Transcript תרבות בטיחות

‫תרבות בטיחות‪ ,‬ניהול בטיחות‬
‫ותיעדוף פעולות מנע‬
‫ד"ר אבי גריפל‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫בטיחות וגהות בארגון‬
‫מהי המטרה העיקרית של כל העוסקים‬
‫בבטיחות וגהות בתעסוקה?‬
‫יצירת סביבת עבודה בטוחה ככל‬
‫הניתן‪ ,‬שלא תגרום נזק לבריאות‬
‫הפיזית או הנפשית של העובדים‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫מעגלי הבטיחות בארגונים‬
‫תרבות בטיחות‪:‬‬
‫ניהול בטיחות ובריאות‪:‬‬
‫מדיניות‪ ,‬תכנון‪ ,‬יישום והערכה‬
‫ערכים‪ ,‬אמונות‪ ,‬עמדות והתנהגויות‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫מעגלי הבטיחות והבריאות בארגון‬
‫‪ ‬מעגל ניהול סיכונים‪ ,‬הכולל איתור גורמי סיכון‪ ,‬הערכת‬
‫סיכונים ושליטה בהם;‬
‫‪ ‬מעגל ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה האחראי לביצוע‬
‫מתוכנן ומבוקר של כל תהליכי האיתור‪ ,‬ההערכה והשליטה‬
‫בסיכונים;‬
‫‪ ‬מעגל תרבות בטיחות (‪ (safety culture‬ואקלים בטיחות‬
‫(‪ (safety climate‬המתייחסים לאווירה‪ ,‬לעמדות‪,‬‬
‫לתרבות הניהול‪ ,‬ולהתנהגות של הארגון ועובדיו בכל‬
‫הקשור לבטיחות ולבריאות‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫תרבות בטיחות ‪safety culture -‬‬
‫תרבות בטיחות‬
‫אספקטים פסיכולוגיים‪:‬‬
‫"מה האנשים חושבים"‬
‫ערכים‪ ,‬אמונות ותפיסות‬
‫של פרטים וקבוצות‬
‫("אקלים בטיחות")‪.‬‬
‫אספקטים התנהגותיים‪:‬‬
‫"מה האנשים עושים"‬
‫פעולות והתנהגויות‬
‫הקשורות לבטיחות‬
‫ולבריאות בעבודה‬
‫אספקטים מצביים‪:‬‬
‫"מה יש לארגון"‪:‬‬
‫מדיניות‪ ,‬נהלים‪,‬‬
‫תהליכים‪ ,‬מבנה ארגוני‬
‫ומערכות ניהול בטיחות‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫ניהול סיכונים על‪-‬ידי כלל הזה"ב‬
‫‪‬‬
‫זיהוי גורמי סיכון (מה יכול להזיק‪/‬לפגוע?)‬
‫‪ ‬הערכת סיכונים (מה הסיכוי ומה הנזק הצפוי?)‬
‫‪ ‬בקרת סיכונים (מה ניתן לעשות כדי הפחית את‬
‫רמת הסיכון?)‬
‫ד”ר אבי גריפל ‪04-8376075‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫ניהול סיכונים וניהול בטיחות בתעסוקה‬
‫רכיבי מערכת ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה‪:‬‬
‫מדיניות‬
‫תכנון‬
‫מימוש‬
‫בקרה‬
‫סקר הנהלה‬
‫רכיבי מערכת ניהול סיכונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זיהוי גורמי סיכון (פוטנציאל לפגיעה(‬
‫הערכת סיכון (הסתברות ‪ X‬תוצאה(‬
‫בקרה ושליטה בסיכונים‬
‫ד”ר אבי גריפל ‪04-8376075‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫פיתרון בעיית החלטה ברמת הארגון‬
‫המטרה‪ :‬הפחתת פגיעות במסגרת שיפור מתמיד‪.‬‬
‫‪ ‬צורך בקביעת מטרות ויעדים;‬
‫‪ ‬צורך בהגדרת פעולות לשיפור‬
‫‪ ‬מגבלות משאבים‬
