צילום , עיצוב , ועריכה – יגאל מורג ציר זמנים (מתומצת) של עכו ראשית האלף השני ל לפנה"ס ייסוד עכו – על תל אל פוחאר.
Download ReportTranscript צילום , עיצוב , ועריכה – יגאל מורג ציר זמנים (מתומצת) של עכו ראשית האלף השני ל לפנה"ס ייסוד עכו – על תל אל פוחאר.
Slide 1
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 2
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 3
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 4
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 5
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 6
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 7
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 8
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 9
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 10
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 11
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 12
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 13
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 14
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 15
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 16
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 17
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 18
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 19
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 20
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 21
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 22
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 23
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 24
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 25
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 26
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 27
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 28
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 29
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 30
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 31
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 32
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 33
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 34
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 35
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 36
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 37
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 38
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 39
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 40
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 41
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 42
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 43
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 44
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 45
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 46
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 47
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 2
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 3
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 4
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 5
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 6
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 7
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 8
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 9
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 10
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 11
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 12
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 13
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 14
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 15
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 16
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 17
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 18
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 19
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 20
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 21
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 22
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 23
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 24
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 25
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 26
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 27
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 28
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 29
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 30
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 31
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 32
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 33
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 34
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 35
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 36
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 37
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 38
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 39
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 40
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 41
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 42
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 43
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 44
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 45
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 46
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]
Slide 47
צילום ,עיצוב ,ועריכה – יגאל מורג
ציר זמנים (מתומצת) של עכו
ראשית האלף השני ל לפנה"ס
ייסוד עכו – על תל אל פוחאר (הוא "תל נפוליון" שבמזרח העיר)
מאה 19לפנה"ס
עכו ניזכרת בכתבי המארות המצריים
מאה 14לפנה"ס
עכו מוזכרת 13פעם בכתבי אל עמרנה המצריים
שנת 720לפנה"ס
עכו ניכבשח ע"י סנחריב האשורי
שנת 332לפנה"ס
עכו ניכבשת ע"י אלכסנדר מוקדון
תק' הלניסטית – 281לפנה"ס
עכו מוכרת כ"פתולמאיס" ,ניבנית אמת מים תת קרקעית מכברי
שנת 40לפנה"ס
הכיבוש הרומי
שנת 636לסה"נ
הכיבוש המוסלמי בידי עומר אבן אל עץ ויזיד
שנים 1104 - 1099לסה"נ
מסע הצלב הראשון ,כיבוש עכו בידי בולדווין ה 1
מאה 12לסה"נ
שלטון צלבני ,עכו מחולקת לרובעים של ונציה ופיזה ,ולמסדרים השונים
שנת 1187לסה"נ
עכו נכבשת בידי צאלח א' דין המצרי (איובי ממוצא כורדי)
שנת 1191לסה"נ
עכו נכבשת בידי ריכרד לב הארי והופכת לבירת הצלבנים בא"י.
שנת 1291לסה"נ
כיבוש עכו ע"י אל מליכ אל אשרף הממלוכי ,סוף העידן הצלבני.
מאות 13 - 12
מרכז יהודי חשוב (הרמב"ן /הרמב"ם)
1516
הכיבוש העות'מני
1725
ד'אהר אל עומר הבדואי מנצל את חולשת השלטון ומשתלט על העיר
1804 - 1775
אחמד ג'זאר באשה – נישלח להחזיר את השליטה העות'מנית ,הבונה
הגדול של עכו -המסגד ,החמאם ,חאן אל עומדן ,אמת מים מכברי.
1779
מצור נפוליון -שש הסתערויות שנכשלות
1819 - 1804
סולימן באשה -משקם החומות ובונה "השוק הלבן"
1918 - 1819
שליטים שונים תחת השלטון העות'מני
23.09.1918
כיבוש עכו בידי הבריטים
14-17.05.1948
מבצע "בן עמי" -כיבוש עכו ע"י צה"ל.
ראשיתה של עכו היתה כאן – בתל אל פוחאר (או ככינויו השגוי כיום – תל
לפני כארבעת אלפים שנה ,כפי שניתן לקרוא במסמכים מצריים מהמאה ה 19
נפוליון)
לפנ"הס .ואולם ,שרידים מרשימים ממש מאותם ימים -אין בנימצא ,ולעומת זאת ,ממש
לאחרונה הוקם בפסגת התל פסל של פרש (נפוליון ?!?) כפי שרואים בתמונות.
