Transcript last.ppt

‫הרצאה ‪7‬‬
‫מעבר ממערכת מסתובבת‬
‫למערכת אינרציאלית‬
‫‪1‬‬
‫מהירות ותאוצה במערכת קואורדינטות מסתובבת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫מסגרת ייחוס שקבועה על הארץ‬
‫אינה מערכת אינרציאלית וזאת‬
‫עקב סיבוב הארץ סביב צירו‪.‬‬
‫מסה נקודתית בנקודה ‪ r‬אף על‬
‫פי שהיא במנוחה על פני הארץ‬
‫היא נעה‪ ,‬סובבת במעגל סביב‬
‫ציר ‪ ZR‬עבור צופה במערכת‬
‫אינרציאלית ‪.‬‬
‫חוקי ניוטון אינם תקפים‬
‫במערכת צירים שקבועה על‬
‫הארץ‪.‬‬
‫חשוב ע"כ לדון בתיאור התנועה‬
‫של חלקיק במערכת מסתובבת‬
‫בהשוואה למערכת אינרציאלית‪.‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪v‬‬
‫‪N‬‬
‫‪r‬‬
‫‪YR‬‬
‫‪XR‬‬
‫נדון במעבר בין שתי המערכות הבאות ‪- OI(XI,YI,ZI) :‬‬
‫מערכת אינרציאלית ; )‪ - OR(XR,YR,ZR‬מערכת מסתובבת‬
‫סביב ציר ‪ ZR‬במהירות זוויתית ‪ ;ω‬הראשית ‪ OI‬והראשית‬
‫‪ OR‬מתלכדות; הצירים ‪ ZR‬ו‪ ZI -‬מקבילים‪.‬‬
‫‪YR‬‬
‫‪YI‬‬
‫‪P‬‬
‫‪yI‬‬
‫‪XR‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪rR‬‬
‫‪xR‬‬
‫‪yR‬‬
‫‪yR sinθ‬‬
‫‪XI‬‬
‫‪3‬‬
‫‪θ‬‬
‫‪xI‬‬
‫‪XR cosθ‬‬
‫‪OI,ZI‬‬
‫‪OR,ZR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נתחיל בבעיה סטטית; ‪ OR‬מסובבת ביחס ל‪ OI -‬בזוית ‪.q‬‬
‫נמצא את הקשר בין גדלים שנמדדים ב‪ OR -‬אותם נסמן‬
‫באינדקס ‪ R‬לבין הגדלים שנמדדים ב‪ OI-‬ושאותם נסמן‬
‫באינדקס ‪.I‬‬
‫תהי ‪ P‬נקודה כלשהי‪ .‬שיעורי הנקודה‪:‬‬
‫ב‪( xI , yI , zI ) OI -‬‬
‫ב‪( xR , yR , zR ) OR -‬‬
‫נמצא קשר בין שיעורי הנקודה בשתי המערכות‪.‬‬
‫‪4‬‬
YR
YI
P
yI
XR
θ
rR
xR
yR
OI,ZI
OR,ZR
yR sinθ
θ
XR cosθ
xI
x I = x R cosθ - y R sinθ
(1)
y I = x R sinθ + y R cosθ
(2)
zI = zR
(3)
XI
5
‫‪‬‬
‫נשים לב למשמעות של ‪ .xI,yI,zI‬אלה הם הרכיבים‬
‫של וקטור המקום ‪ rR‬מנקודת ראות של צופה ב‪OI-‬‬
‫כלומר‬
‫‪x I = (rR ) x‬‬
‫‪y I = (rR ) y‬‬
‫‪z I = (rR ) z‬‬
‫‪ ‬בעוד ש‪ xR,yR,zR -‬הם הרכיבים של ‪ rR‬מנקודת ראות‬
‫של צופה ב‪.OR-‬‬
‫‪6‬‬
‫הערה ‪1‬‬
‫‪‬‬
‫הנוסחאות נכונות לכל וקטור ב‪ OR -‬ללא קשר למשמעותו‬
‫הפיסיקאלית‪ .‬זה נכון גם לווקטור המהירות‪ .‬כך אם נחליף את‬
‫וקטור המקום ‪ rR‬בווקטור המהירות נקבל‪:‬‬
‫‪= x R cosθ - y R sinθ‬‬
‫‪ vR x‬‬
‫‪ vR y‬‬
‫‪ v R z‬‬
‫‪‬‬
‫(‪)4‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר ‪vR =  x R , yR , zR ‬‬
‫ וקטור המהירות של ‪P‬‬‫כפי שהוא נמדד במסגרת הייחוס ‪.OR‬‬
