Transcript גטו קובנה - עוד מחשבת ישראל

‫האם מראש יש דילמה מוסרית לגבי‬
‫שימוש של תמונות וסרטים מהשואה?‬
‫דיויד בר‬
‫קיבוץ עלומים‬
‫לשימוש מחשבת ישראל כיתה י'‬
‫‪[email protected]‬‬
‫"ולא תשחית את פאת זקנך"‬
‫(ויקרא יט‪,‬כז)‬
‫"לפיכך אסרה התורה להשחית הזקן‪....‬ואינו חייב עד שיגלחנו בתער‪...‬גילוח‬
‫שיש בו השחתה‪ .‬לפיכך – אם גילח במספריים‪ ,‬מותר" (רמב"ם הלכות עבודה זרה‬
‫פרק י"ב הלכה ז)‬
‫"ברגע האחרון לפני הנסיעה הצליחה אשתי לשלוח לי תרמיל עם קצת צידה‬
‫לדרך‪ ,‬וגם את הטלית ותפילין‪ ,‬וכן מספריים‪ ,‬בהן אוכל לגזוז את זקני‪"..‬‬
‫(ניסיונות)‬
‫" והנה אז בימים טרופים אלו בא לפני אחד שהיה נתון במחנה שבויים ושאל‬
‫אותי כדת מה לעשות היות שאין בנמצא במחנה שהוא נתון שם שום מכשיר‬
‫אחר שאפשר להוריד בו את הזקן מלבד תער‪ ,‬לזאת נפשו בשאלתו אם‬
‫מותר לו להשחית את זקנו בתער בגלל הסכנה"‪( .‬שו"ת ממעמקים‪ ,‬חלק א' סימן י"ט)‬
‫הדינמיות של הגדרה ההלכתית במצבים שונים‬
‫"אין אפשרות לנתק את הפסיקה ההלכתית מהגותם של חכמי התורה‪.‬‬
‫רק על פי התייחסותם של גדולי ישראל להופעתה של גרמניה הנאצית ולתופעת‬
‫השואה ניתן להבין ולהסביר את ההבדלים המהותיים המתגלים בתשובותיהם‬
‫השונות של אנשי ההלכה על שאלות שהזמן גרמן" (פרופ' יוסף ולק)‬
‫פרופסור ולק מבחין בין שתי תפיסות‬
‫קידוש ה' – קידוש החיים‬
‫פיקוח נפש‬
‫בכל תקופת השואה אנו לא‬
‫מוציאים בכתביו של הפרופסור‬
‫הגדרה כללית שתקופת‬
‫השואה היה מצב של "פיקוח‬
‫נפש" המתיר עבירות על‬
‫איסורים מן התורה‪.‬‬
‫הביטוי "פיקוח נפש"‬
‫מתייחס בהלכה למצב שבו‬
‫קיימת סכנה מגורם טבעי‬
‫(מחלה‪ ,‬שריפה‪ ,‬מפולת‬
‫וכדומה)‪ ,‬וכדי להינצל מן‬
‫הסכנה‪ ,‬מותר לעבור כל‬
‫העבירות שבתורה – מלבד‬
‫שלוש‪:‬‬
‫כן הותרו "משום פיקוח נפש" מאכלות אסורים‬
‫• עבודה זרה‬
‫אבל הדבר נבחן בנסיבות שונות ומסתבר כי‬
‫• גילוי עריות‬
‫• שפיכות דמים הוגדר גם לפי מצבו האישי של השואל‪.‬‬
‫פיקוח נפש לאורך תקופת השואה הוגדר באופן‬
‫אובייקטיבי בלבד‪ ,‬ולא תלוי רק בנסיבות‪ ,‬אלא‬
‫גם במצבו הסובייקטיבי העכשווי של האדם‪ ,‬מצב‬
‫דינמי משתנה המצריך בחינה מחדש כל הזמן‪,‬‬
‫אפילו בתנאי אושוויץ‪.‬‬
‫"אנוס"‬
‫הגדרת "אנוס"‬
‫מתייחסת לאילוץ וכפייה‬
‫ע"י אדם אחר באיום של‬
