Transcript lnotes4.ppt

‫תנועה דו ותלת‬
‫ממדית‪.‬‬
‫ב ‪ 1922 -‬לוליין ממשפחת ‪ zaccinis‬היה הראשון שנורה מלוע של תותח‪.‬‬
‫בשיאו הוא נורה מעל גלגלי ענק‪ .‬כיצד ידע היכן לפרוס את רשת הביטחון‬
‫שתקלוט אותו וכיצד הבטיח לעצמו שיעבור מעל גלגלי הענק‪.‬‬
‫נשתמש בחומר של הפרקים האחרונים ( תנועה בממד אחד ווקטורים) לדון‬
‫בתנועה רב ממדית‪.‬‬
‫מיקום וההעתק‪.‬‬
‫כדי למקם חלקיק משתמשים בוקטור המקום המתחיל בנקודת יחוס‬
‫מסוימת‪ .‬אם החלקיק נמצא בנקודה )‪ (x, y, z‬אז וקטור המקום יהיה‬
‫‪z‬‬
‫‪r = x i +y j + z k‬‬
‫)‪(x, y, z‬‬
‫נניח שהגוף בתנועה ונע מנקודה‬
‫)‪(x1, y1, z1‬‬
‫לנקודה ) ‪.(x2, y2, z2‬‬
‫‪y‬‬
‫וקטור ההעתק יהיה‬
‫‪r = r2 – r1 = ( x2 - x1 ) i + ( y2 - y1 ) j + ( z2 – z1 ) k‬‬
‫‪r = x i + y j + z k‬‬
‫‪x‬‬
‫דוגמה‬
‫שפן רץ לאורך מגרש חניה‪ .‬מיקומו כל‬
‫רגע ניתן ע"י‬
‫‪x = -0.3 t2 + 7.2 t + 28‬‬
‫‪y = 0.22 t2 - 9.1 t + 30‬‬
‫‪ .1‬מהו מיקומו אחרי ‪ 15‬שניות‬
‫‪x = 66 m y - -57 m‬‬
‫‪r = 66i – 57j r = (662 + 572)½ = 87m  = tan –1(-57/66) = -41°‬‬
‫‪ .2‬מהו מסלולו של השפן‬
‫‪y‬‬
‫‪30‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-57‬‬
‫‪x‬‬
‫‪28‬‬
‫‪56.5‬‬
‫‪66‬‬
‫‪t‬‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫מהירות ממוצעת ורגעית‬
‫מהירות ממוצעת מוגדרת‬
‫‪vavg = r / t‬‬
‫מהגדרת וקטור ההעתק ‪ r‬מקבלים‬
‫‪vavg = (x i + y j + z k )/ t‬‬
‫המהירות הרגעית מוגדרת כאשר מרווח‬
‫הזמן בין שתי הנקודות שואף לאפס‪.‬‬
‫זהו המקרה בו המיתר שואף למשיק‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪x‬‬
‫‪r2‬‬
‫המהירות הרגעית משיקה למסלול‪.‬‬
‫‪v = dr / dt‬‬
‫‪v = dx/dt i + dy/dt j + dz/dt k = vxi +vyj + vzk‬‬
y
v
vy
vx
x
.‫ שניות לאחר תחילת תנועתו‬15 ‫מהי מהירות השפן שרץ במגרש החניה‬
vx = dx / dt = d ( -0.3t2 + 7.2t + 28 ) /dt = -0.6t + 7.2
vy = dy / dt = d (0.22t2 – 9.1t + 30 ) /dt = 0.44t - 9.1
vx = -2.1 m/s vy = -2.5 m/s
v = -2.1 i – 2.5 j
v = ( vx 2 + vy 2 )½ = 3.3 m/s
 = tan -1 ( 2.5 /2.1) = -130°
‫תאוצה‬
‫כאמור‪ ,‬תאוצה היא קצב השתנות המהירות‪ .‬כמו במקרים הקודמים‪ ,‬אם‬
‫מהירות הגוף במיקום ‪ 1‬הוא ‪ v1‬ובמיקום ‪ 2‬הוא ‪ v2‬אזי‬
‫‪aavg = (v2 – v1) / t‬‬
‫וכרגיל‪ ,‬התאוצה הרגעית תהיה‬
‫‪a = dv /dt‬‬
‫‪a = d (vx i + vy j + vz k ) / dt‬‬
‫‪a = dvx/dt i + dvy/dt j + dvz/dt k‬‬
‫‪ax = dvx/dt ay = dvy/dt az = dvz/dt‬‬
‫‪a = axi + ayj + azk‬‬
‫‪a‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ay‬‬
‫תנועה בליסטית‬
‫זוהי תנועה דו – ממדית שבה‬
‫חלקיק נע במישור אנכי‬
‫במהירות התחלתית ‪v‬‬
