Transcript טיפול התנהגותי

‫טיפול התנהגותי‬
‫‪ ‬החל ב‪ 1924-‬בטיפול בחרדות אצל ילדים‪ ,‬וצבר "תאוצה" בשנות ה‪ 50‬וה‪60‬‬
‫של המאה ה‪.20‬‬
‫‪ ‬טיפול התנהגותי (ביהייביוריסטי) מתייחס לקשיים נפשיים כאל דפוסי התנהגות‬
‫או הרגלים לא יעילים שנרכשו במהלך החיים‪ .‬מטפלים התנהגותיים מניחים כי‬
‫התנהגות אנושית הינה נרכשת וכי אדם שלמד התנהגות אבנורמלית יכול להכחיד‬
‫אותה או ללמוד התנהגות מתחרה (הפוכה)‪ .‬הם מזהים את ההתנהגות שצריכה‬
‫להשתנות (למשל פחד מסוים או הרגל לא רצוי)‪ ,‬ושמים להם למטרה את שינוי‬
‫דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים‬
‫כמו חיזוקים והתניות‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי‬
‫‪ ‬הם עשויים לנסות להבין את הגורמים להתנהגות כצעד ראשון לכיוון‬
‫השינוי שלה‪ ,‬אבל בשונה מאנליטיקאים‪ ,‬הם מתעניינים יותר בשינוי‬
‫התנהגותי מאשר בהבנת משמעויות חבויות‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול התנהגותי מתחיל במטרות התנהגותיות ברורות ומוגדרות‪ ,‬כמו‬
‫להיפטר מחרדת בחינות‪ ,‬ואז מנסה להשיג מטרות אלה באמצעות‬
‫למידה‪ .‬קביעת מטרות ברורות מאפשרות למטפלת לקבוע האם הטיפול‬
‫מצליח‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי‬
‫‪ ‬דוגמה לטיפול התנהגותי‪ :‬הרטבת לילה אצל ילדים בגילאים מתקדמים (‪5-‬‬
‫‪ .)10‬לרבים מהם יש שלפוחית שתן קטנה ולכן חייבים להשתין במהלך‬
‫הלילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רבים מהם ישנים חזק מאוד‪ .‬הטיפול היעיל ביותר משתמש‬
‫בהתניה קלאסית על מנת ללמד את הילד להתעורר כשהשלפוחית שלו מלאה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכשיר קטן שעובד על סוללות מחובר לתחתוניו של הילד‪ .‬כשהילד משתין המכשיר מזהה‬
‫זאת ורוטט או משמיע צליל חזק וכך מעיר את הילד‪ .‬כך נוצר צימוד בין הטלת השתן‬
‫להתעוררות‪ .‬לאחר מספר צימודים כאלה‪ ,‬הילד מתעורר כבר מההשתנה עצמה‪ ,‬גם בלי‬
‫המכשיר‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי‬
‫‪ ‬אלמנט נוסף שעוזר ללימוד מערב התניה אופרנטית‪ :‬כאשר הילד לומד‬
‫להתעורר וללכת לשירותים‪ ,‬הוא זוכה בתגמול ונמנע מאי נעימות (עונש)‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים בעקבות הטיפול יפחת הצורך הפיזיולוגי להשתין במהלך הלילה‬
‫והילד ישן באופן רציף‪.‬‬
‫‪ ‬הטיפול הנ"ל נמצא כיעיל עבור כ‪ 2/3-‬מהילדים אשר סובלים מהרטבת לילה‪,‬‬
‫לפעמים לאחר שני לילות בלבד‪.‬‬
‫לפני הטיפול‪:‬‬
‫במהלך הטיפול‪:‬‬
‫בסיום הטיפול‪:‬‬
‫השלפוחית מלאה‬
‫השלפוחית‬
‫מלאה‬
‫השלפוחית מלאה‬
‫הילד מרטיב וממשיך לישון‬
‫הילד מרטיב‬
‫המכשיר מופעל‬
‫הילד מתעורר‬
‫הילד מתעורר‬
‫ההורים‬
‫משבחים אותו‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫‪ ‬נניח שמישהו מבקש ממך עצה ואז מבקש עצה באותו נושא ממישהו אחר‪.‬‬
