Transcript חיי היום יום בגטו וורשה 1

‫חיי היום יום‬
‫בגטו וורשה‬
‫חיילים גרמנים מאלצים יהודי לגלח זקן של יהודי אחר ורשה‪ ,‬פולין‬
‫מתוך איגרת הבזק של היידריך‪ ,‬מפקד המשרד לבטחון הרייך‪,‬‬
‫‪ 21‬לספטמבר ‪1939‬‬
‫"יש לרכז במהירות את היהודים בכמה ערים‬
‫גדולות‪ ,‬הנמצאות בצמתי רכבות או בסמוך‬
‫למסילות ברזל‪.‬‬
‫יש לטהר את השטחים שעתידים להיות‬
‫מסופחים לרייך מהיהודים היושבים בתוכם"‪.‬‬
‫הקמת חומת גטו וורשה‬
‫מתוך ארכיון "עונג שבת" של עמנואל רינגלבלום‬
‫החומות שכבר הוקמו‪ ...‬הוגבהו‪ .‬הן עושות רושם‬
‫של חומות בית סוהר ממש‪ .‬הם עומדים לקבור‬
‫אותנו בחיים בתוך החומות‪ ...‬כזהו הלך הרוחות‬
‫בקרב היהודים‪.‬‬
‫בניית החומה‬
‫מפת‬
‫גטו‬
‫וורשה‬
‫"תחום המגיפה"‬
‫"‪...‬ומחוץ לחומה עולם כמנהגו נוהג‪ ,‬בני אדם נהנים מחופש‪ ,‬מזיו החמה‪ ,‬מאות‬
‫מטרים משם מסתובבים אנשים מזי רעב כבתוך כלוב‪ .‬בשבילם העולם נגמר"‬
‫עמנואל רינגלבלום‪ ,‬ארכיון "עונג שבת"‬
‫מתוך יומן גטו ורשה של מרי ברג‬
‫‪ 22‬לנובמבר ‪1940‬‬
‫"‪...‬זה שבוע תמים שהגטו מבודד מן העולם החיצוני‪.‬‬
‫הוגבהו חומות הלבנים האדומות שהוקמו ברחובות התחום‬
‫של הגטו‪.‬‬
‫הגטו הומה כולו כנחיל דבורים‪ ,‬בבתים ובחצרות ובכל‬
‫מקום שאוזן אנשי הגסטפו אינה מגעת‪ ,‬מתדיינים האנשים‬
‫וחוקרים לדעת ‪ :‬מה כוונתם האמיתית של הנאצים בהקמת‬
‫רובע יהודי מבודד ? כיצד נוכל להשיג אספקה ? כיצד‬
‫נשליט סדר בתחומנו ? ואולי‪ ,‬לאחר הכל יהא לנו הדבר‬
‫לטובה‪ .‬אולי ישאירונו עתה לנפשנו ?"‬
‫ההגעה לגטו‬
‫מיומנו של חיים אהרון קפלן‪ ,‬גטו וורשה‪ ,‬ספטמבר ‪1940‬‬
‫"היום הוצאו במשך חצי שעה מדירותיהם שלוש‬
‫משפחות יהודיות בלי הודעה תחילה ובלי שום‬
‫התראה‪.....‬‬
‫הזמן הנתון לפינוי דירה הוא חצי שעה‪ .....‬כתום הזמן‬
‫אתה מחוייב למסור את המפתחות ולעזוב את הדירה‪.‬‬
‫הרוצחים סוגרים את הדלתות ומניחים עליהם חותם‪,‬‬
‫והעניין נגמר‪".‬‬
‫יהודי וורשה נכנסים לגטו‬
‫אשה מוכרת‬
‫סרטי שרוול‬
‫ליוויה‪ ,‬ילדה בת ‪ 12‬מהונגריה‪ ,‬מספרת‬
‫סירבתי לצאת מהבית‪ .‬אני לא מוכנה‬
‫לענוד טלאי צהוב ! לא אופיע בפומבי עם‬
