קריטריונים להערכת תיאוריות

Download Report

Transcript קריטריונים להערכת תיאוריות

‫שיטות מדעיות בפסיכולוגיה – מבנה השיעור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תיאוריות והוכחתן במדע‬
‫דרכים לאיסוף מידע ולהערכה ביקורתית של הוכחות מדעיות‬
‫יכולת שיחזור‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריות מדעיות‬
‫חשיבה מדעית בפסיכולוגיה‬
‫העקרונות הכלליים של מחקר פסיכולוגי‬
‫מחקר תצפיתי‬
‫ניסוי‬
‫שיקולים אתיים במחקר‬
‫חשיבה ביקורתית והערכה של הוכחות מדעיות‬
‫‪ ‬תיאוריה‪ :‬הסבר או מודל המתאים למספר רב של תצפיות ואשר מסוגל‬
‫לספק תחזיות מדוייקות לגבי הופעתן של תופעות‪.‬‬
‫‪ ‬קארל פופר‪ :‬מטרת המחקר היא להפריך תיאוריה‪ .‬תיאוריה טובה‬
‫עומדת בניסיונות להפריכה‪.‬‬
‫‪ ‬תיאוריה טובה הינה כזו אשר ניתנת להפרכה‪ .‬כלומר כזו אשר מספקת‬
‫תחזיות ברורות ומדוייקות (כוח המשיכה)‪.‬‬
‫‪ ‬תיאוריית החלומות של פרויד‪.‬‬
‫חשיבה ביקורתית והערכה של הוכחות מדעיות‬
‫‪ ‬לא תמיד אפשר להפריך תיאוריה (למשל‪ :‬כוחות על טבעיים)‪.‬‬
‫‪ ‬פיתוח של פופר – נטל ההוכחה‪ :‬המחוייבות להציג הוכחה או עדות‬
‫לטענה מחקרית‪.‬‬
‫‪ ‬סוגי טענות מדעיות ונטל ההוכחה‪" :‬יש אנשים בעלי כוחות על טבעיים"‬
‫לעומת "כל העצמים נופלים"‪.‬‬
‫איסוף והערכה של הוכחות מדעיות‬
‫‪ ‬מדע = ידע בלטינית‪.‬‬
‫‪ ‬מדענים ישנו תיאוריות בעקבות גילוי של ידע חדש‪.‬‬
‫‪ ‬בפסיכולוגיה כמו בתחומי מדע אחרים משיגים לעיתים מידע בתצפית‬
‫כשהמטרה הסופית היא לספק הסבר למה שנמצא‪.‬‬
‫‪ ‬היפותזה‪ :‬הצהרה ברורה הכוללת בתוכה תחזית‪.‬‬
‫איסוף והערכה של הוכחות מדעיות ‪ -‬היפותזה‬
‫‪ ‬היפותזה יכולה לצמוח מתוך תצפיות אישיות (הדגמה דרך אלימות אצל‬
‫ילדים)‪.‬‬
‫‪ ‬למשל כאשר את שמה לב לכך ש‪:‬‬
‫ילדים אשר צופים בתוכניות אלימות מתנהגים באגרסיביות‪.‬‬
‫היפותזה ‪ .1‬צפיה בתכנים אלימים מובילה להתנהגות אלימה‪.‬‬
‫היפותזה ‪ .2‬ילדים נוטים לחקות את ההתנהגות שהם רואים‪.‬‬
‫איסוף והערכה של הוכחות מדעיות ‪ -‬היפותזה‬
‫‪ ‬היפותזה יכולה לצמוח גם מתוך מגמות חברתיות; למשל‪ ,‬קיימת הערכה‬
‫על פיה ילד ממוצע (בארה"ב) יצפה ב‪ 8,000-‬מעשי רצח וב‪100,000-‬‬
‫מעשים אלימים בטלויזיה‪ ,‬עוד לפני סיום ביה"ס היסודי‪.‬‬
‫‪ ‬אפשר להניח הנחה‪ ,‬לפיה להתנסויות אלה תהיה השפעה על הילד‪.‬‬
‫‪ ‬היפותזה טובה כוללת תחזית‪' :‬אם ניתן לילדים לצפות באלימות‬
‫בטלויזיה‪ ,‬הם ינהגו באופן יותר אגרסיבי'; 'אם נפחית את כמות‬
‫האלימות בטלויזיה‪ ,‬מימדי הפשע יקטנו'‪.‬‬
‫איסוף והערכה של הוכחות מדעיות ‪ -‬היפותזה‬
‫הביטחון בהיפותזה‬
‫עולה‬
‫התוצאות‬
‫תומכות‬
‫הביטחון בהיפותזה‬
‫נעלם; ההיפותזה‬
‫משתנה או מושלכת‬
‫התוצאות‬
‫שוללות‬
‫שיטות לבחינת‬
‫ההיפותזה‬
‫היפותזה‬
‫איסוף והערכה של הוכחות מדעיות – שיטת המחקר‬
‫‪ ‬אפשר לבחון היפותזה במספר דרכים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר מתאמי‬
