Transcript wikiBook

Wiki
‫ד"ר גלעד רביד‬
[email protected]
http://www.ravid.org/gilad/
‫ אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬,‫הנדסת תעשייה וניהול‬
Annenberg Center for Communication, USC
2007 ‫ינואר‬
ACC & USC
The Annenberg School for Communication at
the University of Pennsylvania (1958)
The Annenberg School for Communication at
the University of Southern California (1971)
The Annenberg Center for Health Sciences at
the Eisenhower Medical Center (1981)
The Annenberg Center for Communication at
the University of Southern California (1993)
•
•
•
•
ACC
‫מחקר מולטידיסיפלינרי בכל הנודע לתקשורת ומדיניות תקשורת‬
IJoC (International Journal of Communication)
Center for Communication Law and Policy
Center for the Study of Journalism and Democracy
Immersive Sound
Inscriptifact
Institute for the Future of the Book
Integrated Media Systems Center
Non-Verbal Communication Across Cultures
Redistricting Game: Where Do You Draw The Lines?
Viral University Education
Youth and New Media
–
–
–
–
–
–
–
–
–
–
–
The Center for Digital Future - “43% of online community members –
feel as strongly about their virtual community as they do about their
real-world communities.”
•
v
‫מה זה ויקי?‬
‫מהו זה ויקי?‬
‫מהו ויקי?‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ויקי (מבוטא "ווי‪-‬קי" או ‪ Wiki‬באנגלית) היא שיטה‬
‫לבנייה פשוטה ומהירה של מאגרי מידע ואתרי‬
‫אינטרנט‪ ,‬בהם התוכן ניזום‪ ,‬נכתב ונערך על ידי‬
‫משתתפים רבים‪.‬‬
‫הומצא ב ‪ 1995‬על ידי ‪Ward Cunningham‬‬
‫ויקי פירושו בשפת בני הוואי מהיר‬
‫לא כל הויקי הוא ויקיפדיה‬
‫לויקי יש השלכות על כל פניו של המידע והציבור‬
‫העושה בו שימוש‬
The Original Wiki-Wiki
‫האם אפשר לסמוך על ויקי‬
‫• אתם מחליטים‬
‫– קראו בעיון‬
‫– השתמשו במקור נוסף‬
‫– הצליבו את העובדות‬
‫• הכמות‬
‫– ‪ 1.5‬מיליון ערכים באנגלית‪ 50,000 ,‬בעברית‬
‫• האיכות‬
‫– הגרסה הגרמנית טובה מ ‪ Brockhaus‬או ‪c’t ( Encarta‬‬
‫‪)Magazine‬‬
‫– הגרסה האנגלית טובה לפחות כמו בריטניקה (‪.)nature‬‬
‫‪Given enough eyeballs,‬‬
‫‪all bugs are shallow.‬‬
Virtual Settlements
Theory
Wisdom of the crowds
Metcalfe's law
Gift economy
Information economy
•
•
•
•
The Wisdom of Crowds
‫חוכמת ההמון – דוגמה ‪I‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Galton‬‬
‫חקר בתחומים רבים בין השאר‬
‫בהשבחת גזע וסטטיסטיקה‬
‫‪"The stupidity and wrong-headedness of‬‬
‫‪many men and women being so great as to‬‬
‫”‪be scarcely credible‬‬
‫ב ‪ 1906‬ביריד חקלאי צפה בתחרות הימורים על‬
‫משקל פר‪.‬‬
‫ממוצע הימורי המשקל ‪1,197‬פאונד משקל אמיתי‬
‫‪1,198‬‬
)‫ (המשך‬I ‫חוכמת ההמון – דוגמה‬
“The results seems more creditable to •
the trustworthiness of democratic
judgment then might have been
expected”
‫חוכמת ההמון ‪ -‬מסקנה‬
‫• בתנאים המתאימים‪ ,‬קבוצות אינטליגנטיות‬
‫בצורה משמעותית ולרוב אף חכמות מהאדם‬
