Transcript בריאות ומקום העבודה

‫בריאות ומקום העבודה‬
‫ד"ר אבי גריפל ‪2011 -‬‬
‫מבטיחות לבריאות‬
‫• עד שנות החמישים‪ :‬בטיחות תעשייתית;‬
‫• משנות השישים‪ :‬גיהות תעסוקתית ‪ -‬חשיפות;‬
‫• משנות השמונים‪ :‬ארגונומיה ודחק (‪;)stress‬‬
‫• משנות התשעים‪ :‬קידום בריאות – ‪BS 18001‬‬
‫ותקן‪ Z10-‬של ‪ ANSI‬בארה"ב;‬
‫מה הלאה?‬
‫ה"זיקה החיובית" ‪positive link‬‬
‫• העבודה לא נתפסת רק כ"עלולה לפגוע"‬
‫(גישת הרפואה התעסוקתית ותקני ניהול‬
‫בטיחות ובריאות בתעסוקה);‬
‫• לא רק כמאפשרת שיפור בריאות (גישת‬
‫קידום הבריאות באמצעות מקום העבודה);‬
‫אלא העבודה עצמה נתפסת כתורמת‬
‫לבריאות ("למי תודה ולמי ברכה – לעבודה‬
‫ולמלאכה!")‬
‫הנחות יסוד‬
‫• בריאות אינה רק אי‪-‬מחלה – אלא מצב‬
‫של תפקוד תקין ותחושת ‪;WELBEING‬‬
‫•בריאות הינה מבנה רעיוני ‪ /‬חברתי ‪/‬‬
‫מוסכמה ולא עובדה או מצב "אובייקטיבי";‬
‫•בריאות אינה עניין רק (או בעיקר לרופאים)‬
‫אלא דורשת "ניהול עצמי";‬
‫לאדם עצמי תפקיד מרכזי בהגדרת עצמו‬
‫כבריא או כחולה!‬
‫בריאות וחולי כהבניות חברתיות ‪1 -‬‬
‫‪ ‬בריאות וחולי נתפסים על‪-‬ידינו כחלק ממציאות‬
‫המתקבלת כמובנת מאליה‪.‬‬
‫‪ ‬אך לאנשים ברחבי העולם‪ ,‬ולעתים באותו אזור‬
‫מחייה עצמו‪ ,‬יש מודלים רפואיים שונים ‪ -‬כלי‬
‫אבחון ודרכי ריפוי שונות ‪ -‬מלמדת אותנו‬
‫שהמציאות של בריאות וחולי נקבעת על‪-‬ידי בני‬
‫האדם‪.‬‬
‫‪ ‬המציאות אותה חווים בני האדם‪ ,‬הנה פרי של‬
‫הבניה חברתית המתחוללת בהקשר תרבותי‬
‫מסוים‪.‬‬
‫בריאות וחולי כהבניות חברתיות ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הגישה הפנומנולוגית‪ :‬אנו מכירים את תופעות‬
‫המציאות על ידי ארגון של נתוני החושים בדרך‬
‫מסוימת והופכים אותם לדימויים בעלי משמעות‪.‬‬
‫הידע שלנו את המציאות אינו צילום או שיקוף ישיר‬
‫שלה‪ ,‬אלא הרכבה (קונסטרוקציה) של דימויים‬
‫מתוך נתוני החושים;‬
‫האמת או המציאות בה אנו מכירים היא תוצר של‬
‫המפגש בין נתוני החושים ודרכי ההכרה האנושית‪,‬‬
‫ודרכי ההכרה מעוצבות חברתית ותרבותית‪.‬‬
‫הבניית המציאות היא תהליך חברתי – נעשה‬
‫במסגרת מוסכמות חברתיות‪ ,‬ותרבותי‪.‬‬
‫בריאות וחולי כהבניות חברתיות ‪3 -‬‬
‫‪ ‬מחלות קיימות בעולם האנושי באמצעות השם‬
‫שניתן להן‪ .‬שמות של מחלות הן קטגוריות סמליות‬
‫המאגדות אוסף של סימפטומים ונותנות להם שם;‬
‫‪ ‬הידע הרפואי איננו צילום של המציאות‪ ,‬כמו כל ידע‬
‫גם הוא מבנה רעיוני שיש לנו על העולם‪.‬‬
‫‪ ‬השפה מבטאת את הניסיון האנושי ומשקפת את‬
‫יחסי הכוח הקיימים בחברה‪ :‬דת‪ ,‬תעשייה‪ ,‬רפואה‪,‬‬
