זמן-ושעונים

Download Report

Transcript זמן-ושעונים

‫מדידת הזמן‬
‫מהו זמן ואיך מודדים אותו?‬
‫לוחות שנה‪ ,‬סוגי שעונים‬
‫עריכה ועיצוב מצגת‪:‬‬
‫מילכה ברקו גרש ‪2012‬‬
‫הזמן‪ ,‬השעון ואנחנו‬
‫• שעון הוא מוצר שנמצא בשימוש יום‪-‬יומי אצל‬
‫מיליארדי אנשים ברחבי העולם‪.‬‬
‫• אנו משתמשים בו למטרות רבות‪.‬‬
‫• במקרים רבים הוא מכתיב לנו את קצב‬
‫החיים שלנו‪.‬‬
‫• למרות התפתחות הטכנולוגיה‬
‫המאפשרת לאדם "לחסוך בזמן"‪,‬‬
‫אנו מוצאים את עצמנו לא פעם עומדים חסרי‬
‫אונים מול הדבר הזה שניקרא ‪ :‬זמן‪,‬‬
‫והוא חסר לנו כל כך‪.....‬‬
‫מהו זמן?‬
‫• זמן הוא ביטוי פילוסופי‪-‬לשוני‪ -‬מדעי‪ ,‬המתאר מידת המֶ שֶ ך‬
‫או ַּ‬
‫הפ ַּער בין שני מצבים או אירועים‪.‬‬
‫• זמן הוא דבר שאנו לוקחים כמובן מאליו‪ .‬אם ננסה‬
‫להגדירו‪ ,‬קרוב לוודאי שניכשל‪.‬‬
‫• קיומן של נקודות הזמן שנוי במחלוקת‪ ,‬ויש הטוענים כי‬
‫מושג תיאורטי זה אינו קיים בפועל ‪,‬והוא בחזקת אשליה‬
‫תודעתית‪.‬‬
‫• "זמן מהו? – כל עוד איש איננו שואלני‪,‬‬
‫הדבר נהיר לי‪.‬‬
‫אך לו נתבקשתי להסבירו הייתי בא‬
‫במבוכה‪" .‬‬
‫( אוגוסטינוס מהיפו ‪ 354-430‬לספה"נ)‬
‫מדידת זמן‪ -‬ממתי ואיך?‬
‫• ניתן להתייחס לשמש כשעון הראשון של בני האדם‪ .‬שעון שפועל ללא‬
‫צורך לכוון אותו ושאינו מתקלקל לעולם‪.‬‬
‫• כך הפכו היום והלילה לקנה המידה הראשון למדידת זמן‪ ,‬ובתור‬
‫התחלה ‪ -‬זה ממש הספיק לכולם‪.‬‬
‫• במהלך הזמן למד האדם ַּה ַּקדְ מֹון כי ַּהיְמָ מָ ה‪ ,‬שכוללת‬
‫את היום והלילה‪ ,‬מורכבת אף היא מחלקים שונים‪.‬‬
‫הוא הבין כי ניתן לקבוע מהי השעה ביום על פי מצב‬
‫השמש בשמיים‪ ,‬ובלילה – על פי מצב הכוכבים‪.‬‬
‫• בשעות הבוקר המוקדמות השמש נמצאת ַּב ִּמז ְָרח‪,‬‬
‫בשעות הצהריים היא נמצאת במרכז השמיים ואילו‬
‫בשעות אחר הצהריים היא שוקעת ַּב ַּמעֲ ָרב‪.‬‬
‫• אותם ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים אף הבחינו‪ ,‬כי בלילה הכוכבים‬
‫ְמחְ ִּ‬
‫בשמיים נעים ב ַּ‬
‫זֹוריּות קבועה‪ .‬הם הוסיפו וחקרו‬
‫ואפילו נשארו ערים כל הלילה כדי להבין מה בדיוק‬
‫קורה שם בשמיים‪.‬‬
‫• ַּמסְ קְ ֵ‬
‫נֹותיהֶ ם היו מאוד מעניינות‪:‬‬
‫• בשמיים ישנה קבוצת כוכבים מיוחדת‪ַּ " ,‬הדובָה‬
‫הגדולה"‪ ,‬שנעה בכל לילה סביב כוכב זוהר אחד ‪ -‬כוכב‬
‫ַּהצָפֹון‪ .‬במשך יְמָ מָ ה השלימו כוכבי " ַּהדובָה הגדולה"‬
‫סיבוב שלם סביב כוכב ַּהצָפֹון ובמשך הלילה ‪ -‬חצי‬
‫סיבוב‪ .‬תנועתם הקבועה של הכוכבים עזרה לקבוע‬
‫מהי השעה גם בלילה‪.‬‬
‫• בני האדם המשיכו להתעניין בטבע והבחינו‪ ,‬כי גם‬
‫בעונות השנה קיימת ַּמחְ ִּ‬
‫זֹוריּות‪.‬‬
‫• הם מצאו שישנם הבדלים בין עונות השנה השונות ‪-‬‬
‫בחורף יורד שלג וגשם‪ ,‬באביב ובקיץ יש צמיחה‪ .‬הם‬
‫גם הבחינו כי עוברים ִּפ ְר ֵקי ז ְַּמן קבועים יחסית בין עונה‬
‫לעונה‪ .‬לפרק הזמן מקיץ לקיץ קראו‪ :‬שנה‪.‬‬
‫‪ 12‬ירחים‬
‫• מסקנה נוספת‪ ,‬אליה הגיעו ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים‪ ,‬הייתה‪ ,‬כי הירח‬
‫משנה את צורתו מדי לילה‪ ,‬וכי בכל שלושים יום הוא מופיע‬
‫במלואו‪.‬‬
‫• ליחידת הזמן החדשה הם קראו "חודש" או "י ֶַּרח"‪ .‬על פי‬
‫הלוח ִּ‬
‫העב ְִּרי‪ ,‬עליו עוד נספר בהמשך‪" ,‬חודש" הוא הזמן‬
‫שבין מֹולָד אחד של הירח למֹולָד הבא שלו ‪ -‬וזה קורה כל‬
‫‪ 29‬ימים וחצי‪.‬‬
‫• למען הדיוק‪ 29 :‬ימים‪ 12 ,‬שעות‪ 44 ,‬דקות ו‪ 3 -‬שניות‬
‫צריכות לחלוף על מנת שהירח ישלים את הקפתו סביב‬
‫כדור הארץ‪.‬‬
‫• מכיוון שהשנה הייתה יחידה גדולה מדי‪ ,‬חישבו‬
‫ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים וגילו‪ ,‬כי ‪ 12‬ירחים הם שנה שלמה‪ .‬בשלב‬
‫מאוחר יותר חו ַּלק גם החודש לארבעה חלקים קטנים‬
‫יותר ‪ -‬השבועות‪ .‬בתקופות מאוחרות יותר הבינו‬
‫ִּ‬
‫רֹונֹומים הראשונים‪ ,‬כי היְמָ מָ ה היא בעצם הזמן‬
‫הָ ַאסְ טְ‬
‫ָארץ משלים סיבוב אחד שלם סביב‬
‫שעובר עד שֶ ַּכּדּור הָ ֶ‬
‫צירו‪ ,‬וכי החודש הוא הזמן שבו הירח מקיף את ַּכּדּור‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫הָ ֶ‬
‫הולדתו של לוח שנה‬
‫בתחילה נהגו ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים לסמן את הימים והחודשים על‬
‫מוטות עץ מיוחדים‪,‬ובתום ‪ 12‬ירחים ידעו כי חלפה שנה‪.‬‬
‫שיטת המקלות לא הייתה מספיק מדויקת‪ ,‬במיוחד לא‬
‫עבור החקלאים שרצו לדעת מתי יהיה המועד הטוב‬
‫ביותר לזריעה ובאיזו עונה צפויים לרדת גשמים‪.‬‬
‫גם לא עבור ַּהמְ ָל ִּכים‪ ,‬שהיו זקוקים ללוח מדויק יותר‬