‫החכם ביותר בהן‪ .‬קבוצות לא צריכות להיות‬
‫נשלטות על ידי אנשים אינטליגנטים במיוחד על‬
‫מנת להיות חכמות‪.‬‬
‫חוכמת ההמון – דוגמה ‪II‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 28‬לינואר ‪ 1986‬אסון ה ‪Challenger‬‬
‫מיידית‪ ,‬הבורסה מגיבה בנפילת מניות‬
‫ובמיוחד של ‪ 4‬חברות המעורבות בבניית‬
‫המעבורת‬
‫למחרת כל הבורסה מתאוששת פרט למניית‬
‫‪ Thiokol‬יצרנית מאיצי הדלק המוצק‬
‫½ שנה לאחר האסון מתפרסם דו"ח הוועדה‬
‫הבודקת המטיל את האחריות על ‪Thiokol‬‬
‫חוכמת ההמון– דוגמה ‪III‬‬
‫• בתוכנית מי רוצה להיות מיליונר‬
‫• ‪ 65%‬מהפעמים החבר הטלפוני נתן תשובה‬
‫נכונה‬
‫• ‪ 91%‬מהפעמים הקהל באולפן סיפק תשובה‬
‫נכונה‬
‫חוכמת ההמון – תנאים להצלחה‬
‫• על מנת שההמון יהיה חכם צריכים להתקיים התנאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫• מגוון דעות‬
‫– לכל משתתף יש מעט מידע פרטי‬
‫• עצמאות‬
‫– דעת האנשים לא מושפעת מדעת האחר‬
‫• ביזור‬
‫– אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי‬
‫• התקבצות‬
‫– קיים מנגנון לתיעול החלטות פרטיות של האנשים להחלטה‬
‫משותפת‬
‫חוכמת ההמון – דוגמה ‪IV‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצוללת האמריקאית ‪Scorpion‬‬
‫טבעה במאי ‪1968‬‬
‫חיפושים בטווח של ‪ 20‬מייל למציאתה‬
‫‪ John Craven‬הקים צוות של‬
‫מתמטיקאים מומחי צוללות ומומחי חיפוש‬
‫הימורים על מספר רב של שאלות‬
‫הפרס בקבוק ויסקי‬
‫מודל ביסייאני חישב את מיקום הצוללת בדיוק‬
‫של ‪ 200‬מטר‬
‫לְֵך אֶ ל נְמָ לָה עָ צֵ ל;‬
‫ְראֵ ה ְד ָרכֶיהָ ַוחֲכָ ם‪.‬‬
‫אֲ ֶשר אֵ ין לָּה קָ ִצין‬
‫שֹׁטֵ ר ּומ ֵֹׁשל‪.‬‬
‫(משלי פרק ו'‪ ,‬ו‪-‬ז)‬
‫מאפייני הויקי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פשוט‪ ....‬פשוט‪ ....‬פשוט!!!‬
‫אבל מורכב בצורה חבויה (אופן ההשתה של היררכיה ובקרת איכות)‬
‫דינאמי‬
‫– משתתפים יכולים להוסיף תכנים‬
‫•‬
‫שיתופי‬
‫– משתתפים יכולים לערוך יחדיו תכנים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היפרטקסטואלי (לא ליניארי) ומולטימדיאלי (רב‪-‬חושי)‬
‫שפת סימון (‪ )Markup Language‬פשוטה‬
‫קל ליצור עמודים חדשים ולקשר בין עמודים‬
‫קל לתקן שגיאות (חבלות) [מול קשה לבצע שגיאות]‬
‫ניתן לאכוף מדיניות שונות של הרשאות‬
‫שקיפות‬
‫אינקרמנטלי‬
‫דרך מהירה וגמישה ליצירה ועריכה של ידע‬
‫הסרת ‪ cycle time‬של עריכה‬
‫מאפייני ויקי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ארכיון – גרסאות קודמות נשמרות בצורה אוטומטית‬
‫לעולם אינם נגמרים‬
‫ניתנים לניהול עצמי (השמה עצמית)‬
‫פניה לקהלים גדולים‬
‫חופשי ‪free speech or free beer or free kitten -‬‬
‫גמישות‬
‫זמינות‬
‫אלסטיות במודל זכויות היוצרים‬
‫התייחסות לקבוצות תרבותיות שונות‬
‫עדכניות‬
‫חוויה כלל עולמית (מחסום השפה)‬
‫ויקי בחינוך‬
‫• אנחנו עדיין מנסים להבין איך להשתמש בהם‬
‫• מציעים הזדמנויות לתמיכה בלמידה‬
‫קונטרוקטיביסטית ובלמידה שיתופית‪.‬‬
‫• אני מול אנחנו‬
“Inventing the World Wide Web involved my •
growing realisation that there was a power in
arranging ideas in an unconstrained, weblike
(Tim Berners-Lee, Weaving the Web) "way.
