אימון ( )coaching זהב להתחדשות ופיתוח העוצמה האישית סמסטר ב' שחר צדוק תוכנית קורס לסמסטר ב'          חיים של משמעות מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ? תקשורת בינאישית.

Download Report

Transcript אימון ( )coaching זהב להתחדשות ופיתוח העוצמה האישית סמסטר ב' שחר צדוק תוכנית קורס לסמסטר ב'          חיים של משמעות מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ? תקשורת בינאישית.

Slide 1

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 2

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 3

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 4

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 5

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 6

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 7

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 8

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 9

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 10

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 11

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 12

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 13

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 14

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 15

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 16

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 17

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 18

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 19

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 20

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 21

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 22

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 23

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 24

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 25

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 26

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 27

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 28

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 29

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 30

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 31

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 32

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 33

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 34

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 35

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 36

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 37

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 38

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 39

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 40

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 41

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 42

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 43

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 44

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 45

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 46

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 47

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 48

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 49

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 50

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 51

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 52

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 53

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 54

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 55

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 56

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 57

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 58

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 59

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 60

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 61

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 62

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 63

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 64

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 65

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 66

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 67

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 68

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 69

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬


Slide 70

‫אימון (‪ )coaching‬זהב להתחדשות‬
‫ופיתוח העוצמה האישית‬

‫סמסטר ב'‬
‫שחר צדוק‬

‫תוכנית קורס לסמסטר ב'‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫חיים של משמעות‬
‫מהי אינטליגנציה רוחנית ולמה זה חשוב ?‬
‫תקשורת בינאישית והקשבה פעילה‬
‫פיתוח האסרטיביות ופיתוח שפה מעצימה‬
‫התמודדות עם משברים ממקום של עוצמה בדרך "אימונית"‬
‫פריצת דרך לחיים של סינרגיה‪ ,‬אהבה‪ ,‬ומשמעות‬
‫מנהיגות אישית‬
‫נתיב זהב לחיים של אושר‪ ,‬בריאות‪ ,‬סיפוק והנאה‬
‫העצמה והתחדשות עפ"י היהדות‬

‫הגדרת אימון מתוך הקוד האתי‪:‬‬

‫"אימון הינו מקצוע שייעודו השגת שינוי בר קיימא‬
‫המוביל למימוש עצמי מיטבי ולהישגים יוצאי דופן בחיו‬
‫של המתאמן בהתאם לשאיפותיו ורצונותיו"‪.‬‬

‫דגם האימון הקו‪-‬אקטיבי‬
‫הקשבה‬

‫אינטואיציה‬

‫פעולה‪ /‬למידה‬

‫הגשמה‪,‬‬
‫האיזון‬
‫והתהליך‬
‫של הלקוח‬

‫סקרנות‬

‫ניהול עצמי‬

‫השאיפה שלנו מתהליך האימון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מה נרצה לקבל עם התהליך ?‬
‫מה נעשה כדי להשיג את שאיפותינו ?‬

‫מודל אמ"ת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫אירוע – מחשבה – תגובה‬
‫מעגל ההשפעה ומעגל הדאגה‬
‫הדיבור הפנימי‬

‫במה אתה בוחר במעגל ההשפעה‬
‫או במעגל הדאגה ?‬
‫האנרגיה החיובית מגדילה את מעגל ההשפעה שלך !‬
‫דאגה‬

‫השפעה‬

‫המפנימים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המפנימים אומרים "כל דבר רע הוא באשמתי‪ .‬וכל‬
‫דבר שקורה‪ ,‬אני זה שגרמתי לכך"‪.‬‬
‫"גורלם של אחרים תלוי בי"‬
‫"לא הצלחתי במבחן כי אני לא חכמה"‬

‫המפנימים גורמים לעצמם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫לחץ‬
‫חרדה‬
‫מנבאי כישלון‬
‫‪.....‬‬

‫המחצינים‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המחצינים אינם רואים את עצמם אחראים לכל דבר‬
‫רע שקורה להם וגם לא לכל דבר טוב שקורה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬מישהו אחר עומד מאחורי כל תוצאות‬
‫בחייהם למשל‪ :‬הממשלה‪ ,‬אימא שלהם‪...‬‬
‫דוגמא‪ :‬נהג אוטובוס‪...‬‬

‫המחצין נוהג לומר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"הצלחתי בבחינה כי המבחן היה קל"‬
‫"גורלי כזה כי מתנכלים לי כל הזמן"‬