‫ממשל‪...‬‬
‫תפקיד ה"חולה" ‪1 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מצבו הגופני‪ ,‬הנפשי והתפקודי‪-‬התנהגותי של אדם‬
‫מגודר בשיח הרפואי בהתאם לנורמות חברתיות‪.‬‬
‫ישנם מצבים המוגדרים כתקינים חברתית ומצבים‬
‫המהווים סטייה מתקינות‪.‬‬
‫חולי מוגדר חברתית כסוג של סטייה או כניסיון‬
‫הסתגלות‪ ,‬המאופיין על ידי סימנים וסימפטומים‬
‫בגוף‪ ,‬בנפש או בהתנהגות‪.‬‬
‫כמו כל סטייה גם מצב חולי תלוי בתיוג חברתי‪,‬‬
‫כלומר בהדבקת תג המציין אדם כנתון במצב זה‪.‬‬
‫התיוג משפיע על זהותו של האדם וגורם לו לאמץ‬
‫נורמות התנהגות מסוימות‪.‬‬
‫תפקיד ה"חולה" ‪2 -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נורמות אלו יוצרות תפקיד חברתי המתלווה‬
‫לסימפטומים‪ ,‬זהו "תפקיד החולה"‪:‬‬
‫אדם משוחרר מחובותיו החברתיים הרגילים‪.‬‬
‫לא נתפס כאחראי למצבו‪.‬‬
‫מצופה ממנו להגדיר מצב זה כלא רצוי ולנסות‬
‫להתגבר עליו‪.‬‬
‫להסתמך על עזרה רפואית ולהישמע לצוות‬
‫המקצועי‪-‬רפואי‪.‬‬
‫סטייה מנורמות אלו תגרור עמה סנקציות שונות‪.‬‬
‫אז מה עושים?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הכרה שבריאות תלויה יותר בהתנהגותם היום‪-‬‬
‫יומית של אנשים ופחות במעשיהם של רופאים‬
‫ואחיות‪.‬‬
‫ולכן הבריאות היא בידינו ובאחריותנו‪ ,‬ונקבעת‬
‫במידה לא מבוטלת על‪-‬ידי השקפת עולמנו;‬
‫משאבים חיצוניים (רופאים‪ ,‬תרופות‪ ,‬מרפאים) הם‬
‫אמצעים מסייעים ולא סמכויות קובעות;‬
‫שאיפה לתפקוד מלא כערך בפני עצמו;‬
‫העבודה כחלק מהתפקוד הבריא והרצוי;‬
‫מקום העבודה כיום בהקשר לבריאות‬
‫• מקום עבודה כגורם למחלות מקצוע‪ ,‬תאונות‬
‫עבודה‪ ,‬שחיקה ומתח – זיקה שלילית;‬
‫• ניצול מנגנון אי כושר לעבודה כתוצאה מתאונה‪:‬‬
‫מממוצע של ‪ 14‬יום לתאונה בשנות השישים‪ ,‬ל‪-‬‬
‫‪ 35‬יום בשנות האלפיים!‬
‫• קבוצת "מגדילי אחוזים" בקרב נכים כדי להגיע‬
‫לדרגה המאפשרת קיום ללא עבודה (ביחס‬
‫לחברות ביטוח‪ ,‬אגף השיקום‬
‫השלכות של הפסקת עבודה על בריאות‬
‫• הערכה עצמית נמוכה;‬
‫• בעיות במשפחה;‬
‫• פגיעה בסטטוס חברתי;‬
‫• לעיתים‪ :‬התפרצות מחלות;‬
‫• "תרבות מחלות" אצל נכים שאינם‬
‫עובדים;‬
‫• דפוסי תלות וחוסר הערכה אצל נכים‬
‫שאינם עובדים;‬
‫קידום בריאות במקום העבודה‬
‫• סיבות מובילות לתמותה בעולם המערבי‪:‬‬
‫התקפי לב‪ ,‬שבץ וסרטן;‬
‫•ניתן להוריד את שיעור התחלואה על ידי‬
‫הורדת גורמי סיכון;‬
‫• גורמי סיכון עיקריים‪ :‬עישון‪ ,‬לחץ דם גבוה‪,‬‬
‫צריכת אלכוהול‪ ,‬כולסטרול גבוה ‪,‬עודף‬
‫משקל והשמנה‪ ,‬חוסר פעילות גופנית ועוד‪.‬‬