‫כדי שיוכלו לדעת באיזו עונה כדאי לצאת למלחמות‬
‫והאם כבר הגיע זמן ְג ִּביית ַּה ִּמ ִּסים‪,‬‬
‫ובטח שלא עבור כוהֲ נֵי ַּהדָ ת שרצו לחגוג את החגים‬
‫פְר ֵ‬
‫שי ז ְַּמן קבועים‪.‬‬
‫והמועדים בְהֶ ְ‬
‫הולדתו של לוח שנה‬
‫אז מה עושים? ממציאים ְכ ִּלי מְ ִּדידָ ה חדש‬
‫ְח ֵ‬
‫שבעזרתו ניתן ל ַּ‬
‫שב את הזמן במדויק‪...‬‬
‫וכך נולד לו לוח השנה‪.‬‬
‫‪ primstav‬הוא מקל לוח שנה עתיק נורווגי‪.‬‬
‫במקלות אלה היו חקוקות תמונות אשר סימלו את‬
‫החגים הדתיים השונים‪ .‬המקל הכי קדום שנותר הוא‬
‫משנת ‪ 1457‬ומוצג ב ‪Norsk Folkemuseum‬‬
‫מקלות לוח שנה מלא‬
‫מקלות לוח שנה מגולפים מלפני מאות שנים יכולים‬
‫לספק את ההוכחה שהאינדיאנים בצפון אמריקה‬
‫ִּפתְ חּו לוח שנה מלא‪ ,‬המבוסס על תצפיות‬
‫אסטרונומיות שיטתיות‪.‬‬
‫לוח שנה מקל‬
‫בין ‪ 550‬לפנה"ס לבין ‪ 500‬לספירה‬
‫המוזיאון הלאומי של האינדיאנים |‬
‫ג'ורג' גוסטב ‪Heye‬המרכז | ניו יורק‬
‫לוח שנה מקל ‪-‬משמורת האינדיאנים בלקפיט‪,‬‬
‫מסמן ימים חודשים ושנים‪ .‬שימוש בצללים‪,‬‬
‫מציין את השעה והעונה‪ ,‬בעוד הנוצה מצביעה‬
‫על כיוון הרוח‪ .‬מבוסס על ימים בין ירח מלא‪.‬‬
‫לוחות שנה קדומים‬
‫• עמים רבים‪ ,‬במקומות שונים בעולם‪ ,‬ניסו ל ַּ‬
‫ְפ ֵת ַּח לעצמם לוחות שנה‪,‬‬
‫ְמחְ ִּ‬
‫כשהמשותף לכולם הוא חלוקת הזמן בהתאם ל ַּ‬
‫זֹוריּות השמש‪ ,‬הירח או‬
‫שניהם יחד‪.‬‬
‫• לוח שנה משוכלל ומדויק במיוחד ניתן למצוא אצל ְבנֵי ַּהמָ אי ָה שחיו בעבר‬
‫בְמֶ קְ ִּסיקֹו‪ .‬הלוח ַּהאצטְ ִּקי שילב שלוש שיטות שונות לקביעת התאריך‪.‬‬
‫ַאר ֵכיאֹולֹו ִּגים שחקרו את תרבות ַּהמָ אי ָה מצביעים על כך‪ ,‬שאחת‬
‫הָ ְ‬
‫ֵמ ַּה ִּפ ָ‬
‫יר ִּמידֹות המפורסמות של בני ַּהמָ אי ָה בנויה מ‪ 365-‬מדרגות אבן‬
‫ושימשה למעשה כלוח שנה‪.‬‬
‫לוח השנה של תרבות המאיה‬
‫לוח שנה שמשי של בני המאיה‬
‫הלוח מבוסס על שנה בת ‪365‬‬
‫ימים‪ ,‬מחולקת ל‪ 18 -‬חודשים‬
‫בני ‪ 20‬יום בחודש לערך‪.‬‬
‫תרבות המאיה החלה להתפתח עוד לפני שנת‬
‫‪ 2000‬לפני הספירה‪ .‬בסיסיהם היו בתים‪ ,‬מקדשים‬
‫ופירמידות‪ .‬בגוואטאמלה‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצאו ‪ 300‬בתי‬
‫פולחן מאותם ימים‪.‬ממלכת המאיה האחרונה נפלה‬
‫בשנת ‪.1697‬‬
‫• גם למצרים ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים‪ ,‬שהצטיינו בַָאסְ טְ רֹונֹומְ י ָה‪ ,‬היה לוח‬
‫שנה משלהם‪ַּ .‬ה ִּמ ְצ ִּרים הבחינו בכך שֶ נְ ַּהר ַּהנִּילּוס גֹואֶ ה‬
‫יריּוס מופיע בשמיים‪ .‬על סמך‬
‫בזמן קבוע‪ ,‬לאחר שכוכב ִּס ְ‬
‫עובדה זו‪ ,‬החלו ַּה ִּמצ ְִּרים ליצור לוחות שנה משלהם‪.‬‬
‫• לוחות שנה מצריים ‪ -‬בערך בשנת ‪ 1550‬לפנה"ס‪.‬‬
‫הטכניקה שפיתחו איפשרה להם מדידת שנה בת ‪365‬‬
‫ימים‪.‬‬
‫• לוח השנה ַּה ִּמצ ְִּרי ִּהתְ ַּב ֵסס על תנועת השמש והכוכבים‬
‫והיה בשימוש במשך דורות רבים‪.‬‬
‫• הרומאים שבאו אחריהם כבר גילו שקיים רבע יום‬
‫נוסף במחזור השנתי ולכן תיקן יוליוס קיסר הוספת יום‬
‫מדי ארבע שנים בחודש פברואר (מה שמכונה "הלוח‬
‫היוליאני")‪ .‬ורק במאה ה‪ 15-‬התאפשרה מדידה עוד‬
‫יותר מדויקת שבאה לתקן ‪ 20‬דקות שנוספות לאותו‬
‫רבע יום‪ .‬ומכאן התיקון של האפיפיור גרגוריוס (שעל‬
‫שמו "הלוח הגריגוריאני") להוסיף כל מאה שנה עוד יום‬
‫בחודש פברואר‪.‬‬
‫האפיפיור גרגוריוס ה‪13-‬‬
‫הלוח הנוצרי‬
‫• הלוח ַּהנֹוצ ְִּרי מבוסס על שנת השמש‪ ,‬כלומר על הזמן‬
‫שבו מקיף כדור הארץ את השמש‪ ,‬בערך ‪ 365‬ימים‪.‬‬
‫למען הדיוק‪ 365:‬ימים‪ 5 ,‬שעות‪ 48 ,‬דקות ו‪ 46 -‬שניות‪.‬‬
‫• ַּהנֹוצ ְִּרים החלו לספור את השנים מיום הולדתו של‬
‫ש ַּ‬
‫י ֶשּוע ( ַּהמָ ִּ‬
‫יח על פי הדת ַּהנֹוצ ְִּרית)‪ ,‬ומציינים את‬
‫תחילתה של שנה חדשה ב‪ְ 1-‬בי ָנּוָאר‪.‬‬
‫שמְ ִּ‬
‫• מכיוון שהשנה ַּה ִּ‬
‫שית ארוכה בכמה שעות מ‪365-‬‬
‫הימים שמסומנים בלוח‪ ,‬הוחלט שבכל ‪ 4‬שנים יוסיפו‬
‫יום אחד לשנה‪ ,‬והשנה המְ עוב ֶֶרת תהיה בעצם בת‬
‫‪ 366‬ימים‪ .‬את היום הנוסף מוסיפים תמיד לחודש‬
‫פֶ בְרּוָאר‪.‬‬
‫הלוח המוסלמי‬
‫• ַּהמוסְ ל ִּ‬
‫ְמים‪ ,‬מְ ַּבסְ ִּסים את לוח השנה‬
‫‪.‬‬
‫בלבד‬
‫הירח‬
‫תנועת‬
‫על‬
‫שלהם‬
‫לוח שנה מוסלמי‬
‫שנת הירח מבוססת על החודש – על משך הזמן שבו‬
‫הירח מקיף את כדור הארץ (בערך ‪ 29.5‬ימים)‪.‬‬
‫• בשנה המוסלמית ‪ 12‬חודשים‪ .‬לוח השנה המוסלמי‪ ,‬הבנוי‬
‫לפי הירח מכיל רק ‪ 354‬ימים‪ ,‬ולפיכך זזים החודשים‬
‫המוסלמים לאורך כל עונות השנה‪.‬‬
‫• בלוח זה‪ ,‬היום הראשון בכל חודש נקבע רק כשרואים‬
