GM_crops liora.ppt
Download
Report
Transcript GM_crops liora.ppt
האם הנדסה גנטית תורמת
לחקלאות בת קיימא?
אקדמיה בכיכר תשע"ו
ליאורה שאלתיאל הרפז
מו"פ צפון/מכללה אקדמית תל חי
קיימות = ) (Sustainabilityיכולתו של
תהליך להמשיך ולהתקיים ללא הפרעה.
התפתחות בת קיימא = התפתחות המאפשרת
השגת צרכי האנושות בהווה ,מבלי לפגוע
ביכולת הדורות הבאים לספק את צרכיהם.
Bruntland, 1987
באדיבות פרופ' מיכה רביב -נווה יער
חקלאות בת קיימא
)(Sustainable Agriculture
• חקלאות בת קיימא היא חקלאות השואפת לענות על מטרות
הייצור העכשוויות מבלי להעמיד בסכנה את צורכי העתיד
על-ידי דלדול והתדרדרות של המשאבים הסביבתיים.
)(Matson et. al., 1997
חקלאות בת קיימא-
מערכת חקלאית דינמית
ייצור של כמות מספקת של מזון לבני אדם
ובעלי חיים וכן סיבים במחיר בר השגה
אופטימיזציה
לשמור ולקדם את
של ניהול משאבי
סביבה
כלכלה
היכולת של חקלאים
הטבע
להתפרנס בכבוד
הגנה על
לתרום לרווחת הקהילה
חברה
הסביבה ועל
של החקלאים ושל
מגוון המינים
החברה
לשלב לצורך כך את הטכנולוגיות הטובות ביותר הקיימות
אילו תקוות תלו בצמחים בטרנסגנים?
•
•
•
•
•
שניתן יהיה להאכיל את העולם הרעב בזכות יבולים
פלאיים של צמחים שיהיו:
עמידים לבצורת
בעלי תכונות תזונתיות משופרות
בעלי יכולת לקיבוע חנקן מהאויר שיקטינו את
הצורך בדישון
עמידים לחרקים ומחלות ויפחיתו את הצורך בשימוש
בתכשירי הדברה
http://www.isaaa.org
Ten staples that feed the world (by annual production)[12]
World production
2012[13]
Rank
Crop
(metric
tons)
1
Maize (corn)
2
עשרת גידולי המזון החשובים בעולם
Average world
yield
2010
(tons per
hectare)
World's most productive countries[14]
2012[15]
(tons per
hectare)
Country
873 million 5.1
25.9
United
States
Rice
738 million 4.3
9.5
Egypt
3
Wheat
671 million 3.1
8.9
4
Potatoes
365 million 17.2
45.4
5
Cassava
269 million 12.5
34.8
India
6
Soybeans
241 million 2.4
4.4
Egypt
7
Sweet potatoes
108 million 13.5
33.3
Senegal
8
Yams
59.5 million 10.5
28.3
Colombia
New
Zealand
Netherland
s
9
Sorghum
57.0 million 1.5
86.7
United
States
10
Plantain
37.2 million 6.3
31.1
El Salvador
http://faostat3.fao.
org/browse/rankin
gs/commodities_b
y_regions/E
שטחי הייצור העולמיים של גידולים טרנסגניים
התכונות שלהם (באחוז מהשטח) ב 1999לפי
התכונה
אחוז מהשטח
עמידות לקוטלי עשבים
69.4
עמידים לחרקים צמחי BT
22.0
צמחי BTעמידים לקוטלי עשבים
7.2
עמידות לוירוסים
0.3
תכונות אחרות?
0.2
(source: Science 286:1663, 1999).
