Transcript הסביל המצולע

‫את ייחודה הארכיטקטוני של יפו העתיקה ראינו בפירוט‬
‫בחלק הראשון‪ .‬כאן סוף‪-‬סוף "נעשה מסלול"‪.‬‬
‫אז הצטיידו במדריך טיולים טוב‪ ,‬כי כאן רק אזרוק את‬
‫הפיתיון לצאת ולטייל ומידע על קצה המזלג‪...‬‬
‫פירוט האתרים במצגת יינתן לפי סדר הופעתם במסלול ולא לפי‬
‫סדר כרונולוגי‪ .‬תחילת המסלול בכיכר השעון‪ ,‬למרגלות המגדל‪.‬‬
‫ספרות מומלצת (חלקית מאד !!!)‪:‬‬
‫ יעקב ינון‪ ,‬סביב כיכר השעון‪ ,‬יד יצחק בן צבי‪.2001 ,‬‬‫‪ -‬מרי אלייזה רוג'רס‪ .‬חיי יום‪-‬יום בארץ‪-‬ישראל‪ .‬ספריית מסעות ארץ‪-‬ישראל‪ .‬משהב"ט ‪.1984‬‬
‫ראשיתה של יפו‪ ,‬לפני יותר מ‪ 4000-‬שנים‪ ,‬הייתה על גבעת הכורכר השולטת על מפרץ קטן‪.‬‬
‫תושביה הקדומים מצאו בטחון בראש הגבעה ובים מצאו פרנסה‪ .‬כאן התחילו בחקלאות ומצאו‬
‫בעורפה קרקע פורייה ועשירה במי‪-‬תהום‪ .‬בדורות הבאים התפתחה יפו בזכות מיקומה‬
‫הגיאוגרפי והאסטרטגי‪.‬‬
‫חשיבותה עלתה ושמה החל להופיע בתעודות הקדומות ביותר בהיסטוריה האנושית‪ .‬פרקים‬
‫רבים נכתבו בדפי ההיסטוריה של יפו‪ .‬טובים ורעים‪ .‬את כולם תוכלו למצוא בכל ספר‪ .‬עיקר‬
‫השרידים הנראים כיום ביפו הינם מן המאה ה‪.19-‬‬
‫‪ .1‬אתרי‬
‫כיכר השעון‬
‫‪ .4‬מסגד המחמודיה‬
‫‪ .5‬הסביל המצולע‬
‫‪ .2‬סביל סולימן‬
‫‪ .3‬השער הראשי‬
‫‪ .6‬מתחם‬
‫הסראיה הישנה‬
‫‪ .7‬אתרי כיכר‬
‫קדומים‬
‫‪ .11‬שוק‬
‫הפשפשים‬
‫‪ .8‬נמל יפו‬
‫‪ .10‬רחוב יפת‬
‫מסלול הסיור‬
‫‪ .9‬החאן‬
‫היהודי‬
‫סוק א‪-‬דיר‬
‫מגדל‬
‫השעון‬
‫בית הסראיה‬
‫החדש‬
‫שער‬
‫השליטים‬
‫הקישלה‬
‫צילום כיכר השעון בשנות העשרים‪ .‬רחבת המגדל‬
‫הייתה תחנת היציאה של הדיליג'נסים (כרכרות עם‬
‫סוסים) שהובילו נוסעים תמורת תשלום לירושלים‪.‬‬
‫בית השלטון‬
‫החדש‬
‫א‪-‬סראייה אל ג'דידה = בית השלטון החדש ‪ -‬שימש את‬
‫התורכים ואח"כ את הבריטים‪ .‬המבנה ניבנה בערך ב‪1890-‬‬
‫עם ראשית בניית יפו 'שמחוץ לחומות'‪ .‬היה זה בניין מפואר‪.‬‬
‫בחזיתו ישבו לבלרים שהיו כותבים בקשות ותלונות לממשל‪.‬‬
‫צילום של מבנה הסראיה בסביבות שנת ‪.1925‬‬
‫מבנה הסראיה לאחר השיפוץ (‪.)2004‬‬
‫במלחמת העצמאות ‪ -‬שימש‬
‫המבנה את ה'וועדה הלאומית‬
‫הערבית' ביפו‪ .‬בו תוכננו פעולות‬
‫הכנופיות הערביות נגד ת"א‬
‫והסביבה‪ .‬מפקדת הלח"י החליטה‬
‫לפוצץ את הבניין‪ .‬מידע מודיעיני‬
‫נאסף ע"י רחמים חכמוב‪.‬‬
‫ב‪ 9-‬בינואר ‪ - 1948‬חכמוב (בן ‪)17‬‬
‫ואלישע איבזוב (בן ‪ ,)23‬הגיעו עם‬
‫משאית ממולכדת‪ ,‬החנו את‬
‫המשאית ליד הבניין‪ ,‬שמו מנגנון‬
‫השהיה ל‪ 80-‬שניות והצליחו‬
‫להימלט‪ .‬בפיצוץ נהרגו מפקדי‬