‫‪ ‬בעיית תיעדוף‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫בעיות עיקריות בבחירת וישום אמצעי מניעה‬
‫ברמת הארגון‬
‫‪ ‬כיצד לזהות‪/‬לתעדף תחומים בהם יש לטפל?‬
‫‪ ‬כיצד לתעדף אמצעי מנע ליישום?‬
‫ברמת הבעיה הבודדת‬
‫‪ ‬להשקיע ‪ /‬לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה?‬
‫‪ ‬מה אמצעי מנע (‪ )counter-measure‬המתאים?‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫זיהוי תחומים‪/‬מגזרים בהם יש לטפל‬
‫‪ ‬על בסיס הערכת סיכונים פרואקטיבית;‬
‫‪ ‬על בסיס נתוני עבר (סטטיסטיקה של‬
‫אירועים);‬
‫‪ ‬לפי שיקולים ערכיים (צעירים‪ ,‬נשים‬
‫בהריון‪;)..,‬‬
‫‪ ‬לפי שיקולים כלכליים (עלות‪-‬תועלת)‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫הערכת סיכונים פרואקטיבית‬
‫‪ ‬מיצוי תרחישים אפשריים (תסריטי כשל ‪ /‬אופני‬
‫כשל);‬
‫‪ ‬הערכת רמת הסיכון של תרחישים לפי הסתברות‬
‫מימוש ולפי חומרת הנזק הצפוי;‬
‫‪ ‬דירוג הסיכונים כדי ליצור סדר עדיפויות נכון‬
‫לטיפול בהם;‬
‫‪ ‬קביעת הרמה הרצויה לארגון של סיכון קביל שניתן‬
‫לחיות עימו‬
‫אחת הבעיות המרכזיות בתהליכי‬
‫הערכת סיכונים היא שקביעת‬
‫רמת הסיכון מושפעת מגורמים‬
‫נורמטיביים שונים‪ ,‬תפיסות‬
‫ועמדות המעריך‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫לוח החלטה אופייני (מטריצת הסיכונים)‬
‫הסתברות‬
‫חומרת‬
‫פגיעה‬
‫(חמורה – ‪)4‬‬
‫(גבוהה ‪)4 -‬‬
‫(בינונית ‪)3 -‬‬
‫(נמוכה ‪)2 -‬‬
‫(נמוכה מאד ‪)1 -‬‬
‫עלול לקרות בכל יום‬
‫עלול לקרות מדי פעם‬
‫עלול לקרות‪ ,‬אך רק‬
‫לעתים רחוקות‬
‫עלול לקרות‪ ,‬אך‬
‫כנראה לא יקרה אף‬
‫פעם‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P2‬‬
‫מוות או נכות תמידית‬
‫(בינונית ‪)3 -‬‬
‫‪S‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P3‬‬
‫פגיעה רצינית או‬
‫מחלה של יותר מ ‪30‬‬
‫יום‪.‬‬
‫(קלה – ‪)2‬‬
‫‪P1‬‬
‫‪P2‬‬
‫‪P3‬‬
‫‪P4‬‬
‫טיפול רפואי וימי אי‬
‫כושר‬
‫(שולית ‪)1 -‬‬
‫נחוצה רק עזרה‬
‫ראשונה‬
‫‪P2‬‬
‫‪P3‬‬
‫‪P4‬‬
‫‪P5‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫הערכת רמת חומרה של תרחיש בהתחשב בנזקים לאדם‪ ,‬ציוד‪,‬‬
‫תהליך‪ ,‬תפוקה וסביבה‬
‫חומרת התוצאה של התרחיש המזיק‬
‫דרגת חומרה‬
‫דרגה‬
‫פגיעה באדם‬
‫נזק לרכוש‬
‫(דולרים)‬
‫זמן השבתת‬
‫תהליך‬
‫(‪)down time‬‬
‫אבדן‬
‫תפוקה‬
‫נזק לסביבה‬
‫קטסטרופה‬
‫‪I‬‬
‫מוות‬
‫> ‪M1‬‬
‫> ‪ 4‬חודשים‬
‫> ‪M1‬‬
‫נזק לטווח ארוך (> ‪5‬‬
‫שנים) או עלות של‬
‫> ‪M1‬‬
‫קריטי‬
‫‪II‬‬
‫פגיעה חמורה או‬
‫מחלת מקצוע קשה‬
‫‪250K‬‬
‫עד‬
‫‪1M‬‬
‫‪ 2‬שבועות‬
‫עד‬
‫‪ 4‬חודשים‬
‫‪250K‬‬
‫עד‬
‫‪1M‬‬
‫נזק לטווח בינוני (‪1-5‬‬
‫שנים)‬
‫או עלות של‬
‫‪250K‬‬
‫‪M1‬עד‬
‫שולי‬
‫‪III‬‬
‫פגיעה קלה או מחלת‬
‫מקצוע קלה‬
‫‪1K‬‬
‫עד‬