תכונות איכות בצמחים טרנס גניים
•
•
•
•
•
•
•
•
אורז מועשר בבטא קארוטן
תפוחי אדמה מועשרים בחלבון
צמחים עמידים למליחות ובצורת
ירקות קשים יותר
הערכת חיי מדף
טעם משופר
בצל ללא דמעות
קפה נטול קופאין
שטח עולמי של צמחים טרנסגנים לפי
תכונה (במליון הקטר) 2003
=73.33%
=18%
=8.53 %
=0.14%
RoundUp Ready Soybeans
עמידות לקוטלי-עשבים
כרגע :פול-סויה ,תירס,
לפתית
קוטל העשבים שרוב הצמחים
הטרנסגניים עמידים כלפיו הוא
Roundupשל חברת מונסנטו
והיא גם מיצרת את הזרעים עם
הגן לעמידות למוצר שלה
RoundUp Ready Corn
After
Before
מה זה ? Roundupגלייפוסט
• נכנס לשימוש בתחילת שנות ה 70
• בשנת 2012נמכר גלייפוסט במחיר של 5.5
מיליארד $
• הצפי למכירות בשנת 8.8 - 2019מיליארד $
בשנת 2012נמכרו כ 2 -מיליארד ליטר של
ראונדאפ ודומיו
באדיבות פרופ' ברוך רובין
השפעת הכנסת צמחים עמידים לגליפוסט
גרמה לגידול בשימוש בקוטלי עשבים בעולם
• 2012 study found that over the 16 year period
since genetically modified crops were
introduced, "herbicide-resistant crop
technology has led to a 239 million kilogram
(527 million pound) increase in herbicide use in
the United States between 1996 and 2011,
Benbrook 2012
Environmental Sciences Europe 2012, 24:24 doi:10.1186/2190-4715-24-24
עמידות עשבים רעים לגלייפוסט
עמידות עשבים רעים לגלייפוסט
• נתגלתה לראשונה בזון אשון באוסטרליה ב 1996 -
• מאז נתגלו 32מיני עשבים שונים עמידים
לגלייפוסט
• חלק ניכר מעשבים אלה נמצא בשדות כותנה ,סויה
ותירס טראנסגנים עמידים לגלייפוסט
• המאפיין המשותף הוא שימוש מוגזם ולא מבוקר
בתכשיר
באדיבות פרופ' ברוך רובין
בגלל עמידות לגלייפוסט כרגע עובדים בחברות הכימיקאלים על
-יצור צמחים עמידים לקוטלי עשבים אחרים
Bayer is already selling cotton and soybeans
resistant to glufosinate, another weedkiller.
Monsanto's newest corn is tolerant of both
glyphosate and glufosinate, and the company
is developing crops resistant to dicamba, an
older pesticide. Syngenta is developing
soybeans tolerant of its Callisto product. And
Dow Chemical is developing corn and
soybeans resistant to 2,4-D,
"
מה זה ? 2-4-D
• dichlorophenoxyacetic - 2,4
)acidהוא קוטל עשבים שפותח
במהלך מלחמת העולם ה II-על
ידי צוות בריטי ושוחרר למכירה
בשוק בשנת ( .1946אלבר סופר)
• בשילוב 1:1עם חומר נוסף
2,4,5-Tהוא יוצר קוטל עשבים
הנודע בכינוי Agent Orangeבין
השנים 1962-1971הצבא
האמריקאי ריסס מליוני גלונים
של חומר זה בדרום וייאטנם.
• חומר זה גורם למומים בעוברים
ולסרטן
מטוסי C123
אמריקאיים מרססים Agent Orange
בוייאטנם
Agent Orange נפגעי
עמידות לחרקים
פותחו מספר זנים עמידים
לחרקים .רובם משתמשים
בגן ה Cry-מBacillus -
)thuringiensis (Bt
כרגע :תירס וכותנה
תירס -עמידות כנגד נובר
התירס האירופי.
כותנה -עמידות כנגד
הליותיס וזחל ורוד.
Corn hybrid
susceptible to
European corn
borer
Corn hybrid with a
Bt gene
כיום מגודלים למעלה מ 700-מליון דונמים
של כותנה ותירס טנסגניים עם BT
ברחבי העולם
פגיעה במגוון המינים
Monarch butterfly
ב Losey et al. 1999-פירסמו
מחקר שהראה כי אבקה מתירס
Btטרנסגני פוגעת והורגת
זחלים שלפרפרי המונארך
והחלה סערה עולמית.
פרפרי המונרך ניזונים רק ממין
מסוים של חלבלוב ולא ניזונים
מתירס.
Losey, J. E., Rayor, L. S., & Carter, M. E. (1999).
Transgenic pollen harms monarch
larvae. Nature, 399(6733), 214-214.
Bt pollen
Non-Bt pollen
No pollen
החוקרים אספו אבקה מפרחי תירס שמבטאים Btוכאלה שאינם מבטאים Bt
החוקרים פזרו את האבקה על צמח החלבלוב הפונדקאי של פרפרי המונרך.
