Transcript האזנה לתדרי תעופה

‫האזנה לתדרי תעופה‬
‫‪AIRBAND‬‬
‫אגודת חובבי הרדיו בישראל‬
‫תחום תדרים‬
‫• משואות רדיו ואמצעי ניווט שונים‬
‫)‪108 MHz - 118 MHz (AM‬‬
‫• מגדלי פיקוח‪ ,‬רשויות בקרה )‪(ATC‬‬
‫)‪118 MHz – 136 MHz (AM‬‬
‫• תעופה צבאית‬
‫)‪200 MHz - 420 MHz (FM‬‬
‫רמות של בקרה אווירית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רמה מקומית ‪ -‬שדה התעופה‬
‫בקרת עזיבה ‪ /‬גישה‬
‫בקרה אזורית‬
‫בקרה מרחבית‬
‫‪EUROCONTROL‬‬
‫‪TRANS ATLANTIC‬‬
‫ערוצי קשר נוספים‬
‫• ‪ - VOLMET‬נתוני מזג אוויר של כלל אזורי הארץ‪.‬‬
‫• ‪ - ATIS‬נתוני שדה ומז"א של שדה מסויים‪.‬‬
‫למשל‪. "Information K” :‬‬
‫• תדרים מבצעיים של חברות תעופה‪.‬‬
‫הגדרת סוג הטיסה ראיה ‪ /‬מכשירית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כל הטיסות בגובה נמוך של מטוסים קלים‬
‫מתבצעות בנוהל טיסת ראיה ‪.VFR‬‬
‫כל טיסות התובלה מתבצעות בגובה שמעל ‪5000‬‬
‫רגל מוגדרות תמיד לפי נוהל טיסת מכשירים ‪.IFR‬‬
‫גם מפות הטיסה מחולקות בהתאם (טופוגרפיות‬
‫או נתיבים)‪.‬‬
‫מפות ‪. JEPPESEN‬‬
‫כיום הכל מאוחסן ב‪ DB -‬של מחשב ניהול‬
‫המשימה של המטוסים המתקדמים‪.‬‬
‫הגדרת נתיב טיסה‬
‫• נתיב טיסה מחבר בין שתי נקודות ציון‪ .‬לכל נתיב‬
‫יש שם )‪ ,(J10‬יש לו כיוון‪ ,‬גובה (הלוך ‪ /‬חזור)‪.‬‬
‫• לכל נקודת ציון יש שם‪:‬‬
‫לטיסות ‪ - VFR‬שמות עבריים‪ ,‬בד"כ מעל נקודת‬
‫ציון (צומת‪ ,‬פרדס‪ ,‬תל יונה‪ ,‬קאנטרי)‪.‬‬
‫לטיסות ‪ – IFR‬שם לועזי )‪(RIMON, GITLA‬‬
‫אותות קריאה של מטוסים בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במדינת ישראל ניתן לכל מטוס אות קריאה‬
‫‪4X-ABC, C, D, E, B helicopters, H ultralight‬‬
‫מוגדרות סדרות מיוחדות לציי החברות הגדולות‪.‬‬
‫חברות תעופה מזדהות לפי שם‪/‬כינוי החברה‬
‫ומספר הטיסה‪.‬‬
‫טיסה צבאית מזדהה לפי שם סתמי שנקבע לגיחה‬
‫("שולחן"‪" ,‬מעודד" וכד')‪.‬‬
‫אותות קריאה של מטוסים בחו"ל‬
‫• בבריטניה ‪ G-ABCD‬ובמדינות אחרות ‪ 3‬אותיות‬
‫או ‪ 4‬עם הקידומת המוכרת מחובבות הרדיו‪.‬‬
‫• בארה"ב קיימת שיטה נוספת עם מספרים‪ ,‬בד"כ‬
‫לציי חברות התעופה‪ ,‬הכולל זיהוי החברה‪:‬‬
‫‪ N200C, N301AA, N2345D‬וכד'‪.‬‬