“The particular pedagogical challenge is one •
of control: wikis work most effectively when
students can assert meaningful autonomy
over the process, ]…[ it involves challenging
the social norms and practices of the course
(Lamb, 2004) "]…[
http://www.educause.edu/pub/er/erm04/erm0452.asp?bhcp=1 •
http://www.profetic.org:16080/dossiers/rubrique.php3?id_rubrique=110
‫למה להשתמש ב ‪wiki‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יצירה וזיכוך של ידע‬
‫למידה על ידי דיאלוג (ידע יחסי לעומת ידע אבסולוטי)‬
‫שיתוף בידע דורש הטמעה ואימון‬
‫נגישות לסביבות מבוזרות‬
‫ידע מבוזר‬
‫שיטה לזיהוי קשרים בין נושאים‬
‫תמיכה בשינויים בידע‬
‫למידה מתמשכת‬
‫חוסר ספרות בעברית‬
‫יתרונות טבעיים של הוצאה לאור במחשב (צבע‪ ,‬אנימציה‪,‬‬
‫עקבות של קריאה)‬
‫יתרונות למידה שיתופית‬
‫• שליטה וזכירה של חומר הלימוד‬
‫• איכות אסטרטגיית ההיקש‬
‫• יתרונות התהליך – יצירת רעיונות חדשים‬
‫(על פי ‪)Johnson and Johnson 2003, 1999‬‬
‫גורמים המשפיעים על למידה שיתופית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מוכנות התלמידים להשתתף‬
‫הבנת היתרונות על ידי כל השותפים‬
‫מערכת הערכה התומכת בשיתוף הפעולה‬
‫חלוקת כוח בין מורה לתלמיד‬
‫• (על פי ‪)Hodgson & McConnell 1992‬‬
‫שימושים אפשריים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫סיעור מוחות מקוון‬
‫לאסוף גזירים במהלך חיפוש ב ‪Web‬‬
‫פיתוח מסמכים שיתופיים‬
‫אזור וירטואלי לעבודה‬
‫בנק ידע‬
‫תרומה לויקי קיים (*)‬
‫שילוב עם בלוג כיתתי‬
‫דרך קלה ליצרית אתר אינטרנט‬
‫מילון מונחים‬
‫חששות משימוש בחינוך‬
‫• אובדן שליטה מהשטחת ההיררכיה‬
‫• חוסר מדרך מבוססת לנהל‪ ,‬להעריך ולדרג‬
‫תרומות קבוצה ובודד‬
‫טיפים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש להכין את המשתתפים טכנולוגית ומבחינת‬
‫הרעיון‬
‫מיקוד הויקי ותוכנית עבודה ברורה‬
‫בעיית ויקי טובה היא פתוחה ובעלת מספר‬
‫פתרונות‬
‫לשלב עבודה בויקי עם פעילות פנים אל פנים‬
‫מעורבות המורה בשיקול דעת‬
‫פרויקט ויקי דורש‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בקרה על התכנים‬
‫השקעה בניהול הפרויקט‬
‫חזון‬
‫תוכנית‬
‫‪http://en.wikibooks.org/wiki/Wiki_Scienc‬‬
‫‪e‬‬
‫אורינות מידע‬
Wilder says, " . . . librarians should not assume that college •
students welcome their help in doing research online." The
same goes for high school students. "The typical
freshman”, Wilder continues, "assumes that she is already
an expert user of the Internet, and her daily experience
leads her to behave that she can get what she wants
online without having to undergo a training program.
