Transcript PPT

‫זכויות‬
‫סוציאליות‬
‫חוקי‬
‫הביטוח‬
‫הלאומי‬
‫חוק נכות כללית‬
‫‪ ‬קצבת נכות משולמת למי שעקב נכותו צומצם כושרו‬
‫להשתכר ב‪ 50%-‬לפחות‬
‫‪ ‬או לאישה עקרת בית שכושרה לתפקד במשק בית‬
‫צומצם ב‪.50%-‬‬
‫הגדרת נכה‬
‫תושב ישראל ותושבת ישראל שאינה עקרת בית נכה‪ ,‬שמלאו‬
‫לו‪/‬ה ‪ 18‬שנים‪ ,‬ועדיין לא הגיע‪/‬ה לגיל פרישה‪ ,‬שעקב ליקוי‬
‫גופני‪ ,‬שכלי או נפשי ממחלה‪ ,‬מתאונה או מלידה‪ ,‬מתקיים בו‬
‫אחד מאלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אין לו‪/‬ה כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד או שכושרו‪/‬ה‬
‫להשתכר צומצם עקב הליקוי (בין בבת אחת ובין בהדרגה) ב‪-‬‬
‫‪ 50%‬או יותר‪.‬‬
‫הכנסתו מעבודה אינה עולה על ‪ 60%‬מהשכר הממוצע‬
‫למי שזכאי לקצבה במשך תקופה ממושכת או שיש לו ליקוי‬
‫חמור; או הכנסתו מעבודה אינה עולה על ‪ 45%‬מהשכר הממוצע‬
‫למי שזכאי לקצבה לתקופה שאינה ממושכת והליקוי שלו אינו‬
‫חמור‬
‫תנאי הזכאות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נכות רפואית – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע למבוטח נכות‬
‫רפואית בשיעור של ‪ 60%‬לפחות; או בשיעור של ‪ 40%‬לפחות‬
‫במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של‬
‫‪ 25%‬לפחות‪.‬‬
‫לעקרת בית נכה – רופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לה נכות‬
‫רפואית בשיעור של ‪ 50%‬לפחות‪.‬‬
‫‪ .3‬דרגת אי‪-‬כושר– פקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע‬
‫שהמבוטח‪/‬ת איבד‪/‬ה ‪ 50%‬לפחות מהכושר להשתכר או‬
‫לתפקד במשק בית‪.‬‬
‫חוק שירותים מיוחדים‬
‫לקצבה לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל‬
‫פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה‬
‫של אדם אחר בפעולות היום‪-‬יום (לבישה‪ ,‬אכילה‪,‬‬
‫רחצה‪ ,‬ניידות בבית ושליטה על הפרשות)‪ ,‬או שהם‬
‫זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם‬
‫או לאחרים‪.‬‬
‫תנאי הזכאות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫על המבוטח לעמוד בכל התנאים האלה‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא מבוטח בביטוח הלאומי וגילו מ‪ 18 -‬ו‪ 90-‬יום עד גיל פרישה‪,‬‬
‫והוא נמצא בישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא מקבל קצבת נכות מן הביטוח הלאומי ונקבעה לו על‪-‬ידי הביטוח‬
‫הלאומי נכות רפואית בשיעור של ‪ 60%‬לפחות (לעניין שירותים‬
‫מיוחדים)‪ ,‬או הוא אינו מקבל קצבת נכות‪ ,‬אך נקבעה לו על‪-‬ידי הביטוח‬
‫הלאומי נכות רפואית בשיעור של ‪( 75%‬לעניין שירותים מיוחדים)‪,‬‬
‫ובלבד שהוא עונה גם על התנאים המפורטים בהמשך‪.‬‬
‫‪ .3‬הוא אינו מקבל הטבות על–פי הסכם ניידות‪ ,‬למעט מקרים‬
‫המפורטים בהמשך‪.‬‬
‫‪ .4‬הוא אינו מאושפז במוסד שניתנים בו שירותי רפואה‪ ,‬סיעוד או שיקום‬
‫שיעורי הקצבה‬
‫‪‬‬