‫לאומניים‬
‫ומנהיגים‬
‫הכנופיות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫בתמונה‪ ,‬מבנה הסראיה לאחר הפיצוץ‪ .‬המבנה עמד‬
‫בהריסותיו עד שבשנת ‪ 2004‬עבר המבנה שיחזור חלקי‪.‬‬
‫"שוק המנזר"‪ -‬הוקם בשנות ה‪ 80 -‬של המאה ה‪ 19-‬על אדמות הכנסייה היוונית‬
‫אורתודוכסית‪ .‬במתחמו נבנו חנויות שהוחכרו לנוצרים יהודים ומוסלמים‪ .‬בכסף‬
‫שנגבה משכר‪-‬הדירה מומנו פעולות הכנסייה‪ .‬המתחם היה סגור עם שערים‬
‫סמל ה"טאפוס"‬
‫מפוארים‪.‬‬
‫על חלק מהמשקופים מופיע סמל ה "טאפוס" של מסדר "אחוות הקבר הקדוש"‪.‬‬
‫הסמל מורכב מהאותיות ‪ T‬ו‪ ,P-‬האותיות הראשונות של המילה 'טאפוס' שפרושה 'הקבר'‬
‫והכוונה כמובן לקבר ישו בכנסיית הקבר בירושלים‪.‬‬
‫חפירות הצלה ברחוב בית אשל בזמן השיפוצים באזור (‪.)2004‬‬
‫שער מפואר המוביל למסגד המחמודיה‪.‬‬
‫השער שימש כמעבר מיוחד לשליטים‬
‫שכעת 'משרדיהם' נמצאים מהעבר השני‬
‫אבני הבנייה ופריטים‬
‫של הכיכר‪.‬‬
‫ארכיטקטוניים הובאו מאתרי עתיקות‬
‫בארץ והותאמו למקום‪ ,‬כמו הרוזטה‬
‫הביזנטית בקשת הפנימית שחלקה‬
‫התחתון הוסר‪ ,‬כי לא התאים למקום‬
‫המיועד‪ .‬בעיצובו של השער בולטת‬
‫השפעה של האומנות הקלאסית (כמו‬
‫הדלתון או הרוזטה) בשילוב אלמנטים‬
‫עותומניים בקשת החיצונית ומעליה‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬במרכז הדלתון‪ ,‬סמל האימפריה‬
‫העותומנית‪ ,‬הסהר והכוכב בתוכו‪ .‬מבט‬
‫שני מגלה ששער זה הוא העתק מדויק‬
‫של של סביל סולימן במפגש רחוב‬
‫השלשלת ורחוב הגיא בעיר העתיקה‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫שער‬
‫השליטים‬
‫הקישלה ‪ -‬שימש את‬
‫הממשל התורכי כבית סוהר‪,‬‬
‫וכמחנה קטן שבו התגוררו גם‬
‫השומרים‪ .‬עד ‪ 2005‬שימש‬
‫המקום את משטרת יפו‪.‬‬
‫לאחרונה עבר המקום שיפוץ‬
‫והמקום נראה בדיוק כמו לפני‬
‫‪ 200‬שנה‪ .‬על שער הכניסה‬
‫כתובת ובה שיר הלל לסולטן‬
‫עבד אל‪-‬חמיד השני כמו כן‬
‫שולבה ה"טוגרא" (חותם‬
‫הסולטן) שלו‪ .‬סניף המשטרה‬
‫עזב את המבנה והקישלה‬
‫יהפוך כנראה לבית מלון‬
‫במסגרת התכנית לשיקום יפו‬
‫העתיקה‪.‬‬
‫הקישלה‬
‫(בית סוהר)‬
‫האתר הבולט ביותר‬
‫(תרתי משמע) בכיכר‪,‬‬
‫הוא האחרון שנבנה‬
‫כאן‪.‬‬
‫מגדל השעון נבנה לציון‬
‫יובל ‪ 30‬שנה למלכותו‬
‫של עבדול חמיד השני‬
‫(‪ .)1906‬בו זמנית‬
‫הוקמו ‪ 3‬מגדלים‪.‬‬
‫המגדל בעכו מעל חאן‬
‫אל עומדן ובירושלים‪.‬‬
‫כיכר השעון בתקופת השיפוץ (‪)2005‬‬
‫שתי הקומות הראשונות‬
‫ניבנו בהידור רב‪ .‬אלא‬
‫שאז נעצרה הבנייה‬
‫בגלל בעיות מימון‪.‬‬
‫כשנוספה הקומה‬
