Transcript אפיוני הילד החריג

‫אפיוני הילד החריג‬
‫אוטיזם‬
Pervasive Developmental Disorder
‫מקור האוטיזם‬
‫המונח מקורו במלה היוונית ‪ autos‬שמשמעה‬
‫עצמי‪ .‬בתחילת הדרך‪ ,‬השימוש בה לתאר‬
‫התנהגויות סכיזופרניות‪.‬‬
‫קאנר (‪ )1943‬ואספרגר (‪ )1944‬דיווחו על‬
‫מאפיינים דומים של ההפרעה‪ ,‬כל אחד‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫לפי קאנר ההפרעה הינה ביצירת קשר רגשי‬
‫עם בני אדם‪ ,‬הוביל למיתוס "האם הקרה"‪.‬‬
‫הילד בחר להסתגר מפני העולם‪ ,‬אל תוך‬
‫עצמו‪.‬‬
‫מהו אוטיזם?‬
‫אוטיזם הוא הפרעה נוירו‪-‬ביולוגית התפתחותית‬
‫נרחבת‪.‬‬
‫אחת מ ‪ 5 -‬תחת הגדרת ה ‪PDD -‬‬
‫ההפרעות הנוספות הן‪• :‬‬
‫• אספרגר‬
‫• סינדרום רט‬
‫• הפרעה דיס‪-‬אינטגרטיבית של הילדות‬
‫• )‪PDD - NOS (Not Other Specified‬‬
‫מאפייני האוטיזם על פי ‪DSM IV -‬‬
‫ה‬
‫המאפיינים הקליניים של האוטיזם נקבעים לפי‬
‫פגיעה בשלושה תחומים התפתחותיים‪:‬‬
‫תחום התפקוד החברתי‬
‫תחום התקשורת והשפה ופעילות דמיון‬
‫תחום ההתנהגות ותחומי עניין‬
‫האבחון יקבע לפי ביטוי של לפחות ‪ 6‬מן‬
‫הסימפטומים המוצעים בהגדרה‪ ,‬כאשר בכל‬
‫תחום ימצאו לפחות ‪ 2‬סימפטומים‪.‬‬
‫תפקוד חברתי‬
‫‪.1‬היעדר קשר עם בני הגיל בהתאם לרמת‬
‫ההתפתחות‪.‬‬
‫‪.2‬ליקוי בשימוש בהתנהגויות לא מילוליות‬
‫(קשר‬
‫עין‪ ,‬הבעות פנים‪ ,‬תנוחה או מחוות של הגוף)‪.‬‬
‫‪.3‬היעדר יוזמה לבקשת חיבה או נחמה‪ ,‬או‬
‫בשעת מצוקה‪ ,‬היעדר יוזמה לשיתוף הזולת‬
‫בהנאה‪ ,‬בעניין או בהישגים‪.‬‬
‫‪.4‬קושי בהדדיות רגשית וחברתית‪.‬‬
‫תקשורת מילולית ולא מילולית‬
‫‪.1‬איחור בהתחלת דיבור או חוסר דיבור מוחלט‪.‬‬
‫אם יש יכולת דיבור ‪ -‬לקות בשימוש בכישורים‬
‫לשוניים לצרכים חברתיים‪.‬‬
‫גובה הקול‪ ,‬האינטונציה‪ ,‬הקצב וההטעמה‬
‫יהיו חריגים‪.‬‬
‫‪.2‬קושי ביכולת ליזום‪ ,‬לקיים או להתמיד‬
‫בשיחה עם האחר‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬תקשורת מילולית ולא‬
‫מילולית‬
‫‪.3‬חוסר גמישות בשימוש בשפה ‪ -‬דיבור חזרתי‪,‬‬
‫אקולליה מיידית או מאוחרת‪ ,‬דיבור תבניתי‬
‫או שימוש בשפה אידיוסינקרטית (שפה‬
‫ייחודית המובנת רק לדובר ולאנשים הקרובים‬
‫לו)‪.‬‬
‫‪.4‬העדר משחק דימיוני‪ ,‬מגוון וסימבולי‪.‬‬
‫היעדר משחק תפקידים או משחק חיקוי חברתי‪.‬‬
‫התנהגות ותחומי עניין‬
‫‪.1‬התעסקות מוגברת בתחומי עניין מצומצמים‬
‫ובאופן חריג ‪ -‬מבחינת הנושא או מידת‬
‫העניין‪.‬‬
‫‪.2‬הצמדות נוקשה לרוטינות של פעילות‬
‫וטקסים לא שימושיים‪ ,‬תוך התנגדות לשינוי‪.‬‬
