Transcript טיפול דיאדי (אם-ילד) משולב עם EMDR

‫טיפול אם‪-‬ילד משולב‬
‫ב‪EMDR -‬‬
‫בעקבות טראומה בהריון ולידה‬
‫מאת‪ :‬דורי טבק‪-‬חזן‬
‫פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה‬
‫מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת‬
‫מטפלת ‪ EMDR‬מוסמכת‬
‫המטרה‪ :‬להסביר את התופעה‬
‫• ילד בן ‪3:6‬‬
‫• מאז שנולד‪ ,‬סבל מעצירות וטראומות נלוות‬
‫• סימפטומים נוספים‪ :‬חרדות‪ ,‬ביישנות‪,‬‬
‫תלותיות‪ ,‬קשיי פרידה‬
‫• תוך ‪ 3‬חודשים ועד היום (שנתיים) "משוחרר"‬
‫מהעצירות‪ ,‬הורגל לאסלה וחל שיפור ניכר‬
‫בתפקודו הכללי‬
‫רקע‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אח תאום ושני אחים מתבגרים לזוג הורים נשואים‪.‬‬
‫האב עצמאי והאם עובדת מהבית‬
‫‪ 10‬שנים של טיפולי הפריה‬
‫בתחילת ההיריון‪ ,‬האם חלתה וכתוצאה נאלצה לדלל‬
‫עובר אחד מתוך שלישיה‬
‫לידה ווגינאלית בשבוע ‪ ,34‬האח התאום נולד בקלות‪,‬‬
‫ה‪ IP-‬נולד לאחר "היפוך" ולחצים ידניים של‬
‫המיילדת‪.‬‬
‫ילד נבון במיוחד – לא מדבר הרבה מחוץ לבית‪ ,‬אבל‬
‫אחר כך מדקלם לאמו כל מילה ששומע‪.‬‬
‫מה גורמי הסימפטום והשינוי?‬
‫תנאים השוואתיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אח תאום לא זהה בעל טמפרמנט יותר "זורם"‬
‫מיקום ברחם‪ :‬ה‪ IP-‬היה יותר גבוה ברחם וראש‬
‫כלפי מעלה ואולי יותר קרוב לאזור הדילול‬
‫שני האחים הגדולים בעלי אופי מקביל‬
‫לתאומים שהתפתחו בצורה נורמטיבית‬
‫ה‪ IP-‬כבר היה ביותר מ‪12-‬מפגשים של טיפול‬
‫במשחק עם פסיכולוגית קלינית ללא שיפור כלל‬
‫בטיפול הקודם‪ ,‬האם נכחה פאסיבית בחדר‬
‫חשיבה קיברנטית‬
‫קשר סיבתי מעגלי‬
‫‪"circular causal" relationship‬‬
‫קיברנטיקה (נורברט וינר ‪)1948‬‬
‫קשר סיבתי מעגלי‬
‫‪“Circular Causal" Relationship‬‬
‫מתאר מערכת מעגלית סגורה כאשר‬
‫הפעילות על ידי המערכת מולידה‬
‫שינויים מסוימים בסביבתו‪ .‬השינויים‬
‫בסביבה משתקפים בחזרה בתוך‬
‫המערכת ה"סגורה"‪.‬‬
‫קיבנרטיקה (נורברט וינר ‪)1948‬‬
‫טיפול‬
‫משפחתי‬
‫חקר המוח‬
‫‪EMDR‬‬
‫עוסקים בחוקיות של המערכות‬
‫ובאינטראקציה שלהן עם מערכות‬
‫אחרות על‪-‬מנת להבין את ההשפעה‬
‫ההדדית‬
‫מה היא הדיאדה אם‪-‬ילד?‬
‫מה היא‬
‫הדיאדה‬
‫אם‪-‬ילד?‬
‫• ברמה ביו‪-‬כימית‬
‫• במונחים חווייתיים‪/‬פסיכו‪-‬דינאמיים‬
‫• במונחים של מערכות משפחתיות‬
‫• ברמה אנרגטית (ע"פ דניאל סיגל)‬
‫לקראת גישה נוירו‪-‬פסיכולוגית‬
‫בהסתכלות משפחתית מערכתית‬