‫את הירח בשמיים‪ ,‬ולכן התאריך של תחילת החודש‬
‫אינו מדויק‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬החגים ַּה ִּאיסל ִּ‬
‫ְמיים לא חלים‬
‫אף פעם בתאריך קבוע‪.‬‬
‫לוח השנה העברי‬
‫• הלוח ִּ‬
‫העב ְִּרי שלנו‪ ,‬שהוא הלוח‬
‫הרשמי של מְ ִּדינַּת יִּשְ ָר ֵאל‪,‬‬
‫הוא לוח עתיק מאוד והיה בשימוש‬
‫כבר בתקופת התנ"ך‪.‬‬
‫• הלוח ִּ‬
‫העב ְִּרי אושר סופית על ידי ַּה ַּסנְהֶ דְ ִּרין בערך‬
‫בשנת ‪ 359‬לספירה‪ .‬הלוח‪ ,‬שמשתמש הן בירח והן‬
‫בשמש‪ ,‬מחולק ל‪ 12-‬חודשים‪ ,‬שנקבעים על פי תנועת‬
‫הירח‪ ,‬ומחזור שנה שנקבע בהתאם לתנועת כדור‬
‫הארץ סביב השמש‪.‬‬
‫זמנים ומועדים יהודיים‬
‫ראש חודש‪ :‬מולד הירח‬
‫• מכיוון שאורכה של שנת ַּה ְל ָבנָה הוא ‪ 354‬יום ואורכה‬
‫של שנת השמש הוא ‪ 365‬יום‪ ,‬נוצר פער של כ‪ 11-‬יום‬
‫בין ספירה אחת לשנייה‪ .‬חז"ל הבינו‪ ,‬כי אם לא יתקנו‬
‫את ַּה ַּפ ַּער בימים ‪ -‬לוח השנה פשוט "יתקלקל"‪ ...‬ויום‬
‫אחד פשוט נגלה שחודש ניסן ברח לנו לקיץ ולא נוכל‬
‫לחגוג את החגים בזמן‪ .‬אז מה עושים? מְ ַּעב ְִּרים את‬
‫השנה‪.‬‬
‫שנה מעוברת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מכיוון ששנת הירח אינה תואמת את עונות השנה‪ ,‬קבעו חז"ל כי יש להאריך‬
‫אותה מדי כמה שנים ולהשוות את אורכה לאורכה של שנת השמש‪.‬‬
‫נקבע כי מוסיפים לשנת הירח חודש נוסף ‪ -‬אדר ב‪ .‬הוספת החודש מכּונה‬
‫"עיבּור"‪ ,‬ושנה הכוללת ‪ 13‬חודשים מכּונה "שנה מעּוברת"‪.‬‬
‫כיום מופיעה שנה מְ עוב ֶֶרת בערך כל ארבע שנים‪.‬‬
‫כך יוצא שחג הפסח חל תמיד בעונת האביב‪ ,‬וכל שאר החגים חלים גם הם‬
‫בעונות השנה המתאימות‪.‬‬
‫לוח השנה לפי שמות המזלות ‪ :‬פסיפס מן המאה השישית‬
‫לספירת הנוצרים על רצפת בית הכנסת בבית אלפא‪.‬‬
‫• כשגָלו ישראל מארצם חיבר הלל הבבלי‪ ,‬חכם‬
‫מחכמי הגמרא‪ ,‬לוח מולד שבעזרתו אפשר‬
‫לקבוע את תאריכי הופעת הלבנה בכל חודש עד‬
‫ביאת גואל‪.‬‬
‫• הבסיס של הלוח הוא ההפרש בין מולד למולד –‬
‫אורכו של החודש ‪ 29 :‬ימים‪ 12 ,‬שעות ועוד‬
‫‪ 793/1080‬של שעה (‪ 44‬דקות ו‪ 3.33-‬שניות)‪.‬‬
‫מספר זה מדויק להפליא‪ ,‬ועד היום תמהים אנשי‬
‫המדע מהיכן שאבו חכמי ישראל את המידע הזה‪,‬‬
‫שהוא עד חמש ספרות אחרי הנקודה העשרונית!‬
‫רק בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬כאשר חלליות‬
‫נחתו על הירח‪ ,‬ניתן היה למדוד את המולד בכלים‬
‫מדויקים ביותר‪ ,‬ואכן‪ N.A.S.A. ,‬סוכנות החלל‬
‫האמריקנית פרסמה על כך מאמר‪.‬‬
‫ראש השנה שלנו‪ :‬בניסן או בתשרי?‬
‫• בתקופת התנ"ך‪ ,‬החלו את השנה החדשה‬
‫בחודש נִּיסָ ן‪ ,‬עם בוא האביב ותחילת עונת הפריחה‪.‬‬
‫• ישנם חוקרים הטוענים שמדובר כאן יותר בחלוקה‬
‫לשתי מחציות ‪" -‬ימות החמה" ו"ימות הגשמים"‪ .‬כמו כן‬
‫ש"ראש השנה" בניסן היה יותר עניין פולחני; ואילו‬
‫"ראש השנה" בתשרי ("חג יהוה"‪"/‬חג הסוכות")‪ ,‬היה‬
‫יותר חגם של החקלאים שהתפללו לגשם‪.‬‬
‫• כיום‪ ,‬למרות שניסן הוא החודש הראשון‪ ,‬חוגגים את‬
‫"ראש השנה" בתחילת חודש תשרי‪ .‬מדובר בחג חדש‬
‫יחסית שהתגבש לקראת סוף ימי הבית השני‪.‬‬
‫"ראש השנה"‬
‫• כבר לפני למעלה מ‪ 3000-‬שנה ידעו ַּ‬
‫הקדְ מֹונִּים כי ה‪-‬‬
‫‪ 21‬בְיּונִּי הוא היום הארוך ביותר בשנה‪ ,‬ולכן יש שקבעו‬
‫שיום זה ייקרא "ראש השנה" ‪ -‬היום שפותח שנה‬
‫חדשה‪ .‬אם ייצא לכם לבקר פעם בְַאנְ ְג ִּליָה‪ ...‬כדאי שלא‬
‫ַאר ֵכיאֹולֹו ִּגי ובו‬
‫תְ ַּפסְ פְ סּו את ַּהסְ טֹונ ְַּהנְג'‪ .‬זהו שָ ִּריד ְ‬
‫אבנים ענקיות שֶ סְ דּורֹות במעגל‪ .‬במרכזו של המעגל‬
‫הוצב לוח אבן‪ ,‬שהיה מּו ָצל תמיד בשעת הזריחה‪.‬‬
‫הַּ סְ טֹונְהַּ נְג' באנגליה‪ -‬רק ביום הארוך‬
‫ביותר של השנה היו קרני השמש‬
‫הראשונות נופלות עליו באופן ישיר וכך‬
‫ידעו כולם כי החלה שנה חדשה‪.‬‬
‫לוח גזר‬
‫בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל גזר‬
‫בשנים ‪ ,1905-1902‬נתגלה לוח חרס קטן ‪,‬מידותיו ‪:‬‬
‫‪ 7.2X11.1‬ס"מ‪ ,‬מהמאה ה‪ 9-‬לפנה"ס ובו שמותיהם של‬
‫שמונה חודשים‪ .‬הלוח הזה‪ ,‬הניצב כיום במוזיאון‬
‫הארכיאולוגי באיסטנבול‪ ,‬כולל בעיקר פעולות חקלאיות‪.‬‬
‫קושי מיוחד יצרה העובדה שמצוינים בו רק שמונה חודשים‪.‬‬
‫אך מאחר וארבע פעמים במקום הכינוי "ירח" (חודש)‪ ,‬מופיע‬
‫הכינוי "ירחו"‪ ,‬מקובל על רבים לראות כאן הכפלה‪ ,‬כל'‬
‫שמדובר בשני חודשים וכך מגיעים למספר הדרוש ‪.12 -‬‬
‫שנת הקוף‬
‫• אגדה סינית עתיקה מספרת‪ ,‬כי הלוח ַּה ִּסינִּי הומצא כבר‬