‫המחצינים גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להיות אדישים יתר על המידה‬
‫לא לקחת אחריות‬
‫להאשים אחרים ‪...‬‬

‫יד המקרה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫המשותף למחצינים ולמפנימים שתמיד ישנו אחראי‬
‫למה שקורה או אני או אחרים‪.‬‬
‫"יד המקרה" זוהי פילוספיית חיים שהכל מאלוהים ולנו‬
‫אין שום שליטה על התוצאה‪.‬‬
‫הם אינם תופסים את הדברים שאלוהים מנהל את‬
‫העולם ויש בידי האדם לשנות אותם‪.‬‬

‫אנשי "יד המקרה" גורמים לעצמם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אדישות יתר‬
‫לקבל את המציאות כפי שהיא ללא אמונה ביכולת‬
‫לשנות‬
‫הגדלת מעגל הדאגה‬
‫אין להם אמונה בטיפול כאשר הם חולים‬

‫השיח הפנימי‬
‫"אף אחד לא יכול לגרום לך לתחושת נחיתות ללא הסכמתך"‬
‫אלינור רוזוולט‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫השיח הפנימי אינו נפסק אף פעם‬
‫השיח הפנימי מתקיים בזמן אמת‬
‫השיח הפנימי גורם לשינויים פיזיולוגיים‬
‫השיח הפנימי מושפע מאוד ממוקד השליטה‬
‫השיח הפנימי נוטה להיות מונופוליסטי ושתלטן‬
‫לשיח פנימי שלילי ומעוות יש מחיר !‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫תפיסות מעוותות (עיוותי חשיבה)– ניסוי הסטודנטים‬
‫אנו יכולים להסתגל בקלות לאופן שבו אנו רואים את הדברים‪,‬‬
‫גם אנו אם אנו מביטים בעולם דרך עדשות שמעוותות לגמרי‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫מסננים‪ -‬אנו מביטים בעולם ובעצמנו דרך שורה של‬
‫מסננים‪(.‬משקפי שמש)‬
‫–‬
‫–‬

‫מסננים פנימיים‪ -‬שכליים‪,‬רגשיים‪ ,‬מילוליים הם קשורים לתפיסה‬
‫שלנו את עצמינו‪.‬‬
‫מסננים חיצוניים‪ -‬אנשים‪ ,‬מקרים וחוויות מהעבר‬

‫השיח הפנימי‬
‫‪‬‬

‫כולנו נוטים לעוות את האמת או להתעלם ממנה‪,‬‬
‫במיוחד במצבים שיש בהם איום גופני או רגשי‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬המחקר מראה שאדם שמכוונים אליו כלי‬
‫נשק‪ ,‬יתמקד בנשק ולא בדלת או באפשרויות‬
‫הבריחה‪ .‬מדוע ? משום שהשלילי צועק יותר וככל‬
‫שהוא קיצוני יותר הוא צועק יותר מאחר ואנו‬
‫מתוכנתים לשרוד‪( .‬דוגמא נוספת מיקוד באנשים‬
‫שליליים אשר סביבנו)‬

‫הצבת מטרות מול חזון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫תוצאתי או משמעותי‬
‫תחרותי או הגשמתי‬

‫חיים של משמעות‬

‫‪‬‬

‫"הדחף העמוק ביותר של האדם‪ ,‬או יותר נכון הרצון‬
‫העמוק ביותר‪ ,‬הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו‬
‫והעולם שבו הוא נמצא‪ ,‬והבנה זו היא היא הכוח‬
‫שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל‬
‫שיהיו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫שיעור ‪5‬‬

‫שיעור ‪6‬‬
‫‪‬‬

‫ריפוי עצמי בעזרת חשיבה נכונה‬
‫צריך לאהוב כדי לא לחלות (פרויד)‬

‫מהי חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫חרדה היא מצב פסיכולוגי ו‪/‬או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח‬
‫ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעיים או בלתי‬
‫מודעים‪ ,‬שהוא חש חסר אונים מולם‪.‬‬
‫פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים (מיידי)‬
‫חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‪.‬‬
‫(עתידי)‬