‫הריגה‪ .‬גם במצב זה יש‬
‫לעבור כל העבירות‪ ,‬חוץ‬
‫משלוש העבירות ‪:‬‬
‫• עבודה זרה‬
‫• גילוי עריות‬
‫• שפיכות דמים‬
‫"חילול ה'"‬
‫המושג "חילול הי" כולל בתוכו‬
‫מצבים שונים‪ ,‬ובתוכם האיסור‬
‫לעבור כל עבירה שבתורה בשעת‬
‫השמד (בזמן שמטרת האויב היא‬
‫לעקור דת ישראל)‪ ,‬אפילו במחיר‬
‫החיים‪.‬‬
‫בכתב הרב אין הגדרה של תקופת‬
‫השואה כ"שעת שמד"‪ ,‬ואולם‬
‫במקרה אחד הוזכר עניין חילול ה'‪:‬‬
‫בעניין אכילת בשר אדם‪.‬‬
‫דין "נרדף"‬
‫יש עוד מצב הלכתי נוספת‪" ,‬בהיותנו בלאגר לא‬
‫התענינו בד' צומות (לבד יום כיפור)‪ ,‬כדין נרדף‬
‫קבלנו על עצמנו להתענות כשיעזור ה'‪".. ,‬‬
‫גטו קובנה‬
‫גטו‬
‫דילמת "מים לשניים" בשואה‬
‫• לא "מים לשניים" במדבר‪,‬‬
‫אלא ‪ 5000‬תעודות עבודה‬
‫עבור ‪ 30000‬יהודים בגטו‬
‫קובנה‪.‬‬
‫יודנראט‬
‫הדילמה של היודנראט‬
‫• בכ"ג באלול תש"א‬
‫(‪ )15.9.41‬החליט המפקד‬
‫הגרמני של גטו קובנה‪,‬‬
‫שרק ‪ 5000‬יהודים יישארו‬
‫בגטו והיתר יובל למחנות‬
‫השמדה‪ .‬מ‪ 10000-‬בעלי‬
‫מלאכה‪ ,‬מחציתם יקבלו‬
‫תעודות‪-‬עבודה‪ .‬בעלי‬
‫המלאכה החלו לחטוף‬
‫באלימות את התעודות‬
‫מאנשי המועצה היהודית‪.‬‬
‫שאלות בנושא התעודות‬
‫נשאלו והגיעו אל הרב‬
‫אפרים אשרי‪.‬‬
‫שו"ת ממעמקים‬
‫• האם מותר למועצה לקחת‬
‫את הכרטיסים ולחלק אותם‬
‫לבעלי המלאכה‪ ,‬כפי‬
‫שציווה המפקד יארדן ימח‬
‫שמו?‬
‫• האם מותר לבעלי המלאכה‬
‫לחטוף את הכרטיסים הנ"ל‬
‫ועל ידי כך להביא למותם‬
‫של חבריהם בעלי המלאכה?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מים לשניים – ‪ 5000‬כרטיסים ל‪-‬‬
‫‪ 30000‬יהודים‪:‬‬
‫במה שני המצבים דומים?‬
‫במה שני המצבים שונים?‬
‫מהן התשובות של הרב אשרי?‬
‫‪ ‬מצד אחד אפשר לאמר שבמקרה זה כל בעלי המלאכה הם בגדר שותפים לכל‬
‫הכרטיסים – כי הלא נתנו אותם עבור כולם‪ .‬אם נדייק אם כן‪ ,‬לכולם יש חלק בהם‪,‬‬
‫ואם כך‪ ,‬יכול כל אחד לחטוף‪ ,‬שהרי יש לו חלק בהם‪.‬‬
‫‪ ‬ונראה לי לפי הדרש של רבי עקיבא "שאם היה הקיטון של מים של שניהם – הרי‬
‫שרבי עקיבא מודה לבן פטורא‪...‬ואפשר שטעם הדבר כפי שנאמר‪ :‬מה ראית שדמך‬
‫אדום יותר מדם חברך‪ .‬לפי דברים אלה יוצא שאם נקבע שכולם שותפים לכל‬
‫הכרטיסים‪ ,‬נצטרך לאמר ההיפך ממה שאמרנו קודם‪ .‬נצטרך לאמר שאסור להם‬
