זריחת הארץ

Download Report

Transcript זריחת הארץ

‫גדלים פיזיקליים בסיסיים ויחידותיהם‬
‫שם השיעור ‪ :‬זריחת הארץ‬
‫מבוסס על חומר של ‪:‬‬
‫זאב קרקובר‪ ,‬המרכז הישראלי למצוינות‬
‫בחינוך‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• אנו צמודים לכדור הארץ‪ .‬אין לנו כנפיים וכוח הכובד מצמית‬
‫אותנו ארצה‪ .‬הקדמונים יכלו לחשוב על בניית טיסנים דמויי‬
‫עופות‪ ,‬אך ודאי שלא תיארו לעצמם שאפשר יהיה לעוף‬
‫השמימה‪ ,‬אל הכוכבים‪ .‬אלה נחשבו בלתי נגישים‪ .‬כוכבי השמים‬
‫שנראו מן הארץ‪ ,‬נתפשו ככוחות שמעבר ליכולתו של האדם‪.‬‬
‫במובן זה‪ ,‬המצאת המטוס נחשבה לפריצת דרך עצומה של רוח‬
‫האדם‪ .‬אך גם לאחר מכן‪ ,‬היה ברור לנו כי יציאה אל מחוץ‬
‫לאטמוספרה המקיפה את הארץ‪ ,‬אל ה"החלל החיצון" היא עניין‬
‫שמעבר לדמיון‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• במחצית שנייה של המאה העשרים ( החל מ ‪ 1950‬וילך‪)...‬‬
‫הצליח האדם גם לפרוץ את המחסום הבלתי נתפש הזה‪ .‬מלחמת‬
‫העולם השנייה לימדה אותנו שאפשר לשגר וטילים למרחקים‬
‫ולגבהים עצומים (‪ V1‬ו ‪-V2‬רקטות של הגרמניים)‪ .‬עם סיום‬
‫המלחמה ניסו לבחון אם אפשר יהיה לצאת אל מחוץ‬
‫לאטמוספרה‪ .‬זו הייתה משימה יקרה להחריד‪ ,‬ולכן קשה היה‬
‫לראות כיצד עולם שאמור להחלים ממלחמה גדולה יוכל להפנות‬
‫משאבים למטרה הזאת‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• התחרות בין המעצמות‪ ,‬ארצות הברית וברית המועצות‪ ,‬שהייתה‬
‫מלווה משטמה‪ ,‬וכונתה "המלחמה הקרה"‪ ,‬היה בה מספיק דחף‬
‫כדי למצוא את המשאבים הדרושים למימוש הרעיון לצאת אל‬
‫מחות לאטמוספרה‪ .‬ברית המועצות הובילה‪ .‬ב ‪ -1957‬היא‬
‫שיגרה לחלל את החללית ספוטניק ‪ ,1‬שהקיפה את הארץ‪.‬‬
‫כחצי שנה מאוחר יותר נשלחה החללית ספוטניק ‪ 2‬כאשר בתוכה‬
‫נמצא הכלבה לייקה‪ ,‬שלא שרדה את המסע‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• ב ‪ -1961‬שיגרה בריתה מועצות את החללית המאוישת‬
‫הראשונה – ווסטוק ‪ .2‬הקוסמונאוט היה יורי גאגארין‪ ,‬שזכה‬
‫לתהילת עולם – הראשון מבינינו שיצא מעבר לאטמוספרה‪ ,‬סב‬
‫את הארץ וחזר‪ .‬האמריקאים לא יכלו להרשות לעצמם להישאר‬
‫מאחור‪ .‬ב ‪ -1962‬הכריז הנשיא קנדי על מפעל ענק‪,‬שעתיד‬
‫להביא את האמריקאים‪ ,‬עוד באותו עשור‪ ,‬אל הירח‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• הסיפור שאנו מבקשים לספר פה – "זריחת הארץ" –‬
‫מתייחס למראה רב הוד שנתגלה לעיני האסטרונאוטים‬
‫בחללית המאוישת הראשונה שהקיפה את הירח‪ .‬המראה‬
‫ההוא‪ ,‬ותמונה מיוחדת מתוכו‪ ,‬הצליחו לעורר בבני אדם‬