‫במוח נוצרים חיבורים נוירולוגים על ידי‬
‫גירויים סביבתיים והחיבורים מתארגנים‬
‫לרשתות‪.‬‬
‫הפוטנציאל הגנטי מתממש כאשר הגירוי‬
‫הנכון מגיע בעיתוי של הבשלה‬
‫התפתחותית‪.‬‬
‫אמא!‬
‫תפיסת העצמי וקידוד זמן לזיכרון‬
‫מבשיל בסביבות גיל ‪ 3,4‬בתנאי סביבתי‬
‫של התקשרות טובה דיה‪.‬‬
‫‪Orbitofrontal Cortex‬‬
‫התקשרות תקינה (טובה דיה) היא גם‬
‫הגירוי הסביבתי המווסת המערכת‪.‬‬
‫לא מספיק!‬
‫מספיק!‬
‫אותם הורים‬
‫ההשערה‪ :‬הטראומה הלא מעובדת הפריעה ליכולת‬
‫הוויסות ולתהליך ביסוס ההתקשרות המאפשר‬
‫נבדלות‪.‬‬
‫תפיסת "אני" וזמן = ‪Autonoetic Consciousness‬‬
‫)‪Wheeler, et al; 1997 (Siegel‬‬
‫לפני שה"אני" מתגבש‪...‬‬
‫• קיימת זכירה או למידה‬
‫למרות ש‪...‬‬
‫• ה"ידע" אינו מחובר לחוויית ה"אני"‬
‫• ה"ידע" אינו מחובר לחוויית ה"זמן"‬
‫• ה"ידע" הינו סמוי או טרום מילולי‬
‫הזיכרון סמוי נחווה‬
‫כתגובה‪...‬‬
‫חושית‬
‫גופנית‬
‫אסוציאטיבית‬
‫(דרך ‪ pathways‬לא מאורגנים)‬
‫רגשית‬
‫איך אפשר בפסיכותרפיה‬
‫לארגון מחדש חוויות וזיכרונות‬
‫בצורה מקדמת הסתגלות‬
‫כשאין חיבור למנגנון הקידוד‪,‬‬
‫קרי‪ ,‬שפה‬
‫צריך ליצור חיבור!!‬
‫האם הזיכרון של אלי נרשם ב"בטן" ?‬
‫• אולי זה קשור לדילול ואולי ללידה‬
‫• היה לי מקרה נוסף במקביל – ילדה בת ‪2:6‬‬
‫שהורגלה לאסלה לצורך שתן אבל חזר לה‬
‫סימפטום התאפקות שהופיע בגיל ‪ 4‬חודשים‬
‫עד טיפול בפרחי בך בגיל ‪ 5.5‬חודשים‪ .‬נולדה‬
‫בלידה מזורזת ומאולצת‪.‬‬
‫• ללא התערבות מיוחדת נוספת‪ ,‬הסימפטום‬
‫הוקל לאחר חשיפתה לסיפור (החל מיציאה‬
‫מרוככת בשינה)‬
‫איך ליצור חיבור?‬
‫עכשיו אוציא את המפה הפסיכו‪-‬נוירולוגית‬
‫המופנמת שלי (‪ )GPS‬המתארת את‬
‫הזיכרון הסמוי (‪)implicit‬‬
‫והגלוי (‪)explicit‬‬
‫והחיבור ביניהם‪...‬‬
‫שליפת זיכרונות‬
‫אוטוביוגרפיות‬
‫קידוד משמעות‬
‫נרטיבי‬
‫המיספרה ימנית‬
‫המיספרה שמאלית‬
‫המערכת הלימבית‬
‫(מוקד רגש והנעה)‬
‫גזע המוח‬
‫(וויסות פיזיולוגי)‬
‫בשלב טרום מילולי‪ ,‬הטראומה מפריעה‬
‫לביסוס יכולת הוויסות הרגשי והגופני‬
‫ולהתקשרות‬
‫• יש עדויות ב‪ F - MRI -‬שטראומה‬
‫ממושכת מקטינה את גודל החיבורים בין‬
‫המיספרות ובין הניאו‪-‬קורטקס למערכת‬
‫הלימבית‪.‬‬
‫• פעילות רפלקטיבית‪ ,‬כמו חוויית‬
‫התקשרות‪ ,‬מחזקת את החיבורים‬
‫תרגום למונחים מערכתיים משפחתיים‪:‬‬
‫‪( differentiation vs. fusion‬בווין)‬
‫הטראומה הלא מעובדת מעוררת חרדה‪ ,‬יוצרת‬
‫תלות ומונעת נבדלות‪.‬‬
‫יצירת ‪ - IP‬הילד מחזיק את טראומה‪ ,‬גם‬
