Transcript שדה התעופה של רמלה

‫תמונות ישנות‬
‫מפלשתינה (ארץ‪-‬ישראל)‬
‫שעדיין לא ראיתם (בחלקם)‬
‫חלק נ"ב (‪)52‬‬
‫רמלה‬
‫‪1900-1943‬‬
‫©‬
‫אין לשנות‪ ,‬להוסיף או למחוק כל פרט במצגת זו‪ .‬מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים‪.‬‬
‫כדי להבהיר – זכויות היוצרים מתייחסות למצגת בלבד !! (לא לתמונות !!)‬
‫מצגת זאת מאוחסנת בשרתי‬
‫אתר נוסטלגיה אונליין –‬
‫שימור התרבות הישראלית‬
‫‪www.nostal.co.il‬‬
‫בקרו בארכיון המצגות שבאתר‬
‫וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי‬
‫שימור התרבות‪ ,‬הנוסטלגיה וההיסטוריה‬
‫של ישראל‪.‬‬
[email protected]
‫חלק נ"ב (‪)52‬‬
‫רמלה‬
‫בשנים ‪1900 - 1943‬‬
‫התצלומים המוצגים במצגת זו‪ ,‬צולמו ברובם ע"י מחלקת הצילום של ה"אמריקן קולוני"‪ ,‬מסוף‬
‫המאה ה‪ 19-‬ועד שנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ .20-‬מחלקה זו נוסדה ע"י יהודי מומר – אלישע מאיירס‪.‬‬
‫המחלקה כללה צלמים אחדים‪ ,‬שהבולט בהם היה לואיס לארסון השוודי‪.‬‬
‫צלמי המושבה תעדו נופים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬וארועים שונים שקרו בפלשתינה ובמזרח התיכון כולו‪ ,‬כולל‬
‫ההתיישבות היהודית‪ ,‬מלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי‪.‬‬
‫התצלומים השמורים בארכיון המצוי במתחם מלון ה"אמריקן קולוני" בירושלים‪ ,‬אוגדו ע"י הצלמים‬
‫לאלבומים‪ ,‬הכוללים תאורים מילוליים‪.‬‬
‫עותקי האוספים של ה"אמריקן קולוני"‪ ,‬הנמצאים בספריית הקונגרס (משם הוצאתי את התמונות)‪,‬‬
‫נתרמו במהלך שנים רבות ע"י חברי המושבה ומשפחותיהם‪.‬‬
‫התמונות במצגת זו נלקחו‪ ,‬רובם‪ ,‬מ"אוסף ‪ G.Eric Matson‬ורעייתו ‪."Edith‬‬
‫בגלל מצבם הגרוע של חלק מהתמונות‪ ,‬נאלצתי לגזור חלקים מהתמונות‪ ,‬ולהשאיר רק את החלקים‬
‫הברורים‪.‬‬
‫המספרים המקוריים של התמונות (כפי שהם מופיעים בספריית הקונגרס) – מופיעים על התמונות‪.‬‬
‫מבט כללי על רמלה‬
‫רמלה – פנוראמה‬
‫‪02733‬‬
‫‪1890-1900‬‬
‫רמלה (התמונה הישנה ביותר) – ‪1870-1880‬‬
‫‪3c06227‬‬
‫רמלה מ"המגדל הלבן"‬
‫‪1900-1920‬‬
‫‪00008‬‬
‫רמלה ‪ -‬בערך ‪)?( 1950‬‬
‫‪22710‬‬