‫מחשבות רבות‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם ראו‬
‫את הארץ‪ ,‬כוכב הבית שלהם‪ ,‬כפי שנראית מבחוץ‪,‬‬
‫ממרחק רב‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫תמונה זו‪ ,‬שצולמה ב ‪ -1968‬מן‬
‫החללית אפולו ‪ 8‬כאשר טסה מעל‬
‫פני הירח‪ ,‬נחשבת לאחת החשובות‬
‫בתולדות המדע‪ .‬כאשר החללית‬
‫הגיעה לקרבת הירח‪ ,‬היא החלה‬
‫להקיף אותו‪ .‬בפרק זמן מסוים‬
‫החללית הוסתרה מאחרי הירח‬
‫והקשר בינה לבין הארץ ניתק (כדי‬
‫שהאות יעבור חייב להיות "קשר‬
‫עין בין שתי התחנות)‪ .‬זהו פרק זמן‬
‫של מתח‪ ,‬כאשר הכול ממתינים‬
‫להתחדשות הקשר‪ .‬במהלך הזמן‬
‫הזה‪ ,‬האסטרונאוטים צילמו את פני‬
‫הירח‪ ,‬שהיו מוארים על ידי שמש‪.‬‬
‫זה נעשה במטרה לצלם את הצד‬
‫הנסתר של הירח (שלעולם אינו‬
‫נראה לנו מן הארץ )‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫זריחת הארץ‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫כדי למצוא מקומות נחיתה עתידיים‪.‬‬
‫סמוך לרגע חידוש הקשר הם סובבו את‬
‫החללית כך שמבטם הופנה אל האופק‬
‫(הקו המפריד בין הירח לשמים בתמונה)‪,‬‬
‫וחזו בזריחה הדרגתית של הארץ‪,‬‬
‫המגיחה מעבר לאופק‪ .‬המראה היה‬
‫מפעים‪ .‬על רקע השמים החשוכים הופיע‬
‫כוכב כחלחל (היחיד שהיה לו צבע)‪ .‬זו‬
‫הייתה הארץ‪ ,‬כפי שלא נראתה מעולם‪.‬‬
‫תחילה הארץ נראתה כדורית לחלוטין‪.‬‬
‫בשלב מסוים‪ ,‬הארץ כולה עלתה מעל‬
‫לאופק‪ ,‬ואז התברר כי רק חלק מן הארץ‬
‫נראה לעין‪ .‬במשך הזמן הזה עסקו‬
‫האסטרונאוטים בצילום של המראה‬
‫המפעים‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• ברגע מסוים צולמה התמונה‬
‫שלפנינו‪ .‬התברר כי כפי‬
‫שהירח נראה חלקי מנקודת‬
‫הראות של הארץ‪ ,‬כך הארץ‬
‫נראית חלקית מנקודת הראות‬
‫של הירח‪.‬‬
‫תמונה זו זכתה לכינוי‬
‫‪ – EarthRise‬זריחת הארץ‬
‫בדומה ל‬
‫‪ -SunRise‬זריחת השמש‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מצעד הפליאות – רשמו מה הם הדברים המופלאים שנראו‬
‫בסרטון ?‬
‫מדוע הארץ כחלחלה‪ ,‬בעוד יתר תמונת השמים היא שחור לבן?‬
‫מדוע השמיים נראים שחורים שעה שפני הירח מוארים על ידי‬
‫השמש? זה נוגד את מה שאנו מכירים מן הארץ‪.‬‬
‫מדוע אנו משוכנעים שהכדור שאנו רואים הוא הארץ?‬
‫מדוע הארץ אינה נראית בסרט ככדור שלם ?‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הארץ נראית רק חלק של עיגול‪ .‬זה מזכיר לנו את צורת הירח כפי‬
‫שהוא נראה מן הארץ – לעתים מלא‪ ,‬לעתים חצי מלא‪ ,‬לעתים‬
‫חרמש‪ .‬מדוע הארץ נראית כאילו היא ירח של הירח?‬
‫התמונות לא התקבלו מנקודת ראות של מי שעומד על הירח‪ ,‬אלא‬
