עבודת הגשה

Download Report

Transcript עבודת הגשה

‫עבודת הגשה‬
‫שם המגישים‪:‬יואב לוי אלינור אלגזר‬
‫שם המורה‪ :‬דקלה יוסף‬
‫נושא‪:‬מערכת השמש‬
‫כיתה‪:‬ח‪3‬‬
‫מערכת השמש‬
‫למה קראים לזה כך?‬
‫השמש היא כוכב‪ ,‬ממש כמו כל הכוכבים שאנו רואים‬
‫מנצנצים בשמי הלילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬השמש קרובה אלינו בהרבה‬
‫מהם ולכן היא גם נראית גדולה יותר‪ ,‬בוהקת‬
‫מאד ואנו חשים התחממות כשאנו נחשפים לאורה‪.‬‬
‫המדענים יודעים רבות על הכוכבים שאנו רואים בלילה‪.‬‬
‫בהשוואה אליהם נחשבת השמש שלנו לבינונית בגודלה‪.‬‬
‫מערכת השמש‬
‫מהי?‬
‫קבוצה של דברים הערוכים בסדר מסוים‪ ,‬שלכל אחד מהם מקום‬
‫קבוע‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מערכת שיעורים המפרטת את מקצועות הלימוד בכל‬
‫ימות השבוע‪.‬‬
‫מערכת היא גם אוסף של גופים המקיימים יחסי גומלין ויש‬
‫ביניהם גבולות ממשיים או דמיוניים‪ ,‬כמו מערכת השמש הכוללת‬
‫את השמש וכלל הכוכבים המקיפים אותה‪.‬‬
‫הולכים ויושבים מסביב לעולם!‬
‫כבר בימי קדם הבחין האדם בחמישה כוכבים‪ 1‬שנדמו כנעים ביחס‬
‫לאחרים הנותרים במקומם‪ .‬הללו נקראו "כוכבי לכת" או בלועזית‬
‫– פלנטות‪( 2‬היום הם מזוהים בשמות חמה‪ ,‬נוגה‪ ,‬מאדים‪ ,‬צדק‬
‫ושבתאי‪ .‬הכוכבים הקבועים נקראו "כוכבי שבת" (יושבים‬
‫במקומם)‪ .‬מאז המאה ה‪ 18-‬נתגלו שלושה כוכבי לכת נוספים –‬
‫שלא ניתן היה לזהותם קודם לכן ללא אמצעי עזר (טלסקופים) –‬
‫אורנוס‪ ,‬נפטון ופלוטו‪.‬‬
‫הארץ הוא מרכז העולם!‬
‫תצפיות שבוצעו על ידי תוכנים האסטרונומים הקדומים בזמן העתיק‬
‫הצביעו על כך שהשמש‪ ,‬הירח והכוכבים עולים במזרח ושוקעים‬
‫במערב‪ .‬מסקנתם הייתה ש"צבא השמים" נע מסביב לכדור הארץ‬
‫שהוא מרכז היקום‪ .‬מודל זה של העולם נקרא "גיאוצנטרי" (גיאו‪-‬‬
‫ארץ‪ ,‬צנטרום‪-‬מרכז)‪ .‬אפלטון החזיק בו במאה הרביעית לפני הספירה‬
‫וכך גם תלמידו אריסטו‪ .‬הבנה זו‪ ,‬בניסוחים שונים שפותחו מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬התבססה על שלוש הנחות‪:‬‬
‫‪ .1‬תנועת כל גרמי השמים נעשית במעגלים מושלמים‪.‬‬
‫‪ .2‬כל הכוכבים עשויים מחומר מושלם אשר לא ניתן לשינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬כדור הארץ נמצא במרכז היקום‪.‬‬