‫כיצד תגיבי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האם תחשבי כי זה הגיוני לנסות לקבל מספר דעות?‬
‫האם תיפגעי כי הדבר מצביע על כך שעצתך לא היתה טובה מספיק?‬
‫‪ ‬מישהו עורך מסיבה ומזמין את חברייך‪ ,‬אך לא אותך‪ .‬איך תרגישי?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אדישה‬
‫פגועה‬
‫‪ ‬רגשותינו מושפעים לא רק מאירועי החיים שאנו עוברות‪ ,‬אלא גם מהדרך בה‬
‫אנו מפרשות אותם‪.‬‬
‫‪ ‬בין האירוע (אי הזמנה למסיבה) לתגובה הרגשית (פגיעה) נמצאות מחשבות‪.‬‬
‫‪ ‬ישנם מטפלים אשר מתמקדים במחשבות ובאמונות הנמצאות בבסיס‬
‫תגובותינו הרגשיות‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בניגוד לאנליטיקאים‪ ,‬מטפלים אלה מתעניינים יותר במחשבות‬
‫המודעות והעכשוויות של המטופלים‪ ,‬מאשר באלו המוקדמות והלא‬
‫מודעות‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי מבוסס על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על‬
‫ההתנהגות‪ ,‬ושמקורן של הפרעות רגשיות הוא בדפוסי חשיבה מעוותים‪.‬‬
‫מטרתו של הטיפול הקוגניטיבי‪ ,‬היא לשפר את איכות החיים‬
‫הפסיכולוגית של האדם באמצעות שינוי דפוסי החשיבה והאמונות שלו‬
‫= הקוגניציות שלו‪.‬‬
‫השיטה התפתחה באמצע שנות ה‪ 50‬של המאה ה‪ ,20‬בין השאר כתגובת‬
‫נגד לפסיכואנליזה‪ ,‬שיטת הטיפול הפופולרית באותה תקופה‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים והקניית‬
‫דפוסים סתגלניים במקומם‪ .‬הטיפול מתבסס הן על עקרונות מתחום‬
‫הלמידה‪ ,‬והן על ניתוח לוגי ושכנוע מילולי‪-‬שכלתני‪.‬‬
‫בניגוד לטיפול ההתנהגותי‪ ,‬בטיפול הקוגניטיבי מושם דגש על‬
‫התהליכים הפנימיים שחווה המטופל‪ ,‬ולא על ההתנהגות בלבד‪.‬‬
‫מטפלת קוגניטיבית תזהה קוגניציות מטרידות ותעודד את המטופלת‬
‫לחקור את ההוכחות עליהן הן מבוססות‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬המטופלת תגלה שאין הצדקה לקוגניציות‪.‬‬
‫חלק נוסף של הטיפול יהיה בחינת פעילויות היומיום של המטופל‬
‫(בעצמו)‪ ,‬על מנת למצוא את אלה שמספקות הזדמנות להנאה ולתחושת‬
‫הישג‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫‪ ‬המטפל יעזור למטופל להתגבר על בעיות ספציפיות‪ ,‬לפתח כישורים חברתיים טובים יותר‬
‫ולקחת תפקיד פעיל יותר בחייו‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות לקוגניציות לא אדפטיביות‪:‬‬
‫נכשלתי ב‪ 3‬המבחנים האחרונים‬
‫אז אכשל גם במבחן הבא‬
‫וגם בזה שאחריו‬
‫ובעצם בכל המבחנים הסימסטר‬
‫ובכל השנה‬
‫אצטרך לחזור שוב על שנה"ל‬
‫ואכשל גם בה‬
‫לא אסיים את הלימודים‬
‫לא יהיה לי שום מקצוע‬
‫אף אחד לא יעסיק אותי‬
‫אף אחת לא תתחתן איתי‬
‫אגמור כמנקה רחובות‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫‪ ‬האם אפשר להתרכז כך בלמידה??‬
‫טיפול רציונלי‪-‬רגשי‬
‫‪ ‬תת סוגה של טיפול קוגניטיבי‪.‬‬
‫‪ ‬מניח כי מחשבות מובילות לרגשות‪ .‬הבעיה אינה ברגשות הלא נעימים אלא‬