‫מנקודת ראות של מי שנע במהירות רבה (בחללית)‪ .‬האם יש תופעה‬
‫דומה על פני הארץ?‬
‫האם אפשר לנוע כך שלא נראה זריחה (או שקיעה) לעולם ?היכן‬
‫נמצאת השמש ביחס לארץ ולירח‪ ,‬באירוע הזה? איך אנו מסיקים‬
‫זאת?‬
‫האם יתכן שיש זמנים שבהם הארץ תיראה כדורית יותר בעת‬
‫הזריחה?‬
‫כיצד מתנהלת התקשורת עם החללית? מה קורה כאשר החללית‬
‫נמצאת מאחרי הירח?‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• יחסיות התנועה‬
‫• האם הארץ היא ירח של הירח? כאשר אנו נמצאים על הארץ‪,‬‬
‫דומה עלינו שהירח סובב את הארץ‪.‬‬
‫• כאשר אנו נמצאים על הירח‪ ,‬דומה שהארץ סובבת את הירח‪ .‬מי‬
‫סובב את מי?‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• כדוריות הארץ‬
‫• כיצד ידעו עוד קודם לעידן החלליות‪ ,‬שכדור הארץ עגול‬
‫(כדורי)‪ .‬לפנינו תמונה משלב אחר של המסע‪ ,‬שבה הארץ‬
‫נראית יותר כדורית‪.‬‬
‫• חללית יפנית ששוגרה כארבעים שנה מאוחר יותר ( ‪) 2008‬‬
‫צילמה תמונות שבהן הרץ נראתה כעיגול של ממש‪ ,‬ואפילו‬
‫צילמה שקיעה של הארץ‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• מופעי הארץ‬
‫• כאמור‪ ,‬הירח נראה מן הארץ לעיתים מלא ולעתים חלקי‪ .‬אנו‬
‫אומרים כי יש לו מופעים שונים‪.‬‬
‫• מתברר כי מן החוץ רואים רק חלק מכדור הארץ‪ .‬מדוע? מהו‬
‫הסבר המשותף למופעי ולמופעי הירח?‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• מערכת שמש‪-‬ארץ‪-‬ירח‬
‫• היכן הייתה השמש בעת הזריחה ?‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• צבע הארץ‬
‫• מדוע הארץ נראית כחלחלה‪ ,‬בניגוד לכלל גרמי השמים? אם‬
‫קודם ראינו כי הארץ והירח משחקות תפקיד סימטרי‪ ,‬עתה נראה‬
‫כי לארץ יש ייחוד‪ .‬הארץ היא גרם השמים הצבעוני היחיד‪ .‬עוד‬
‫שנתיים לפני אפולו ‪ 8‬צולמה תמונה של זריחת הארץ‪ ,‬על ידי‬
‫חללית לא מאוישת‪ ,‬אך זה היה צילום שחור לבן‪ ,‬וכוח הריגוש‬
‫שלו היה פחּות‪ .‬נראה כי האוקיינוסים‪ ,‬שמכסים את רוב פני‬
‫הארץ‪ ,‬תורמים לתופעה‪ .‬נוסיף את משוה לעניין זה לאחר שנציג‬
‫את הפליאה הבאה‪: .‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• צבע השמים‬
‫• השאלה המקבילה המתעוררת היא מדוע השמים נראים כה שחורים‪ ,‬גם‬
‫כאשר הירח מואר על ידי השמש‪ .‬על פני הארץ הדברים שונים‪ .‬כאשר‬
‫הארץ מוארת‪ ,‬השמיים נראים כחולים‪.‬‬
‫• שתי הפליאות מביאות אותנו למסקנה שהאטמוספרה (אותה שכבת גז‬
‫שמקיפה את הארץ‪ ,‬מגנה עלינו מפני גופים שנעים בחלל וקרינה מסוכנת‬
‫ומספקת לנו אוויר לנשימה) המקיפה את הארץ היא כחולה (כלומר‪:‬‬
‫נראית כחולה כאשר היא מוארת באור השמש)‪ .‬כך היא נראית הן למי‬