‫‪‬‬
‫מחקר סיבתי‬
‫‪ ‬בלא קבוצת ביקורת‬
‫‪ ‬עם קבוצת ביקורת‬
‫‪ ‬ישנם יתרונות וחסרונות לכל שיטה; אם מחקרים שונים מגיעים לאותה‬
‫מסקנה‪ ,‬ההיפותזה מתחזקת‪.‬‬
‫איסוף והערכה של הוכחות – תוצאות ופרשנותן‬
‫‪ ‬ישנה חשיבות רבה להגדרה ברורה וידועה מראש של דרכי המדידה על‬
‫ידי החוקרת‪.‬‬
‫‪ ‬בהמשך על החוקרת לקבל החלטה האם התוצאות הינן מובהקות או‬
‫מקריות‪.‬‬
‫‪ ‬השלב האחרון‪ :‬מה משמעות התוצאות? האם הן סותרות את ההיפותזה?‬
‫מחזקות אותה?‬
‫‪ ‬מגבלות המחקר והסברים חלופיים‪.‬‬
‫יכולת שיחזור‬
‫‪ ‬תוצאות הניתנות לשיחזור הינן כאלה שכל אחד יכול להשיג‪ ,‬לפחות‬
‫בקירוב‪ ,‬תוך ביצוע של אותן פעולות שהתבצעו במחקר המקורי‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מפרסמים מאמר הנוגע למחקר על החוקרת לפרסם את המידע‬
‫המלא עליו‪ ,‬הכולל את השיטה באופן מפורט ומדוקדק‪ ,‬כך שכל חוקרת‬
‫אחרת תוכל לחזור על אותו הניסוי‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמה לניסוי שאינו ניתן לשיחזור‪ :‬הזרקת כימיקלים 'נושאי ידע'‬
‫לחולדות (שנות ה‪.)'70-'60‬‬
‫יכולת שיחזור‬
‫‪ ‬לעיתים יש קושי בשיחזור בגלל אפקט קטן או מורכבות התופעה‬
‫הנמדדת‪.‬‬
‫‪ ‬לשם כך משתמשים חוקרים במטא‪-‬אנליזה‪ ,‬אשר משלבת מידע ממספר‬
‫רב של מחקרים ומנתחת אותם כאילו היו כולם יחד מחקר אחד גדול‬
‫מאוד‪.‬‬
‫‪ ‬מאפשרת לגלות אילו משתנים מעלים ומורידים את אפקטיביות‬
‫התוצאות‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬התוצאות שנמצאו ממחקר ההיפותזות‪ ,‬משמשות לבניית תיאוריות‪.‬‬
‫‪ ‬מהי תיאוריה טובה?‬
‫‪‬‬
‫כזו הכוללת הנחות בסיס מעטות ככל האפשר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מובילה לכמות גדולה ככל הניתן של תחזיות מדויקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אין צורך לזכור הרבה מידע (לדוגמה‪ :‬הטבלה המחזורית בכימיה)‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬הטבלה המחזורית היא שיטת מיון שהוצעה לראשונה על ידי‬
‫הכימאי הרוסי דמיטרי מנדלייב ‪ ,1869‬ומציגה את כל היסודות לפי‬
‫המספר האטומי והסמל הכימי של האטומים שלהם‪ .‬מנדלייב גילה‬
‫מחזוריות בתכונות הכימיות של היסודות‪ ,‬כאשר הם מסודרים מן הקל‬
‫אל הכבד‪.‬‬
‫‪ ‬טבלת מנדלייב נחשבת לשיטת המיון המוצלחת ביותר‪ ,‬שכן הניבויים‬
‫שלה הם המדויקים ביותר‪ .‬מנדלייב‪ ,‬הצליח למצוא קשר בין צפיפות‬
‫היסודות לאופי התגובה שלהם בתהליכים כימיים‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬בחירה בין תיאוריות אפשריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫את שמה לב לתמונה התלויה עקום על קיר ביתך‪ ,‬מה יכול להיות הסבר אפשרי‬
‫לתופעה?‬
‫‪ ‬רעידת אדמה קלה‪.‬‬
‫‪ ‬מישהו נתקל בתמונה והזיז אותה‪.‬‬
‫‪ ‬רוח רפאים הזיזה אותה‪.‬‬
‫‪ ‬עיקרון הפרסימוניות‪ :‬בחירה בהסבר הפשוט‪ ,‬הקצר‪ ,‬העקבי עם מה‬
