד הירושלמי מסכת ברכות פרק ט דף יג ‪ ,‬כן פסק הרמב"ם‬
‫בהלכות ברכות פרק י הלכה יח ‪ ,‬וכן פסק השולחן ערוך באורח חיים סימן רכט‬
‫סעיף ב וזה לשונו‪ :‬הרואה חמה בתקופתה ‪ ,‬והוא מכ"ח לכ"ח שנה ‪,‬‬
‫בתחילת ליל ד' ‪ ,‬כשרואה אותה ביום ד' בבוקר‪ ,‬אומר‪ :‬ברוך עושה‬
‫והתקופה‬
‫בראשית ‪.‬‬
‫יד' ניסן תשס"ט‬
‫בשנת תשס"ט (‪ )5769‬לבריאת העולם ‪ ,‬תמלאנה לחמה ‪ 206‬תקופות‬
‫של ‪ 28‬שנה כל אחת ‪ ,‬וב ‪ :‬יד' בניסן (ערב פסח) של אותה שנה שתבוא‬
‫עלינו לטובה נזכה לברך על החמה בגבורתה‪ .‬החשבון תמיד יהיה מס'‬
‫השנים מבריאת העולם פחות ‪ , 1‬חלקי ‪ , 28‬באם התוצאה המתקבלת‬
‫מספר שלם ללא שארית ‪ ,‬סימן שזו שנת ברכת החמה ‪.‬‬
‫הכף החיים מציין שגם הם עשו מעשה לברך בכנופייה בשנת‪ :‬התרנ"ז ‪,‬‬
‫ביום ה' ניסן ברביעי בשבת בבוקר השכם בעת הנץ ומאחל שה' יתברך‬
‫יזכהו לברך עוד בשנת תפר"ה ‪.‬וכן מציין המגן אברהם בשנת תל"ג ‪,‬‬
‫ושערי תשובה בשנת תקמ"ה וכו' ‪.‬‬
‫קיצור הלכות‬
‫ברכת החמה מיוחדת לניסן בלבד‪ ,‬אך ברכה זו אינה תדירה בכל שנה‪ ,‬אלא אחת‬
‫לעשרים ושמונה שנה בלבד‪ .1 .‬נוסח הברכה ‪ :‬ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם‪,‬‬
‫עושה מעשה בראשית‪ .2 .‬זמנה עד שלש שעות ביום‪ .‬ובדיעבד ‪ -‬עד חצות היום ‪ .‬ויש‬
‫חולקים ואומרים עד שלש שעות דווקא‪ .‬לאחר מכן ‪ ,‬אומר ברוך עושה מעשה בראשית‬
‫‪ .3‬אם מכוסה השמש‬
‫ואינו מזכיר שם ומלכות (ה' אלקינו מלך העולם) בברכה‪.‬‬
‫בעננים ‪ -‬מחלוקת בין הפוסקים אם מברכים או לא מברכים‪ .‬וכתב החתם‪-‬סופר שאם‬
‫נראה רושמה מבין העננים‪ ,‬מברך בשם ומלכות‪ ,‬אבל כשאינה נראית כלל ‪ ,‬נראה שלא‬
‫יברך‪ .‬ומהדרין לברך ברכה זו ברוב עם‪ ,‬אבל אם חושש שהחמה תתכסה בעננים עד‬
‫‪ .4‬כשגומרים תפילת שחרית בהשכמה‬
‫שימצא ציבור מברכין ‪ ,‬מברך ביחידי‪.‬‬
‫כוותיקין יוצא כל הקהל יחדיו ומברכין ברכה זו בשמחה וברוב עם‪( .‬מתוך ספר‬
‫‪ .5‬כותב הכף החיים שהמנהג לעלות על הגגין או מחוץ לעיר במקום‬
‫התודעה)‬
‫‪ .6‬המהרי"ל ציווה להכריז בלילה ‪,‬‬
‫שנראה גלגל החמה תכף בהנץ החמה ולברך ‪.‬‬
‫‪ .7‬יש אומרים שהנשים‬
‫שלמחר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך וכן הראב"ן ‪.‬‬