‫שלו וגם של האם ואולי של כל המשפחה‬
‫אם מייעלים את המערכות הנוירו‪-‬‬
‫פסיכולוגיות של ההורים‪ ,‬הם יעצבו‬
‫טוב יותר את המערכות של ילדיהם‪.‬‬
‫(עקרון המטריושקה)‬
‫כאמור קשרי אמון מרפים הגנות ומאפשרים‪:‬‬
‫החלפות אנרגיה‬
‫אינפורמציה‬
‫עיצוב הדדי‬
‫)דוגמה לתהליך קיברנטי במונחים של דניאל סיגל)‬
‫אבל מה עושים כשפוגשים מצב כזה?‬
‫אפשר לעבוד באמצעות התקשרויות קיימות‬
‫פרוטוקול הטיפול‬
‫בהשראת הסדנא של קטי או'שיי‪:‬‬
‫”‪”When There are No Words‬‬
‫‪ EMDR‬לטיפול בטראומה והזנחה מוחזקים בזיכרון סמוי‬
‫‪implicit memory‬‬
‫‪Medical University of South Carolina‬‬
‫”‪”Trauma Focused CBT for Children‬‬
‫מבנה הטיפול כולל וויסות‪ ,psycho-education ,‬חשיפה‬
‫והעברת כלים להורים‪.‬‬
‫איינטייק ‪ +‬תוכנית טיפול‬
‫• התרשמות משיחה ראשונית עם השני ההורים‪:‬‬
‫האב מאפשר ותומך‪ ,‬פחות מעורב‪ ,‬חלוקת‬
‫תפקידים מסורתיים‬
‫• הדרכה פסיכו‪-‬חינוכית בנוגע לטיפול בטראומה‬
‫טרום מילולית – הצורך בחשיפת הילד לסיפור‬
‫ההיריון והלידה באמצעות האם תוך כדי חיזק‬
‫תחושת ביטחון‪ ,‬רוגע ופרשנות חיובית‬
‫• נקבע שיחת "עיבוד" האירועים ובניית סיפור‬
‫לאחר מפגש הכרות עם ה‪ IP-‬והאם‪.‬‬
‫עקרונות של הכנת הנרטיב‬
‫• פותחים בנימה חיובית סביב‬
‫ההחלטה להביא ילד לעולם –‬
‫לעורר ‪" PC‬אני אהוב ורצוי‪".‬‬
‫• מוסיפים תיאור של חוויה תוך‬
‫רחמית של עובר הולך ומתפתח – לעורר זכירה‬
‫סמויה ו‪" PC-‬אני מקבל כל מה שאני צריך‪".‬‬
‫• מציינים אירועים מאיימים והמצוקות הכרוכות‬
‫בהם‪ .‬מאפשרים נגיעה באפקט אבל מחברים‬
‫לדרכי התמודדות‪ ,‬כוונות חיוביות ורצון לתקן לו‬
‫היה ניתן‪ ,‬כדי לעורר ‪" PC‬אני מוגן‪ ,‬שומרים‬
‫עלי‪".‬‬
‫• מסיימים בתוצאות החיוביות המוכחות בהווה‬
‫הכרוכות במסרים חיוביים ו‪.PC’s-‬‬
‫אני בריא!‬
‫אני‬
‫שרדתי!‬
‫אני אהוב!‬
‫אני בטוח‬
‫עכשיו!‬
‫אמא שלי‬
‫בריאה!‬
‫הסימפטום בעת תחילת הטיפול‪:‬‬
‫סימפטום‬
‫חומרה‬
‫‪ 0‬עד* ‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫תדירות‬
‫הערות או תיאור‬
‫כול יום‬
‫משחרר קצת‬
‫יכול לחכות שבוע בלי לרוקן את הקיבה‬
‫הימנעות מיציאות‬
‫‪9‬‬
‫כול היום‬
‫נועל רגליים ומתאפק‬
‫קשי גמילה מחיתול‬
‫‪10‬‬
‫לא מנסה‬
‫פחדים אחרים‬
‫‪7‬‬
‫יום יום‬
‫הימנעות כללית‬
‫‪7‬‬
‫תמיד מחוץ לבית‬
‫שתלטנות יתר על‬
‫האם‬
‫‪9‬‬
‫אינטנסיבי‬
‫ביותר‬
‫עצירות‬
‫כאבי בטן‬
‫מבקר בגן‪ ,‬נבהל בקלות‪ ,‬קשיי פרידה‬
