Transcript ההוויה הפסיכולוגית המגדרית בבגרות.ppt

‫ההוויה הפסיכולוגית המגדרית‬
‫בבגרות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כתוצאה מצירי ההתפתחות הנבדלים‬
‫כמו גם תהליכי הסוציאליזציה המגדרית‬
‫ניתן לזהות במציאות ובקונטקסט התרבותי הנוכחי‬
‫מאפיינים אישיותיים מובחנים מגדרית‬
‫הללו אמנם תוצר של ההבניה החברתית הנוכחית‬
‫אך הם כעת מצב קיים‬
‫נעבור לדון במאפיינים הטיפוסיים לכל מין במציאות‬
‫החברתית הנוכחית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במחקר מעניין של אריאלה פרידמן התבקשו‬
‫נבדקים לאפיין את עצמם על פי מגדרם‬
‫הממצאים העלו שני אשכולות תכונות מובחנים על‬
‫פי מין‬
‫הנשים הגדירו את עצמן מעל לכל ביחס לתפקידיהן‬
‫המשפחתיים והבינאישיים‬
‫וכמעט לא התייחסו בהגדרתן העצמית לתחום‬
‫התעסוקתי והציבורי‬
‫אצל הגברים התגלתה המגמה ההפוכה‬
‫התכונות הטיפוסיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בקרב נשים התגלה אשכול תכונות התקשרותי‬
‫שבמרכזו הקשר עם הזולת‬
‫התכונות שנכללו בו היו דאגה לזולת‪ ,‬טיפוליות‪,‬‬
‫אכפתיות‪ ,‬שיתופיות‪ ,‬הענקה ורגישות (סרי)‬
‫אצל הגברים התגלה אשכול מסוגלות שבמרכזו‬
‫הישגים ביצועיים‬
‫הוא כלל תכונות כגון מקצועיות‪ ,‬הישגיות‪,‬‬
‫ושאפתנות‬
‫קרול גיליגן‬
‫‪ ‬הפסיכולוגית האמריקאית וחוקרת המגדר‬
‫הנודעת קרול גיליגן כתבה רבות על ההבדלים‬
‫בהוויה הפסיכולוגית של שני המינים‬
‫‪ ‬היא מצאה במחקריה הרבים ששני המינים חווים‬
‫את העולם אחרת במובנים רבים‬
‫‪ ‬בגלל תהליכי ההתפתחות תלויי התרבות‬
‫המובחנים‬
‫הרשת והפירמידה‬
‫‪ ‬התיאוריה שלה מתארת את עולמם הרגשי‬
‫השונה של שני המינים‬
‫‪ ‬שני מודלים חברתיים ואישיותיים נבדלים‬
‫‪ ‬לשם כך היא נעזרת בשני דימויים‪:‬‬
‫‪ ‬רשת ופירמידה‬
‫‪ ‬בכל אחד מהם ‪ 5‬דרגות‬
‫דימוי הרשת‬
‫‪ ‬דימוי הרשת מייצג רשת קשרים‪ ,‬מעורבות‬
‫רגשית‪ ,‬ערבות הדדית‪ ,‬בדרגות שונות של‬
‫קרבה וריחוק‬
‫‪ ‬דימוי הרשת מייצג שאיפה להיות במרכז רשת‬
‫קשרים‬
‫‪ ‬ופחד הנלווה להימצא רחוק מידי ולבד בשוליים‬
‫‪ ‬לרשת ‪ 5‬דרגות של מעורבות רגשית‬
‫‪ ‬ככל שקרובים יותר למרכז כך הדוקים יותר‬
‫הקשרים החברתיים ולהפך‬
‫דימוי הפירמידה‬
‫‪ ‬דימוי הפירמידה מייצג היררכיה‪ ,‬יחסים‬
‫תחרותיים והישגים אישיים‬
‫‪ ‬שאיפה להיות לבד בפסגה ופחד נלווה שאחרים‬
‫יגיעו קרוב מידי‬
‫‪ ‬לפירמידה ‪ 5‬דרגות של היררכיה‬
‫‪ ‬ככל שנמצאים גבוה יותר בפירמידה כך בולטים‬
‫יותר ההישגים האישיים ביחס לסובבים ולהיפך‬
‫‪ ‬מקמו את עצמכן‪/‬ם על גבי כל אחד מהדימויים‬
‫‪ ‬במקום הרצוי לכם ביותר‬
‫‪ ‬במקום שבו תרגישו הכי פחות נוח‬
‫‪ = 1 ‬מרכז רשת הקשרים ופסגת הפירמידה‬
‫‪ = 5 ‬השולים של רשת הקשרים ותחתית‬
‫הפירמידה‬
‫‪ ‬לאחר מכן בחרו את המקום המועדף ביותר‬