‫שכבר ידוע‪ ,‬ושאינו דורש מספר רב של הנחות יסוד חדשות‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬פרסימוניות ודרגות פתיחות –‬
‫משמעות ומטרת העיקרון הן להתנגד להיפותזות רדיקליות‪ .‬הפתיחות לקבל תאוריות‬
‫וראיות חדשות היא חשובה מאוד‪ ,‬אולם עלינו להיות פתוחות באופן ביקורתי‪ .‬ככל שיש‬
‫לנו בסיס חזק יותר למה שאנחנו חושבות‪ ,‬ככה אנחנו צריכות לקבל יותר הוכחות כדי‬
‫לשנות את דעתנו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמה‪ :‬ביקור של חוצנים‪ .‬עליהם לעבור מרחק של ‪ 1000‬שנים או לנסוע במהירות‬
‫האור‪ ,‬שתגרום לנזק בהתנגשות באטמוספירה‪ .‬מאידך – יתכנו צורות חיים שונות‬
‫מהותית ביולוגית שחיות אלפי שנים או שיש להן טכנולוגיות שאנחנו לא יכולות‬
‫לדמיין‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬ישום פרסימוניות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האנס הפיקח (תחילת המאה ה‪ .)20-‬למד מספרים‪ ,‬חיבור וחיסור‪ ,‬כפל וחילוק‪,‬‬
‫שברים (המרת פשוטים לעשרוניים)‪ ,‬אלגברה‪ ,‬לקרוא שעון‪ ,‬לדעת את ערך‬
‫המטבעות הגרמניים‪ ,‬איות שמות עצם של חפצים‪ ,‬זיהוי תווים‪ .‬צדק גם כשהבעלים‪,‬‬
‫וון אוסטן‪ ,‬לא היה בסביבה‪ ,‬ואחרים שאלו את השאלות‪.‬‬
‫מחלוקת בין אלה שהאמינו שלסוס יש יכולות אינטלקטואליות גבוהות ובין כאלה‬
‫שנקטו בגישה פרסימונית‪.‬‬
‫אוסקר פונגסט הבחין כי הסוס הצליח רק כשהשואל ידע את התשובה בעצמו וכאשר‬
‫הוא נשאר בטווח ראייתו של הסוס‪ .‬שם לב כי הסוס מגיב לשואל ולרמזים שמספק‬
‫לו‪.‬‬
‫פונגסט לא הוכיח דבר‪ ,‬הוא רק סיפק הסבר חלופי‪ ,‬פשוט יותר‪ ,‬שלא הצריך הנחות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬ישום פרסימוניות‬
‫‪‬‬
‫תפיסה על חושית (‪)ESP‬‬
‫‪ ‬המצדדים‪ :‬חלק מהאנשים‪ ,‬בחלק מהזמן‪ ,‬מסוגלים לקבל אינפורמציה מבלי להשתמש‬
‫באברי החישה ומבלי לקבל אנרגיה פיזית כלשהי‪ ,‬בניגוד לחוקי המדע הידועים (למשל‬
‫טלפתיה‪ ,‬חוש שישי‪ ,‬חיזוי העתיד‪ ,‬פסיכוקינזיס)‪ .‬אם נקבל את הטענה הנ"ל‪ ,‬עלינו לשנות‬
‫את הנחות היסוד לגבי החוקים הפיזיים של חומר ואנרגיה שעומדים בבסיס של כל תפיסת‬
‫המציאות שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬אלו הוכחות יש לנו לכך שקיימת תפיסה על חושית?‬
‫‪ ‬מידע אנקדוטלי‪ :‬דיווחים של אנשים על ארועים ממוקדים כמו חלום‪ ,‬צירוף מקרים‬
‫ותחושת בטן שהתגשמו‪ .‬זו אינה הוכחה מדעית‪ ,‬אלא מקריות שאנו נוטים לזכור‬
‫(ולהגזים בה או לשנות את הזיכרון באופן לא מודע בדיעבד)‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
:)16-‫ נוסטרדאמוס (המאה ה‬
The great man will be
struck down in the day
by a thunderbolt. An
evil deed, foretold by
the bearer of a petition.
According to the
prediction another falls
at night time. Conflict at
Reims, London, and
pestilence in Tuscany.