‫תרומת קידום בריאות לארגון‬
‫• מוטיבציה‪ ,‬מורל (שביעות רצון) של עובדים‬
‫מעלה מחויבות לארגון ופריון;‬
‫• ירידה בתחלופת עובדים (הוצאות גיוס‬
‫והכשרה);‬
‫• מניעת היעדרויות עקב מחלות;‬
‫• הפחתת תאונות עבודה ומחלות מקצוע;‬
‫• שיפור בדימוי הארגון ובתחרותיות שלו;‬
‫• שיפור ביחסי עובד מעביד‬
‫• עלייה בשביעות רצון הלקוחות‬
‫תרומה לעובד‬
‫• מניעת שחיקה בעבודה;‬
‫•שיפור באיכות חיים‪ ,‬בבריאות ובטיחות;‬
‫•עלייה בהערכה עצמית וחיזוק הדימוי העצמי;‬
‫•עלייה בסיפוק ממקום העבודה;‬
‫•ירידה בלחץ נפשי;‬
‫•תפקוד משופר בכל תחומי החיים;‬
‫• התפתחות אישית;‬
‫השלכות לתפקוד ממונה הבטיחות‬
‫• דגש על נושאי ארגונומיה ודחק;‬
‫• דגש על קידום בריאות‪ ,‬סקרי בריאות;‬
‫• מודעות עובדים לגבי הקשר החיובי בין‬
‫עבודה לבריאות (הפחתת היעדרויות שאין‬
‫בהן הכרח);‬
‫הממונה בחו"ל מכונה מקצוען של ‪:OSH‬‬
‫‪.Occupational Safety & Health‬‬
‫בישראל נשארנו רק עם "בטיחות"!‬
‫ניהול קידום בריאות בארגון‬
‫• סקר בריאות של עובדים;‬
‫• סקר גורמי סיכון לבריאות;‬
‫• מיפוי צרכים;‬
‫• תכנון מענים בהתייחס לנושאים כמו‬
‫ארגונומיה‪ ,‬שחיקה‪ ,‬דחק‪ ,‬הצקה‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫• קביעת אחראים ולו"ז;‬
‫•מעקב והערכת יעילות התוכנית;‬
‫• שיפור מתמיד‪.‬‬
‫תוכניות לדוגמה – גיהות תעסוקתית‬
‫• מיפוי רעש בכל עמדות העבודה במפעל ומדידת חשיפה אישית‬
‫לרעש לכל העובדים החשופים קביעת יעד כמותי לדרגת הנחתה של‬
‫רעש במפעל‪.‬‬
‫•סקר חשיפה פוטנציאלית לחומרים כימיים בכל מחלקות ויחידות‬
‫המפעל‪ ,‬וניטור סביבתי תעסוקתי אישי לעובדים בחומרים הרשומים‬
‫בספר ה‪ - TLV -‬קביעת יעד לצמצום חשיפה לחומרים כימיים אל‬
‫מתחת לרמת הפעולה‪.‬‬
‫• מיפוי בדיקות רפואיות נדרשות לעובדים חשופים ווידוא ביצוע‬
‫בדיקות כניסה לכל העובדים החדשים;‬
‫• סקירת חשיפה עורית וניתוחה לצורך בחירת הכפפות והביגוד‬
‫המיטביים להגנה‪.‬‬
‫תוכניות לדוגמה – קידום בריאות‬
‫• ארגון נקי מעישון‬
‫•התמודדות עם מצבי לחץ‬
‫•הרגלי תזונה בריאים‬
‫• שינוי תפריט בחדר אוכל‬
‫• ארגונומיה‬
‫• תוכניות ליוגה ‪ /‬הרפייה ‪ /‬דמיון מורדך‬
‫• סביבת עבודה בטוחה ונקייה‬
‫• הגברת פעילות גופנית‬
‫והעיקר‪:‬‬
‫שינוי מודעות העובדים‬
‫והבנת הקשר בין עבודה‬
‫ובריאות!!!‬
‫אמצעים‬
‫• ימי עיון‬
‫•הרצאות מומחים‬
‫•יעוץ אישי‬
‫•עבודה קבוצתית‬
‫•חוגים‬
‫•חומרי הסברה מקצועיים‬
‫•עדכוני ידע באמצעים מקוונים‬
‫•סדנאות לעובדים ובני משפחותיהם‬
‫בריאות ומקום העבודה‬
‫סוף מצגת‬
‫ד"ר אבי גריפל‬