סטנדרטים להערכה פסיכולוגית לועדות על פי חוק ּכיוונים ומ ְכו ָונים 1 שירות פסיכולוגי ייעוצי - אגף פסיכולוגיה הוועדה לכתיבת הסטנדרטים © כל הזכויות שמורות 2008 , המסמך.

Download Report

Transcript סטנדרטים להערכה פסיכולוגית לועדות על פי חוק ּכיוונים ומ ְכו ָונים 1 שירות פסיכולוגי ייעוצי - אגף פסיכולוגיה הוועדה לכתיבת הסטנדרטים © כל הזכויות שמורות 2008 , המסמך.

‫סטנדרטים להערכה פסיכולוגית‬
‫לועדות על פי חוק‬
‫ּכיוונים ומ ְכו ָונים‬
‫‪1‬‬
‫שירות פסיכולוגי ייעוצי ‪ -‬אגף פסיכולוגיה‬
‫הוועדה לכתיבת הסטנדרטים‬
‫© כל הזכויות שמורות‪2008 ,‬‬
‫המסמך עוסק בשלושה נושאים עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫הבנת מהותה ומטרותיה של ההערכה הפסיכולוגית‪,‬‬
‫תוך הכרת המשותף והמבדיל בין הערכה ואבחון‬
‫פסיכולוגיים‪.‬‬
‫הגדרת הלקוח של הפסיכולוג בועדות על‪-‬פי חוק‪,‬‬
‫למי הוא מחויב מקצועית ואתית והמשמעות‬
‫המעשית לגבי פעולותיו‪.‬‬
‫תפקידיו של הפסיכולוג החינוכי בתהליך ההערכה‬
‫הפסיכולוגית לקראת ועדה על‪-‬פי‪-‬חוק ותכולת‬
‫הוועדות‬
‫ההערכה הפסיכולוגית בהתאם לסוגי‬
‫השונות‪.‬‬
‫הסטנדרטים שנקבעו מושתתים על מתווה‬
‫חוקתי ואתי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪3‬‬
‫חוק זכויות החולה (‪)1996‬‬
‫חוק חינוך מיוחד (‪)1998‬‬
‫חוק הפסיכולוגים (‪)1977‬‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (‪)1962‬‬
‫קוד האתיקה המקצועית של הסתדרות הפסיכולוגים‬
‫בישראל ‪ -‬הפ"י (‪)2004‬‬
‫קודים מהעולם‪DECP ,CPA ,NASP ,ISPA :‬‬
‫הערכה פסיכולוגית היא‪:‬‬
‫תהליך מקצועי של איסוף שיטתי‪ ,‬עיבוד ותכלול (אינטגרציה)‬
‫של מידע המתקבל ממקורות שונים‪ ,‬באמצעים שונים‪ :‬מבחנים‬
‫פסיכולוגיים‪ ,‬תצפיות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬שאלונים‪ ,‬מידע ונתונים מאנשי‬
‫מקצוע ומההורים‪ .‬הכל‪ ,‬במטרה לענות לשאלת ההפניה‪,‬‬
‫להסיק מסקנות ולהחליט על אבחנה משוערת‪ ,‬סיווג ‪ ,‬השמה או‬
‫דרכי התערבות וטיפול מתאימות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אבחון פסיכולוגי (‪ )testing‬הוא חלק בתהליך ההערכה‬
‫הפסיכולוגית הכולל העברת מבחנים פסיכולוגיים פורמאליים‪.‬‬
‫האבחון הפסיכולוגי הוא אחד ממקורות המידע בהערכה‬
‫הפסיכולוגית‪ ,‬והוא כולל שימוש במבחן אחד או במספר מבחנים‬
‫פסיכולוגיים פורמאליים‪.‬‬
‫‪‬ההחלטה אם ובאילו מבחנים להשתמש היא חלק‬
‫מהתהליך של קבלת החלטה מקצועית לגבי אבחון‪,‬‬
‫ותלויה במגוון כלי האבחון העומדים לרשות הפסיכולוג‪,‬‬
‫בצרכיו של הילד ובמטרות האבחון‪.‬‬