‫מסר תת‪-‬ספי (ויקיפדיה)‬
‫‪ ‬מסר תת‪-‬סִּפי ( ‪ )Subliminal message‬הוא אות או מסר שנועד לחדור‬
‫אל תודעתו של אדם‪ ,‬מבלי שאותו אדם יהיה מודע לחדירת המסר‪ .‬מקרים‬
‫טיפוסיים של מסר תת‪-‬ספי הם כאלו בהם האות או המסר ‪ -‬למשל‪ ,‬בדמות צליל‬
‫או תמונה ‪ -‬מוצגים לזמן קצר‪ ,‬כך שקולט המסר אינו מודע לכך שהם נראים או‬
‫נשמעים‪ ,‬אך אלו עדיין חודרים אל מוחו‪ .‬השפעתו של מסר תת‪-‬ספי עשויה‬
‫להיות חזקה במיוחד‪ ,‬לפיכך‪ ,‬שכן הנחשף לו אינו יכול להגיב‪ ,‬להתמודד או‬
‫להתנגד באופן מודע למסר המועבר‪.‬‬
‫מסר תת‪-‬ספי (ויקיפדיה)‬
‫‪ ‬טענה שגורה היא שמסרים תת‪-‬סיפיים משמשים באורח שגרה‬
‫בפרסום ולמטרות תעמולה‪ .‬תאוריות קונספירציה רבות גורסות כי מסרים תת‪-‬‬
‫ספיים שהועברו בניסויים הצליחו לחולל השפעה ולהביא את הנחשפים למסרים‬
‫לפעולות בהתאם לגרויים הקצרים אליהם נחשפו‪ .‬עד היום‪ ,‬עם זאת‪ ,‬לא נמצאו‬
‫עדויות לכך שמסר תת‪-‬ספי אכן יכול להשפיע על בחירות ספציפיות של‬
‫הנחשפים להם‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצאה תמיכה מחקרית מסוימת להשפעות מוכללות‬
‫וקצרות טווח עם חשיפה למסרים תת‪-‬ספיים‪ .‬בניסוי שערכו חסין ואחרים‬
‫בישראל התגלה כי לחשיפה לדגל ישראל גרמה לדעותיהם של הנבדקים להפוך‬
‫מתונות יותר בהשוואה לדעותיהם הקודמות‪.‬מחקר שערכו קרטר‪ ,‬חסין ופרגוסון‬
‫בארצות הברית העלה כי נבדקים אמריקנים נטו להזדהות גדולה יותר עם‬
‫המערכת ועם ערכים אמריקניים אחרי חשיפה תת‪-‬ספית לסמלים אמריקניים‬
‫מובהקים‪.‬‬
‫מסר תת‪-‬ספי (ויקיפדיה)‬
‫‪ ‬ניסוי הקוקה קולה והפופקורן‪:‬‬
‫ניסוי שערך לכאורה ג'יימס ויקארי בקולנוע בניו ג'רזי‪ .‬בסרט שהוקרן‬
‫בבית־הקולנוע הופיעו כל חמש שניות קטעים באורך ‪ 1/3000‬שנייה‬
‫(הרבה פחות ממה שאדם יכול לקלוט באופן מודע) שמעבירים שני‬
‫מסרים‪" :‬שתו קוקה קולה" ו"איכלו פופקורן"‪ .‬התוצאה‪ ,‬לטענתו‪,‬‬
‫הייתה עלייה משמעותית במכירת הקוקה‪-‬קולה והפופקורן באותו אולם‬
‫קולנוע‪ .‬אך ניסויו של ויקארי היה הונאה‪ :‬ויקארי הודה מאוחר יותר‬
‫שבדה את תוצאות הניסוי מלבו‪ .‬בדיקות חוזרות לא העלו שום השפעה‬
‫של המסרים אצל צופי קולנוע‪ .‬למרות הוכחה זו‪ ,‬החשש ממסר תת‪-‬ספי‬
‫והתפשטות גרסאות אגדה אורבנית על ניסויו של ויקארי הובילו את‬
‫ארצות הברית בשנת ‪ 1974‬לאסור פרסום תת‪-‬ספי‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬מדיומים מקצועיים‪ ,‬הדגמה לתרגיל של ניחוש מספר של קרסקין‬
‫המדהים (‪:(The Amazing Kreskin‬‬
‫‪‬‬
‫מספר בין ‪ 1‬ל ‪50‬‬
‫‪‬‬
‫שתי הספרות הן מספרים אי זוגיים אך לא יכולות להיות זהות‪ ,‬למשל יכול להיות ‪15‬‬
‫אבל לא ‪11‬‬
‫‪ ‬תרגיל שני‪ :‬הקהל כותב והמדיום "קורא" את הכתוב‪.‬‬
‫‪ ‬לבסוף מנחש אצל מי נמצא התשלום עבור הופעתו‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬ניסויים בכוחות על חושיים‬
‫‪‬‬
‫פרוצדורת גנזפלד ( ‪ = ganzfeld procedure‬שדה מלא)‪:‬‬
‫‪ ‬ה"שולחת" מקבלת תמונה רנדומלית מתוך ארבע אפשריות‪ ,‬וה"מקבלת" בחדר אחר‬
‫מתבקשת לתאר את מחשבותיה של ה"שולחת"‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מכן השופטת קוראת מה ה"מקבלת" אמרה ובוחרת את התמונה המתאימה מבין‬
‫הארבע‪.‬‬
‫‪ ‬אם אין מעבר מידע באופן על חושי‪ ,‬השופטת צפויה להצליח ברבע מן המקרים‬
‫(סטטיסטית)‪.‬‬
‫‪ ‬אם אחוז ההצלחה גבוה יותר‪ ,‬בודקים את ההסתברות הסטטיסטית שכך יקרה‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר אחד טען כי בשש מתוך עשר מעבדות נמצאו תוצאות חיוביות‪ ,‬אולם ארבעה עשר‬
