גטו קרקוב 21 במרץ 1941 עד 13 במרץ 1943 קנקרטה    הקנקרטה היא מעין תעודת זהות . בסוף פברואר 1941 בוטלו כל אישורי העבודה ונמסרו קנקרטות רק למעטים.

Download Report

Transcript גטו קרקוב 21 במרץ 1941 עד 13 במרץ 1943 קנקרטה    הקנקרטה היא מעין תעודת זהות . בסוף פברואר 1941 בוטלו כל אישורי העבודה ונמסרו קנקרטות רק למעטים.

‫גטו קרקוב‬
‫‪ 21‬במרץ ‪1941‬‬
‫עד‬
‫‪ 13‬במרץ ‪1943‬‬
‫קנקרטה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקנקרטה היא מעין תעודת זהות‪.‬‬
‫בסוף פברואר ‪ 1941‬בוטלו כל אישורי העבודה ונמסרו‬
‫קנקרטות רק למעטים – לכ‪ 12,000 -‬מתוך ‪20,000‬‬
‫היהודים בקרקוב באותו זמן‪.‬‬
‫‪ 8,000‬יהודים ללא קנקרטות גורשו מקרקוב עד‬
‫אפריל ‪.1941‬‬
‫הקמת הגטו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ 3 -‬במרץ ‪ 1941‬פורסם‬
‫צו המודיע על הקמת גטו‬
‫קרקוב‪.‬‬
‫עד ה‪ 21 -‬במרץ על כל‬
‫היהודים לעבור לחיות‬
‫ברובע פודגוז'ה‪.‬‬
‫מדוע נדחה מועד הקמת הגטו בקרקוב?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קרקוב נקבעה כבירת ה"גנרל גוברנמן" ולכן הגרמנים‬
‫העדיפו לצמצם למקסימום את מספר היהודים בעיר‪.‬‬
‫הגטו הוקם לאחר שפינוי היהודים מהעיר לא התנהל‬
‫לפי התוכנית המקורית של הנאצים – והפליטים‬
‫מערי השדה‪ ,‬שגורשו מהעיר חזרו אליה‪.‬‬
‫רובע המגורים היהודי‬
‫‪‬‬
‫פודגוז'ה ממוקם בגדתו‬
‫הימנית של נהר הויסלה‪.‬‬
‫רחוק ממרכז העיר‪.‬‬
‫הרובע הדרומי של העיר‪.‬‬
‫מדוע הוקם הגטו ברובע פודגוז'ה?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגרמנים רצו גטו קטן ומרוחק מהעין וממרכז‬
‫השליטה של הנאצים בעיר – ארמון וואוול – רובע‬
‫פודגוז'ה שכן רחוק מספיק ומעבר לנהר הויסלה‪.‬‬
‫ברובע זה הבתים היו ישנים והסניטציה לקויה‪,‬‬
‫תנאים שהתאימו לדעת הנאצים לשיכון היהודים‪.‬‬
‫רובע פודגוז'ה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פודגוז'ה היה בין הרבעים‬
‫הנחשלים של קרקוב‪.‬‬
‫בחלקו כבר היה מיושב על ידי‬
‫יהודים‪.‬‬
‫הגטו נקבע רק בחלקו הקטן‬
‫של הרובע‪.‬‬
‫הפולנים שחיו ברובע מאוד לא‬
‫רצו לעזוב אותו אך הם קיבלו‬
‫פקודת פינוי ולא עזרה‬
‫התערבות הכנסייה והם נדרשו‬
‫לפנות עצמם מהרובע‪.‬‬
‫הגטו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גבולות הגטו צוינו בחומה‬
‫שצורתה דמתה למצבות‬
‫יהודיות‪.‬‬
‫בתים שהצד החיצוני שלהם‬
‫היה מחוץ לגטו היוו חומה‬
‫וחלונותיהם נאטמו‬
‫בסה"כ נימנו בגטו ‪ 21‬רחובות‪,‬‬
‫שכללו ‪ 320‬בתים‪ ,‬לרוב בני‬
‫קומה אחת או שתיים‪.‬‬
‫רוב הדירות היו רטובות‬