‫ובתאוצה אנכית ‪.g‬‬
‫תנועה זו ניתנת לניתוח בעזרת‬
‫עקרון הסופרפוזיציה‪ .‬עקרון זה‬
‫מאפשר לפרק את התנועה‬
‫המסובכת לשתי תנועות פשוטות‬
‫בשני צירים מאונכים המתבצעות‬
‫בעת ובעונה אחת‪.‬‬
2-1
2-2
‫דוגמה נוספת להפרדת התנועה לשתי תנועות פשוטות ניתנת במקרה‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪ G‬הוא רובה אויר‪ .‬המטרה היא‬
‫קופסה התלויה בעזרת מגנט ‪.M‬‬
‫הקנה של הרובה מכוון ישר‬
‫לקופסה‪.‬‬
‫ברגע הירייה המגנט משחרר את הקופסה‪ .‬אם ‪ g = 0‬מסלול הכדור יהיה קו‬
‫ישר והוא יפגע בקופסה כיון שתישאר במקומה‪ .‬במציאות הקופסה תיפול‬
‫מרחק ‪ h‬במשך תנועת הכדור‪ .‬הכדור גם הוא נופל מרחק ‪ h‬מהקו הישר‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬הכדור יפגע בקופסה!‬
2-3
‫ניתוח התנועה‬
v0 = v0xi + v0yj
vx = v0cos 0
‫תנאי ההתחלה‬
vy= v0sin 0
‫תנועה אנכית‬
‫תנועה אופקית‬
vy = v0sin 0 – gt
vx = v0cos 0
y = y0 + (v0sin 0)t - ½ g t2
x = x0 + (v0cos 0) t
t = x / (v0cos 0)
y = ( tan 0 ) x –
- g x2 / 2 (v0cos 0)2
‫השפעת האויר‬
‫ניתוח הבעיה לא הביא‬
‫בחשבון את השפעת האוויר‪.‬‬
‫האוויר מתנגד לתנועה ועקב‬
‫כך הטווח ושיא הגובה‬
‫קטנים‪ .‬השפעת האוויר (ע"י‬
‫חשובים) ניתנת בטבלה‬
‫הבאה ומבוססת על אותם‬
‫תנאי התחלה‪.‬‬
‫טווח‬
‫גובה‬
‫מקסימלי‬
‫זמן מעוף‬
‫מסלול ‪I‬‬
‫‪98.5 m‬‬
‫‪53 m‬‬
‫מסלול ‪II‬‬
‫‪177 m‬‬
‫‪76.8 m‬‬
‫‪6.6 s‬‬
‫‪7.9 s‬‬
‫נחזור למקרה הלוליין‪ .‬הוא נורה מהתותח במהירות של ‪ 26.5 m/s‬ובזווית‬
‫של ‪ .53°‬גובה גלגלי הענק הוא ‪.18 m‬‬
‫‪ .1‬באיזה גובה יעבור מעל הגלגל‬
‫הראשון?‬
‫‪ .2‬באיזה גובה יהיה מעל הגלגל‬
‫המרכזי אם שם שיא הגובה‪.‬‬
‫‪y = tan 53 x 23 – 9.8 x 23 2 / 2x (26.5 cos 53 )2 = 20.3‬‬
‫הוא עובר בגובה של ‪ 5.3m‬מעל הגלגל כיון שהוא נורה מגובה של ‪3m‬‬
‫מעל האדמה‪.‬‬
‫‪ymax = (26.5 sin 53)2 / (2 x 9.8) = 22.9 m‬‬
‫הוא יהיה בגובה של ‪ 7.9m‬מעליו‪.‬‬
‫היכן הוא צריך לפרוס את רשת הביטחון כדי שתקלוט אותו?‬
‫‪R = 26.5 2 sin 2(53) / 9.8 = 69‬‬
‫הוא צריך לפרוס את הרשת במרחק ‪ 69m‬מנקודת הירייה‪.‬‬
‫החישוב הנ"ל לא הביא בחשבון את התנגדות האוויר‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הטווח‬
‫ושיא הגובה יקטנו ועליו לפרוס רשת גדולה כדי להבטיח את בטחונו האישי‪.‬‬
‫תנועה מעגלית אחידה‬
‫בתנועה מעגלית אחידה הגוף נע על פני מעגל או קשת מעגלית בקצב‬
‫קבוע‪ .‬אין זאת אומרת כי מהירותו קבועה כיון שמהירות היא גודל וקטורי‬
‫וכיוונה משתנה כל הזמן‪ .‬שינוי המהירות נגרם ע"י תאוצה‪ ,‬ובתנועה מעגלית‬
‫התאוצה מכוונת כלפי מרכז המעגל וקרויה תאוצה צנטריפטלית שפירושה‬
