Transcript ישיבת ועדת החינוך של הכנסת בנושא פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר מכון המחקר מאגר מוחות 27 במרץ.

‫ישיבת ועדת החינוך של הכנסת‬
‫בנושא פערי ייצוג נשים במסלולי פוסט דוקטורט‬
‫ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר‬
‫מכון המחקר מאגר מוחות‬
‫‪ 27‬במרץ ‪2011‬‬
‫סדר הדברים‬
‫‪ .1‬יוזמי המחקר‬
‫‪ .2‬עורכי המחקר‬
‫‪ .3‬מטרות המחקר‬
‫‪ .4‬מתודולוגיה‬
‫‪ .5‬רקע תיאורטי ומחקרי‬
‫‪ .6‬פוסט דוקטורט כחסם בפני נשים באקדמיה בישראל‬
‫‪ .7‬ממצאי סקר בקרב נשים באקדמיה הישראלית‬
‫‪ .8‬סיכום ומסקנות‬
‫ח"כ גילה גמליאל – סגנית השר לקידום צעירים‪,‬‬
‫סטודנטים ונשים‬
‫הגב' ורד סויד מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה‬
‫במשרד ראש הממשלה‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬מאגר מוחות ‪ -‬מכון מחקר וייעוץ בינתחומי בע"מ‬
‫בניהולם של‪:‬‬
‫◦ פרופ' יצחק כ"ץ – מנכ"ל‬
‫◦ פרופ' ברוך מבורך – מנהל מדעי‬
‫◦ ד"ר אמיר הורקין – מנהל המחקר‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫למאגר מוחות ניסיון עשיר בעריכת סקרי דעת קהל‪ ,‬סקרי שביעות‬
‫רצון לקוחות (חיצוניים ופנימיים)‪ ,‬מחקרי שוק ובדיקות כדאיות‪,‬‬
‫תכנון ויעוץ אסטרטגי ואבחון ארגוני‪ ,‬עבור מגוון רחב של מוסדות‬
‫וארגונים בסקטורים הציבורי (ממשלתי ושלטון מקומי)‪ ,‬העסקי‬
‫והוולונטרי‪ ,‬ועבור אמצעי התקשורת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬‬
‫לבחון את מעמדן של נשים בעלות תואר שלישי המועסקות‬
‫באקדמיה הישראלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לעמוד על החסמים העומדים בפני נשים אלו במסלולי הקידום‬
‫לקבלת קביעות ולהתקדמות לדרגות בכירות באקדמיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לבחון האם‪ ,‬הדרישה לצאת ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל‪ ,‬מהווה‬
‫חסם משמעותי בפני קידום נשים באקדמיה? (ובאיזו מידה?)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סקירת ספרות תיאורטית ומחקרית בנושא‪ ,‬בישראל ובעולם‪.‬‬
‫איסוף‬
‫נתונים‬
‫פורמאליים‬
‫וגלויים‬
‫ממגוון‬
‫מקורות‬
‫(הלמ"ס‪ ,‬מל"ג‪ ,‬נתוני מוסדות הלימוד‪ ,‬מחקרי מכון המחקר של הכנסת‪ ,‬ועוד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ראיונות‪-‬מומחים‪ 12 :‬ראיונות מובנים עם בעלי תפקידים (גברים‬
‫ונשים)‪ ,‬ועם חוקרות ומרצות בדרגות שונות באקדמיה הישראלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סקר‪-‬אינטרנטי בקרב ‪ 103‬נשים המועסקות כחוקרות ומרצות‬
‫בדרגות שונות באקדמיה הישראלית‪ ,‬על מוסדותיה‪.‬‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬במכללות ציבוריות מתוקצבות ובמכללות פרטיות‬
