Transcript מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת-ויקי

‫בנייה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה‬
‫על גבי פלטפורמת ויקי‬
‫עטרה שריקי‬
‫נצה מובשוביץ‪-‬הדר‬
‫כנס צ'ייס או"פ רעננה ‪17.2.2011‬‬
‫המניע למחקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מורה למתמטיקה מכין כ‪ 700-‬מערכי‪-‬שיעור בכל שנת‪-‬לימודים‪.‬‬
‫לא מתקיים תהליך של פיתוח שיתופי ושל התחלקות הפרט עם‬
‫הקהילייה בידע ובניסיון ההולכים ומצטברים אצלו במהלך השנים‪.‬‬
‫השימוש הגובר בויקיפדיה לאיגום ולאיתור מידע‪ ,‬הביאו אותנו‬
‫למחשבה שפלטפורמת ויקי או דמוית‪-‬ויקי עשויה להתאים‬
‫לצבירה ולשימור של הידע הפדגוגי (שולמן ‪ )97‬הקיים בצורת מערכי‬
‫שיעור ולתהליך מתמשך של פיתוחו בשיתופיות ועדכונו בהתאם‬
‫לשינויים בתכה"ל‪.‬‬
‫מטרת המחקר‪ :‬לבחון את מאפייני התהליך‬
‫של יצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור (במתמטיקה)‬
‫על‪-‬ידי קבוצה של מורים בעלי ניסיון וידע מעשי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫המניע למחקר‬
‫• במילים אחרות‪ ,‬המחקר עוסק במאפייניו של תהליך שמתקיימת‬
‫בו יצירה שיתופית של ידע פרקטי‪ ,‬בשונה מתהליך של איגום או‬
‫ארגון מחדש של מידע‪.‬‬
‫• יחד עם זאת‪ ,‬היו לנו ספקות לגבי מידת התאמתה של‬
‫הפלטפורמה‪ ,‬שכן מערכי‪-‬שיעור‪ ,‬להבדיל ממידע אנציקלופדי‪ ,‬הם‬
‫יצירה אישית (מכוונת‪-‬מטרה)‪.‬‬
‫• מּונָעים על‪-‬ידי תחושת הצורך במציאת פתרון הולם‬
‫לשימור‪ ,‬צבירה ושיתוף בהכנת מערכי‪-‬שיעור‪ ,‬יצאנו למחקר חלוץ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫ידע אישי‪ ,‬ידע קולקטיבי‬
‫• תכנון מערכי‪-‬שיעור הוא שלב הכרחי בעבודתו המורכבת של‬
‫המורה‪ .‬הוא תובע יישום מגוון רחב של סוגי ידע אישי‪.‬‬
‫• רוב המורים נוטים לבצע את עבודתם בבדידות מזהרת‪.‬‬
‫• זאת למרות שספרות המחקר מצביעה על כך שאיגום הידע שנצבר‬
‫ברמת הפרט‪ ,‬והפיכתו לידע קולקטיבי‪ ,‬תומכים בעשייה של כל פרט‬
‫בקהילייה ובהתפתחותה של הקהילייה המקצועית כולה‪.‬‬
‫‪Burbank & Kauchak's, 2003 ; Carroll et al., 2003; Coakes & Smith, 2007; Wenger,‬‬
‫‪1998‬‬
‫‪4‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫אודות פלטפורמות ויקי‬
‫•‬
‫פלטפורמת ויקי‪-‬מדיה היא אחת הפלטפורמות המקובלות כיום‬
‫לצבירה שיתופית ולשמירת מידע‪.‬‬
‫יתרונה הוא בכך שמאגר‪-‬המידע נוצר ונערך על‪-‬ידי כותבים‬
‫רבים‪ ,‬ובכל רגע נתון קיימת אפשרות להרחיבו ולעדכנו בקלות‬
‫(‪.)Arreguin, 2004‬‬
‫מאפיין זה תורם ליצירתו של כלי שיתופי התומך ומסייע‬
‫בבנייה משותפת של מאגר‪-‬מידע דינמי‪ ,‬תוך החלפת‪-‬דעות‪,‬‬
‫ומבלי להמתין לעריכה של "מומחה" (‪.)Ebersbach et al., 2006‬‬
‫הניסיון מצביע על כך שלמרות שדפי‪-‬הויקי נוצרים בתהליך של‬
‫עבודה שיתופית ללא "פיקוח מגבוה"‪ ,‬עד מהרה הם הופכים‬