‫אות קלון יהודי ! אני לא מוכנה שיראו‬
‫אותי עם הדבר הנורא הזה‪ .‬אם מישהו‬
‫מבני כיתתי יראה אותי‪ ,‬אני אמות‪.‬‬
‫חשתי פגועה וכועסת על ששמו אותי‬
‫למשל‪-‬ולשנינה‪ ,‬כדי להבליט ולהשפיל‬
‫אותי‪ .‬יהודיה או פושעת‪ ,‬מה ההבדל ?‬
‫האם יש הבדל בכוונות שלהם ? האם יש‬
‫הבדל בבושה ובחוסר הישע שאני חשה ?‬
‫חדלתי להיות יצור אנושי‪ ,‬והפכתי לחפץ‪.‬‬
‫צפיפות‬
‫עיתון הנוער הבונדאי בגטו וורשה‪" ,‬יוגנט שטימע" נובמבר ‪41‬‬
‫"‪ 400‬אלף נפש נדחקו ונדחסו בשטח מצומצם‪ .‬הקיפונו‬
‫חומות‪ ,‬גדרות תיל דוקרנים‪ ,‬על משמר שעריו של בית‬
‫סוהר הגדול ביותר בעולם‪ ,‬שכינויו "הגטו היהודי בורשה"‬
‫עומדים זקיפי משטרה משלושה סוגים‪ :‬גרמנים‪ ,‬פולנים‬
‫ויהודים ושוקדים בשמירתם לבל יתחמק איש מן‬
‫הפושעים" שבבית סוהר זה"‪.‬‬
‫רחוב כרמליצקה‪ ,‬גטו ורשה‬
‫ר ע ב‬
‫חלוקת המזון נקבעה על פי‬
‫הקטגוריות הבאות‪:‬‬
‫לגרמנים‪ 2613 :‬קלוריות ליום‬
‫לפולנים‪ 699 :‬קלוריות ליום‬
‫ליהודים‪ 184 :‬קלוריות ליום‪.‬‬
‫גופת ילדה‬
‫ברחוב‬
‫גטו ורשה‬
‫אישה מוכרת מוצרי מזון בגטו‬
‫כרטיס תלושי מזון‬
‫תור לקבלת מרק‬
‫שתי נשים‬
‫מורעבות על‬
‫ריקשה בגטו‬
‫דרכי התמודדות עם הרעב בגטו‬
‫הברחות מזון‬
‫המחסור במזון בגטו היה חמור ביותר‪ .‬מנת המזון‬
‫היומית שקבלו הייתה רק ‪ 184‬קלוריות ליום‪ .‬רעב‬
‫כבד‪ -‬ולכן עסקו בהברחות מזון לגטו‪ .‬כ‪ 80% -‬מצריכת‬
‫המזון בגטו ורשה התבססה על הברחה‪:‬‬
‫‪ .1‬היו הברחות מאורגנות ‪ -‬קבוצת מבריחים מקצועית‬
‫שהבריחו עבור רווחים‪.‬‬
‫‪ .2‬באופן פרטי‪ -‬המשפחה מתחילה להתפרק בגטו חלק‬
‫מהגברים נשלחים למחנות עבודה והמשפחות נותרות‬
‫חסרות כל‪ .‬ולכן‪ -‬נשים וילדים נאלצו להבריח מזון‬
‫למשפחותיהם‪ .‬מאות ילדים ומבוגרים מצאו את מותם‬
‫בפעילות זו‪ .‬להשגת המזון מכרו אנשי הגטו את‬
‫חפציהם האישיים ‪ .‬הרעב הוליד התנהגויות קשות זה‬
‫לזה‪.‬‬
‫הברחות‬
‫חטפן‬
‫גטו ורשה‬
‫מכירת בגדים‪,‬‬
‫גטו ורשה‬
‫מכירת מזון‪,‬‬
‫גטו ורשה‬
‫אנשים מוכרים את‬
‫כל מה שיש להם‬
‫מכירת ספרים‬
‫בגטו ורשה‬
‫מוכר עיתונים‬
‫בגטו ורשה‬
‫אישה מקבצת נדבות בגטו‬
‫קבצן יהודי מנגן בכינור‬