‫בשנת ‪ִּ 2637‬לפְ נֵי ַּהסְ ִּפ ָ‬
‫ירה‪ ,‬שזה בהחלט לפני הרבה מאוד‬
‫זמן‪ .‬הלוח ַּה ִּסינִּי העתיק דומה ללוח הָ ִּע ְב ִּרי מכיוון שגם הוא‬
‫מתבסס על מחזורי השמש והירח‪ .‬אולם‪ ,‬חלוקת השנים‬
‫היא מיוחדת וציורית מאוד‪.‬‬
‫• תחילת החודש אצל ִּ‬
‫הסינִּים נקבעת על פי היום הראשון‬
‫שבו הירח "שחור"‪ .‬כלומר היום בו לא רואים כלל ירח‬
‫בשמיים‪ .‬הלוח ִּ‬
‫הסינִּי העתיק משמש לקביעת מועדים של‬
‫חגים ואירועים מסורתיים כמו פֶ סְ ִּטי ָב ִּלים‪ ,‬אולם‪ ,‬בחיי‬
‫היומיום משתמשים גם ִּ‬
‫הסינִּים‪ ,‬כמו רוב העולם‪ ,‬בלוח‬
‫ַּהנֹוצ ְִּרי‪.‬‬
‫פְרים את השנים ב ֵ‬
‫• ַּה ִּסינִּים לא מְ ַּמסְ ִּ‬
‫ְסדֶ ר עֹולֶה‪ .‬לכל‬
‫שנה בלוח ִּ‬
‫הסינִּי יש שם מיוחד‪ ,‬כמו "שנת ַּהּדְ ָרקֹון"‪,‬‬
‫השנים‬
‫"שנת העכבר"‪" ,‬שנת הקוף" ועוד‪.‬‬
‫חוזרות על עצמן ַּב ַּמחְ זֹור של ‪ 60‬שנה‪.‬‬
‫• כל שנה במשך שנתיים רצופות נושאת שם שקשור‬
‫לאחד מחמשת היסודות‪ :‬מים‪ ,‬עץ‪ ,‬אש‪,‬אדמה‪ ,‬מתכת‬
‫לפי הסדר הזה‪.‬‬
‫מכשירים לקביעת הזמן‬
‫• לאורך ההיסטוריה הזמן נמדד על פי תנועת כדור‬
‫הארץ יחסית לשמש ולכוכבים‪.‬‬
‫• מימי קדם ניסה האדם לבנות מכשירים למדידת הזמן‪.‬‬
‫האדם היה סקרן לעקוב אחר החוקיות המיוחדת של‬
‫הטבע‪ .‬האדם התבונן בחילופי היום והלילה‪ ,‬ובעונות השנה‬
‫וחש צורך למדוד את אורכן של תופעות אלה כדי ללמוד על‬
‫מחזוריותם‪.‬‬
‫• האדם החל בניסיונותיו לבנות "שעונים"‪" .‬שעונים" אלה היו‬
‫פשוטים ובלתי מדויקים‪ .‬לא היו להן מחוגים ולא ספרות‪,‬‬
‫הם לא תקתקו וגם לא השמיעו צליל‪.‬‬
‫מדידת זמנים‬
‫• למרות שעדיין לא הצלחנו לעצור את זמן‪ ,‬לאורך ההיסטוריה מצאנו‬
‫דרך לעשותו מוחשי יותר ולקבוע זמנים על ידי מדידתם בעזרת השעה‬
‫אם כך בואו נגלה יחד כיצד נולד השעון הראשון‪...‬‬
‫והשעון‪.‬‬
‫• לא ידוע בוודאות מי היה ממציא או ממציאי השעון‪ .‬ככל הנראה‪,‬‬
‫במצריים כבר היו שעוני שמש לפני כ‪ 5500-‬שנה‪.‬‬
‫שעון שמש‬
‫• שעון השמש ‪ -‬הוא האמצעי הקדום ביותר הידוע לנו‬
‫ששימש למדידת הזמן‪ ,‬ואולי גם המכשיר המדעי‬
‫הראשון‪.‬‬
‫• הרעיון לבניית שעון השמש "נולד"‪ ,‬כנראה‪ ,‬אחרי‬
‫שהאדם הבחין ְב ֵצל גופו המשנה זווית במשך היום‬
‫ובבוא החשיכה ‪ -‬הצל נעלם‪ ,‬והוא חוזר בשעת האור‪.‬‬
‫משהצליח האדם להבין שהתופעה נובעת בהשפעת‬
‫השמש‪ ,‬הוא בנה את שעון השמש‪.‬‬
‫• ‪ 2500 -2000‬לפנה"ס‪:‬‬
‫הבבלים והמצרים בונים אובליסקים = עמודים‬
‫מונומנטאליים גבוהים בעלי ארבע פאות‪ .‬הצל שמבנים אלו‬
‫מטילים מְ ַּ‬
‫ש ֵמש כשעון שמש ‪,‬ומאפשר לתושבים לחלק את‬
‫היום לשניים בציינם את הצהריים בעת שהצל הוא הקצר‬
‫ביותר‪ .‬מדידת אורכי הצללים לאורך כל השנה מאפשרת‬
‫להם להגדיר גם את היום הקצר ביותר והיום הארוך ביותר‬
‫בשנה באשר אורכי הצללים הם קצרים וארוכים ביותר‬
‫בהתאם‪ .‬חלוקות משנה שנעשו בזמנים מאוחרים יותר‪,‬‬
‫הגדירו את השעות‪.‬‬
‫שעון שמש‪ -‬המשך‬
‫• מד הזמן המוקדם ביותר שנמצא ‪ -‬היה שעון שמש‬
‫שנוצר במצריים במאה ה‪ 8 -‬לפני הספירה ‪.‬‬
‫• שעון השמש היה מוט התקוע באדמה שצילו נופל על‬
‫קיר או אבן זקופה שעליה מסומנות יחידות זמן‪.‬‬
‫את המסלול שתיאר הצל חילקו מראש לסקאלה קבועה‬
‫ ‪ 6‬יחידות זמן ‪ -‬למן הזריחה ועד לשקיעת השמש נע‬‫הצל על גבי הלוח המסומן ליחידות‪ ,‬דבר שאיפשר‬
‫הערכת זמן של היום‪.‬‬
‫אנימציה המדגימה כיצד פועל שעון שמש‬
‫הדברים פעלו כשורה במשך היום כל עוד זרחה השמש‪ ,‬אך‬
‫נעשו בלתי יעילים בלילה‪ ,‬בהעדר האור והשמש‪ .‬האדם‬
‫נאלץ לחפש אמצעי עזר אחרים ל ַּ‬
‫ְמד‪ -‬הזמן כדי למדוד את‬
‫הזמן בשעות החשכה ובהעדר השמש‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 1500‬לפני הספירה נעשה שימוש בשעון שמש‬
‫מתקדם יותר ‪ -‬השעון חולק ליחידות זמן קטנות יותר ‪-‬‬
‫לשעות ‪ 12 -‬במספר‪.‬‬
‫במאה השלישית לפני הספירה המציאו הבבלים את שעון‬
‫השמש העגול‪.‬‬
‫•‬
‫היוונים שיכללו את שעוני השמש ובנו שעונים מורכבים‬
‫ומדוייקים יותר ‪ -‬את בסיס שעון השמש חילקו ל ‪24 -‬‬
‫יחידות ‪ 24 -‬שעות של היממה‪.‬‬
‫•‬
‫אחריהם‪ ,‬הרומאים יצרו כבר שעוני שמש ניידים ‪ -‬היו‬
‫אלה שעוני כיס מתקפלים‪.‬‬
‫שעון מים שוקע‬
‫"שעון מים שוקע" הומצא בסין‪ .‬לזמן שעבר מהרגע שהניחו את הכוסית על המים ועד‬
‫שהתמלאה מים ושקעה לגמרי קראו "שעה"‪.‬‬
‫שעון מים – "קלפסידרה"‬
‫• שעון מים‪ ,‬הקרוי "קלפסידרה" שימש‬
‫במצריים במאה ה ‪ 15 -‬לפני הספירה‪.‬‬
‫• קלפסידרה הינה כד מים שבתחתיתו חור‪ ,‬שדרכו‬