‫האחרונה היא נבנתה‬
‫כבר יותר בפשטות‪.‬‬
‫יוזם הקמת המגדל היה‬
‫יוסף מויאל מאמידי‬
‫הקהילה היהודית‬
‫בעיר‪ .‬השען והסוחר‬
‫היהודי מוריץ שיינברג‬
‫הציב ‪ 4‬שעונים שהראו‬
‫את השעה באירופה‬
‫ובא"י‪.‬‬
‫עירית ת"א יפו הוסיפה‬
‫סורגים מעוטרים של‬
‫האמן אריה קורן‬
‫המתארים פרקים‬
‫מתולדות יפו‪.‬‬
‫עוד הוסיפה העיריה על‬
‫הקיר לוח להנצחת‬
‫חללי האצ"ל שנפלו‬
‫בקרב על יפו‪.‬‬
‫מכיכר השעון נמשיך לרחוב רוסלן‬
‫"טוגרא" = חותם הסולטן‪ .‬את הטוגרא בראש הסביל הוסיף בשנת ‪ 1830‬הסולטן מחמוד השני‪.‬‬
‫"סביל" = 'רהט'‪ ,‬בעברית צחה‪.‬‬
‫האקדמיה ללשון קבעה "משקית"‪.‬‬
‫במדריכי‪-‬טיולים נמצא את המילה "קיוסק"‪.‬‬
‫אך מאחר וב'קיוסק' שאני מכירה השתייה בתשלום‪ .‬אני‬
‫מעדיפה 'ברזייה ציבורית'‪ ,‬כי ממימיה‪ ,‬כמו בסביל‪ ,‬כל הצמא‬
‫יטה וישתה‪...‬‬
‫סביל סולימן ‪ -‬נבנה על‪-‬ידי סולימן פחה שבשנת ‪" 1809‬הדביק" את הסביל לחזיתו הדרומית של‬
‫מסגד המחמודייה והסתיר בכך את ה'תבנון' = מגדל מבוצר שהיה חלק מביצורי החומה‬
‫(ר' בשקופית הבאה)‪ .‬האבנים לבניית הסביל נלקחו מהריסות קיסריה ואשקלון‪.‬‬
‫הנה תמונות שלצערי לא תראו בסיור רגיל ביפו העתיקה‪ .‬ב'התקף' של טוב לב נדיר התיר לי‬
‫השומר במסגד המחמודיה לצלם בחצרות המסגד ובתנאי שאתעטף בצניעות‪ .‬התעטפתי?‬
‫בטח שהתעטפתי! כאן‪ ,‬ובפרק על מסגד המחמודיה יובאו תמונות נוספות‪.‬‬
‫גבו של הסביל במבט מתוך המסגד בחצר המזרחית‪ .‬בין קיר המסגד ובין קיר הסביל‬
‫נמצא כיום איזור ריק‪ .‬במבנה הנראה כאן היה מאגר המים ממנו נבעו מי הסביל‪.‬‬
‫בחלק העליון של‬
‫התמונה אפשר‬
‫להבחין בחלק‬
‫מהקשת הרחבה‬
‫שבמרומי הסביל‬
‫וכיפה המכסה‬
‫את הפתח‬
‫הצדדי למסגד‪.‬‬
‫רוסלאן‬
‫מבט מרחוב‬
‫הצורפים‬
‫הרבה מבט‬
‫שהיה כאן‪.‬‬
‫המפואר‬
‫כך מעט שער" שנותר מהשער‬
‫מרחוב "כל‪-‬‬
‫שמות ל‬
‫מוחמד אבו‪-‬נבות (על שמו אחד משמות השער)‪ ,‬שיקם מ‪1807-‬‬
‫את יפו מההרס שהותיר בה נפוליאון‪ .‬בין יתר מפעליו היה שיקום‬
‫חומות יפו‪ .‬בסקר שנערך ע"י הבריטים בשנים ‪ 1840/1‬ובמפה‬
‫ששורטטה על‪-‬פי הסקר ניתן לראות שאת יפו הקיף מערך מורכב‬
‫של ביצורים מכל כיוון‪ .‬במפה כונה השער ‪ MAIN GATE‬ומכאן‬
‫השם "'השער הראשי'‪ .‬השער היה למעשה פרט ממצודה שהגנה‬
‫עליו‪ .‬מחוץ לשער וברחבותיו צמחו השווקים של יפו וממנו יצאו‬
‫הדרכים לירושלים ולשכם (מכאן‪ ,‬כמובן‪ ,‬השם 'שער ירושלים')‪.‬‬
‫ומרי רוג'רס מתארת את מראה החומות והשער‪" :‬משמאלנו נראו חומותיה המבוצרות של יפו המוקפות‬
‫חפיר‪...‬במהרה הגענו אל הדרך הרחבה בואך שער העיר‪ ,‬שם נקבצו גמלים ואיכרים‪...‬והתקיים שוק סואן‬