‫מי שזקוק לעזרה רבה בעשיית רוב פעולות היום–יום ברוב שעות‬
‫היממה‪ ,‬או מי שזקוק להשגחה מתמדת ‪ -‬זכאי לקצבה בשיעור של‬
‫‪ 50%‬מקצבת נכות מלאה ליחיד‬
‫‪‬‬
‫מי שזקוק לעזרה רבה בעשיית כל פעולות היום–יום ברוב שעות‬
‫היממה ‪ -‬זכאי ל‪ 105%-‬מקצבת נכות מלאה ליחיד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מי שתלוי לחלוטין באדם אחר בעשיית כל פעולות היום–יום בכל‬
‫שעות היממה ‪ -‬זכאי לקצבה בשיעור ‪ 175%‬מקצבת נכות מלאה‬
‫ליחיד ‪.‬‬
‫ניידות‬
‫‪ ‬גמלת ניידות מעניקה הטבות שונות למי שיש להם‬
‫ליקויים ברגליים המגבילים אותם בניידות‪ ,‬כדי לסייע‬
‫להם להשתלב בקהילה ולפתח חיים עצמאיים‪.‬‬
‫‪ ‬לכל הטבה קיימים תנאי זכאות שונים‪.‬‬
‫‪ ‬הגמלה משולמת מכספי אוצר המדינה על‪-‬פי הסכם‬
‫הניידות שנחתם בין משרד האוצר למוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬למעט לימוד נהיגה‪.‬‬
‫חוק ילד נכה‬
‫‪ ‬גמלה לילד נכה משולמת לילדים בגילאים שבין ‪91‬‬
‫ימים ל‪ 18-‬שנים‪ ,‬בהתאם לליקויים השונים ומידת‬
‫התלות בזולת‪.‬‬
‫‪ ‬לילדים עם ליקויי שמיעה‪ ,‬על‪-‬פי ההגדרה בחוק‪,‬‬
‫‪ ‬לילדים עם תסמונת דאון תשולם הגמלה מיום הלידה‪.‬‬
‫‪ ‬ילד הזכאי לגמלה בגין יותר מליקוי אחד‪ ,‬תשולם לו‬
‫הגמלה על‪-‬פי הליקוי המזכה בסכום הגבוה ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬הזכאות לגמלה אינה לצמיתות והיא תיבדק מעת לעת‬
‫ילד נכה ‪ -‬מי זכאי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ילד הסובל מעיכוב התפתחותי חמור (בגיל ‪ 91‬ימים עד ‪ 3‬שנים)‬
‫ילד הזקוק לנוכחות קבועה של הזולת (בגיל ‪ 91‬ימים עד ‪ 18‬שנים)‪ ,‬עקב‬
‫פיגור בינוני‪ ,‬מחלות קשות והפרעות נפשיות קשות‪.‬‬
‫ילד התלוי בעזרת הזולת הרבה יותר מבני גילו (בגיל ‪ 3‬עד ‪ 18‬שנים)‪.‬‬
‫ילד שיש לו ליקוי מיוחד‪ :‬ליקוי שמיעה (מיום הלידה עד ‪ 18‬שנים)‪ ,‬תסמונת‬
‫דאון (מיום הלידה עד ‪ 18‬שנים)‪ ,‬ליקוי ראייה (מגיל ‪ 91‬ימים עד ‪ 18‬שנים)‪,‬‬
‫אוטיזם ודומיהם (מגיל ‪ 91‬ימים עד ‪ 18‬שנים)‪.‬‬
‫ילד הזקוק לסיוע בתקשורת (מגיל ‪ )3‬בשל העדר מוחלט של תקשורת‬
‫מילולית‪.‬‬
‫ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד (בגיל ‪ 91‬ימים עד ‪ 18‬שנים)‬
‫הבטחת הכנסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הביטוח הלאומי דואג לכל אדם ומשפחה בישראל‪ ,‬שאין בכוחם‬
‫להבטיח לעצמם הכנסה למחיה‪ ,‬ומשלם להם קצבת הבטחת‬
‫הכנסה‪.‬‬
‫הקצבה משולמת למי שאין להם הכנסות או שהכנסתם נמוכה‪ ,‬והם‬
‫מתייצבים בשירות התעסוקה ולא נמצאה להם עבודה‪ ,‬או שנמצאה‬
‫להם עבודה בשכר נמוך‪.‬‬
‫פטורים מלהתייצב בשירות התעסוקה מי שאינם מסוגלים לעבוד‬
‫כגון‪ ,‬אסיר בעבודות שירות‪ ,‬אם לילד קטן עד גיל שנתיים‪ ,‬חולה‬
‫שהגיש תביעה לנכות ותביעתו עדיין לא אושרה‪ ,‬מכורים לסמים ועוד‪.‬‬
‫כמו כן משולמת הקצבה לילדים שהתייתמו משני הוריהם או‬
‫שננטשו על ידם‪.‬‬