‫‪ ‬אחד הגורמים בהחלטה יהיה קיומם של אבחונים‬
‫קודמים ו‪/‬או מסמכים קבילים נוספים‪ ,‬והערכת הפסיכולוג‬
‫האם חל שינוי בתפקוד המצריך אבחון מחדש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ההערכה הפסיכולוגית יכולה לכלול או לא לכלול אבחון‬
‫פסיכולוגי ‪ -‬הכל לפי היקף המידע הנחוץ למעריך בכדי‬
‫להגיע להחלטה מבוססת ומהימנה‪ ,‬תוך שמירה על‬
‫עקרונות מקצועיים אך גם על עקרון של יעילות מול‬
‫תועלת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מקורות המידע‪:‬‬
‫ההערכה הפסיכולוגית צריכה להתבסס על מידע המאפשר קבלת‬
‫החלטה על זכאות‪ .‬שלושת המקורות הראשונים הנם בגדר חובה‪:‬‬
‫‪ .1‬ילד‬
‫• תצפית בכתה‬
‫• מפגש פרטני‬
‫• מבחנים סטנדרטיים‬
‫תואמי גיל‪:‬‬
‫אינטליגנציה‪ ,‬אישיות‪/‬‬
‫השלכה‬
‫• תפקוד תפיסתי‪-‬מוטורי‬
‫• שאלוני דיווח עצמי‬
‫• מבחנים דידקטיים‬
‫• מבחני הישגים ו‪/‬או‬
‫מיומנויות‬
‫‪6‬‬
‫‪ .2‬הורים‬
‫• ראיון הורים מפורט‪:‬‬
‫(אנמנזה ‪ /‬אינטייק)‬
‫• שאלונים להורים‬
‫• שאלונים סטנדרטיים‬
‫‪ .4‬גורמים נוספים‬
‫• דידקטי‬
‫• רפואי‬
‫• פרא‪-‬רפואי‬
‫• סוציאלי‬
‫• התערבויות טיפוליות‬
‫‪ .3‬מסגרת חינוכית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שאלוני הפניה‬
‫שאלונים סטנדרטיים‬
‫כלי איתור שבשימוש‬
‫גורמים חינוכיים‬
‫דווחי הישגים‬
‫הערכות תפקודיות‬
‫התערבויות חינוכיות‬
‫קודמות ויעילותן‬
‫דוחות התנהגותיים‬
‫תצפיות צוות חינוכי‬
‫ראיון מורים‪ ,‬גננות‬
‫או כל גורם חינוכי‬
‫אחר המכיר את הילד‪.‬‬
‫מטרות ההערכה הפסיכולוגית לאור חוק‬
‫חינוך מיוחד‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫זיהוי תלמיד בעל צרכים מיוחדים ‪-‬‬
‫האם מאפייניו ותפקודו של התלמיד מתאימים לקריטריון המזהה‬
‫אותו כזכאי לחינוך מיוחד‪.‬‬
‫השמה מותאמת ברצף המסגרות הקיים ‪-‬‬
‫מיפוי צרכיו החינוכיים של תלמיד‪ ,‬סוג ועוצמת התמיכות להן הוא‬
‫זקוק לצורך סיוע בגיבוש ההמלצה לגבי המסגרת החינוכית‬
‫המתאימה‪.‬‬
‫תכנית חינוכית‪-‬טיפולית אישית ‪-‬‬
‫כלי עזר לתכנון תכנית ההתערבות החינוכית‪-‬טיפולית של הצוות‬
‫הרב‪-‬מקצועי‪ ,‬ביחד עם הערכות מקצועיות וחינוכיות אחרות‪.‬‬
‫מעקב וניטור ‪-‬‬
‫בדיקה‪ ,‬הערכה או מדידה מעדכנת והשוואתית ליעילות הטיפול‬
‫החינוכי ביחס לנורמה מצופה לגיל וביחס לתלמיד עצמו‪.‬‬
‫מי הלקוח בועדות על‪-‬פי‪-‬חוק?‬
‫‪ ‬בועדות על פי חוק‪ ,‬התלמיד והוריו הם לקוחותיו‬
‫של הפסיכולוג החינוכי‪ ,‬שכן עבורם נערכת‬
‫ההתערבות הפסיכולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬המוסד החינוכי המפנה את התלמיד אלינו‪ ,‬וכן‬