‫‪.3‬תנועות חוזרות של חלקי גוף‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫‪, rocking‬נפנוף ידיים‪ ,‬סיבובים‪.‬‬
‫‪.4‬התעסקות מוגברת בחלקים של חפצים‬
‫ומשחק לא ראוי לשמו בצעצועים‪.‬‬
‫פירוט ‪ -‬מאפיינים בתחום החברתי‬
‫קושי בקשר עין והתמדה בקשר עין‪.‬‬
‫חוסר שימוש או שימוש לקוי בהבעות פנים‬
‫ומחוות‪.‬‬
‫חוסר יכולת לפתח חברויות או קשרים עם בני‬
‫הגיל‪.‬‬
‫חוסר בחיפוש אחר שיתוף האחר‪.‬‬
‫חסך בהדדיות סוציו ‪ -‬אמוציונלית‪.‬‬
‫חוסר יכולת לשפוט נכונה ולהעריך את‬
‫תגובות הזולת‪.‬‬
‫מאפיינים בתחום החברתי ‪ -‬המשך‬
‫חוסר הבנה של סיבה ותוצאה‪.‬‬
‫קושי בהשתתפות בשיחה לא מובנה‪-‬‬
‫”‪.“chit chat‬‬
‫קושי בהבנת התנהגויות הזולת‪.‬‬
‫חסך ביכולת ליזום‪ ,‬להתמיד או לסיים‬
‫אינטראקציה חברתית‪.‬‬
‫‪Theory Of Mind - TOM‬‬
‫חסך ביכולת לחשוב על מחשבות הזולת‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬מאפיינים בתחום החברתי‬
‫שימוש בדרכים מוזרות‪ ,‬מוגבלות‬
‫וסטריאוטיפיות של אינטראקציה‪.‬‬
‫חוסר יכולת להבין את מה שברור ומובן‬
‫לזולת‪.‬‬
‫הפרה של קונבנציות חברתיות‪.‬‬
‫במקרים הקשים של אוטיזם נראה‪:‬‬
‫חוסר בהתערבות ותגובתיות חברתית‪.‬‬
‫חוסר יוזמה מוחלט ו‪/‬או הבנה בסיטואציה‬
‫חברתית‪.‬‬
‫נסיגה מפעילויות משחק‪.‬‬
‫פירוט מאפיינים בתחום התקשורת‬
‫והשפה‬
‫איחור בהתפתחות שפה עד לגיל ‪.2-3‬‬
‫ב ‪ 50‬אחוזים מהילדים לא תתפתח שפה כלל‪.‬‬
‫בעיות בהפקת דיבור‪ ,‬בעיות בפונולוגיה‬
‫ובתחביר‪.‬‬
‫קושי בהבנה של משמעות מלים‪ ,‬טון דיבור‪,‬‬
‫הבעות פנים ומחוות הזולת‪.‬‬
‫קושי בהבנה של מחוות לא מילוליות והצבעה‪.‬‬
‫במקרים הגבוהים תתפתח שפה בגיל (‪.‬‬
‫מאוחר (‪4-8‬‬
‫חסך פרגמטי וסמנטי‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬מאפיינים בתחום השפה‬
‫אקולליה היא חזרה על מה שנאמר‪.‬‬
‫יכולה להיות מיידית‪ ,‬ומעידה על חוסר הבנה‬
‫של הנאמר‪ ,‬ויכולה להיות מאוחרת ‪ -‬הילד‬
‫יחזור על משפטים ששמע בעבר‪ ,‬ציטוט‬
‫מהטלויזיה או שירים‪.‬‬
‫בעיקר בולטת חזרה על כינויי גוף שגויים‪.‬‬
‫שימוש בשפה מליצית‪ ,‬שאינה ברורה לילד‪.‬‬
‫פרסברציה ‪ -‬חזרה מרובה על “מנטרה” ‪.‬‬
‫קבועה‬
‫המשך ‪ -‬מאפיינים בתחום השפה‬
‫חסכים פרגמטיים‪:‬‬
‫אין הצבעה‪ ,‬הילד משיג בעצמו את חפצו או מפעיל‬
‫את המבוגר תוך שימוש ביד המבוגר‪.‬‬
‫לא מסמן “לא” ו”כן” בראשו‪.‬‬
‫צרחות כדי להשיג את מבוקשו‪.‬‬
‫קושי בלקיחת תורות ובהסטת נושאי שיחה‪.‬‬
‫חסך בניהול שיחה נימוסית‪.‬‬