‫הקצבה משולמת החל בחודש שבו הוגשה התביעה לביטוח הלאומי;‬
‫אין משולם תשלום רטרואקטיבי‪ .‬לכן חשוב לא להתמהמה בהגשת‬
‫התביעה‪.‬‬
‫אבטלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הביטוח הלאומי דואג להבטיח למובטל אמצעי מחיה בתקופת‬
‫האבטלה עד שיעלה בידו להיקלט בעבודה‪.‬‬
‫דמי האבטלה משולמים למי שהיה עובד שכיר והוא רשום בלשכת‬
‫שירות התעסוקה כמחוסר עבודה‪ ,‬ומתייצב בשירות התעסוקה‬
‫לדרוש עבודה‪.‬‬
‫לשכות שירות התעסוקה מעבירות לביטוח הלאומי מדי חודש את‬
‫הנתונים על מספר ימי האבטלה שנרשמו‪ ,‬ועל סמך נתונים אלה‬
‫משלם הביטוח הלאומי את דמי האבטלה‪.‬‬
‫תיאור התהליך שעובר מובטל מול שירות התעסוקה והביטוח‬
‫הלאומי‪ ,‬ניתן למצוא בחוברת ההסברה "חוזרים למעגל העבודה"‪.‬‬
‫הגיל‬
‫השלישי‬
‫קיצבת זיקנה‬
‫‪‬‬
‫ביטוח זקנה הוא אחד מענפי הביטוח החשובים ביותר במערכת‬
‫הביטוח הסוציאלי של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬והוא נועד‬
‫להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לקצבת זקנה על‪-‬פי חוק הביטוח הלאומי זכאי תושב ישראל‬
‫שהגיע לגיל המזכה בקצבת זקנה‪ ,‬ובלבד שהיה מבוטח פרק זמן‬
‫כנדרש בחוק‪ ,‬ושולמו בעדו דמי ביטוח כחוק‪.‬‬
‫חוק סיעוד‬
‫‪‬‬
‫גמלת סיעוד ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה והם גרים בבית‪,‬‬
‫וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום‪-‬יום (להתלבש‪ ,‬להתרחץ‪,‬‬
‫לאכול‪ ,‬להתהלך בבית וכיו"ב)‪ ,‬או שהם זקוקים להשגחה בבית למען‬
‫בטיחותם‪.‬‬
‫סיוע זה משקף את תפיסתו החברתית של המוסד לביטוח לאומי להשאיר‬
‫את הזקן בחיק משפחתו ובתוך הקהילה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לזכאי לגמלה יינתנו שירותים שיבחר מתוך סל השירותים ‪ :‬טיפול בזקן‬
‫בביתו‪ ,‬ביקור של הזקן במרכז יום‪ ,‬אספקת מוצריי ספיגה‪ ,‬משדר מצוקה‬
‫ושירותי כביסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשוב לדעת‪ :‬שירותי הסיעוד ניתנים רק למי שזקוקים לסיוע של אדם‬
‫אחר בביצוע פעולות היום יום ותלויים בהם‪ .‬לא למי שזקוקים לשירותי‬
‫משק בית בלבד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בדיקת יכולת התפקוד‬
‫‪‬‬
‫גמלת הסיעוד ניתנת לקשיש שמוגבל בתפקודו היומיומי‪ ,‬התלוי‬
‫בעזרת אדם אחר במידה רבה‪ ,‬ברוב פעולות היום יום‪ ,‬שהן‪:‬‬
‫להתהלך בבית‪ ,‬להתלבש‪ ,‬לאכול‪ ,‬להתרחץ ולטפל בהפרשות; או‬
‫שיש לו צורך בהשגחה של אדם אחר‪ ,‬כדי למנוע סכנה לעצמו‬
‫ולסובבים אותו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כדי לקבוע את מידת התלות של הקשיש באדם אחר בביצוע‬
‫פעולות היום יום הבסיסיות‪ ,‬הביטוח הלאומי שולח מעריך‬
‫מטעמו לביקור בבית הקשיש‪ ,‬לבדיקת יכולת התפקוד שלו‪.‬‬
‫המעריך מגיע בתיאום עם הקשיש או עם איש הקשר שלו‪.‬‬
‫ביטוח שאירים‬
‫‪ ‬נועד להבטיח אמצעי קיום לשאירים ‪ -‬אלמן‪/‬ה ויתומים‬