‫וחסרות ריצוף‪.‬‬
‫שרידי החומה ברח' לבובסקה‬
‫גטו קטן ו"סטרילי"‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫שלא כמו בגטאות אחרים‪ ,‬שם הגטאות נועדו‬
‫לרכז את מירב היהודים האפשרי‪ ,‬השלטונות‬
‫בקרקוב היו מעוניינים בגטו קטן ו"סטרילי"‪.‬‬
‫הגורמים למדיניות זו‪:‬‬
‫קרקוב היתה בירת הג"ג והיתה חשיבות רבה‬
‫לחזות העיר‪.‬‬
‫השלטונות חששו מפני מגיפות המוניות שיפרצו‬
‫מתחומי הגטו‪.‬‬
‫הקריטריונים לאיכסון‬
‫‪‬‬
‫‪ 3.8‬נפש בממוצע לחדר או ‪ 2‬מטר לאיש או ‪3‬‬
‫אנשים לחלון‪ ,‬כולל מטבח‪ ,‬שגם הוא נחשב לחדר‬
‫מגורים‬
‫מי מנהל ומי שולט בגטו?‬
‫‪‬‬
‫בגנרל גוברנמן פעלו שלוש רשויות שלטון‪:‬‬
‫המנהל האזרחי‪ -‬בראשות‬
‫הנס פראנק‬
‫תפקידו‪ :‬רישום‪ ,‬חקיקה‪,‬‬
‫הקמת היודנראט‬
‫שלטונות ה‪S.S. -‬‬
‫בראשם עמד וילהלם קלריגר‬
‫שהיה המפקד העליון של‬
‫ה ‪ s.s.‬והמשטרה בג"ג‬
‫רצו בהקמת מחנות עבודה‬
‫משטרת הביטחון – סיפ"ו‬
‫ושירות הביטחון – ‪S.D‬‬
‫הגסטפו‬
‫עסקו בענייני יהודים‬
‫מאבק בין הרשויות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הרשויות הגרמניות השונות בתוך ג"ג היו כפופות לרשויות‬
‫שונות בגרמניה‪.‬‬
‫המאבק בין הימלר להיידריך ומקומו של היטלר הוביל‬
‫למאבקי כוחות בין שלושת הארגונים בשטח‪.‬‬
‫עדתו של ביברשטיין עמ' ‪41‬‬
‫כיצד המאבק בין הגרמנים השפיע על‬
‫היהודים?‬
‫‪‬‬
‫היהודים נאלצו לספק את דרישותיהם של הגופים‬
‫השונים‪ ,‬בעיקר בענייני כסף‪ ,‬וכך נוצר מצב שהיהודים‬
‫התרוששו מהר עוד יותר‪.‬‬
‫(עמ' ‪ 41‬רשימת גזרות)‬
‫‪‬‬
‫רשימת הצווים שפריסמה ממשלת ה‪-‬ג"ג הייתה תחת‬
‫אכיפתה של משטרת הביטחון‪.‬‬
‫השליטים המדומים של גטו קרקוב‬
‫‪ ‬היודנראט – בכל רחבי ה‪ -‬ג"ג הוקמו מועצות‬
‫יהודים בהתאם לאיגרת הבזק של היידריך‬
‫שפורסמה ב‪ 27 -‬בספטמבר ‪.1939‬‬
‫‪ ‬על פי תפיסת עולמם של הגרמנים תפקיד‬
‫היודנראט היה‪:‬‬
‫יו"ר היודנראט הוא הצינור המקשר בין השלטונות‬
‫והיודנראט‪ ,‬דרכו מועברות פקודותיו של השלטון‬
‫הגרמני‪ .‬אחריות הביצוע של הפקודות על כל חברי‬
‫המועצה‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר מאסרו של פרופ' מרק ביברשטיין מונה ליו"ר‬
‫היודנראט דר' ארתור רוזנצוויג‪.‬‬
‫‪ ‬הדילמה של היודנראט הייתה‪:‬‬
‫"כיצד למלא את פקודותיהם של כל זרועות השלטון‬
‫הגרמני ולספק את תאוות הבצע שלהם‪ ,‬ועם זאת‬
‫לדאוג לצרכים הבסיסים של האוכלוסייה היהודית‬
‫בגטו?"‬
‫יחס יהודי הגטו ליודנראט‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫עמ' ‪– 42‬‬
‫איזו מטרה של הגרמנים משרתת הקמת‬