‫ניכרים‬
‫לא נותן לבני משפחה אחרים להתקרב‬
‫אליו כשהאם בבית‬
‫מפגש ראשון עם ה‪IP-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מגיע דבוק לאם עם מוצץ בפה ודובי ביד‬
‫אני והאם מדברות בשפה פשוטה וגלויה על‬
‫סיבת הביקור ומדוע כל כך חשוב להסדיר את‬
‫היציאות שלו‬
‫אני נותנת לו לחקור את החדר ובעזרת אמו‪,‬‬
‫הוא מוצא צעצועים וניגש לשחק בחול‬
‫אני מלמדת את האם הרפיית "‪"Jacobson‬‬
‫בשיטת "ספגטי לא מבושל ‪ -‬ספגטי מבושל"‬
‫ומציעה שבבית יתרגלו אותה בשריר פי הטבעת‬
‫מפגש ראשון עם ה‪( IP -‬המשך)‬
‫מתישהו במהלך‬
‫המפגש‪ ,‬הזמנתי את‬
‫אלי לצייר משהו וזו‬
‫התוצאה‪...‬‬
‫מפגש עם האם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הכנת הנרטיב פעלה כטיפול‬
‫חשיפתי לאם‬
‫הרגישה הקלה כי אף פעם‬
‫לא דיברה על הרגעים הכי‬
‫קשים שלה‬
‫הבינה "רגשית" שהיה‬
‫מסוכן מידי להשאיר ‪3‬‬
‫עוברים והצילה בגבורה‬
‫שניים‬
‫הרגישה מוכנה לספר לבנים‬
‫מפגש שני עם ה‪IP-‬‬
‫• חשפנו את אלי לנרטיב‬
‫באמצעות שיחה ביני‬
‫לבין האם‬
‫• הוא ישב‪ ,‬קשוב על‬
‫הברכיים של האם כאשר‬
‫היא עשתה לו "‪( "tapping‬גירוי בילטראלי)‬
‫• לא ציינו את החדירה לרחם כ"דילול" אלא כ"צורך‬
‫לפנות מקום"‬
‫• בטיפול‪ ,‬הוא לא הגיב באופן בולט (אבל בבית חזר על‬
‫כל פרט)‬
‫מפגש שני עם ה‪( IP-‬המשך)‬
‫• המשכתי את‬
‫ההדרכה הפסיכו‪-‬‬
‫חינוכי לגבי מערכת‬
‫העיכול באמצעות‬
‫ציור שציירתי‬
‫• הדגשתי שרק הוא‬
‫יכול לשלוט בה‬
‫• שיעורי בית‪ :‬חזרה‬
‫על הסיפור (ללא‬
‫‪ )BLS‬ותרגול‬
‫באמבטיה של שליטה‬
‫בשריר פי‪-‬הטבעת‬
‫מפגש שלישי עם ה‪IP-‬‬
‫לדברי האם‪:‬‬
‫• אלי עלה לבד פעם אחת‬
‫ל"ישבנון" והאם מצאה אותו –‬
‫עשה "קצת"‬
‫• דיבר על פי הטבעת שלו ומשתף את אחיו –‬
‫האח התאום תמיד היה "מגויס" לעזור לו‬
‫• חזר על הסיפור שלו בקרב כל המשפחה ושאל‬
‫שאלות ‪ -‬בסוף‪ ,‬סיפרו להם על העובר השלישי‬
‫במפגש‪:‬‬
‫• חזרנו על סיפור עם "‪"tapping‬‬
‫מפגש שלישי עם ה‪( IP-‬המשך)‬
‫• אני דמיתי תהליך עיכול ויציאות עם פלסטלינה‬
‫ושקית ניילון‬
‫• "מה קורה כשמערבים הכול?"‬
‫• א"כ‪ ,‬הכנסתי את‬
‫'האוכל' לשקית‬
‫ניילון‪ ,‬ניקבתי חור‬
‫בקצה אחד ולחצתי‬
‫בקצה השני‪...‬‬
‫מפגש שלישי עם ה‪( IP-‬המשך)‬
‫• הסברתי לאלי ולאמו את המקבילות לשרירים‬
‫בגוף שפועלים כדי להוציא "קקי" – כמו‬
‫שפופרת משחת שניים‬
‫• אלי שיחק בפלסטלינה להנאתו (?‪ )BLS‬ובכך‬
‫יצר לעצמו תבנית פסיכו‪-‬נוירולוגית שיכל‬