‫ של תושב‪/‬ת ישראל שנפטר‪/‬ה (חוץ מפטירה בגלל‬‫מלחמה או מחמת פשע)‪.‬‬
‫‪ ‬אלמן‪/‬ה עם ילדים המקבלים קצבת שאירים זכאים‬
‫להטבות לפי חוק משפחות חד–הוריות‪.‬‬
‫‪ ‬תוספת השלמת הכנסה לקצבת שאירים תשולם‪ ,‬על‬
‫פי חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬כדי להבטיח הכנסה‬
‫מינימלית‪.‬‬
‫נפגעי עבודה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו‬
‫בעבודה ולפצות אותם על אובדן שכרם או הכנסתם‬
‫בתקופה שלאחר הפגיעה למשך תקופה של עד ‪ 3‬חודשים‪,‬‬
‫שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד‪.‬‬
‫אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה‪ ,‬הוא יהיה זכאי‬
‫לקצבה או למענק‪ ,‬בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית‪,‬‬
‫שבפניה יופיע‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנפגע זכאי לקבל טיפול רפואי חינם בגין תוצאות‬
‫הפגיעה‪.‬‬
‫אם נפטר המבוטח כתוצאה מהפגיעה בעבודה‪ ,‬תשולם‬
‫לבני המשפחה קצבה או מענק‪.‬‬
‫קיצבה ומענק מיוחדים לנפגעי‬
‫עבודה‬
‫‪ ‬המוסד לביטוח לאומי יבדוק את הזכאות לקצבה‬
‫מיוחדת להחזקה אישית‪ ,‬וכן יבדוק זכאות למענק‬
‫מיוחד לכיסוי סידורים חד‪-‬פעמיים עקב הנכות‬
‫במקרים האלה‪:‬‬
‫‪ ‬אם דרגת הנכות היא ‪ 75%‬ויותר לצמיתות‪.‬‬
‫‪ ‬אם דרגת הנכות היא ‪ 65%‬עד ‪ 74%‬לצמיתות‪,‬‬
‫ועקב הנכות יש לנכה קשיי הליכה (יש צורך‬
‫באישור של רופא הביטוח הלאומי)‪.‬‬
‫מענק מיוחד לנפגעי עבודה‬
‫‪ ‬מיועד לסידורים חד פעמיים‬
‫‪ ‬הזכאות למענק תיבדק‪ ,‬אם עקב הנכות הנכה זקוק‬
‫לסיוע למטרות אלה ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬התאמת תנאי מגורים‬
‫‪.2‬סיוע ברכישת אביזרי עזר‬
‫‪.3‬סיוע ברכישת רכב לפתרון קשיי הניידות שלך‬
‫פגיעת איבה ‪ -‬הגדרה‬
‫פגיעת איבה היא פגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב‪ ,‬או‬
‫פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה‬
‫בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה‪ ,‬או פגיעה‬
‫מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת‬
‫פעולה כזאת)‪ ,‬או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה‬
‫באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני‪ ,‬ובלבד שהוא נובע‬
‫מהסכסוך הישראלי‪-‬ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי‪.‬‬
‫נפגעי איבה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים‪ ,‬על פי החוק‪,‬‬
‫לתגמולים כספיים ולהטבות שונות‪ ,‬המיועדים לסייע להם‬
‫ולתמוך בהחלמתם – כגון תגמולים חודשיים‪ ,‬שיקום‪ ,‬מענקים‬
‫שנתיים ומענקים חד פעמיים‪.‬‬
‫הזכאות נקבעת על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה‬
‫התש"ל‪.1970 -‬‬
‫התגמולים הכספיים נקבעים על פי חוק הנכים (תגמולים‬
‫ושיקום) תשי"ט‪ ,1959-‬והם מחושבים בדרך כלל על פי שכרם‬
‫של עובדי מדינה בדירוג המנהלי ומתעדכנים בהתאם לעדכונים‬