‫במחשבות שמובילות אליהם‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות לקוגניציות לא רציונליות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אני חייבת לבצע את המשימה בהצלחה‬
‫אני חייבת להצליח תמיד‬
‫אני חייבת להשיג את האישור של האדם המסוים הזה‬
‫אחרים חייבים להתייחס אלי בהגינות ובהתחשבות‬
‫‪ ‬המילים חייבת‪/‬חייבים ותמיד הופכים את המחשבה ללא רציונלית‪.‬‬
‫‪ ‬המטפל הרציונלי‪-‬רגשי ינסה לזהות את המחשבות הללו (שיתכן שהמטופלת‬
‫מעולם לא מיללה קודם לכן) ולסתור אותן‪.‬‬
‫‪ ‬יעודדו את המטופלת להחליף אותן במשפטים פנימיים ריאליסטים יותר‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( = ‪Cognitive Behavioral Therapy‬‬
‫‪ ,)CBT‬הינו טיפול ממוקד סימפטומים‪ ,‬קצר מועד‪ ,‬אשר משלב רעיונות‬
‫מהפסיכולוגיה ההתנהגותית והקוגניטיבית‪.‬‬
‫בתחילת דרכו של הטיפול הקוגניטיבי היה נהוג להשוות את יעילותו אל מול‬
‫הטיפול ההתנהגותי‪ ,‬אך החל משנות ה‪ 80‬מוזגו שתי השיטות לטיפול‬
‫הקוגניטיבי‪-‬התנהגותי‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‪-‬התנהגותי הוכח כיעיל בהפרעות חרדה (פוביות‪ ,‬התקפי‬
‫פאניקה‪ ,‬חרדה חברתית)‪ .‬כיום הוא אחד מהטיפולים הנפוצים ביותר בארה"ב‬
‫וגם בארץ ניכרת מגמת עליה בשימוש בו‪.‬‬
‫הנחות היסוד של המטפלים בשיטה זו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין צורך לדעת מה עומד בבסיס הבעיה המוצגת (הסימפטומים) על מנת לטפל בה‪.‬‬
‫עצם ההתמודדות עם מצבים מעוררי איום או חרדה מתחילה תהליך של העצמה עצמית‬
‫והקהיית החרדה‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטפלים קוגניטיבים התנהגותיים מציבים מטרות טיפוליות ברורות ופשוטות‪,‬‬
‫לשינוי של התנהגותו של המטופל‪.‬‬
‫אולם הם שמים דגש רב יותר ממטפלים התנהגותיים על שינוי פרשנותה של‬
‫המטופלת לסיטואציות שונות‪.‬‬
‫ינסו לעזור למטופלת להבחין בין בעיות רציניות ובעיות מדומיינות או‬
‫מנופחות‪ .‬למשל‪ :‬בחרדה חברתית‪ ,‬המטופלת מדמיינת שכולם שונאים אותה‬
‫או חושבים עליה דברים נוראיים‪ ,‬כשהבעיה האמיתית היא שהיא חרדה‬
‫ומבודדת‪.‬‬
‫עוזרים למטופלים לשנות את פרשנותם לגבי אירועי עבר‪ ,‬דאגות בהווה‬
‫ואפשרויות להתרחשויות עתידיות‪ .‬למשל‪ :‬לא הצלחתי במבחן כי אני טיפשה‪,‬‬
‫לכן אני לא מסוגלת ללמוד עכשיו ואכשל במבחן הקרוב‪.‬‬
‫ינסו לשנות את התנהגות המטופלת בהתמודדותה עם הבעיות ה"אמיתיות"‪.‬‬
‫למשל‪ :‬במקום להתמקד שוב ושוב בכישלון העבר‪ ,‬לשבת וללמוד למבחן‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫‪ ‬תנאים להיתכנותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעיה ממוקדת יחסית אשר בה בוחרת המטופלת להתמקד‪ .‬למשל‪ :‬חרדה מסוג‬
‫כשלהו‪ ,‬קושי ליצור קשר זוגי או למצוא עבודה‪ .‬קשיים כלליים יותר כמו אי שביעות‬
‫רצון ממספר תחומי חיים‪ ,‬תחושות של חוסר טעם או מיצוי וכו' מצביעים על צורך‬