‫של פירות וירקות‪( "...‬עמ' ‪)8‬‬
‫נבנה על‪-‬ידי מוחמד אבו נבות בראשית‬
‫המאה ה‪ .19-‬המבנה כלל אז אולם‪-‬‬
‫תפילה וחצר‪ ,‬כיום החצר הפנימית‪ .‬בין‬
‫המסגד וחומת העיר עבר רחוב שנועד‬
‫הקיר‬
‫לתנועת גייסות סביב החומה‪.‬‬
‫הדרומי של המסגד שפונה לרחוב רוסלן‬
‫היה חלק ממבנה השער ומבצורי החומה‪.‬‬
‫הסביל סולימן מסווה זאת (את תמונת‬
‫ה"גב" ראינו כבר קודם)‪.‬‬
‫כתובת מעל שער הכניסה הדרומי‪-‬מערבי‬
‫מעידה על שיפוץ המסגד בשנת ‪1812‬‬
‫שנתיים אחר‪-‬כך נתרם למסגד (כנראה‬
‫כנדר) שעון שמש מעניין‪.‬‬
‫גם בימי מלכותו של הסולטן מחמוד השני‬
‫(‪ )1839 -1822‬המסגד עבר שיפוצים‪ .‬כיום‬
‫הוא משמש כמסגד המרכזי לתושבי יפו‬
‫ורבים פוקדים אותו בימי שישי‪ .‬התפילה‬
‫נערכת באולם ובמסגדים שבחצרות‪.‬‬
‫השער הראשי למסגד מצד רחוב העלייה השנייה‪.‬‬
‫השער‪ ,‬והמסגד בכללותו עוברים תהליך שיפוץ‬
‫נרחב בשנים האחרונות‪ .‬הדלתות המגולפות‬
‫חדשות לגמרי‪.‬‬
‫שימו לב ל"יצירתיות"‬
‫בבנייה המשנית‬
‫בעמודים‪ .‬גם אלה‪ ,‬כמו‬
‫אבנים רבות במסגד‪,‬‬
‫נלקחו מהריסות קיסריה‬
‫ואשקלון‪ .‬הם שולבו כאן‬
‫באופן אקראי‪ .‬לא נשמרה‬
‫אחידות צורה או 'תפקיד'‬
‫(ר' למשל‪ ,‬כותרת הפכה‬
‫לבסיס)‪.‬‬
‫החצר הפנימית שנבנתה עם‬
‫בניית המסגד‪.‬‬
‫העלייה במספר התושבים ביפו במאה ה‪ 19-‬אילצו את‬
‫השליטים ששיפצו את המסגד להסב את החצרות למסגדים‪.‬‬
‫בתחילה הוסיפו מחראב (השקע שמסמן את כיוון התפילה‬
‫למכה) לחצר הפנימית המקורית‪ .‬עם בניית קירית‪-‬הממשלה‬
‫החדשה נוספה החצר המזרחית ושער השליטים‪ .‬גם שם‬
‫מצוי מחראב‪ .‬ב‪ 20-‬השנים האחרונות עובר המסגד תהליך‬
‫שיפור‪ ,‬שיפוץ והתרחבות‪.‬‬
‫המחראב במסגד בחצר‬
‫הפנימית‪.‬‬
‫קצהו של מגדל השעון‪.‬‬
‫הפתח המואר הינו שער השליטים‪.‬‬
‫המחראב בקיר הדרומי הפונה למכה‪ .‬חדי‪-‬‬
‫העין יבחינו בצמחיה שמבעד לחלון‪ .‬משם‬
‫צילמתי את גב הסביל‪...‬זוכרים?‬
‫החצר המזרחית שנבנתה עם ה'יציאה מהחומות'‬
‫ובניית הסראיה החדשה‪.‬‬
‫'סביל‪-‬טהרה' חדש ההולך ונבנה בחצר המסגד‪.‬‬
‫על פי הדת המוסלמית על האדם לטהר עצמו לפני התפילה‬
‫ברחיצת ידיו‪ ,‬רגליו ופניו‪ .‬בזמן התפילה יהיה ללא נעליים‪.‬‬
‫(מזהים את דגם המסגד במרכז הסביל?)‬
‫הסביל המצולע ‪ -‬הבסיס המשושה בנוי לוחות שיש ומעוטר בדגמים שונים‪ ,‬צמחיים‬
‫גיאומטריים וארכיטקטוניים‪ .‬בסיס זה הוא השריד האחרון של סביל מפואר שבנה אבו‬
‫נבות‪ .‬הסביל נבנה מאבנים שנלקחו משרידי קיסריה ואשקלון‪.‬‬
‫מעל הבסיס‪ ,‬על‪-‬גבי שישה עמודים נישאה בזמנה כיפה מפוארת הנראית כאן‬