‫להפעיל אחר כך בשירותים‬
‫הסימפטום לאחר ‪ 3‬מפגשים‪:‬‬
‫סימפטום‬
‫עצירות‬
‫כאבי בטן‬
‫חומרה‬
‫‪ 0‬עד* ‪10‬‬
‫‪ 7‬משחרר קצת יותר‬
‫תדירות‬
‫הערות או תיאור‬
‫הקיבה יותר רקה אבל עדיין מתקשה‬
‫מרוקן‬
‫הימנעות מיציאות‬
‫‪2‬‬
‫נדיר‬
‫האם תפסה אותו רק פעם אחת‬
‫קשי גמילה מחיתול‬
‫‪2‬‬
‫פעם רוקן בחיתול‬
‫יושב בישבנון ‪ 3,4‬פעמים ביום‬
‫יוצא לו "קצת" – מתקשה ב"ניגוב"‬
‫פחדים אחרים‬
‫‪4‬‬
‫הרבה יותר פחות‬
‫נפרד יותר בקלות‪ ,‬מדבר על בני משפחה‬
‫רחוקים יותר (דודים)‬
‫הימנעות כללית‬
‫‪4‬‬
‫יותר זורם‬
‫יש הקלה במתח בבית‬
‫שתלטנות יתר על‬
‫האם‬
‫‪5‬‬
‫עדיין ניכר למרות‬
‫ההקלה‬
‫מעדיף את אמו‪ ,‬אבל מוכן להיות מטופל‬
‫ע"י לבני משפחה אחרים‬
‫מפגש רביעי עם ה‪IP-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הגיעו עם האח התאום‬
‫האם סיפרה שאלי ממשיך לנסות בישבנון‬
‫נהנה להראות לאחיו את החפצים שהם כבר מוכרים לו‬
‫בעיקר נהנה להעמיד את המכוניות בשורה‬
‫• השיחה עם האם עברה‬
‫לדאגות הקשורות‬
‫לבנים הגדולים שלה‪,‬‬
‫בעיקר החייל‬
‫• מדברים עם הבנים על‬
‫תזונה לעידוד צואה‬
‫רכה‬
‫הסימפטום לאחר ‪ 4‬מפגשים‪:‬‬
‫חומרה‬
‫‪ 0‬עד* ‪10‬‬
‫תדירות‬
‫הערות או תיאור‬
‫עצירות‬
‫כאבי בטן‬
‫‪6‬‬
‫משחרר קצת יותר‬
‫הקיבה יותר רקה אבל עדיין מתקשה‬
‫מרוקן‬
‫הימנעות מיציאות‬
‫‪1‬‬
‫נדיר‬
‫אין הימנעות רצונית‬
‫קשי גמילה מחיתול‬
‫‪1‬‬
‫לא ביקש חיתול‬
‫השבוע‬
‫יושב בישבנון ‪ 3,4‬פעמים ביום‬
‫יוצא לו "קצת" – מתקשה ב"ניגוב"‬
‫פחדים אחרים‬
‫‪4‬‬
‫הרבה יותר פחות‬
‫נפרד יותר בקלות‪ ,‬מדבר על בני משפחה‬
‫רחוקים יותר (דודים)‬
‫הימנעות כללית‬
‫‪4‬‬
‫יותר זורם‬
‫יש הקלה במתח בבית‬
‫שתלטנות יתר על‬
‫האם‬
‫‪5‬‬
‫עדיין ניכר למרות‬
‫ההקלה‬
‫מעדיף את אמו‪ ,‬אבל מוכן להיות מטופל‬
‫ע"י לבני משפחה אחרים‬
‫בריחת צואה‬
‫‪7‬‬
‫כל יום‬
‫סימפטום חדש‬
‫סימפטום‬
‫מפגש חמישי עם ה‪IP-‬‬
‫• בעקבות הקושי של אלי לרוקן את הקיבה‬
‫למרות הניסיונות התדירות לשבת‪ ,‬דיברתי על‬
‫העוצמות השונות של תחושות בזמן יציאות‪,‬‬
‫חשש מכאב מול הרגשת הסיפוק והצעתי‬
‫תנוחת כריעה כדי להקל על היציאה‬
‫• אלי התעקש לנקות את עצמו והאם הייתה‬
‫צריכה לגייס סבלנות ללכלוך שעשה‬
‫מפגש שישי עם ה‪IP-‬‬
‫• התחיל ללכלך בתחתון כול היום ללא הפסקה‬
‫(כל ‪ 10‬דקות) וביקש מהאם לנקות מייד‬
‫• פירשתי את הסימפטום כך שהוא למד לשחרר‬
‫אך צריך ללמוד איך מתאפקים קצת וגם איך‬
‫לקבל תשומת לב בצורה נכונה מאמא‬