Stanley Wilder, "Information Literacy Makes All the Wrong
Assumptions,“ Chronicle of Higher Education 51, no. 18 (Jan. 7, 2005
Students in this survey placed greater emphasis on the •
process of finding an answer than on analyzing the actual
information. --Graham, L. and Metaxas, T. P. (2003( Of Course It’s
True; I Saw It On The Internet!: Critical Thinking In The Internet Era,
CACM, 46(5)
‫הערכת מידע בויקי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מספר עורכים (גיוון) – כמות וקצב‬
‫מספר עריכות (הקפדה) – כמות וקצב‬
‫לינקים פנימיים‬
‫לינקים חיצונים‬
‫גודל המאמר‬
‫"שיחה"‬
‫תכונות התורמ‪/‬ת ותרומותיה‪/‬ו‬
‫ויקיפדיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אנציקלופדיה המיישמת את גישת הויקי‬
‫תהליך חופשי‪ ,‬פתוח‪ ,‬ללא רגולציה יוביל לאיכות‬
‫דמוקרטיזציה של מידע – האומנם?‬
‫האם הדגש הוא על אנשים או על תוכן (ויקי לעומת‬
‫פורום)‬
‫אין ‪GateKeepers‬‬
‫אין מערכות המלצה או ‪Reputation‬‬
‫– דף ה ‪ History‬כמערכת ‪Reputation‬‬
‫– ‪Social Software‬‬
‫חששות בויקיפדיה‬
‫• דיוק‬
‫– ‪Misinformation has a negative value. Even if you‬‬
‫‪get it for free, you’ve paid too much‬‬
‫• מוטיבציה לתרומה‬
‫– אלטרואיזם‪ ,‬פוליטית‪ ,‬מסחרי‪ ,‬בדיחה‪ ,‬ונדליזם‬
‫• מומחיות התורם‬
‫• נדיפות המידע‬
‫– האם לצטט מידע שייתכן ומחר הוא יהיה שונה לגמרי‬
‫• כיסוי‬
‫– האומנם אנו כותבים על כלל הידע‬
‫• מקורות המאמר‬
‫מקורות‬
PETER DENNING, JIM HORNING, DAVID PARNAS & LAUREN
WEINSTEIN. 2005. Wikipedia risks. Communications of the ACM
48.12. 152.
DOUG ACHTERMAN. 2005. Surviving Wikipedia: Improving
Student Search Habits through Information Literacy and Teacher
Collaboration. Knowledge Quest 33.5.
Internet encyclopaedias go head to head Jim Giles 2005
Nature 438, 900-901
ANDREW LIH. Wikipedia as Participatory Journalism: reliable
Sources? Metrics for evaluating collaborative media as a news
resource. 5th International Symposium on Online Journalism
BESIKI STVILIA, MICHAEL B. TWIDALE & LINDA C. SMITH.