‫מחקרי המשך שהתבצעו בשבע מעבדות לא הצליחו לשחזר את התוצאות‪.‬‬
‫‪ ‬לארוך עשורים‪ ,‬חוקרים רבים טענו כי הם מצאו עדויות לטלפתיה ולתפיסה על חושית‪,‬‬
‫אבל מעולם לא הצליחו לשחזר את התוצאות בתנאים מבוקרים‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריה מדעית‬
‫‪ ‬חוסר יכולת שחזור היא סיבה אחת לפקפק בקיומה של תפיסה על‬
‫חושית‪.‬‬
‫‪ ‬סיבה שניה היא עיקרון הפרסימוניות‪ .‬בחשיבה מדעית‪ ,‬תמיד נחפש את‬
‫ההסבר הפשוט‪ ,‬הסביר‪ ,‬וזה שמתיישב טוב ביותר עם מה שכבר ידוע‬
‫לנו‪.‬‬
‫סיכום – חשיבה מדעית בפסיכולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המדע אינו עוסק בהוכחה או בוודאות‪ ,‬כל המסקנות המחקריות הינן‬
‫טנטטיביות וניתנות לשינוי‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין הדבר אומר כי יש לנטוש תיאוריות מבוססות מבלי שיש‬
‫סיבות טובות לעשות זאת‪.‬‬
‫מדעניות תמיד תבחרנה בתיאוריה הפרסימונית ביותר‪.‬‬
‫לפני שהן תקבלנה טענה הדורשת הנחה משמעותית חדשה‪ ,‬הן דורשות‬
‫כי היא תגובה בניסויים הניתנים לשיחזור‪ ,‬אשר שוללים הסברים‬
‫חלופיים פשוטים יותר‪ ,‬ובתיאוריה חדשה אשר הינה בבירור טובה יותר‬
‫מן הקודמת‪.‬‬
‫סיכום – חשיבה מדעית בפסיכולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נטל ההוכחה – בכל מקרה של חוסר הסכמה‪ ,‬על הצד שמסוגל להציג‬
‫ראיות לעשות זאת‪.‬‬
‫הצעדים בביצוע מחקר מדעי – היפותזה‪ ,‬שיטה‪ ,‬תוצאות‪ ,‬פירוש‪.‬‬
‫יכולת שיחזור – התוצאות של מחקר מסוים נחשבות לוולידיות רק אם‬
‫כל חוקרת אחרת‪ ,‬שחוזרת על צעדי המחקר במדויק‪ ,‬מקבלת תוצאות‬
‫דומות‪.‬‬
‫קריטריונים להערכת תיאוריות – תיאוריה טובה מתאימה לתצפיות‬
‫ומספקת תחזיות מדויקות‪ .‬חוקרות יעדיפו תיאוריות הנשענות על הנחות‬
‫פשוטות‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬בשיעור זה ננסה לענות על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כיצד חוקרות בפסיכולוגיה לומדות תהליכים אשר קשה להגדירם?‬
‫כיצד הן בונות את המחקרים שלהן‪ ,‬ואלו בעיות ייחודיות עשויות לצוץ?‬
‫כיצד פסיכולוגיות מתמודדות עם הבעיות האתיות שקשורות בביצוע מחקרים?‬
‫‪ ‬מטרת השיעור‪ :‬ללמד אותך להיות פרשנית אינטיליגנטית של מחקר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המטרה היא שכאשר תשמעי על מחקר חדש‪ ,‬תוכלי לשאול‬
‫שאלות רלבנטיות על מנת להחליט עד כמה הראיות משכנעות ואלו‬
‫מסקנות ניתן להסיק מהן‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬שאלה‪ :‬שתי פסיכולוגיות אמריקאיות מתווכחות בתוכנית רדיו‪ ,‬האחת טוענת‬
‫שלא רצוי לשלוח ילדים למעון יום מכיוון שהיא נתקלה בקליניקה שלה‬
‫במבוגרים בלתי מסתגלים רבים אשר נשלחו למעון יום כשהיו פעוטות;‬
‫הפסיכולוגית השניה ערכה שמונה מחקרים אשר בדקו אלפי אנשים בארבע‬
‫מדינות ואשר לא מצאו כל סיכון בשהיה במעון יום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איזה מידע נראה לך משכנע יותר?‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬הגדרה אופרציונלית‪ :‬הגדרה אשר מפרטת את הפעולות‬
‫(אופרציות)‪/‬פרוצדורות בהן משתמשים על מנת לייצר או למדוד דבר‬
‫מה; לרוב מדובר בדרך אשר באמצעותה ניתן לתת לתכונה הנמדדת‬
‫ערך מספרי‪.‬‬
‫‪ ‬מונח השונה מהגדרה במובן המילוני; לא מדובר בהגדרה מדוייקת אלא‬
‫בדרך להעביר מושגים מופשטים למושגים מדידים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נניח שאנו רוצים למדוד את השפעת הרעב על ריכוז אצל סטודנטים‪ ,‬נצטרך להגדיר‬