‫בציור מהמאה ה‪.19-‬‬
‫"א‪-‬סראיה אל‪-‬ענתיקה" ‪ -‬ברחבת הממשל‬
‫הישן נמצא מכלול מבנים ששימש במאה ה‪ 19-‬את‬
‫מושל העיר ופקידי השלטון‪ .‬במתחם נמצא את‬
‫מבנה השלטון הישן ולכן הוא מכונה "א‪-‬סראיה‬
‫אל‪-‬ענתיקה"‪ .‬המבנה שימש עד לאחרונה‬
‫כמוזיאון לעתיקות ת"א‪-‬יפו‪ .‬בקצהו היה בית ‪-‬‬
‫הסוהר (קישלה) הנראה בתמונה משמאל‪ ,‬שהפך‬
‫אחרי המעבר לכיכר השעון לביח"ר לסבון‪.‬‬
‫החמאם‪ -‬זהו‬
‫חמאם תורכי‬
‫אופייני‪ .‬המבנה‬
‫נמצא מאחורי בית‬
‫השלטון ויועד‬
‫לשימוש השליטים‬
‫בלבד‪ .‬בעבר פעל‬
‫כאן מועדון לילה‪.‬‬
‫ביח"ר לסבון ‪ -‬של חנא דמיאני‪.‬‬
‫מעל הכניסה הייתה כתובת‪" :‬חנא‬
‫דמיאני ובנו"‪ .‬עולה רגל קראי מספר‬
‫בשנת ‪ 1785‬שדמיאני‪ ,‬בן משפחה‬
‫נוצרית‪ ,‬נתמנה על‪-‬ידי רבני קושטא‬
‫להשגיח על העולים היהודים מיפו‬
‫לירושלים‪ .‬אחרי מלחמת השחרור‬
‫שימש המקום כמחסן לבוטנים‪.‬‬
‫תהליך ייצור הסבון בצילום‬
‫מסוף המאה ה‪.19-‬‬
‫איזור יפו העתיקה שיועד להריסה בידי הרשויות פונה במהלך ארבע השנים הראשונות‬
‫של המדינה מרוב דייריו‪ ,‬רובם עולים חדשים חסרי אמצעים ובתיו נהרסו‪ .‬שיקומו‬
‫התעכב עד תחילת שנות ה‪ 60'-‬ובינתיים יצא לו שם של איזור פשע‪ .‬בתחילת שנות‬
‫ה‪ 60'-‬הוקמה חברה כלכלית בשם‪" :‬החברה לפיתוח יפו העתיקה" שניהלה את מלאכת‬
‫שיקום ושיחזור המבנים בחלקה הבנוי של יפו העתיקה המוכר לנו עד היום (כ‪30%-‬‬
‫מהשטח הבנוי שנהרס) האזורים שיועדו לשימור שוקמו בסגנון העותומני בהתאם לסקר‬
‫אדריכלי שבוצע לאחר ההריסה‪ .‬הבנייה נעשתה מכורכר בשילובים של אבנים שנשתמרו‪.‬‬
‫כמו כן הוחלט‪:‬‬
‫ שכל תוספת בנייה של דיירים לאחר האכלוס תיבחן ותאושר ברוח ההחלטה הנ"ל‪.‬‬‫ שהבתים יימכרו רק לאומנים ולתחומי עיסוק הקשורים באומנות ובעיצוב וגם לעסקי‬‫בילוי המעודדים תיירות‪ .‬הם הוצעו למכירה במחירים נמוכים מאד כדי לעודד את‬
‫הקונים לשקמם‪.‬‬
‫יש לציין שבאותה תקופה לא הייתה 'התנפלות' על הבתים (בלשון המעטה)‪ .‬בדיעבד‬
‫ניתן לומר שאלה שקנו הרוויחו בגדול‪ .‬כעבור למעלה מ‪ 30-‬שנים רכושם שווה היום‬
‫מיליוני שקלים‪ .‬ר' הפסלת אילנה גור שקנתה את החאן היהודי‪.‬‬
‫החדשה מתאר‬
‫המנזר בברית‬
‫האסורים"‬
‫המאכלות‬
‫לסיפור "התרת‬
‫המוקדש‬
‫האיקונין‬
‫ובמרכזו‬
‫האפסיס‬
‫עומדים על‬
‫יסודות‬
‫הפרנציסקני ‪-‬‬
‫והמינזר‬
‫פטרוס‬
‫סנט‬
‫כנסיית‬
‫המלאך נושא בד לבן‬
‫הבורסקאי –‬
‫שעלה‬
‫לפני פטרוס‬
‫מלאך ה'‬
‫מתגלה‬
‫בערבית‬
‫שמעון האזור‬
‫ביתולכןשלמכונה‬
‫נמללגגיפו‪.‬‬
‫שחלשה‪ -‬על‬
‫קדומה‬
‫מצודה‬