‫הרשות המקומית ומשרד החינוך הנם בעלי‬
‫עניין‪ ,‬המצפים אמנם למתן מענה לתלמיד‪ ,‬אך‬
‫בהתליה לצרכים מערכתיים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כל התערבות פסיכולוגית מחייבת‪:‬‬
‫‪ ‬הסכמה מדעת – הסכמת הלקוח לפעולות פסיכולוגיות‬
‫תוך הבנה של מטרתן‪ ,‬תכולתן (ראיונות‪ ,‬תצפיות‪,‬‬
‫מבחנים‪ ,‬טיפולים ועוד) והבנה של התוצאות האפשריות‪.‬‬
‫‪ ‬שמירת סודיות ‪ -‬לא יימסר מידע פסיכולוגי לשום גורם‪,‬‬
‫אלא בידיעת והסכמת ההורים‪.‬‬
‫‪ ‬מסירת מידע ללקוח ‪ -‬מתוך הרשומה הפסיכולוגית‪,‬‬
‫לרבות העתקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪9‬‬
‫"טיפול פסיכולוגי" ‪ -‬כהגדרתו ב"חוק זכויות החולה"‬
‫נחשב לפעולה משפטית לכל דבר ועניין ולכן ביצוע‬
‫התערבות פסיכולוגית לילד שטרם מלאו לו ‪ 18‬שנה‬
‫מחייב הסכמה מדעת של הוריו לטיפול‪.‬‬
‫הפנית התלמיד להערכה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הפניית ילד להערכה פסיכולוגית מחייבת הסכמה בכתב של‬
‫ההורים‪ .‬היה וההורים מתנגדים להערכה פסיכולוגית‪ ,‬יודיע‬
‫להם מנהל המסגרת החינוכית על הצורך בהערכה במכתב‬
‫רשום ולא יפנה את התלמיד להערכה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הצורך בהסכמה מדעת של ההורים להערכה פסיכולוגית‬
‫חלה על כל הפעולות המקצועיות הנכללות בתהליך‬
‫ההערכה הפסיכולוגית‪ ,‬כמו‪ :‬מבחנים פסיכולוגיים‪ ,‬ראיון‪,‬‬
‫הסתכלות‪ ,‬שאלונים‪ ,‬ושימוש בכלים מקצועיים מקובלים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הורה רשאי לפנות לגורם מעריך‪/‬מאבחן שאינו מהשפ"ח‪,‬‬
‫ובלבד שהנו גורם שאבחנתו קבילה בועדות (נספח ‪ 2‬בחוזר)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪‬‬
‫לאחר ביצוע הערכה או אבחון יזמן הפסיכולוג את הורי‬
‫הילד לשיחה‪ ,‬ידווח להם על ממצאיו ועל המלצותיו להמשך‬
‫הטיפול בילד בדרך שתהיה מובנת להם וימסור להם את‬
‫עותק חוות הדעת שלו לקראת הועדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פסיכולוג השפ"ח רשאי להראות או להעביר את פרטי‬
‫ההערכה הפסיכולוגית‪ ,‬כולל חומר הגלם‪ ,‬אך ורק‬
‫לפסיכולוג מטעם ההורים במידה ויבקשו זאת ורק לאחר‬
‫שחתמו על ויתור סודיות מתאים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במעמד מסירת הממצאים יש להחתים את ההורים על טופס‬
‫ויתור סודיות והרשאה למסור את המידע הפסיכולוגי למוסד‬
‫החינוכי ולוועדות על פי חוק‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫כאשר ההורים בסכסוך‪ ,‬פרודים או גרושים –‬