כביקורת נלקח פונדקאי שעליו לא פוזרה אבקה.
זחלים בני שלושה ימים פוזרו על העלים .לאחר ארבעה ימים הזחלים נאספו
ונמדדו הפרמטרים :שטח עלה אכול ,הישרדות הזחלים ,משקל הזחלים.
ממצאים:
• 44%מהזחלים שאכלו אבקת Btמתו .לא נרשמה
תמותה בקרב זחלים על צמח הביקורת או אלה
שנחשפו לאבקת .non-Bt
•שטח העלה הנאכל היה נמוך בהרבה בקרב הזחלים
שנחשפו לאבקת .Bt
•משקל הזחלים שנחשפו ל Bt-היה חצי ממשקלם
של אלו שאכלו עלים ללא אבקה .לא נמסר מה היה
משקלם של אלו שאכלו עלים עם אבקת .non-Bt
מחקרים נוספים קבעו:
•זן התירס שניבדק Event 176ידוע כמבטא ביתר
של הרעלן באבקה .זן זה כמעט ואיננו מגודל
מסחרית.
•בזנים הטרנסגנים האחרים כמעט ואין ביטוי לרעלן
באבקה והפרפרים יכולים לאכול כמות רבה לפני
שהם נפגעים.
•רק 30%מאבקת צמחי תירס נעה יותר מ 8-מטר
והרוב נשטף ע"י הגשם.
•לעומת זאת:פרפרים רבים דווקא מעדיפים להטיל
בשדות תירס ולכן חשופים לאבקה.
מסקנות
•
•
•
•
סיכויי הפגיעה בפרפרים כתוצאה מגידולי BTלא
רבים.
סיכויי הפגיעה בפרפרים כתוצאה משימוש בחומרי
הדברה בשדה גבוהים יותר.
בכל מקרה הויכוח עדיין נמשך.
בכל מיקרה במחקר נימצא שרק 30%מאבקת צמחי
תירס נעה יותר מ 8-מטר והרוב נשטף ע"י הגשם
מעבר של גנים מגידולים מהונדסים לעשבים
רעים
• יצירת בני כילאיים בין צמחים מהונדסים לצמחי בר
אפשרית ,וקימת סכנה למעבר תכונות לצמחי הבר
בייחוד אלו שיתנו יתרון לצמחים החיים בשולי
השדות.
• הסכנות תלויות בתנאים בכל ארץ -בארה"ב
ובאירופה אין לתירס קרובים בבר ,אך במקסיקו יש.
לעומת זאת יש בארה"ב קרובי בר לחיטה.
מעבר גנים מזנים טרנסגנים ללא טרנסגנים
פגיעה בשיטות עיבוד בארצות מפותחות
•
•
•
•
יצירת בני-כילאיים בין צמחים טנסגניים לגידולים
רגילים סמוכים מעוררת דאגה לגבי שמירת הטוהר
של צמחים לא מהונדסים ושאלות לגבי המרחק
הדרוש בין גידולים מטיפוסים שונים.
איך מגדירם את הטוהר של גידולים אורגנים?
מי אחראי למעבר הגנים הללו?
ומי צריך לשלם עבור הנזקים?
Supreme Court hands Monsanto victory over farmers
on GMO seed patents, ability to sue
Reuters / Darren Hauck / Reuters
Published time: 13 Jan, 2014 21:51Edited time: 15 Jan, 2014 10:42
The US Supreme Court upheld biotech giant Monsanto’s claims on
genetically-engineered seed patents and the company’s ability to
sue farmers whose fields are inadvertently contaminated with
Monsanto materials.
The high court left intact Monday a federal appeals
court decision that threw out a 2011 lawsuit from the Organic Seed
Growers and Trade Association and over 80 other plaintiffs against
Monsanto that sought to challenge the agrochemical company’s
aggressive claims on patents of genetically-modified seeds. The
suit also aimed to curb Monsanto from suing anyone whose field is
contaminated by such seeds.
The case is Organic Seed Growers and Trade Association, et al., v.
Monsanto Company, et al. Supreme Court Case No. 13-303.