‫בטיפול רחב יותר‪.‬‬
‫רמת ארגון אישיות בינונית גבוהה‪ ,‬כוחות אגו תקינים‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים‪ ,‬מתברר לאחר שכבר החל טיפול‪ ,‬כי אחד מן התנאים או שניהם‬
‫אינם מתקיימים‪ .‬אז יעשה שילוב של חשיבה דינמית ואלמנטים מטיפול‬
‫פסיכותרפויטי דינמי‪.‬‬
‫‪ ‬הדבר עשוי להאריך את משך הטיפול‪ ,‬אך במקביל לעזור ולעגן הצלחות‬
‫טיפוליות בחווייתו של המטופל‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי התנהגותי‬
‫‪ ‬במסגרת טיפול ‪ CBT‬יעשה שימוש בחלק מן הכלים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפה הדרגתית‬
‫הצפה‬
‫חיזוקים חיוביים ושליליים‬
‫הרפיה (נשימות‪ ,‬שרירים‪ ,‬דמיון מודרך‪ ,‬אוטוגנית)‬
‫הקהיה שיטתית‪ :‬שיטה לטיפול בפוביות המשלבת את עקרונות ההתניה הקלאסית עם חוקים‬
‫קוגניטיביים‪ .‬לפי הגישה הביהייביוריסטית‪ ,‬חרדה נוצרת בתהליך התניה‪ ,‬שבו מקושרת תגובת‬
‫הפחד עם הגירוי‪ .‬הטיפול מכוון להחליף את הפחד בתגובה מותנית חדשה‪ ,‬הפוכה‪ ,‬כלומר בתחושת‬
‫רגיעה מול הגירוי‪ .‬תהליך זה נקרא התניית נגד‪ .‬התהליך כולל שלושה שלבים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬מכינים רשימה של גירויים המעוררים פחד‪ ,‬ומדרגים אותם לפי רמת הפחד שהם‬
‫מעוררים‪.‬‬
‫בשלב השני‪ ,‬מלמדים את המטופל להגיע למצב של רגיעה‪ ,‬לדוגמה על ידי הרפיות‪.‬‬
‫בשלב השלישי‪ ,‬המטופל מדמיין גירויים המעוררים בו פחד‪ ,‬תוך ניסיון לשמור על רמת הרגיעה‪.‬‬
‫בשלב האחרון‪ ,‬חושפים בהדרגה את המטופל להתמודדות עם מצבי הפחד במציאות‪.‬‬
‫הבניה קוגניטיבית ע"י טיפול בעיוותי חשיבה‬
‫חשיפה ממושכת‬
‫‪ ‬חשיפה ממושכת (‪)Prolonged exposure therapy = PE‬‬
‫נועדה לטפל באנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית (‪.)PTSD‬‬
‫השיטה זוכה לשימוש נרחב בארצות שונות ככלי לטיפול בנפגעי אונס‪,‬‬
‫התעללות‪ ,‬הלם קרב‪ ,‬תאונות דרכים ואסונות טבע‪.‬‬
‫‪ ‬הוכחה כיעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית (‪ .)PTSD‬מבוססת‬
‫על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי‪ .‬עוזרת להגביר את תחושת‬
‫השליטה העצמית והפחתת חוסר האונים בקרב המטופלים‪.‬‬
‫‪ ‬השיטה מבוססת על חשיפה חוזרת של האירוע הטראומטי בדמיון של הנפגע‬
‫באופן מבוקר ומתמשך‪ ,‬במטרה להביא להתמודדות עם המחשבות‬
‫האובססיביות ועם נסיונות ההימנעות של הנפגעים מזכרונות הקשורים‬
‫בטראומה‪ .‬החשיפה מאפשרת למטופל להפריד בין אירוע הטראומה ובין‬
‫אירועים אחרים בעולם וכך להפסיק לחוות את המציאות בעולם כמסוכנת‪.‬‬
‫חשיפה ממושכת‬
‫‪ ‬את השיטה והתאוריה שבבסיסה‪ ,‬פיתחה פרופ' עדנה פואה (‪.)1982‬‬
‫התאוריה גורסת שתבניות פחד פתולוגיות נוצרות במידה רבה כתוצאה‬
‫מהימנעות של הנפגע מעיבוד החוויות השליליות‪ :‬כשהמחשבות על‬
‫הטראומה עולות‪ ,‬נפגעים מנסים להדחיק ולא לנסות לעבד אותן‪.‬‬