‫(להלן‪ :‬אוכלוסיית המחקר)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪ .‬המושג "תקרת הזכוכית"‬
‫ב‪ .‬מיפוי חסמים‬
‫ג‪ .‬דרכי התמודדות עם תקרת הזכוכית‬
‫ד‪ .‬מעמד הנשים באקדמיה בישראל (נתוני הלמ"ס ומל"ג)‬
‫‪7‬‬
‫‪ ‬המונח נטבע לראשונה ע"י ‪ Nora Frenkiel‬ב‪1984-‬‬
‫במאמר במגזין האמריקאי ‪.Adweek‬‬
‫‪‬‬
‫'תקרת הזכוכית' הינה כינוי לתופעה לפיה ישנו מחסום בלתי נראה‬
‫המונע מנשים להתקדם משלב מסוים בארגון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחסום זה מורכב מכלל החסמים המבוססים על דעות קדומות‬
‫(אישיות או ארגוניות) המונעים מפרטים מוכשרים להתקדם‬
‫בארגון לתפקידי ניהול‪ .‬לרוב זו איננה אפליה מכוונת‪ ,‬אלא תוצאה‬
‫של מערכת התנהגויות ונורמות אשר לא תמיד האדם מודע אליהן‬
‫(רונית קרק‪.)1999 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫לפי קנטר (‪Kanter (1977‬‬
‫לפי לילי זמיר – הלפרט (‪)2002‬‬
‫‪ .1‬חשיבה סטריאוטיפית והעדפת‬
‫הדומה בתנאי אי וודאות‬
‫‪ .1‬היעדר מספיק נשים בדרגי הביניים‬
‫"שידפקו על תקרת הזכוכית"‬
‫‪ .2‬ההרכב החברתי והנצחת המיעוט‬
‫בתהליך מעגלי‬
‫‪ .2‬חוקי העבודה השוויוניים‬
‫המיטיבים לכאורה עם הנשים אך‬
‫למעשה מנציחים את אפלייתן‬
‫‪ 3‬אופי התפקידים הפורמאליים‬
‫שנשים ממלאות מספק פחות‬
‫הזדמנויות ונגישות מוגבלת למשאבים‬
‫‪ .3‬היעדר נוכחות נשית ב'תרבות‬
‫הפרוזדורים' של כל ארגון‬
‫‪ .4‬דימוי עולם הניהול והמושג הצלחה‬
‫כעולם של גברים‬
‫‪ .4‬האתוס הגברי כעיקרון הסוגר את‬
‫תחום הניהול הבכיר בפני נשים‬
‫‪9‬‬
‫לפי רונית קרק (‪)1999‬‬
‫לפי לילי זמיר–הלפרט (‪)2002‬‬
‫‪ .1‬פעולות הממוקדות בנשים‬
‫עצמן ובהעצמתן‬
‫‪ .1‬השתחררות הנשים מ"מוסד‬
‫האימהות" והחלפתו ב"חוויית‬
‫האימהות"‬
‫‪ .2‬חינוך שוויוני שיאפשר דיאלוג‬
‫מגדרי‬
‫‪ .2‬פעולות הממוקדות בחוק‪,‬‬
‫כגון "העדפה מתקנת"‬
‫‪ .3‬שינויים ארגוניים‪ ,‬מבניים‬
‫וניהוליים‬
‫‪10‬‬
‫ד‪ .‬מעמד הנשים באקדמיה בישראל‬
‫‪75%‬‬
‫שיעור מקבלות תואר שלישי בישראל לפי שנה‬
‫‪65%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪2004/5‬‬
‫‪11‬‬
‫‪2005/6‬‬
‫‪2006/7‬‬
‫‪2007/8‬‬
‫‪2008/9‬‬
‫‪ 1,302‬מקבלים בשנה‬
‫תואר שלישי‪ ,‬ומהם‬
‫‪ )669( 51.4%‬נשים‪.‬‬
‫*ממוצעים לשנים ‪2004-2008‬‬
‫אחוז מקבלות תואר שלישי בישראל לפי פקולטות‬
‫*ממוצע השנים ‪2005-2007‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪58.9%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪47.2%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪60.8%‬‬
‫‪64.8%‬‬
‫‪49.8%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪27.0%‬‬