‫• אותות קריאה מיוחדים ”‪ ,“AirForce One‬אותו‬
‫קריאה של משפחת המלוכה ”‪.“Kittyhawk‬‬
‫התנהלות בשדה תעופה‬
‫• לכל שדה יש שם מפורש (בן – גוריון‪ ,‬שדה דב‪,‬‬
‫הרצליה וכד')‪.‬‬
‫• לכל שדה מסלולים המוגדרים לפי כיוון מצפני של‬
‫המראה‪/‬נחיתה אפשריים‪ ,‬נקודות ציון לעזיבה או‬
‫להצטרפות להקפה לקראת נחיתה‪.‬‬
‫• בכל שדה קיימות מספר רמות בקרה‪:‬‬
‫– מגדל (ניהול הקפות‪ ,‬המראות ונחיתות)‬
‫– בקרת מסלולים‪/‬קרקע (ניהול התנעות‪ ,‬הסעות)‬
‫– ‪ CLEARANCE‬בשדות גדולים‪.‬‬
‫התנהלות בשדה תעופה ‪ -‬בהמראה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אינפורמציה‪ ,‬התנעה‪ ,PUSHBACK ,‬הסעה‪.‬‬
‫המתן לפני עלייה על המסלול (מטוסים אחרים ממריאים‬
‫או נוחתים)‪.‬‬
‫רשות להתיישר על המסלול ולהמריא (ריווח של ‪ 2‬דקות‬
‫במטוסים גדולים)‪.‬‬
‫העברה לערוץ העזיבה ‪ /‬בקרה אזורית‪.‬‬
‫הקפות בשדה תעופה‬
‫הקפות‬
‫התנהלות בשדה התעופה ‪ -‬בנחיתה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫העברה מבקרה אזורית ‪ /‬בקרת גישה‪.‬‬
‫הזדהות‪ ,‬נקודת ציון להצטרפות להקפה‪ ,‬גובה ומהירות‪.‬‬
‫המגדל מגדיר את הנתונים המבוקשים לכניסה להקפה‪,‬‬
‫מסלול בשימוש‪ ,‬מספר לנחיתה (מטוסים בתור)‪ ,‬נתוני‬
‫טמפ' ורוח (כיוון ועוצמה)‪ ,‬לחץ ברומטרי )‪.(QNH‬‬
‫אישור נחיתה‪ ,‬פינוי המסלול (למשל ‪ )F‬והעברה לערוץ‬
‫קרקע‪.‬‬
‫ערוץ קרקע מכוון את המטוס לנקודת החנייה המתוכננת‪.‬‬
‫ערוץ עזיבה ‪ /‬גישה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קיים בשדות גדולים דוגמת נתב"ג ‪:‬‬
‫‪Approach / Departure‬‬
‫מטפל במטוסים מיד לאחר המראה עד למעבר לפיקוח‬
‫המרחבי ("פיקוח תל אביב")‪ .‬התהליך כולל הנחיות טיפוס‬
‫לגובה‪ ,‬מהירות נדרשת‪ ,‬כיווני טיסה דרך נקודות הציון‬
‫(‪.)IFR‬‬
‫בצורה דומה מתבצע הטיפול בכניסה לאזור השדה‪ ,‬עם‬
‫הנחיות להנמכה עד להעברה לערוץ המגדל‪.‬‬
‫נדרש זיהוי מכ"מ (‪.)Transponder‬‬
‫בקרה אזורית ‪ /‬מרחבית‬
‫• בישראל מספר אזורי בקרה אזוריים‪:‬‬
‫– צפון "פלוטו"‬
‫– דרום "חגב"‬
‫– מרכז ‪ TMA‬סביב נתב"ג‬
‫– "אגדה" לאורך הים דרומה מת"א‪.‬‬
‫– פיקוח תל אביב‪.‬‬
‫– שימוש בשני מכשירי קשר בתא הטייס‪.‬‬