‫מהו רעב‪ ,‬מהו ריכוז‪.‬‬
‫הגדרה אופרציונלית תהיה‪:‬‬
‫‪ ‬רעב = מספר השעות מאז הארוחה האחרונה‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוז = כמות הזמן בה הסטודנטית ממשיכה לקרוא מבלי לעצור ולעשות משהו אחר‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬הגדרה אופרציונלית מסבירה כיצד למדוד משהו‪ ,‬וכך לבצע מחקר‪.‬‬
‫‪ ‬אם נרצה לחקור את תכונת הידידותיות‪ ,‬נצטרך לדעת כיצד למדוד‬
‫אותה‪ ,‬כלומר‪ ,‬נצטרך הגדרה אופרציונלית של ידידותיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה ‪ :1#‬מספר האנשים אליהם אליהם מחייכת הנבדקת במהלך שעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדרה ‪ :2#‬מספר האנשים שהנבדקת ציינה כחברים קרובים‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬מה מהמשפטים הבאים יכול להיות הגדרה אופרציונלית של‬
‫אינטיליגנציה?‬
‫‪‬‬
‫היכולת להבין מערכות יחסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ציון במבחן ‪?IQ‬‬
‫‪‬‬
‫היכולת לשרוד בעולם האמיתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התוצר של הקורטקס הצרבלי במוח‪.‬‬
‫‪ ‬מה יכולה להיות הגדרה אופרציונלית לחוש הומור?‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬דגימת האוכלוסיה‬
‫‪‬‬
‫האוכלוסיה היא כלל האנשים אליהם מתייחס הניסוי (פעוטות בני שנתיים‪ ,‬אנשים‬
‫הסובלים מדיכאון) ואותה יש לדגום (סקרים בבחירות)‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫לעיתים כל דגימה היא מספיקה‪ ,‬למשל כאשר לומדים מערכות פיזיולוגיות כמו איברי‬
‫החישה וכמו מצבים של רעב או צמא‪ .‬במקרה כזה בוחרים בדגימת נוחות‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כאשר אנו מעוניינות לחקור התנהגויות שמשתנות בין קבוצות‪ ,‬נזדקק לדגימה רחבה‬
‫יותר‪ ,‬שהינה דגימה מייצגת‪ .‬כלומר‪ ,‬דגימה שבה מיוצגות קבוצות רלבנטיות בהתאם‬
‫למספרן באוכלוסיית היעד (נשים‪/‬גברים‪ ,‬מוצאים שונים‪ ,‬גילאים שונים וכו')‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫במצב של דגימה רנדומלית‪ ,‬לכל אחד מהאוכלוסיה סיכוי זהה להיבחר לניסוי‪ .‬ככל‬
‫שהדגימה גדולה יותר‪ ,‬הסיכוי שלה לסטות מכלל האוכלוסיה קטן‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬דגימת האוכלוסיה – המשך‬
‫‪.4‬‬
‫דגימה בין תרבותית (‪ )cross-cultural‬משמשת כשרוצים לבחון תופעות מעבר‬
‫לתרבות ספציפית‪.‬‬
‫‪ ‬האם הבעות פנים המקושרות לרגשות הינן מולדות או נרכשות?‬
‫‪ ‬האם בנים הינם תוקפניים יותר מבנות?‬
‫‪ ‬האם בני האדם "מתוכנתים" ביולוגית להתחתן?‬
‫‪‬‬
‫כשרוצים להשוות בין שתי קבוצות‪ ,‬צריך לדגום משתיהן באותו אופן‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬הפחתת ההשפעה של ציפיות הנבדקות והחוקרת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הטיית החוקרת הינה הנטייה של החוקרת‪ ,‬באופן לא מודע‪ ,‬לעוות את התוצאות או‬
‫לתפוס אותן באופן מוטעה ובהתאם לתוצאה הרצויה‪ .‬לדוגמה‪ :‬ניסוי לבדיקת‬
‫יצירתיות אצל ילדים בעלי יד שמאלית דומיננטית‪.‬‬
‫משתמשים בנסיין 'עיוור' אשר אינו מודע לתחזיות של המחקר; למשל לבדוק‬
‫יצירתיות אצל ילדים מבלי להזכיר את העניין בילדים שמאליים‪.‬‬
‫רצוי להשתמש גם בנבדק 'עיוור'‪ ,‬אשר אינו יכול להשפיע על תוצאות המחקר;‬
‫למשל אם נותנים לילדים גלולת יצירתיות הם עשויים לשנות את התנהגותם‪ ,‬או‬
‫שהקבוצה השנייה תתאמץ פחות‪.‬‬
‫במקרה הנ"ל הפיתרון יהיה גלולת פלסבו‪.‬‬
