Transcript אסטרונומיה : היא מדע העוסק בחקר תנועות הכוכבים . לאנשים החוקרים את הכוכבים קוראים אסטרונומים . חלל : המרחק העצום שמחוץ לכדור הארץ . לעצמים הנמצאים בו (השמש , הירח , הכוכבים ועוד.

‫אסטרונומיה‪ :‬היא מדע העוסק בחקר‬
‫תנועות הכוכבים‪ .‬לאנשים החוקרים את‬
‫הכוכבים קוראים אסטרונומים‪.‬‬
‫חלל‪ :‬המרחק העצום שמחוץ לכדור‬
‫הארץ‪.‬לעצמים הנמצאים בו (השמש‪ ,‬הירח‪,‬‬
‫הכוכבים ועוד ) קוראים גופים בחלל‪.‬‬
‫החלל אינו עשוי מחומר הוא ריק‬
‫• כדור הארץ נע סביב השמש‬
‫וסביב צירו (סביב עצמו) בו‬
‫זמנית‪ .‬הוא נע במסלול‬
‫כמעט מעגלי הוא לעולם אינו‬
‫עוצר‪ ,‬ולעולם אינו חוזר‬
‫אחורה‪ .‬תנועה מחזורית‬
‫שנה או שנת חמה‬
‫• משך הזמן שבו כדור הארץ עושה הקפה אחת‬
‫סביב השמש‪.‬‬
‫• במהלך שנה מתרחשים שינויים בטבע‪ ,‬החוזרים‬
‫ומופיעים בפרקי זמן קבועים (מחזוריות) כמו עונות‬
‫(אביב‪ ,‬סתיו חורף קיץ) כמו נדידת ציפורים‪ ,‬פריחת‬
‫צמחים‪ ,‬שלכת לעצים ועוד‪.‬‬
‫קיץ‬
‫אביב‬
‫סתיו‬
‫חורף‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יום לילה ‪ -‬יממה‬
‫כדור הארץ מסתובב סביב עצמו וסביב השמש בו זמנית‪.‬‬
‫השמש מאירה רק צד אחד של כדור הארץ ‪ .‬הצד הפונה‬
‫אליה באותו זמן נקרא יום‪ .‬הצד שאינו מואר החשוך‬
‫קוראים לו לילה‪ .‬היום והלילה נוצרים כתוצאה מסיבוב‬
‫כדור הארץ סביב עצמו‪.‬‬
‫יום ולילה יחד נקראים יממה‪ – .‬משך הזמן שבו משלים‬
‫כדור‪ -‬הארץ סיבוב אחד מלא סביב עצמו‪( .‬מזריחה‬
‫לזריחה‪ ,‬או משקיעה לשקיעה)‬
‫גם שנה וגם יממה שמשמם את האדם למדוד את הזמן‪.‬‬
‫זמן שעון‬
‫• בני האדם מדדו פעמים רבות את אורך השנה‪ .‬הם‬
‫חישבו ומצאו‪ ,‬שיש בשנה ‪ 365‬יממות שלמות‪.‬‬
‫• למדידת פרקי זמן קצרים יותר חילקו בני האדם‬
‫את היממה ל ‪ 24‬שעות‪ .‬כל שעה חלקו ל ‪60‬‬
‫דקות‪ .‬כל דקה חלקו ל ‪ 60‬שניות‪ .‬כדי לעקוב אחר‬
‫מהלך השעות המציאו בני האדם את השעון‪( .‬יש‬
‫שעון שמש‪ ,‬שעון ‪ ,‬שעון חול‪ ,‬שעון חשמלי)‬
‫הירח‬
‫• הגוף הקרוב ביותר בחלל לכדור הארץ הוא הירח‪.‬‬
‫צורתו כדורית‪ .‬הוא קטן מכדור הארץ והוא נע‬
‫בחלל ומקיף את כדור הארץ‪ (.‬הקפת הירח את‬
‫כדור הארץ היא תופעה מחזורית)‬
‫• הירח משנה את מקומו במשך הלילה הוא נמצא‬
‫בתנועה‪.‬‬