‫גלילאו גליליי‬
‫גליליאו גליליי (‪ .)1564-1642‬הוא היה הראשון‬
‫שהשתמש בטלסקופ לצפייה בירח ובכוכבי‪-‬‬
‫הלכת נוגה‪ ,‬שבתאי וצדק‪ .‬בתצפיותיו בירח הוא‬
‫גילה‪ ,‬כי פני הירח אונם חלקים‪ ,‬אלא בנויים‬
‫מ"רמות" ומ"ימות"‪ ,‬בדומה למבנה כדור‪-‬הארץ‪.‬‬
‫עובדה זו הובילה אותו למסקנה שהירח בנוי‬
‫מחומרים "ארציים"‪,‬‬
‫האם יש עוד מערכות שמש?‬
‫כוכבים תואמי שמש אינם נדירים כמו שחושבים‪ .‬כ‪4%-‬‬
‫מהכוכבים בגלקסיית שביל החלב‪ ,‬הגלקסיה שאליה אנו‬
‫משתייכים‪ ,‬הם מסוג הדומה למדי לשמש‪ .‬אך אם רוצים תאימות‬
‫רבה יותר‪ ,‬יש לסרוק מועמדים רבים‪ .‬תאום השמש הקרוב ביותר‬
‫אלינו הוא אלפה קנטאורי ‪ ,A‬כוכב צהוב המצוי במרחק ‪4.35‬‬
‫שנות אור מאתנו‪ .‬הוא נראה מהמחצית הדרומית של כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫מי נמצא במערכת?‬
‫השמש‬
‫ כוכבי‪-‬הלכת המקיפים את השמש‬‫ הירחים והטבעות של כוכבי‪-‬הלכת‬‫ עצמים נוספים הנמצאים בקרבת השמש ‪ -‬אסטרואידים‪ ,‬מטאורים‪,‬‬‫שביטים ועוד‪.‬‬
‫כל הגופים במערכת השמש‪ ,‬נעים סביב השמש ולכודים במסלוליהם סביבה‪,‬‬
‫בהשפעת כוח המשיכה העצום שלה‪.‬‬
‫בת כמה השמש?‬
‫מדענים משערים שכל הגופים במערכת השמש נוצרו‬
‫באותו הזמן‪ ,‬ולכן גילם זהה‪ .‬הגיל המשוער של מערכת‬
‫השמש הינו ‪ 4.5‬מיליארדי שנים‪ .‬סלעים ושרידים שונים‬
‫שנמצאו בכדור הארץ ובחלל מעידים על גילאים דומים‬
‫של גופי מערכת השמש‪.‬‬
‫כיצד נוצרת מערכת השמש?‬
‫ההשערה המקובלת במדע האסטרונומיה היא שמערכת‬
‫השמש נוצרה בתהליך מורכב וממושך‪:‬‬
‫ההתחלה‪ :‬ענן בין‪-‬כוכבי של אבק וגז קורס ומתכווץ‪.‬‬
‫במרכז הענן הולך ונוצר כוכב חדש‪ :‬זוהי השמש הצעירה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫סיפורים ומעשיות!‬
‫לפי היהדות!!!‬
‫חלק מכוכבי‪-‬הלכת של מערכת השמש מוזכרים במקרא‪ ,‬ובולט במיוחד מקומו של נוגה‪ ,‬הבהיר‬
‫והזוהר‪" :‬איך נפלת משמים‪ ,‬הילל בן‪-‬שחר‪( "...‬ישעיהו יד‪ ,‬יב) וגם "למנצח על אילת השחר‪,‬‬
‫מזמור לדוד" (תהלים כב‪ ,‬א)‪.‬‬
‫כוכבי‪-‬הלכת צדק ושבתאי נזכרים במקרא בשמותיהם האשוריים‪ ,‬ובדרך כלל‪ ,‬בהקשר של‬
‫עבודה זרה ושל פולחן הכוכבים‪ .‬למשל‪ ,‬בישעיהו‪" :‬ואתם עוזבי ה'‪ ,‬השכחים את הר קודשי‪,‬‬
