הצצה קלה למקטע של עולם תת - מימי פחות מוכר נציגים של סרטני שלוליות החורף המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה התמונות.
Download ReportTranscript הצצה קלה למקטע של עולם תת - מימי פחות מוכר נציגים של סרטני שלוליות החורף המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה התמונות.
Slide 1
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 2
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 3
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 4
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 5
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 6
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 7
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 8
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 9
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 10
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 11
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 12
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 13
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 14
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 15
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 16
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 17
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 18
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 19
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 20
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 21
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 2
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 3
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 4
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 5
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 6
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 7
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 8
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 9
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 10
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 11
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 12
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 13
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 14
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 15
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 16
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 17
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 18
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 19
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 20
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21
Slide 21
הצצה קלה למקטע של עולם תת-מימי פחות מוכר
נציגים של סרטני שלוליות החורף
המצגת (ותוכנה) נערכו על ידי ליאור אלמגור ועתי יפה
התמונות צולמו על ידי ליאור אלמגור
בשלולית זו מתקיים עולם תת-מימי שלם של אורגניזמים חיים כולל
סרטני שלוליות חורף .בתמונה :צמח אופייני לשלוליות – נורית המים.
תודתנו נתונה גם לדר' מיכל שורק על הסיוע
1
בריכת (שלולית) חורף היא גוף מים עונתי ,הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים) .השלוליות הן מערכות אקולוגיות
ייחודיות ,כיוון שהן מחזיקות מים רק בחלקה של השנה .בישראל הן מתמלאות במי גשמים בעיקר בחורף ומחזיקות מים לאורך
החורף ,לאורך האביב ועד להתחממות האוויר ואידוי כלל המים .בשל אופיין הזמני של השלוליות הן מאוכלסות במיני צומח וחי
ייחודיים רק להן .עולם החי בשלוליות עשיר ומגוון .האורגניזמים המאכלסים את השלוליות נוקטים באסטרטגיות חיים מיוחדות ,על
מנת לאפשר סיום מחזור החיים שלהם בתוך התקופה קצרה של חודשים בודדים בלבד בהם מחזיקה השלולית מים.
נציץ למקטע חלקי של עולם החי של השלוליות – סרטנים.
2
עתי יפה המטפח בקיבוץ נתיב-הל''ה גן של צמחי בר של ארץ-ישראל מזה 52שנים ,גם
עוקב ומטפח "חוות שלוליות" אי שם בהרי ירושלים .אגן ניקוז מלאכותי בשילוב עם אגן
ניקוז טבעי ,מביא לניצול אפקטיבי של מי הגשמים ומאפשר לשלוליות לשרוד עד תחילת
האביב .עתי עוקב בהתפעלות ובהתלהבות אחר התפתחות עולם החי בשלוליות.
לשמחתי הזדמן לי לצפות ולתעד מקטע קטנטן של עולם מופלא זה ,ועל כך תודתי נתונה.
ליאור
תריסן הקשקש.
3
תריסן הקשקש .Lapidurus apus -
סרטן השייך לסדרת התריסנאים ,Notosraca-בהשוואה מורפולוגית של האורגניזם למאובנים שלו עוד מתקופת הטריאס (לפני
כ 200-מיליון שנים) ,נמצא כי השינוי המורפולוגי ביניהם הוא נמוך מאוד ועל כן הם קרויים "מאובנים חיים" .גופו ,מכוסה במגן
(מעין תריס ומכאן נגזר שמו) עשוי כיטין .בקידמת החלק העליון של המגן זוג עיניים צמודות מורכבות .בין שני הקוצים שבקצה
הזנב לוחית קשקש שקופה .התריסן מתקדם במים בעיקר באמצעות רגלי החזה הראשונות ,שהן מורחבות ושטוחות .הנשימה
גם היא מתבצעת בעיקר דרך הרגליים ,אך יש גם חילוף גזים בשטח הפנים כולו .סרטן זה מבלה את רוב זמנו בצמוד לקרקעית
השלולית בחיפוש אחר מזון מגוון :רקבובית צמחית וטרף .אורכו של הסרטן -עד 60מ"מ .על חלק גופו התחתון -ראו בהמשך.
4
תריסן מגושם .Triops canceriformis -
נדיר ביותר בישראל בהשוואה לתריסן הקשקש .כיום נמצא בעיקר בהרי
ירושלים ,בהרי יהודה ,ובשלוליות במרכז הארץ אליהן הועבר בצורה יזומה.
לפני כשנה נמצא גם פרט אחד בשלולית בערבה .ההבדל העיקרי בינו לבין
תריסן הקשקש הוא בהיעדר לוחית קשקש בקצה הזנב.
5
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן המגושם (משמאל).
גודל גופם של הפרטים שבתמונה 2x2 -ס"מ בערך.
6
תריסן הקשקש (מימין) – ותריסן מגושם (משמאל).
מספר מילים על הדרך המיוחדת לשרידותם את תקופת
היובש של הקיץ עד בוא הגשם הבא .כמו שאר מיני
הסרטנים בשלולית גם התריסנים מטילים "ביצי קיימא"
למים .החשיבות הגדולה של ביצים אילו היא שכאשר
השלולית מתייבשת הן שוקעות לקרקעית ומצליחות
לשרוד עד לאירוע הגשם הבא ,שמהווה טריגר לבקיעתן.