‫כיצד גבי‬
‫ובו כל החיות הטמאות בתנ"ך ומורה עליו לאכול מהן‪ .‬פטרוס נרתע‪ ,‬אך המלאך מצווה‪ " :‬את אשר‬
‫מערבית אפשר לראות‬
‫"קלעה" = מצודה‪ .‬במרתף שבפינה הצפונית‪-‬‬
‫טהר ה' אתה אל תטמא"‬
‫שרידי מצודה זו‪ ,‬חדר מרובע וחדר עגול וחרכי ירי‪ .‬במקום זה‬
‫התאכסן נפוליאון לפני שהמשיך בדרכו לעכו‪.‬‬
‫הפרנציסקנים החלו לבנות את המנזר והאכסניה לצליינים בשנת‬
‫‪ 1624‬אך רק בשנת ‪ 1654‬קיבלו אישור רשמי מהעותומנים והחלו‬
‫לבנות אכסניה שנקראה "ההוספיס הלטיני"‪ .‬כיום בנייניו משמשים‬
‫כגלריות‪.‬‬
‫המכלול הנוכחי הוקם ב ‪ 1888-‬על‪-‬גבי המבנים הקדומים‪ .‬רבות‬
‫מאבניו הובאו מקיסריה ושולבו כאן‪ .‬בחצר הכנסייה מוצב פסלו של‬
‫לואי ה‪ 9-‬מלך צרפת שכונה לואי "הקדוש" כי עמד בראש מסע הצלב‬
‫השביעי‪.‬‬
‫הקמת הכנסייה במקום זה היא לזכר הנסים המוזכרים בברית‬
‫החדשה‪ ,‬הקשורים בדמותו של פטרוס הקדוש ושל שמעון הבורסקאי‬
‫שהתגורר ממש מתחתיה‪" :‬החיאתה של טביתא" (מעשי השליחים‪ ,‬ט'‪,‬‬
‫‪ )36‬ונס "טיהור המאכלים האסורים" (מעשי השליחים ט'‪)16 ,‬‬
‫לאחר סיום החפירות הארכיאולוגיות בתל יפו (כיכר קדומים)‪ ,‬נותר בור ענק הפעור‬
‫במרכז הגבעה‪ .‬כדי לכסות על הבור ויחד עם זאת לא לוותר על היכולת לבקר באתר‬
‫החפירות נבנה מעליו גג‪ .‬מבט אל כיכר קדומים מגלה בקושי את קיום הגג‪ .‬בפנים‬
‫עולם קדום הנגלה לעיני המבקר‪ .‬יפו ‪ -‬המראות והאגדות‪.‬‬
‫ממרכז המבקרים נרד דרך הסמטאות‬
‫המערביות לשער קטן היוצא היישר למזח‬
‫המראה הראשון הנגלה לעיני הנוסע המגיע דרך הים הוא כפי שמגדירה אותו רוג'רס‪:‬‬
‫"נמל עתיק זה‪ ,‬על רציפו ההומה‪ ,‬מנזריו הגדולים‪ ,‬צריחיו הנישאים‪ ,‬עצי הדקל והגנים רחבי הידיים‪,‬‬
‫הוא הנקודה היחידה השוקקת חיים לאורך החוף החד‪-‬גוני כלשהו‪( "...‬רוג'רס‪ ,‬עמ' ‪)3‬‬
‫והיום‪...‬‬
‫אז‪...‬‬
‫צילום הנמל בסוף‬
‫המאה ה‪ 19-‬תחילת‬
‫המאה ה‪.20-‬‬
‫ספינות‪-‬דיג ב"פנסיה"‪...‬‬
‫בשנותחברות אוניות זרות ונבנה בו‬
‫סוכנויות של‬
‫נפתחו‬
‫משנות ה‪ 60'-‬של המאה ה‪-19 -‬‬
‫ביפויפו נבנה‬
‫של נמל‬
‫המגדלור‬
‫לדמשק‪,‬ה‪.19-‬‬
‫חוברהשל המאה‬
‫מיגדלור‪ .‬מופיע גם הטלגרף וא"י ה‪60'-‬‬
‫ביירות וקושטא‪ .‬גם בין יפו וירושלים‬
‫חובר קו טלגרף‪ .‬בשלהי התקופה העותומנית ובתקופת המנדט שימש הנמל לייצוא‬
‫הדרים‪ ,‬סבון ואבטיחים‪ .‬בתקופת המנדט הורחב הנמל ושופץ‪ :‬נבנה בו שובר גלים‬
‫חדש‪ ,‬לאורך השוניות הוקמו מחסנים גדולים והוכנס ציוד מכני כבד‪.‬‬
‫מראה הנמל מכיכר קדומים‬
‫באפריל ‪ - 1936‬בעקבות המאורעות ושביתת הפועלים הערביים שותק הנמל‪.‬‬