‫חייבות בברכה זו ‪ ,‬ויש חולקים ‪ ,‬ולכן נכון שהנשים תעמודנה בצד האנשים ‪ ,‬בנפרד‬
‫ותשמענה את הברכה מהשליח ציבור ‪ ,‬ויצאו ידי חובתן (מתוך ילקוט יוסף)‪.‬‬
‫" כל עשרים ושמונה שנין " למה ?‬
‫הכול בגלל ‪ 6‬השעות !!!‬
‫הנחות היסוד‬
‫‪ .1‬שהשמש (או כדה"א) משלימה הקפה שלמה (שנקרא‬
‫החמה ) במשך ¼‪ 365‬בקרוב (‪ 365‬יום ו ‪ 6‬שעות)‬
‫שנת‬
‫כשיטת האמורא שמואל ‪.‬‬
‫‪ . 2‬הארץ משלימה סיבוב שלם סביב עצמה (מה שנקרא‬
‫במשך ‪ 24‬שעות ‪.‬‬
‫יממה)‬
‫‪ . 3‬בשבוע יש ‪ 7‬ימים ‪.‬‬
‫‪ . 4‬ששעת תלייתה ותחילת היקפה היה תחילת‬
‫רביעי ככתוב ‪ :‬בבראשית פרק א‪ :‬וַיִּתֵּ ן א ֹתָ ם‬
‫ליל‬
‫ָארץ‪ :‬וְלִּ מְ ש ֹל בַיֹום‬
‫אֱ ֹלקים ב ְִּר ִּקיעַ הַ שָ מָ י ִּם לְ הָ אִּ יר עַ ל הָ ֶ‬
‫ּובַלַ י ְלָ ה ּולֲ הַ ב ְִּדיל בֵּ ין הָ אֹור ּובֵּ ין הַ ח ֹשֶ ְך וַי ְַרא אֱ ֹלקים כִּי‬
‫טֹוב‪ :‬וַיְהִּ י עֶ ֶרב וַיְהִּ י ב ֶֹקר יֹום ְרבִּ יעִּ י‪:‬‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ב‬
‫א‬
‫ז‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ג‬
‫ב‬
‫א‬
‫‪ . 5‬מחלוקת תנאים ‪ :‬בתשרי נברא העולם‪ ,‬או בניסן‬
‫העולם‪ .‬והלכה זו של ברכת החמה בניסן‪ ,‬מיוסדת‬
‫נברא‬
‫דעת רבי יהושע שאומר בניסן נברא העולם (זאת‬
‫על‬
‫לכך שיום החמה בתקופתה נופל בניסן) ‪.‬‬
‫הסיבה‬
‫{ ‪} 28 = )24/6(* 7‬‬
‫לרבי אליעזר בתשרי‬
‫נברה העולם ולרבי‬
‫יהושע בניסן‬
‫"חמה בתקופתה" ‪ ,‬למה כל ‪ 28‬שנה ?‬
‫נשים לב שהדגש על התקופה דווקא (חמה בתקופתה) ‪ ,‬כי מבחינת‬
‫המיקום במרחב ‪ ,‬החמה חוזרת כל שנה לנקודת המוצא שלה ‪ ,‬רק שלא‬
‫בכל שנה היא פוגשת את אותו זמן (היום והשעה שבו התחילה ‪ ,‬קרי שעה‬
‫ראשונה של יום רביעי) ‪ ,‬זאת עקב משך ההקפה שלה שמסתיים במספר לא‬
‫שלם של שבועות אלה עם שארית של ¼‪ – 1‬שזה יום וְ ‪ 6‬שעות {משך‬
‫ההקפה ‪ 365 -‬יום וְ ¼ ‪ .‬אם נחלק את משך ההקפה ב ‪ 7‬ימים נקבל ‪52‬‬
‫שבועות ושארית של ¼‪ 1‬ימים } ולכן לאחר כל הקפה (שנה) היא לא‬
‫תפגוש את זמן המוצא שלה אלה בתוספת של יום וְ ‪ 6‬שעות מכאן שלאחר‬
‫הקפה ראשונה ‪ ,‬היא תהיה בנקודה מס' ‪ 1‬בציר הזמן קרי בשעה השישית‬
‫של יום ה'(ראה המחשה) ואחר הקפה שנייה תהיה בנקודה מס' ‪ 2‬וכן על זו‬
‫הדרך ‪ ,‬רק לאחר ‪ 28‬סיבובים (שנים) { ‪ } 28 = )24/6(* 7‬היא תחזור‬