המעטפת הסידנית הקשיחה של הביצה מאפשרת
שרידות לשנים רבות במידה ואין גשם .בצורה זו מובטחת
ההמשכיות של המין בבית גידול זמני זה.
7
זימרגל -נקבה.
תריסן מגושם
חגיגה .תריסן הקשקש ושני תריסן
מגושם .התריסן העליון בתמונה טורף
זימרגל ,פרט ניקבי .מימין שתי טבעות
(סגמנטים) שהן נשל של חלק מהזנב.
תריסן הקשקש
8
רבייה
תריסן הקשקש ידוע כבעל רבייה מינית ובישראל נמצאו פרטים נקביים וזכריים ביחס דומה .לעומתו ,בתריסן המגושם לא
נמצאו פרטים זכריים בישראל וככל הנראה אסטרטגיית הרבייה שלו היא רביית
בתולים (ובלועזית.)Parthenogenesis :זהו מצב שבו זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה ,וכל הצאצאים של
היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
זימרגל
תריסן מגושם .Triops canceriformis -גם כאן התריסן
טורף זימרגל (רואים את ראשו מבצבץ לפנים).
9
תריסן הקשקש – בתרגילי אקרובטיקה.
10
הזכרתי כבר פעמיים את הסרטן
זימרגל ,אז הנה הוא מופיע למטה
משמאל .פרטים בשקופיות הבאות.
11
זימרגל מצוי .Chiricephalus neumanni -
מהשכיחים מבין סרטני השלוליות בארץ ,ומהראשונים לבקוע מ"ביצי הקיימא" .הסימנים הבולטים הם :גוף פרוק ,הנושא מספר רב של
יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ,ודומות לעלעלים .האונות משמשות לתנועה ,להשגת מזון ולנשימה .גודל גופם 20-40
מ"מ .בתמונה זוג זכרים .לנקבות זוג מיחושים אחד .לזכרים 2זוגות מיחושים לשם אחיזת הנקבה בזמן ההזדווגות .הם ניזונים מסינון
אצות מיקרוסקופיות ,ואורגניזמים זעירים ,ומבלים את רוב זמנם בשכבת המים העליונה .הם משייטים כשגופם הפוך.
12
עוד תמונה של זימרגל מצוי – זכר.
13
זימרגל מצוי פרט זיכרי (העליון) ופרט ניקבי (התחתון) .לנקבה כפי
שניתן לראות שק מלא ביצים( .בחלק האחורי של גופה בצבע שחור).
14
זימרגל מצוי ,נקבה .אם מתבוננים היטב ,רואים
את השק פתוח בחלקו ,ובתוכו מבצבצות הביצים
שככל הנראה בקרוב יפוזרו בשלולית.
15
זימרגל מצוי – שתי נקבות וזכר .
16
תריסן הקשקש.
17
תריסן הקשקש.
קצת על חלק גופו התחתון .התריסנים משייטים בתחתית
הבריכה בחיפוש מתמיד אחר מזון ,שמקורו בחומרים אורגניים
שנרקבו ויצורים זעירים המזדמנים בדרכם .לשם כך יש לתריסן
כמות גבוהה ביותר של המוגלובין מומס בדמם ,מה שמקנה להם
את הצבע האדום ,ומאפשר להם להתקיים בתנאי לחץ חמצן
נמוך השוררים בתחתית השלולית וגם לקראת התייבשותה.
18
בוצן .Cyzicus -
בדומה לתריסנים ,גם הבוצנים נוהגים
לשכון על קרקעית השלולית ולחפש שם
את מזונם .גופם גם הוא עשיר בהמוגלובין
מומס בדם לתנאי לחץ חמצן נמוכים.
19
הנה התשובה לשאלה איך צילמנו אותם?
ובכן ,שלינו אותם עם מסננת עדינה מהשלולית לתוך צנצנת כדי
לנקות את הבוץ שעל גופם ,ומשם העברנו אותם למיכל מי גשם
נקיים על רקע לבן ,שם הם שייטו בכיף ,וכך התאפשר צילומם.
לאחר הצילומים הם הוחזרו לשלולית לבלות שם את מספר הימים
המועט שנותר להם עד להתייבשות מוחלטת של השלולית.
ובחזרה לשלולית
מהשלולית
למסננת
לצנצנת
למיכל מים נקיים
תריסן הקשקש.
20
, לשרשרה לידידים, לאחסנה במחשב,מותר (ואף רצוי) לצפות במצגת
. ואף להציגה למטרות הדרכתיות – חינוכיות,חברים ובני משפחה
You are welcome to view the presentation.
It is allowed to store the presentation in personal computers,
and/or to present it for learning or educational purposes.
.מצגת זו מוגנת בזכויות יוצרים
אין לעשות במצגת או בחלקיה שימוש מסחרי
.כלשהוא ללא קבלת היתר מיוצרה
This presentation is copyright protected.
Any commercial use is not allowed
without explicit consent of the author.
ליאור אלמגור: צילום יצירה ועריכה- Photographer and Author: Lior Almagor
[email protected]
) בכפתור מצגות בדף הראשי (שלאחר דף הכניסה,ניתן לצפות במצגת זו ובמצגות קודמות שערכתי והפצתי
www.fromycamera.com - באתר שלי
Previous presentations, can be viewed in my site www.fromycamera.com by left click on מצגותin the main page
21