‫לחטוף‪ ,‬משום שבכך הוא חוטף דבר שהוא גם של חברו‪ ,‬והוא מציל את עצמו‬
‫במשהו ששייך לחברו‪.‬‬
‫‪ ‬וכן בנידון שלנו נראה שגם לקיחת הכרטיסים‪ ,‬וגם חלוקתם היא גם כן עניין הצלה‪,‬‬
‫ולא שייך להשוות בין עניין זה למצב שבו מעורבים אנשים יחידים בלבד‪ .‬ואם כן‪,‬‬
‫מחויבים אנשי המועצה לקחת את הכרטיסים ולחלקם‪.‬‬
‫עמוד ‪ :55‬ההלכה היהודית מזהירה את האדם שאסור לו להציל את עצמו אם‬
‫עליו להרוג אדם אחר לשם כך‪ .‬אולם האם נכון הדבר גם כאשר הצלת אדם‬
‫גורמת בעקיפין למותו של אדם אחר?‬
‫למשל ‪ ,‬האם מותר לאדם לברוח משבי או ממאסר כדי להציל את חייו‪ ,‬גם‬
‫שהוא יודע שייגרם בכך מוות לאדם אחר?‬
‫האם היה מותר למישהו מבחוץ (פרטיזנים) להציל אדם ממחנה השמדה‪,‬‬
‫כאשר ברור שכעונש על בריחתו יומתו אנשים אחרים?‬
‫לאייכמן‬
‫למשפט‬
‫אייכמן‬
‫עדותו של יהודי‬
‫במשפט אייכמן‬
‫"הייתי בקבוצה של ‪ 80‬איש‪ ,‬וידעתי מן הניסיון שכל בריחה של יחיד תעלה לנותרים‬
‫בחייהם‪ ,‬ואם כי סייעתי לפרטיזנים‪ ,‬זייפתי דרכונים וחותמות‪ ,‬ואם כי הציעו להבריח‬
‫אותי – ליטול עלי אחריות זו לחיי הנותרים‪ .‬לא הייתי מוכן‪ .‬כיוון שאם אשאר – יש להם‬
‫סיכוי‪ ,‬ואם אברח – אין להם‪ ,‬ומי אני שאגזור את דינם?"‬
‫(על פי הרב מ"צ נריה‪" ,‬בריחה ממחנה השמדה בהלכה" מתוך שנה בשנה תשכ"ב)‬
‫דילמה של האב בשואה?‬
‫(עמוד ‪)58‬‬
‫עד עכשיו התעסקנו בשאלה האם מותר לאדם להציל את עצמו‬
‫ולסכן בכך את חיי הנותרים‪.‬‬
‫האם לדעתכם‪ ,‬מותר לאדם להציל מישהו אחר‪ ,‬למשל בן משפחה‪,‬‬
‫ולסכן בכך את חיי הנותרים?‬
‫האם יש בהקשר זה הבדל בין אדם המציל את עצמו לבין מי שמציל‬
‫בן משפחה?‬
http://www.daat.ac.il/daat/kitve
yet/sinay/kdoshat1-4.htm
‫ניו יורק ‪ .1947‬צעיר דרומי‪ ,‬שחולם על קריירה של סופר‪ ,‬שוכר חדר בברוקלין‪ .‬בחדר הסמוך‬
‫מתגוררים סופי‪ ,‬מהגרת פולניה יפיפייה ניצולת שואה יחד עם אהובה‪ ,‬אינטלקטואל ממוצא יהודי‪.‬‬
‫השניים מנהלים מערכת יחסים מוזרה‪ ,‬הנעה בין אהבה טהורה להשכלה הדדית‪ .‬סופי מגוללת בפני‬
‫הסופר הצעיר את סיפור חייה הטראומטי ומלא הסבל‪ .‬הסרט המבוסס על הרומן מאת וויליאם סטירון‬
‫בויים ע"י אלן ג'יי פאקולה והיה מועמד ל‪ 6 -‬פרסי אוסקר‪ .‬מריל סטריפ זכתה בפרס האוסקר לשחקנית‬