‫‪250K‬‬
‫יום‬
‫עד‬
‫שבועיים‬
‫‪1K‬‬
‫עד‬
‫‪250K‬‬
‫זניח‬
‫‪IV‬‬
‫אין פגיעה באדם‬
‫< ‪K1‬‬
‫< יום‬
‫נזק לטווח קצר‬
‫(< שנה)‬
‫או עלות של‪ 1K‬עד‬
‫‪250K‬‬
‫נזק סביבתי שולי או‬
‫<‪1K‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬מ‪1K -‬‬
‫עלות של פחות‬
‫זיהוי מגזרים לטיפול על בסיס נתוני עבר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מתבססים על תאונות עבודה ועל אירועים ("כמעט‬
‫ונפגע");‬
‫מחשבים שיעור תכיפות (מספר תאונות לכל ‪100,000‬‬
‫שעות עבודה) לכל מחלקה ומגזר;‬
‫מחשבים שיעור חומרה (מספר ימי היעדרות ממוצע‬
‫לעובד במחלקה בגין תאונות עבודה;‬
‫שילוב של שיעור החומרה ושיעור התכיפות מצביעים על‬
‫הצורך בהפעלת אמצעי מנע במחלקה ‪ /‬במגזר‪.‬‬
‫דירוג מחלקות לפי "מדד הצורך" שנקבעת על‪-‬פי שיעורי‬
‫תאונות העבר מהווה התחלה טובה לתיעדוף של‬
‫מגזרים לטיפול‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫זיהוי ותיעדוף תחומים בהם יש לטפל‬
‫‪ ‬מדד צורך (שיעורי תכיפות וחומרה);‬
‫‪ ‬גודל האוכלוסייה המושפעת (מספר מוחלט של‬
‫חשופים);‬
‫לכך ניתן להוסיף גם שיקולי עלות‪-‬תועלת‪:‬‬
‫‪ ‬התועלת השולית של כל שקל מושקע (כמה‬
‫"כדאי יחסית" להשקיע במחלקה ‪ /‬במגזר)‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫תועלת כלכלית משיפור בטיחותי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חשב עלות תאונות במצב הקיים (לפני שינוי);‬
‫חשב עלות ההתערבות ‪ /‬ההשקעה;‬
‫הערך איזה אחוז מעלות תאונות תיחסך;‬
‫חשב את הסכום שיחסך מעלות תאונות‬
‫הערך הגברת פריון וחשב תרומה צפויה לרווח;‬
‫חבר סכום שיחסך בעלות תאונות ‪ +‬תרומה לרווח;‬
‫הסכום המצרפי חלקי עלות ההשקעה משקף את‬
‫התשואה על כל שקל המושקע בבטיחות‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫יחס בין השקעה בבטיחות לנזקי תאונות עבודה‬
‫עלות‬
‫לארגון‬
‫(שח)‬
‫סה"כ עלות‬
‫לארגון‬
‫השקעה‬
‫בבטיחות‬
‫רמת ההשקעה בבטיחות בארגון (שח)‬
‫עלות‬
‫תאונות‬
‫‪A‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫בעיית התיעדוף היא רב ממדית‬
‫תיעדוף צריך להתחשב בשיעורי תאונות‪ ,‬מספר‬
‫חשופים‪ ,‬ותועלת שולית של הפעלת אמצעי‬
‫המנע‪.‬‬
‫נוצרת בעיה של דירוג ‪ /‬סידור ‪ /‬רב‪-‬ממדית;‬
‫‪ ‬ניתן לפתור באמצעות ‪:POSA‬‬
‫‪:Partial Order Scalogrom Analysis‬‬
‫סידור פרופילים במרחב דו‪-‬ממדי‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫שימוש בפרופילים ליצירת סדר חלקי‬
‫‪ ‬כאשר יש יותר משני מדדים‪ ,‬לא ניתן לסדר באופן‬
‫פשוט;‬
‫‪ ‬ניתן ליצור "פרופיל" מדדים לכל תחום‪/‬מגזר‪ ,‬עם‬
‫כיוון משותף לכל ציון בפרופיל (‪ 1111‬הוא העדיף‪,‬‬
‫למשל‪ 4444 ,‬הוא הפחות עדיף);‬
‫‪ ‬את הפרופילים ניתן לסדק במפה דו‪-‬מדדית‬