‫‪29.8%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫הנדסה‬
‫ואדריכלות‬
‫‪12‬‬
‫משפטים‬
‫מדעי הטבע‬
‫ומתמטיקה‬
‫חקלאות‬
‫מדעי הרוח‬
‫מדעי‬
‫החברה‬
‫רפואה‬
‫‪50.60%‬‬
‫‪55.90%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪33.10%‬‬
‫‪29.20%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫אחוז הנשים בסגל הזוטר‬
‫גדול פי‪ 1.7-‬מאחוז‬
‫הנשים בסגל האקדמי‬
‫הבכיר בישראל‪.‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫פער של כ‪.22%-‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫*ממוצעים לשנים ‪2004-2008‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מכללות‬
‫אוניברסיטאות‬
‫‪-10.0%‬‬
‫‪-20.0%‬‬
‫‪-30.0%‬‬
‫‪13‬‬
‫‪-21.40%‬‬
‫הפער בין זוטר לבכיר‬
‫‪-22.80%‬‬
‫סגל בכיר‬
‫סגל זוטר‬
‫אחוז נשים בסגל הבכיר לפי פקולטה ‪2009‬‬
‫‪38.1%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪38.3%‬‬
‫‪38.7%‬‬
‫‪35.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫‪25.0%‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪15.0%‬‬
‫‪14.1%‬‬
‫‪16.0%‬‬
‫‪17.7%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪5.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫מתמטיקה‬
‫הנדסה‬
‫ואדריכלות ומדעי הטבע‬
‫חקלאות‬
‫משפטים‬
‫רפואה‬
‫מדעי‬
‫החברה‬
‫*ב‪ 2009-‬אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר ‪.26.7%‬‬
‫*‪ 2,922‬מ‪.10,945-‬‬
‫*שיעור הגברים גדול פי‪ 3-‬לערך משיעור הנשים‬
‫‪14‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪55.0%‬‬
‫‪62.8%‬‬
‫‪61.0%‬‬
‫‪41.5%‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪30.3%‬‬
‫‪24.7%‬‬
‫‪17.6%‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪20.4%‬‬
‫‪25.0%‬‬
‫‪22.4%‬‬
‫‪7.5%‬‬
‫‪6.4%‬‬
‫‪22.6%‬‬
‫‪12.1%‬‬
‫‪0‬‬
‫מדעי הרוח‬
‫מדעי החברה‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫משפטים‬
‫רפואה‬
‫‪-9.9%‬‬
‫‪-30.3%‬‬
‫‪-43.4%‬‬
‫‪-40.4%‬‬
‫מתמטיקה‬
‫ומדעי הטבע‬
‫חקלאות‬
‫‪-18.6%‬‬
‫הנדסה‬
‫ואדריכלות‬
‫‪-10.5%‬‬
‫‪-34.0%‬‬
‫‪-0.6‬‬
‫הפער בין מרצה לפרופ' מן המניין‬
‫מרצה‬
‫פרופ' מן המניין‬
‫*אחוז הנשים בסגל האקדמי הבכיר ‪.26.7%‬‬
‫*מזה‪ 51.3% ,‬בדרגת מרצה ו‪ 13.6%-‬בדרגת פרופ' מן המניין‪.‬‬
‫*שיעור נשים בדרג מרצה גדול פי‪ 4-‬לערך‪ ,‬משיעור נשים בדרג פרופ' מן המניין‬
‫*ממוצע פקולטות‪ ,‬נתוני ‪2009‬‬
‫‪15‬‬
‫ייצוג נשים בסגל האקדמי במדינות אירופה ובישראל‬
‫לפי דרגה אקדמית ב‪( 2004-‬באחוזים) לפי מרכז המחקר של הכנסת‬
‫מדינה‬
‫דרגת כניסה‬
‫דרגת ביניים ‪1‬‬