‫בדיוק לנקודת המוצא שלה בציר הזמן כפי שהיה במעשה בראשית ‪-‬‬
‫שעה ראשונה של יום רביעי ‪.‬‬
‫חמה בתקופתה ‪ -‬אנימציה‬
‫יום ד' בחודש ניסן‬
‫אמר אביי‪ :‬כל עשרים ושמונה שנין‪ ,‬והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע‪.‬‬
‫שים לב כשהחלה להקיף זה היה בתחילת יום ד' (ראה חץ כחול) וכל שנה היא חוזרת לנקודת המוצא‬
‫שלה (מבחינת המיקום במרחב) אך זה לא יהיה בתחילת יום ד' כפי שהיה במעשה בראשית ‪,‬רק לאחר‪...‬‬
‫י ְִהי ְמ ֹארֹת בִ ְר ִקיעַ הַ ָּׁשמַ יִם‬
‫כך זה נראה מהשמים‬
‫וכך זה נראה מהארץ‬
‫ָארץ‪ :‬וְלִּמְ ש ֹל בַיֹום ּו ַב ַליְלָה ּולֲהַ בְדִּ יל בֵּין הָ אֹור‬
‫וַיִּתֵּ ן א ֹתָ ם אֱ ֹלהִּ ים ב ְִּרקִּ יעַ הַ שָ מָ י ִּם לְהָ אִּ יר עַ ל הָ ֶ‬
‫ּובֵּין הַ ח ֹשֶ ְך וַי ְַרא אֱ ֹלהִּ ים כִּי טֹוב‪ :‬וַי ְהִּ י עֶ ֶרב וַי ְהִּ י ב ֹקֶ ר יֹום ְרבִּיעִּ י‪:‬‬
‫נוסח הברכה‬
‫(עפ"י כף החיים)‬
‫בסיום תפילת שחרית וותיקין ‪ ,‬מברכים ברכה זו בשמחה וברוב עם‬
‫• ל ְַמנַצֵּ חַ ִמזְ מוֹר לְ דָ וִ ד‪ :‬הַ ָשמַ יִ ם ְמ ַס ְפ ִרים כְ בוֹד ‪ ...‬וגו' ( תהלים פרק יט ) ‪.‬‬
‫קוָק ִמן הַ ָשמַ יִ ם ‪ ...‬וגו' ( תהלים פרק קמח ) ‪.‬‬
‫• הַ לְ לּו יָּה הַ לְ לּו אֶ ת יְ ֹ‬
‫ארֹת בִ ְר ִקיעַ הַ ָשמַ יִ ם ‪ ...‬וגו'( בראשית פרק א פס' יד – יט‬
‫• ַויֹאמֶ ר אֱ ֹלקים יְ ִהי ְמ ֹ‬
‫)‪.‬‬
‫• לשם יחוד קודשא בריך הוא ‪ ...‬וגו'‬
‫• אֵּ ל ָאדוֹן עַ ל כָ ל הַ מַ ע ֲִשים ‪ ...‬וגו' ‪.‬‬
‫• תנו רבנן‪ :‬הרואה חמה בתקופתה ‪ ...‬וגו' (בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב ) ‪.‬‬
‫• רבי חנניה בן עקשיא ‪ ...‬וגו'‬
‫• קדיש על ישראל ‪ .‬ומברכים איש את רעהו‪" :‬תזכו לשנים רבות נעימות וטובות"‬
‫ריכוז השנים בהם מברכים את ברכת החמה מתחילת המאה ה ‪20‬‬
‫המאה‬
‫מס' המחזור‬
‫התאריך הלועזי‬
‫המאה ה ‪20‬‬
‫המאה ה ‪21‬‬
‫המאה ה ‪22‬‬
‫המאה ה ‪23‬‬
‫התאריך העברי‬
‫‪203‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪1925‬‬
‫י" ד‬
‫בניסן ה'תרפ"ה‬
‫‪204‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪1953‬‬
‫כ"ג‬
‫בניסן ה'תשי"ג‬
‫‪205‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪1981‬‬
‫ד'‬