‫העורכים לגד שולחן‪ ,‬והממלאים למני ממסך" (סה‪ ,‬יא)‪ .‬גד הנזכר כאן‪ ,‬הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬כוכב‪-‬‬
‫הלכת צדק‪ ,‬אל ההצלחה של עמי כנען‪ .‬מני הוא‪ ,‬כנראה‪ ,‬אל הגורל‪ ,‬המזוהה עם אחד מכוכבי‪-‬‬
‫הלכת‪ ,‬ולכבודו היו שותים יין (ממסך)‪.‬‬
‫שמו של שבתאי בתנ"ך הוא כיון ‪ -‬בספר עמוס כתוב‪" :‬ונשאתם את סיכות מלככם ואת כיון‬
‫צלמכם‪ ,‬כוכב אלוהיכם אשר עשיתם לכם" (ה‪ ,‬כו)‪ .‬כנראה‪ ,‬גם סיכות הוא כוכב‪-‬לכת‪ ,‬אך לא‬
‫ברור לאיזה כוכב מתכוונים‪.‬‬
‫כוכבים במערכת השמש‬
‫סיפורים ומעשיות!‬
‫לפי היהדות!!!‬
‫בספרות התלמודית וגם במאמרים וחיבורים מאוחרים יותר נמצאות הוכחות שחכמינו ידעו‬
‫אסטרונומיה‪ .‬אולם‪ ,‬כל ספרי ישראל נכתבו על‪-‬פי התפיסה הגיאוצנטרית של תלמי‪ ,‬ששלטה‬
‫במחשבה המדעית עד ימי‪-‬הביניים‪ .‬לפי גישה זו כדור‪-‬הארץ הוא במרכז העולם‪ ,‬והשמש‬
‫וכוכבי‪-‬הלכת מקיפים אותו במסלולים מעגליים‪.‬‬
‫בספרות חז"ל‪ ,‬ואף בספרות המאוחרת יותר‪ ,‬לא נמצאו כתבים שנכתבו על‪-‬פי התפיסה‬
‫ההליוצנטרית (לפיה השמש במרכז)‪ ,‬אשר הוצגה על‪-‬ידי קופרניקוס רק במאה ה‪ .16-‬התגליות‬
‫הראשונות של האסטרונומיה המודרנית מופיעות בספרות היהודית בעיקר בתקופת ההשכלה‪,‬‬
‫שהגיעה לשיאה במאה ה‪.18-‬‬
‫סיפורים ומעשיות!‬
‫הקדמונים והשמש!!!‬
‫ברחבי העולם פזורים מאות מבנים עתיקים‪ ,‬בעלי צורות משונות‪ .‬חלקם נראים כמעגלים‬
‫העשויים מאבנים כבדות‪ ,‬אחרים כפירמידות מחודדות‪ ,‬ויש גם משטחים עצומים שדמויות ענק‬
‫משורטטות עליהם‪ .‬שנים רבות היו מבנים אלה תעלומה מוחלטת לארכיאולוגים‪:‬‬
‫מי בנה אותם? לשם מה? מדוע צורתם כה מוזרה?‬
‫התעלומה החלה להתבהר לאחר שחוקרי העתיקות החלו לעבוד יחד עם חוקרי הכוכבים‪:‬‬
‫הסתבר שכל המבנים האלה קשורים לפולחן השמים של עמי קדם‪.‬‬
‫כיום אנו יודעים שבאמונות העמים מערכת השמש לא הופיעה בשלמותה‪ .‬כלומר‪ ,‬כמערכת‬
‫מלאה של ‪ 9‬כוכבי‪-‬לכת המקיפים את השמש‪.‬‬
‫הקדמונים סגדו בנפרד לשמש ולירח‪ ,‬והכירו ‪ 5‬כוכבי‪-‬לכת בלבד‪:‬‬
‫כוכב‪-‬חמה‪ ,‬נוגה‪ ,‬מאדים‪ ,‬צדק ושבתאי‪ .‬הם סגדו לכוכבים מסוימים ולקבוצות אחדות‪ ,‬אך‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬לא לאוסף השלם של מערכת השמש‪.‬‬