‫היודנראט על פי עדותו של טרונק?‬
‫על פי עדותו של פאנקיוויץ‪ ,‬מה ניתן ללמוד על‬
‫טרונק?‬
‫מה דעתו של פאנקיוויץ על ביברשטיין ורוזנצוויג?‬
‫המשטרה היהודית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המשטרה היהודית הוקמה ב ‪ 5 -‬ביולי‬
‫‪1940‬בפקודת ראש העיר הגרמני‪ ,‬קרל שמיד‪,‬‬
‫ומשטרת הביטחון – הגסטפו – המפקד בפועל היה‬
‫וילהלם קונדה‪.‬‬
‫המשטרה היהודית הוקמה לכאורה‪ ,‬תחת פיקוד‬
‫היודנראט‪ ,‬אך בפועל קונדה שלט בה‪.‬‬
‫מי נמנה על אנשי המשטרה היהודית?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"בתחילה נמנו על השוטרים במשטרה היהודית‬
‫אנשים הגונים‪ ,‬שסברו כי הם אמורים לדאוג לארגון‬
‫הפנימי של הקהילה‪ ,‬לשמירה על הסדר ואף יוכלו‬
‫על ידי כך לסייע בידי יהודים אחרים ואולי יעלה‬
‫בידם למתן את הגזרות שתבואנה‪".‬‬
‫אך מהר מאוד מצא קונדה יהודי חסר השכלה וגס‬
‫רוח למלא את תפקיד ראש המשטרה היהודית ‪-‬‬
‫שמחה שפירא‪ .‬יהודי חרדי לשעבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קונדה מתאר את אישיותו של שפירא‪:‬‬
‫"הבחירה נעשתה מטעמים פסיכולוגיים‪ .‬לו מינינו‬
‫לתפקיד זה אדם אינטליגנטי ומשכיל היה הלה רק‬
‫מקשה עלינו במקום לעזור לנו‪".‬‬
‫מי במשטרה היהודית?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫בתחילה היו במשטרה היהודית כ‪ 40 – 30 -‬איש‪.‬‬
‫יש הטוענים שבשיאה מנתה המשטרה כ‪130 -‬‬
‫איש‪.‬‬
‫המשטרה נחלקה לשתי מחלקות‪:‬‬
‫מחלקה רגילה שעסקה בשמירה על הסדר‬
‫והניקיון‪ ,‬מניעת התקהלויות‪ ,‬גביית מיסים והטלת‬
‫כנסות‪ ,‬לווי עובדים לעבודה וכד'‪.‬‬
‫(לרשות המשטרה עמד בית כלא בתוך הגטו)‬
‫‪ .2‬מחלקה אזרחית ‪ -‬משטרה פוליטית‪.‬‬
‫בתחילה מנתה רק ‪ 7‬איש‪ .‬לאנשיה היו קשרים עם‬
‫הגסטאפו ובתוכה היו מלשינים מקצועיים ואנשי‬
‫עולם תחתון (עבריינים)‪ .‬מחלקה זו הייתה בת‬
‫טיפוחיו של שפירא ואנשיה נבחרו על ידו‪.‬‬
‫מדוע אנשים הצטרפו למשטרה‬
‫היהודית?‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫עמ' ‪:43‬‬
‫אנשים שראו בכך פתח להצלתם האישית‪.‬‬
‫דרך להתעשרות‪.‬‬
‫הגרמנים גייסו בכוח‪ ,‬לקחו בשבי בני משפחה‬
‫והכריחו להלשין‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אנשי המשטרה נהנו מרמת חיים גבוהה יחסית‬
‫ולא סבלו מרעב ודירותיהם היו מרווחות‪.‬‬
‫עושרם בא מקבלת שוחד וממעשי סחטנות‬
‫למיניהם‬
‫מקור נוסף לעושר היה גניבת רכושם של יהודים‬
‫שגורשו מהגטו‪ ,‬הברחת מזון אל הגטו‪ .‬היו אף‬
‫שוטרים שנשותיהם פתחו חנויות מזון בתוך הגטו‪,‬‬
‫מזון שהוברח פנימה על ידי השוטרים‪.‬‬