עכו העתיקה קצת פחות ,והמרשימה הרבה יותר ,נימצאת
שפת הים ממש ,כאשר כ 800השנים האחרונות הן ש"נותנות
מעט מערבה מכאן על
המבנים הצלבניים האדירים מן המאות ה ,12-13עבור דרך
את הטון" ,החל משרידי
והמשכן פרי יוזמת שליטים רבי עוצמה ,ושאר האתרים
החומות שבסיסן צלבני,
המרכזי ,החמאם ,החאנים ,ועוד ...שרידי השלטון
המונומנטליים כמו המסגד
מרשימים ביותר ...וגמור בעכו של ימינו – עיר
העות'מני ועושי דברו ,שגם הם
מעורבת בה חיים יהודים וערבים בכפיפה אחת וביחסי שכנות הוגנים ברב
וגם
המקרים.
לעכו זאת יש מה להציע :מבנה בית משפט מרשים בהדרו ,בית הכנסת
הטוניסאי המיוחד והיחיד בעיטורי הפסיפס שלו ,הגן הבהאי הנהדר שבצפונה של
העיר ,ועוד ...ואל תוך היופי הנדיר הזה אנו עומדים לצלול ,פשוטו כמשמעו ,שכן חלקה
הצלבני של העיר – רובו מצוי היום מתחת למפלס המגורים העכשווי ,שאת שכבותיו אנו
אמורים לגלות ו"לקלוף" כדי להציץ פנימה.
וטרם צאתנו לשטח -כמה "מראי מקום" על תצלום האויר היפהפה שלפנינו:
מסגד אל ג'זאר
החומה המזרחית
המצודה העות'מנית /בית הכלא האנגלי-
מנדטורי ,ומתחתיה – אולמות האבירים
החמאם התורכי
חאן אל עומדן
ונמל הדייג והמרינה
שרידי הנמל הפיזני /צלבני
טיילת החומה הדרומית
פינת החומה הדר'/מערבית
ומבנה המגדלור
אזור הארמון הטמפלרי שנהרס ,ואליו
מוליכה "מינהרת הטמפלרים".
של שימוש
איזה יופי
אתהענק,
החומות
חפיר
למזרח מאזור
בצידו
וראוחיפה
מפרץ
הסוגר
את אי
מגלהחצי
המגדלמעין
העתיקה היא
מבט עכו
וממשיכיו.
כךג'זאר
אחמד ,אל
מאות שנים
לאחרונה ,כמה
ברובן
שחומותיה
שבנוהוכמעט
לאחרעבריה
משלושת
מוקפת ים
נעשה,בו והיא
הצפוני
צומחות ועולות מתוך הגלים ממש .נתחיל את סיורנו בעיר ב"מסע סובב
וכך ניראית החומה המערבית במבט מתוך העיר ,ומעל.
חומות".
החומה הדרומית והנמל
אנחנו מתחילים בפינה הצפון מערבית של החומות ,בפינה זו ניצב מגדל עוז ( -בורג'
אל כרים) -ענקי עם חרכי יריה לתותחים שקידמו את התוקפים העולים מן הים.
גם בפינה הדרום מערבית מצוי מגדל הגנה ענק (בורג' סנג'ק) ,אשר ברבות הימים
הדרומית
לטיילת
והמעלה
משטח" המגדלור,
הדר'
עליוהחומה
ניבנהפינת
הים של
החומה ארמון
הצלבנית
בתקופה
שמתחתיו היה
מערבית",בריכה
של עכו .ב
המגדלור
הטמפלרים ,שנהרס עם גרושם ( )1291ושרידיו טבעו בים.
מבט לאורך החומה המערבית לכל אורכה ,כשצוק ראש הניקרה באופק.
האמיצים
בשבבניקים
ולהעיף
רגע (
וכאן כדאי
הנמל
ותצפית
מבט(הצלבני)
הפיזני
וחופשים)הנמל
בשבתותעד שרידי
בעיקרהדרומית
החומה
לעצור גבי
מהלכים על
אנו
של עכו הקופצים אל הים ממרומי החומה...