‫במשק (הסכמי עבודה או תוספות יוקר)‪.‬‬
‫נפגעי איבה ‪ -‬תגמולי נכות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לתגמולי נכות זכאים נכים שנפגעו מפעולת איבה‪ ,‬וועדה‬
‫רפואית קבעה להם דרגת נכות זמנית או קבועה בשיעור של‬
‫‪ 10%‬ומעלה (דרגת נכות פחותה מ‪ 10% -‬אינה מזכה בתגמול)‪.‬‬
‫התגמולים משולמים בדרך של מענק חד פעמי או בדרך של‬
‫תגמול חודשי‪.‬‬
‫למענק נכות חד פעמי זכאים נכים מפעולת איבה‪ ,‬שוועדה‬
‫רפואית קבעה להם דרגת נכות קבועה (לצמיתות) בשיעור של‬
‫‪.19% - 10%‬‬
‫לתגמול חודשי זכאים נכים‪ ,‬שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור‬
‫‪ 20%‬ומעלה‪ .‬הזכאות לתגמול היא מיום תחילת הנכות‪.‬‬
‫חוק‬
‫חסרי‬
‫ישע‬
‫חסר ישע‪-‬הגדרה‬
‫מי שאינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו‪ ,‬צרכיו או שלומו‪,‬‬
‫בשל ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גילו‪,‬‬
‫מחלתו‬
‫או מוגבלותו הגופנית‪ ,‬השכלית או הנפשית‪.‬‬
‫חלק מאוכלוסיית הזקנים סובל ממוגבלות אחת או יותר שבעטיה‬
‫יענה להגדרת חסר ישע ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זקנים במצב סיעודי‪,‬‬
‫תשושי נפש וכיו"ב‪,‬‬
‫חובת הדיווח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬עובד חינוך‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬עובד שירותי‬
‫רווחה‪ ,‬שוטר‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬קרימינולוג או עוסק במקצוע‬
‫פרה‪-‬רפואי‪ ,‬וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו‬
‫נמצא קטין או חסר ישע ‪ -‬שעקב עיסוקם במקצועם או‬
‫בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה‬
‫בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו ‪ -‬חובה עליהם לדווח‬
‫על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר‬
‫על הוראה זו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ששה חדשים‪.‬‬
‫היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי‬
‫אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה‪ ,‬חובה‬
‫עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או‬
‫למשטרה; העובר על הוראה זו‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ששה חדשים‪.‬‬
‫זכויות‬
‫ניצולי שואה‬
‫סינדרום הדור השני לשואה‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫ישנם סימפטומים בשלושה מישורים‪:‬‬
‫קשיים בתהליך האינדיבידואליזציה והספרציה‪.‬‬
‫טראומטיזציה של בני הדור השני‬
‫הנטיה של בני הדור השני לעשות אקטיבציה‬
‫של הטראומה של ההורים‬
‫קשיים בתהליך האינדיבידואליזציה‬
‫והספרציה‬
‫‪ ‬יש פחד שיציאה לעצמאות תגרום לאובדן אהבת האם‪.‬‬
‫עזיבת הקן נתפסת כנטישה אצל ההורה – אובדן נוסף‪.‬‬
‫‪ ‬הורים ניצולי שואה חרדים יותר – הגישה היא שהעולם לא‬