‫‪‬‬

‫הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או‬
‫ברח‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או‬
‫שלא ניתן להימנע ממנה‪.‬‬
‫תחושת חרדה במידה מסוימת‪ ,‬היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ‪,‬‬
‫ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת‬
‫סיגנל"‪ ,‬כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום‬
‫ממשי וכך לשרוד)‪ .‬אך ברמות גבוהות שלה‪ ,‬היא עלולה להתפתח לכדי‬
‫הפרעת חרדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫חרדה – תסמינים פיזיולוגיים‬
‫‪‬‬

‫חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים‪:‬‬
‫תסמינים פיזיולוגיים ‪ -‬כגון דפיקות לב חזקות ומהירות‪ ,‬בחילה‪ ,‬כאבים בחזה‪ ,‬קוצר‬
‫נשימה‪ ,‬כאבי בטן או כאב ראש‪ ,‬תנועות מעיים מהירות‪ ,‬צורך דחוף להטיל שתן‪,‬‬
‫טשטוש ראייה‪ ,‬סחרחורת או חולשה‪.‬‬
‫הגוף מכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח‪ ,‬וכך עולים לחץ‬
‫הדם וקצב הלב‪ ,‬ההזעה מוגברת‪ ,‬עולה זרימת הדם לקבוצות שרירים חשובות‬
‫להתמודדות זו‪ ,‬ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי‬
‫העיכול‪ .‬סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור‪ ,‬הזעה‪ ,‬רעידות‪,‬‬
‫והרחבת אישונים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תסמינים פסיכולוגיים ‪ -‬כגון אי שקט‪ ,‬מתח‪ ,‬מחשבות של פחד ודאגה חוזרות‬
‫ונשנות‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה‪ .‬התקף‬
‫פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי‪ ,‬ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית‪ ,‬למרות‬
‫שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת‪ ,‬אינם בהכרח רציונליים‪ .‬אדם החווה פאניקה‬
‫חש לרוב שהוא עומד למות או להתעלף‪ .‬אדם עשוי לבלבל בין התקף הפאניקה לבין‬
‫התקף לב‪ ,‬אסטמה ועוד‪ .‬הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד‪ ,‬אבל נעדרת‬
‫בדרך כלל אובייקט ממשי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד או חרדה ?‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫פחד ‪ -‬במצבים של פחד יש תגובה לאירוע מסוכן‬
‫מיידי וממוקד‪.‬‬
‫חרדה ‪ -‬פחד בהעדר סכנה ממשית כלומר האדם‬
‫מפחד ממשהו שיגיע אבל זה לא ממשי‪.‬‬

‫לחרדה יש ארבעה מרכיבים‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מרכיב רגשי‪ -‬קשורה לתוכן החרדה (מה אני מרגיש)‬
‫מרכיב קוגניטיבי‪ -‬דיבור הפנימי שגור לחרדה‬
‫מרכיב פיזיולוגי‪ -‬תגובה של הגוף‬
‫מרכיב התנהגותי‪ -‬בד"כ הימנעות‬

‫התקף פאניקה‪ :‬קריטריונים עפ"י ‪DSM‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫התנסות של פחד עז או מצוקה‪ ,‬במהלכה לפחות ‪ 4‬מבין התסמינים הבאים מופיעים‬
‫בפתאומיות‪ ,‬מתפתחים במהירות ומגיעים לשיאם בתוך ‪ 10‬דקות‪:‬‬
‫דופק מוגבר או פרפורים בלב‬
‫הזעה‬
‫רעידות‬
‫תחושת מחנק‬
‫קוצר נשימה‬
‫לחץ בחזה‬
‫בחילה או סחרחורת‬
‫תחושת חוסר יציבות‪" ,‬על סף עילפון"‬
‫דפרסונליזציה (תחושת ניתוק מהעצמי) או דריאליזציה (תחושת ניתוק מהמציאות)‬
‫פחד לאבד שליטה או להשתגע‬
‫פחד למות‬
‫תחושות נימול (איברים ש"נרדמים")‬
‫גלי חום או צמרמורות‬
‫מה שמאפיין את התקפי פניקה הם לא מופיעים באופן גלוי לטריגר מסויים‪.‬‬

‫ההבדל בין פוביה לפחד‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫פוביה – הוא פונה לעזרה‪ ,‬כי יש פגיעה מספיק גדולה‬
‫בחיו‬
‫פחד – הוא לא פונה לעזרה כי הוא חי עם הפחד‬