‫בגטו‬
‫תברואה ירודה‪ ,‬מחלות ותמותה‬
‫בית לוויות ועגלה של חברה קדישה בגטו‬
‫הלוויה בבית העלמין היהודי‬
‫עבודות כפיה‬
‫רבים מיהודי הגטו התנדבו לעבודות כפיה כיוון שע"י כך קיבלו‬
‫מנת מזון נוספת‪.‬‬
‫היודנראט היה מעוניין להכניס לגטו מפעלים כי ראו בעבודות כפיה‬
‫אלו דבר שיכול להציל חיים!!! ומפעלים שהוכנסו לגטו היו‬
‫באישור הגרמנים‪.‬‬
‫בגטו ורשה הייתה גם תעשייה בלתי חוקית‪ ,‬רוב העובדים‬
‫היהודיים העדיפו לעבוד בה כי קבלו משכורות גבוהות יותר‪,‬‬
‫והמוצרים שיוצרו נמכרו לסוחרים פולנים מחוץ לגטו‪.‬‬
‫הגרמנים ייעדו את הגטאות לשמש כ‪-‬מכלאות ליהודים ולא‬
‫כ"מחנה עבודה"‪ ,‬וזאת מנימוקים של ריכוז ושליטה וכשלב‬
‫בתהליך ההכחדה‪ .‬מתוך הגטו חטפו הגרמנים עובדי כפייה‬
‫שנשלחו למחנות מרוחקים ולפעמים בסמוך לגטו‪ .‬רוב הגטו לא‬
‫עבד‪ .‬גטו לודג' היה חריג‪.‬‬
‫"שופ" בגטו אולקוש פולין‬
‫תופרים במפעל בגטו רובישוב פולין‬
‫יהודים מועסקים בעבודות כפיה ‪ -‬קרקוב‬
‫התמודדות רוחנית‪ :‬המאבק על הקיום‬
‫הרוחני בגטו ("לשמור על צלם אנוש")‬
‫בתחילה‪ ,‬גזרו הגרמנים על "שממה רוחנית"‪,‬‬
‫איסור לימודים והשכלה בגטו‪ .‬במשך הזמן נעשו‬
‫הקלות והתאפשר לפתוח גני‪-‬ילדים ובתי ספר‬
‫יסודיים‪ .‬ה"רעב לתרבות" היה חזק לא פחות‬
‫מהרעב ללחם‪.‬‬
‫גטו לודג'‬
‫מוסדות חינוך ותרבות‬
‫הקמת‬
‫בגטו וורשה‬
‫ילדים דתיים‬
‫לימוד בגטו לודג'‬
‫משחקים‬
‫למרות איסור קיום מוסדות לימוד הוקמה רשת‬
‫חשאית של בתי ספר‪ .‬חלק מהילדים נקלטו‬
‫במסגרות חינוכיות לא חוקיות (יסודי ‪ /‬תיכון)‬
‫שהוקמו בגטו והמשיכו ללמוד‪.‬‬
‫פורים‬
‫גםבגטוהיצירה התרבותית המשיכה להתקיים‬
‫לודג'‬
‫וחלקהבגטו לודג'‬
‫תזמורת‬
‫בסתר‬
‫בגטו חלקה בגלוי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סופרים המשיכו לכתוב‪.‬‬
‫מוזיקאים נגנו‪ ,‬התקיימו קונצרטים‪.‬‬
‫הועלו מחזות בגטו‪.‬‬
‫קורסים מקצועיים‪ ,‬הרצאות‪.‬‬
‫עיתונים‪.‬‬
‫לועדי הבתים יש חלק רב בארגון פעילות התרבותית של‬
‫"הבית"‪ ,‬במיוחד ערבי ספרות ושירה‪.‬‬
‫תנועות הנוער נטלו על עצמם לקיים פעולות ערכיות‪-‬‬
‫אידיאולוגיות‪.‬‬
‫קפה שטוקה‬