‫בתגובה‪ ,‬כדי לא להיות תלויים בערבים‪ ,‬הוחלט להקים את נמל תל‪-‬אביב‪ .‬מכאן‬
‫מתחילה שקיעתו של נמל יפו‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ -1956‬נסגר הנמל באופן רשמי‪ .‬מעכשיו שימש רק לדייגים וכמרכז‬
‫צלילה‪ .‬בימים אלה התקבלה תכנית ל"מתיחת פנים" שלמה לנמל והפיכתו למרכז‬
‫הנמל בבוקר ‪-‬‬
‫תיירותי מובהק ומודרני‪.‬‬
‫הדייגים שחזרו‬
‫מהים פורשים את‬
‫שללם למכירה‪.‬‬
‫"במהרה הטלנו עוגן סמוך לחלקה החיצוני של רצועת סלעים בצורת גורן‪...‬האגדה קושרת את שמם‬
‫של פרסאוס ואנדרומדה בסלעים משוננים אלה‪( "...‬רוג'רס‪ ,‬עמ' ‪)3‬‬
‫סלעי אנדרומדה‬
‫של‬
‫קשירתה‬
‫נסיבות‬
‫על‬
‫אנדרומדה לסלע ביפו ישנן מספר‬
‫מתוך‬
‫הגרסא‬
‫גירסאות‪.‬‬
‫מספרת‬
‫היוונית‬
‫המיתולוגיה‬
‫שאנדררומדה הייתה בתם של‬
‫ושל המלכה‬
‫מלך כוש קפיס‬
‫קסיופאה שהתרברבה שבתה יפה‬
‫מכול הבנות‪ .‬נעלבו בתולות הים‬
‫ובאו להתלונן אצל פוסידון אל‪-‬הים‬
‫והוא ציווה על האב לפייסן בכך‬
‫שיקריב את בתו למפלצת הים‪.‬‬
‫אנדרומדה נקשרה בשלשלאות‬
‫אז הופיע‬
‫ברזל אל הסלע‪.‬‬
‫פרסיאוס אהובה רכוב על סוסו‬
‫בעל הכנפיים‪ ,‬בקלשון שבידו הרג‬
‫את המפלצת וניתק את אנדרומדה‬
‫מכבליה‪.‬‬
‫פרסיאוס הגיבור מציל את אנדרומדה היפה‪.‬‬
‫תבליט עשוי שיש‪ .‬מוצג במוזיאון בפיטולינו‪ ,‬רומא‪.‬‬
‫מתוך‪ :‬זאב וילנאי‪ ,‬אגדות א"י‪.‬‬
‫בעליה מנמל יפו‪ ,‬ברחוב לואי פסטר‪ ,‬נמצא פסל ברונזה של דג גדול‪ ,‬אולי לוויתן‪ .‬זהו‬
‫פסלה של האמנית אילנה גור‪ ,‬שביתה והמוזיאון שפתחה בחאן היהודי משקיפים אל‬
‫הנמל ואל הפסל‪ .‬הפסל נוצר בהשראת אזכורה של יפו בסיפור התנכ"י על יונה הנביא‪.‬‬
‫נרד עם רחוב לואי פסטר‪ .‬מייד בפינה מימין נראה את מבנה חאן זונאנה‬
‫הח'אן היהודי הראשון‪" ,‬חאן‬
‫זונאנה"‪ ,‬שימש את עולי הרגל‬
‫היהודיים שירדו בחופי יפו‪ .‬הח'אן‬
‫הוקם על‪-‬ידי ראש "ועד פקידי‬
‫קושטא" יעקב זונאנה ולכן מוכר‬
‫גם בשם זה‪ .‬כיום משמש הבית‬
‫כבית כנסת של יהודי לוב וכמוזיאון‬
‫של הפסלת אילנה גור‪.‬‬
‫מאחורי הח'אן היהודי (בצד‬
‫הדרום‪-‬מערבי)‪ ,‬נראה בית‪-‬‬
‫אמידים שנבנה בשנות ה‪90-‬‬
‫של המאה ה‪ .19-‬הבית נתמך‬
‫בקשתות מרשימות‪ ,‬היה ביתו‬
‫של סלים קסאר "קונסול של‬
‫תריסר מדינות"‪.‬‬
‫שער בית‪-‬הכנסת של יהודי לוב‬
‫והחאן היהודי‪ .‬ליד פתח ביהכנ"ס‬
‫קבועה טבלת שיש המציינת‬
‫עובדות היסטוריות אלה‪.‬‬
‫נמשיך לטייל בסמטאות ובגלריות לכיוון רחוב הצורפים ורחוב יפת‬
‫בין בתים ‪ 30-32‬ברחוב יפת‪ -‬חלק מתהליך 'היציאה מן החומות' היה פירוק החומה‪ ,‬מילוי‬