‫דרגת ביניים ‪2‬‬
‫דרגה עליונה‬
‫אסטוניה‬
‫‪49.2‬‬
‫‪66.6‬‬
‫‪56.6‬‬
‫‪37.1‬‬
‫‪17.2‬‬
‫רומניה‬
‫‪42.9‬‬
‫‪55.2‬‬
‫‪N.A.‬‬
‫‪49.1‬‬
‫‪29.1‬‬
‫שבדיה‬
‫‪42.5‬‬
‫‪50.0‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪38.6‬‬
‫‪16.1‬‬
‫בריטניה‬
‫‪41.2‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪46.1‬‬
‫‪31.2‬‬
‫‪15.9‬‬
‫האיחוד האירופי‬
‫‪36.4‬‬
‫‪43.3‬‬
‫‪42.0‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪15.3‬‬
‫הונגריה‬
‫‪36.3‬‬
‫‪36.7‬‬
‫‪46.0‬‬
‫‪30.9‬‬
‫‪15.4‬‬
‫טורקיה‬
‫‪35.7‬‬
‫‪41.6‬‬
‫‪40.5‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪25.5‬‬
‫צרפת‬
‫‪32.9‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪N.A.‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪16.1‬‬
‫קפריסין‬
‫‪31.0‬‬
‫‪33.5‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪17.2‬‬
‫‪10.2‬‬
‫שווייץ‬
‫‪30.8‬‬
‫‪41.3‬‬
‫‪33.8‬‬
‫‪23.3‬‬
‫‪16.5‬‬
‫מלטה‬
‫‪26.6‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪14.2‬‬
‫‪31.7‬‬
‫‪2.3‬‬
‫ישראל‬
‫‪24.6‬‬
‫‪44.7‬‬
‫‪33.6‬‬
‫‪21.6‬‬
‫‪10.6‬‬
‫‪ 12‬מ‪12-‬‬
‫‪ 5‬מ‪12-‬‬
‫‪ 9‬מ‪10-‬‬
‫‪ 11‬מ‪12-‬‬
‫‪ 10‬מ‪12-‬‬
‫דירוג ישראל‬
‫‪16‬‬
‫סה"כ‬
‫דרגה אקדמית‬
‫שיעור‬
‫הנשים‬
‫בדרגת פרופ' מן‬
‫המניין ‪13.6%‬‬
‫שיעור הנשים‬
‫בסגל האקדמי‬
‫‪26.7%‬‬
‫שיעור הנשים בסגל‬
‫האקדמי הזוטר ‪50.6%‬‬
‫שיעור מקבלות תואר שלישי‬
‫‪51.4%‬‬
‫‪17‬‬
‫*בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל‬
‫*ממוצע שנים ‪2004-2008‬‬
‫גברים‬
‫‪50% ,‬‬
‫נשים‪,‬‬
‫‪50%‬‬
‫נשים‬
‫פרופ' מן‬
‫המניין ‪10.6%‬‬
‫נשים פרופ' חבר‬
‫‪21.6%‬‬
‫נשים ‪ -‬מרצה בכיר‬
‫‪33.6%‬‬
‫נשים ‪ -‬מרצה ‪44.7%‬‬
‫‪18‬‬
‫*בהתייחס לאוניברסיטאות בישראל‬
‫*נתוני ‪ .2004‬מרכז המחקר של הכנסת‬
‫גברים‬
‫‪50% ,‬‬
‫נשים‪,‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪‬‬
‫פוסט דוקטורט ‪ -‬תקופת לימודים ומחקר עצמאית‪ ,‬לאחר קבלת‬
‫תואר דוקטור‪ ,‬בדרך כלל במוסד אחר מאשר זה שבו הושלמו‬
‫החובות לקבלת התואר השלישי (דוקטורט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדרישה לפוסט דוקטורט אינה דרישה פורמאלית של המל"ג‪ ,‬אלא‬
‫נהוגה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה בארץ‪ ,‬במטרה לתרום‬
‫ליצירת קשרי עבודה חדשים והפריה עתידית‪ ,‬כשלב מובנה‬
‫בתהליכי הסוציאליזציה וההשתלבות בעולם ובקריירה האקדמית‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫רבקה כרמי‪ ,‬נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב (‪:)2006‬‬
‫"באקדמיה ישנם חסמים מובנים להתקדמות נשים‪:‬‬