הנמל והמרינה.
שרידי הנמל הפיזני
מבט על הנמל ,המרינה ,ומאחוריה – מגדל הזבובים
לאחר התצפית היפה על הנמל ,נרד מן החומה הדרומית ,נחלוף ע"פ נמל הדייגים
ונמשיך הלאה לאורך הקטע הדר' מזרחי של חומת הים,
נגיע אל שער היבשה (הידוע גם בשם "שער ניקנור") ,שדלתותיו האימתניות עדיין מחוברות
לציריהן ,נצא דרכו ונצעד כמה עשרות מטרים מזרחה ,ואז יתגלה לעינינו החפיר המדהים בעוצמתו
שנימצא בין שתי מערכות החומות המזרחיות ,וזה קצהו של אותו חפיר אותו פגשנו בתחילת סיורנו.
נחזור חזרה דרך השער אל פנים החומות ,ואל "גן החומה" ,ושם נעפיל במעלה
המרשים אל משטח החומה הפנימית ,נתרשם מרוחבה העצום ,ומ"תותחי נפוליון"
(שלמען האמת הינם מאוחרים קצת מתקופת מצור נפוליון) המוצבים עליה לאורכה.
מן
ממש,בה
החומה,
שלהים
מזרחיתחוף
ונמשכת עד
הצפון /
מערבה
חדההפינה
פניה את
החומהלראות
פונה– ניתן
מלמעלה
באזור זה
מכאן,
ממש,
מחומות
נושקים לים
שקצותיווקטעים
ואףזה לזה,
ונושקים
מתערבביםמטר,
מגיע לכדי כ 8
החפיר'זאר
ותוספות אל ג
שעומקו של
הצלבנים
שרידי לציין
הראוי
המכשול
אתאחר זו
היוובזו
פעמים
משני6צידיו
הזקופים ניסה
1799כאשר
הקירות
נפוליון ב
בפני ועצם
שעמדובמים,
היה מוצף
חומות
אותןלא
מעולם
הוא הן
אלו
את .העיר ,והדבר לא צלח בידו ,ולאחר כשני חדשי מצור הוא
ולכבושעליו
להתגברות
העיקרי אותן
לקעקע
סב לאחור חבול ומוכה ,ומוותר על כיבוש עכו סופית!!!
האבירים" ",מבנה ענק ורב
אולמות"המצודה
מתנשאת
פנימה ומולנו
החומה
נפנה את מבטנו מן
הכניסה ל"
במבט מגן
המצודה
רושם ,יסודותיו הנעוצים עמוק באדמה הונחו בידי הצלבנים ההוספיטלרים בראשית
המאה ה ,12אך עיקרו ניבנה בתקופה העות'מנית ,במאה ה ,18ע"י דהאר אל עומר,
ושופץ בידי יורשו – אל ג'זאר ,ששלט באזור בשנים 1775-1804והיה מגדולי הבונים
בעכו ,העות'מנים השתמשו במצודה כבית כלא ,וגם המימשל הבריטי ,בתקופת
המנדט ,אימץ שימוש זה ובמצודת עכו ניכלאו רבים מאוד ממנהיגי הישוב ומחתרותיו,
וחלקם אף הוצאו להורג בתליה בחדר הגרדום של המבצר.
אכסדרת
קומת תאי
מבט על "חצר הטיולים" של הכלא בתקופת המנדט הבריטי
המאסר
תא מאסר אופייני.
חריטות אסירים על גג המצודה
המצודה ,שעברה כמה גילגולים מאז נכבשה עכו ע"י צ.ה.ל במבצע "בן
עמי" ב .14.5.1948משמשת מזה שנים כאתר הנצחה ללוחמי המחתרות שנכלאו
בה ,ובעיקר לאלה שהועלו לגרדום בתחומיה ,ועם זאת ,מזה שנים שהמקום נימצא
תחת שיפוצים כבדים ,למרבית אתריו לא ניתן להגיע כיום( ,אנו באמצע 2006
ומקווים לטוב) אך חדרי הגרדום וההנצחה בכל זאת פתוחים לציבור.