‫‪= x R sinθ - y R cosθ‬‬
‫‪= zR‬‬
‫‪7‬‬
‫‪‬‬
‫וגם לווקטור התאוצה‪ ,‬אם נחליף את ‪ rR‬בווקטור התאוצה ‪aR‬‬
‫נקבל ‪:‬‬
‫‪= x R cosθ - y R sinθ‬‬
‫‪‬‬
‫(‪)5‬‬
‫‪‬‬
‫כאשר‬
‫‪= x R sinθ - y R cosθ‬‬
‫‪= zR‬‬
‫‪a R =  x R ,yR ,zR ‬‬
‫התאוצה כפי שהיא נמדדה ע"י צופה ב‪OR-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ a R x‬‬
‫‪ a R y‬‬
‫‪ a R z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נחזור לדון בבעיה דינמית; נניח כי‬
‫‪θ =ωt‬‬
‫נתייחס למקרה הפרטי שבו ‪ OR‬סובבת סביב ציר ‪z‬‬
‫במהירות זוויתית קבועה ; )‪.ω=(0,0,ω‬‬
‫‪ ‬עבור צופה ב‪ OI -‬שיעורי הנקודה ‪ P‬יהיו‬
‫)‪xI(t) , yI(t) , zI(t‬‬
‫ועבור צופה ב‪ OR -‬שיעורי הנקודה ‪ P‬יהיו‬
‫)‪.xR(t) , yR(t) , zR(t‬‬
‫‪9‬‬
‫‪‬‬
‫כפי שראינו הקשר בין שיעורי הנקודה ב‪ OI -‬וב‪ OR-‬בזמן נתון‬
‫הנו (מש' ‪: ) 1-3‬‬
‫‪x I = x R cosωt - y R sinωt‬‬
‫‪x I = x R sinωt + y R cosωt‬‬
‫‪zI = zR‬‬
‫‪‬‬
‫כדי לחשב מהירויות נגזור את הביטויים האלה לפי הזמן‪,‬‬
‫) ‪v I = (x I , yI , z I‬‬
‫(‪)6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪x I = x R cosωt - yR sinωt‬‬
‫‪= -ωx R sinωt - ωy R cosωt‬‬
‫‪‬‬
‫שני המחוברים הראשונים מייצגים את רכיב ‪ x‬של וקטור המהירות ‪vR‬‬
‫(רגעי) כפי שרואה אותו צופה ב‪ .OI -‬נכתוב בצורה נוחה את שני‬
‫האיברים האחרונים‪:‬‬
‫‪- ω  x R sinωt + y R cosωt  = - ωz  rR  y‬‬
‫הביטוי בסוגריים מיצג רכיב ‪ y‬של ווקטור המקום ‪ rR‬כפי שרואה אותו צופה‬
‫ב‪ ; OI-‬כמו כן ‪ ω‬מייצג רכיב ‪ z‬של וקטור המהירות הזוויתית ; ‪. ω=ωz‬יוצא‬
‫שאת שני האיברים האחרונים אנו יכולים לכתוב בצורה‪,‬‬
‫‪- ω  x R sinωt + yR cosωt  = - ωz  rR  y‬‬
‫‪= - ωz  rR  y  ωy  rR z‬‬
‫‪=  ω  rR x‬‬
‫הוספנו איבר ‪ ωy (rR)z‬שהוא שווה לאפס זהותית‪ .‬ביטויים נוספים לשאר‬
‫הרכיבים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ונסכם ‪:‬‬
‫ובאופן דומה נקבל‪:‬‬
‫‪=  vR x +  ω×rR x‬‬
‫‪=  v R  y +  ω×rR  y‬‬
‫‪=  v R z +  ω×rR z‬‬
‫‪‬‬
‫בכתיב ווקטורי ניתן לכתוב את שלושת הנוסחאות‬
‫האחרונות באופן הבא‪:‬‬
‫‪v I = v R + ω×rR‬‬
‫או‬
‫)‪(7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ vI  x‬‬
‫‪ vI y‬‬
‫‪ v I z‬‬
‫‪v R = v I - ω×rR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫מה אומר לנו הקשר האחרון שמצאנו ?‬
‫המהירות מנקודת ראות של צופה ב‪ OR-‬הנה הפרש של שני מחוברים‪.‬‬