‫‪ ‬יש לקבל הסכמה מדעת וויתור סודיות מכל אחד‬
‫מהם בנפרד‪.‬‬
‫‪ ‬אם ההורה האחר אינו בר איתור‪ ,‬על ההורה‬
‫המגדל להמציא אישור מבית המשפט לגבי "משמורת‬
‫לעניין‪...‬הערכה פסיכולוגית או טיפול פסיכולוגי"‪.‬‬
‫ללא אישור כזה‪ ,‬אין לבצע את ההתערבות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ההערכה הפסיכולוגית בהתאם לוועדות‪:‬‬
‫‪ ‬ההערכה הפסיכולוגית לצורך ועדות על‪-‬פי‪-‬חוק תתבצע‬
‫במהלך שנת הלימודים בה מוגש התלמיד לועדה‪ ,‬או‬
‫לכל המוקדם בשנת הלמודים שלפניה‪ ,‬כלומר בטווח‬
‫של כשנה וחצי לכל היותר לפני מועד קיום הועדה‪.‬‬
‫‪ ‬ההערכה יכולה לכלול מבחנים פסיכולוגיים בהתאם‬
‫למטרת הועדה (השמה‪ ,‬שילוב או עדכון) ותוך‬
‫התחשבות בקיומם של אבחונים קודמים ובהערכת‬
‫הפסיכולוג אם חל שינוי בתפקוד או במטרה המצריך‬
‫אבחון פורמאלי מחדש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪13‬‬
‫הערכה פסיכולוגית לועדת השמה ראשונה של ילד‬
‫מגן חובה ואילך חייבת לכלול מבחנים פסיכולוגיים!‬
‫הערכה פסיכולוגית לצורך ‪-‬‬
‫ועדת השמה ראשונה‪ ,‬ועדת השמה במעברי חטיבות‬
‫הגיל והחמרת סוג החינוך המיוחד‪ ,‬תסתמך על‪:‬‬
‫‪ ‬אבחון פסיכולוגי פורמלי אשר יכלול שימוש בכלי אבחון‬
‫המקובלים בשימוש בארץ;‬
‫‪ ‬ראיון מפורט עם ההורים;‬
‫‪ ‬הערכה חינוכית‪-‬תפקודית על ידי המסגרת החינוכית‬
‫(שאלון הפניה או שאלון של השפ"ח);‬
‫‪ ‬סיכום ישיבות מעקב עם הצוות החינוכי והבין‪-‬מקצועי‬
‫לגבי התערבויות קודמות שניתנו לתלמיד;‬
‫‪14‬‬
‫הערכה פסיכולוגית לצורך ‪-‬‬
‫החלטה על זכאות בועדת שילוב או לצורך חידוש הזכאות‬
‫בוועדות שילוב והשמה בתום ‪ 3‬שנים (דיון חוזר) ‪ ,‬תסתמך על‪:‬‬
‫‪ ‬הכרות עם הילד ברמת תצפית או הסתכלות ומפגש‬
‫פרטני עמו בכדי לאמוד את מצבו (‪;)evaluation‬‬
‫‪ ‬ראיון עם ההורים ו‪/‬או העברת שאלון מובנה להורים;‬
‫‪ ‬הערכה תפקודית על ידי המסגרת החינוכית (שאלון‬
‫הפניה או שאלון של השפ"ח);‬
‫‪ ‬סיכום ישיבות מעקב עם הצוות החינוכי (תלמיד חדש‬
‫לשילוב)‪ ,‬או‪:‬‬
‫‪ ‬סיכום ישיבות מעקב עם הצוות הבין‪-‬מקצועי ומטפלים‬
‫אחרים בוועדות החוזרות);‬
‫‪‬‬
‫‪15‬‬
‫במידת הצורך‪ ,‬ועל פי שיקול דעתו‪ ,‬הפסיכולוג ירחיב‬
‫את ההערכה ויכלול בה אבחון‪.‬‬
‫קוים מנחים לעדכון אבחון‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הערכה לקראת ועדת השמה ראשונה של ילד בגן חובה‬
‫או בבית ספר או בהחמרת סוג החינוך המיוחד‪ ,‬תוכל‬
‫להסתמך על אבחון שנערך במהלך שנת הלימודים בה‬
‫מוגש התלמיד לועדה או לכל המוקדם בשנת הלמודים‬
‫שלפניה‪ ,‬כלומר בטווח של שנה וחצי לכל היותר לפני‬