כבר ב 1920ניכלאו במקום זאב ז'בוטינסקי וחברים נוספים ,ולאורך השנים הכירו
אותו מבפנים רבים מלוחמי המחתרות ומנהיגי
למרות היות בית הכלא מבצר אימתני,
היישוב.
ב 4.5.1947 -בפעולה מתואמת עם
הצליחו לוחמי האצל לפרוץ אליו
האסירים ,ושיחררו ארבעים ואחד מהם .תשעה מהפורצים והאסירים נפלו במהלך
הקרב ,וחמישה נאסרו .על שלושה מהם הושת גזר דין מוות והם הועלו
לגרדום במבצר :יעקב וייס ,אבשלום חביב ,ומאיר נקר ( .)29.7.1947ואולם – עוד
לפניהם בוצעו גזרי דין מוות לארבעה נידונים נוספים :שלמה בן יוסף (,)29.6.1938
דב גרונר ,יחיאל – דרזנר ,ואליעזר קשאני ). (16.4.1947
ואולי מן הראוי להזכיר כי עוד שניים – אליהו חכים ואליהו בית צורי הועלו לגרדום
במצרים ב 22.3.45על רצח הלורד מוין ,ועוד שני נידונים לתליה – מאיר פיינשטיין
ומשה ברזני התאבדו בתאם ,במגרש הרוסים בירושלים ב ,21.4.47כאשר הבינו
שהוצאתם להורג עומדת
להתבצע!
חדר ההנצחה לעולי הגרדום
חדר הגרדום
המתחם ההוספיטלרי
לחשיפת
חפירות
בעכו
מתנהלות
שנים
עשרות
כיום בוניםמזה
שמעל
הגבורה
מוזיאון
לשימוש
החצר
חלק מן
חזרה
שלמרגלות המצודה ,הדבר כרוך בפינוי כמויות אדירות של שרידי המבנים הצלבנים
שנכתשו עד עפר כאשר ניכבשו ע"י הממלוכים ,ואשר מילאו את האולמות ,ועליהם
טיולים"
רחבת ה"
הסרתה של
שהתגלתה לאחר
התמונה
ניבנתהוזו
וניקויה.שהיו ככל
האבירים",
אולמות
שנחשפו היו "
הראשונים
העות'מנית ,בין
העיר
הניראה חדרי הקסרקטין ההוספיטלרי ,וחלק מבית החולים ,כמו כן נחשף אולם ענק
שזכה לכינוי השגוי "הקריפטה" ,והיום מקובל שזהו חדר האוכל של
ב 1990נתגלו סדקים בריצפת חצר הטיולים
המסדר.
של אסירי המצודה ,בדיקות מעמיקות הביאו לגילו המרעיש שקבע שמתחתה קבורה
החצר המרכזית של המתחם ההוספיטלרי ,דבר שגרם להסרתה המלאה של הריצפה,
פינוי כל העפר שמתחתיה ,וחשיפתה המלאה של החצר ,כולל גרם מעלות מפואר
שעלה לקומה השניה (שהיא בעצם קומת תאי האסירים בימינו) ושבה ישבו כניראה,
אנו יוצאים עכשיו למסע בזמן שיחזיר אותנו כ
ראש המסדר ומפקדיו הבכירים.
800שנים לאחור...
כך ניראתה חצר טיולי האסירים מאז התק' העות'מנית ,ועד שנת 1990
לפנינו חצר ההוספיטלרים לאחר חשיפתה המלאה ,כשהמצודה מעליה
מבטים אל החצר המרכזית של המסדר ההוספיטלרי וגרם המעלות המרשים אל
הקומה העליונה ,היא קומת מושב הפיקוד.
עוברת
התותחים"כיום
שהכניסה אליו
הוספיטלרי
אבניהצלבני /
המתחם
מוצגיםשרידי
צוללים" אל
אנו "
הימים.
משכבר
הן" ,קליעי
בליסטראות" הלא
צברים של "
בשולי החצר
אולמות
עוקשי ,הם "
מוזיאון
ממוקמותלמתחם
והשייכים כיום
בהם
הראשונים
האולמות
המבקרים
מרכז
הקופות וכן
נפגוש ,,כאן
עבותים
פיקוס
עם עצי
דרך גן קסום
מאסר.
את אולי שימשו
המספר ולכן
מחוסרי חלונות,
היותם
וכןלהם
הודבק
דגם?!?)