‫‪ .1‬שיטת הקביעות‬
‫דורשת כמות מסוימת של מחקרים ופרסומים בתקופה של ‪ 5-6‬שנים‪,‬‬
‫מקשה על נשים‪ ,‬מכיוון שזו בדיוק התקופה בה 'השעון הביולוגי מתקתק'‪.‬‬
‫‪ .2‬העדיפות שניתנת לבעלי פוסט‪-‬דוקטורט מאוניברסיטה בחו"ל‪:‬‬
‫דבר זה מטיל על אישה נשואה עם ילדים‪ ,‬עומס רציני ובעיה‪ ,‬מכיוון‬
‫שקשה לה יותר לעזוב את הארץ לכמה שנים"‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מיכל קרומר‪-‬נבו (‪:)2007‬‬
‫‪ .3‬חוסר הסכמה של הבעל לעזוב את עבודתו‬
‫"כאשר נשים מעוניינות להמשיך לפוסט‪-‬דוקטורט בחו״ל‪ ,‬במקרים רבים‪,‬‬
‫הבעל לא מסכים לעזוב את עבודתו ואין נורמה‪-‬חברתית שמעודדת אותו לכך‪.‬‬
‫‪ .4‬סיכון כלכלי גבוה למשפחה בהתהוות‬
‫מבחינה כלכלית‪ ,‬לעזוב הכול ולנסוע לחוץ לארץ לעשות פוסט‪-‬דוקטורט נראה‬
‫כמו התאבדות למשפחה שנמצאת בשלב שהיא מקימה את עצמה"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪‬‬
‫פוסט דוק בארץ‪ :‬לאפשר לנשים לבצע פוסט‪-‬דוקטורט בארץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמיכה כלכלית מיוחדת בנשים אימהות במסגרת לימודי הדוקטורט‪,‬‬
‫הפוסט‪-‬דוקטורט והמשרות האקדמיות‪ ,‬לפני הענקת קביעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכרה במסגרות פוסט‪-‬דוקטורט נוספות‪ :‬באוניברסיטאות או בקבוצות‬
‫מחקר מקומיות‪ ,‬בתחומים מסוימים‪ ,‬כמסגרות ראויות להשתלמות של‬
‫פוסט דוקטורט‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת רשת חונכות‪ ,‬תמיכה וייעוץ לקידום קריירה אקדמית לתלמידות‬
‫תואר שלישי ובתר‪-‬דוקטור ולחברות הסגל האקדמי‪.‬‬
‫‪22‬‬
23
‫מקום העבודה העיקרי כיום‬
‫מכללה‬
‫פרטית לא‬
‫מתוקצבת‪,‬‬
‫‪8%‬‬
‫התפלגות הסטטוס האקדמי‬
‫מורה מן‬
‫החוץ‪23% ,‬‬
‫פרופסור‬
‫אמריטוס‪,‬‬
‫‪3%‬‬
‫פרופסור מן‬
‫המנין‪15% ,‬‬
‫פרופסור‬
‫חבר‪,‬‬
‫‪ 13%‬אוניברסיטה‬
‫‪53% ,‬‬
‫מרצה‪13% ,‬‬
‫מרצה בכיר‪,‬‬
‫‪33%‬‬
‫‪24‬‬
‫מכללה‬
‫ציבורית‬
‫מתוקצבת‪,‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪0%‬‬
‫לא יצאתי‬
‫‪25‬‬
‫יצאתי בארץ‬
‫יצאתי לארה"ב‬
‫יצאתי לאירופה‬
‫הגורמים העיקריים לכך שככל שהדירוג האקדמי של נשים גבוה יותר‪,‬‬
‫כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר‬
‫אפליה מושרשת‬
‫בחברה הישראלית‬
‫באופן כללי‪5% ,‬‬
‫אילוצים משפחתיים‪:‬‬
‫הריון‪ ,‬לידה‪ ,‬גידול‬
‫ילדים‪ ,‬חוסר תמיכה‬
‫של הבעל‪ ,‬חלוקת‬
‫תפקידים מסורתית‪,‬‬
‫חוסר גמישות‬
‫מערכתית במועדי‬
‫לידה‪ ,‬בשעות ובתנאי‬
‫עבודה‪14% ,‬‬
‫‪56%‬‬
‫הגורמים המשפיעים על הירידה בשיעור הנשים בסגל הבכיר באקדמיה‪,‬‬
‫ככל שעולים בדירוג האקדמי‬
‫מהם הגורמים העיקריים למצב שבו ככל שהדירוג האקדמי של נשים‬