‫למקור‪-‬מידע אמין וקוהרנטי עד כמה שאפשר (‪.)Arreguin, 2004‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪5‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫אודות פלטפורמות ויקי‬
‫• אחת הסיבות העיקריות לכך שהמידע המצטבר באופן שיתופי‬
‫על גבי פלטרפומת‪-‬ויקי הופך למקור‪-‬מידע אמין‪ ,‬היא העובדה‬
‫שהוא נוצר ומתפתח בתהליך של הערכת עמיתים‪.‬‬
‫• בתהליך זה‪ ,‬המשתתפים הם בעלי רקע משותף‪ ,‬הם עובדים‬
‫להשגת מטרה משותפת‪ ,‬תוך מתן משוב הדדי הכולל הצעות‬
‫לשיפור‪.) Herndon, 2006; Keig & Waggoner, 1994( ,‬‬
‫• התהליך מבוסס על כך שכל פרט בקבוצת העמיתים יכול‬
‫להבחין בחלק מהיתרונות והחסרונות של עבודה שנכתבה על‪-‬‬
‫ידי אחד מהם‪ ,‬ולכן כקבוצה הם בעלי יכולת לאבחן מגוון רחב‬
‫של נקודות תורפה (‪.)Rogers & Threatt, 2000‬‬
‫‪6‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫המחקר‬
‫המשתתפים במחקר היו‪:‬‬
‫– ‪ 11‬מורים למתמטיקה בעל‪-‬יסודי‪,‬‬
‫– ותק ממוצע ‪ 17 -‬שנה‪,‬‬
‫– כולם השתתפו בקורס במסגרת הלימודים לקראת ‪M.Ed.‬‬
‫במכללה גדולה בצפון‪.‬‬
‫פיתוח המאגר של מערכי‪-‬השיעור‬
‫הפיתוח התבצע במשך כ‪ 3-‬חודשים על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫(חינמית‪ ,‬סטנדרטית) באתר ייעודי לקורס‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫שלבי העבודה על בניית המאגר‬
‫• הפיתוח התבצע בארבעה שלבים עיקריים‪:‬‬
‫– יצירת דפי‪-‬ויקי אישיים הכוללים את האני מאמין בנוגע‬
‫למשמעות של שיעור מתמטיקה טוב;‬
‫– גיבוש קבוצתי של קווים מנחים לכתיבת מערך‪-‬שיעור כזה;‬
‫– לאור זה‪ ,‬הכנת מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על גבי הפלטפורמה;‬
‫– עריכה שיתופית של מערכי‪-‬השיעור‪.‬‬
‫• עם סיומו של כל שלב התקיים דיון במליאה שעסק במאפייני‬
‫התהליך שעברו המורים‪ ,‬במטרה להעמיק את התובנות שלהם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מתודולוגיה וכלי מחקר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪9‬‬
‫המחקר התבצע במתכונת משולבת של מחקר איכותני‬
‫ומחקר כמותני‪.‬‬
‫כלי‪-‬המחקר כללו‪:‬‬
‫– יומני‪-‬למידה רפלקטיביים של המורים‪,‬‬
‫– דפי‪-‬הויקי וההיסטוריה של כל דף‪,‬‬
‫– מעקב סטטיסטי אחר הפעולות שבוצעו בדפי‪-‬הויקי‪,‬‬
‫– שאלון‪-‬סיכום‪,‬‬
‫– ראיונות אישיים עם המורים‪.‬‬
‫במתכוון לא התקיימה התערבות יזומה ע"י החוקרות‬
‫במהלך השוטף של עבודת המורים‪.‬‬
‫במהלך כל שלבי‪-‬העבודה קבלו המורים תמיכה טכנית‬
‫ממומחה‪-‬ויקי בעל רקע בחינוך‪-‬מתמטי‪.‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫שיטות לניתוח הנתונים‬
‫• יומני‪-‬הלמידה הרפלקטיביים והראיונות נותחו בעזרת‬
‫אינדוקציה אנליטית (‪ )Taylor & Bogdan, 1998‬במטרה לזהות‬
‫מאפיינים משותפים‪.‬‬
‫• דפי‪-‬הויקי נותחו בעזרת ניתוח תוכן )‪ ,(Kimberly, 2002‬במטרה‬
‫ליצור קטגוריות המאפיינות את התפתחותו של ידע‪-‬שיתופי‪.‬‬
‫• הפעולות הטכניות שבצעו המורים בדפי‪-‬הויקי נותחו בכלים‬