האסורים" (
כבתיהעיר.
ניפלאותיה של
כמה דקות
עקבבן
סירטון
השם עכו,
יפה של
המציג
ה
ירדנו כמה מטרים טובים מתחת למשטח העליון ,ואנו ב"אולמות האבירים" ,זהו
המסדר,
החולים של
באולמותבית
חלק ממתחם ה"קסרקטין" ההוספיטלרי ,וכניראה גם אזור
מתקיימים
האבירים
אל האולמות הראשונים שנתגלו כבר לפני עשרות שנים ,הולכים ומתוספים כל הזמן
תרבות
מופעי
אולמות ענק נוספים ,שהולכים ונחשפים בעבודת מזה
ענק של
כמויות
שניםפינוי
נמלים של
והתמונה שמימין
למיניהם,של ימינו...
שפכי עפר ,ותמיכת התקרות -שמעליהן חיה וזורמת העיר
מראה אולם שבו מתקיימת
הצגה כלשהי...
בצמוד לאולמות האבירים הולכים ונחשפים אולמות נוספים תוך כדי פינוי הררי
פסולת ,העמודים המקוריים מקבלים חיזוקים ,והיכן שצריך – מוסיפים עמודי בטון,
ודומה שאין סוף למתחם ההוספיטלרי הענק.
בטרם ניצעד לעבר ה"קריפטה" ברצוני להפנותכם לפינה חצי חשוכה ,לאולם שעדיין
לא נוקה וטופל ,וזהו חדר השרותים הציבוריים של המתחם ,ניתן לזהות בקלות את
שורות המושבים (ארבע) ,מתחתם זרמו באופן קבוע מים שפינו את ה"תוצרת"
בכיוון הים יש להניח ,ואגב – האולם הכיל בשעתו שתי קומות מושבים (עם תיקרה
ביניהם) ,יתכן שהקצינים השתמשו בעליונה ,והזוטרים – בתחתונה.
אנחנו באולם ה"קריפטה" שכאמור – שם זה בטעות יסודו ,וזהו כניראה חדר האוכל
המרכזי של ההוספיטלרים ,האולם הגדול והיפה מכולם ,על עמודיו המרהיבים ותקרותיו
היפהפיות שנשתמרו מצויין עד ימינו.
מתחת לאולם חדר האוכל נימתחת מינהרת מסתור המוליכה אל מערכת אולמות
נוספת המכונים "אולמות הפוסטה" וגם כאן הולכים ונחשפים עוד ועוד אולמות...
באזור זה ,בקצה המינהרה ,נחשף רחוב הרודיאני נהדר ,שממנו כניסות לאולמות
שונים ,ואולם אלו עדיין לא פתוחים לביקור (כשאנו באמצע .)2006
מכאן – מאולמות הפוסטה ,אנו עולים וחוזרים אל פני השטח ,ואל ה"ציביליזציה",
כאשר אנו מוצאים את עצמנו לפתע בליבו של "הבזאר התורכי" היפהפה והמשופץ ,אך
העצוב למראה ,כיוון שרב רובן של חנויותיו סגורות "מחוסר עיניין לציבור" ,חנויות
בודדות בלבד מציעות סחורתן למטיילים ,והשאר מחכים לימות המשיח של התיירות...
בעכו יש שוק מקורה נוסף – השוק הלבן (סוק אל אביאד) -בלתי משופץ עדיין ,כבר
זמן רב שאינו לבן ,אך הוא דווקא כן שוקק חיים שכן הוא יושב על הרחוב הראשי
(רח' צלאח א' דין) ,ומכיל בעיקר מסעדות למיניהן .מתחתנו – מבט אל חלל השוק
שמשמש כיום "עורף לוגיסטי" למסעדות שבחזית.