‫נושאי עניין מוגבלים ונוקשים‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬מאפיינים בתחום השפה‬
‫פרוזודיה (נגינת הדיבור)‪:‬‬
‫דיבור מונוטוני‪ ,‬כמו רובוט‪ ,‬או דיבור צפצפני‬
‫בטון גבוה‪ .‬ישנם מקרים של אינטונציה לא‬
‫יציבה‪.‬‬
‫סמנטיקה‪:‬‬
‫חוסר הבנה שלאנשים וחפצים יש שם‪.‬‬
‫חוסר יכולת להבין את משמעות השם שלהם‪.‬‬
‫שפה אידיוסינקרטית‪ ,‬חזרה על מלים מתחום‬
‫מוגבל או מלים ללא משמעות‪.‬‬
‫פירוט מאפיינים בתחום ההתנהגות‬
‫עיסוק מתמיד בתחומי עניין מצומצמים‪,‬‬
‫סטריאוטיפיים ואב‪-‬נורמליים‪ ,‬הן‬
‫באינטנסיביות והן במוקד שלהן‪.‬‬
‫עיסוק כפייתי ברוטינות וטקסים‪.‬‬
‫מנייריזם מוטורי‪.‬‬
‫עיסוק בחלקים של אובייקטים ובמאפיינים‬
‫כמו ריח‪ ,‬טעם ומרקם‪.‬‬
‫הצמדות לחפצים מוזרים‪ ,‬לרב חדים וקשים‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬מאפיינים בתחום‬
‫ההתנהגות‬
‫יש מקרים של זיכרון פנומנולוגי‪.‬‬
‫תשומת לב לפרטים טריוויאליים‪.‬‬
‫משחק סימבולי‪:‬‬
‫חוסר עניין במשחקים או באחרים המשחקים‪.‬‬
‫משחק לא משמעותי ולא באופן המקובל‪.‬‬
‫עיסוק בתנועה של החפץ או מאפיינים אחרים בו‬
‫במקום בפונקציה שלו‪.‬‬
‫אין יכולת למשחק דמיון או משחק סימבולי‪.‬‬
‫מאפיינים תחושתיים‬
‫היפר – סנסטיביות‪:‬‬
‫תחושתיות יתר‪ ,‬נראה ילדים שמתקשים לסבול‬
‫רעשים‪ ,‬מגע‪ ,‬ריחות חזקים‪ ,‬מונעים עצמם ממצבים‬
‫קרובים או צפופים‪ ,‬מניחים ידיהם על האוזניים‬
‫לחסימת הגירויים‪.‬‬
‫היפו – סנסטיביות‪:‬‬
‫תת רגישות ולכן רוצים להרגיש יותר‪ .‬הם זקוקים‬
‫למגע עמוק‪ ,‬ממששים כל דבר ומכניסים לפה‪ .‬פחות‬
‫סובלים מכאבים‪.‬‬
‫שכיחות ההפרעה‬
‫ילדים מאובחנים כאוטיסטים‪.‬‬
‫‪1:1000‬‬
‫השכיחות עולה ל ‪ 2:1000‬כאשר בוחנים את‬
‫הספקטרום המלא של אוטיזם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות גדלה השכיחות‪ ,‬עקב הכללה של‬
‫מקרי ביניים תחת הטווח של האוטיזם‪.‬‬
‫היחס בין בנים לבנות הוא ‪ ,4:1‬כאשר במקרים הקלים‬
‫הוא מגיע ליחס של ‪ ,7:1‬כלומר מרבית הבנות‬
‫ממוקמות בטווח הנמוך של ההפרעה‪.‬‬
‫הגורמים להפרעה‬
‫מספר גישות מתארות את האוטיזם והבנת‬
‫הבסיסים של ההפרעה‪:‬‬
‫גישה פסיכוגנית‬
‫גישה ביולוגית‬
‫גישה התפתחותית‬
‫גישה התנהגותית‬
‫גישה סנסורית ‪ -‬מוטורית‬
‫גישה קוגניטיבית‬
‫גישה פסיכוגנית‪ ,‬פסיכואנליטית‬
‫בהשראת קאנר וספרו של בטלהיים “המצודה הריקה”‬
‫הילד נתפס כ”תקין” ביכולותיו‪ .‬הוא בחר לחיות‬
‫בעולם מסוגר כי חש דחייה מצד אימו והעולם‬
‫החיצוני‪.‬‬
‫הטיפול הנדרש הוא בעל אופי מתירני‪:‬‬