‫מחפשת את המרכז‪ .‬התאוצה תמיד מאונכת לכוון המהירות‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫גודל התאוצה‬
‫‪a = v2/r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪v‬‬
‫‪a‬‬
‫‪a‬‬
‫זמן המחזור ‪T = 2r / v‬‬
‫זהו הזמן הדרוש לגוף להשלים סבוב אחד‪ .‬התדירות היא מספר‬
‫הסיבובים לשניה‬
‫‪f = 1 / T = v / 2r‬‬
‫‪v‬‬
yv
yp
v= vx i + vy j = -v sin  i + v cos  j

r

xp
p
v = -vyp/r i + vxp/r j
x
a = dv /dt = (-v /r) ( dyp /dt ) i + ( v /r) (dxp /dt ) j
dyp /dt = vy
dxp /dt = vx
a = (-v2/r cos ) i + (v2/r sin ) j
a = ( ax2 +ay2 )½ = v2/r ( cos2  + sin2  )½ = v2/r
‫טייסי קרב מכירים את השפעת התאוצה הצנטריפטלית בזמן סבוב מהיר‬
‫כאשר הראש בכיוון מרכז הסיבוב‪ .‬לחץ הדם במוח יורד עד כדי חוסר‬
‫תפקוד‪ .‬קיימים סימני אזהרה‪ .‬כאשר התאוצה היא ‪ 2g‬או ‪ 3g‬הטייס מרגיש‬
‫כבדות‪ .‬ב ‪ 4g -‬הטייס רואה בשחור – לבן ושדה הראיה קטן‪ .‬אם התאוצה‬
‫נמשכת או גדלה‪ ,‬הטייס מאבד את הכרתו‪ .‬זהו מצב הנקרא ‪g - LOC‬‬
‫) ‪.( g – induced loss of consciousness‬‬
‫מהי התאוצה של טייס ‪ F-22‬הטס במהירות של ‪ 2500 km / h‬ורדיוס‬
‫סיבוב של ‪?5.8 km‬‬
‫‪a = v2 / r = 694 2 / 5800 = 83 m / s2 = 8.5g‬‬
‫בקרב אויר הטייס יאבד מיד את הכרתו‪.‬‬
‫טיפול וקטורי‬
‫עד עתה הנחנו שוקטורי היחידה קבועים בגודלם ובכיוונם ולכן הנגזרת‬
‫שלהם לפי הזמן מתאפסת‪.‬‬
‫כל וקטור ניתן לכתיבה כמכפלה של גודלו‬
‫בווקטור יחידה בכיוונו‪.‬‬
‫) ‪(r t )  (r t )r(ˆ t‬‬
‫‪dr d‬‬
‫) ‪(r t  t )r(ˆ t  t )  (r t )r(ˆ t‬‬
‫‪ [(r t )r(ˆ t )]  lim‬‬
‫‪t 0‬‬
‫‪dt dt‬‬
‫‪t‬‬
‫נפתח את ) ‪ r ( t + t‬לטור‪ .‬רק שני האברים הראשונים יתרמו כיוון ש‪-‬‬
‫‪.t‬‬
‫‪dr‬‬
‫‪1dr‬‬
‫‪2‬‬
‫‪(r t  t )  [(r t )  t ‬‬
‫]‪( t )  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪2 dt‬‬
‫‪2‬‬
‫ˆ‬
‫‪dr‬‬
‫ˆ‪dr‬‬
‫‪dr‬‬
‫ˆ‪dr‬‬
‫‪2 dr d r‬‬
‫‪[(r t )  t ][r(ˆ t ) ‬‬
‫‪t ]  (r t )r(ˆ t )  (t‬‬
‫() ‪rˆ  r ) ( t‬‬
‫)‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt dt‬‬
‫חלוקה ב‪ t -‬והצבת הגבול‬
‫נותנת‬
‫‪dr dr‬‬
‫ˆ‪d r‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ rˆ  r‬‬
‫‪dt dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫חישוב נגזרת של סקלר כפול וקטור מחושבת כמו נגזרת של מכפלה‪.‬‬
‫למהירות תורמים שני גורמים‪ .‬אחד תלוי בשינוי גודלו של ‪ r‬והוא בכיוונו‬
‫של ‪.r‬‬
‫הגורם השני תלוי בשינוי הכיוון של ‪.r‬‬
‫חישוב קצב ההשתנות של וקטור היחידה‬
‫וקטור היחידה אינו משנה את גודלו אלא רק את‬
‫כיוונו‪ .‬במשך זמן ‪ t‬הוא מתאר זווית ‪.θ‬‬
‫̂‪r‬‬
‫‪θ‬‬
‫ˆ‪rˆ  r‬‬
‫̂‪r‬‬
‫גודל המיתר יהיה‬