כך ניראה הקיר האחורי (צפוני) של מבנה השוק
וזו חזית המסעדות הפונה לרח' סלאח א' דין
עתה מועדות פנינו אל אחד המוסדות היותר מפוארים ושוקקי החיים של תקופת
שניבנה גם
התורכי,
החמאם
באשא" -
חמאם אל
הלא ,הוא "
בעכו,
העות'מני
מלתחות"
תאי ה"
ומסביב –
מיזרקה,
במרכזה –
הכניסה
הקר –
השלטוןהחדר
זהו
הוא ע"י אל ג'זאר ב .1795
כמו בכל חמאם "קלאסי" עובר האורח מן "החדר הקר" ,שהוא חדר קבלת הפנים,
המלתחה ,וההסתגלות למקום ,אל "החדר החם" בו מתבצעת עיקר הפעילות ,בדרך
ישנם חדרי ביניים רבים ,כמו שרותים ,חדרי עישון (נרגילות ,כמובן) תספורת ,וכד',
ואז מגיעים אל העיקר -אל החדר המהביל ואפוף האדים – הוא "החדר החם" ,בו
עובד הבלן על מטופליו ומעניק להם "מסג'ים" מסוגים שונים" ,הלקאות בשבטים
לחים"" ,כוסות רוח" לחולים ,ועוד ועוד...
כיום שופץ המבנה באופן מרשים והמבקר זוכה לחוויה יוצאת דופן של תצוגת הוויית
המקום כפי שהיה עד לפני כ 60שנה בלבד ,בעזרת מיצג יפהפה שנקרא "הבלן
האחרון" ,המספר את סיפור המקום ,וסיפורה של עכו העות'מנית.
וזוהי דוגמא של אחד מחדרי הביניים – חדר העישון ,הקפה ,ושאר פינוקים
ו ...אנחנו בפתחו של החדר החם ,התצוגה מנסה להראות את ביצועיו השונים של
הבלן ,את אביזרי העזר ,ומעל כל אלה בנויה כיפה נהדרת בעלת שורות של חורי
ניקוז לאויר החם והמהביל ,כדי שאפשר יהיה גם לנשום קצת...
ירחצומסגד אל ג'זאר –
בועכו –
המתפללים,של
במסגד הגדול
הרחצה של
הזמן לבקר
מתקן
וההיטהרות–זה
ולאחר הרחצה ה"כוס"
שלטונו ,ב
עצמו
בתחילת
התפילה
שכבר
מבנה
שלאלעכו,
יכנסו
הגדול
בטרם
והבונה
ופניהם
רגליהםיכול,
על שם בונהו ,השליט הכל
1782הניח את היסודות למסגד מפואר זה.
חזית המסגד והחצר
באגף המזרחי של חצר המסגד ,מתחת לפני הקרקע ,משתרע בור מים ענק
(בדומה לבורות המים של רמלה) שאליו הוליכה כניראה ,את מימיה -אמת
המים האדירה של עכו.
נצא מן המסגד ,וכדי לחוש קצת את
אוירתה של עכו נלך לשוטט בין
סימטאותיה ,נרשה לעצמנו "ללכת
לאיבוד" בין המבנים העתיקים
והחצרות הסגורות ,נציץ למבואות
ניסתרים ,ונהנה מן המראות והריחות...
תוך כדי השיטוט בסמטאות נוכל לסור ולבקר בשתיים שלוש דירות פאר של שועי
עכו מן המאה הקודמת ,אשר שופצו לאחרונה ומאפשרות להתרשם מן ההשקעה
שהשקיעו פעם בעיטור הקירות ותיקרות של אותן דירות.
וכך ,תוך שאנו תועים בין הסימטאות ,נתגלגל במפתיע אל הרעש וההמולה של השוק
התוסס של עכו ,לא שוק גדול במיוחד ,אבל מכיל את כל סממניו של שוק אוריינטלי
טיפוסי ,שסחורותיו מוצגות על דוכנים משני עברי המעבר הצר ,לכל סוג – אזורו שלו,
והצבעים והריחות – תאווה לאף ולעיניים...
פיתולי סימטאות השוק יוליכונו בכיוון הנמל ,כשריח הדגים על הדוכנים מתערבב בריח
רשתות הדייג שזה אך הועלו מן הים ושלל הדגים נאסף מהן והובל לשוק
מדרום לנמל הדייגים משתרעת המרינה – עשרות יאכטות בגדלים שונים ובצבעים
שונים יוצרות תמונת עומק מרהיבה מכל זוית שהיא ,כשצריחי המסגדים והכנסיות
מהוים רקע אקזוטי לתרני הספינות.