‫מועד קיום הועדה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הערכה לקראת המעבר מגן‪-‬חובה לכתה א' תוכל‬
‫להסתמך על אבחון שנערך בשנת הלימודים בה התלמיד‬
‫מוגש לועדה או לכל המוקדם בשנת הלימודים שלפניה‪,‬‬
‫כלומר בטווח של עד שנתיים לכל היותר לפני מועד קיום‬
‫הועדה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫הערכה לקראת המעבר מביה"ס היסודי לבי"ס על‪-‬יסודי‬
‫תוכל להסתמך על אבחון שנערך במהלך בית הספר‬
‫היסודי שנערך מכתה ג' ואילך‪ .‬בבתי ספר שמונה‪-‬‬
‫שנתיים ניתן להסתמך על אבחון שנערך מכתה ה'‬
‫ואילך‪.‬‬
‫הערכה לקראת המעבר לחטיבה העליונה (למסלול ‪)07‬‬
‫תוכל להסתמך על אבחון שנערך במהלך בית‪-‬הספר‬
‫היסודי מכתה ה' ואילך ובתנאי שלא חלו החמרה או‬
‫שינויים משמעותיים בתפקודו או בצרכיו של התלמיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪18‬‬
‫בעדכוני זכאות של תלמידים בעלי לקויות מורכבות‬
‫וקשות הלומדים בבתי ספר כוללים לחינוך מיוחד‪ ,‬ניתן‬
‫להסתמך על הערכה פסיכולוגית ללא עדכון אבחון‬
‫במידה ואין שינוי בנסיבות ובצרכים של התלמיד‪.‬‬
‫בעדכוני זכאות של תלמידי החטיבה העליונה הלומדים‬
‫במסגרות של חינוך מיוחד בבתי הספר‪( ,‬בי"ס לח"מ או‬
‫כתה לח"מ בבי"ס רגיל)‪ ,‬ניתן להסתמך על הערכה‬
‫פסיכולוגית ללא עדכון אבחון‪ ,‬במידה ואין שינוי בנסיבות‬
‫ובצרכים של התלמיד‪.‬‬
‫בכל מקרה ‪ -‬חובה על הפסיכולוג לשקול את הצורך‬
‫באבחון נוסף סמוך יותר למועד קיומה של הועדה‪,‬‬
‫בהתחשב במצב‪ ,‬בנסיבות ובצרכים של התלמיד‪.‬‬
‫הכנת חוות הדעת הפסיכולוגית‬
‫חוות הדעת הפסיכולוגית הנה המסמך הקביל המסכם‬
‫את ההערכה הפסיכולוגית שנערכה על ידי הפסיכולוג‬
‫והיא כוללת‪ ,‬תיאור מצב פסיכולוגי‪ ,‬אבחנה משוערת‬
‫והמלצות‪.‬‬
‫חוות הדעת תתבסס על איסוף שיטתי של מידע ועל‬
‫שיטות הערכה מקובלות המספקות בסיס הולם לממצאים‬
‫ולהמלצות‪.‬‬
‫הפסיכולוג רשאי לכתוב חוות דעת פסיכולוגית רק על ילד‬
‫אותו הוא מכיר אישית במסגרת עיסוקו המקצועי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אבחנה משוערת של משכל גבולי‪ ,‬לקות למידה או חשד לפיגור‬
‫שכלי מחייבת שימוש במבחנים פסיכולוגיים פורמליים‪.‬‬
‫במידה וההפרעה הינה רגשית יש לבססה על כלים הבודקים את‬
‫התחום הרגשי‪.‬‬
‫במידה וההערכה אינה כוללת מבחנים פורמליים או מסתמכת על‬
‫אבחונים קודמים‪ ,‬ניתן לציין שיש מאפיינים המרמזים על קיומה‬
‫של לקות‪.‬‬
‫חוות דעת אחרות ‪ -‬חוות דעת חינוכית‪ ,‬חוות דעת רפואיות‪ ,‬חוות‬
‫דעת פסיכולוגיות קודמות‪ ,‬אבחון דידקטי‪ ,‬אבחון קלינאית‬