2005. Information Quality: Discussions in Wikipedia.
•
•
•
•
•
‫סוגים שונים של ויקי‪-‬ספר‬
‫• ספר השומר על עדכניות‬
‫– אפשרות למודל היברידי )‪ – (hybrid‬חלק נערך‬
‫וחלק כ ‪ solid core‬שאינו משתנה‬
‫• ספר כמאגם למידה‬
‫• "ספר" – מודל חדש ללמידה אינטראקטיבית‬
‫אתגרים ב ויקי ללימוד‬
‫• מי העורך‬
‫• תיקוף האיכות‬
‫– נדרש לשם החדרה למערכת החינוך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפצה‬
‫החדרה למערכות החינוך‬
‫מתח בין "גננת ארגונית" לבין חשיפה למידע שגוי‬
‫שילוב הגורמים השונים‬
‫– מי הם?‬
‫• ‪Meta data‬‬
‫שאלות (נוספות) פתוחות (אני מקווה‬
‫שלא עניתי עליהן)‬
‫מהיר ‪ -‬ומלוכלך ? ?‪Quick – and dirty‬‬
‫• אמינות – יותר או פחות?‬
‫• בקרה או מקריות?‬
‫• בלוג ו‪/‬או ויקי?‬
‫• דעות מול עובדות?‬
‫• מיקרו מול מקרו?‬
‫מניעים לפיתוח ספר‬
‫• עליית מחירי הספרים‬
‫• זמן פיתוח קצר מפיתוח ספר רגיל‪.‬‬
‫– ספר רגיל דורש שנתיים שלוש‬
‫• כלי ליצירת רעיונות חדשים‬
‫ספר במערכות מידע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 493‬מאמרונים‬
‫‪ 745‬ויקיפדים‬
‫‪ 270,000‬צפיות‬
‫‪ 6,378‬עריכות‬
‫ממוצע ‪ 3.4‬עריכות לדף‬
‫ממוצע ‪ 42.39‬צפיות לעריכה‬
‫‪05‬‬
‫‪7/‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪20 / 05‬‬
‫‪8‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪03 / 05‬‬
‫‪8‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪17 / 05‬‬
‫‪8‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪31 / 05‬‬
‫‪9‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪14 / 05‬‬
‫‪9‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪28 / 05‬‬
‫‪0‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪12 / 05‬‬
‫‪0‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪26 / 05‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪09 / 05‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪23 / 05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪07 / 05‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/1‬‬
‫‪21 / 06‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪04 / 06‬‬
‫‪1‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪18 / 06‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪01 / 06‬‬
‫‪2‬‬
‫‪/0‬‬
‫‪15‬‬
‫עריכות‬
‫‪ 3‬כיתות ‪MBA‬‬
‫ק‪ .‬טייס‬
‫ק‪ .‬טייס‬
‫‪ 4‬כיתות אב"ג‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫עריכות‬
‫ערכים‬
‫ימים‬
‫שם משתמש‬
384
223
15 Atalia
225
223
2 Bot
219
134
15 Gilad
192
109
14 (Amalia,Avraham,Elan)
150
73
145
57
20 Vered-mizrahi-Gb2006
136
33
11 Ari-Rennert-GB2006