‫סטטיסטיים בסיסיים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫ממצאים – מידע כמותי‬
‫הממצאים הבאים מצביעים על פעילות אינטנסיבית של המורים‬
‫באתר‪:‬‬
‫• במהלך שלושת חודשי הניסוי נוצרו במאגר השיתופי‪ ,‬ע"י ‪11‬‬
‫המורים והתומך הטכני‪ 219 ,‬דפים הכוללים דפי‪-‬תוכן‪ ,‬דפי‪-‬‬
‫שיחה‪ ,‬ודפי‪-‬תמיכה‪.‬‬
‫• באתר התבצעו ‪ 8,554‬צפיות בדפים‪ ,‬מתוכן ‪ 1035‬בעמוד הראשי ‪,‬‬
‫ו‪ 490-‬בלוח המודעות הקבוצתי‪.‬‬
‫• כל דף של מערך‪-‬שיעור נצפה‪ ,‬בממוצע‪ 154 ,‬פעמים‪.‬‬
‫• כמו‪-‬כן בוצעו ‪ 1,268‬פעולות עריכה‪ .‬כלומר‪ ,‬בממוצע בוצעו ‪5.79‬‬
‫עריכות לדף‪ ,‬ו‪ 6.75 -‬צפיות לכל עריכה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫ממצאים – מיומני הלמידה‬
‫נתמקד בשניים מההיבטים שעלו מתוך הרפלקציה המסכמת של‬
‫המורים כפי שנכתבה ביומני‪-‬הלמידה‪:‬‬
‫• מאפייני הבנייה השיתופית באמצעות פלטפורמת‪-‬הויקי;‬
‫• היתרונות והחסרונות של הפלטפורמה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫• עצם השיתופיות;‬
‫• התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה השיתופית;‬
‫• תחושת בעלות;‬
‫• התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫• עצם השיתופיות‪.‬‬
‫מורים ראו בויקי פלטפורמה אידיאלית ליצירת שיתוף‪-‬‬
‫פעולה בין מורים‪ ,‬תוך מתן מענה לבעיית הבדידות המלווה‬
‫את עבודת‪-‬המורה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬הפרספקטיבה המרכזית שלהם שיקפה את‬
‫התועלת האישית ‪" -‬מה הרווחתי מהעבודה השיתופית"‪,‬‬
‫ופחות לכיוון ההפוך‪" -‬מה תרמתי"‪.‬‬
‫• התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה השיתופית;‬
‫• תחושת בעלות;‬
‫• התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫• עצם השיתופיות;‬
‫• התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה השיתופית;‬
‫לדעת המורים‪ )1( :‬כדי להבטיח שיתפתח דיון א‪-‬סינכרוני פורה‬
‫על‪-‬גבי הויקי‪ ,‬יש צורך בפתיחות ובנכונות של הפרט לשינוי‪,‬‬
‫ובאמונה שהשיתוף והדיונים הקבוצתיים יביאו לו תועלת‪.‬‬
‫(‪ )2‬הויקי מקל על יצירת תרבות‪-‬דיון‪ ,‬שכן כל אחד יכול‪ ,‬בזמנו‬
‫הפנוי‪ ,‬לחשוב על תגובה הולמת‪ ,‬להקשיב ולשקול את דברי‬
‫העמיתים‪ ,‬ולהתמקד בעיקרי‪-‬הדברים‪.‬‬
‫• תחושת בעלות;‬
‫• התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫• עצם השיתופיות;‬
‫• התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה השיתופית;‬
‫• תחושת בעלות;‬
‫‪ 6‬מורים ייחסו חשיבות מרובה לכך שדפי ההיסטוריה מאפשרים‬
‫לעקוב אחר התרומה הייחודית של כל פרט לתוצר הקולקטיבי‪,‬‬
‫שכן בדרך זו ניתן לנכס אותה לתורם‪.‬‬
‫‪ 3‬מורים סברו שאין די במעקב כזה‪ ,‬שכן משתמשי‪-‬הקצה‬
‫ממילא אינם טורחים לעקוב אחרי התורם של כל שינוי‪.‬‬
‫‪ 2‬מורים סברו להיפך‪ ,‬ששמירה על זכויות אינה הכרחית‪ .‬לדעתם‬
‫התמורה על וויתור על האגו והפרטיות‪ ,‬עולה על ההפסד‪.‬‬
‫• התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מאפייני הבנייה השיתופית על פלטפורמת‪-‬ויקי‬