‫סיפורים ומעשיות!‬
‫הקדמונים והשמש!!!‬
‫במצרים העתיקה היה לכוהנים ידע אסטרונומי רב ‪ -‬הם ידעו על ליקויי החמה והירח‪ .‬הם הכירו‬
‫את הכוכב הזוהר סיריוס‪ ,‬שהופעתו סמוך לזריחה בישרה את גיאות הנילוס‪ .‬הם בנו את‬
‫הפירמידות כך שפתחיהן פונים לעבר כוכב‪-‬הצפון‪.‬‬
‫העם הבבלי והעם השומרי‪ ,‬ששכנו באזור נהרות הפרת והחידקל‪ ,‬היו בעלי יכולת אסטרונומית‬
‫גבוהה‪ .‬בלוחות השנה שלהם נמצאו חישובים של ליקויי חמה וליקויי ירח למשך אלפי שנים‪.‬‬
‫הם היו אלה שהמציאו את השמות לקבוצות הכוכבים המוכרות וזיהו את ‪ 12‬המזלות‪.‬‬
‫באזור רמת הגולן נתגלו מבני‪-‬אבן מעגליים‪ ,‬המורכבים מאבני‪-‬בזלת‪ .‬האתר‪ ,‬שנקרא "רוג'ום‬
‫אל‪-‬הירי"‪ ,‬שימש כנראה לתצפיות בירח ובשמש‪ ,‬שעל‪-‬פיהן נקבעו התאריכים של ראשית‬
‫האביב (עת הקציר) ושל ראשית הסתיו (עת הזריעה)‪.‬‬
‫סיפורים ומעשיות!‬
‫הקדמונים והשמש!!!‬
‫העמים הקדומים של דרום‪-‬אמריקה ושל מרכזה ‪ -‬האצטקים‪ ,‬המאיה והאינקה ‪ -‬הכירו את מחזורי הליקויים‪,‬‬
‫את כוכבי‪-‬הלכת ואת הקבוצות העיקריות בשמים‪.‬‬
‫האצטקים היו מקריבים קורבנות לאלים בתאריכים קבועים ‪ -‬בהתאם למיקום של קבוצות כוכבים בשמים‪.‬‬
‫בני המאיה חישבו את אורך השנה של נוגה‪ ,‬שהיה כוכבו של האל קוקולקאן‪ ,‬והמספר היה בעל חשיבות‬
‫מגית‪.‬‬
‫האינקה סגדו לשמש‪ ,‬והזהב שהם כרו בהרי האנדים נחשב על‪-‬ידם לטיפות הזעה של אל השמש הקדוש‪.‬‬
‫אלפי שנים לפני הספירה חיו בצפון‪-‬אמריקה שבטים של אינדיאנים‪ ,‬שהתקיימו מציד ומחקלאות‪ .‬הם בנו‬
‫גבעות חול נמוכות‪ ,‬מסודרות בצורה מעגלית‪ .‬הזווית של הפתחים בין הגבעות התאימו לכיווני הזריחה‬
‫והשקיעה של הירח ושל השמש בתאריכים מסוימים‪ ,‬ובהם נערכו‪ ,‬כנראה‪ ,‬טקסים דתיים‪.‬‬
‫בסין העתיקה הייתה האסטרונומיה תפקידם של כוהני‪-‬החצר המלכותית‪ .‬דיווחים על מאורעות חשובים‪,‬‬
‫לוחות שנה ותחזיות של ליקויים נמצאו עוד מתקופות קדומות ביותר‪ .‬הסינים קבעו קבוצות כוכבים רבות‪,‬‬
‫המורכבות ממספרים קטנים של כוכבים‪ ,‬והן שונות מאלה המוכרות לנו‪.‬‬
‫הם זיהו את כוכבי‪-‬הלכת וציינו ברשימותיהם הופעות של כוכבי‪-‬שביט והתפוצצויות סופרנובה‪.‬‬