‫תקשורת ומסמכים רלוונטיים אחרים ‪ -‬הם מסמכים עצמאיים‬
‫המוגשים לועדת השילוב וההשמה‪ .‬הפסיכולוג רשאי לצרף אותם‬
‫לחוות דעתו לפי הצורך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫מעמדם של חוות דעת פסיכולוגית וסכום המבחנים הוא של‬
‫"רשומה פסיכולוגית" כהגדרתה ב"חוק זכויות החולה"‪.1996 -‬‬
‫כאשר נמצאים בתיקי השפ"ח מסמכים רלוונטיים‬
‫שהתקבלו ממקורות מוסמכים אחרים‪ ,‬מומלץ ליידע את‬
‫ההורים על קיומם ולקבל אישורם כחוק להעברתם‪,‬‬
‫במידה שנחוץ להעבירם‪.‬‬
‫על הפסיכולוג מוטלת חובה לשקול בזהירות ובאחריות‬
‫את תוכנו של המסמך שיוגש לועדה על פי חוק ולכלול בו‬
‫רק את המידע הרלוונטי לצורך המלצה למתן הזכאות‪.‬‬
‫על הפסיכולוג להקפיד לשמור על התאמה בין המידע‬
‫שהוא מסר בכתב למידע שהוא מוסר בעל פה במהלך‬
‫הדיון בועדה והמתועד בפרטיכול‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫מי חותם על המסמך?‬
‫‪ ‬חוות דעת פסיכולוגית המוגשת לועדה כמסמך קביל חייבת‬
‫להיכתב ולהיחתם ע"י פסיכולוג בעל מומחיות מוכרת הקבילה‬
‫בועדות על פי חוק‪ ,‬בצירוף מספר רשיונו ‪.‬‬
‫‪ ‬בהתאם לסעיף ‪ 9‬א' בחוק הפסיכולוגים פסיכולוג שאינו מומחה‬
‫חייב לצרף לחתימתו חתימת פסיכולוג בעל מומחיות מוכרת‬
‫(מומחה‪ ,‬מדריך או הנמצא בהסמכה להדרכה) המפקח על עבודתו‪.‬‬
‫‪ ‬מומלץ שהפקוח והחתימה על המסמך הקביל ייעשו על ידי‬
‫מדריך‪ .‬בהעדר מדריך קבוע בשפ"ח‪ ,‬ניתן להשתמש בשעות‬
‫ההדרכה המוקצות על ידי שפ"י לרכישת שרותי הדרכה חיצוניים‬
‫למטרה זו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫איך חותמים?‬
‫‪‬‬
‫‪23‬‬
‫פסיכולוגים יזהו עצמם באמצעות תחום מומחיותם המוכר על ידי משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬מספר הרישום בפנקס הפסיכולוגים ומעמדם המקצועי‪:‬‬
‫א‪ .‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מומחה‪-‬מדריך‬
‫ב‪ .‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מומחה – בהסמכה להדרכה‬
‫ג‪ .‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬מומחה‬
‫ד‪ .‬פסיכולוג‬
‫ה‪ .‬מי שעדיין אינו רשום בפנקס איננו רשאי להשתמש בתואר‬
‫"פסיכולוג"‪ .‬עליו לחתום בשמו ותואר אקדמי‪ ,‬או "עובד השפ"ח"‪.‬‬
‫ו‪ .‬פסיכולוג רשאי לחתום "מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית" במידה‬
‫והוא רשום כמתמחה במוסד מוכר להתמחות‪.‬‬
‫ז‪ .‬בעל תואר בוגר בפסיכולוגיה רשאי לחתום "מתמחה זמני‬
‫בפסיכולוגיה חינוכית" במידה והוא רשום כמתמחה זמני במוסד‬
‫מוכר להתמחות‪.‬‬