‫בריאת האדם‬
‫‪‬‬

‫פרק א'‪ :‬כז וַיִּב ְָרא אֱ ִּ‬
‫ֹלהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם ְב ַצלְמֹו‪ְ ,‬ב ֶצלֶם‬
‫אֱ ִּ‬
‫ֹלהים ב ָָרא אותֹו‪ָ :‬זכָר ּונ ְֵקבָה‪ ,‬ב ָָרא אותָ ם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פרק ב' ‪ :‬ז וַיִּיצֶר י ְהו ָה אֱ ִּ‬
‫לוהים אֶ ת‪-‬הָ ָאדָ ם‪ ,‬עָ פָ ר ִּמן‪-‬‬
‫הָ אֲ דָ מָ ה‪ ,‬וַיִּ ַפח ב ַ‬
‫ְאפָ יו‪ ,‬נִּשְ ַמת ַחיִּים; וַי ְִּהי הָ ָאדָ ם‪ְ ,‬לנֶפֶ ש‬
‫ַחיָה‪.‬‬

‫האדם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫באדם ‪ 7‬טריליון תאים‬
‫בכל תא כ‪ 6 -‬מיליון סוגים של רובוטים‬
‫לכל "רובוט" – ‪ 4‬מיליון תוצרים‬
‫הצבא החזק ביותר בעולם הוא מערכת חיסונית של האדם‬
‫ה‪ DNA -‬מכיל מידע עצום הנקרא ‪ 18,000‬פעם בדילוגים‬
‫שונים ומכיל את כל המידע אודות האדם‬
‫ניתן לנבא ע"י ה‪ DNA-‬מחלות (ב‪)80% -‬‬
‫ב‪ DNA -‬כרומוזומים בהם יש שעון חול של תוחלת חיינו‪.‬‬
‫ד"ר אהרון לוי‪ -‬סוד הגנום האנושי – הנדסה גנטית‪ ,‬ויצמן ובקנדה‪.‬‬

‫טבעה של מחלה‬
‫‪ ‬חיידקים מזיקים לבני אדם רק כאשר הגוף מהווה‬
‫קרקע פוריה עבורם‪.‬‬
‫סר מאקפרלאן ברנט‪ ,‬שזכה בפרס נובל על עבודתו‬
‫בתחום האימונולוגיה (תורת החיסון)‪ ,‬הכריז כי בכל‬
‫יום ויום עשויים להימצא בתוך גופינו לפחות ‪100,000‬‬
‫תאים בעלי פוטנציאל סרטני‪ .‬אבל למרבה המזל‬
‫מערכת החיסון שלנו משמידה אותם‪ .‬בהמשך טען‬
‫שאנו נדבקים בצננת (ללא סימנים)‪ ,‬בממוצע אחת‬
‫לחודש‪.‬‬

‫על מידת הכעס‬

‫(רמב"ם‪ ,‬הלכות דעות‪ ,‬פר' ב‪ ,‬הל' ג)‬

‫וכן הכעס מדה רעה היא עד למאוד‪ ,‬וראוי לאדם‬
‫שיתרחק ממנה עד הקצה האחר‪ ,‬וילמד עצמו שלא‬
‫יכעוס ואפילו על דבר שראוי לכעוס עליו‪ ...‬אמרו‬
‫חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה‪.‬‬
‫ואמרו שכל הכועס אם חכם הוא‪ ,‬כל חכמתו מסתלקת‬
‫ממנו‪ ,‬ואם נביא הוא‪ ,‬נבואתו מסתלקת ממנו‪ ,‬ובעלי‬
‫כעס אין חייהם חיים‪.‬‬

‫הכעס‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיהיה את מי להאשים‬
‫הרגשה של קרבן‬

‫אלימות‬

‫רגשות‬
‫שליליים‬

‫כעס במקורות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"והסר כעס מליבך‪ ,‬והעבר רעה מבשרך“ קהלת יא‬
‫"כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו" אגרת הרמבן‬
‫כעס=כעת הס‬
‫עכס= שם נרדף לנחש "אפעה"‬

‫למה לספור עד ‪?10‬‬

‫לב –‬
‫‪10‬‬
‫מוח ‪ -‬מחשבה‬
‫כליות ‪ -‬פעולה‬

‫רגשות שליליים‬

‫רגשות חיוביים‬
‫אהבה‬
‫שאיפה‬
‫התלהבות‬
‫חופש‬
‫אושר‬
‫שמחה‬
‫תיקווה‬
‫רומנטיקה‬