‫מטפטפים המים ובצידו הפנימי מסומנות שנתות‪.‬‬
‫• בכל בוקר עם הזריחה‪ ,‬ממלאים את המיכל‪.‬‬
‫לפי מספר השנתות הנחשפות כתוצאה מירידת המים‪,‬‬
‫אפשר לדעת כמה זמן עבר‪ .‬צורתו של הכלי הייתה‬
‫דמוית חרוט‪ ,‬כדי להבטיח שפני המים שבו ירדו בקצב‬
‫אחיד (מהירות הנזילה תלויה בגובה המים בכלי ולפיכך‬
‫קצב הנזילה משתנה בהדרגה עם התרוקנות המיכל)‪.‬‬
‫שעון המים – שיפורים‬
‫• במאה ה ‪ 4 -‬לפני הספירה פיתחו היוונים את שעון המים‪.‬‬
‫שעון המים היה מורכב מכלי גדול עליו היו מסומנים קווים ‪-‬‬
‫שנתות ‪ -‬יחידות זמן ‪ -‬ובתחתיתו ניקבו חור קטן‪.‬‬
‫• את הכלי מלאו במים שטפטפו החוצה דרך החור‬
‫שבתחתית‪ .‬הזמן שבו ירדו המים לגובה של קו אחד לקו‬
‫שמתחתיו‪ ,‬נקבע כיחידת זמן מסוים וכך ניתן היה להעריך‬
‫מה השעה‪.‬‬
‫• במאה ה ‪ 3 -‬לפני הספירה הפך שעון המים למשוכלל יותר‬
‫כשחובר אליו מנגנון שהניע מחוג על פני לוח השעות‪,‬‬
‫בעזרת ממסרת וגלגלי שיניים‪.‬‬
‫• היה זה למעשה הבסיס לשעון המכאני העתידי‪.‬‬
Clepsydra
‫שעון האש‬
‫• באירופה ובארץ ישראל מדדו את הזמן בעזרת מנורת שמן‬
‫ומדדו את הזמן בהתאם לכמות השמן הכלה‪.‬‬
‫• באנגליה מדדו את הזמן בעזרת נרות ‪-‬‬
‫בנר נקבעו חריצים במרחקים שווים‪,‬‬
‫בכל פעם שהנר התקצר בקו אחד ‪-‬‬
‫עברה יחידת זמן אחד‪.‬‬
‫• הסינים המציאו את שיטת שריפת חבל עשוי קשרים‬
‫וספירת משך הזמן הדרוש לאש להתקדם מקשר אחד לבא‬
‫אחריו נתנה את הזמן המשוער‪.‬‬
‫שעון החול‬
‫• שיטה נוספת הייתה המצאת שעון החול‬
‫שהופיע במאה הראשונה לספירה‪.‬‬
‫• שעון החול בנוי משני אגסי זכוכית‪ ,‬שווים בגודלם‪,‬‬
‫המחוברים זה מעל זה בצוואר זכוכית דק‪.‬‬
‫• את אגס הזכוכית העליון מילאו בחול‪.‬‬
‫• דרך צוואר הזכוכית נשפך החול אל האגס התחתון‪.‬‬
‫• משך הזמן שבו עובר החול מאגס לאגס‪ ,‬נקבע בחישוב‬
‫מדויק‪.‬‬
‫• עוד היום נעשה שימוש בשעון החול ‪ -‬באנגליה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫משתמשים בו למדידת משך הנאומים שהנו מוגבל לכל‬
‫נואם‪.‬‬
‫השעון המכאני‬
‫• השעון המכאני הומצא בסוף המאה ה‪ 13 -‬לספירה‪.‬‬
‫• השעון הופעל על ידי משקולת שהניעה מערכת גלגלי שיניים שסובבו‬
‫את המחוגים על פני לוח היחידות המחולק ל ‪ 12 -‬יחידות שוות‬
‫(=שעה)‪.‬‬
‫• בתחילה היה מנגנון השעון המכאני כבד ומסורבל ‪ -‬שעון שנבנה עבור‬
‫ארמון המלכות בפריס‪ ,‬הופעל על ידי משקולת בת ‪ 227‬קילוגרם‪.‬‬
‫מבנה שעון מכאני‬
‫משקולת‬
‫• מנגנוני השעון המכאני שוכללו כאשר החל השימוש‬
‫בקפיצים כמקור כוח‪.‬‬
‫בקפיץ מסוג זה נעשה שימוש באיטליה בסביבות ‪,1450‬‬
‫היו אלה שעוני המטוטלת הראשונים‪.‬‬
‫בשעונים המכאניים הראשונים היה רק מחוג אחד ‪ -‬מחוג‬
‫שהצביע על השעות‪.‬‬
‫הרעיון למדוד את הזמן גם בדקות ושניות אמנם היה קיים‬
‫כבר אז במאה ה‪ 15 -‬לספירה‪ ,‬אולם רק בעקבות המצאת‬
‫שעון המטוטלת הוא בוצע‪.‬‬
‫שיפורים אחרים שהגבירו את דיוק השעונים היו קפיץ‬
‫דקיק סלילני שהומצא בסביבות השנה ‪ 1660‬על‪-‬ידי רוברט‬
‫הוק‪ ,‬עבור גלגל האיזון‪ ,‬מנוף לויסות פעימות השעון‬
‫שהומצא על‪-‬ידי הממציא הבריטי תומאס מאדג' ב ‪,1765 -‬‬
‫ומחוג נוסף למדידת הדקות‪.‬‬
‫שעון מטוטלת‬
‫• בסוף המאה ה‪ 16 -‬גילה גלילאו גלילי‬
‫את קצב תנודתה הקבוע של המטוטלת‪.‬‬
‫• תגלית זו נוצלה לבניית שעונים מכאניים מדויקים יותר‪.‬‬
‫• את המטוטלת הניע עוגן בעל שני זיזים העוצר ומשחרר‪,‬‬
‫לסירוגין‪ ,‬את המטוטלת‪ .‬בכל תנודה של המטוטלת נע‬
‫מנגנון השעון בתנועה קצובה וקבוע‪.‬‬
‫• מהלך זה איפשר למחוגים המחוברים למערכת גלגלי‬
‫השיניים לנוע באופן קבוע ולהציג על לוח השעון‪,‬‬
‫בעזרת שעות ודקות‪ ,‬שעה מדויקת יחסית‪.‬‬
‫מבנה שעון מטוטלת‬
‫במאה ה‪ 17 -‬הוסיפו לשעונים כיסוי זכוכית‬
‫והחל ייצור שעוני הקיר בעלי המטוטלת‪.‬‬
‫שעון קפיץ‬
‫• בשנת ‪ 1500‬המציא מסגר גרמני את הקפיץ הסלילי‪.‬‬
‫המצאה זו הפכה לשימושית‪ ,‬במאה ה‪ ,17 -‬בהנעת‬
‫מנגנון השעון‪.‬‬
‫• פיתוח זה הביא בעקבותיו את שעון הקפיץ הנייד‪.‬‬
‫בשעון זה גלגל השיניים היה מחובר לקפיץ‪ .‬כשהקפיץ‬
‫היה מתוח הוא סובב את גלגל השניים לכיוון אחד עד‬
‫שהוא נעצר ואז הגלגל היה מסתובב לכיוון ההפוך תוך‬
‫מתיחת הקפיץ וחוזר חלילה‪.‬‬
‫•‬
‫בראשית המאה ה‪ 18 -‬החל השימוש באבנים יקרות‬
‫בצירי מנגנון השעון והדבר הפחית במידה ניכרת את‬
‫החיכוך והבלאי של מנגנון השעון המכאני‪.‬‬
‫מבנה שעון קפיץ‬
‫שעון קוקייה‬
‫• שעון קוקייה הוא שעון קיר בעל מטוטלת‪,‬‬