‫להרחיק את הילד מהטיפול האימהי הקר‬
‫לפתח בילד תחושת עצמי חיובי‬
‫הימנעות מהפעלת לחצים‪.‬‬
‫‪Holding, play therapy, music therapy, option.‬‬
‫הטיפול נמצא לא יעיל ולא קידם ילדים‬
‫הגישה הפסיכודינאמית‬
‫‪holding‬‬
‫הגישה של מרתה וולש‪ ,‬לפיה הילד מוחזק‬
‫ע”י האם בחוזקה למשך שעות קבועות ביום‬
‫בניסיון ליצור איתו קשר‪ .‬ההנחה היא כי‬
‫‪.‬הניסיונות האחרים ליצור איתו קשר כשלו‪.‬‬
‫על האם לאחוז את הילד בחוזקה גם אם הוא‬
‫מביע התנגדות‪ .‬יש לנסות לעודד יצירת קשר‬
‫עין ולחלוק רגש‪ .‬על האם להשאר רגועה‬
‫ובשליטה‪.‬‬
‫הגישה הפסיכודינאמית‬
‫תירפית משחק ותירפיה במוסיקה‪:‬‬
‫הן המוסיקה והן המשחק הם כלים לפיתוח‬
‫התנהגות חברתית רגשית אצל הילד הלקוי‪.‬‬
‫הילדים האוטיסטים מגיבים היטב למוסיקה‬
‫וכדרכי תקשורת לא ורבליות הם מוזמנים‬
‫להביע את עצמם בעולם בסביבה בטוחה ועל‬
‫פי הקצב באישי שלהם‪ .‬יש מתירנות בטיפול‬
‫ובנדרש מהילד‪.‬‬
‫המתרחש במפגשים מיועד לפרשנות פסיכו‪-‬‬
‫תרפויטית‪.‬‬
‫הגישה הפסיכודינאמית‬
‫אופשן‪:‬‬
‫הילד וההורים או מטפל מבוגר אחר סגורים‬
‫בחדר למרבית שעות היום‪ .‬המבוגר מחקה‬
‫את כל ההתנהגויות של הילד‪ ,‬הן כאלה של‬
‫גרייה והן של הסתובבות או משחק‪ .‬החדר‬
‫ריק מגירויים והמשחקים בהם הילד חפץ‬
‫מצויים על מדף גבוה‪ ,‬כך שעליו ליצור‬
‫תקשורת בכדי לקבלם‪ .‬הילד עשוי לפתח‬
‫מודעות להתנהגותו בסביבה מעצם הנוכחות‬
‫המחקה של המבוגר‪.‬‬
‫גישה ביולוגית‬
‫אבנורמליות מוחית‪:‬‬
‫שינויים במערכת הלימבית‪ ,‬הכוללת את המבנים‬
‫היפוקמפוס ואמיגדלה‪ .‬האזור אחראי לפעולות של‬
‫זיכרון ולמידה וכן התנהגות ריגשית‪ .‬נמצא קטן מן‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫גם ירידה בגודל גזע המוח‪.‬‬
‫נמצא שוני במטאבוליזם המוחי באיזור ימני קדמי‪,‬‬
‫הקשור בפעילות קוגניטיבית‪.‬‬
‫ירידה בקורטקס של שפה וסנסורי‪-‬מוטורי‪.‬‬
‫ירידה בחלקו האחורי של הקורפוס קלוסום‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬הגישה הביולוגית‬
‫גנטיקה של ההפרעה ‪-‬‬
‫נמצא כי אוטיזם קשור לתורשה‪:‬‬
‫השכיחות באוכלוסייה הכללית היא ‪1:1000‬‬
‫באותה משפחה הסיכוי לילד נוסף הוא ‪8:100‬‬
‫סיכון בתאומים זהים הוא ‪65%‬‬
‫לא נמצא עדיין הגן האחראי‪ .‬הסברה היא כי מדובר‬
‫בצבר של גנים הפועלים ביחד‪ .‬נמצאו ‪ 3‬אזורים על‬
‫כרומוזום איקס‪ ,‬הקשורים גם להפרעות אחרות‪.‬‬
‫גן אחראי על ייצור סרוטונין במוח‪.‬‬
‫המשך ‪ -‬הגישה הביולוגית‬
‫קשר לחיסונים ובפרט לזריקה המשולשת ‪-‬‬