‫רגשות שליליים‬
‫שנאה‪ ,‬קנאה‬
‫רגשי ‪ -‬אשם‬
‫אכזבה‪ ,‬טינה‬
‫כשלון‪ ,‬בושה‬
‫תסכול‪ ,‬עלבון‬
‫חשדנות‪ ,‬נקם‬
‫רחמים עצמיים‬
‫חוסר‪-‬פרגון‬
‫דאגה‪ ,‬פחד‬
‫אמונה‪-‬טפלה‬
‫תאוות בצע‬
‫רגשות חיוביים רגשות שליליים‬

‫השאלה‬
‫‪‬‬

‫נשאלת השאלה איננה אם חיידקים ונגיפים גורמים‬
‫למחלות‪ ,‬אלא מדוע הם גורמים מחלה אצל אנשים‬
‫מסוימים ואצל אחרים לא ?‬

‫מתח והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מתח מדכא את המערכת החיסונית!‬
‫מייקל פלאוט (מדען אמריקני)חקר את השפעות‬
‫המתח הנפשי על מערכת חיסונית של עכברים‪.‬‬
‫כאשר בודדו את העכברים מבני מינם וכאשר עמעמו‬
‫להם את האורות יצור הנוגדנים שלהם ירד‪.‬‬

‫מתח‪ ,‬סרטן והמערכת החיסונית‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫בשנות השבעים גילה ורנון רילך‪ ,‬חוקר כי בניסויים לפתח סרטן‬
‫השד בעכברושים‪ ,‬ניתן לשנות את שיעור המחלה מ‪ 7% -‬ל‪-‬‬
‫‪ 92%‬אך ורק ע"י שינוי חשיפתם למתח!‬
‫‪ 1986‬נסתיים מחקר בן ‪ 4‬שנים עם ‪ 2,613‬נשים ונמצא קשר‬
‫בים מחלת סרטן השד למתח‪.‬‬
‫‪ 1926‬חקרה אלידה אוונס‪ ,‬את גורמי הסרטן ונדהמה לגלות כי‬
‫כל החולות שלה שחלו בסרטן השד סבלו בתקופה שלפני‬
‫מחלתן מאובדן מערכת יחסים חשובה בחייהן‪.‬‬

‫אז מה גורם לנו לחלות ?‬
‫‪‬‬

‫בשנת ‪ 1969‬בדקו חוקרים תומאס הולמס וריצ'ארד‬
‫רהי‪ ,‬אירועים שהחשו‪ ,‬כמשוער‪ ,‬קיומן של מחלות אצל‬
‫קבוצה של ‪ 5,000‬משתתפים‪ .‬הם קבעו מס' גורמים‬
‫פוטנציאליים להווצרות מחלות‪ ,‬לכל אחת מצורות‬
‫המתח‪.‬‬

‫מתח טוב ומתח רע‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫דוגמאות למתח טוב‪ :‬טיפוס על הרים‪ ,‬נהגי מירוצים‪,‬‬
‫מתח כתמריץ להישגים‪....‬‬
‫מתח טוב הוא יכול לשמש כזרז פעיל לריפוי ממחלה‪.‬‬

‫אז מי עלול להיפגע ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫החווים תחושת אבדון‬
‫שאינם בעל יכולת להגן על עצמם‬
‫בעלי שנאה עצמית‬
‫מתח ביחסים עם הוריהם‬
‫דימוי עצמי נמוך‬
‫דחויים ע"י החברה‬
‫מרדף עצמי כפייתי (ביקורת עצמית)‬

‫כח הריפוי של האהבה‬
‫‪ ‬לאהבה יש כח מרפא יותר מכל גורם אחר!‬
‫‪" ‬האהבה היא המעורר החזק מכל של המערכת‬
‫החיסונית‪ .‬הגברת רמות ההמוגלובין בדם‪,‬‬
‫מתאפשרת ע"י אהבה עצמית ושל אחרים! האמת היא‬
‫שבכוחה של אהבה לרפא‪.‬‬
‫(אהבה‪ ,‬רפואה וניסים פרופ' ברני סיגל)‪.‬‬
‫‪ ‬גם מחשבות על אהבה וצפייה בסרטי אהבה מעלות‬
‫את רמות של ההמוגלובין‪.‬‬
‫‪ ‬גידול חיות מחמד תורם לריפוי אנשים חולים‬