‫בטוח‪ ,‬לא כדאי לצאת‪ ,‬עדיף להשאר בבית‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים נראה קנאה בילד על הילדות הטובה שיש לו‪,‬‬
‫לעומת הילדות איומה שהייתה להורה‪ .‬הקנאה הזאת‬
‫(בדרך כלל לא מודעת) יכולה ליצור נטייה לפעול בדרכים‬
‫שיפגעו בילד‪"( ,‬לקלקל לו") ויפגעו בתהליך‬
‫האינדיבידואציה‪.‬‬
‫‪ ‬ילדי הדור השני תופסים במקרים רבים את עצמם גם בבגרותם‬
‫כחלק מן ההורים‪,‬כשלוחה שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬הילד שהופך אחרי כן למבוגר עושה מאמץ גדול להתאים את‬
‫עצמו לסביבתו‪.‬‬
‫טראומטיזציה של בני הדור השני‬
‫‪.1‬‬
‫העברת הטראומה‬
‫הממשית של הדור הראשון אל הדור השני‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫העברת הטראומה אל עולם‬
‫הפנטזיה של הילד‬
‫יצירת טראומה ממשית‪:‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫משה‪ ,‬שהוריו סבלו רעב קשה מספר במרירות רבה כי‬
‫אמו‪ ,‬עליה כועס מאוד‪ ,‬מתקשרת אליו כמעט כל יום בכדי‬
‫לברר אם אכל‪.‬‬
‫(משה עבר את גיל ה ‪ .)50‬הוא לא מבין מדוע היא עושה‬
‫זאת‪.‬‬
‫עד היום האם מגיעה פעם בשבוע אל בית המשפחה‬
‫ומבשלת להם אוכל‪ .‬משה עצמו נוגס כל כמה רגעים‬
‫משהו‪ ,‬ואין הוא מבין מדוע‪.‬‬
‫כאשר מבררים איתו את הענין מסתבר שהוריו סבלו‬
‫חרפת רעב קשה‪ .‬אפשר לראות איך החרדה מסכנת רעב‬
‫"הושתלה" בילד‪ ,‬וזה לוקח חרדה זאת אל בגרותו‪.‬‬
‫העברת הטראומה אל עולם הפנטזיה של הילד‬
‫‪ ‬בתהליך זה אין יצירת טראומה ממשית אלא‬
‫העברתה בצורה סמויה דרך המרחב הורה‪-‬ילד‪ ,‬בדרך‬
‫כלל באופן לא מודע‪.‬‬
‫‪ ‬הילד מבין‪/‬חש שלהורה קרה משהו נורא שהוא בלתי‬
‫נגיש‪ ,‬וגם לא מובן (לילד אין כלים להבין או לתפוס‬
‫טראומה כזאת)‪,‬כך נוצר צורך פנימי להבין את‬
‫ההורה‪ ,‬והוא מתבטא בחלומות‪ ,‬ובפנטזיות ומכוון‬
‫להשלים את 'הפער'‪ ,‬להבין מה קרה‬
‫הנטיה של בני הדור השני לעשות אקטיבציה של‬
‫הטראומה של ההורים‬
‫‪ ‬אצל בני הדור השני נמצא נטייה לחזור ולעשות‬
‫אקטיבציה של מצבים טראומטיים שהתרחשו בחיי‬
‫הוריהם‪.‬‬
‫‪ ‬מעין נסיון להחיות את הטראומה‪ ,‬להבין דרך זה את‬
‫מה שעבר על ההורה ולשחרר את מטען הפנטזיות‬
‫המאיימות‪.‬‬
‫וקצת מחקר‪...‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בארה"ב – נמצא כי תפקודם הפסיכולוגי של ה"דור השני" הוא‬
‫בגדר הנורמה‪ ,‬אולם קיימים מאפיינים ייחודיים לאישיותם (כמו‬
‫שתוארו קודם)‪ .‬יש נטייה מוגברת לחרדות‪ ,‬דיכאונות ותלונות‬
‫פסיכוסומטיות‪.‬‬
‫בישראל ‪ – 2003‬הושוותה השפעת הסבתות‪ ,‬שהיו ילדות‬
‫ניצולות שואה‪ ,‬על מצבן הנפשי של בנותיהן (שהיו כבר אמהות‬
‫בעת המחקר) לעומת סבתות שלא חוו את השואה‪ .‬במחקר‬
‫נמצא כי בעוד שאצל הסבתות‪ ,‬ניצולות השואה‪ ,‬ניכרו סימני‬
‫האובדן הנפשי‪ ,‬בנות הדור השני לא נבדלו מקבוצת הבקרה‬
‫במדדי התקשרות הורית (‪ ,)attachment‬חרדה‪ ,‬תגובה מתח‬
‫טראומטיות והתנהגות אימהית‪ .‬המחקר מצביע על כך כי ניצולי‬