‫מסירת חוות הדעת‪:‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ ‬הפסיכולוג מחויב למסור את חוות הדעת בכתב אך ורק‬
‫להורים‪.‬‬
‫‪ ‬חוות הדעת תימסר לגורם אחר אך ורק על פי דרישת‬
‫ההורים ובכפוף לחתימתם על ויתור סודיות‪ ,‬או על פי דין‪.‬‬
‫‪ ‬חוות הדעת לועדת ההשמה תימסר ליו"ר הועדה אך ורק‬
‫ביידוע והסכמת ההורים והעתק ממנה יימסר להם‪.‬‬
‫‪ ‬חוות הדעת לועדת שילוב תימסר להורים בלבד והם‬
‫אלה שיעבירו אותה ליו"ר ועדת השילוב‪.‬‬
‫‪ ‬ללא הסכמת הורים‪ ,‬יכול יו"ר ועדת ההשמה‪ ,‬במעמד‬
‫הועדה בלבד‪ ,‬לדרוש הצגת מסמכים‪ .‬הפסיכולוג רשאי‬
‫לדרוש דיון בסוגיה במעמד ועדת ההשמה‪.‬‬
‫סיכום ‪ :‬מודל העבודה‬
‫התייעצות מקצועית של צוות המוסד החינוכי עם הפסיכולוג‬
‫וקבלת החלטה לגבי הצורך בהפניה לועדה ובהערכה פסיכולוגית‬
‫התלמיד מופנה להערכה פסיכולוגית לקראת‬
‫ועדה על‪-‬פי‪-‬חוק בידיעת והסכמת ההורים‬
‫ההורים מתנגדים ‪ -‬יודיע‬
‫להם מנהל המוסד החינוכי‬
‫בכתב על הצורך בהערכה‬
‫והיא לא תבוצע‬
‫‪25‬‬
‫הוחלט לא להפנות את‬
‫התלמיד להערכה –‬
‫זכות ההורים לפנות לגורם‬
‫אחר שאבחנתו קבילה‬
‫תהליך ההערכה –‬
‫איסוף מידע ממקורות שונים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ילד‬
‫הורים‬
‫צוות חינוכי‬
‫מטפלים‬
‫גורמים מקצועיים‬
‫עיבוד ותכלול המידע‬
‫המשמש מקור להערכה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ראיונות קליניים‬
‫הסתכלות ‪ /‬תצפית‬
‫אבחון פורמאלי‬
‫מבחני הישגים וכושר‬
‫נתוני רקע ודיווחים‬
‫סיכום ההערכה והכנת חוות דעת שבה אבחנה משוערת‬
‫או תיאור מצב והמלצות להתערבות טיפולית ו‪/‬או חינוכית‬
‫‪26‬‬
‫מסירת ממצאי ההערכה וההמלצות להורים בשיחה‬
‫ומסירת עותק כתוב מחוות הדעת להורים‬
‫חוות הדעת מוגשת לועדה‬
‫בהתאם לנהלים בחוזר המנכ"ל‬
‫ועדה‬
‫על‪-‬פי‪-‬חוק‬
‫לועדת שיבוץ‬
‫יו"ר ועדת השמה‬
‫בידיעת והסכמת‬
‫ההורים‬
‫לועדת ערר‬
‫ההורים או יו"ר ועדת‬
‫השמה בידיעת‬
‫והסכמת ההורים‬
‫‪27‬‬
‫לועדת שילוב‬
‫ההורים בלבד‬
‫לועדת השמה‬
‫ההורים או הפסיכולוג‬
‫בידיעת והסכמת‬
‫ההורים‬
‫ולסיום ‪ -‬מדיניות אגף פסיכולוגיה‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫‪‬‬
‫הנחיות מסמך הסטנדרטים מחייבות את כל‬
‫הפסיכולוגים העובדים בשפ"ח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנהלים לביצוע הערכה פסיכולוגית המובאים במסמך‬
‫חלים על כל הערכה פסיכולוגית המבוצעת בשפ"חים‪,‬‬
‫לא רק לצורך ועדה סטטוטורית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בכל מקרה של ספק לגבי דרך העבודה – נהלי המסמך‬
‫הם אלה שקובעים‪.‬‬