‫רמלה – מבט מהמזרח‪.‬‬
‫‪1900-1920‬‬
‫‪00688‬‬
‫רמלה – מזוית נוספת‬
‫‪1900-1920‬‬
‫‪00834‬‬
‫מבט כללי‪.‬‬
‫‪06529‬‬
‫‪1898-1914‬‬
‫מבט ממרחק ‪.‬‬
‫‪07469‬‬
‫‪1898-1914‬‬
‫מבט מבית הקברות‬
‫‪1900-1920‬‬
‫‪11354‬‬
‫מבט מהאוויר ‪.‬‬
‫‪15874‬‬
‫‪1932‬‬
‫השרון מהמגדל הלבן‬
‫‪1900-1920‬‬
‫‪00687‬‬
‫בית הקברות הצבאי הבריטי לחללי מלחמת העולם ה‪.I-‬‬
‫‪00177‬‬
‫‪1917-18‬‬
‫המגדל (המסגד) הלבן‬
‫המסגד הלבן (ערבית الجامع األبيض) ברמלה הוא מבנה אסלאמי קדום‪,‬‬
‫ששורשיו נעוצים בראשית המאה ה‪ ,8-‬בתקופת שלטונם של ח'ליפי‬
‫בית אומיה‪ .‬המסגד עבר מספר שינויים במהלך השנים‪ ,‬והבולט שבהם‬
‫הוא הקמת המינרט הידוע בשם "המגדל הלבן" שנוסף לו בתקופה‬
‫הממלוכית‪.‬‬
‫שמו המדויק של המסגד הוא "ג'אמע ארבעין אל מוע'זי"‪ ,‬כלומר‬
‫"מסגד ארבעים הלוחמים" (של מוחמד) שעל פי מסורת מימי הביינים‬
‫המאוחרים‪ ,‬נקברו בתחומי המסגד הלבן‪.‬‬
‫המסורת הנוצרית ייחסה למסגד את מקום קבורתם של ארבעים המרטירים‬
‫מסיווס שבטורקיה‪ ,‬ולכן הוא נקרא גם "מסגד ‪ 40‬המארטירים"‪.‬‬
‫המגדל הלבן‪1900-1920 .‬‬
‫על‪-‬פי המקורות ההיסטוריים‪,‬‬
‫סלימאן אבן עבד אל מלכ‪ ,‬בונה רמלה‪ ,‬החל‬
‫להקים בה מסגד שבנייתו נשלמה לאחר מותו‪,‬‬
‫על ידי אחיו השאם‪ .‬המסגד מוזכר בספרות‬
‫בפשטות כמסגד של רמלה‪ ,‬ללא כל שם תואר‪.‬‬
‫למרות שהראשון שקרא למסגד הלבן בשם‬
‫זה‪ ,‬היה ההיסטוריון מוקדסי בסוף המאה‬
‫ה‪ ,10-‬מקובל להניח כי המדובר באותו מסגד‪.‬‬
‫נראה כי את ראשית המסגד יש לייחס לשנות‬
‫העשרים והשלושים של המאה ה‪.8-‬‬
‫שמו של המסגד הלבן‪ ,‬ניתן לו בשל העובדה‬
‫שהוא היה מכוסה בשיש לבן‪.‬‬
‫‪00009‬‬
‫המגדל הלבן‪1867-1899 .‬‬
‫מוקדסי‪ ,‬שזכה לראות את הבניין בתפארתו‬
‫כתב‪:‬‬
‫המסגד הלבן שנמצא בשוק הוא גדול ונאה‬
‫יותר מהמסגד של דמשק‪.‬‬
‫אין עוד מיחראב גדול יותר בכל ארצות‬
‫האסלאם או דוכן תפילה העולה על זה של‬
‫רמלה‪ ,‬מלבד דוכן התפילה שבירושלים‪.‬‬
‫‪04333‬‬
‫המגדל הלבן ‪1900-1920‬‬
‫המסגד חרב כמעט לחלוטין ברעידות האדמה‬
‫של ‪ 1033‬ו‪ ,1068-‬ושוב במהלך התקופה‬
‫הצלבנית‪.‬‬
‫המסגד והצריח שוקמו מחדש בתקופה‬