‫בגטו וורשה‬
‫תיאטרון‬
‫שמירה על מסגרת דתית‬
‫למרות שהנאצים אסרו על קיום תפילה במניין‪,‬‬
‫אסרו על שמירת כשרות – המשיכו יהודים‬
‫דתיים לשמור על המסגרת הדתית בתוך הגטו‬
‫ולעיתים שלמו על כך בחייהם‪.‬‬
‫הרבי מבעלז בלווית יהודים אחרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגרמנים אסרו על השחיטה הכשרה של היהודים‬
‫(שהוגבלה עוד קודם ע"י המשטר הפולני האנטישמי)‪,‬‬
‫על תפילה בציבור בבתי‪-‬הכנסת ובבתים‬
‫ועל לימוד תורה‪.‬‬
‫יש ליזכור שניהול אורח חיים יהודי‪-‬דתי היה עניין‬
‫מהותי בעבור כ‪-‬מחצית הציבור בגטו‪ .‬לאדם דתי אין‬
‫טעם ומשמעות לחיי חטא‪ ,‬ללא קיום מצוות וכללי‬
‫ההלכה‪.‬‬
‫הציווי היהודי של "ייהרג ואל יעבור" היה דומיננטי‬
‫בקרב רבים והיווה דילמה ערכית שעסקו והתלבטו בה‪.‬‬
‫בעלי המצוות שמרו על חיצוניות יהודית בולטת‬
‫(זקן‪,‬פיאות) ושימשו מטרה להתעללויות‪.‬‬
‫"זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם"‪ ,‬הרב‬
‫ניסבאום מגטו וורשה‪.‬‬
‫יהודי בגטו מסתיר את זקנו ופאותיו‬
‫יהודים בגטו‬
‫מתפללים בחשאי‬
‫היום‬
‫ההריסות‬
‫אחרי המרד‬
‫בית הכנסת‬
‫טלומצקה‬
‫דרכי ההתמודדות של הארגונים בגטו‬
‫עם הקשיים‬
‫וועדי הבתים‬
‫בגטו ורשה התגוררו מאות יהודים בבתים משותפים‪.‬‬
‫והם הקימו "ועדי בתים" שדאגו לאנשיהם ופעלו בהתנדבות‪.‬‬
‫למעשה עוד טרם המלחמה היה נפוץ ועד בתים‪.‬‬
‫דרכי התמודדות וועדי הבתים עם הקשיים בגטו‬
‫‪-‬דאגו לנזקקים – למשפחות וליחידים מבין דיירי הבתים‪.‬‬‫‪ -‬טיפלו בנושאי תברואה וניקיון כדי למנוע התפשטות מחלות‪.‬‬‫‪ -‬הפעילו מטבחים משותפים‪.‬‬‫‪ -‬עסקו במציאת מקום מגורים לחסרי בית‪.‬‬‫– עסקו בפעילות חינוכית בגני ילדים ובתי הספר‪.‬‬
‫תנועות הנוער‬
‫השומר הצעיר‬
‫תנועות נוער יהודיות פעלו בפולין לפני המלחמה‪.‬‬
‫בפרוץ המלחמה הייתה התפרקות ורבים‬
‫מהמנהיגים ברחו לרוסיה‪ .‬חלקם חזר והחלו דגל השומר‬
‫הצעיר מורד‬
‫בפעם‬
‫בשיקום המסגרות של תנועות הנוער בגטו‪.‬‬
‫האחרונה‬
‫בני עקיבא‬
‫דרכי התמודדות תנועות הנוער‬
‫ילדים לומדים בגטו וורשה‬
‫‪ .1‬הישרדות רוחנית‪:‬‬
‫‪ ‬תנועות הנוער ניסו להמשיך ללמד בגטו את רעיונות התנועה‪,‬הווי‬