‫שואה‪ ,‬אשר היו ילדים בתקופת השואה‪ ,‬הצליחו לגונן על‬
‫ילדיהם מלהחשף לניסיונותיהם בשואה‪.‬‬
‫זכויות ניצולי השואה‬
‫‪ ‬עמותת "אביב לניצולי השואה"‬
‫הבטחת מיצוי זכויותיהם של הניצולים‪.‬‬
‫שמטרתה‬
‫אתר העמותה ‪http://www.avivshoa.co.il‬‬
‫‪ ‬עמותת "עמך"‬
‫מיהו ניצול שואה?‬
‫מי שחי תחת הכיבוש הנאצי בתקופת מלחמת‬
‫העולם השנייה ושעבר את התקופה בגטאות‪,‬‬
‫מחנות ריכוז או במסתור‪ ,‬תוך סיכון חיים כולל‬
‫לוב‪ ,‬טוניס ואלג'יריה‪.‬‬
‫מי שחי בארצות שהיו גרורותיה של גרמניה‬
‫הנאצית כמו רומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה והונגריה‬
‫וסבל מרדיפות הנאצים‪.‬‬
‫מי שברח משטח הכיבוש‪ :‬מגרמניה אחרי ‪,1933‬‬
‫מאוסטריה אחרי ‪ ,1938‬ומיתר הארצות אחרי‬
‫פרוץ המלחמה והכיבוש עד לשמיני במאי ‪.1945‬‬
‫זכויות ניצולי השואה‬
‫‪ ‬קצבה חודשית‪ /‬רנטה – ניתן לקבלה מגורם אחד‬
‫בלבד‬
‫‪ ‬הטבות נוספות – מגוון הטבות חד פעמיות מגופים‬
‫שונים‪ .‬ניתן לקבל מספר הטבות במקביל‪ ,‬בכפוף‬
‫לעמידה בתנאי הזכאות של כל תכנית‪.‬‬
‫סוגי רנטות‬
‫רנטת בריאות מהרשות לזכויות ניצולי השואה (האוצר) ‪ -‬זכאים לרנטה‬
‫ניצולי שואה שעלו לישראל עד אחד באוקטובר ‪ .1953‬הרנטה היא חודשית‬
‫ומשולמת בשקלים‪ .‬גובה הרנטה נקבע לפי אחוזי נכות‪.‬‬
‫• רנטת בריאות מגרמניה ‪ -‬משולמת באירו על־פי החוק הגרמני‪.‬‬
‫הרנטה נקבעה על סמך בדיקת רופא מטעם הגרמנים שבדק את הניצול עד סוף‬
‫שנות ה־‪ 60‬וקבע אחוזי נכות‪ .‬לא ניתן להגיש בקשות כיום לרנטת בריאות‬
‫מגרמניה‪.‬‬
‫• קרן סעיף ‪ 2‬מוועידת התביעות ‪ -‬רנטה זו אינה מבוססת על אחוזי נכות‪,‬‬
‫ולכן מקבלי רנטה זו אינם זכאים לפטור על תרופות בכללית‪.‬‬
‫• סיוע לניצולי שואה יוצאי מחנות וגטאות ‪ -‬רנטה חודשית מהאוצר שניתנת‬
‫למי שלא מקבלים קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים משום גורם אחר‪ .‬זו אינה‬
‫רנטת בריאות‪ .‬קבלת רנטה זו אינה נחשבת כהכנסה לצורך הבטחת הכנסה‬
‫מביטוח לאומי‪ .‬לבעלי הכנסה נמוכה‪ ,‬כדאי לברר זכאות להשלמת‬
‫הכנסה בביטוח לאומי בסניף הקרוב‪.‬‬
‫הטבות נוספות‬
‫‪ ‬הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל‬
‫‪ ‬קרן הסיוע של ועידת התביעות‬
‫‪ ‬יוצאי אוסטריה‬
‫‪ ‬יוצאי צרפת‬
‫‪ ‬חוק הטבות לניצולי שואה נזקקים ‪ -‬משרד‬
‫האוצר‪ ,‬הלשכה לשיקום נכים‬
‫‪ ‬נכי המלחמה בנאצים‬
‫‪ ‬ותיקי מלחמת העולם השניה ‪ -‬משרד הביטחון‬
‫היחידה לאותות ועיטורים הקריה‬
‫זכויות רפואיות‬
‫‪ ‬מגופים שונים כולל האוצר‪ ,‬הקרן לרווחת ניצולי‬
‫השואה בישראל‪ ,‬תוכנית סיוע לניצולי שואה יוצאי‬
‫הונגריה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מענק חד פעמי‬
‫לחצן מצוקה‬
‫סיוע קצר מועד‬
‫מימון טיפולי שיניים‬
‫‪ 9‬שעות סיעוד (בנוסף למקס' שעות מבטל"א)‬
‫הבראה‬
‫החזר הוצאות על טיפולים ובדיקות‬
‫משקפיים‪ ,‬מכשירי שמיעה‪ ,‬תרופות‪ ,‬עזרים אורתופדיים‬
‫תודה‬