‫החפיר באבניה והפיכתו לרחוב (כיום רחוב יפת)‪ .‬כן נפרץ בסוף שנות ה‪ 60'-‬של המאה ה‪19-‬‬
‫שער נוסף בחומתה המזרחית של העיר‪ .‬השער חיבר בין רחוב הצורפים (אז הרחוב שהיה‬
‫צמוד לחומה ממזרח‪ ,‬בתוך העיר) ובין רחוב יפת‪.‬‬
‫נצא לרחוב יפת דרך השער המזרחי‬
‫בפרויקט שומרה חזית בית משפחת תג'יאן הארמנית מהמאה ה‪ .19-‬מעליו התווספו שלוש‬
‫קומות בבנייה מודרנית‪ .‬בקומת הקרקע מתוכננת שדרה ובה גלריות‪ ,‬חנויות מעצבים‬
‫וסדנאות אומנים‪ .‬רחוב רבי פנחס יקשר את שוק הפשפשים ליפו העתיקה דרך גן הפסגה‪.‬‬
‫כיום בית‬
‫האומנויות של‬
‫עירית ת"א‪-‬יפו‪.‬‬
‫בעבר היה סניף של‬
‫בנקו די‪-‬רומא ואח"כ‬
‫מערכת העיתון‬
‫"פלשתין" שהחל‬
‫להופיע ב‪1911-‬‬
‫והסית במאמריו נגד‬
‫היהודים‪ .‬בתוך‬
‫הבית שתי תקרות‬
‫צבעוניות מיוחדות‬
‫ביופיין‪ ,‬ריצפת שיש‬
‫נהדרת‪ ,‬עמודי שיש‬
‫ואהיל נחושת‬
‫מרהיב‪.‬‬
‫נבנה על‪-‬ידי‬
‫שלמה אבוטבול‪,‬‬
‫בן למשפחה‬
‫יהודית ממרוקו‬
‫שהגיעה ליפו‬
‫ב‪ .1861-‬הבית‬
‫שימש כאכסניה‪.‬‬
‫הקומות העליונות‬
‫שימשו למגורי‬
‫המשפחה‬
‫(כנראה אחד‬
‫המבנים היחידים‬
‫באזור זה שנבנה‬
‫על‪-‬ידי יהודים)‪.‬‬
‫ומח'אן אבוטבול נפנה ימינה לרחוב בית אשל (מיד אחרי‬
‫ההפסקה ב'אבולעפיה'‪ ,‬כמובן!!!) לשוק הפשפשים‬
‫שוק הפישפשים ‪-‬‬
‫(שוק צלאחי) ‪ -‬בזאר‬
‫אופייני לערים מוסלמיות‪.‬‬
‫השוק מצוי במקומו של‬
‫השוק הערבי "שוק‬
‫צלאחי” שתיפקד שם עד‬
‫מלחמת השחרור‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‬
‫(‪ )2002-2005‬עבר‬
‫איזור השוק שיפוץ רציני‬
‫שבמהלכו נערכו‬
‫חפירות הצלה רבות‬
‫ונתגלו ממצאים רבים‬
‫וחשובים מהתקופה‬
‫הביזנטית‪.‬‬
‫שוק‬
‫הפשפשים‬
‫במתחם‬
‫המקורה‪.‬‬
‫שוק הפשפשים מתפרש גם ברחובות הסמוכים מחוץ לשני רחובות הבזאר המקורה‪.‬‬
‫יש לי פינה מיוחדת בלב ליפו‪ .‬במשך ‪ 11‬שנים לימדתי שם בבי"ס תיכון קטן ומיוחד בשם‬
‫"גימנסיה סוקולוב‪-‬לאור" (הגימנסיה עברה מאז מספר גלגולים)‪ .‬את שוק הפשפשים חציתי בדרך‬
‫אל ביה"ס ובחזרה‪ .‬לכמה מהסוחרים היו ילדים בבית‪-‬ספרי‪ .‬וכך כל בוקר התקבלתי ב‪" :‬בוקר טוב‬
‫המורה‪ ."...‬יש לי עדיין חברים יקרים וטובים בשוק הפשפשים‪...‬‬
‫ודוריס‪ ,‬חברתי הוותיקה‪ .‬סוחרת ממולחת‪ .‬אתם תקראו‬
‫לבגדים בחנותה הקטנה 'שמאטעס יד‪-‬שנייה' אך עבורה כל‬
‫בגד הוא "ממש מאסטרפיס'"‪...‬‬
‫ומולה‪ ,‬אדון חזקיהו גואהרי‪...‬תמיד מחייך! מכל טוב יש לו בחנות‪ .‬בכל‬
‫פינה בתכשיטים וכלים וחפצי אומנות‪...‬ואבק!‪...‬הרבה אבק !!!‪...‬הכי כיף‬
‫ל'צלול' פנימה ולפשפש‪ ...‬מי יודע מה נמצא?‪...‬‬