‫התנועה‪.‬‬
‫‪ ‬דווקא במציאות הקשה של הגטו כאשר משפחות התפרקו‪,‬‬
‫ומסגרות תומכות אחרות התמוטטו‪ ,‬הרי תנועות הנוער היו‬
‫מפלט לנוער שיכלו לשוחח חופשי‪ ,‬להתפרק מחרדות‪ ,‬להרגיש‬
‫תמיכה ושייכות‪ .‬מקום שנותן הרבה כ ֹח נפשי‪.‬‬
‫‪.2‬פעילות חינוכית – תרבותית של תנועות הנוער במיוחד בגטו‬
‫וורשה‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת מסגרות לימוד‪.‬‬
‫‪ ‬הקמת ספריות‬
‫‪ ‬הפצת עלונים ועיתוני מחתרת‪.‬‬
‫‪ .3‬העברת מידע‬
‫‪ ‬שליחים – גברים ונשים מבין חברי תנועות הנוער העבירו מידע‬
‫בין הגטאות השונים תוך סיכון חייהם‪.‬‬
‫הקשרית‬
‫פרומקה‬
‫פלוטניצקה‬
‫יצחק‬
‫קצנלסון‬
‫ובנו‬
‫"נגד הזרם" ‪ -‬ביטאון השומר הצעיר גיליון ‪,)13( 2‬‬
‫פברואר‪-‬מארס ‪1941‬‬
‫מתוך‪ :‬עיתונות המחתרת‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' ‪66-67‬‬
‫סגירת בתי הספר‬
‫הגדול שבאסונות שפקד את הנוער הוא שלילת בית הספר‬
‫ממנו‪ ,‬גזירה שפירושה ניתוק גמור‬
‫מעולם התרבות‪ .‬לבני נוער מבוגרים יותר (שלא אעסוק בהם‬
‫במאמר זה)‪ ,‬שכבר הספיקו לספוג‬
‫השכלה יסודית כלשהי‪ ,‬צפויה סכנה פחותה‪ ,‬אך טראגי ממש‬
‫הוא מצבם של הצעירים ביותר‪,‬‬
‫שהפסיקו את לימודיהם בכיתה ג'‪ ,‬ד' או ה'‪ .‬אם לא ישתפר‬
‫המצב בעתיד הקרוב‪ ,‬יגדלו ילדים‬
‫אלה יהיו בורים‪.‬‬
‫חברים בתנועת גורדוניה קוראים בכיתת‬
‫לימוד‪ .‬גטו לודז'‪.1941 ,‬‬
‫מסוף שנת ‪ ,1941‬בתי הספר פסקו להתקיים‬
‫בגטו ותנועות הנוער הפכו להיות מסגרות‬
‫לימוד חלופיות‪.‬‬
‫תנועות הנוער הציוניות‪ ,‬ובהן גורדוניה‪ ,‬שמו‬
‫דגש מיוחד על לימוד השפה העברית‪.‬‬
‫בתי ספר חשאיים בגטו (מתוך יומנו של חיים קפלן עמ' ‪)441‬‬
‫ילדי ישראל לומדים במסתרים‪ .‬בעודם קטנים הם טועמים טעם של‬
‫אנוסים‪ ...‬בבתי הספר לשעבר נפתחו בתי תמחוי‪ ,‬או שהושכרו‬
‫לדיירים פרטיים‪ .‬היודנראט נתחייב על פי דין לפתוח בתי ספר‬
‫למתחילים לילדי ישראל‪ ,‬אף גם לכלכלם‪ ,‬אלא שמפני "המחלות‬
‫המדבקות" שנגוע בהן הגטו‪ ,‬אין הכובש מרשה לפתחם‪ .‬אין זו‬
‫אלא אמתלא ושקר מוחלט‪ ...‬הכובש הפראי נהנה מזה‪ ,‬ובטוח‬