‫• בנינו תוכנית לעיצוב התנהגות יחד עם אלי‪:‬‬
‫חיזוק ‪ X 4‬ביום כשנשאר נקי (לשלשל‬
‫גרעין עדשים לצנצנת גרבר)‬
‫מתן פרס כשיתמלא‬
‫מפגש שביעי עם ‪IP‬‬
‫עדכון מהבית‪:‬‬
‫• יום ה ' – אלי דקלם את התוכנית בדרך הביתה‬
‫ולכלך באותו ערב‪ .‬האם חיכתה ‪ 40‬דקות לפני‬
‫שניקתה אותו לפי הסכם‪.‬‬
‫• יום ו' – אלי ביקש חיתול ועשה קצת – שאר‬
‫היום היה נקי‪.‬‬
‫• בשבת – אלי לכלך רק ‪,2 X‬‬
‫במוצא שבת "נעלם" ומצאו‬
‫אותו יושב כמו גדול עם עיתון‬
‫ועשה אחד גדול!!! בלי‬
‫"ישבנון"!‬
‫מפגש שביעי עם ‪( IP‬המשך)‬
‫• יום ב' – לכלך רק ‪ 1 X‬בזמן ששיחק עם אחיו‬
‫• עקבות ההתקדמות‪ ,‬התחלתי לדבר על פרידה‪,‬‬
‫עצמאות ונבדלות‬
‫מפגש שמיני עם ‪IP‬‬
‫• אחרי שבועיים – המצב יציב –גילה ביטחון‬
‫וחופשיות‪ ,‬דיבר איתי יותר‬
‫מפגש תשיעי עם ‪IP‬‬
‫• חודש וחצי יותר מאוחר – המצב יציב‬
‫הסימפטום לאחר ‪ 9‬מפגשים‪:‬‬
‫חומרה‬
‫‪ 0‬עד* ‪10‬‬
‫תדירות‬
‫עצירות‬
‫כאבי בטן‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫הימנעות מיציאות‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫קשי גמילה מחיתול‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫יושב באסלה רגילה‬
‫פחדים אחרים‬
‫‪2‬‬
‫הרבה פחות‬
‫ילד רגיש באופי‪ ,‬אך מתפקד‬
‫הימנעות כללית‬
‫‪2‬‬
‫יותר זורם‬
‫שתלטנות יתר על‬
‫האם‬
‫‪4‬‬
‫עדיין ניכר למרות‬
‫ההקלה‬
‫בריחת צואה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫סימפטום‬
‫הערות או תיאור‬
‫מעדיף את אמו‪ ,‬אבל מוכן להיות מטופל‬
‫ע"י לבני משפחה אחרים‬
‫מפגש עשירי (האחרון) עם ‪IP‬‬
‫• אחרי ‪ 4‬חודשים‪ ,‬חזר עקב נסיגה כאשר‬
‫כבר חלה הטבה ספונטאנית‬
‫• פיתח עצירות שגרמה לו יציאה כואבת אבל‬
‫האם הצליחה להרגיע אותו והם התגברו לבד‬
‫• היום‪ :‬עדיין יציב‪ ,‬מתפתח מכול הבחינות‪,‬‬
‫נפתח חברתית‪ ,‬עדיין יש חרדות‪/‬דפוסי‬
‫שליטה בקשר עם האם רוצה לישון עמה‪ .‬אין‬
‫קושי כשהיא לא בסביבה‬
‫ציור אלי שצייר במפגש‬
‫העשירי‪ ,‬יותר מחצי שנה‬
‫לאחר תחילת הטיפול‬
‫תהליכים מקבילים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פעלתי מתוך ידע מופנם ואינטגרטיבי‬
‫תרגום התהליך להסבר מילולי וליניארי לצורך‬
‫הרצאה זו לקח לי יותר זמן ומאמץ מהטיפול‬
‫עצמו‬
‫העברתי את מוקד החוויה מהאונה הימינית‬
‫לקידוד סיבתי‪-‬ליניארי באונה השמאלית‪.‬‬
‫צריך למצוא את המילים!‬
‫כתוצאה‪ ,‬הרגשתי שאני מבינה יותר טוב מה‬
‫עשיתי וכיצד אני חושבת‪.‬‬