‫‪ 26‬גבוה יותר‪ ,‬כך הולך ופוחת שיעורן בסגל האקדמי הבכיר? (שאלה פתוחה)‬
‫שליטה גברית‬
‫באקדמיה‪ :‬חוסר‬
‫התחשבות בצרכים‬
‫נשיים‪ ,‬העדפת הדומים‪,‬‬
‫קליקה גברית‪25% ,‬‬
‫הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל‪ ,‬תורמת ליצירת תקרת זכוכית‬
‫המקשה על התקדמות נשים באקדמיה‬
‫מידת ההסכמה לטענה לפיה הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל‬
‫תורמת ליצירת תקרת זכוכית המקשה על התקדמות נשים באקדמיה‬
‫‪38%‬‬
‫מסכימה מאד‬
‫‪30%‬‬
‫מסכימה‬
‫‪20%‬‬
‫ככה ככה‬
‫‪10%‬‬
‫לא מסכימה‬
‫‪2%‬‬
‫מאד לא מסכימה‬
‫‪0%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫רוב גדול מבעלות הדעה‬
‫(‪ )68%‬מסכימות עם הטענה‬
‫לפיה‪ ,‬הדרישה הקיימת‬
‫ל'פוסט‪-‬דוקטורט'‬
‫לצאת‬
‫בחו"ל תורמת להיווצרות‬
‫תקרת זכוכית המקשה על‬
‫נשים להתקדם ולהשתלב‬
‫באקדמיה‪.‬‬
‫זה בולט במיוחד על רקע העובדה‪:‬‬
‫‪ 67%‬סיימו דוקטורט בארץ‬
‫‪ 33%‬סיימו דוקטורט בחו"ל‬
‫לפי דו"ח הלמ"ס (‪.)2009‬‬
‫עד כמה את מסכימה או לא מסכימה לטענה לפיה‪ ,‬הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל‬
‫תורמת להיווצרות תקרת זכוכית‪ ,‬המקשה על נשים להתקדם ולהשתלב באקדמיה?‬
‫‪27‬‬
‫קיימת התנגדות לדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל‬
‫רוב בעלות הדעה (‪ )58%‬נגד הדרישה לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל‪ .‬מהן ‪43%‬‬
‫מתנגדות בגלל אילוצים משפחתיים‪.‬‬
‫נימוקים נגד יציאה לפוסט דוק בחו"ל‬
‫בקרב המתנגדות ליציאה לפוסט דוק בחו"ל‬
‫‪45%‬‬
‫עמדה כלפי הדרישה‬
‫לפוסט דוקטורט בחו"ל‬
‫‪43%‬‬
‫‪40%‬‬
‫נגד‬
‫הדרישה‬
‫‪56%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫לא‬
‫יודעת‬
‫‪ 3%‬בעד‬
‫הדרישה‬
‫‪41%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪3%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪28‬‬
‫חלופות‬
‫אפשר‬
‫אילוצים הדרישה לא‬
‫אחרות‬
‫משפחתיים הגיונית‪ ,‬לא לעשות פוסט‬
‫הכרחית ולא דוק בארץ לפוסט דוק‪:‬‬
‫כנסים‪,‬‬
‫עניינית‬
‫מפגשים‪,‬‬
‫שת"פ‬
‫מחקרי‬
‫בעיות מימון מעודד ירידה‬
‫מהארץ‬
‫(א) האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים‬
‫וחוקרות ישראליים‪ ,‬לצאת לפוסט דוקטורט‬
‫בחו"ל? (ב) שאלה פתוחה‪ :‬מה הנימוקים‬
‫העיקריים לכך?‬
‫‪ 42%‬מבעלות הדעה תומכות בדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל‬
‫מהן‪ 49% ,‬משום שפוסט דוק בחו"ל מרחיב קשרים אישיים ומקצועיים‪.‬‬
‫נימוקים בעד יציאה לפוסט דוק בחו"ל‬
‫בקרב התומכות ביציאה לפוסט דוק בחו"ל‬
‫עמדה כלפי הדרישה‬
‫לפוסט דוקטורט בחו"ל‬
‫‪49%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪45%‬‬
‫‪40%‬‬