‫הראשון מייצג את המהירות ‪ vR‬כפי שרואה אותו צופה ב‪ ;OI -‬השני‬
‫נובע בגלל סבוב מערכת הייחוס שבה ‪.OR‬‬
‫נזכור ‪ ω‬היא מהירות סיבובית של ‪ .OR‬אם המכפלה הווקטורית‬
‫)‪ (ω×rR‬מתאפסת הצופים ב‪ OI -‬וב‪ OR -‬ימדדו מהירות זהה! תנאי זה‬
‫יתקיים כאשר ‪ ω||rR‬ואם ‪. ω||z‬מה שמחייב‪ ; rR=(0,0,z) :‬הנקודה‬
‫מצויה על ציר ‪ . Z‬עבור נקודה כלשהי התנאי לא בהכרח מתקיים‬
‫כך ששני הצופים יקצבו מהירויות שונות‪.‬‬
‫הקשר בין התאוצות‬
‫‪‬‬
‫נגזור את הביטוי )‪ (6‬שמצאנו ל‪ ẋ1-‬פעם נוספת‪:‬‬
‫‪x I = x R cosωt - y R sinωt‬‬
‫‪-2ω  x R sinωt + y R cosωt ‬‬
‫‪-ω  x R cosωt + y R sinωt ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪14‬‬
‫שני איברים ראשונים מייצגים רכיב ‪ X‬של וקטור התאוצה ‪ aR‬כפי שרואה‬
‫אותו צופה ב‪ [ O -‬מש' (‪ .])5‬בשורה השנייה הביטוי בסוגריים מיצג את‬
‫רכיב ‪ Y‬של וקטור המהירות ‪ vR‬כפי שרואה אותו צופה ב‪ [ OI -‬מש' (‪.])6‬‬
‫ובשורה השלישית הסוגריים מייצגים את רכיב ‪ X‬של ‪ [ rR‬מש' (‪.])1‬‬
x I = (a R ) x - 2ωz (v R ) y - ωz2 (rR ) x
2ωz (v R ) y = 2ωz (v R ) y - 2ω y (v R ) z = [ω×v R ]x
ω2z (rR ) x = ωz [ωz (rR ) x - ω x (rR ) z ] = ω z (ω×rR ) y
= ωz (ω×rR ) y - ω y (ω×rR ) z = [ω×(ω×rR )]x
‫ על מנת לכתוב את המחוברים השני‬ x= y=0 -‫חזרנו והשתמשנו ב‬
.‫והשלישי בצורה נוחה יותר‬15
‫נסכם אפוא‬
 a I x
=  a R x + 2  ω×v R x + ω×  ω×rR   x
: z -‫ ו‬y ‫ובאופן דומה נקבל את רכיבי‬
 a I y
=  a R  y + 2  ω×v R  y + ω×  ω×rR   y
 a I z
=  a R z + 2  ω×v R z + ω×  ω×rR   z
16
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫האבר הראשון מיצג את התאוצה של ‪ P‬כפי שרואה אותה‬
‫צופה במסגרת האינרציאלית – ‪.OI‬‬
‫המחובר השני )‪ -2(ω×vR‬נקרא בשם תאוצת קוריוליס והוא‬
‫נובע מסיבוב המערכת ‪ OR‬ביחס ל‪ .OI -‬תאוצת קוריוליס אינה‬
‫אפס רק אם ל‪ P -‬מהירות ב‪ OR -‬שאינה אפס‪.‬‬
‫המחובר השלישי מייצג את התאוצה הצנטריפוגאלית ומקורו‬
‫אך ורק בסיבוב ‪ OR‬סביב ציר ‪.z‬‬
‫‪‬‬
‫על נוסחא (‪ )9‬נוכל להסתכל גם מנקודת ראות של‬
‫כוחות שפועלים על מסה נקודתית ‪ m‬ב‪ .P -‬נכפול את‬
‫שני האגפים ב‪ m -‬ונקבל‪:‬‬
‫) ‪ma R = ma I - 2m (ω×vR ) - mω × (ω×rR‬‬
‫‪‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ aI‬התאוצה במערכת אינרציאלית שבה חוקי ניוטון‬
‫תקפים ולכן המכפלה ‪ maI‬שווה לשקול הכוחות‬
‫החיצוניים שפועלים על המסה ‪ .m‬ב‪ OI-‬פועלים כוחות‬