‫בהקשר זה‪ ,‬התייחסו המורים לארבעה היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫• עצם השיתופיות;‬
‫• התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה השיתופית;‬
‫• תחושת בעלות;‬
‫• התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫הסוגיה של מתן‪/‬קבלת משוב לעמיתים זכתה למירב תשומת הלב‬
‫של המורים‪ .‬היא באה לידי ביטוי בעיקר בהתייחסות ל‪ 3-‬דברים‪:‬‬
‫– אופן מתן‪/‬קבלת המשוב‪ :‬עריכה ישירה בגוף מערך‪-‬השיעור‬
‫לעומת הצעות בדף‪-‬השיחה‪.‬‬
‫– קושי במתן משוב שלילי‪.‬‬
‫– הערך המוסף של קבלת משוב‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מתן משוב‬
‫מתן משוב באמצעות עריכה‬
‫מתן משוב בדף שיחה‬
‫ישירה (הניתנת למעקב) – ‪ 3‬בעד‬
‫ללא עריכה ישירה ‪ 8 -‬בעד‬
‫התערבות לא ישירה מכבדת את יותר יעיל מבחינת משך הזמן‬
‫זכויות הכותב המקורי‬
‫להשגת היעד‬
‫מקבל המשוב חופשי להחליט אם יותר יעיל מבחינת איכות התוצר‬
‫המתקבל‬
‫לבצע את השינוי או לא‬
‫משוב בדף השיחה מאפשר‬
‫להסביר את כוונת השנוי המוצע‬
‫הקולגיאליות מחייבת‪ .‬במיוחד‬
‫על רקע של היכרות אישית‬
‫יותר פרטיות למרות שגם בדף‬
‫השיחה אין מספיק פרטיות‬
‫‪18‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪ :‬מערכי‪-‬שיעור‬
‫במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫מתן משוב שלילי‬
‫• המורים התלבטו רבות בסוגיית המשוב השלילי‪.‬‬
‫• היות וכמורים‪ ,‬הם אינם מורגלים במתן משוב לעמיתים‪:‬‬
‫– לא היה באפשרותם לצפות מראש את התגובות של מקבל המשוב‬
‫– הם הביעו חשש מכך שהמשוב לא יתקבל ברוח טובה‪.‬‬
‫• כפועל יוצא מכך השתדלו רוב המורים ככל‪-‬האפשר להימנע משימוש‬
‫במלים שיפוטיות‪ ,‬מתוך אמונה שכך יהיה קל יותר למקבל המשוב‬
‫לשקול אותו באופן בונה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫קבלת משוב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪20‬‬
‫‪ 7‬מורים הביעו תמיכה מפורשת בכך שעמיתיהם יערכו את‬
‫מערכי‪-‬השיעור שלהם‪.‬‬
‫רק אחת התנגדה לכך באופן מפורש‪ ,‬בטענה שאין באפשרותו‬
‫של מי שאינו מכיר את סביבת‪-‬הלמידה שבה היא פועלת‪,‬‬
‫להבין מהם השינויים הדרושים‪.‬‬
‫‪ 3‬מורים הניחו שאילו היה מדובר בדפי‪-‬ויקי מתמטיים‪ ,‬ולא‬
‫במערכי‪-‬שיעור אישיים‪ ,‬היה לאחרים קל מבחינה רגשית‪,‬‬
‫לערוך אותם‪.‬‬
‫‪ 2‬מורים אשר תמכו בעריכה‪ ,‬ציינו שאילו היה מתקבל מערך‪-‬‬
‫שיעור השונה במהותו מהמקורי‪ ,‬הם לא היו שבעי‪-‬רצון מכך‪.‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫קבלת משוב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 6‬מורים ציינו שהשיבו לחבריהם על ההערות שקבלו בדף‪-‬השיחה‬
‫והודו להם עליהן‪ ,‬קיימו עימם דיונים‪ ,‬ואף ביצעו שינויים‬
‫במקרים בהם השתכנעו בצדקת ההערות‪.‬‬
‫כל המורים ציינו שההערות היו ענייניות ושניכר היה שכוונת‬
‫העמיתים הייתה לעזור‪.‬‬