‫נגד‬
‫הדרישה‬
‫‪56%‬‬
‫לא‬
‫יודעת‬
‫‪ 3%‬בעד‬
‫הדרישה‬
‫‪41%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪19%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪5%‬‬
‫(א) האם את בעד או נגד הדרישה מחוקרים‬
‫וחוקרות ישראליים‪ ,‬לצאת לפוסט דוקטורט‬
‫בחו"ל? (ב) שאלה פתוחה‪ :‬מה הנימוקים‬
‫העיקריים לכך?‬
‫‪29‬‬
‫‪0%‬‬
‫הרחבת קשרים‬
‫אישיים‬
‫ומקצועיים‬
‫הרחבת אופקים‪,‬‬
‫הידע‪ ,‬חשיפה‬
‫לתרבות‬
‫ולסטנדרטים‬
‫אחרים‬
‫הכרח מערכתי‬
‫הנובע מדרישות‬
‫לקידום‬
‫מקרב התומכות בדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוק בחו"ל‬
‫‪ 79%‬צריך לוותר על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל לאלו שעשו דוקטורט בחו"ל‬
‫‪ 35%‬צריך לוותר על הדרישה לאלו שלמדו בחו"ל ועשו דוקטורט בארץ‬
‫עמדה כלפי הדרישה‬
‫לפוסט דוקטורטלאבחו"ל‬
‫נגד‬
‫הדרישה‬
‫‪56%‬‬
‫יודעת‬
‫‪3%‬‬
‫ויתור על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל למי שעשו‬
‫דוקטורט בישראל ולימודים קודמים בחו"ל‬
‫בעד‬
‫הדרישה‬
‫‪41%‬‬
‫צריך לוותר‬
‫על הדרישה‪,‬‬
‫‪35%‬‬
‫לא צריך‬
‫לוותר על‬
‫הדרישה‪,‬‬
‫‪65%‬‬
‫ויתור על הדרישה לפוסט דוק בחו"ל למי שעשו‬
‫דוקטורט בחו"ל ומבקשים להיקלט בישראל‬
‫צריך לוותר‬
‫על הדרישה‪,‬‬
‫‪79%‬‬
‫‪30‬‬
‫לא צריך‬
‫לוותר על‬
‫הדרישה‪,‬‬
‫‪21%‬‬
‫האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת לפוסט‬
‫דוקטורט בחו"ל‪ ,‬למי שהשלים דוקטורט בישראל‪ ,‬ולימודיו‬
‫הקודמים היו בחו"ל?‬
‫האם צריך או לא צריך לוותר על הדרישה הקיימת לצאת‬
‫לפוסט דוקטורט בחו"ל‪ ,‬למי שהשלים דוקטורט בחו"ל‪,‬‬
‫ומבקש להיקלט בישראל?‬
‫תחליפים לפוסט דוק בחו"ל‬
‫יש הטוענים כי הדרישה מ‪-‬נשים‪ ,‬לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל‪ ,‬אינה אפשרית לגבי נשים רבות‪ ,‬ותורמת כאמור ליצירת תקרת זכוכית‪ ,‬ולכן יש לאמץ חלופות‬
‫אחרות‪ ,‬לגבי חוקרות שלא יכולות לצאת לחו"ל‪ .‬מה דעתך על כל אחת מהחלופות הבאות‪ ,‬האם את בעד או נגד?‬
‫נגד‬
‫בעד‬
‫מתנגד‬
‫עקרונית‬
‫לחלופות‬
‫סה"כ‬
‫‪15%‬‬
‫‪77%‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .2‬החלטה והנחייה מעשית של ראשי המוסדות להשכלה ‪23%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪7%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .3‬הוספת דרישות אקדמיות (מספר וסוג הפרסומים)‬
‫כתחליף‬
‫‪26%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .4‬השתתפות פעילה בכנסים מדעיים בחו"ל כתחליף‬
‫‪31%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .5‬ביטול פורמאלי (בחקיקה‪ ,‬תקנות וכד') של הדרישה‬
‫לצאת ל"פוסט דוקטורט" בחו"ל‬