פגיעה בשיטות עיבוד בארצות מתפתחות
• ברוב הצמחים הטרנסגניים הזרעים עקרים ,דבר
המחיב חקלאים לקנות זרעים כל שנה מחדש-
בשונה ממה שהיה נהוג אצל חקלאים בארצות
מתפתחות.
התאבדויות של חקלאים בהודו
The high costs of seed trapped farmers into a vicious cycle of debt, and
debt-trapped farmers began to commit suicide – beginning with India’s
cotton areas, such as Vidharba. In these cotton growing regions,
commercial cotton seed prices skyrocketed because non-GM cotton seeds
were withdrawn by seed companies in favour of GMO Bt-Cotton
Dr Vandana Shivahttp://vandanashiva.com/?p=231
התקוות שתלו בצמחים מהונדסים
שימוש בצמחים טרנס גנים יפחית את הרעב בעולם.
?מה עם הרעב העולמי
• http://peacenowar.net/newpeace/index.php?op
tion=com_content&task=blogcategory&id=42
&Itemid=48
http://stopworldhunger.webs.com/hunger.jpg
אין מחסור של מזון בעולם
• בארה"ב משליכים לאשפה כל שנה כ40-
מליון טון מזון במשקי בית ,חנויות מזון
ועיסקי מזון .כמות מזון כזו מספיקה כדי
להזין כל אחד מבליון האנשים הסובלים
מתת תזונה בעולם.
• מחקר שפורסם לאחרונה באנגליה
מראה שמשקי בית באנגליה משליכים
לפח כ 25%מהמזון שקונים.
• כמות המזון שתושבי אירופה זורקים
לפח גדולה פי 3ממה שנדרש כדי להזין
את כל רעבי העולם
http://www.wellhome.com/blog/wpcontent/uploads/2011/03/throwing-away.jpg
http://www.tristramstuart.co.uk/FoodWasteFacts.html
הבעיה היא לא מחסור בגידול המזון בעולם אלא בחלוקתו הצודקת
התקוות שתלו בצמחים מהונדסים
שימוש בצמחים טרנס גנים יפחית את הרעב בעולם .האמנם?
רוב הפיתוח של צמחים טרנס גניים נעשה ע"י חברות
מסחריות שהאינטרס היחיד שלהם הוא כלכלי.
לרוב צמחי המזון החשובים בעולם אין זנים טרנסגניים ורוב
צמחיים הטרנס גניים לא תורמים דבר לצרכנים.
שימוש בצמחים מהונדסים יגרום להפחתת השימוש בחומרי
הדברה ,האם זה קרה?
• בכותנת BTיש הפחתה משמעותית בשימוש בחומרי
הדברה כנגד זחל ורוד.
• בתירס BTובתירס וכותנה עמידים לקוטלי עשבים לא חלה
הפחתה בשימוש בחומרי הדברה אלא דווקא עליה.
Colin Tudge 2003 is visiting research fellow at the Centre for Philosophy of Natural and
Social Science at the London School of Economics
כמה מהאנשים הכי נחמדים שאני מכיר במדע (ורוב המדענים הם נחמדים) עושים מניפולציות ב DNAכלומר עוסקים בהנדסה
גנטית .הם באמת רוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר .אין לי ספק שלו היתה לנו אסטרטגיה סבירה לייצור מזון אזי
יצורים מהונדסים גנטית יכלו למלא תפקידים חשובים .אך האסטרטגיות הנהוגות כיום הן איומות ומובילות לאסון וכל עוד
המצב ימשך כך אז אני בצד של המתנגדים.
הכוח המניע של גידולים מהונדסים גנטית הוא חברות מסחריות .אבל באופן מדאיג הם נתמכים גם ע"י פוליטקאים כגון טוני בלייר
וכן ע"י חוקרים שאינם מעורבים ישירות אך מרגישים שע"י תמיכה בהנדסה גנטית הם מגינים על המדע בפני הכוחות של האי
רצינאליות...
בלייר בנאום שהוא נשא בלונדון טען שלא ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם ללא .GMOאך לאמונה זו שהינה כה נפוצה אין שום
קשר לעובדות.