‫משמעות החולי‬
‫‪ ‬אדם חולה עובר טלטלה רצינית ואם מחלתו חמורה‪,‬‬
‫הוא חדל לנהוג כמנהגו מימים ימימה‪.‬‬
‫אולי זוהי בדיוק הסיבה שכך זה קורה‪ ,‬כי בכך נפגם‬
‫התפקוד הביולוגי שלו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫החולי זהו סימן שאנו לא רואים מה שעלינו לראות‪,‬‬
‫ולא מאפשרים לעצמנו לערוך שינויים שעלינו לעשות‪,‬‬
‫תוך קבלה של מה שעלינו לאמץ‪ ,‬אם יש לנו רצון‬
‫להגיע לשלמות‪ ,‬ולהיות מי שבאמת אנחנו‪( .‬יונג)‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫לתסמינים לא נוחים ואפילו מעיקים‪ ,‬יש מטרה‪ .‬אלה‬
‫הם נסיונותיה של הנפש‪ ,‬המבקשת לרפא את עצמה‬
‫ולכוון אותנו לשינויים הכרחיים שעלינו לעשות בחיינו‬
‫ובצורת החשיבה שלנו‪.‬‬

‫החולי והנפש‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫"עד שהתאוששתי‪ ,‬היה לי זמן לחשוב ולהרגיש‪,‬‬
‫לדאוג לעצמי בלבד ולא לעמוד בציפיות של אחרים‪,‬‬
‫לקבל את עצת אלה שאמרו לי לקחת את החיים‬
‫בקלות ולא לסחוט את עצמי‪.‬‬
‫זה היה שינוי של ‪ 180‬מעלות מדרך חיי עד‬
‫שהתאשפזתי! הייתי זקוק למנוחה‪ ,‬אבל לא הייתי‬
‫מסוגל להעניק אותה לעצמי לפיכך נאלץ גופי לעשות‬
‫זאת עבורי"‪( .‬ציטוט של חולה מתוך הספר ריפוי עצמי)‬

‫קארל סימונטון‬
‫ציין ‪ 5‬אמרות של חולים שהבינו כי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫איננו מבטאים את הצרכים שלנו ונוהגים כאילו לא מגיע לנו‪.‬‬
‫מה שמניע אנשים זה עומס עבודה‪ ,‬חרדות חמדנות או‬
‫שאפתנות‪.‬‬
‫יש מי שאין לו קשר עם הקצב האישי ועם תהליכים שפוקדים‬
‫את גופו‪.‬‬
‫האדם חסר מודעות לגופו והוא נחשף למתח מיותר‪.‬‬
‫בצורה כזאת עשוי אדם להמשיך לנעוץ מסמרים בארון המתים‬
‫של עצמו‪.‬‬

‫כיצד נרפא את עצמינו ?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הרפיית מתח‬
‫ניקוי מרעלים‬
‫טיפוח מערכת החיסונית‪ ,‬חיזוק חיוניות הגוף‬
‫סילוק השלילי מתוכנו‪ ,‬חיזוק החיובי בתוכנו‪ ,‬דמיון‬
‫מודרך על בריאות‪ ,‬אהבה עצמית גוברת‪ ,‬מתן ביטוי‬
‫לרגשות הקשבה לקול הפנימי של עצמי‪.‬‬

‫שאל את עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫האם אני נמצא‪/‬ת במקום בו אני רוצה להיות ?‬
‫האם אני חי‪/‬ה עם האדם שעמו אני רוצה להזדקן ?‬
‫האם אני עושה מה שאני באמת רוצה לעשות ?‬

‫דרכים לשמירה על בריאות תקינה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫נטילת אחריות על הבריאות שלנו‬
‫התחייבות לטיפול וטיפוח עצמנו בכל הרמות‪ ,‬מדי יום‪.‬‬
‫רגישות גבוהה יותר לשינויים ברמות אנרגיה והצרכים‬
‫שלנו‪.‬‬
‫נטילת פסקי זמן יומי‪ ,‬כדי להירגע ולהתחבר לעצמינו‬
‫הבחירה להיות חיובי‬

‫דרכים לשמירה על בריאות טובה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫ירידה ממצבי מתח‬
‫קבלת הרגשות שלנו יהיו אשר יהיו‬
‫כושר להיות שמחים ולא עצורים בביטוי רגשות‪,‬‬
‫ומציאת דברים שמהנים אותנו‪.‬‬
‫הכושר לאהוב‪ ,‬לסלוח ולקבל את האחרים‪.‬‬
‫ללמוד יותר על עצמינו‪ ,‬מי אנחנו ומה דרוש לנו שנהיה‬
‫מאושרים‪.‬‬