‫ישנם מחקרים המורים על קשר בין זיהום‬
‫במערכת העיכול המוביל לשיבוש המוח וגורם‬
‫לאוטיזם‪ ,‬וישנם מחקרי אורך המראים כי אין‬
‫קשר בין הזריקה להתפתחות ההפרעה‪.‬‬
‫ הטיפול המומלץ הוא תרופתי‬‫תרופות נוגדות דיכאון‪ ,‬נוגדות חרדה ונוגדות‬
‫אופיאטים (משככי כאבים) עשויות להועיל‪.‬‬
‫הגישה הביולוגית‬
‫התרופות מיועדות להקל על תסמינים כגון‪:‬‬
‫לקות קשב וריכוז‬
‫התנהגות פגיעה עצמית (הכאה‪ ,‬נשיכות‪,‬‬
‫הטחת הראש בקיר או ברצפה(‬
‫הפרעות בשינה‬
‫התנהגות אובססיבית קומפולסיבית‬
‫חרדה משינויים‬
‫סימפטומים של דיכאון‬
‫סף רגישות תחושתית‬
‫הגישה ההתפתחותית‬
‫אוטיזם הוא הפרעה התפתחותית‪ ,‬פגיעה ברצף‬
‫ההתפתחותי‪.‬‬
‫הפגיעה בתחום הקוגניטיבי והרגשי‪.‬‬
‫נראה פערים בין יכולות שונות‪ ,‬תת מבחנים‪.‬‬
‫ההתפתחות הסנסו‪-‬מוטורית אינה מושלמת‪.‬‬
‫הטיפול המומלץ‪:‬‬
‫בניית תוכנית המבוססת על רצף ההתפתחות‬
‫הנורמלית לבני הגיל‪ .‬עם דגש על יצירת אתגר‪ ,‬אך‬
‫רק מעט מעל היכולת האקטואלית של הילד‪.‬‬
‫גישת האיזון הסנסו ‪ -‬מוטורי‬
‫ההתפתחות התקינה דורשת אינטגרציה תחושתית –‬
‫תנועתית‪ :‬היכולת לקלוט מידע‪ ,‬לפענח אותו ולקשרו‬
‫באמצעות פעולה לעולם‪.‬‬
‫לילד האוטיסט ליקוי באינטגרציה זו והעיסוק בגרייה‬
‫עצמית‪ ,‬כפיצוי‪ ,‬פוגם בהתמדה במטלה ומעמיק את‬
‫הניתוק מהסביבה‪.‬‬
‫ישנה הפרעה בתפיסת האני כנפרד מן האחר‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬בעיקר ריפוי בעיסוק‪ ,‬אך אינו עונה על מכלול‬
‫הצרכים של הילד‪.‬‬
‫הרציונל‪ :‬לאפשר לילד התנסות וחקירה בסביבה של‬
‫גירויים‪.‬‬
‫הגישה הסנסו ‪ -‬מוטורית‬
‫ריפוי בעיסוק‪:‬‬
‫עבודה מובנה על בעיות בתחושתיות שהן ברמה‬
‫נמוכה או גבוהה מהנורמה‪.‬‬
‫הפעילויות מתוכננות לגירוי הילד על פי הקושי‬
‫התחושתי‪ ,‬באמצעות צעצועים ומתקנים עם מרקמים‬
‫שונים‪ ,‬מתן מסאג’ים‪.‬‬
‫המטרה היא קירוב לתחושתיות הנורמלית‪.‬‬
‫אימון אינטגרציה שמיעתית‬
‫אימון בתדירויות שונות של צלילים או העלמת‬
‫תדירויות שונות להסדרת הרגישות השמיעתית‪.‬‬
‫הגישה ההתנהגותית‪:‬‬
‫הדגש אינו על מציאת מקורות הלקות‪ ,‬אלא עיסוק‬
‫בהתנהגות הנצפית‪.‬‬
‫‪ABC:Antecedents, Behavior, Consequences‬‬
‫ניתוח ומדידה של התנהגות לפי עקרונות הלמידה‪.‬‬
‫התניות קלאסית ואופרנטית‪ ,‬לפיהן‪ ,‬חיזוק חיובי‬
‫מטביע את הקשר בין גירוי ותגובה‪.‬‬
‫הטיפול‪ :‬תוכנית התנהגותית מקיפה ומובנית‪.‬‬
‫יעילות התוכנית הוכחה במחקרים (‪ 50%‬יצאו‬
‫מהאוטיזם)‪.‬‬
‫הגישה ההתנהגותית‬
‫תוכנית לובאס‪:‬‬
‫זו תוכנית הפועלת מאז שנות השישים ‪.‬בהצלחה‬