‫הבנוי כבית קטן או שובך; מתוך דלת‬
‫הנמצאת בחלקו העליון מגיחה‪ ,‬מדי שעה‬
‫או מדי חצי שעה‪ ,‬בובה דמוית ציפור‪,‬‬
‫המשמיעה צפצוף הדומה לקול הקוקייה‪.‬‬
‫• כשהשעון מצביע על תחילת שעה‪ ,‬הוא משמיע‬
‫צפצופים כמספר השעה‪ ,‬וכשהשעון מצביע‬
‫על חצי שעה‪ ,‬הוא משמיע צפצוף יחיד‪.‬‬
‫• שעון הקוקייה הומצא בשנת ‪ 1738‬על ידי השען‬
‫הגרמני פרנץ קטרר‪ .‬מאז המצאתם נפוצו שעוני‬
‫הקוקייה מהיער השחור (שם התגורר הממציא)‬
‫בעולם כולו‪.‬‬
‫• השעונים‪ ,‬בנוסף לפעולתם למדידת הזמן‪ ,‬הפכו לחפצי‬
‫נוי המקשטים את הבית‪ ,‬ולשם כך הושקע מאמץ‬
‫בעיצוב חיצוניותם‪.‬‬
‫• שעון הקוקייה הקלאסי מופעל על ידי מנגנון מכני‪,‬‬
‫המקבל את האנרגיה הדרושה להפעלתו מקפיצים‬
‫לא‬
‫הנמתחים בפרקי זמן קצובים‪.‬‬
‫כל שעוני הקוקייה משולבים עם מטוטלת‪ ,‬ובתקופה‬
‫המודרנית נוצרו גם שעוני קוקייה המופעלים על ידי‬
‫אנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫• באזור היער השחור יש שעוני קוקייה גדולים‬
‫שהוקדשו להם מבנים ייחודיים‪.‬‬
‫השעון הנמתח‬
‫• בשנת ‪ 1924‬הופיע השעון הנמתח‪ .‬שעון זה דורש מתיחה‬
‫יומית של הקפיץ הראשי של השעון‪.‬‬
‫• את השעון ניתן למתוח באופן ממוקד על ידי סיבוב כפתור‬
‫המתיחה הנמצא על היקף השעון‪.‬‬
‫אנרגיה קפיצית מומרת לאנרגית תנועה ‪.‬‬
‫• לאחר מכן היו שעונים נמתחים אוטומטיים ‪,‬שהקפיץ‬
‫הראשי שלהם נמתח עם תנועות פרק כף ידו של העונד את‬
‫השעון‪.‬‬
‫• אנרגית תנועה ( תנועות יד אקראיות ) מומרת לאנרגיה‬
‫קפיצית המומרת לאנרגית תנועה‪.‬‬
‫שעונים מעוררים‬
‫• השעונים המעוררים המכאניים (המשמיעים צלצול)‬
‫הומצאו במאה ה‪ 15 -‬לספירה‪ .‬הם אינם דומים כלל‬
‫לשעונים המעוררים של ימינו ‪ -‬הם היו גדולים מאוד‬
‫ולא ניתן היה להציבם ליד המיטה‪ .‬הם גם צלצלו‬
‫פעמיים ביום ‪ -‬אם כוון השעון לשעה שבע בבוקר ‪ -‬הוא‬
‫גם צלצל בשבע בערב‪.‬‬
‫• השעון המעורר הראשון שהומצא והדומה לשעונים של‬
‫ימינו הומצא באמריקה ‪ -‬אולם גם הוא ידע לצלצל רק‬
‫בשעה ארבע לפנות בוקר ‪ -‬שעה בה היה חייב‬
‫הממציא האמריקני לקום ולצאת לעבודה‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 1876‬הומצא השעון המעורר שהיה גם קטן וגם ידע‬
‫לצלצל בכל שעה שכוון אליה‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 1956‬הציגה החברה האמריקנית "ג'נרל אלקטריק"‬
‫את שעון המעורר עם מנגנון "הנודניק"‪ ,‬הממשיך לצלצל‬
‫בכל כמה דקות עד שמכבים אותו‪.‬‬
‫שעון יד‬
‫• שעון היד הומצא לראשונה בשנת ‪.1890‬‬
‫• בתחילה ענדו אותה רק הנשים ‪ -‬הגברים השתמשו‬
‫בשעוני כיס‪.‬‬
‫• בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נעשה השעון מקובל‬
‫כולם‪.‬‬
‫• במאות שלפני ייצור החלקים על ידי מכונות‪ ,‬היה צורך‬
‫בעבודת אומנות כדי לייצר שעונים ושעוני יד מדויקים‪,‬‬
‫בעלי תוחלת חיים ארוכה‪.‬‬
‫לצורך זה הוקם "איגוד יצרני השעונים בפריס" בשנת‬
‫‪ ,1544‬שפיקח על כל יצרני השעונים‪.‬‬
‫על‬
‫תפקידו של שעון היד בימינו‬
‫• אם בעבר תפקידו של שעון היד הסתפק אך ורק בלעדכן‬
‫את העונדים אותו מה השעה‪ ,‬הרי שכיום השעון טומן‬
‫בחובו פונקציות שונות ומגוונות כמו ‪ :‬טיימר‪ ,‬מצפן‪,‬‬
‫מחשבון ואף משמש לא פעם כתכשיט‪.‬‬
‫שעונים עמידים למים‬
‫• בשנת ‪ 1926‬פותחו שעונים עמידים במים‪.‬‬
‫• שעון עמיד למים מיועד גם לשחיינים ולשייטים שתחום‬
‫עיסוקם הוא המים‪ ,‬אך גם לכלל האוכלוסייה לשימוש‬
‫במקלחת היומיומית ‪,‬בעת הדחת כלים ועוד‪.‬‬
‫• מיוצרים במגוון עיצובים יוקרתיים ופשוטים‪.‬‬
‫• רוב השעונים מתפקדים היטב ופועלים בצורה טובה‬
‫ומרבית עד לשלושים מטרים עומק‪ .‬בד"כ בגב השעון‬
‫מצוינת עמידותו של השעון למים‪ ,‬ואף מצוין העומק‬
‫האופטימאלי אליו ניתן להגיע בעת רחצה‪ ,‬צלילה או כל‬
‫פעילות ימית אחרת‪.‬‬
‫השעון החשמלי‬
‫• השעון החשמלי האלקטרוני פותח במאה ה‪ .20 -‬השעון מופעל על ידי‬
‫מגנט חשמלי השומר על תנועה מתמדת של מנגנון השעון ומסדיר את‬
‫קצב פעולתו‪.‬‬
‫• לאחר מכן הומצא השעון האוטומטי המופעל על ידי סוללה זעירה‬
‫שמוכנסת לתוכו ומעבירה אליו פעימות קצובות להצגת השעה‪,‬‬
‫במחוגים או במצב דיגיטלי ‪ -‬סיפרתי‪.‬‬
‫השעון הדיגיטאלי‬
‫• השעון הדיגיטלי‪ ,‬בו השעה מצוינת בספרות‪,‬‬
‫גרם כמעט לדחיקתם של המחוגים‪.‬‬
‫• שעונים אלה פועלים על סוללות‪.‬‬
‫• המצאה זו הנה חדשה יחסית‪.‬‬
‫• שעון היד הראשון עם תצוגה דיגיטלית הוצג‬
‫לראשונה בשנת ‪ ,1972‬בארצות הברית‪.‬‬
‫• שעונים אלה מספקים מידע רב‪,‬‬
