Transcript מצגת 3 - sapir management and industrial

‫חקר ישימות‬
‫ד"ר שגית קדם‪-‬ימיני‬
‫ניתוח ועיצוב מערכות מידע‬
‫מטרת חקר הישימות‬
‫• לוודא שהפתרון המוצע ישים עסקית בארגון‬
‫• לבחור את החלופה הרצויה לארגון‬
‫מימדי הערכה חקר ישימות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫טכנולוגי ‪ /‬טכני‬
‫ארגוני‬
‫תפעולי‬
‫כלכלי‬
‫– עלויות מול תועלת‬
‫• מוחשי ‪ /‬לא מוחשי‬
‫תרגול‬
‫בשנת ‪ 1996‬החליטו במפעלי ים‪-‬המלח (מי"ה)‬
‫להחליף את מערכות המידע המותקנות על גבי ה‬
‫‪ Mainframe‬במערכת ‪ COTS‬למשל ‪ ERP‬של ‪.SAP‬‬
‫במי"ה היו מאז ומעולם מערכות מידע ריכוזיות‪ ,‬וכולן‬
‫פותחו בתוך האירגון‪ .‬בצעו ניתוח ישימות לפתרון‬
‫המוצע (‪ )COTS ERP‬על כל המימדים מלבד הכלכלי‪.‬‬
‫השלבים בחקר הישימות‬
‫• חיפוש מידע מפורט לגבי הפתרונות‬
‫• השוואה של הפתרונות‬
‫• קבלת החלטה והמלצה‬
‫חיפוש מידע מפורט‬
Request For Information – RFI ‫הפצת‬
Request For Proposals – RFP ‫פיתוח והפצת‬
)Request For Quotations - RFQ ‫(לעיתים‬
‫מתן מענה לשאלות והבהרות‬
‫איסוף ההצעות‬
•
•
•
•
‫השוואה של הפתרונות‬
‫• בחירת מודל השוואה‬
‫• ביצוע ההשוואה (לעיתים ע"פ מספר מודלים)‬
‫פרדוקס הפריון – ‪Productivity Paradox‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הופיע לראשונה במאמר של ‪ Erik Brynjolfsson‬בשנת‬
‫‪1993‬ומאז מצוטט ומנותח בהרחבה‪.‬‬
‫מתייחס לסתירה הבולטת בין התקדמות וצמיחה מרשימים‬
‫במחשוב לבין שיעור הגידול בפריון בכלכלה בכלל‪ ,‬בתחומים‬
‫מסוים ובחברות ספציפיות בפרט‪.‬‬
‫הפרדוקס הוגדר כפער בין מדדי ההשקעה בטכנולוגיות מידע‬
‫לבין מדדי הפלט של התוצר הלאומי‪.‬‬
‫הדעה הרווחת היתה כי המיכון המשרדי הגדיל את פריון‬
‫העבודה‪ ,‬הנתונים של השנים ‪ 1970-1990‬לא הראו את זה‪,‬‬
‫אלא הראו האטה בצמיחה‪.‬‬
‫‪“we see computers everywhere but in the productivity‬‬
‫)‪statistics” (Robert Solow‬‬
‫סיבות לפרדוקס הפריון‬
•
•
•
•
•
•
•
Mismeasurement: the gains are real, but our current measures miss them;
Redistribution: there are private gains, but they come at the expense of other firms and
individuals, leaving little net gain;
Time lags: the gains take a long time to show up; and
Mismanagement: there are no gains because of the unusual difficulties in managing IT or
information itself.
Data and analytical problems hide "productivity-revenues". The ratios for input and output
are sometimes difficult to measure, especially in the service sector.
Revenues gained by a company through productivity will be hard to notice because there
might be losses in other divisions/departments of the company. So it is again hard to
measure the profits made only through investments in productivity.
There is complexity in designing, administering and maintaining IT systems. IT projects,
especially software development, are notorious for cost overruns and schedule delays.
Adding to cost are rapid obsolescence of equipment and software, incompatible software
and network platforms and issues with security such as data theft and viruses. This causes
constant spending for replacement. One time changes also occur, such as the Y2K and
Network changes.