‫‪ ‬הטיפול מורכב מכ‪10-‬פגישות בנות שעה וחצי בתדירות של פגישה‬
‫לשבוע‪ .‬במהלכו מעודד המטפל את המטופל להעניק פרשנות חדשה‬
‫לזיכרונות הטראומטיים ובכך להגדיר מחדש את הרגשות הקשורים‬
‫בהם‪.‬‬
‫‪ ‬באופן זה המטופל יכול להשתלט על הזיכרון ולהבין שהחרדה ממנה‬
‫הוא סובל לא משקפת נכונה את המציאות ולא עוזרת בהתמודדות איתה‪.‬‬
‫חשיפה ממושכת‬
‫‪ ‬המחשבה השגויה של הנפגעים הינה שהחרדה תימשך לנצח‪ ,‬אלא אם כן תתבצע‬
‫הימנעות‪ .‬הימנעות זו מתחלקת לשני חלקים‪ :‬הימנעות מלחשוב על הטראומה מתוך פחד‬
‫להרגיש מצוקה‪ ,‬להישבר או להשתגע‪ ,‬והימנעות מהליכה אל מקומות המעלים את‬
‫המחשבות אודות האירוע הטראומטי‪ ,‬מתוך פחד להחשף שוב לסכנה‪ .‬הטיפול מעלה את‬
‫הזיכרון הטראומטי ומביא את המטופל לא לראות בו אויב אלא להבין שזהו זיכרון‪ ,‬גם‬
‫אם קשה מאוד‪ ,‬אשר חי בתוכו ואשר אותו צריך לעבד וללמוד לחיות איתו‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת הטיפול‪ ,‬הנפגע מתבקש לספר על הטראומה תוך שימוש בזמן הווה‪ .‬זאת על‬
‫מנת ליצור אצל הנפגע חיבור רגשי לסיפור אשר יאפשר עיבוד רגשי של החוויה‪.‬‬
‫הסיפור הזה מוקלט והמטופל מתבקש להאזין לו בבית פעם אחר פעם‪ .‬בהתחלה‬
‫ההקשבה הזו קשה מאוד למטופל‪ ,‬אך עם הזמן היא הולכת ונהיית קשה פחות והמטופל‬
‫מתרגל לסיפור‪ .‬החרדה יורדת והוא מגלה ששום דבר נורא לא קורה לו והוא לא‬
‫מתפרק‪ .‬המטופל מרגיש שהזיכרון הטראומטי ששלט בו בתחילה‪ ,‬נתון עתה לשליטתו‪.‬‬
‫‪ ‬בסוף הטיפול הזיכרון מקבל משמעות אחרת ופעמים רבות מטופלים אף מגלים פרטים‬
‫חדשים שמשנים את משמעותו של הסיפור‪ ,‬פרטים שלא יכלו לעלות בשלב ההדחקה‪.‬‬
‫ביופידבק‬
‫‪ ‬ביופידבק או משוב ביולוגי הוא שיטת טיפול באמצעות‬
‫מערכת ממוחשבת המנטרת מדדי גוף‪ ,‬שנועדה לאפשר למטופל שליטה טובה‬
‫יותר על גופו ועל תגובות פיזיולוגיות ורגשיות במצבים של לחץ וחרדה‪.‬‬
‫השיטה פותחה בשנות ה‪ 40‬של המאה ה‪ 20‬והיא משוייכת לתחום הקוגניטיבי‬
‫התנהגותי‪.‬‬
‫‪ ‬השיטה משמשת לטיפול במגוון רחב של בעיות רפואיות‪ ,‬נוירולוגיות‬
‫ורגשיות‪ .‬היא משמשת בהקלה על סימפטומים של מחלות אורגניות כגון כאבי‬
‫ראש‪ ,‬קשיי שליטה על הסוגרים‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬בעיות במערכת העיכול‪ ,‬הזעת‬
‫יתר‪ ,‬הפרעות בתנועה‪ ,ADHD ,‬מחלות כלי דם‪ ,‬קשיי נשימה‪ ,‬שיקום‬
‫שרירים‪ ,‬כאבים כרוניים ועוד‪ .‬כן היא משמשת בהפרעות פסיכולוגיות‬
‫כגון הפרעות חרדה‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬הרטבת לילה‪ ,‬אנקופרזיס ועוד‪.‬‬
‫ביופידבק‬
‫‪ ‬השיטה נחקרה במסגרת הפסיכולוגיה והרפואה הקונבנציונלית‪ ,‬וכיום‬
‫היא מוצעת על ידי פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטרים ומרפאים בעיסוק לשילוב‬
‫במסגרת טיפולים קונבנציונליים‪.‬‬
‫‪ ‬הטיפול מתאים לכלל האוכלוסייה‪ ,‬אך מומלץ לבעלי קוגניציה תקינה‬
‫ולגילאי שש ומעלה‪ ,‬מכיוון שהוא דורש יכולת הבנה של השיטה‬