‫‪ Single-blind study‬לעומת ‪.double-blind study‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ = demand characteristics ‬מאפייני דרישה (מרטין אורן‬
‫[‪ :)'69 ,]Orne‬רמזים שמגלים לנבדקת מה מצופה ממנה ומה החוקרת‬
‫מצפה למצוא‪.‬‬
‫‪ ‬ההשפעה של ‪ demand characteristics‬על תוצאות הניסוי‪-‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר על חסך חושי –‬
‫‪ ‬שני תנאי מחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬את מוכנסת לחדר ובו מינימום גירוים למספר שעות‪.‬‬
‫‪ .2‬את שומעת על מחקר שנעשה בעבר ובו דווח על הלוסינציות‪ ,‬חרדה‪ .‬נשאלת על מצבך‬
‫הרפואי‪ ,‬מוחתמת על טופס ויתור שבו את מוותרת על זכותך לתבוע אם את עוברת חוויה‬
‫שלילית‪ ,‬מחוץ לחדר הניסוי עומדת עגלת חירום‪ ,‬לומדת על צוות רפואי שנמצא באיזור‬
‫ועל כפתור חירום‪ .‬את מוכנסת ל"תא בידוד"‪.‬‬
‫‪ ‬תנאי ניסוי של ‪ double blideness‬עוזרים לפתור את הבעיה‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬סוגי מחקר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחקר תצפיתי‬
‫‪ ‬תצפית נטורליסטית (‪)naturalistic observations‬‬
‫‪ ‬היסטוריית מקרה (‪)case histories‬‬
‫‪ ‬סקר‬
‫‪ ‬מחקר מתאמי‬
‫‪‬‬
‫מחקר ניסויי‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬מחקר תצפיתי‪ :‬מה מתרחש ובאילו תנאים‬
‫‪‬‬
‫תצפית נטורליסטית = למידה של מה שמתרחש בתנאים טבעיים ככל האפשר (מחקר‬
‫תצפיתי על שימפנזים של ג'יין גודול ‪ ,)'71‬תוך ניסיון של החוקרת לצפות מן הצד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היסטוריית מקרה = למידה ותיעוד מדויק של כל הידוע על אדם מסוים‪ .‬תיאור יסודי‬
‫של האדם‪ ,‬יכולותיו ומגבלותיו‪ ,‬מצבו הפיזי‪ ,‬ההיסטוריה שלו וחוויות יוצאות דופן‪.‬‬
‫לרוב יתקיים כזה סוג של מחקר כאשר החוקרת נתקלת באדם בעל תכונות נדירות‪.‬‬
‫זהו מקרה פרטי של תצפית נטורליסטית שבו מתמקדים באדם אחד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סקר = למידה של מידת השכיחות של אמונות‪ ,‬עמדות או התנהגויות אנושיות‪,‬‬
‫המבוססת על תגובה לשאלות‪ .‬זהו כלי מאוד נפוץ בחברה המערבית של ימינו‪ ,‬אולם‬
‫תוצאות של סקרים עלולות להיות מטעות‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬סקר‬
‫‪‬‬
‫כאשר מבצעים סקר ישנה חשיבות רבה לדגימה מייצגת או רנדומלית (דוגמת‬
‫הבחירות בארה"ב ‪ '36‬וסקר ה‪ :library digest-‬לנדון נגד רוזוולט)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גם כאשר הדגימה התבצעה כהלכה‪ ,‬אין אפשרות להכליל תוצאות סקרים מעבר‬
‫לאוכלוסיה הנדגמת (למשל מדינה מסויימת) ומעבר לזמן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הרצינות בה המרואיינים עונים על השאלות הינה משמעותית בהשפעה על‬
‫התוצאות‪ .‬בסקר מסוים שנערך בארה"ב‪ ,‬דיווחו ‪ 45%‬מהנשאלים כי הם מאמינים‬
‫בקיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדו"א‪ .‬באותו סקר‪ ,‬דיווחו ‪ 82%‬מאותם נשאלים‪,‬‬
‫כי הם חושבים שממשלת ארה"ב מסתירה ראיות לחיים תבוניים בחלל ( ‪emery‬‬
‫‪.)‘97‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬סקר – המשך‬
‫‪ ‬תרגיל ‪1#‬‬
‫איזו מהתוכניות הבאות תשמחו ביותר לראות בשידורים חוזרים? דרגו את התוצאות‬
‫מ‪ -1‬הכי גבוה‪ ,‬עד ‪ -10‬הכי נמוך‪.‬‬
‫____ ‪South park‬‬
‫____‪Xena, warrior princess‬‬
‫‪Lost‬‬
‫_____‬
‫‪The X-Files‬‬
‫____‬
‫‪Cheers‬‬
‫____‬
‫‪Teletubbies‬‬
‫_____‬
‫‪Seinfeld‬‬
‫____‬
‫‪Space doctor‬‬
‫_____‬