‫ממשיים בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ובכתיב וקטורי‪,‬‬
‫‪a I = a R + 2  ω×v R  + ω×  ω×rR  ‬‬
‫(‪........)9‬‬
‫‪a R = a I - 2  ω×v R  - ω×  ω×rR  ‬‬
‫מה אומרת לנו נוסחא (‪ ? )9‬התאוצה כפי שמודד אותה צופה ב‪ OR -‬שווה לסכום של‬
‫שלושה מחוברים‪ .‬הראשון התאוצה ב‪ ,OI -‬השני ידוע בשם תאוצת קוריוליס והוא נובע‬
‫בשל סבוב המערכת ותנועת החלקיק ביחס לצופה ב‪ ,OR -‬השלישי מייצג את התאוצה‬
‫הצנטריפוגלית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫המחובר השני מייצג את כוח קוריוליס בעוד המחובר‬
‫השלישי מייצג את הכוח הצנטריפוגאלי‪ .‬שני הכוחות‬
‫האלה הנם כוחות פיקטיביים שנובעים מן העובדה‬
‫שמערכת הצופה אינה מערכת אינרציאלית‪ .‬בדוגמא‬
‫הנדונה הם נובעים מסיבוב מערכת הצירים ‪ OR‬סביב‬
‫ציר ‪ ;Z‬הם תלויים במצב התנועה של מערכת הייחוס‬
‫ושל הגוף ביחס למערכת האינרציאלית‪.‬‬
‫תאוצה צנטריפוגלית ותאוצת קוריוליס במערכת הארץ‬
‫נדגים כוחות אלה והשפעתם מנקודת ראות של צופה על הארץ‬
‫אשר כאמור הינה מערכת מסתובבת‪.‬נסתכל תחילה על התאוצה‬
‫הצנטריפוגאלית בקו רוחב ‪ λ‬המכפלה הוקטורית )‪ (ω×rR‬ניצבת‬
‫למישור הדף וכיוונה מזרחה (אל תוך הדף‪/‬מסך)‬
‫‪N‬‬
‫‪ω‬‬
‫)‪-ω×(ω×rR‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪rR‬‬
‫מישור המשווה‬
‫‪21‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪‬‬
‫בקו רוחב ‪( λ‬הזווית בין ‪ rR‬לבין מישור המשווה) הזווית בין‬
‫המהירות הזוויתית של הארץ סביב צירה הנה ‪ ,)π/2(-λ‬ולכן‬
‫‪|(ω×rR)| = ω rR sin[(π/2)- λ] = ω rR cos λ‬‬
‫‪‬‬
‫הכיוון של )‪ (ω×rR‬הנו אל תוך הדף‪/‬מסך‪ ,‬ומכאן הזווית בינו‬
‫לבין ‪ ω‬הנה (‪ .)π/2‬הגודל של המכפלה המשולשת יהיה‬
‫אפוא נתון ע"י‪,‬‬
‫)‪|ω×(ω×rR)| = ω |ω×rR| sin(π/2‬‬
‫‪= ω ω rR cosλ = ω2 rR cosλ‬‬
‫‪22‬‬
‫תאוצה צנטריפוגלית‬
‫הכיוון של המכפלה המשולשת ‪  × ×vR‬יהיה בכיוון ‪ AD‬המשווה‪.‬‬
‫הכיוון של התאוצה הצנטריפוגאלית יהיה בכיוון של ‪ DA‬כמוראה‬
‫בציור‪.‬‬
‫סדר גודל ‪ -‬התאוצה‬
‫הצנטריפוגאלית‪:‬‬
‫המהירות הזוויתית‬
‫של הארץ הנה‬
‫‪ω = 7.292 · 10-5 s-1‬‬
‫רדיוס הארץ‬
‫‪rR = 6.35 · 106 m‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ω‬‬
‫)‪-ω×(ω×rR‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪vR‬‬
‫‪ω2rR~ 3.4 · 10-2 ms-1‬‬
‫מישור המשווה‬
‫‪23‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪ω‬‬
‫תאוצת קוריוליס‪-‬זריקה אנכית‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪N‬‬