‫בעזרת תוכנת מחשב (‪)POSAC‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
POSAC ‫האלגוריתם של‬
Arranging Profiles in a Two Dimensional Space
Y
A(222)
B(112)
C(211)
X
www.avi-griffel.com
‫יחסי סדר‬
A>>B
A>>C
B#C
‫שימוש במפת ‪ POSAC‬לקבלת החלטות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כל נקודה מייצגת פרופיל‪ ,‬הפרופילים מסודרים במפת‬
‫ה‪ POSAC-‬בסדר חלקי מהפינה צפ‪-‬מז לפינה דר‪-‬מע‪.‬‬
‫ניתן לסמן "אזור בחירה" מפה לבחירה של כמה‬
‫פרופילים לטיפול (דוגמה‪ :‬ספרינקלרים במחסני חירום);‬
‫חלוקה אלכסונית (‪ 45‬מעלות) היא בחירה ללא שקלול‬
‫שקלול מתבצע באמצעות שינוי זווית האלכסון המגדיר‬
‫אזור בחירה‬
‫אפשר לדעת (ע"י ניתוח מתאמים) משמעות של כל ציר‬
‫(‪ X‬ו‪ )Y-‬וכך לקבוע שיפוע האלכסון של אזור הבחירה ‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫דוגמה לאזור בחירה ללא שקלול‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪. . . .‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫רמת הבעייה הבודדת‬
‫‪ ‬להשקיע ‪ /‬לא להשקיע מאמץ בטיפול בבעיה?‬
‫‪ ‬מה אמצעי מנע (‪ )counter-measure‬המתאים?‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫פיתרון בעיית החלטה ברמת בעיה בודדת‬
‫הצורך בהחלטה עולה בעקבות‪:‬‬
‫‪ ‬ניתוח פרואקטיבי (סקר גורמי סיכון ‪ /‬ניתוח‬
‫בטיחות);‬
‫‪ ‬תלונות עובדים;‬
‫‪ ‬ניתוח פרואקטיבי (חקירת תאונה ‪ /‬אירוע);‬
‫‪ ‬שינוי בדרישות‬
‫‪ ‬פעולות לשיפור‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫עיקרון ה‪" :ALARP-‬נמוך עד כמה שזה ניתן ומעשי"‬
‫"‪"As Low As Reasonably Practical‬‬
‫לא ניתן להצדיק לקיחת‬
‫סיכון‪ ,‬אלא בתנאים‬
‫מיוחדים ויוצאי דופן‬
‫לא קביל‬
‫נסבל אם הפחתת הסיכון איננה‬
‫מעשית‪ ,‬או שעלותה גבוהה מדי‬
‫יחסית לתוצאה המתקבלת‬
‫אזור ה‬
‫‪ALARP‬‬
‫)נסבלות הסיכון(‬
‫)לוקחים את הסיכון אם זה מאד כדאי(‬
‫ככל שרמת הסיכון פוחתת‪ ,‬כך‬
‫דרושים פחות משאבים‪ ,‬יחסית‪,‬‬
‫כדי להוריד אותה עוד יותר‬
‫הדבר בא לידי ביטוי בצורה‬
‫המשולשת‪ ,‬ההולכת וצרה‪ ,‬של‬
‫שרטוט הסיכון במרכז האיור‬
‫יש לנקוט באמצעים‬
‫שיבטיחו כי הסיכון ישאר‬
‫ברמה זו‬
‫אזור של סיכון קביל‬
‫סיכון זניח‬
‫אין צורך במאמץ‬
‫‪ALARP‬‬
‫כדי להראות שהפחתת הסיכון מעשית‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫וסבירה‬
‫ניתוח משווה של אמצעי מנע‬
‫‪countermeasure analysis‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫האפקטיביות של הפיתרון המוצע (המידה בה הוא‬
‫אכן ימנע תאונות דומות בעתיד);‬
‫הישימות (‪ )applicability‬של הפיתרון המוצע (אין‬
‫קשיים ומכשולים המונעים את יישום הפיתרון בארגון);‬