‫‪206‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪2009‬‬
‫י"ד בניסן‬
‫ה'תשס"ט‬
‫‪207‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪2037‬‬
‫כ"ג בניסן‬
‫ה'תשצ"ז‬
‫‪208‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪2065‬‬
‫ב'‬
‫בניסן‬
‫ה'תתכ"ה‬
‫‪209‬‬
‫‪ 8‬באפריל ‪2093‬‬
‫י"ב בניסן‬
‫ה'תתנ"ג‬
‫‪210‬‬
‫‪ 9‬באפריל ‪2121‬‬
‫כ"א בניסן‬
‫ה'תתפ"א‬
‫‪211‬‬
‫‪ 9‬באפריל ‪2149‬‬
‫ב'‬
‫‪212‬‬
‫‪ 9‬באפריל ‪2177‬‬
‫י"א בניסן‬
‫ה'תתקל"ז‬
‫‪213‬‬
‫‪ 10‬באפריל ‪2205‬‬
‫י"ט בניסן‬
‫ה'תתקס"ה‬
‫‪214‬‬
‫‪ 10‬באפריל ‪2233‬‬
‫כ"ט באדר ב' ה'תתקצ"ג‬
‫בניסן ה'תשמ"א‬
‫בניסן ה'תתק"ט‬
‫* לאור תלותה של הברכה בשנת החמה בלבד‪ ,‬דווקא התאריך הלועזי שלה קבוע באופן יחסי‪ ,‬והוא ‪ 8‬באפריל ‪ -‬עבור המאה ה‪-‬‬
‫‪ 20‬והמאה ה‪ 9 , 21 -‬באפריל ‪ -‬עבור המאה ה‪ , 22-‬ו ‪ 10‬באפריל ‪ -‬עבור המאה ה‪ ,23-‬וזאת עקב נגררת באורך שנת החמה‪.‬‬
‫מערכת השמש‬
‫חקר באמצעות חלליות‬
‫בשנת ‪ 2006‬הייתה וויאג'ר ‪ ,1‬החללית המרוחקת ביותר מכדור הארץ במרחק של ‪ 100‬יחידות אסטרונומיות‬
‫חלליות מחקר לא מאוישות הגיעו כבר לכל כוכבי הלכת במערכת השמש‪ ,‬והחלק היחיד שטרם נחקר הוא‬
‫האזור הטרנס‪-‬נפטוני החללית ניו הוריזונס אשר שוגרה בשנת ‪ 2006‬צפויה להיות החללית‬
‫הראשונה שתחקור גופים במערכת השמש החיצונית‬
‫סדנה‬
‫מתוך האתר ויקפדיה‬
‫מייקל בראון‪,‬‬
‫החוקר אשר גילה‬
‫את סדנה בשנת ‪2003‬‬
‫למרות שגודלו וצורתו‬
‫לא ידועים בצורה מדויקת‪,‬‬
‫קוטרו מוערך‬
‫ב‪ 1,180-‬עד ‪" 1,800‬קמ‬
‫בהשוואה ל‪" 12,800-‬קמ‬
‫של כדור הארץ‬
‫סדנה כה רחוק‬
‫מהשמש עד‬
‫שהטמפרטורות בו‬
‫לעולם אינן עוברות‬
‫את ‪.-C240°‬‬
‫ותצפיות מראות‬
‫כי הוא אחד‬
‫העצמים האדומים‬
‫ביותר במערכת‬
‫השמש‪ ,‬אדום כמעט‬
‫כמו מאדים‬
‫"סדנה" הוא העצם הרחוק ביותר שהתגלה אי פעם במערכת השמש‪.‬‬
‫לוקח לו ‪ 11,487‬שנה להשלים את מסלולו סביב השמש‪.‬‬
‫מיקום זריחת השמש בעונות השונות‬
‫תזכו לשנים רבות נעימות וטובות‬
‫מקורות ‪ :‬תלמוד בבלי ‪ ,‬תלמוד ירושלמי ‪ ,‬רש"י ‪ ,‬הרמב"מ ‪ ,‬השולחן‬
‫ערוך ‪ ,‬כף החיים ‪ ,‬ילקוט יוסף ‪ ,‬הספר חזון שמים ‪ ,‬ספר התודעה ‪,‬‬
‫האתר ויקיפדיה ‪ ,‬מקורות שונים באינטרנט ‪ ,‬פרוייקט השו"ת ‪.‬‬