‫הוא שהולך וגדל דור פרא‪ ,‬ללא תורה וללא חינוך‪ .‬אבל אין זו‬
‫אלא שמחת שווא‪ .‬ילדינו לומדים‪ ,‬אבל בצנעה‪ .‬דורות שלמים‬
‫בישראל הורגלו לתורה בצנעה‪ ,‬ואין לכלוא את הרוח של עם‬
‫שלם‪.‬‬
‫במקום בתי ספר לגליים‪ ,‬נוצרו קומפלטים ביתיים‪ ,‬קומפלטים‬
‫שמספר תלמידיהם מגיע עד עשרה‪ ,‬ובאיזה חדר צדדי‪ ,‬על‬
‫ספסלים ארוכים‪ ,‬על יד שולחנות כמנהג מלמדינו משכבר הימים‪,‬‬
‫יושבים תינוקות של בית רבן‪...‬‬
‫בשעת סכנה הילדים למודים להצניע את ספריהם‪ .‬וילדי ישראל‬
‫פקחים הם‪ ...‬כשהם הולכים ללמוד תורה אסורה הם מצניעים את‬
‫ספריהם ומחברותיהם על בטנם‪( ,‬תוחבים אותם ברווח שבין‬
‫מכנסיהם לבטנם)‪ ,‬ורוכסים את כפתורי מעיליהם ובגדיהם‪ .‬זהו‬
‫אמצעי בדוק ומנוסה‪.‬‬
‫מין הברחה שאינה נוחה להיתפס‪.‬‬
‫הווי החיים בבית ספר חשאי ‪ -‬גימנסיה "דרור" – (יעל סאק‪,‬ספר מלחמות הגטאות‪,‬עמ' ‪)25‬‬
‫מעטים יודעים עליה‪ .‬מעט דובר בה‪ .‬ואולם ראויה היא שתיזכר‪ .‬גימנסיה בגטו ורשה‪,‬‬
‫גימנסיה "דרור" במסתרים‪.‬‬
‫בוקר חורף‪ .‬מבעד לצפיפות שברחובות הגטו‪ ,‬רדופים אנקותיהם של חלכאים פשוטי יד‪,‬‬
‫נתקלים בגוויות בני אדם מכוסות נייר‪ ,‬היינו מגיעים ובאים אל החדר הקר כאל בית גנזים‬
‫של שרידי נעורים‪ .‬כאן‪ ,‬לנוכח דאגות יומיום בלתי פוסקות‪ ,‬שוכנת כבוד מסביב לשולחן‬
‫למשך כמה שעות‪ ,‬מלכות של ביאליק ומיצקביץ'‪ ,‬של המהפכה הצרפתית וספר התנ"ך‪,‬‬
‫של משוואות ופעולות ריאקציה‪.‬‬
‫לא תמיד היה חשק להגיע עד חקר המשוואות ‪ -‬הציקה המחשבה‪ :‬בבית אין מים ואין‬
‫פחם‪,‬והסוכר כלה מזמן‪ .‬לא תמיד מקשיבים כהלכה לפרק מישעיהו ‪ -‬נזכרים כי הלילה‬
‫אפשר שיבואו הגסטפואים ויעקרו את אבא מן הבית‪ .‬אלא שתוך שטף השיעורים‬
‫מנסים בכל זאת‪,‬אולי שלא בהכרה‪ ,‬לשוב אל הנעורים אגב מעשי קונדס בנוסח בר בי‪-‬‬
‫רב‪...‬‬
‫המורה לפולנית‪ ,‬צפויה לו סכנת השמדה‪ ,‬מנת גורלם של שאר מנהיגים וראשי ציבור‬
‫שנפלו לידי הגסטאפו באותו ליל אימים שבגטו‪ .‬אז בא במרוצה משה‪ ,‬זה הפוחז‬
‫והנזוף תמיד‪,‬ונטפל אל בתו של המורה‪ ,‬חברתו למחלקה‪:‬‬