‫ומיושמת ברחבי אירופה וארה”ב‪.‬‬
‫התוכנית מובנה‪ ,‬עבודה יחידנית עם הילד ב‪40‬‬
‫שעות שבועיות בחדר ליד שולחן‪.‬‬
‫בהמשך ישנה הכללה של הלמידה לחלקים שונים‬
‫בבית ובחוץ עד לשילוב בגן רגיל‪.‬‬
‫ישנן טענות כי הילד מאולף אף הלמידה היא יעילה‬
‫ומוכללת דיה בכדי להוכיח הצלחות והפנמה של‬
‫הנלמד‪.‬‬
‫הגישה הקוגניטיבית‬
‫הבעיה היא חוסר בכלים קוגניטיביים הדרושים‬
‫לפעולה ולמידה‪ ,‬ולא רק חוסר בכישורים‪.‬‬
‫בעיות הייצוג הסמלי מובילות לקשיים החברתיים‬
‫והשפתיים‪.‬‬
‫פעולות הילד בעולם לא עוברות תהליכי הפנמה‬
‫והתאמה‪.‬‬
‫חוסר יכולת להכיר במחשבות וברגשות של הזולת‪.‬‬
‫קושי במשחקי הדמיון ומשחקי "כאילו"‪.‬‬
‫קושי לחשוב ברמה המופשטת‪.‬‬
‫עקרונות לבניית תוכנית התערבות‬
‫נשתדל לבנות תוכנית הוליסטית (כוללנית) המתייחסת‬
‫אל הילד בכבוד‪ ,‬כאדם שלם בעל צרכים נפשיים‪,‬‬
‫רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים וגופניים‪.‬‬
‫• תוכנית יחידנית‪ ,‬המבוססת על אפיוני האוטיזם‬
‫והכרה מעמיקה עם הילד‪ ,‬מאפייניו‪ ,‬סביבתו‬
‫ויכולותיו‪.‬‬
‫• לסייע לילד להתגבר על מגבלות ולפתח את יכולותיו‬
‫במגוון נושאים לפי ההתפתחות הנורמלית‪.‬‬
‫• להתייחס לתחומים הפגועים‪ ,‬אך גם לחזק את הצד‬
‫הבריא‪.‬‬
‫• התחשבות בדפוסי הלמידה של הילד ומצבו הרגשי‪.‬‬
‫עקרונות לתוכנית טיפולית ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאפשר לילד התנסויות של הצלחה‪ ,‬למנוע‬
‫תסכול‪.‬‬
‫תכני למידה קשורים לעולם הילד והעניין שלו‪.‬‬
‫למידה מתוך התנסות ולא הוראה מילולית‬
‫בלבד‪.‬‬
‫לדאוג לסביבה פיזית המאפשרת תפקוד‬
‫מעשי ומעודדת הצלחה‪.‬‬
‫יש להגביר את הבטחון העצמי של הילד‪.‬‬
‫עיצוב סביבה מובנית‪ ,‬המספקת חוויות‬
‫והתנסויות ועידוד השתתפות פעילה של‬
‫עקרונות לתוכנית טיפולית ‪ -‬המשך‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ניצול הזדמנויות בסביבתו של הילד‪ ,‬ללמידה‪.‬‬
‫נורמליזציה – קירוב לחיים עצמאיים בקהילה‪.‬‬
‫הקניית כלים ללמידה‪ ,‬ולאו דווקא תכנים‬
‫ספציפיים‪.‬‬
‫יש לפרק מטלות לגורמים – עבודה מן הקל‬
‫אל הכבד‪.‬‬
‫לפעול ברוח אמונה בקידומו של הילד ומתוך‬
‫סבלנות‪.‬‬
‫עקרונות לתוכנית טיפולית ‪ -‬המשך‬
‫• על התוכנית לספק הערכה אובייקטיבית של‬
‫רמת התפקוד‪ ,‬כדי לבחון עמידה ביעדים‪.‬‬
‫• קביעת המטרות נעשית בהתאם להערכה‬
‫מקיפה של הילד‪ ,‬יכולותיו וסביבתו ולאור‬
‫הערכה מתמדת של ההישגים‪.‬‬
‫• הבנייה של תהליכי עבודה‪ .‬שמירה על‬
‫שיטתיות ועקביות‪.‬‬