בעכו ניתן למצוא את שרידיהם של כמה וכמה חאנים מן התקופה העות'מנית (ואפילו
מאז ימי הצלבנים) ,כמו למשל חאן שוורדה שמתחתנו ,ואולם – מעל כולם מתנשא,
תרתי משמע ,החאן הכי יפה והכי שמור בעכו ,ובעצם -בארצנו כולה ,והוא...
חאן אל עומדאן
חאן אל עומדאן – חאן העמודים ,ניבנה ע"י אחמד אל ג'זאר ב ,1784במסגרת
פיתוחה של העיר ובניית מערך מוסדותיה.
חאן הינו אכסניה ,חאן אורחא ,מוסד שהיה נפוץ מאוד בטרם היות כלי הרכב
הממונעים ,כאשר תובלת סחורות ואנשים נעשתה בשיירות על גבי בהמות
(חמורים ,פרדות ,גמלים) ,ואלו נזקקו לחניוני לילה במהלך מסעם שלעיתים ארך
ימים מספר ,אי לכך ,לאורך צירי התנועה הראשיים הקימו השלטונות במרחק יום
הליכה ,חאנים שיכלו לקלוט לעת ערב את שיירות הנוסעים ,לספק להם מזון
ומקום למנוחת הלילה .ואולם לחאן אל עומדאן היה תפקיד נוסף (ואולי אף
עיקרי) – הוא שימש את הנמל ,בקומה התחתונה אוחסנו הסחורות היוצאות
והנכנסות ,ובקומה העליונה היו משרדי הסוחרים וחדרי שינה ומנוחה.
חאן אל עומדאן = חאן העמודים ,ניקרא כך על שמם של עשרות עמודי הגרניט
העגולים שתומכים את הקומה השנייה ,עמודי "שייש" אלה הובאו ע"י הורדוס לפני
כאלפיים שנה מאיטליה וסביבותיה כדי לפאר בהם את קיסריה שבנה אז,
קיסריה נחרבה כליל ע"י הממלוכים (ב 1291לערך) ובהמשך השנים ,עת עמדה
בשממונה ,נבזזו אבניה ,ובעיקר עמודיה ,אותם ניתן למצוא גם כיום ,כאן בעכו,
באשקלון ,ובעוד כמה אתרים ברחבי ארצנו.
במרחק של כ 30מ' מצפון-מערב לחאן אל עומדאן עדיין עומדת על תלה האכסניה
העתיקה ביותר של עכו -חאן א-שונה (אכסניית אסמי התבואה) ,כתובת ערבית בשער
מספרת על חידושה ותיקונה בימי דאהר אל-עומר .ייחודה של האכסניה בכך שחלקים
נכבדים ממנה ,בעיקר בקומת הקרקע ,הם חלקים מקוריים מהתקופה הצלבנית,
ומעבר לכך – בקצה המערבי של חצר החאן נימצאת הכניסה העכשווית לאתר הצלבני
המדהים ,האחרון בו נבקר ,וזוהי "מינהרת הטמפלרים" ,מינהרה אדירת מימדים
(כ 350מ' אורכה) ,או בעצם צמד מינהרות שהוליכו מאזור הנמל (נקודת תחילתה של
המינהרה עדיין לא נחשפה ,ונערכות עבודות לחשיפתה) ועד למתחם /ארמון
הטמפלרי שהשתרע על חוף הים ושנהרס כליל ושרידיו "טבעו בים".
כאן ניתן לראות את מקום הפיצול לשתי מינהרות ניפרדות.
כאן ,לרגלי הפינה הדר' מערבית של חומת עכו ,מתחת למגדלור עמדה המצודה
הטמפלרית ,ואליה הוליכה המינהרה ממנה יצאנו זה עתה.
ירידה בפיר האמה ההלניסטית של עכו
אחד המבצעים ההנדסיים היותר מרשימים של עכו היא אמת המים .אמנם -
כבר לפני כ 2300שנה (!) בתק' ההלניסטית נמתחה אמת המים הראשונה
ממעיינות כברי אל העיר ,אך הרבה לא נותר ממנה ,כיום מוכר לנו רק קטע תת
קרקעי קצר ,זה החוצה את רכס הכורכר באזור לוחמי הגיטאות (ואת תמונתו ניראה
בעוד רגע) ,אך מה שכן שרד עד ימינו הוא קטע מרשים מאמת המים שבנה סולימאן
פחה ב 1814לערך ,על גבי אמתו של אל ג'זאר ,שנבנתה כמה עשרות שנים קודם,
והיתה אמת צינורות חרס ,בניגוד לקודמת ,באמה הנוכחית ,המים זרמו בתעלה
פתוחה שנישאה על גבי קשתות ענק ,שנשתמרו היטב עד היום.