‫הטובה ביותר‪.‬‬
‫‪http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14703‬‬
‫הבריחה מסוביבור ‪ 13‬או ‪26‬‬
‫מסילת ברזל במקום בו‬
‫הייתה הכניסה למחנה‬
‫המוות סוביבור‪ ,‬פולין‬
‫סוביבור היה אחד משלושת מחנות ההשמדה שנבנו על ידי הגרמנים במזרח‬
‫פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬זהו גם האתר שהתרחש בו מעשה‬
‫גבורה חשוב – ניסיון הבריחה של ‪ 600‬מאסירי המחנה שנידונו להזין את‬
‫אחיהם לתוך הכבשנים‪ .‬כרבע מיליון הושמדו בסוביבור‪ 300 ,‬הצליחו להימלט‪.‬‬
‫גטו‪:‬‬
‫)‪(Ghetto‬שם מקובל לשכונה או לרחוב של יהודים‪ ,‬מסוגרים ומופרדים משאר חלקי העיר‪ .‬מקור‬
‫המונח ג' הוא בוונציה‪ ,‬שבה הוכנסו היהודים בשנת ‪ 1516‬לשכונה נפרדת וסגורה במקום שנקרא‬
‫' ‪ Geto Nuovo‬בית היציקה החדש'‪.‬‬
‫גטאות התקיימו באירופה בחל במאה ה‪ 12-‬בהחלטת הכנסייה הנוצרית אבל הם בוטלו בעקבות‬
‫המהפכה הצרפתית‪ .‬הוקמו גטאות בערי דרום צרפת שבשלטון האפיפיור‪ ,‬בכמה מהערים הגדולות‬
‫בגרמניה‪ ,‬בבוהמיה ובמורביה ובאחדות מערי פולין‪ .‬נאסר על היהודים להתגורר מחוץ לג' הצפוף‪,‬‬
‫ששעריו ננעלו בלילה ובחגי הנוצרים‪ .‬הג' נועד לצמצם את המגע בין יהודים ללא‪-‬יהודים ולהגבילו‬
‫למישור הכלכלי בלבד‪ ,‬והיהודים ניהלו את חייהם הפנימיים לפי מנהגיהם‪.‬‬
‫הגטאות שהקימו השלטונות הגרמניים בימי מלחמת‪-‬העולם השנייה לא נועדו להיות מקום חיים‬
‫נפרד ליהודים‪ ,‬אלא שלב מעבר בתהליך המוביל ל'פתרון כולל של הבעיה היהודית'‪ .‬גטאות‬
‫בשלטון הנאצים היו למעשה מחנות כפייה‪ ,‬וגם ניהולם הפנימי היה לפי התכתיב ואמצעי האלימות של‬
‫השלטונות מחוץ‪ .‬הגטאות בשלטון הנאצים הוקמו לאחר פרוץ מלחמת‪-‬העולם השנייה בערים ובעיירות‬
‫של מזרח אירופה – בפולין‪ ,‬בארצות הבלטיות ובחלקים הכבושים של ברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫גטו קובנה‬
‫גטו קובנה‪ :‬קובנה נודעה כמרכז רוחני ותרבותי‬
‫חשוב של יהדות מזרח אירופה‪ ,‬וב‪ 1939-‬הגיע מספר‬
‫היהודים בעיר לכ‪ ,40,000-‬כרבע מכלל תושביה‪ .‬על‬
‫הקמת הגטו‪ ,‬האקציות והגזירות‪ ,‬המנהל הפנימי‪,‬‬
‫הפיכת הגטו למחנה ריכוז‪ ,‬המחתרת האנטי‪-‬נאצית‬
‫וחיסול הגטו‪ .‬עד יום השחרור שרדו כ‪ 2,000-‬נפש‪.‬‬