‫מודלים להשוואה בין פתרונות‬
‫• מודלים איכותיים‬
‫• מודלים כמותיים (כלכליים)‬
‫• מודלים השוואתיים (‪)Scoring‬‬
‫מודלים איכותיים‬
‫– לא חייב להיות מחושב כלכלית‬
‫– מספקים הצדקה לשינוי במערכת המידע‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫‪ - Operating Necessity‬השינוי במערכת דרוש להמשך תפעול‬
‫המערכת‬
‫‪ – Competitive Necessity‬השינוי דרוש לשמירת היתרון‬
‫התחרותי‬
‫‪ - Product line extension‬השינוי דרוש לסגירת פער‪ ,‬שיפור‬
‫הקיים‪ ,‬הרחבה וכדומה‪.‬‬
‫‪ – Comparative Benefit Model‬מספר שינויים אפשריים‬
‫מושווים אחד לשני ונבחר זה בעל היתרון הגדול ביותר לארגון‪.‬‬
‫מודלים כמותיים (כלכליים)‬
‫‪ – Payback Period‬תקופת החזר‬
‫סה"כ השקעה בפרויקט חלקי הכנסה שנתית מהפרויקט‪.‬‬
‫השקעה בפרויקט‪$ 100,000 :‬‬
‫הכנסה שנתית צפויה מהפרויקט‪$25,000 :‬‬
‫‪Payback period= 100,000$/25,000$=4 years‬‬
‫ניתן ללמוד על הסיכון של הפרויקט‬
‫מניח כי הפרויקט ימשך מספיק שנים עד להחזר‪.‬‬
‫מודלים כמותיים (כלכליים)‬
‫‪ – Average Rate of Return‬שיעור החזר ממוצע‬
‫ממוצע רווח שנתי חלקי סה"כ השקעה‪.‬‬
‫השקעה בפרויקט‪$100,000:‬‬
‫הכנסה שנתית צפויה מהפרויקט‪$15,000 :‬‬
‫‪Average Rate of Return= 15,000$/100,000$=0.15‬‬
‫)‪• ROI (over n years‬‬
‫‪net benefit‬‬
‫‪total investment‬‬
‫‪ROI = 100 x‬‬
‫מודלים כמותיים (כלכליים)‬
‫ערך נוכחי נקי (ענ"ן) ‪Net Present Value - Discounted Cash Flow -‬‬
‫המודל קובע את הערך הנוכחי של כל זרימת כספים על ידי חישוב ערך ההחזרה שלהם‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫‪Ft‬‬
‫‪NPV (Pr oject )  A0  ‬‬
‫‪t‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪k‬‬
‫)‬
‫‪t 1‬‬
‫‪ – Ft‬סך זרימת כספים נטו בתקופה ‪.t‬‬
‫‪ – k‬ריבית‬
‫‪ – A0‬השקעה ראשונית‪ .‬מכיוון שזו הוצאה סימנה שלילי‬
‫השקעה בפרויקט‪$100,000:‬‬
‫החזר שנתי צפוי מהפרויקט‪ $25,000 :‬כל שנה במשך ‪ 8‬שנים עם ריבית ‪.15%‬‬
‫‪NPV (project) = -100,000+∑ 25,000/(1+0.15)t‬‬
‫מודלים כמותיים (כלכליים)‬
‫יתרונות‬
‫• קלים להבנה ושימוש‪.‬‬
‫• משתמשים בנתונים חשבונאים‬
‫שניתן לחשבם‪.‬‬
‫• תוצאות המודל מוכרות‬
‫למנהלים (שפה של רווח‬
‫והפסד כספי)‪.‬‬
‫• לרוב תוצאה מוחלטת של כן או‬
‫לא‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫• המודלים מתעלמים מכל‬
‫הנתונים הלא כספיים‪.‬‬
‫• חלק מהמודלים לא מתחשבים‬
‫בערך הכסף הנוכחי‪.‬‬
‫• מודלים לא ליניאריים וקשה‬
‫להתאימם לשינויים‪.‬‬
‫מודלים השוואתיים (‪)Scoring‬‬
‫‪ - Un-weighted 0-1 Factor model‬נבחרים מספר קריטריונים‬
‫רלוונטיים ויש לדרג את הפרויקטים‪ .‬דוגמא‪:‬‬
‫יתרון‪ :‬משתמש במספר‬
‫קריטריונים לקבלת‬
‫החלטה‪.‬‬
‫חסרון‪ :‬לכל הקריטריונים יש‬
‫משקל זהה‬
‫מודלים השוואתיים (‪)Scoring‬‬
‫‪ - Un-weighted Factor model‬נבחרים מספר קריטריונים רלוונטיים‬
‫ומדרגים את האפשרויות כאשר לכל קריטריון ניתן ציון בסקלה‬
‫שנקבעה‪ .‬דוגמא‪:‬‬
‫האיקסים בטבלה הקודמת מוחלפים במספרים בעמודה הראשונה‪.‬‬