‫הממלוכית‪ ,‬ואז גם נבנה המגדל הלבן‪.‬‬
‫עם ירידת קרנה של העיר רמלה נעזב המסגד‬
‫וחרב‪ ,‬ורק המגדל הלבן ומספר חורבות נותרו‬
‫במקום‪.‬‬
‫‪06228‬‬
‫המגדל הלבן‬
‫‪1898-1914‬‬
‫החפירות הארכיאולוגיות במקום‬
‫התעכבו עד שנת ‪ ,1949‬ויעקב קפלן‬
‫היה הארכיאולוג הראשון שחפר‬
‫במקום‪ .‬קפלן זיהה שלושה שלבי‬
‫בנייה במסגד‪ :‬הראשון‪ ,‬שנבנה‬
‫ישירות על גבי החולות שנתנו‬
‫לרמלה את שמה‪ ,‬השני‪ ,‬שניכר‬
‫היטב בסטייה בת ‪ 6‬המעלות באולם‬
‫התפילה‪ ,‬שבו נוסף האגף המערבי‪,‬‬
‫והשלישי‪ ,‬שבו התווסף המגדל הלבן‪:‬‬
‫‪6530‬‬
‫המגדל הלבן‬
‫‪1898-1914‬‬
‫השלב הראשון של המסגד הדגיש את הרוחב על חשבון האורך‪ ,‬ובכך מאפשר לכמות גדולה יותר של‬
‫מתפללים להתקרב אל קיר הקיבלה‪ .‬תוכניות מעין אלה היו מקובלות במסגדים בני התקופה והאזור‪ .‬את‬
‫החצר הפנימית‪ ,‬שאורכה היה כ‪ 2/3-‬מאורך החצר כיום‪ ,‬הקיפה אכסדרת עמודים‪ ,‬והכניסה לחצר הייתה‬
‫בצלע המזרחית‪ ,‬במה שהיה מחצית הקיר‪.‬‬
‫השלב השני נעשה בשנת ‪ ,1190‬בימי צלאח א‪-‬דין‪ .‬השיפוץ‪ ,‬שנעשה הכרחי לאחר חורבנם של חלקים‬
‫נרחבים ברמלה ברעידת האדמה שפקדה את האזור ב‪ ,1033-‬מתואר אף במקורות ההיסטוריים[‪,]4‬‬
‫וחלקי המסגד הנראים כיום הם שרידים לשיפוץ זה‪ .‬מרים רוזן‪-‬איילון הצביעה על הניגוד בין דברי מקדסי‪,‬‬
‫המהלל את יופיו של המחראב‪ ,‬לבין המחראב הפשוט‪ ,‬הנמצא שם כיום‪ ,‬ולפיכך הציעה שלב בנייה שבין‬
‫לשלבים הראשון והשני של קפלן‪ ,‬שהתרחש לאחר רעידת האדמה של שנת ‪ ,749‬ושימר את התוכנית‬
‫המקורית של המסגד‪.‬‬
‫השלב השלישי הוא בניית המגדל הלבן בתקופת הממלוכים‪.‬‬
‫‪07470‬‬
‫שיחי צבר‪ ,‬גמל‪ ,‬חמור‬
‫ו‪...‬המגדל הלבן ברקע‪.‬‬
‫‪1900-1920‬‬
‫המגדל הלבן‪ ,‬שהוקם בשנת ‪ 1318‬על ידי הסולטאן אל מלכ אל נאצר מוחמד בן קלאון‪ ,‬הוא מהאלמנטים‬
‫הבולטים ביותר בנופה של רמלה‪ .‬מאז ימי הביניים נודע המגדל גם בשם "מגדל הארבעים"‪ ,‬ומאז הקמתו‬
‫ועד ימינו אלה הוא עורר התפעלות‪ .‬ההיסטוריון והשופט מוג'יר א‪-‬דין כתב אודותיו כדלקמן‪:‬‬
‫"ובנה בו (במסגד) הסלטאן אל מלכ אל נאצר מחמד בן קלאון צריח והוא מפלאי עולם בצורתו ובגובהו‬