‫גטו קובנה‪ :‬הספרייה של מט"ח‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=PLo9KVoQm5Y‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=3jrfACjAm0k‬‬
‫חזרה לדילמה‬
‫היודנראטים הוקמו במסגרת איגרת היידריך‪ ,‬בה הוטלו עליהם מספר משימות‪.‬‬
‫במשך הזמן הם הפכו להיות מנהיגי הגטו‪ ,‬ולקחו על עצמם תפקידים נוספים‬
‫לניהול יומיומי של החיים בגטו‪ .‬הם לקחו על עצמם אחריות על אנשי הגטו‬
‫ושימשו כמתווכים בין אנשי הגטו לשלטון הנאצי‪ .‬במשך הזמן הטילו עליהם‬
‫הנאצים תפקידים בתחומי אחריות נוספים כמו‪:‬‬
‫אחריות בארגון העבודה בגטו‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫ניהול רישום ואדמיניסטרציה של הגטו‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סיוע לגרמנים בהחרמת רכוש היהודים בגטו‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫החל משנת ‪ ,1941‬כאשר החלו הגירושים למחנות ההשמדה‪ ,‬הוטל‬
‫‪.4‬‬
‫על היודנראט התפקיד הקשה ביותר‪ :‬הכנת רשימות של היהודים‬
‫המגורשים‪ ,‬ובנוסף הוטלה עליהם האחריות לארגן את הגירוש‪.‬‬
‫‪Inhabitants of the Lvov ghetto viewing the bodies‬‬
‫‪.‬‬
‫‪of seven members of the Judenrat who were hanged‬‬
‫דוגמאות לתגובת ראשי היודנראט לגירושים‪:‬‬
‫‪ .1‬ראשי היודנראט שמסרבים לשתף פעולה‪ :‬אדם צ'רניאקוב – ראש היודנראט בגטו‬
‫ורשה מסרב לשתף פעולה ומתאבד‪.‬‬
‫‪ .2‬משתפי פעולה מרצון‪ :‬יעקב גנס‪ ,‬ראש היודנראט בוילנה‪ ,‬מבצע את פקודות הנאצים‬
‫בלי שאלות‪ .‬חיים רומקובסקי‪ ,‬ראש היודנראט בלודז'‪ ,‬שהאמין שהעבודה תעזור להציל‬
‫יהודים – אבל מילא את המכסות על פי דרישת הנאצים‪ ,‬כאשר ראשונים נשלחו זקנים‪,‬‬
‫חולים‪ ,‬ואמהות לילדים קטנים‪ ,‬עם הילדים‪.‬‬
‫‪ .3‬ראשי היודנראט שפועלים לטובת שני הצדדים‪ ,‬מצד אחד מצייתים לפקודות הנאצים‪,‬‬
‫ומצד שני עוזרים למחתרת בגטו לפעול נגד הנאצים‪ ,‬כמו למשל ד"ר אלכס‪ ,‬ראש‬
‫היודנראט בגטו קובנה‪.‬‬
‫חזרה לדילמה‬
‫אייכמן‪ ,‬אדולף אוטו (‪)1906 – 1962‬‬
‫אדולף אוטו אייכמן (‪ )1962 - 1906‬קצין בכיר‬
‫בגסטאפו הנאצי‪ ,‬שנתפס בידי ישראל והובא‬
‫למשפט בה‪ .‬משפטו היה ציון דרך בהיסטוריה‬
‫הישראלית ובסיומו נגזר על אייכמן עונש מוות‪.‬‬
‫אדולף אייכמן נולד בעיר סולינגן בגרמניה‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה‬