‫תודתי נתונה ל ‪:‬‬
‫‪ . 1‬הרב שי וולטר על הארותיו ‪.‬‬
‫‪ . 2‬ישראל רוזנטל על עזרתו בעריכת סרטון הפלאש ‪.‬‬
‫מערכת השמש‬
‫המרכיב הדומיננטי של מערכת השמש היא השמש עצמה‪ ,‬שתופסת‬
‫‪ 99.86%‬מהמסה הידועה של המערכת כולה‪ .‬במרחק הקצר ביותר‬
‫לשמש נמצאים ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים"‪ ,‬הקרויים גם "כוכבי‬
‫הלכת הארציים"‪ :‬כוכב חמה‪ ,‬נוגה‪ ,‬כדור הארץ ומאדים‪ .‬אחריהם נמצאת‬
‫חגורת האסטרואידים המורכבת ממאות אלפי אסטרואידים‪ ,‬וביניהם‬
‫כוכב לכת ננסי אחד ‪ -‬קרס‪ .‬אחריהם ממוקמים ארבעת "כוכבי הלכת‬
‫החיצוניים"‪ ,‬הקרויים גם "ענקי הגזים"‪ :‬צדק‪ ,‬שבתאי‪ ,‬אורנוס ונפטון‪.‬‬
‫ב"מערכת השמש החיצונית"‪ ,‬מעבר לנפטון‪ ,‬נמצאים גופים המכונים‬
‫"גופים טרנס‪-‬נפטוניים" שבנויים מסלעים וקרח‪ .‬ניתן לחלק את מערכת‬
‫השמש החיצונית לשלושה תחומים‪ :‬חגורת קויפר‪ ,‬הדיסק המפוזר ועננת‬
‫אורט‪ .‬עד כה התגלו באזור זה למעלה מאלף עצמים‪ ,‬ובהם שני גופים‬
‫מתוך האתר ויקפדיה‬
‫שמוגדרים ככוכבי לכת ננסיים‪ :‬פלוטו ואריס‪.‬‬
‫"כוכבים במסילותם"‬
‫בהתאם לחוק הראשון של קפלר‪ ,‬מסלולם של הגופים סביב השמש הוא‬
‫אליפטי‪ ,‬כאשר השמש נמצאת באחד המוקדים של האליפסה‪ ,‬ולכן‬
‫המרחק מהשמש משתנה במהלך ההקפה‪ .‬המרחק הקטן ביותר בין‬
‫כוכב לכת לשמש קרוי "פריהליון"‪ ,‬והמרחק הגדול ביותר קרוי "אפהליון"‪.‬‬
‫לכוכבי הלכת מסלולים בעלי אקסצנטריות נמוכה‪ ,‬כלומר הם כמעט‬
‫מעגליים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שביטים וחלק מהגופים הטרנס‪-‬נפטוניים נמצאים‬
‫במסלולים אליפטיים בעלי אקסצנטריות גבוהה‪ .‬החוק השני של קפלר‬
‫והחוק השלישי שלו קובעים את הקשר בין המרחק מהשמש ומהירות‬
‫התנועה של העצם סביבה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כוכב חמה‪ ,‬הקרוב ביותר לשמש‪,‬‬
‫נע במהירות הגבוהה ביותר מבין כוכבי הלכת (‪ 47.4‬ק"מ לשנייה‬
‫בממוצע) בעוד נפטון‪ ,‬כוכב הלכת הרחוק ביותר מהשמש‪ ,‬נע לאט מכל‬
‫מתוך האתר ויקפדיה‬
‫יתר כוכבי הלכת (‪ 5.4‬ק"מ לשנייה בממוצע)‪.‬‬
‫קנה מידה להמחשה‬
‫לשם המחשה ניתן ליצור מודל מוקטן פי מאה מיליון ‪ .‬כך‪ ,‬עשרה מטרים‬
‫במודל מייצגים מיליון קילומטר בעולם האמיתי‪ ,‬וסנטימטר אחד מייצג מאה‬