‫שנמצא מתחת לאטמוספרה‪ ,‬ובמידה מסוימת גם למי שנמצא מעליה‪.‬‬
‫מדוע? (נלמד בהמשך)‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫• אם כך‪ ,‬הארץ בכל זאת היא גרם שמים מיוחד – היחיד שנראה‬
‫צבעוני‪ .‬האומנם ?‬
‫• לא בהכרח‪ .‬הארץ היא כוכב לכת שאינו מאיר בכוחות עצמו (אם‬
‫היה עושה זאת היינו נמצאים באור גם בלילה)‪ .‬הארץ נראית רק‬
‫כאשר מאירים עליה‪ ,‬באמצעים טבעיים‪ -‬השמש‪ ,‬ובמובן שונה‬
‫גם הירח‪ .‬או באמצעים מלאכותיים‪-‬פנס רחוב‪ ,‬לדוגמה‪.‬‬
‫כוכבים שאינם מאירים מעצמם אינם נראים למרחוק‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הזריחה מנקודת ראותו של נוסע‬
‫במקרה שלפנינו‪ ,‬זריחת הארץ התקבלה כאשר החללית נעה‪ .‬מה‬
‫יקרה עם החללית הייתה נעה מהר יותר?‬
‫תהליך הזריחה היה מהיר יותר‪.‬‬
‫אם המטוס ינוע כך שישלים הקפה של הארץ בדיוק ביממה‪,‬‬
‫(נגד כיוון סיבוב כדור הארץ) לא תהיה בעבורו שקיעה וזריחה‪.‬‬
‫זה מזכיר גם לוויין תקשורת‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תקשורת עם החללית‬
‫כדי שהתשדורת תגיע מן הארץ אל החללית‪ ,‬ובכיוון ההפוך‪ ,‬אסור שמשהו‬
‫יימצא ביניהן‪ .‬כאשר‬
‫החללית נכנסה במסלולה אל מאחרי לירח ניתק הקשר‪ .‬במשך הזמן הזה‬
‫אין תקשורת‪ ,‬ויש אי‬
‫ודאות‪ .‬כניסה אל אזור חוסר התקשורת‪ ,‬ויציאה ממנה‪ ,‬בזמן המתוכנן‪,‬‬
‫מאשרות כי נעשתה‬
‫עבודה נכונה‪ .‬במקרה שלפנינו‪ ,‬הקשר היה אמור להתחדש כאשר נוצר‬
‫"קשר עיין" עם תחנת‬
‫הקרקע בעת "זריחת הארץ"‪ .‬זה לא התרחש‪ ,‬מפני שמראה הזריחה‬
‫השכיח מן האסטרונאוטים‬
‫את הצורך לכוון את האנטנה אל הארץ‪ .‬רק לאחר זמן הם נזכרו לתקן את‬
‫הדברים‪.‬‬
‫גודל‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גודל הארץ‬
‫בעת זריחתה‪ ,‬הארץ נראתה גדולה למדי‪ ,‬אך עדיין היה‬
‫אפשר להסתיר אותה על ידי אגודל )או‬
‫אגרוף( מה גודלה? איך אפשר למדוד זאת? התמונות מן‬
‫הירח אינן מספקות מידע מספיק‪ .‬קשה‬
‫לדעת‪ ,‬אם הארץ קרובה וקטנה או רחוקה וגדולה‪ .‬הטיסה‬
‫הזאת משכנעת אותנו כי הארץ כדורית‪,‬‬
‫אך איננו ידועים מהו ההיקף )או הקוטר( שלה‪ .‬כיצד עושים‬
‫זאת? כיצד עשו זאת? בכך נעסוק‬
‫בהמשך לימודי העתודה‪ .‬זוהי עוד הבטחה שנצטרך לממש‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצד "האפל" של הירח‬
‫אין לירח צד שהוא אפל באופן קבוע‪ .‬הצד האפל‬
‫הוא זה שאינו מואר‪ ,‬והוא משתנה באופן רציף‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬מתברר כי הירח מפנה אל הארץ תמיד‬
‫צד מסוים שלו‪ ,‬בעוד הצד השני נסתר מאתנו‪.‬‬
‫אפולו ‪ 8‬עסקה בצילום שיטתי של הצד הנסתר‪,‬‬