‫‪ 29‬וחצי יממות נחוצות לירח כדי להשלים הקפה אחת סביב כדור‬
‫הארץ‪ .‬לזמן זה קוראים חודש‪ .‬או חודש ירח‪ .‬מכיוון שלא נוח לספור‬
‫חצאי ימים‪ ,‬נקבע שאורכו של חודש יהי ‪ 29‬ימים או ‪ 30‬לסירוגין‪.‬‬
‫במשך הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש פעם אחת‪,‬‬
‫מספיק הירח להקיף את כדור הארץ שתים עשרה פעמים בני ‪ 29‬או‬
‫‪ 30‬ימים‬
‫מופעי הירח ‪ :‬הצורות‬
‫השונות של הירח‪ ,‬כפי שהוא‬
‫נראה לנו במהלך חודש‪.‬‬
‫הירח אינו מייצר אור בעצמו‬
‫הוא מחזיר את אור השמש‪.‬‬
‫בזמן הקפתו את כדור הארץ‬
‫הוא משנה את מיקומו לכן‬
‫רואים צורות משתנות‪.‬‬
‫בתחילת החודש דק‪ ,‬אמצע‬
‫החודש עגול‪ .‬ובסוף החודש‬
‫שוב דק‪.‬‬
‫• שנת חמה ‪ :‬שם נוסף לשם שנה‪ ,‬תנועת כדור הארץ‬
‫סביב השמש‪ .‬אורכה של שנת שמש בת ‪ 12‬חודשים‬
‫בני ‪ 30‬או ‪ 31‬ימים‪ ,‬הוא ‪ 365‬ימים‪.‬‬
‫• שנת ירח‪ :‬תנועת הירח סביב כדור הארץ‪ .‬אורכה‬
‫של שנת ירח הוא ‪ 12‬חודשי ירח בני ‪ 29‬או ‪ 30‬ימים‪.‬‬
‫(‪ 354‬יממות) כלומר‪ ,‬אורכה של שנת ירח‪,‬‬
‫המבוססת על חודשי הירח קצרה משנת השמש בכ‬
‫‪ 10‬ימים‪.‬‬
‫• בכדי לתאם את שנת הירח לשנת השמש עלינו‬
‫להוסיף כ ‪ 10‬ימים כל שנה‪ ,‬או (מה שנעשה‬
‫במציאות) חודש נוסף כל כ ‪ 3‬שנים שנה זו בעלת‬
‫‪ 13‬חודשים נקראת שנה מעוברת והחודש הנוסף‬
‫הוא אדר‬
‫לוח שנה אמצעי שפיתחו בני האדם כדי לרשום את מהלך הזמן‪ .‬כולל את‬
‫החלוקה לחודשים ולימים וגם את החלוקה לשבועות – ליחידות בנות ‪ 7‬ימים‬
‫לוח שנה עברי‪ :‬הלוח העברי מבוסס על השילוב של שנת שמש ושנת ירח‪ .‬כדי‬
‫להתאים את החגים למחזור עונות השנה‪ ,‬מוסיפים בלוח השנה העברי מדי מספר‬
‫שנים חודש נוסף למניין החודשים‪ .‬שנה כזאת נקראת "שנה מעוברת‪ ".‬אדר א ‪,‬‬
‫אדר ב‪.‬‬
‫הלוח המוסלמי‪ :‬לוח שנה המבוסס על מחזור ירח כיוון שלוח השנה איננו‬
‫"מתוקן על ידי השמש" (כפי שנעשה בלוח העברי) נגרמת "תזוזה" של הימים‬
‫לאורך השנה‪ .‬בשנים מסוימות חג זה או אחר יכול להתקיים בקיץ‪ ,‬ובשנים‬
‫אחרות החג יתקיים בחורף‪ .‬תופעה זאת אינה מאפשרת יצירת חגים חקלאיים‬
‫בהתאם ללוח השנה (באסלאם אין חגים הקשורים לטבע ולעונות השנה)‪.‬‬
‫ליקוי ירח‪ :‬מצב שבו כדור הארץ מסתיר את אור השמש מהירח‪.‬‬
‫ליקוי חמה‪ :‬מצב שבו הירח מסתיר את אור השמש מכדור הארץ‪.‬‬