‫שאל עצמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מהי בריאות טובה (מרכיבי הבריאות שלנו)‬
‫מה הם שדוני הבריאות שלנו ?‬
‫מהם ההרגלים החדשים שלנו כדי להגיע לבריאות‬
‫טובה ?‬

‫סיום‬

‫דימוי עצמי ‪Self Image‬‬

‫הדימוי העצמי קשור‬
‫במיומנויות או כישורים‬
‫בלבד‪ .‬איך אני נתפס‬
‫בעיני עצמי‪ ,‬או בעיני‬
‫אחרים‪ ,‬כאשר אני עושה‬
‫פעולה כל שהיא‪.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬עצמי‪ ,‬בטחון‬
‫ביכולתי לחשוב‪ ,‬בטחון ביכולתי‬
‫להתמודד עם האתגרים הבסיסיים‬
‫של החיים‪.‬מוח שסומך על עצמו‪.‬‬

‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬

‫הערכה‪-‬עצמית ‪Self-Esteem‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון‬
‫בזכותי להצלחה ואושר‪ ,‬תחושה שיש‬
‫לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות‬
‫מאושר‪ .‬אני רשאי וזכאי לעמוד על‬
‫צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר‬
‫שנולדתי אתה‪.‬‬

‫‪Self-Esteem‬‬
‫עצמית‬
‫הערכה‪-‬‬
‫בטחון‬
‫בטחון ביכולתי לחשוב‪,‬‬
‫עצמי‪,‬‬
‫‪ .1‬הרגשת‪-‬בטחון‪ ,‬בטחון‪-‬‬
‫ביכולתי להתמודד עם האתגרים הבסיסיים של החיים‪ .‬מוח‬
‫‪If it is to be, it is up to me.‬‬
‫שסומך על עצמו‪.‬‬
‫‪ .2‬הרגשה‪-‬פנימית‪ ,‬אמונה‪ ,‬בטחון בזכותי להצלחה ואושר‪,‬‬
‫תחושה שיש לי ערך‪ ,‬תחושה שגם לי מגיע להיות מאושר‪ .‬אני‬
‫רשאי וזכאי לעמוד על צרכי ועל רצונותיי‪ ,‬להגשים את ערכי‬
‫וליהנות מפרי מאמצי‪ .‬זכות לאושר שנולדתי אתה‪.‬‬

‫תמציתה של ההערכה‪-‬העצמית היא‬

‫בטחונו של אדם בנפשו‪ ,‬וידיעתו שהוא ראוי לאושר‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪I‬‬

‫אין כמוך‪ ,‬אתה אחד יחיד ומיוחד‪.‬‬
‫כל אדם הוא פלא יחיד במינו‪ ,‬כל אדם מיוחד במה שהינו‪.‬‬
‫אני אחד יחיד ומיוחד‪ ,‬אני בסדר‪ ,‬אתה בסדר‪.‬‬

‫יש לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית‪.‬‬
‫"ואהבת לרעך כמוך“‬
‫"אל תהיה רשע בפני עצמך"‪" ,‬אם אין אני לי‪ ,‬מי לי?"‬
‫"אני אוהב את עצמי ומקבל את עצמי בדיוק כפי שאני"‬
‫יש לומר משפט זה כמה שיותר פעמים‪ ,‬מינימום ‪ 21‬יום‪.‬‬

‫כלים לפתח הערכה‪-‬עצמית גבוהה ‪II‬‬
‫לפתח את ההערכה‪-‬העצמית של‬

‫אחרים‪.‬‬

‫לפרגן‪ ,‬לעודד‪ ,‬לתמוך‪ ,‬לתת מלה טובה‪.‬‬

‫תן ‪100%‬‬

‫מעצמך‪ .‬בעבודה עם בני‪-‬זוג‪ ,‬וילדים‪.‬‬

‫הייה אמיץ בחזון שלך‪.‬‬
‫עשה את מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫אל תבטל את עצמך בפני אחרים‪.‬‬

‫חשיבה חיובית‪.‬‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "אתגר"‬
‫במקום "בעיה" אפשר לחשוב על "הזדמנות חדשה"‪.‬‬