נתון אחד מדגיש את הנקודה .כיום בני האדם משיגם חצי מכמות הקלוריות שלהם משלושה גידולים בלבד :חיטה אורז ותירס .כל
שאר הגידולים כולל בעלי החיים הם רק מלווים שוליים .בלייר דיבר על כך שההנדסה הגנטית היא כבר מצילת עולם .למעשה
ההנדסה הגנטית לא תרמה דבר בעל ערך לשלושת הגידולים הללו וגם לא ניראה שהיא עומדת לעשות זאת .וזאת בכלל שהגנים
ההכרחיים -הגנים להגברת עמידות לבצורת או לשיטפונות לדוגמא ,ניתן להפיק אותם ביתר קלות מגידולים קרובים בשיטות
רגילות של הכלאות GM .מתפקד בעיקר שוליים תזונתיים ,על אכויות פריפריליות של דגנים ועל גידולים מסחריים -סויה
קנולה ועגבניות.
נכון שיש לנו אורז צהוב שהונדס כך שיהיה עשיר בבטה קרוטן שהוא הפרה קורסור של ויטמין 40 .Aמליון בני אדם בעולם סובלים
ממחסור בוטמין Aדבר שהוא סיבה עיקרית לעיורון .אך קרוטן הוא הפיגמנט המצוי בפירות צהובים כמו פפיה ועלים ירוקים
כהים כמו תרד .גידול ירקות יכול לייצר את כל הקרוטן שאנו זקוקים לו .הבעיה מתחילה כאשר משכנעים חברות אנושיות
לותר על החקלאות המסורתית שבה אנשים גידלו מגוון מזונות ולהחליף אותה בחקלאות חד גידולית מודרנית .בקיצור הנדסה
גנטית בחקלאות היא לא על הזנת אנשים אלא הוא על מסחר .אלו שתומכים בה לא יושבים במדרגה מוסרית גבוהה ,הם
מאמינים שהם כן אך זה בגלל שהם לא בדקו באופן זהיר את העובדות .החקלאות היא הפעילות האנושית החשובה ביותר ואם
ננהל זאת נכון כל השאר ילך בעיקבותיה .אנשים שנזונים היטב בחברות שקטות ושלוות עם שפע של חיות בר מוגנות .אם ניכשל
בניהול החקלאות כל העולם יהיה בצרות .ברור שאנו שוגים בעוד שחלק מהאנשים גוועים ברעב יותר ויותר סובלים ממשקל
יתר .חברות חקלאיות וחיות הבר נהרסות והבסיס לכך הוא שהחקלאות לא מתוכננת להזין אנשים אלא היא נתפסת ,בביטוי
המודרני והקר כעסק לכל דבר .זוהי סטיה נפסדת .האנושות זקוקה לחקלאות שמטרתה להזין אנשים .למדע יש תפקיד חיוני
בהשגת יעד זה אך צריך קודם כל לגבש אסטרטגיה ,חברתית אקולוגית ותזונתית .רק לאחר מכן אפשר יהיה לשאול היכן
למדע כולל הנדסה גנטית יכול באמת לתרום .כרגע כל פעילות אנושית כולל חקלאות מכווצת דרך הצינורות של מסחר בין
לאומי והמדע הפך לשיפחתה .זו הטרגדיה של החקלאות ואני מקווה שאנשי המדע יתעוררו בקרוב.
כל מי שמתנגד להנדסה גנטית
• נחשב בור ,אי -רציאנאלי ופרימיטיבי
• מתיחסים אליו כאל שמרן חשוך שמתנגד לקידמה
כמו מי שמתנגד לחיסונים או התנגד לפיסטור חלב
Colin Tudge 2003 is visiting research fellow at the Centre for Philosophy of Natural and
Social Science at the London School of Economics
כמה מהאנשים הכי נחמדים שאני מכיר במדע (ורוב המדענים הם נחמדים) עושים מניפולציות ב DNAכלומר עוסקים בהנדסה
גנטית .הם באמת רוצים להפוך את העולם למקום טוב יותר .אין לי ספק שלו היתה לנו אסטרטגיה סבירה לייצור מזון אזי
יצורים מהונדסים גנטית יכלו למלא תפקידים חשובים .אך האסטרטגיות הנהוגות כיום הן איומות ומובילות לאסון וכל עוד
המצב ימשך כך אז אני בצד של המתנגדים.