‫כמקבלי משוב‪ ,‬ציינו ‪ 4‬מהמורים שכדאי היה לקבוע מראש הסכם‬
‫בנוגע לאופן מתן‪-‬המשוב (עריכה ישירה ‪ /‬הצעות בדפי‪-‬השיחה ‪/‬‬
‫שילוב בין השניים)‪ .‬בכך הייתה נמנעת‪ ,‬לדעתם‪ ,‬ההתלבטות‬
‫הנוגעת להיבט זה‪.‬‬
‫כל המורים התייחסו לכך שחשוב היה להם לקבל מעמיתיהם‬
‫משוב על מערך‪-‬השיעור שפיתחו‪ ,‬וכי המשוב סייע להם לבצע‬
‫רפלקציה עליו ולהשביחו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫ממצאים – מיומני הלמידה‬
‫עד כאן התמקדנו באחד משני ההיבטים שעלו מתוך הרפלקציה‬
‫המסכמת של המורים כפי שנכתבה ביומני‪-‬הלמידה‪:‬‬
‫• מאפייני הבנייה השיתופית באמצעות פלטפורמת‪-‬הויקי;‬
‫– עצם השיתופיות;‬
‫– התפתחותה של תרבות‪-‬דיון ותרומתה לעשייה‬
‫השיתופית;‬
‫– תחושת בעלות;‬
‫– התפתחות היכולת לתת משוב ולקבל משוב ‪.‬‬
‫• היתרונות והחסרונות של הפלטפורמה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫יתרונות וחסרונות של פלטפורמת‪-‬ויקי בהקשר‬
‫ליצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה‬
‫המורים ציינו ביומניהם שלושה יתרונות ושלושה חסרונות עיקריים‪.‬‬
‫שלושת היתרונות הם‪:‬‬
‫• פשטות ניהול המידע בויקי‪ :‬אין צורך בהורדה ובהעלאה של‬
‫קבצים‪ ,‬בשמירתם‪ ,‬פתיחתם ושליחתם לנמענים (בהשוואה‬
‫למערכות ניהול קבצים)‪.‬‬
‫• קלות המעקב אחר התפתחותו של כל דף בויקי‪ ,‬וזיהוי התורמים‬
‫להתפתחותו‪.‬‬
‫• האפשרות לצפות בדפים‪ ,‬לערוך אותם ולתת להם משוב בכל זמן‪,‬‬
‫בהתאם לנוחות האישית של כל אחד‪( .‬בניגוד לתיאומי הזמנים שיש‬
‫לעשות כאשר מדובר בעבודה קבוצתית‪-‬שיתופית במתכונת של‬
‫מפגשי פנים‪-‬אל‪-‬פנים‪ ).‬כלומר האופי האָ ‪-‬סינכרוני של התקשורת‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫יתרונות וחסרונות של פלטפורמת‪-‬ויקי בהקשר‬
‫ליצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה‬
‫שלושת החסרונות שצוינו ע"י המורים‪:‬‬
‫• הצורך בשליטה במידע טכני רב‪ :‬שפת העריכה של הויקי‪ ,‬שינוי שם‬
‫של דף קיים‪ ,‬העברת מידע מדף לדף‪ ,‬קושי בשיחזור הפעולות‬
‫שבוצעו על‪-‬ידי הפרט לאחר שדפיו נערכו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫• קושי בהעלאת טבלאות‪ ,‬שרטוטים ונוסחאות‪ ,‬הגורם לבזבוז זמן רב‪.‬‬
‫• חוסר האפשרות להסתיר באופן זמני מערך‪-‬שיעור במצב טיוטה‪ ,‬עד‬
‫להשלמתו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העובדה שכל קושי שבו נתקלו קיבל מענה מיידי‪ ,‬תרמה‬
‫ליכולתם להתמודד עם הקשיים בביצוע המשימה‪ .‬מרבית המורים‬
‫הדגישו כי אלמלא התמיכה והליווי הצמוד שלהם זכו במהלך העבודה‪,‬‬
‫ייתכן ולא היו מצליחים להתמיד בכך‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫יתרונות וחסרונות של הויקי ‪-‬סיכום‬
‫• היתרונות עליהם הצביעו המורים דומים לממצאי מחקרים‬
‫אחרים שנעשו לגבי תרומה לויקי (למשל‪.)Elgort et al., 2008,‬‬
‫• החסרונות אותם ציינו המורים מצביעים על‪-‬כך שפלטפורמת‪-‬‬
‫הויקי הזמינה כיום אינה ידידותית די הצורך ליצירת מאגר‬