‫והזכירו הנוסעים שהוא מן הדברים שאין להם אח ורע‪".‬‬
‫‪00835‬‬
‫חורבות המסגד‬
‫(שהמגדל הלבן היה המינרט שלו)‬
‫‪1900-1920‬‬
‫המסגד‪ ,‬בעל תוכנית הקרקע המלבנית‪ ,‬משתרע על שטח ‪x84 93‬מטר‪ .‬מרבית השטח תפוס על ידי חצר‪.‬‬
‫בצידה הדרומי של החצר שוכן אולם מקורה‪ ,‬ובו קיר הקיבלה שבאמצעיתו המחראב‪ .‬בצמוד למרכזו של‬
‫הקיר הצפוני של המסגד ניצב המגדל‪ ,‬ובמרכזה של החצר שלושה מאגרי מים תת‪-‬קרקעיים בעלי קיבולת‬
‫של כאלפיים ממ"ק כל אחד‪ ,‬הקשורים לאמת המים שהקים סלימאן עם ייסוד העיר‪ .‬עוד נמצא בחצר‬
‫מבנה נוסף שעל מהותו נחלקים החוקרים‪ .‬המבנה המסיבי‪ ,‬שרק יסודותיו נחשפו‪ ,‬היה בצורת ריבוע‬
‫שאורך צלעותיו שמונה מטרים‪ ,‬וסביב לו הייתה מעין מדרכה מוגבהת‪ .‬קפלן שיער כי המדובר בסביל‪ ,‬אך‬
‫הוא לא היה בטוח בכך‪ .‬מספר הצעות הועלו לגבי שימושו של המבנה‪ ,‬ובהן בית אוצר‪ ,‬ואף שריד למינרט‬
‫בן המאה ה‪.13 -‬‬
‫‪04493‬‬
‫צומת (עדיין לא מחלף) לוד‪/‬רמלה ‪ .‬המגדל הלבן במרחק‪1934-39 .‬‬
‫‪14438‬‬
‫ימי טרום המאורעות והמרד הערבי הגדול‬
‫‪1934-1939‬‬
‫מחסום צבאי (בריטי) בצומת רמלה‪/‬לוד‪21.4.1939 .‬‬
‫צומת זה ניקרא כיום "צומת הקרח" ע"ש בי"ח לקרח שהוקם שם זמן קצר לפני קום המדינה‪,‬‬
‫ופעל ללא הפסקה עד לאמצע שנות ה‪ .60-‬הבניין שבתמונה קיים במקום עד היום‪ ,‬ובחזיתו‬
‫רמזורים להכוונת התנועה בצומת סואן זה‪( .‬לפי רפי אפטר)‪.‬‬
‫‪18314‬‬
‫מחסום עם עמדה במחלף לוד‪/‬רמלה – ‪21.4.1939‬‬
‫‪18315‬‬
‫עוד עמדה (באותו מקום) ‪ -‬בגלל התנועה המוטורית הרבה (!!)‬
‫(שימו לב לעמדה במרפסת‪ ,‬ולצלון של החייל)‬
‫‪18316‬‬
‫ועוד עמדה מבוצרת למופת‪21.4.1939 .‬‬
‫‪18317‬‬
‫בדיקת דרכונים (עדיין אין מכשיר לבדיקת כף היד) – ‪21.4.1939‬‬
‫‪18318‬‬
‫שדה התעופה של רמלה ‪( 1936 -‬התחלת המרד הערבי)‪.‬‬
‫‪18116‬‬
‫המטוס "‪ "APOLLO‬מתדלק ברמלה‪ .‬הוא נע בקו השרון ‪ -‬הגליל ‪ -‬נצרת‪.‬‬
‫‪15875‬‬
‫‪1932‬‬
‫‪15766‬‬
‫ליובל חגיגות ‪( EASTER‬השנה הקדושה)‪ .‬נציג הוותיקן מגיע לרמלה‪.‬‬
‫המטוס של האפיפיור נוחת ‪2.4.1933 .‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫‪18772‬‬