63
27
15 Doron,alper,Elan
34
27
3 Kineret, nissim, elan
55
25
3 Michal-Davidson-Gb2006
34
25
4 Stav keynar 153
8 Irina-rozenblum-health2005
Yaron-Schwarzman17 Gb2006
36
23
31
22
8 Imbar-salem-health2005
44
19
8 LITAL-MASSUDA-ib2006
40
19
10 Edith-ovadia-health2005
‫עריכות לדף‬
‫מילון_מושגים_בעברית‬
‫‪413‬‬
‫פרקי_ספר_הלימוד‬
‫‪164‬‬
‫סוגי_מערכות_מידע_באירגונים‬
‫‪62‬‬
‫‪Main_Page‬‬
‫‪57‬‬
‫מה_זה_לינוקס?‬
‫‪46‬‬
‫אבטחת_מערכות‬
‫‪45‬‬
‫‪English_Glossary‬‬
‫‪44‬‬
‫מגבלות_קוגנטיביות‬
‫‪43‬‬
‫סוגי_מחשבים_על_פי_גודל‪_,‬מחיר_ומהירות‪_:‬התפתחות_הס‬
‫טורית‬
‫‪36‬‬
‫האינטרנט‬
‫‪35‬‬
‫‪Disk_on_key‬‬
‫‪34‬‬
‫הקדמה_פרק_‪1‬‬
‫‪33‬‬
‫העברת_מידע‬
‫‪33‬‬
‫התנגדות_לשינויים‬
‫‪32‬‬
‫‪Mp3‬‬
‫‪30‬‬
‫מספר סטודנטים‬
‫סטיית תקן‬
‫ממוצע מבחן‬
‫תרם=‪ /0‬לא‬
‫תרם=‪1‬‬
‫קבוצה‬
‫‪28‬‬
‫‪9.53‬‬
‫‪71.82‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪33‬‬
‫‪13.45‬‬
‫‪70.55‬‬
‫‪1‬‬
‫‪61‬‬
‫‪11.74‬‬
‫‪71.13‬‬
‫‪29‬‬
‫‪10.63‬‬
‫‪67.72‬‬
‫‪0‬‬
‫‪29‬‬
‫‪12.45‬‬
‫‪70.93‬‬
‫‪1‬‬
‫‪58‬‬
‫‪11.59‬‬
‫‪69.33‬‬
‫‪23‬‬
‫‪12.56‬‬
‫‪56.34‬‬
‫‪0‬‬
‫‪17‬‬
‫‪7.77‬‬
‫‪65.07‬‬
‫‪1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪11.53‬‬
‫‪60.05‬‬
‫‪32‬‬
‫‪9.83‬‬
‫‪51.97‬‬
‫‪0‬‬
‫‪27‬‬
‫‪8.94‬‬
‫‪56.61‬‬
‫‪1‬‬
‫‪59‬‬
‫‪9.63‬‬
‫‪54.17‬‬
‫‪4 Total‬‬
‫‪218‬‬
‫‪13.15‬‬
‫‪64.12‬‬
‫‪Grand‬‬
‫‪Tota‬‬
‫‪l‬‬
‫‪1 Total‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 Total‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3 Total‬‬
‫‪4‬‬
‫מהנעשה בארצנו‬
‫• אוניברסיטה פתוחה‬
‫• טכניון‬
‫• חוג לחינוך חיפה‬
‫תחביר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ירושלים היא בירת [[מדינת ישראל]]‪.‬‬
‫~~~~‬
‫[‪]http://www.nupedia.com Nupedia‬‬
‫דוגמא לתמונה‪[[:‬תמונה‪|wiki.png:‬ויקי ‪ -‬האנציקלופדיה החופשית]]‬
‫== פיסקה חדשה ==‬
‫=== תת‪-‬פיסקה ===‬
‫* קל לערוך רשימות‪:‬‬
‫* שורה ברשימה תתחיל ב"כוכבית"‬
‫** "כוכבית" נוספת פירושה רמה נוספת ברמה ‪.2‬‬
‫*** כוכבית שלישית תוסיף עוד רמה‪.‬‬
‫רשימות ממוספרות (שורות המתחילות בסולמית)‬
‫‪ #‬ניתן לערוך רשימות ממוספרות‬
‫‪ ##‬הן קלות לארגון‬
‫‪ ##‬ולמעקב‬
‫''מודגש''‪''' ,‬מודגש חזק'''‪''''' ,‬מודגש חזק מאד'''''‬
‫סיכום‬
‫• (*)‬
‫• ‪Known Knowns‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫מחסומים ארגוניים‬
‫פדגוגיה‬
‫יכולות עכשוויות של הסטודנטים‬
‫יכולות הצוות‬
‫• ‪Known Unknowns‬‬
‫– השפעת ה ‪( web 2.0‬איכות ואמון)‬
‫– כיווני התפתחות ה ‪)*( )VLE vs. PLE( e-learning‬‬
‫– הלומד הבא‬
‫• ‪Unknown Unknowns‬‬
‫– טכנולוגיה?‬
‫– תרבות?‬