‫ ינאקה‪ ,‬אני מבקש ממך‪ ,‬שדלי את אביך שילון הלילה אצלנו‪ .‬הרי אינו יכול להישאר‬‫בביתו‪ ,‬אנא‪ ,‬יאנקה‪ ,‬ודמעות חונקות גרונו‪..‬‬
‫"הכניסיני תחת כנפך‪ ."..‬יצחק קצנלסון חובב זמרה‪ ,‬בהיותנו עייפים מאוד‪ ,‬כשהוא עצמו‬
‫כבר עייף ויגע‪ ,‬הרהו מלמד אותנו לשיר שירים עבריים‪ ,‬לרוב נעימות לשיריו שלו‪.‬‬
‫אימתי הוא עייף ויגע? לכאורה נדמה ‪ -‬לעולם לא‪ .‬במרץ לא אכזב‪ ,‬בהתלהבות בלתי‬
‫דועכת‪,‬הריהו מתאמץ לנסוך אלינו מאהבתו העזה לעברית‪ ,‬לתנ"ך‪ ,‬לשירה‪ .‬שעה‬
‫בשבוע מתפנה הוא לדקדוק הלשון‪ ,‬וממהר ושב את התנ"ך‪ ,‬אל הספרות אל המילה‬
‫החיה‪ ,‬הססגונית ואפשרויותיה‪.‬‬
‫היודנראט‬
‫‪ ‬מועצת יהודים שתפקידה לנהל את חיי הגטו ‪,‬בין‬
‫‪ 12-24‬איש תלוי בגודל הגטו‪ .‬היודנראט הצטווה‬
‫לרכז את היהודים בגטאות לערוך מפקד של‬
‫האוכלוסייה היהודית ולנהל רישום מסודר של‬
‫מספר היהודים‪.‬‬
‫‪ ‬בראש כל יודנראט עמד יו"ר שהיה אחראי על‬
‫הנהגת המועצה‪ .‬דוגמאות‪ :‬אדם צ'רניאקוב בגטו‬
‫וורשה וחיים רומקובסקי בגטו לודז'‪.‬‬
‫היודנראט בעיירה‬
‫יודנראטים‬
‫‪ ,Checiny‬פולין‬
‫בכל גטו הוקם יודנראט –‬
‫נציגות יהודית‬
‫שהגרמנים בחרו אשר‬
‫מנו בין ‪ 27–12‬איש‬
‫בהתאם לגודל הקהילה‪.‬‬
‫היודנראט בקובנה ליטא‬
‫הנהגה במלכוד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למלא את הפקודות של הנאצים ‪,‬לשרת את הנאצים ‪-‬היודנראט‬
‫היה אמור לשמש מכשיר ביצוע למדיניות הנאצית‪ .‬המועצות‬
‫היהודית קיבלו פקודות מהשלטונות וכבר מההתחלה מצאו את‬
‫עצמם הנציגים היהודים כבני ערובה‪ .‬הנאצים לא התייחסו‬
‫אליהם כאל שליחי ציבור‪ .‬אי מילוי הוראה שניתנה ע"י הנאצים‬
‫היה עלול לסכן את חייהם ואת חיי משפחתם‪.‬‬
‫הנאצים רצו לגרום לכך שהיודנרט ימלא את הוראותיהם‪,‬‬
‫והיהודים הוטעו לחשוב שהיודנראט ישמש בתור נציגות יהודית‬
‫שתעלה את בעיותיה בפני הנאצים‪.‬‬
‫במציאות לא התנהל מו"מ בין הצדדים והיודנראט בסך הכול היה‬
‫הזרוע המבצעת של הנאצים‪ .‬היודנראט חסך מהנאצים כוח‬
‫עבודה ושיטור‪ ,‬הם היו אחראיים על חלוקת המזון ‪.‬‬
‫הגרמנים רצו שהגטו יתנהל בצורה יעילה תוך חסכון בכוח אדם‬
‫גרמני וליצור אשליה‪,‬הטעיה‪ .‬היודנראטים הורידו את רמת‬