‫‪39%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪9%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪ .6‬דחיית היציאה להשתלמות בחו"ל לאחר קבלת קביעות‬
‫‪43%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪11%‬‬
‫‪100%‬‬
‫החלופות‬
‫‪ .1‬פוסט דוקטורט בישראל‬
‫גבוהה שלא לכלול יציאה לפוסט דוק בחו"ל כקריטריון‬
‫לקידום‬
‫‪31‬‬
‫העדפות לגבי תחליפים לפוסט דוק בחו"ל‬
‫שיעור בעלות הדעה התומכות בחלופה לפוסט דוק בחו"ל‬
‫‪77%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪10%‬‬
‫‪0%‬‬
‫פוסט דוקטורט‬
‫בישראל‬
‫‪32‬‬
‫=חלופה‬
‫ביטול פוסט דוק‬
‫בחו"ל כקריטריון‬
‫לקידום‬
‫הוספת דרישות‬
‫אקדמיות (מס'‬
‫וסוג פרסומים)‬
‫כתחליף‬
‫דחיית ניציאה‬
‫ביטול פורמלי‬
‫השתתפות פעילה‬
‫(בחקיקה) של להשתלמות בחו"ל‬
‫בכנסים מדעיים‬
‫לאחר קבלת‬
‫הדרישה לצאת‬
‫בחו"ל כתחליף‬
‫קביעות‬
‫לפוסט דוק בחו"ל‬
‫=ביטול מעשי או פורמלי‬
33
‫‪ .1‬קיימת הסכמה רחבה אודות קיומה של "תקרת זכוכית"‪ ,‬ביחס‬
‫לקידומן והשתלבותן של נשים באקדמיה הישראלית‪.‬‬
‫‪ .2‬תקרת זכוכית משמעה‪ :‬תת‪-‬ייצוג של נשים באקדמיה ביחס‬
‫לגברים‪ ,‬בסגל האקדמי הבכיר בכלל ומדרגת מרצה בכיר ואילך‬
‫בפרט‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪‬‬
‫שילוב קשה ובעייתי בין הדרישות וההתנהלות של המערכת האקדמית לבין‬
‫אילוצי משפחה והורות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דעות קדומות ודפוסי חשיבה ופעולה מסורתיים‪ ,‬אתוס גברי ודימויים‪,‬‬
‫המנציחים העסקה מועדפת וקידום גברים על פני נשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דפוסי אפליה לא‪-‬מודעים בקרב גברים ונשים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר מודעות לתופעת אי‪-‬השוויון ולכן העדר התייחסות וטיפול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הדרישה הקיימת לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל המאלצת לעיתים נשים‬
‫לבחור (ולא לשלב) בין קריירה אקדמית לבין משפחה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪36‬‬
‫יציאה לפוסט דוקטורט במוסד ישראלי‪.‬‬
‫התערבות באמצעות חקיקה ‪ -‬ויצירת "העדפה מתקנת" לנשים‪.‬‬
‫השפעה לשינוי ולביטול הדרישה הנהוגה‪ ,‬ע"י העלאת הנושא לסדר‬
‫היום הציבורי באקדמיה ובחברה בכלל‪.‬‬
‫פעולות להעצמת נשים במישורים פסיכולוגיים והסוציולוגיים‪.‬‬
‫תקצוב ממוקד וסיוע במענקי מחקר‪ ,‬תמיכה כלכלית ומלגות‪.‬‬
‫התחשבות בזמן המושקע ע"י נשים בלידה‪ ,‬הורות ונשיאה‬
‫בנטל משפחתי במניין הזמן הרלוונטי לקידום‪.‬‬
‫יצירת קבוצות מחקר ומסגרות מחקר אחרות בארץ שיהיו‬
‫מוכרים כחלופה הולמת‪ ,‬והקמת רשת או מרכזי תמיכה וסיוע‪.‬‬