‫והכי פחות מועדף עליכן‪/‬ם מבין ‪ 2‬הדימויים גם‬
‫יחד‬
‫פסגת‬
‫פירמידה‬
‫מרכז רשת‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫גברים‬
‫הרצוי ביותר ‪78%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪2%‬‬
‫בעת‬
‫קונפליקט‬
‫הרצוי ביותר ‪75%‬‬
‫‪25%‬‬
‫הכי פחות‬
‫‪25%‬‬
‫‪75%‬‬
‫נשים‬
‫הכי רצוי‬
‫גברים‬
‫הכי לא‬
‫הכי רצוי‬
‫הכי לא‬
‫מרכז רשת ‪78%‬‬
‫הקשרים‬
‫‪17%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪65%‬‬
‫‪2%‬‬
‫פסגת‬
‫הפירמידה‬
‫‪ ‬ניתן לראות שנשים כקבוצה מעדיפות להימצא‬
‫במרכז רשת קשרים וגברים בפסגת הפירמידה‬
‫‪ ‬אך בקרב שני המינים התגלה גם רצון מקביל‪,‬‬
‫אם כי פחות‪ ,‬להימצא במקום גבוה גם במודל‬
‫השני‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אולם‪ ,‬כאשר חויבו לבחור רק מקום אחד מועדף‬
‫מבין כל ‪ 10‬האפשרויות נמצאו תוצאות סימטריות‬
‫והפוכות בקרב שני המינים‬
‫שלושה רבעים מול רבע בכל אחד מהשניים‬
‫כלומר במקרה של קונפליקט בין רשת הקשרים‬
‫לפירמידה מתגלים שני דפוסי בחירה שונים‪:‬‬
‫נשים מגלות העדפה למעורבות בינאישית על פני‬
‫הישגים המציבים אותן בנפרד‪ ,‬וגברים להיפך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אצל נשים כקבוצה אין דבר העולה בחשיבותו על קשריהן‬
‫עם הזולת‬
‫גם אם משמעות העניין הוא אובדן סטאטוס ויוקרה‬
‫מוכנות לוותר על השאיפה להישגיות והתבלטות למען‬
‫ההתקשרות‬
‫אין זה אומר שנשים אינן הישגיות אלא רק שזה משני‬
‫להתקשרות בסדר העדיפויות שלהן‬
‫‪ ‬אצל גברים להפך – הם מוכנים לוותר על מעורבות רגשית‬
‫ויחסי קרבה‬
‫‪ ‬ובלבד לבלוט מעל ליתר‬
‫אנדרוגניות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫החלוקה הדיכוטומית הזו נושאת מחירים וויתורים‬
‫לא פשוטים עבור שני המינים‬
‫הפתרון לכך נעוץ בהתנערות מתכתיבי המגדר‬
‫ויצירת תשלובת בין שני הקטבים‬
‫הפסיכולוגית סנדרה בם הציעה את מושג‬
‫האנדרוגניות‬
‫שהוא שילוב בין כל המעלות של ה"נשי" וה"גברי"‬
‫וחינוך הדור הצעיר בהתאם‬
‫זוגיות הטרוסקסואלית בראי התיאוריות‬
‫‪ ‬נקודת המוצא לדיון בזוגיות הן אותן תיאוריות‬
‫פסיכודינמיות של צ'ודוראו ודינרסטין‬
‫‪ ‬בגלל צירי ההתפתחות הנבדלים של שני‬
‫המינים‪ ,‬במציאות החברתית הנוכחית‬
‫‪ ‬נשים מגדירות את עצמן בתוך קשר ואילו‬
‫גברים בהתנתקות מקשר ותיחום העצמי‬
‫‪ ‬לכן נשים זקוקות לקשרים אינטימיים בכל הקשר‬
‫של חייהן‪ ,‬בשונה מהגברים המחשיבים נבדלות‬
‫ומרחב‬
‫‪ ‬הצורך של האישה בקשרים אינטימיים נגזר‬
‫מהסיפוק הרגשי החזק שהיא ואימה חשו בקשר‬
‫הקרוב והבלתי מופר שאפיין את ילדותה‬
‫‪ ‬היא לכן איננה מאוימת כלל מקרבה רגשית‬
‫רבה‪ ,‬נהפוך הוא‪ ,‬היא פורחת בה‬
‫‪ ‬היא רוצה לכן בקשר קרוב ככל האפשר‬
‫‪ ‬ואינה עסוקה בהגדרת העצמיות שלה בתוך‬
‫הקשר‬