‫‪v‬‬
‫‪r‬‬
‫)‪-(ω×vR‬‬
‫‪r‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(ω×vR‬‬
‫מכוון מזרח‪.‬‬
‫‪ - ×vR‬מכוון מערבה‪.‬יוצא החוצה מן הדף‪/‬מסך‬
‫‪24‬‬
‫‪N‬‬
‫‪x‬‬
‫תאוצת קוריוליס‪-‬נפילה חופשית‬
‫כיוון תאוצת קוריוליס ‪-2) ×vR‬‬
‫ניצב לווקטור המהירות ‪ vR‬ולפיכך‬
‫השפעתה תהיה הסחת החלקיק‬
‫בניצב לכיוון תנועתו‪.‬שים לב לסימן‬
‫השלילי‪.‬‬
‫מקרה פרטי‪ :‬תאוצת קוריוליס‬
‫במקרה של נפילה חופשית בקו‬
‫רוחב ‪ ‬כבדוגמא הקודמת‪.‬‬
‫כיוון צפון‪-‬דרום‬
‫‪vR‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪A‬‬
‫מישור המשווה‬
‫‪25‬‬
‫‪N‬‬
‫‪D‬‬
‫‪λ‬‬
‫תאוצת קוריוליס‪-‬נפילה חופשית‬
‫כיוון הניצב לפני‬
‫הארץ בנקודה ‪A‬‬
‫כיוון המכפלה ‪-2) ×vR‬‬
‫יהיה מזרחה ולפיכך גוף‬
‫שנופל נפילה חופשית מן‬
‫הנקודה ‪ B‬יפגע הקרקע‬
‫מזרחה לנקודה ‪ .A‬שים לב‬
‫לסימן השלילי‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪N‬‬
‫‪λ‬‬
‫‪rR‬‬
‫‪ω‬‬
‫’’‪A‬‬
‫‪W‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E‬‬
‫‪S‬‬
‫‪26‬‬
‫תאוצת קוריוליס – גוף נע מזרחה על המשווה‬
‫‪z‬‬
‫‪z‬‬
‫‪N‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ω‬‬
‫)‪-(ω×vR‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(ω×vR‬‬
‫‪vR‬‬
‫‪27‬‬
‫)‪(ω×vR‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪-2(ω×vR‬‬
‫מקטין את ‪g0‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ‬התאוצה הצנטריפוגאלית תהיה אפוא נתונה ע"י‬
‫= ‪Acf = -ω2 rR cosλ‬‬
‫‪= -(7.292 · 10-5 s-1)2 · (6.35 · 106 m) cosλ‬‬
‫‪= -3.38 · 10-2 cosλ‬‬
‫‪ ‬ערכה המקסימלי יהיה שווה ל ‪ ; 3.38 · 10-2‬רק כ‪-‬‬
‫‪acf/g0=[3.38·10-2 (ms-2)]/10 (ms-2) ~ 0.34%‬‬
‫‪‬‬
‫‪28‬‬
‫מערכה הממוצע של ‪. g‬‬
‫אנו מצפים אפוא שהתאוצה החופשית לא תשנה את‬
‫כיוונה במידה ניכרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההשפעה על הגודל תהייה הקטנת ‪ g0‬בשיעור השווה‬
‫לרכיב ‪ acf‬בכיוון ‪ rR‬או ‪ ;g0‬בשיעור‬
‫‪acf cosλ = -ω2 rR cos2λ‬‬
‫‪‬‬
‫צופה על פני כדור הארץ ימדוד אפוא תאוצה חופשית‬
‫‪g = g0 - ω2 rR cos2λ = g0 - 3.38 · 10-2 · cos2λ‬‬
‫‪‬‬
‫‪29‬‬
‫ההשפעה של התאוצה הצנטריפוגלית תהייה‬
‫מקסימאלית על המשווה ומינימאלית על הקוטב‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫‪ ‬אם חלקיק נע במישור האופקי ולא בניצב לפני הארץ‬
‫מה תהיה השפעת תאוצת קוריוליס?‬
‫‪30‬‬