‫____ ‪I love Lucy‬‬
‫‪Homicide‬‬
‫_____‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬תרגיל ‪2#‬‬
‫‪ ‬א‪ .‬אני מתנגדת להעלאת מיסים‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא מסכימה‬
‫מאוד מסכימה‬
‫‪ ‬ב‪ .‬לעולם איני משקרת‬
‫‪6 5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא מסכימה‬
‫מאוד מסכימה‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬אסכים לשלם כמה שקלים נוספים בכל חודש למיסים במטרה לספק חינוך איכותי‬
‫לכל הילדים בארץ‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא מסכימה‬
‫מאוד מסכימה‬
‫‪ ‬כמו כל בני האדם‪ ,‬גם אני לעיתים מספרת שקר לבן‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מאוד לא מסכימה‬
‫מאוד מסכימה‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬למלל ולניסוח הפריטים בסקר ישנה משמעות והשפעה על התגובות של‬
‫הנשאלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוגמה‪ :‬שאלון הדירוג בכיתה‪ .‬נבדקים אשר דורגו באחוזון ה‪ 90‬דיווחו על רמת‬
‫שביעות רצון של ‪ ,6.46‬לעומתם נבדקים שדורגו באחוזון ה‪ 91‬דיווחו על רמת‬
‫שביעות רצון של ‪.5.89‬‬
‫‪ ‬הטיית הסוקרת – כאשר הסוקרת בונה את הסקר כך שתקבל את‬
‫התשובות שהיא מעוניינת לקבל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במחקר מ‪ '93‬נמצא כי ‪ 92%‬מהבנים ו‪ 98%‬מהבנות הוטרדו מינית‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫ מחקר בתאי גזע‬
:1 '‫ניסוח מס‬
Stem cells are the basic cells from which all of a person’s tissues and
organs develop. Congress is considering whether to provide federal
funding for experiments using stem cells from human embryos.
The live embryos would be destroyed in their first week of
development to obtain these cells. Do you support or oppose using
your federal tax dollars for such experiments?

‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫ מחקר בתאי גזע – המשך‬
:2 '‫ניסוח מס‬

Sometimes fertility clinics produce extra fertilized eggs, also known as
embryos that are not implanted in a woman’s womb. These extra
embryos either are discarded, or couples can donate them for use in
medical research called stem cell research. Some people support stem
cell research, saying it’s an important way to find treatments for many
diseases. Other people oppose stem cell research, saying it’s wrong to
use any human embryos for research purposes. What about you — do
you support or oppose stem cell research?
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬בקרב הנבדקים שקיבלו את הניסוח הראשון‪ 70% ,‬התנגדו‪24% ,‬‬
‫תמכו ו‪ 5%‬דיווחו כי אינם יודעים‪.‬‬
‫‪ ‬בקרב הנבדקים שקיבלו את הניסוח השני‪ 58% ,‬תמכו‪ 30% ,‬התנגדו‬
‫ו‪ 12%‬דיווחו כי אין להם דעה בנושא‪.‬‬
‫ביצוע מחקר פסיכולוגי‬
‫‪ ‬מחקר מתאמי‪,‬‬
‫הינו מחקר שבודק את היחסים בין משתנים אשר נמצאים מחוץ‬
‫לשליטת החוקרת‪ .‬חוזק הקשר נמדדת על ידי מקדם המתאם‪ ,‬אשר נע‬
‫בין ‪( 0‬אין מתאם) ל‪( 1-/+‬מתאם מושלם)‪.‬‬
‫במחקר מתאמי אין אפשרות לבסס קשר סיבתי‪.‬‬
‫‪ ‬מחקר ניסויי‪,‬‬
‫הוא מחקר בו החוקרת עושה מניפולציה על משתנה כלשהו (המשתנה‬
‫הבלתי תלוי)‪ ,‬ובודקת את ההשפעה על המשתנה התלוי‪ .‬אפשר לעשות‬
‫מדידה של לפני ואחרי על אותה קבוצה‪ ,‬אבל לרוב מקבלים תוצאות‬
‫יותר טובות בהשוואה בין קבוצות‪.‬‬