‫‪ ‬היא יכולה לתת ביטוי ישיר וגלוי לצורך שלה‬
‫באינטימיות‬
‫‪ ‬בנוסף‪ ,‬אין לה כל חשש שקשר קרוב לגבר יאיים‬
‫על זהותה המגדרית הנפרדת‬
‫‪ ‬שכן גיבוש זהותה לא כלל הדחקה של מאפייני‬
‫המין השני‬
‫‪ ‬אהבתה הראשונית לדמות ממין זכר התרחשה‬
‫לאחר שכבר החלה בגיבוש זהות יציבה‬
‫‪ ‬האב היה תמיד דמות נפרדת‪ ,‬לא סימביוטית‬
‫‪ ‬לכן אין לה כל פחד מקרבה ואינטימיות מרביים‬
‫מנגד‪,‬‬
‫‪ ‬החוויה של הגבר שונה‬
‫‪ ‬יחסים עם אישה הם שחזור של קשר עם דמות‬
‫שאיתה חווה סימביוזה ושממנה נאלץ להתנתק‬
‫רגשית על מנת לתחם את זהותו‬
‫‪ ‬מעלה אסוציאציות לקשר הסימביוטי חסר‬
‫ההפרדה‬
‫‪ ‬מוביל לחרדה מהיבלעות בתוך קשר אינטימי‬
‫‪ ‬פחד מחזרה למצב הראשוני של סמביוזה עם‬
‫אשה‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬לאובדן הזהות הגברית‬
‫‪ ‬בחוויה שלו צרכי ההתקשרות האינטימית ניצבים‬
‫בסתירה לצרכי הזהות הגברית‬
‫‪ ‬הוא רוצה לשמור על זהותו ולכן קרבת יתר‬
‫מאיימת‬
‫‪ ‬לכן אינו יכול לחוות את הצרכים האלה באותה‬
‫קלות וישירות‬
‫‪ ‬זקוק לקשר אך מאוים על ידו‬
‫‪ ‬המחקר ההשלכתי בנושא האיום מקרבה וריחוק‬
‫‪ ‬וכך‪ ,‬שני המינים מגיעים למערכות יחסים זוגיות‬
‫עם ציפיות וצרכים נבדלים הנובעים מתהליכים‬
‫מובחנים אלה‬
‫‪ ‬נשים זקוקות לקרבה רבה ומרגישות תסכול‬
‫מהריחוק‬
‫‪ ‬גברים זקוקים ליותר מרחב ונלחצים מקרבת‬
‫יתר‬
‫‪ ‬ברמת הלא מודע‪ ,‬לשניהם גם הצורך המקביל –‬
‫על זה בהמשך‬
‫‪ ‬פרידמן‪ :‬מעין נדנדה – כל מין יושב חזק יותר‬
‫על אחד ממושביה ולשניהם צורך מלווה בפחד‬
‫לשבת גם על המושב השני‬
‫יחס נבדל לאינטימיות‬
‫‪ ‬האישה רוצה אינטימיות וקרבה שבן זוגה‬
‫השומר על גבולות יותר ממנה לא מסוגל לספק‬
‫‪ ‬אינטימיות רגשית‪ ,‬חשיפה עצמית‪ ,‬שיתוף‬
‫ברגשות‬
‫‪ ‬שיחות מלב אל לב‬
‫‪ ‬נשים מנסות לגרום לגברים להיפתח‪ ,‬להתחבר‬
‫‪ ‬וחוות תסכול גדול כשזה לא מצליח‬
‫‪ ‬כשבן הזוג נעדר רגשית מבחינתן‬
‫פער מגדרי בתפיסת האינטימיות‬
‫‪ ‬מחקר בחן את מידת האינטימיות בקשרים‬
‫זוגיים‬
‫‪ 25% ‬מהנשים דווחו שיחסיהן חסרי אינטימיות‬
‫‪ 60% ‬נוספות אמרו שהן האחראיות הבלעדיות‬
‫לקיומה של אינטימיות ביחסיהן‬
‫‪ ‬ורק ‪ 15%‬היו מרוצות מרמת האינטימיות‬
‫ביחסיהן‬
‫‪ ‬מרבית הגברים סברו שרמת האינטימיות‬
‫בקשריהם מספיקה בהחלט‬
‫‪ ‬וכך‪ ,‬האישה דוחפת לקרבה והאיש לריחוק‬
‫‪ ‬היא כביכול תובענית מידי והוא הנלחץ והדוחה‬
‫‪ ‬הסלמה הדדית – ללא מודעות לה‬
‫‪ ‬יש להעלות את המודעות ל"ריקוד" הזה‬
‫‪ ‬פתרון יעיל לאישה להפסיק לצפות למלא את כל‬
‫צרכי האינטימיות בזוגיות‬
‫‪ ‬ולמלא את עצמה באופנים נוספים‬
‫‪ ‬ככל שהיא תפנה יותר את המרחב‪ ,‬כך הוא‬
‫ירגיש צורך להתקרב‬
‫הצד השני של המטבע‬
‫‪ ‬יש בדינאמיקה הזוגית גם צד מוסווה‬
‫‪ ‬הצורך המודחק של הגבר באינטימיות‬