‫כדי להכיר את מה שאיננו מסוגלים לראות מכאן‪.‬‬
‫היבטים‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היבטים אקולוגיים‬
‫הצפייה בתמונת הארץ הצבעונית‪ ,‬אך גם שברירית משהו‪ ,‬סייעה‬
‫להבין שיש לדאוג לכוכב הזה‪.‬‬
‫אולי האטמוספרה מגינה עליו מפני רעות מן החוץ‪ ,‬אך עלינו‬
‫לשמור עליו ועליה מפני מעשה ידינו‪.‬‬
‫תנועות ירוקות שאבו כהשראה מן הצילום הזה‪ .‬זה כל מה שיש‬
‫לנו‪ .‬מושגים כמו אקולוגיה‬
‫וקיימות נבטו מן הצילום הזה )בין היתר(‪ .‬על ההיבט הזה‪ ,‬ועוד‬
‫על אפולו‪ ,‬אפשר לקרוא כאן‬
‫)בעברית(‬
‫‪http://www.hayadan.org.il/exploring-the-moon‬‬‫‪discovering-earth-2107094/‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בעקבות השיעור‬
‫כפעילות משלימה בבית‪ ,‬התלמידים יתבקשו לערוך חיפוש באינטרנט‪ ,‬אחרי כל מה שקשור‬
‫כל מידע על ‪Apollo 8 .‬בחללית אפולו ‪ .8‬מי שמסוגל להתמודד עם אתרים באנגלית יחפש אחרי‬
‫הרקע למשימה‪ ,‬על מסלול החללית‪ ,‬על הצוות‪ ,‬על החללית והטיל הנושא וכיו"ב‪ ,‬הוא מידע‬
‫מעניין‪ .‬תלמידים אמורים להכין משהו שיוכלו להציג בכיתה )מוטב מן המחשב על הלוח(‪ .‬בעקבות‬
‫זה אפשר להפיק פוסטר נאה ולהציגו לראווה בבית הספר‪ .‬העתודה המדעית הטכנולוגית ורוחה‬
‫אמורים להימצא במסדרונות בית הספר מראשית שנה ועד אחרית שנה‪.‬‬
‫בעתיד‪ ,‬נחקור במסגרת לימודי הפיזיקה בעתודה‪ ,‬שיגור של טיל )בקבוק משקה קל‪ ,‬מלא חלקית‬
‫במים‪ ,‬שדוחסים לתוכו אוויר באמצעות משאבה(‪ .‬זה יהיה קשור‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחוקי התנועה של‬
‫ניוטון‪ .‬באותה הזדמנות תלמידים גם יבנו טילים וישגרו אותם‪ .‬כל זה אינו מונע מן המורה‪,‬‬
‫להדגים כבר עתה שיגור של טיל‪ .‬זה תמיד מלהיב‪ ,‬במיוחד אם מבטיחים שבעתיד נלמד את‬
‫העקרונות ונאפשר לתלמידים לבנות טילים ולשגרם‪ .‬מורים שמעוניינים לערוך הצגה מלהיבה‬
‫כזאת‪ ,‬וטרם התנסו בה )במסגרת מצוינות ‪ , 2000‬או במסגרת אחרת(‪ ,‬יוכלו למצוא הדרכה‬
‫באינטרנט )מנוע חיפוש‪ :‬שיגור טיל‪ ,‬בקבוק‪ ,‬משאבה‪.(...‬‬
‫קנדי‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קנדי ‪2691‬‬
‫נחזור עתה אל הנאום המכונן של הנשיא קנדי‪ ,‬שנישא ב ‪ -12‬בספטמבר ‪ , 1962‬באצטדיון של‬
‫אוניברסיטת רייס‪ ,‬ביוסטון‪ ,‬טקסס‪ .‬בנאום הזה ביקש הנשיא להלהיב את עמו להצטרף לפרויקט‬
‫ענק‪ ,‬בזבזני ביותר‪ ,‬לכאורה‪ .‬קנדי מבקש לשרטט אתוס של אמריקה‪ ,‬על בסיס של מערכת ערכים‪.‬‬
‫למודי ניסיון‪ ,‬יתכן שחלק מאיתנו יראו כאן מניפולציה בערכים‪ ,‬כפי שמנהיגים עושים מדי פעם‪.‬‬
‫כדי לאפשר הכרעה בעניין זה‪ ,‬כדאי לדעת מה טען קנדי‪ .‬נעשה זאת בקצרה‪.‬‬