‫ומודעות עצמית‪.‬‬
‫‪ ‬במסגרת טיפול הביופידבק‪ ,‬מחוברת המטופלת למחשב באמצעות‬
‫סנסורים הקולטים מוליכות של העור‪ ,‬מתח שרירים או דופק‪ .‬המטופלת‬
‫מנסה להירגע‪ ,‬לעיתים תוך משחק‪ ,‬והמערכת מספקת לה פידבק על‬
‫מידת ההצלחה שלה‪.‬‬
‫ביופידבק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫למרבה ההפתעה‪ ,‬לרוב המטופלים‪ ,‬ואפילו החרדים ביותר‪ ,‬ישנה יכולת‬
‫הרגעה עצמית‪ ,‬ולרוב מספיקה הנחייה מהמטפלת לנסות ולהרגע‪ ,‬על‬
‫מנת שהמערכת תגיב‪.‬‬
‫מצב זה יוצר מעגל של היזון חוזר חיובי ועוזר להגביר את תחושת‬
‫השליטה והרגיעה‪.‬‬
‫במהלך הטיפול‪ ,‬המטופל לומד טכניקות הרגעה שונות‪ ,‬המגיעות מתחום‬
‫הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי‪ ,‬ומפעיל אותן תוך חיבור למערכת‬
‫הביופידבק הממוחשבת‪.‬‬
‫מטרת הטיפול היא לעזור למטופל ללמוד‪ ,‬דרך הגוף‪ ,‬כיצד להרגיע‬
‫עצמו בסיטואציות אשר מעוררות בו חרדה (כגון טיסה או בחינה)‪.‬‬
‫‪EMDR‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪( EMDR‬שנות ה‪ ,80-‬פרנסין שפירו)‪ ,‬פותחה בכדי לטפל בסימפטומים‬
‫טראומטיים‪ .‬פירוש השם הוא הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים‪,‬‬
‫אולם כיום לא משתמשים כ"כ בתנועות עיניים (אשר הוכח כי אינן תורמות‬
‫לריפוי)‪ ,‬אלא יותר בגירויים בילטרליים (המערבים את שתי ההמיספרות)‬
‫כגון אוזניות המשמיעות קול לסירוגין‪ ,‬או מכשירים שהמטופל מחזיק בידו‬
‫ורוטטים לסירוגין‪.‬‬
‫על פי התאוריה העומדת בבסיס השיטה‪ ,‬כאשר מתרחשת חוויה טראומטית‪,‬‬
‫מנגנוני ההתמודדות הנוירולוגים והקוגניטיביים מוצפים‪ .‬במצב זה הגוף לא‬
‫מצליח לעבד את החוויה‪ ,‬וכתוצאה מכך המידע מאוחסן באופן דיספונקציונלי‬
‫ברשת זיכרון נפרדת‪.‬‬
‫מטרת הטיפול ב‪EMDR -‬היא להשלים את העיבוד של זיכרונות מציקים‬
‫אלו‪.‬‬
‫המנגנון הנוירולוגי בו פועלת השיטה אינו ידוע עדיין‪.‬‬
‫‪EMDR‬‬
‫‪ ‬במהלך הטיפול‪ ,‬המטופלת מתמקדת בזיכרון טראומטי במהלך חזרות של‬
‫עיבוד בילטרלי (שכולל את שני צידי המוח) שיכולות להמשך בין ‪ 15‬ל‪75-‬‬
‫שניות‪ .‬בעקבות כל חזרה של גירוי בילטרלי (למשל צליל המושמע פעם‬
‫לאוזן ימין ופעם לאוזן שמאל)‪ ,‬המטופלת נשאלת על האסוציאציות והמידע‬
‫שעלו במחשבותיה במהלך התהליך‪ .‬החומר הזה הופך להיות מוקד העיבוד‬
‫הבא‪ .‬בטיפול חוזרים על עיבוד זה פעמים רבות‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר מטופלת סובלת מטראומה‪ ,‬כל פרט המזכיר את הארוע הטראומטי‬
‫עלול לעורר תגובות פיזיות ורגשיות קשות‪ ,‬ממש כאילו הארוע מתרחש שוב‬
‫בזמן הווה‪ .‬דרך טיפול ה‪ EMDR‬נוצרים קשרים נוירולוגים חדשים בין‬
‫הארוע הטראומטי לרשת הזיכרון ה"רגילה" (לעומת הרשת ה"טראומטית")‪,‬‬
‫כך שהזיכרון מפסיק לעורר רגשות‪ ,‬מחשבות ותחושות גופניות קשות‪,‬‬
‫והמטופלת יכולה למקם את הארוע בפרספקטיבה‪ ,‬ובזמן עבר‪.‬‬