‫‪ ‬הכוח הנשי והצורך של האישה במרחב ועצמאות‬
‫‪ ‬כל צד נושא עבור השני את הצרכים המקבילים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מאחר והנשים מחוברות לצרכים האינטימיים שלהן‬
‫הן נושאות עבור הגברים את צרכי הקרבה‬
‫מאפשרות לגברים להדחיק צורך זה אצלם‬
‫כי הדחיפה שלהן לקרבה מבטיחה לגברים‬
‫אינטימיות ומונעת מהם נתק וריחוק יתר‬
‫במקביל‪ ,‬הגברים נושאים עבור הנשים את צרכי‬
‫העצמאות והמרחב‬
‫מאחר והללו נחווים ומבוטאים ישירות וגלויות על‬
‫ידיהם‬
‫הם מספקים בזאת לנשים מרחב בסיסי‬
‫הפער בין העצמאות הגלויה‬
‫לתלות המודחקת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגבר זקוק לאינטימיות בו בזמן שהוא נלחץ ונמנע‬
‫ממנה‬
‫לכן כאשר הוא נמצא בקשר הוא מדחיק את צרכי‬
‫התלות ומחובר בעיקר לצרכי העצמאות‬
‫את הצורך המודחק באינטימיות הוא ממלא באופן לא‬
‫מודע דרך הקשר הזוגי‬
‫ולמעשה תלוי לגמרי בזוגתו לסיפוק צרכי הקרבה‬
‫בשונה ממנה‪ ,‬שלה מקורות רבים לסיפוק צרכים אלה‬
‫צרכי התלות המודחקים עולים על פני השטח רק‬
‫במקרים של חסך בקשר‬
‫‪ ‬מחקרים מראים שגברים מפיקים לכן יותר‬
‫תועלת מקשרים זוגיים מאשר נשים‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬מצבם הנפשי טוב יותר כאשר הם‬
‫נמצאים בקשר מאשר לא‬
‫‪ ‬לגברים רווקים בריאות נפשית פחותה מאשר‬
‫לגברים נשואים ורווקות‬
‫‪ ‬זאת בשונה מנשים נשואות שבריאותן הנפשית‬
‫ירודה יותר מזו של גברים נשואים ונשים רווקות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אצל הנשים קיים פרדוקס ‪ -‬למרות רצונן החזק‬
‫בקשרים זוגיים‪,‬‬
‫מסתבר שהם לא כל כך טובים עבורן‬
‫הן מדווחות על סיפוק נמוך יותר מהנישואים‬
‫רווחתן הנפשית פחותה‬
‫נשים גרושות מדווחות על שיפור ניכר בבריאות‬
‫נפשן לאחר תקופת ההסתגלות הראשונה‬
‫מרגישות טוב יותר עם עצמן ומסופקות יותר מחייהן‬
‫תקשורת בזוגיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬לנשים יש יותר צורך מגברים בדיבור‬
‫בינאישי‬
‫מעדיפות לדבר בזוגות או בקבוצות קטנות‬
‫גברים מעדיפים דיבור ציבורי‪ ,‬בקבוצות גדולות‬
‫נעדרות אינטימיות‬
‫לנשים תסכול מהמחסור בדיבור הרגשי בזוגיות‬
‫בשבילן הדיבור הוא הדבק של הקשר‬
‫הגברים אינם מדברים איתן דיבור אינטימי בקשר‬
‫ובמרחב הציבורי לא נותנים להן לדבר‬
‫זוגיות בריאה ומאוזנת‬
‫‪ ‬הקשר הבריא והמאוזן מתאפיין בתלות ועצמאות‬
‫הדדיים‬
‫‪ ‬שני בני הזוג מחוברים במידה שווה לשני סוגי‬
‫הצרכים‬
‫‪ ‬מכירים בהם ונותנים להם ביטוי ישיר‬
‫‪ ‬האישה לא חוששת מעצמאות‬
‫‪ ‬הגבר לא חושש מתלות‬
‫‪ ‬מרחב בתוך קשר‬
‫‪ ‬שניהם נהנים מאוטונומיה בתוך הקשר‬
‫‪ ‬במובן של חיבור אותנטי לעצמי‬
‫‪ ‬והכרה בצורך ההדדי בביחד ובלחוד‬
‫‪ ‬ללא ויתורים עצמיים‬
‫‪ ‬תוך הגשמה עצמית אותנטית‬