‫קנדי פתח בשאלה אם לא הגיע הזמן לנוח קצת מן המרוץ המדעי‪-‬טכנולוגי‪ ,‬שהקצב שלו רק הולך‬
‫וגובר‪ ,‬אך ציין שהדבר נוגד את המזג הטקסני )והאמריקני בכלל(‪ .‬מה שמכריע כאן‪ ,‬לטענתו‪ ,‬שאם‬
‫אמריקה תנוח‪ ,‬האנושות בכללותה לא תנוח‪ ,‬ומוטב שהקדמה האנושית תובל על ידי מי שערכיו‬
‫עדיפים‪:‬‬
‫חקר החלל יתקדם‪ ,‬אתנו או בלעדנו‪ ...‬ושום אומה שאמורה להוביל אומות אחרות אינה יכולה‬
‫להישאר מאחור במרוץ לחלל‪.‬‬
‫לדעת קנדי‪ ,‬האומה המובילה בתחומים כה רבים אינה יכולה להימנע מן המרוץ לחלל‪:‬‬
‫‪...‬שהרי עיני העולם נשואות עתה לחלל‪ ,‬אל הירח ואל כוכבי הלכת שמעבר לו‪ ,‬ואנו נדרנו שלא‬
‫לראות אותו נכבש תחת דגל עוין‪ ,‬אלא תחת הנס של חופש ושלום‪ .‬נדרנו לא לראות את החלל‬
‫מתמלא בנשק של השמדה המונית‪ ,‬אלא במכשירים של ידע והבנה‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עם זאת‪ ,‬נדריה של האומה יתממשו אם אומה זו תהיה הראשונה‪ ,‬ולכן‪ ,‬נהיה הראשונים‪ .‬בקצרה‪,‬‬
‫מנהיגותנו במדע ובתעשייה‪ ,‬תקוותנו לשלום ולביטחון‪ ,‬ההתחייבויות שנטלנו על עצמנו‪ ,‬לצדאחרות‪ ,‬כל אלה‬
‫דורשים מאיתנו את המאמץ הזה‪ ,‬לפתור את התעלומות האלה‪ ,‬לפתור אותן‬
‫לטובת האנושות כולה‪ ,‬ולהיות האומה המובילה בחלל‪.‬‬
‫אנו מפליגים בים החדש הזה מפני שיש ידע חדש להשיג‪ ,‬וזכויות חדשות לזכות בהן‪ ,‬והן‬
‫חייבות להיות מושגות ומנוצלות לקדמת כלל האנושות‪ .‬שהרי חלל‪ ,‬כמו מדע הגרעין וכלל‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬אין לו מצפון משל עצמו‪ .‬האם יהיה לכוח של טוב או רע‪ ,‬תלוי באדם‪ ,‬ורק אם‬
‫ארצות הברית מחזיקה במעמדה הרם‪ ,‬היא מסוגלת לסייע בהחלטה אם האוקיינוס החדש הזה‬
‫יהיה ים של שלום או זירה מזוויעה חדשה של מלחמה‪...‬‬
‫אין עימות‪ ,‬דעה קדומה‪ ,‬או סכסוך לאומי בחלל החיצון‪ ,‬לפי שעה‪ .‬כיבושו מצריך את הטובים‬
‫שבמין האנושי‪...‬‬
‫אך מדוע‪ ,‬יש אומרים‪ ,‬מדוע הירח? מדוע לבחור בזה כמטרה?‪ ...‬אנו בוחרים ללכת לירח‪ .‬אנו‬
‫בוחרים ללכת לירח בעשור הזה‪ ,‬ולעשות דברים נוספים‪ ,‬לא בגלל שהם קלים‪ ,‬אלא בגלל שהם‬
‫קשים‪ ,‬מפני שמטרה זו תשרת אותנו בארגון ובאומדן של האנרגיות והמיומנויות הטובות ביותר‬
‫שבנו‪ ,‬מפני שהאתגר הזה הוא זה שאנו מוכנים לקבל‪ ,‬שאיננו מוכנים לדחות‪ ,‬כזה שאנו‬
‫מתכוונים לזכות בו‪ ,‬וכך גם האחרים‪.‬‬
‫קנדי פורש עולם של ערכים‪ .‬על כל אחד אפשר לדון ולהתווכח‪.‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫זריחת הארץ‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬
‫כתב ‪ :‬יוחי צוקר‬
‫אוקטובר ‪2013‬‬