הכוח המניע של גידולים מהונדסים גנטית הוא חברות מסחריות .אבל באופן מדאיג הם נתמכים גם ע"י פוליטקאים כגון טוני בלייר
וכן ע"י חוקרים שאינם מעורבים ישירות אך מרגישים שע"י תמיכה בהנדסה גנטית הם מגינים על המדע בפני הכוחות של האי
רצינאליות...
בלייר בנאום שהוא נשא בלונדון טען שלא ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם ללא .GMOאך לאמונה זו שהינה כה נפוצה אין שום
קשר לעובדות.
נתון אחד מדגיש את הנקודה .כיום בני האדם משיגם חצי מכמות הקלוריות שלהם משלושה גידולים בלבד :חיטה אורז ותירס .כל
שאר הגידולים כולל בעלי החיים הם רק מלווים שוליים .בלייר דיבר על כך שההנדסה הגנטית היא כבר מצילת עולם .למעשה
ההנדסה הגנטית לא תרמה דבר בעל ערך לשלושת הגידולים הללו וגם לא ניראה שהיא עומדת לעשות זאת .וזאת בכלל שהגנים
ההכרחיים -הגנים להגברת עמידות לבצורת או לשיטפונות לדוגמא ,ניתן להפיק אותם ביתר קלות מגידולים קרובים בשיטות
רגילות של הכלאות GM .מתפקד בעיקר שוליים תזונתיים ,על אכויות פריפריליות של דגנים ועל גידולים מסחריים -סויה
קנולה ועגבניות.
נכון שיש לנו אורז צהוב שהונדס כך שיהיה עשיר בבטה קרוטן שהוא הפרה קורסור של ויטמין 40 .Aמליון בני אדם בעולם סובלים
ממחסור בוטמין Aדבר שהוא סיבה עיקרית לעיורון .אך קרוטן הוא הפיגמנט המצוי בפירות צהובים כמו פפיה ועלים ירוקים
כהים כמו תרד .גידול ירקות יכול לייצר את כל הקרוטן שאנו זקוקים לו .הבעיה מתחילה כאשר משכנעים חברות אנושיות
לותר על החקלאות המסורתית שבה אנשים גידלו מגוון מזונות ולהחליף אותה בחקלאות חד גידולית מודרנית .בקיצור הנדסה
גנטית בחקלאות היא לא על הזנת אנשים אלא הוא על מסחר .אלו שתומכים בה לא יושבים במדרגה מוסרית גבוהה ,הם
מאמינים שהם כן אך זה בגלל שהם לא בדקו באופן זהיר את העובדות .החקלאות היא הפעילות האנושית החשובה ביותר ואם
ננהל זאת נכון כל השאר ילך בעיקבותיה .אנשים שנזונים היטב בחברות שקטות ושלוות עם שפע של חיות בר מוגנות .אם ניכשל
בניהול החקלאות כל העולם יהיה בצרות .ברור שאנו שוגים בעוד שחלק מהאנשים גוועים ברעב יותר ויותר סובלים ממשקל
יתר .חברות חקלאיות וחיות הבר נהרסות והבסיס לכך הוא שהחקלאות לא מתוכננת להזין אנשים אלא היא נתפסת ,בביטוי
המודרני והקר כעסק לכל דבר .זוהי סטיה נפסדת .האנושות זקוקה לחקלאות שמטרתה להזין אנשים .למדע יש תפקיד חיוני
בהשגת יעד זה אך צריך קודם כל לגבש אסטרטגיה ,חברתית אקולוגית ותזונתית .רק לאחר מכן אפשר יהיה לשאול היכן
למדע כולל הנדסה גנטית יכול באמת לתרום .כרגע כל פעילות אנושית כולל חקלאות מכווצת דרך הצינורות של מסחר בין
לאומי והמדע הפך לשיפחתה .זו הטרגדיה של החקלאות ואני מקווה שאנשי המדע יתעוררו בקרוב.
https://www.theguardian.com/science/2004/feb/20/gm.comment
מה האחריות של מדענים ביחס לתגליות מדעיות שלהם
או לטכנולוגיות אותן הם מפתחים?
• מהי האחריות החברתית שלהם?
• האם הם צריכים לברר שאינם כלי משחק בידי
הטייקונים בעלי ההון?
האם אורגניזמים טרנסגנים הם דבר
טוב או רע?