‫בנוסף על המידע הקשור בזמן‪.‬‬
‫שעונים קינטיים‬
‫• שעונים קינטיים גנבו את רעיון תנועת היד מהשעונים‬
‫האוטומטיים‪ ,‬רק שהשימוש בתנועת היד אינו מתבצע ככדי‬
‫להזיז את החוגה‪ ,‬אלא בכדי לספק אנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫• הרעיון בכללותו הוא לשמר כמות אנרגיה קינטית‬
‫(תנועה) הנגרמת ונצברת כתוצאה מתנועת היד ולהמיר‬
‫אותה לאנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫• האנרגיה הנצברת נשמרת בקבל שתקופת פריקתו לאחר‬
‫הטענה מלאה יכולה להימשך לעיתים עד שישה חודשים‬
‫ללא הטענה מחדש‪ .‬שעונים מסוג זה אף הם אינם דורשים‬
‫סוללה‪.‬‬
‫שעונים סולאריים‬
‫• שעונים המופעלים סולארית מכילים‬
‫רכיב מזערי הקולט קרני אור‪.‬‬
‫רכיב זה נמצא מתחת לחוגה וקולט קרני אור (מלאכותיות‬
‫וטבעיות)‪.‬‬
‫• הרכיב הופך את קרני האור ( אנרגיית קרינה) לאנרגיה‬
‫חשמלית ‪,‬ובאמצעותה מפעיל את מנגנון הוויסות של‬
‫השעון‪ .‬האנרגיה הנקלטת מקרני השמש נשמרת בסוללה‬
‫קבועה (שאינה ניתנת להחלפה)‪ .‬השעון משתמש בסוללה‬
‫זו כשאין מקור אור זמין‪.‬‬
‫שעון קוורץ‬
‫• גביש הקוורץ ניחן בתכונה מעניינת‪ ,‬הנקראת‬
‫פייזואלקטריות ‪ :‬לחץ מכאני המופעל על גביש‬
‫(קריסטל) נקי של חומר גורם להופעת זרם חשמלי‬
‫בגביש‪ ,‬ולהיפך –‬
‫מתח חשמלי קבוע גורם לתנועה של הגביש‬
‫(מכאן השם‪ :‬ביוונית – פייאזו פירושו לחץ)‪.‬‬
‫הגביש – קוורץ ‪ SiO2‬שעליו מופעל מתח חשמלי קבוע‬
‫גורם למספר פעימות בשנייה‪.‬‬
‫הפעימות אלו מועברות ע"י מגבירים מכאניים למחוגי‬
‫השעון וגורמות לתנועתם‪.‬‬
‫מבנה שעון קוורץ‬
‫פעימות הגביש הן מדויקות מאוד ואם דואגים‬
‫לשמירה על טמפרטורה אחידה‪ ,‬מגיעה השגיאה‬
‫במדידת זמן לפי מספר הפעימות לכדי שנייה‬
‫אחת במשך כמה אלפי שנים‪.‬‬
‫שעון אטומי‬
‫• יחידת זמן שונה מיחידת האורך והמסה בכך שאי אפשר‬
‫להקפיא יחידת זמן ולשמור אותה בתיבה ממוזגת‪ .‬יש‬
‫לבסס את הגדרת הזמן על תופעה מחזורית כלשהי‪.‬‬
‫• החיפוש אחר הגדרה הוביל לביסוס יחידת הזמן על‬
‫תכונותיו של שעון מדויק – השעון האטומי‪.‬‬
‫• השעון האטומי מבוסס על תנודות טבעיות של מולקולות‬
‫ואטומים‪.‬‬
‫• השעון הראשון נבנה בשנת ‪ 1948‬ע"י המדען האמריקאי‬
‫הארולד לאיונס‪.‬‬
‫• מדידת הזמן היא צורת המדידה הכי מדוייקת הקיימת כיום ‪.‬‬
‫מדידת זמן מדוייקת מאפשרת דברים רבים‪ :‬מתקשורת‬
‫במהירויות גבוהות‪ ,‬תזמון מנועים מתוחכמים ועד לתיזמון‬
‫מדוייק שמקל על מיקום לויינים בחלל ומאפשר לנווט על‬
‫הקרקע‪.‬‬
‫• וכאן נכנסים השעונים האטומיים‪ .‬שעונים שמידת דיוקם כיום‬
‫יכולה להיות בסדר גודל של ‪ 10‬בחזקת ‪( 15‬כלומר‪ ,‬על כל ‪10‬‬
‫בחזקת ‪ 15‬שניות‪ ,‬קרוב ל‪ 32-‬מליון שנה‪ ,‬תהיה שגיאה של‬
‫כשנייה) והיד עוד נטויה‪.‬‬
‫• למעשה‪ ,‬הגדרת השנייה עצמה מבוססת על שעונים אטומיים‪,‬‬
‫או יותר נכון‪ ,‬על העיקרון הפיסיקלי העומד ביסוד השעון‪.‬‬
‫שעון אטומי‪-‬איך זה עובד?‬
‫• במצבים מסוימים‪ ,‬חומרים קולטים ופולטים אורכי גל‬
‫מסוימים מאד בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נגרום לחומר מסוים‬
‫לקבל אנרגיה‪ ,‬האנרגיה תוכל להיפלט ממנו אך ורק‬
‫בתדרים מסוימים‪ .‬אם ננסה להעביר פוטונים דרך‬
‫חומר כלשהו‪ ,‬אך ורק פוטונים בתדרים מסוימים מאד‬
‫יתקבלו‪.‬‬
‫• בשנת ‪ ,1967‬הוחלט להגדיר את השנייה על פי התדר‬
‫של אחד מסוגי הקרינה הנפלט מאטום הצסיום‪.133-‬‬
‫השנייה הוגדרה כזמן שבו מתקיימות ‪9,192,631,770‬‬
‫"זמני מחזור "‪ ,‬כלומר‪ :‬תנודות של אותה הקרינה‬
‫שנפלטת‪ ,‬או נבלעת בצסיום‪. 133-‬‬
‫שעון אטומי‬
‫אות השעון שיוצרים מספר שעונים אטומיים מופץ‬
‫ברחבי העולם בדרכים שונות ומשמש‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫להפעלת רשתות טלפון ומערכות ניווט לווייניות‪.‬‬
‫‪ NIST-F1‬השעון האטומי העיקרי‪ ,‬ששימש‬
‫כסטנדרט הזמן של ארה“ב ‪:‬‬
‫‪ 21‬בנובמבר ‪2002‬‬
‫• קיימים מספר סוגי שעונים אטומיים‪ ,‬וחלקם מתבססים‬
‫על חומרים שונים‪ ,‬אך תמיד על אותם עקרונות‬
‫בסיסיים‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬שעון אטומי מבוסס על תהודה‬
‫של צסיום ‪ -‬דגם ‪ A5061‬של חטיבת‬
‫המכשור של היולט פקארד‪ ,‬כיום אג'ילנט‪.‬‬
‫• באוגוסט ‪ 2004‬הציגו מדעני המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה‬
‫בארצות הברית ‪ NIST‬שעון אטומי בגודל שבב‪ .‬על פי החוקרים‪,‬‬
‫גודל השעון הוא כמאית מגודלם של שעונים אטומיים אחרים‪ .‬נטען‬
‫גם כי הוא צורך רק ‪ 75‬מיליוואט‪ ,‬דבר שהופך אותו יעיל לשימוש‬