אורכה של האמה (בקו אוירי) כ 13ק"מ ,היא מגיעה ממזרח בצפון הכפר מזרעה,
ומכאן הולכת ממערב לרכס הכורכר ובמקביל לו ,לכיוון עכו.
לאורך
מתחתינו –
מהם:נימתחת
ממערב –
דוגמית
ביקור,
והנה רק
ששוים
יפים,
אתרים
וכמהציבור
בכמהמבני
מתהדרת וכמה
בעכו גם כמה
וישימינו
עכו של
בכחול ולבן) הינו מבנה
כלא עכו.
הצבוע
פורצי
האחד (
להפליא,לזכר
משופציםאנדרטה
ובמרכזה –
עתיקים
טיילת נאה
החוף מבנים
שני
בבעלות הבהאים ,ומולו – בית אבות יפהפה לקשישי העיר.
ובמרכזה של העיר – בית משפט השלום האזורי ,החדש והחדיש.
באופיו ,וביופיו...
במוסד יוצא
הריצפה,לביקור
אנו– עוברים
עכשיו
בפסיפסים ובויטראז'ים מרהיבים
דופןמכוסים
התקרה
הקירות ,וגם
המבואה
אנו ניצבים מול מבנה בית הכנסת הטוניסאי "לגריבה" בעכו ,בית הכנסת כולו ,מן
המסד ועד הטפחות ,מכוסה בפסיפסים מרהיבים ,הן בנושאים תנכיים ,והן בנושאי
טבע ואקטואליה ,מאחר והקדשנו לבית הכנסת מצגת בפני עצמה ,הרי לכם כאן
"טעימה" בלבד מן התופעה יוצאת הדופן הזו.
אולם התפילה העליון ,שורת ארונות הקודש ,קירות הפסיפס וחלונות הויטראז' ,ומעל
הכל – כיפת התקרה ,עם פסיפס המזלות ,העתק מביהכ"נ של "בית אלפא".
נעצור כאן ,כי כאמור – לבית הכנסת הוקדשה מצגת שלמה בפני עצמה.
אנחנו בצפונה של עכו ,כאן מזומנת לנו חוויה ציבעונית מרהיבה בדמות
ה"בהאג'י" – גן בהאי מדהים ביופיו המשמש תפאורה לקברו הצנוע של מייסד הדת
הבהאית – הבהא אללה ,שנקבר כאן ב 1892לאחר שהוגלה מארצו (פרס) ונאסר
במבצר עכו ,ולאחר מכן התגורר בכמה אתרים
מתחתנו – שער הכניסה לאתר,
בסביבה.
והגן שמאחוריו
אנו מטיילים בשבילי הגן המטופח להפליא תוך שאנו מתקדמים אל חדר הקבורה
הצנוע של הבהא אללה ,אליו נוכל להציץ לאחר שנשיל את מנעלינו מעל רגלינו ,אך לא
לצלם...
וכאן – בנקודה מרהיבה זו נסיים את סיורנו בעכו ,לנגד עינינו חלפו
תקופותיה ההיסטוריות של העיר ,הילכנו מעל ,ומתחת לפני האדמה
כדי לחוות את מעשיהם (ומחדליהם) של גדולי הכובשים ,הבונים,
וההורסים ,שחיו בעיר בכ 1000השנים האחרונות ,והאצילו עליה מכח
עשייתם.
כאן אנו ניפרדים ,המעוניינים במסלול טיול מפורט בעכו ,מוזמנים
להעלות את קובץ ה wordהנושא את השם "מסלולי טיול בעכו".
המעוניינים לעבור למצגת בית הכנסת הטוניסאי – יפתחו את הקובץ
הנושא שם זה.
טייל בעכו אין ספור פעמים ועדיין לא שבע
יגאל מורג – [email protected]