‫משפחתו לאוסטריה‪ .‬חייו עד להצטרפותו‬
‫למפלגה הנאצית היו שגרתיים למדי‪ :‬הוא עבד‬
‫כאיש מכירות בחברת נפט‪ ,‬ופוטר בזמן השפל‬
‫הכלכלי הגדול בשנות ה‪ .20-‬ב‪ 1932-‬הצטרף‬
‫למפלגה הנאצית וב‪ 1934-‬שירת במחנה ליד‬
‫העיר דכאו‪ ,‬שכבר שימש כבית כלא ענק‬
‫לאלפים שהמשטר הנאצי ביקש לחסל‪.‬‬
‫במחנה דכאו התמקד אייכמן באסירים‬
‫היהודים‪.....‬‬
‫‪Ynet‬על אייכמן‬
‫חזרה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫פ‬
‫ט‬
‫משפט שנערך בבית‪-‬המשפט המחוזי בירושלים בחודשים אפריל–‬
‫דצמבר ‪ 1961‬לפושע המלחמה הנאצי‪ ,‬אדולף אוטו אייכמן‬
‫(‪ .)1962–1906‬אייכמן היה ראש אגף המבצעים של האס‪-‬אס‪.‬‬
‫בהפעלת התוכנית הנאצית להשמדת יהודי אירופה‪ ,‬כאשר יחידות‬
‫הרצח הניידות של הנאצים‪ ,‬ה"איינזצגרופן" ‪.‬החלו בהשמדתם של‬
‫יהודי ברית‪-‬המועצות‪ ,‬ארגן אייכמן את גירוש היהודים ממרכז‬
‫אירופה למחנות ההשמדה במזרח‪ .‬בתחילת ‪ ,1942‬לאחר ועידת‬
‫ואנזה ‪ ,‬שהוכנה ואורגנה על‪-‬ידו ושבה סוכם על "הפתרון הסופי"‬
‫להשמדת יהודי אירופה‪ ,‬הוענקו לאייכמן סמכויות נרחבות לנהל‬
‫את העברת יהודי אירופה למחנות המוות‪.‬‬
‫אייכמן נחטף במאי ‪ 1960‬על‪-‬ידי המוסד ממקום מגוריו‬
‫בארגנטינה‪.,‬‬
‫ב‪ 23-‬במאי הודיע ראש ממשלת ישראל דוד בן‪-‬גוריון בכנסת על‬
‫לכידתו של אדולף אייכמן‪:‬‬
‫אייכמן הואשם בביצוע פשעים נגד העם היהודי‪ ,‬פשעים נגד‬
‫האנושות‪ ,‬פשעי מלחמה וחברות ב"ארגון עוין"‪ ,‬שהן עבירות לפי‬
‫החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם משנת ‪ .1950‬בית‪-‬המשפט‬
‫שמע יותר מ‪ 100-‬עדים ועיין ביותר מ‪ 1,600-‬מסמכים‪ .‬במשפט‬
‫טען אייכמן שרק ציית לפקודות‪ ,‬אך בריאיון ב‪ 1957-‬אמר‪" :‬לו‬
‫היינו מצליחים להרוג את כולם [‪ ]...‬הייתי מאושר"‪ .‬הוא נמצא אשם‬
‫ונגזר עליו דין מוות‪ .‬עונשו היה גזר‪-‬דין מוות הראשון והיחיד‬
‫בתולדות מדינת ישראל‪ .‬ערעורו של אייכמן לבית‪-‬המשפט העליון‬
‫נדחה במאי ‪.1962‬‬
‫למשפט יוחסה משמעות רבה בישראל‪ ,‬משום שאדם בעל עמדה‬
‫בכירה בשלטון הנאצי הובא בפני בית משפט ישראלי ודינו נגזר‪,‬‬
‫ומשום חשיפתו של הציבור הרחב לתיאור מאורעות השואה באופן‬
‫בלתי אמצעי מפיהם של הניצולים במהלך המשפט‪.‬‬
‫חזרה‬