‫‪rˆ  rˆ   ‬‬
‫בזוויות קטנות )‪ (θ‬אורך המיתר שווה לאורך הקשת‪.‬‬
‫השינוי בוקטור היחידה‪ r ,‬מאונך לרדיוס וקטור‪,‬‬
‫כלומר בכיוון המשיק‪ .‬וקטור היחידה בכיוון המשיק‬
‫קרוי ‪.θ‬‬
‫̂‪θ‬‬
‫̂‪r‬‬
‫ˆ‪r̂   ‬‬
‫ˆ ‪rˆ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪t t‬‬
‫במעבר לגבול בו מרווח הזמן שואף‬
‫לאפס‬
‫בצורה דומה ניתן‬
‫להראות‬
‫ˆ ‪d rˆ d‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt dt‬‬
‫ˆ‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫ˆ‪  r‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
dr dr
d ˆ
v
 rˆ  r

dt dt
dt
‫והמהירות ניתנת ע"י‬
‫התאוצה תהיה‬
d v d 2r
dr drˆ dr d ˆ
d 2 ˆ
d dˆ
a
 2 rˆ 

 r 2  r
dt dt
dt dt dt dt
dt
dt dt
‫ע"י הצבה מתאימה וסידור האברים‬
dr
d 2
1 d 2 d
a  [ 2  (r
) ]rˆ  [ ( r
)] ˆ
dt
dt
r dt
dt
2
‫בתנועה מעגלית בקצב קבוע הרדיוס קבוע ולכן‬
‫המהירות תהיה‬
‫מסמנים‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt‬‬
‫בחישוב התאוצה ‪ r‬ו‪ω -‬‬
‫קבועים‬
‫ומקבלים‬
‫ˆ ‪d‬‬
‫‪v r‬‬
‫‪‬‬
‫‪dt‬‬
‫ˆ‪v  r‬‬
‫ˆ‪a  r r‬‬
‫‪2‬‬
‫זוהי התאוצה הצנטריפטלית והיא בכיוון המרכז (הסימן השלילי)‪.‬‬
‫מהירות יחסית חד‪-‬ממדית‬
‫נניח שאתה רואה מכונית הנוסעת במהירות של ‪ 100‬קמ"ש‪ .‬למכונית שניה‪,‬‬
‫הנוסעת באותה מהירות ובאותו כיוון‪ ,‬המכונית הראשונה נראית במנוחה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬מהירות של גוף תלויה במערכת הייחוס של הצופה המודד את‬
‫המהירות‪.‬‬
‫מערכת הייחוס היא עצם פיסיקלי שמצרפים אליו מערכת קואורדינטות‪.‬‬
‫לדוגמה המהירות הרשומה בדוח מהירות היא יחסית לאדמה‪ .‬היא הייתה‬
‫אחרת אם השוטר הרושם את הדוח היה בתנועה‪.‬‬
‫נניח שאמנון‪ ,‬בראשית הצירים של מערכת ‪,A‬‬
‫חונה לצד הכביש ורואה מכונית חולפת ) ‪. ( P‬‬
‫ברוך‪ ,‬בראשית הצירים של מערכת ‪ ,B‬נוסע‬
‫במהירות קבועה על הכביש וצופה במכונית‪.‬‬
‫שניהם מודדים את מיקום המכונית‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫‪B‬‬
‫‪xPB‬‬
‫‪vBA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪xPA‬‬
‫‪xBA‬‬
‫‪xPA = xPB + xBA‬‬
‫‪dxPA / dt = dxPB / dt + dxBA / dt‬‬
‫‪vPA = vPB + vBA‬‬
‫חוק חיבור המהירויות‪ :‬מהירות ‪ P‬יחסית ל –‪ A‬שווה למהירות של ‪ P‬יחסית‬
‫ל – ‪ B‬פלוס מהירות של ‪ B‬יחסית ל – ‪.A‬‬
‫ואם מכונית ‪ P‬מאיצה‬
‫‪dvPA /dt = dvPB /dt +dvBA /dt‬‬
‫‪aPA = aPB‬‬
‫תנועה יחסית בשני ממדים‬
‫‪vBA‬‬
‫בתנועה יחסית ביותר מממד אחד יש צורך‬
‫להביא בחשבון את האופי הוקטורי של‬
‫ההעתק והמהירות‪.‬‬
‫‪rPA = rPB + rBA‬‬
‫‪vPA = vPB + vBA‬‬
‫‪aPA = aPB‬‬
‫‪P‬‬
‫‪rPB‬‬
‫‪rPA‬‬
‫‪rBA‬‬