‫ריפוי עצמי – המשך‬

‫ללמוד להתרפות‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫להתרפות ולוותר על השליטה – אמצעי נפלא‬
‫להפחתת בסטרס‪.‬‬
‫מה שאתם מתנגדים לו נשאר‪ ,‬מה שאתם מקבלים‬
‫נעשה קל יותר!‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫אנו אולי בעלי ייחוד בין היצורים החיים על פני אדמות‬
‫בהיותינו החיה הדואגת‪ .‬אנו מעבירים את חיינו‬
‫בדאגה‪ ,‬חוששים מן העתיד‪ ,‬לא מרוצים מן ההווה‪ ,‬לא‬
‫מסוגלים לקבל את המחשבה על המוות‪ ,‬לא מסוגלים‬
‫לשבת בשקט‪.‬‬

‫‪ -‬לואיס תומס‪ ,‬רופא‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫"אני לא מעז לעשות את זה"‬
‫"אני מפחד"‬
‫"אינני יכול שלא לחוש מפוחד"‬
‫אני חוששת מדחייה"‬
‫"מוכרחים להיזהר תמיד"‬
‫"מה יקרה אם‪"...‬‬
‫"אני יכול למות מזה"‬
‫"התקף חרדה עוד יקרה"‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫הנפש המודאגת מתריעה בפנינו ללא הפסק על סכנות‬
‫החיים‪ .‬במקום שהאדם ימצא פתרונות יצירתיים‬
‫לבעיות פוטנציאל‪ ,‬עלולות מחשבות חרדה לקבע אותו‬
‫בתלם נוקשה וחסר רחמים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אנשים חרדים משתדלים לפצות את עצמם פיצוי יתר‬
‫על ידי כך שהם מנסים להיות מאושרים "חיוביים" כל‬
‫הזמן‪ .‬זה איננו תהליך טבעי ובדרך כלל גם לא יצרני‪.‬‬

‫הנפש המודאגת‬
‫‪‬‬

‫יש אנשים שמשתמשים בדאגה כסימן לכך שהם‬
‫באמת אוהבים ושאכפת להם‪ .‬ההיגיון שמאחורי גישה‬
‫זו אומר‪ ,‬שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לדאוג‬
‫לו‪ ...‬באמצעות הדאגה לא תוכל להשיג דבר‪ ,‬והיא‬
‫יכולה להפוך לנטל על שכמם של מושאי הדאגה‪.‬‬

‫ההבדל בין חשש לדאגה‬
‫‪‬‬

‫חשש‪ -‬ביטוי טבעי ליכולתכם לשלוט בגורלכם‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬

‫כח‬
‫השפעה‬
‫מוטיבציה‬

‫חרדה‪ /‬דאגה‪ -‬דאגה צומחת מתחושה של חוסר אונים‬

‫הדאגה‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הדאגה באה מתוך זה שאתם מדמיינים את הכאב‬
‫הבלתי נסבל הכרוך ב‪ ...‬או שאתם מתארים את‬
‫עצמכם בתוך אסון או בלגן‪...‬‬
‫היסוד הבסיסי לכל הדאגות הוא הפחד המתמיד מכך‬
‫שאין לכם שליטה על עתידכם‪.‬‬
‫הדאגה היא העונש שאנו מטילים על עצמנו בגלל‬
‫הפחד הזה‪.‬‬

‫כיצד נתגבר על הפחד‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫עליכם להתעמת עם פחדכם מפני חוסר השליטה על‬
‫חייכם במצבים קשים‪.‬‬
‫קבלו אותו כפי שהוא והמשיכו לעסוק בדברים‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫חרדה שאינה פגה‪ .‬בכל מקרה היא דורשת אבחון‬
‫מקצועי!‬

‫חופש רגשי‬
‫‪‬‬

‫"האחרונה שבחירויות האדם היא הבחירה‪ ,‬שבוחר‬
‫האדם את גישתו כלפי מערכת נסיבות נתונה‪ ,‬בחירתו‬
‫את דרכו שלו"‪ .‬ויקטור פרנקל‬

‫חופש רגשי‬
‫‪ ‬האם אנשים אחרים יכולים לגרום לכם בקלות לחוש‬
‫מאוימים ?‬
‫חופש רגשי הוא הכרה בכוחכם להשיב‪ ,‬ולא רק להגיב‪.‬‬
‫התגובות הרגשיות אינן צריכות להיות נוקשות ואוטומטיות‪.‬‬

‫בן הזוג מגיע מתוח ‪ ----‬אתם מרגישים אשמים‬