‫שיתופי של מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה‪.‬‬
‫• יש צורך בביצוע התאמות רבות אשר יאפשרו יצירה נוחה של‬
‫מאגר כזה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫יצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור ‪ -‬סיכום‬
‫• יצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור על פלטפורמת‪-‬ויקי‪ ,‬מסייעת‬
‫למורים להשביח את התוצר‪ ,‬תורמת לפיתוח שיח קהילתי‬
‫ומוציאה את המורה מהבדידות המאפיינת את העשייה היום‪-‬‬
‫יומית שלו‪.‬‬
‫• סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת אם רוצים שמורים ישתפו‬
‫פעולה בהכנת מערכי‪-‬שיעור‪:‬‬
‫– ההכרה בבעלות על מערך‪-‬שיעור או על תרומה לשיפורו;‬
‫– מתן אופציה למניעת הכנסת שינויים במערך שיעור;‬
‫שתיהן מנוגדת באופיין לתרבות‪-‬השיתוף בויקי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫יצירה שיתופית של מערכי‪-‬שיעור ‪ -‬סיכום‬
‫• קיים פער בין הציפיות של מורים התורמים למאגר לכך שיערכו‬
‫להם את השיעור באופן ישיר‪ ,‬לבין העובדה שהם עצמם בחרו‬
‫במרבית המקרים להגיב לעמיתים באופן לא ישיר באמצעות דף‪-‬‬
‫השיחה‪ .‬ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים‬
‫קודמים (למשל‪ ,‬ברגר‪ ,‬גורסקי ומישר‪-‬טל‪.(2008 ,‬‬
‫• במחקר הנוכחי הפער הנזכר נבע מכך שהמורים חשו שקשה להם‬
‫יותר להעיר ולהעביר ביקורת‪ ,‬מאשר לקבל ביקורת בעצמם‪.‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬כדי שניתן יהיה לפתח מאגר של מערכי‪-‬שיעור באופן‬
‫שיתופי‪ ,‬הכרחי לפתח את‬
‫– התובנות של מורים לגבי המשמעות והחשיבות של משוב‬
‫– היכולת של המורים לקיים דיון מקצועי‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫הסתייגויות‬
‫• מחקר‪-‬החלוץ התבצע בשיתוף קבוצה קטנה של מורים‪ ,‬אשר‬
‫היו מחוייבים לעשייה מתוקף השתתפותם בקורס‪.‬‬
‫• הם הכירו אחד את השני באופן אישי‪ ,‬וחלק מהעבודה‬
‫התבצע במפגשים אישיים‪.‬‬
‫• לפיכך‪ ,‬ממצאי‪-‬המחקר אינם מאפשרים לִ ְצפות את‬
‫התהליכים החברתיים ואת הקשיים אשר עתידים לאפיין‬
‫מהלך דומה בקרב הקהילייה כולה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬
‫ומה הלאה?‬
‫התנהגות המורים הן כמשתמשי‪-‬קצה והן כתורמים‪ ,‬ראויה למחקר‬
‫נוסף‪ .‬לשם כך יש צורך בביצוע מהלך ארוך‪-‬טווח שבמסגרתו ייבחנו‬
‫ההיבטים היישומיים והתיאורטיים של תהליך היצירה ושל אופן‬
‫השימוש בתוצר‪.‬‬
‫מהלך כזה דורש השקעה לא מבוטלת של משאבים אשר יופנו אל‪:‬‬
‫• תגמול למורים אשר יעסקו בפיתוח ראשוני של המאגר‪ ,‬עד ליצירת‬
‫"מסה קריטית" של מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה;‬
‫• התאמת הפלטפורמה לצרכים הספציפיים של יצירת מאגר כזה;‬
‫• להנגשת המאגר לקהיליית המשתמשים הפוטנציאליים וליצירת‬
‫שיח קהילתי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫שריקי ומובשוביץ‪-‬הדר‪:‬‬
‫מערכי‪-‬שיעור במתמטיקה על ויקי‬
‫‪17.2.2011‬‬