‫במכשירים ניידים המופעלים על ידי סוללות חשמליות‪.‬‬
‫תעלומת הזמן הגנוב‬
‫• ב‪ 16-‬באפריל ‪ ,1983‬באישון לילה‪ ,‬נפרץ אולם השעונים במוזיאון‬
‫לאמנות האסלאם בירושלים‪ ,‬ומחצית מאוסף השעונים הנדירים ויקרי‪-‬‬
‫הערך שהוצגו בו נשדדו‪.‬‬
‫• את האוסף שהיה שייך לסר דיוויד סולומונס תרמה למוזיאון בתו‪ ,‬ורה‬
‫ברייס סולומונס‪ ,‬מייסדת מוזיאון האסלאם‪.‬‬
‫• בקיץ ‪ 2006‬הוחזרו לפתע ‪ 39‬מתוך ‪ 102‬השעונים שנשדדו‪ ,‬ותוך‬
‫שנתיים‪ ,‬הגיעה המשטרה לכל הכספות שבהן החזיק השודד שנפטר‬
‫שעונים נוספים‪.‬‬
‫פריטים מהאוסף‬
‫מימין‪ :‬שעון לשמונה‬
‫ימים בלא דריכה‬
‫אנגליה‪ 1790 ,‬בקירוב‬
‫זהב ואמייל‬
‫צילום‪ :‬אבשלום אביטל‬
‫אקדח נוי עם שעון וציפור‬
‫מזמרת‪ ,‬האחים רושה‪,‬‬
‫שוויץ‪ ,‬תחילת המאה ה‪,19-‬‬
‫זהב ואמייל‬
‫שעון תמונה נעה‬
‫שווייץ‪ 1800 ,‬בקירוב‬
‫זהב ואמייל‬
‫צילום‪ :‬אבשלום אביטל‬
‫הצל כמודד זמנים במקרא‬
‫• מלכים ב' פרק כ' פסוקים ‪8-11‬‬
‫• ח ו ַּי ֹּאמֶ ר חִּ זְקִּ יָהּו‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ְשַּ עְ י ָהּו‪ ,‬מָ ה אֹות‪ ,‬כִּי‪-‬י ְִּרפָ א י ְהו ָה לִּי; ו ְעָ לִּיתִּ י בַּיֹום הַּ שְ לִּישִּ י‪ ,‬בֵית י ְהו ָה‪ .‬ט ו ַּי ֹּאמֶ ר י ְשַּ עְ י ָהּו‪,‬‬
‫זֶה‪-‬לְָך הָ אֹות מֵ אֵ ת י ְהו ָה‪ ,‬כִּי י ַּעֲ שֶ ה י ְהו ָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַּ ּדָ בָר אֲ שֶ ר ּדִּ בֵר‪ :‬הָ לְַּך הַּ צֵל עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות‪ ,‬אִּ ם‪-‬י ָשּוב עֶ שֶ ר‬
‫מַּ עֲ לֹות‪ .‬י ו ַּי ֹּאמֶ ר‪ ,‬י ְחִּ זְקִּ יָהּו‪ ,‬נָקֵ ל ַּלצֵל‪ִּ ,‬לנְטֹות עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות; ֹלא כִּי‪ ,‬י ָשּוב הַּ ֵצל אֲ ח ַֹּּרנִּית עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות‪ .‬יא וַּיִּקְ ָרא‬
‫י ְשַּ עְ י ָהּו הַּ נָבִּיא‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ְהו ָה; וַּיָשֶ ב אֶ ת‪-‬הַּ צֵל‪ ,‬בַּמַּ עֲ לֹות אֲ שֶ ר י ְָרדָ ה בְמַּ עֲ לֹות ָאחָ ז אֲ ח ַֹּּרנִּית‪--‬עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות‪{ .‬פ}‬
‫• ישעיהו פרק ל"ח‪ ,‬פסוקים ‪4-8‬‬
‫• ד וַּי ְהִּ י‪ּ ,‬דְ בַּר‪-‬י ְהו ָה‪ ,‬אֶ ל‪-‬י ְשַּ עְ י ָהּו‪ ,‬לֵאמ ֹּר‪ .‬ה הָ לֹוְך ו ְָאמַּ ְרתָ אֶ ל‪-‬חִּ זְקִּ יָהּו‪ ,‬כ ֹּה‪ָ-‬אמַּ ר י ְהו ָה אֱ ֹלהֵ י ּדָ ו ִּד ָאבִּיָך‪ ,‬שָ מַּ עְ תִּ י‬
‫אֶ ת‪-‬תְ פִּ לָתֶ ָך‪ָ ,‬ראִּ יתִּ י אֶ ת‪ּ-‬דִּ מְ עָ תֶ ָך; הִּ נְנִּי יֹוסִּ ף עַּ ל‪-‬י ָמֶ יָך‪ ,‬חֲ מֵ ש עֶ שְ ֵרה שָ נָה‪ .‬ו ּומִּ כַּף מֶ לְֶך‪-‬אַּ שּור אַּ צִּילְָך‪ ,‬ו ְאֵ ת‬
‫הָ עִּ יר הַּ ז ֹּאת; וְגַּנֹותִּ י‪ ,‬עַּ ל‪-‬הָ עִּ יר הַּ ז ֹּאת‪ .‬ז וְזֶה‪-‬לְָך הָ אֹות‪ ,‬מֵ אֵ ת י ְהו ָה‪ ,‬אֲ שֶ ר י ַּעֲ שֶ ה י ְהו ָה‪ ,‬אֶ ת‪-‬הַּ ּדָ בָר הַּ זֶה אֲ שֶ ר‬
‫ּדִּ בֵר‪ .‬ח הִּ נְנִּי מֵ שִּ יב אֶ ת‪-‬צֵל הַּ מַּ עֲ לֹות אֲ שֶ ר י ְָרדָ ה בְמַּ עֲ לֹות ָאחָ ז ַּבשֶ מֶ ש‪ ,‬אֲ ח ַֹּּרנִּית‪--‬עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות; ו ַּתָ שָ ב הַּ שֶ מֶ ש‬
‫עֶ שֶ ר מַּ עֲ לֹות‪ ,‬בַּמַּ עֲ לֹות אֲ שֶ ר י ָָרדָ ה‪{ .‬ס}‬
‫מקורות‬
‫שעון‬
‫ילֵדִּ ים‬
• http://ilschool.org/WebPages/6e21a927-cb9d-48d7-bd4f-c86bbe0e9b60.ca45cc857515-4d1c-8b09-e585b4040eea.aspx
• http://web.macam98.ac.il/~livne/aler/a1b.htm
• http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10825&kwd=4687
• http://web.macam98.ac.il/~livne/hadarbenmaor/d221.htm
http://www.marom-time.co.il/default1.asp?PageID=61
• http://www.ethnoantiques.com/wordpress/?p=1153
• http://www.nrg.co.il/online/55/ART1/787/670.html
• http://www.daat.ac.il/daat/shabat/luach/mavo-2.htm
• http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/rosh_hashana-goren/rosh_hashana.html
• http://www.deot.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/Entry_26/%D7
%A9%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D___%D7%90%D7%99%D7%9A_%D
7%94%D7%9D_%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D.html
• http://translate.google.co.il/translate?hl=iw&langpair=en%7Ciw&u=http://www.wir
ed.com/wiredscience/2010/02/what-is-time/
‫המצגת מוקדשת לכולם באהבה‪:‬‬
‫ממילכה ברקו גרש ‪2012‬‬
‫בית חנניה מדינת ישראל‬