‫אלף קילומטר בעולם האמיתי‪ .‬המודל ממחיש את הגדלים והמרחקים‪ ,‬אך‬
‫אינו ממחיש את המסות ואת כוחות המשיכה בין הגופים‪.‬השמש במודל‬
‫תהיה כדור אש בקוטר של ‪ 13.9‬מטר ‪ -‬כמו גובהו של בית בן ‪ 4-3‬קומות‪.‬‬
‫כדור הארץ יהיה בגודל אשכולית בקוטר ‪ 12‬ס"מ‪ ,‬המרוחקת (בממוצע ‪-‬‬
‫כמו שאר המרחקים במודל) ‪ 1.49‬ק"מ משמש‪ .‬הירח יהיה אגוז בקוטר ‪3‬‬
‫ס"מ במרחק ‪ 3.83‬מטר מהארץ‪ .‬מאדים יהיה קלמנטינה בקוטר ‪ 6.4‬ס"מ‬
‫המרוחקת ‪ 2.2‬ק"מ מהשמש‪ ,‬ומרחקה הקרוב ביותר לכדור הארץ הוא כ‪-‬‬
‫‪ 780‬מטר‪ .‬צדק יהיה כדור בקוטר של ‪ 1.4‬מטר‪ ,‬כגודלו של שולחן קטן‪,‬‬
‫המרוחק ‪ 7.8‬ק"מ מהשמש‪ ,‬וקוטרו של שבתאי‪ ,‬שימוקם במרחק של ‪14‬‬
‫ק"מ מהשמש‪ ,‬יהיה ‪ 1.2‬מטר‪ .‬נפטון יימצא במרחק של ‪ 44.9‬ק"מ‬
‫מתוך האתר ויקפדיה‬
‫מהשמש‪.‬‬
‫נתונים כללים‬
‫מתוך האתר ויקפדיה‬
‫‪ . 1:‬נמצא במסלול סביב השמש‪ ,‬והוא עצמו לא מוגדר כשמש‪.‬‬
‫גוף מוגדר ככוכב לכת רק אם‬
‫‪ . 2‬בעל מסה גדולה דיה על מנת שכוח הכבידה שלו ייצור צורה הקרובה לצורה כדורית‪.‬‬
‫‪ . 3‬הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים‪ ,‬כלומר דומיננטי במסלולו‪.‬‬
‫גלקסיית שביל החלב‬
‫גלקסיית שביל החלב מכילה בין ‪ 200‬ל‪ 400 -‬מיליארד כוכבים‪ ,‬והיא ממוקמת‪,‬‬
‫יחד עם כ‪ 35 -‬גלקסיות נוספות‪ ,‬בתוך צביר גלקסיות המכונה בשם הקבוצה‬
‫המקומית‪ .‬הקבוצה המקומית היא רק אחת מצבירים רבים המרכיבים את‬
‫צביר‪-‬על הבתולה‪ ,‬אחד מצבירי‪-‬על רבים ביקום‪ .‬מעריכים שביקום כולו יש‬
‫מאות מיליארדי גלקסיות ‪.‬‬
‫כתוצאה מפעילות היתוך גרעיני פולטת השמש באופן קבוע זרם של חלקיקים‬
‫טעונים (פלזמה) הידועה כרוח השמש במהירויות של בין ‪ 300‬ל‪ 600 -‬קילומטרים‬
‫בשנייה‪ .‬הדבר יוצר מעין אטמוספרה הנקראת הליוספירה אשר מגיעה למרחק‬
‫של עד ‪ 100‬יחידות אסטרונומיות מהשמש‪ .‬סביבה זו נקראת בשם התווך הבין‬
‫כוכבי‪ .‬הסיבוביות של השמש משפיעה במקביל עם השדה המגנטי שלה על התווך‬
‫הבין כוכבי ויוצרת את השדה המגנטי הבין כוכבי‪ .‬שני הכוחות המנוגדים של‬
‫הרוח הסולרית שדוחפת חומר החוצה וכוחות הכבידה המגנטיים של השמש‬
‫שמושכים החומר פנימה יוצרים מערכת כוכבי לכת יציבה ‪.‬מתוך האתר ויקפדיה‬