‫המרד הערבי הגדול ‪ 2 .‬קצינים בריטיים (קציני טייס) בשדה התעופה ברמלה‬
‫מטוסים מוכנים לפעילות ברמלה‪ .‬זמן המאורעות‪.‬‬
‫‪18774‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫"תרגיל כוננות" – ‪ 5‬דקות להמראה !!‪ .‬רצים למטוס הראשון‪1934-39 .‬‬
‫‪18775‬‬
‫המנוע כבר דולק‪ ....‬מוכנים !!‬
‫‪18776‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫הטייס והמיקלען (שניהם נוסעים לאותו כיוון?) ‪1934-39‬‬
‫‪18777‬‬
‫שדה התעופה ברמלה‪ .‬המטוס יוצא למסלול ההמראה‪1934-39 .‬‬
‫‪18778‬‬
‫שדה התעופה ברמלה‪ .‬המטוס שועט לקראת המראה‪ .‬מעלה אבק‪1934-39 .‬‬
‫קדימה להשמדת האויב הנוראי !!!!‬
‫‪18780‬‬
‫רמלה‪.‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫שדה התעופה הקרבי ברמלה‪ .‬קצין יורה רקטה לסמן את מקום הנחיתה‬
‫(סימן ‪ T‬על הקרקע)‪ .‬ימי המרד הערבי‪( 1934-39 .‬המרד עצמו – ‪)1936-39‬‬
‫‪18781‬‬
‫שדה התעופה ברמלה‪ .‬הטייס הבחין ברקטה וחוזר לנחיתה‪.‬‬
‫‪18782‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫המטוס מתקרב לנחיתה‪.‬‬
‫‪18783‬‬
‫‪1934-39‬‬
‫ויורד‪....‬ויורד‪....‬ויורד‪...‬‬
‫‪18784‬‬
‫הקצין הממונה על הנחיתה‪ ,‬נותן הוראות לצוות השריונית‪1934-39 .‬‬
‫‪18785‬‬
‫לאחר הפעולה הקרבית המוצלחת (כל המטוסים חזרו בשלום) ‪1934-39 .‬‬
‫‪18786‬‬
‫שדה התעופה ברמלה‪.‬‬
‫קציני חיל האוויר הבריטי‪ ,‬בזמן הפעילות נגד פורעים ערביים‪ .‬עם המפקד‬
‫‪ FLOWER.H.A‬ועם המדריך הראשי ‪( SINGER‬במרכז)‪1934-39 .‬‬
‫‪14444‬‬
‫חגיגות נבי‪-‬סאלאח‬
‫במסגד הלבן ‪ -‬רמלה‬
‫‪30.4.1943‬‬
‫כל שנה באביב היו אנשים מכל רחבי הארץ ובראשם הדרווישים‪ ,‬נאספים לרמלה לכמה ימים של‬
‫פסטיבל‪ .‬את הפסטיבל היו מתחילים הדרווישים עם הקריאות האקסטטיות שלהם‪ ,‬כמה עשרות מהם היו‬
‫מתאספים עם התופים והמצלתיים הקדושים‪ ,‬והולכים בתהלוכה ברחובות רמלה‪ ,‬צועקים את המנטרות‬
‫של‪" :‬אללה חי"‪" ,‬אללה הוא"‪" ,‬לה איללה איל אללה"‪ ,‬ובעזרת התופים שלהם מרעידים את אמות‬
‫הסיפים שבבתים‪".‬‬
‫הנביא צלאח הוא אחד הנביאים שנשלחו אל הערבים עוד לפני תקופתו של מוחמד‪ ,‬הוא נשלח אל שבט‬