‫החיכוך בין השלטונות הנאצים לבין היהודים ‪,‬מפנים את הכעס‬
‫והמרירות של תושבי הגטו כלפי היודנראטים‪.‬‬
‫ולמעשה היודנראטים היו "הנהגה במלכוד עמדו בתווך בין‬
‫הציות לנאצים לבין הרצון לדאוג לתושבי הגטו‪.‬‬
‫תפקידי היודנראט‬
‫‪ .1‬מתן שירותים‪.‬‬
‫היודנראט ניהל את חיי היום יום בגטאות‪ ,‬וסיפק שירותים‬
‫לתושבי הגטו כמו‪:‬‬
‫‪ ‬דיור – למצוא מגורים לחסרי בית‪.‬‬
‫‪ ‬חינוך ותרבות – הקמת בתי ספר‪ ,‬הרצאות‪.‬‬
‫‪ ‬בריאות – הוקמו בגטו מרפאות ‪ /‬בתי חולים באישור‬
‫הגרמנים אם כי היה מחסור בציוד ותרופות‪.‬‬
‫‪ ‬חלוקת מזון – "כרטיס לחיים בגטו" – ניסו להגדיל את‬
‫אספקת המזון‪.‬חלוקת האוכל עפ"י כרטיסי מזון‪.‬‬
‫‪ .2‬להעסיק את תושבי הגטו בעבודות כפייה שונות‪ .‬רבים‬
‫ראו בעבודה דבר שמציל חיים – "עבודה ושקט"‪ .‬הם‬
‫הקימו מפעלים בתחומי הגטו כדי להציג את היהודים‬
‫כגורם יצרני המועיל לגרמניים‪.‬‬
‫דאגהבגטו לודג'‬
‫מפעל‬
‫לתושבי הגטו ‪ -‬היודנראט ניסו לדאוג‬
‫‪.3‬‬
‫לתושבי הגטו יותר ממה שהנאצים הרשו‪ :‬בתעסוקה‪,‬‬
‫במזון‪ ,‬בפעילות תרבותית חינוכית –‬
‫כל זאת מבלי לקבל היתר (רשות)‬
‫‪ .4‬שמירה על הסדר ‪ -‬לשמור על הסדר תוך עקיפת‬
‫החוקים וניסיון לצמצם את הפגיעה ביהודים‬
‫המשטרהיהודי ואישה‬
‫שוטר‬
‫היהודית‬
‫‬‫בגטו‬
‫לפיקוח‬
‫אמצעי‬
‫היהודית‬
‫המשטרה‬
‫וורשה‬
‫יהודייה בגטו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בגטו וורשה‬
‫בתוך‬
‫הנאצים דרשו את הקמתה של משטרה‬
‫הגטו‪.‬פעולה זו הייתה חסרת תקדים בתולדות היהודים‬
‫בגולה‪.‬‬
‫ההצטרפות למשטרה הביאה הקלות כמו פטור‬
‫מעבודות כפייה ומנת מזון מוגדלת‪.‬‬
‫תפקידה של המשטרה היהודית היה מצד אחד שמירה‬
‫על הסדר בתוך הגטו ומצד שני סיפוק צרכי הגרמנים‪.‬‬
‫בפועל התבטאה פעילותה באיסוף קנסות‪ ,‬החרמת‬
‫חפצים‪ ,‬תפיסת אנשים לעבודות הכפייה‪ ,‬שמירה על‬
‫חומות הגטו ובשערים הגובלים בצד "הארי" של העיר‪.‬‬
‫המשטרה הייתה כפופה ליודנראט אולם באופן מעשי‬
‫פעלה באופן עצמאי וספקה את צרכי הגרמנים‪.‬‬
‫המשטרה היהודית נתפשה בעיני הציבור כ"פגע‪-‬רע" ‪.‬‬
‫המשטרה היהודית‬
‫בגטו וורשה‬