‫היעילות (‪ cost-effectiveness‬או ‪ )efficiency‬של‬
‫הפיתרון (במונחים של עלות‪-‬תועלת‪ ,‬פיתרון משתלם);‬
‫טווח השפעה רחב של הפיתרון (מונע "משפחה"‬
‫שלמה של תאונות או מסייע ומחזק אמצעי מנע‬
‫נוספים אחרים הקיימים בארגון)‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫אפקטיביות של אמצעי מנע‬
‫פיתרון אפקטיבי הוא פיתרון אשר אכן מסוגל למנוע את‬
‫האירוע או את הפגיעה בעובד‪ .‬דרישות‪:‬‬
‫‪ ‬מהימנות‪ :‬פועל כיאות בכל פעם שזקוקים לו;‬
‫‪ ‬מסוגלות‪ :‬מסוגל למנוע את התאונה או את הפגיעה;‬
‫‪ ‬מספיקות‪ :‬האמצעי לבדו מספיק כדי למנוע את התאונה‬
‫או הפגיעה;‬
‫‪ ‬עמידות‪ :‬עמיד ושמיש לאורך זמן;‬
‫‪ ‬לא מסוכן‪ :‬לא מהווה גורם סיכון לכשעצמו‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫אסטרטגיות מניעה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סילוק מוחלט של גורם הסיכון‬
‫הפחתת רמת אנרגיה‬
‫פיתרון הנדסי‪ :‬הפרדה פיזית ממקור אנרגיה‬
‫פיתרון אדמיניסטרטיבי‪ :‬הפרדה‪/‬נהלי עבודה בטוחים‬
‫ציוד מגן אישי ומיגון עובדים‬
‫עזרה ראשונה וטיפול רפואי מיידי‬
‫שיקום לאחר פגיעה‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫ישימות של אמצעי מנע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ישימות טכנולוגית ‪ /‬הנדסית (אין מכשולים טכנולוגיים‬
‫שמונעים את הישום או השימוש);‬
‫ישימות מבחינת ההנהלה (אין התנגדות הנהלה ליישום‬
‫האמצעי);‬
‫ישימות מבחינת העובדים (לא צפויה התנגדות עובדים‬
‫להשתמש באמצעי);‬
‫ישימות בהתייחס לזמן הנדרש עד להפעלה תקינה של‬
‫האמצעי;‬
‫ישימות בהתייחס ליכולת לתחזק את האמצעי לאורך זמן‬
‫כנדרש‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫אספקטים של עלות‪-‬תועלת‬
‫‪ ‬מידת התועלת ביישום האמצעי (מצליח למנוע‬
‫נזקים) בהשוואה לעלותו ועלות אחזקתו;‬
‫‪ ‬מידת התועלת ביישום בהשוואה להפרעה שהוא‬
‫גורם לתהליכי היצוא או השירות;‬
‫‪ ‬מידת התועלת ביישום האמצעי בהשוואה‬
‫למשאבים (אנרגיה‪ ,‬כ"א וכדומה) המושקעים‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫טווח השפעה של אמצעי מנע‬
‫אמצעי מנע עדיף ככל שהוא מונע מגוון רחב יותר של‬
‫אירועים ופגיעות (טווח השפעה רחב)‪ ,‬וככל שהוא תורם‬
‫לשיפור מערכתי ברמת הבטיחות בארגון‪ .‬מדדים‪:‬‬
‫‪ ‬גורם שורשי‪ ,‬המונע "משפחה" שלמה של תאונות;‬
‫‪ ‬תרומה לאיכות הסביבה – תורם גם לשיפור איכות‬
‫הסביבה ולהגנה על שכנים;‬
‫‪ ‬מחזק את הפעולה של אמצעי מנע אחרים בארגון‪ ,‬פועל‬
‫עימם בשיתוף פעולה מפרה ("סינרגיה")‪.‬‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬
‫תרבות בטיחות‪ ,‬ניהול בטיחות‬
‫ותיעדוף פעולות מנע‬
‫סוף מצגת‬
‫ד"ר אבי גריפל‬
‫‪www.avi-griffel.com‬‬