‫בני תמוד שישב בערב‪ ,‬אך הם דחוהו‪ ,‬אלא אם כן יחולל נס‪ .‬תכונתו של צלאח הייתה שהוא יכל להפיח‬
‫רוח חיים בחומר‪ ,‬ואכן‪ ...‬הוא עשה נס והוציא מהסלע נאקה (נקבת גמל)‪ .‬לאחר הנס הוא השביע את‬
‫אנשי התמוד לא להרוג את הנאקה‪ ,‬אך הם לא שעו לדבריו והרגוהה‪ ,‬ואף בזו לו‪ ,‬כתוצאה מכך הם‬
‫נענשו ונכחדו ברעידת אדמה‪( .‬הסיפור מופיע בקוראן פרק ז ‪)71-77‬‬
‫המצעד של חגיגות נבי‪-‬סאלאח‪ .‬בפתח החורבות הקדושות של ‪.BUSTAMI‬‬
‫הדגל הקדוש מועבר לקאימאקאן מר ‪ SALEM‬ע"י יעקוב ביי חוסייני‪ ,‬שומר המקום הקדוש‪.‬‬
‫‪21725‬‬
‫בפתח המקום הקדוש‪.‬‬
‫‪21728‬‬
‫הקבר של ‪( BUSTAMI‬מזמנו של צאלאח‪-‬א‪-‬דין)‪.‬‬
‫‪21729‬‬
‫המצעד החגיגי לעבר המסגד הלבן‪.‬‬
‫בראש ‪ -‬שוטרים בריטיים על סוסים‪.‬‬
‫‪21727‬‬
‫המצעד החגיגי בא למסגד‬
‫הגדול של רמלה‪ ,‬לתפילת‬
‫הצהריים‪.‬‬
‫‪30.4.1943‬‬
‫‪21730‬‬
‫המצעד החגיגי עובר ברחובות‬
‫הצרים של רמלה העתיקה‪.‬‬
‫‪21731‬‬
‫המצעד ממשיך בתוך רחובות‬
‫העיר העתיקה‪ ,‬לעבר המסגד‬
‫הלבן‬
‫‪21732‬‬
‫המצעד ממשיך לקול תופים‬
‫ומצילתיים‪( .‬חץ)‪.‬‬
‫‪21733‬‬
‫הצעידה נעשית תוך כדי‬
‫ריקודים ושירה‪.‬‬
‫הקריין (המקריא פסוקי שירה)‬
‫נישא על הכתפיים‪.‬‬
‫‪21734‬‬
‫הדגל הקדוש‪ ,‬בידיו של הממונה על הטכס‪ ,‬נישא על גבי סוס‪.‬‬
‫‪21735‬‬
‫רחבת המגדל הלבן‪ ,‬מלאה‬
‫בחוגגים‪.‬‬
‫עם דוכני מאכל ומשקה‪.‬‬
‫קברו של נבי צאלאח נמצא משמאל‬
‫למסגד ליד עץ השיזף היבש העומד‬
‫שם עד היום (חץ)‪.‬‬
‫‪21736‬‬
‫מבט מהמגדל הלבן לעבר החוגגים לרגליו‪.‬‬
‫‪21737‬‬
‫עוד מבט מהמגדל הלבן אל החוגגים למטה‪.‬‬
‫‪21738‬‬
‫ההמון החוגג בחצר המסגד הלבן‪ ,‬וקברו של נבי‪-‬צאלאח‪.‬‬
‫‪21739‬‬
‫המונים ממשיכים להתאסף ליד‬
‫חורבות המסגד הלבן‪ ,‬והקבר‪.‬‬
‫‪21740‬‬
‫המשפחה וחברים של יעקוב‪-‬ביי‪-‬אל‪-‬חוסייני‪ ,‬בביתו‪ .‬לאחר החגיגה‪.‬‬
‫‪21741‬‬
‫מצגת זאת מאוחסנת בשרתי‬
‫אתר נוסטלגיה אונליין –‬
‫שימור התרבות הישראלית‬
‫‪www.nostal.co.il‬‬
‫בקרו בארכיון המצגות שבאתר‬
‫וצפו במצגות רבות נוספות בתחומי‬
‫שימור התרבות‪ ,‬הנוסטלגיה וההיסטוריה‬
‫של ישראל‪.‬‬