‫פרויקט שקיבל את הניקוד הכללי הגבוה ביותר נבחר‪.‬‬
‫‪ - Weighted Factor model‬נבחרים מספר קריטריונים רלוונטיים‬
‫ומדרגים את האפשרויות כאשר לכל קריטריון ניתן ציון בסקלה‬
‫שנקבעה ולכל קריטריון משקל מסוים‪.‬‬
‫כך ש‪Si=∑sijwj :‬‬
‫‪ - Si‬סך הניקוד לפרויקט ‪i‬‬
‫‪ – Sij‬ניקוד פרויקט ‪ i‬בקריטריון ‪j‬‬
‫‪ - Wj‬משקל קריטריון ‪j‬‬
‫מודלים השוואתיים (‪)Scoring‬‬
‫יתרונות‬
‫• ניתן להתחשב במספר רב של‬
‫קריטריונים‪.‬‬
‫• פשוטים ונוחים לשימוש‪.‬‬
‫• משקפים באופן ישיר את‬
‫מדיניות ההנהלה‪.‬‬
‫• ניתן לשקלל פרמטרים חשובים‬
‫ופחות חשובים‪.‬‬
‫חסרונות‬
‫• התוצאה של המודל היא מספר‬
‫יחסי שלפי לא ניתן לדעת‬
‫ישירות האם הפרויקט כדאי‬
‫לחברה‪.‬‬
‫• קלות השימוש נובעת‬
‫מהתעלמות מקריטריונים רבים‬
‫בעלי משקל נמוך אך יכולים‬
‫להיות קריטיים‬
‫קבלת ההחלטה‬
‫• בשלב זה יש להשוות את הפתרונות‪ ,‬לאור הדירוגים‬
‫הקיימים‪ ,‬תוך התייחסות לעלות מול תועלת‪.‬‬
‫• ההשוואה‪:‬‬
‫– הורדת פתרונות נשלטים‪ /‬לא ישימים‬
‫– בחירה בפתרון מועדף‬
‫• בעיה‪ :‬העלות במונחים כספיים‪ ,‬התועלת ?‬
‫השוואת התועלת‬
‫• בנמצא מגוון שיטות‬
‫• רובן מתבססות על הערכה סובייקטיבית של‬
‫תועלות‬
‫• ההערכה הסובייקטיבית מובעת על ידי ‪:‬‬
‫– משקלות המקושרים למגוון תועלות‬
‫– ציונים המקושרים לתועלות בהצעות השונות‬
‫• התוצאה – ציון בין ‪ 0‬ו‪ 1-‬או ‪ 0‬ו‪100-‬‬
‫• איך נשווה זאת לעלויות ?‬
Systems Cost-Benefit Comparison
when costs are in monetary terms and benefits in marks
(Source: Shoval, Systems Analysis & Design, Open U, 1998)
• Normalize (I):
Cmin
CN i 
; CN min  1
Ci
• Normalize (II):
 Cmin 
 * Bmax : CN min  Bmax
CN i  
 Ci 
• Normalize (III):
CN
max
 B ; CN
min
min
B
max

Bmax  Bmin * Cmax  Ci 
CN i 
 Bmin ;
Cmax  Cmin 
‫המשך‬
‫• לאחר הבאת העלויות לסולם זהה לזה של התועלות ניתן‬
‫לחשב את תוחלת התועלת‬
‫• תוחלת התועלת מחושבת באמצעות משקלות שהארגון‬
‫מקצה לעלות ולתועלת‪ .‬סכום המשקלות הוא ‪.1‬‬
Utility Expectancy Value
• Weights are assigned to the normalized cost
(NC) and to the benefit (B), where:
Weight (B) = 1- weight (NC)
• Weights are assigned prior to receiving the
proposals
• Based on organizational constraints
• The utility expectancy of proposal i:
Ei = weight(NCi) x NCi + weight(Bi) x Bi
‫דוגמא‬
‫• ארגון בוחן שלוש חלופות‪:‬‬
‫– מערכת א'‪ :‬עלות ‪ 28‬תועלת ‪0.91‬‬
‫– מערכת ב'‪ :‬עלות ‪ 32‬תועלת ‪0.94‬‬
‫– מערכת ג'‪ :‬עלות ‪ 27‬תועלת ‪0.86‬‬
‫השוו בין שלוש החלופות לפי שלוש שיטות הנירמול המוצעות‬
‫בספר של פרץ שובל באמצעות חישוב תוחלת התועלת של כל‬
‫אחת מהחלופות‪ ,‬כאשר עלות ותועלת מקבלות משקל זהה‪.‬‬
‫העלו את שלוש החלופות על גרף תוחלת התועלת ונתחו‬
‫רגישויות‪.‬‬
‫סיכום חקר ישימות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פתרון מבוסס מערכת מידע חייב להיות ישים‪ ,‬וקביל‬
‫מבחינה עסקית‬
‫חקר הישימות – טכני‪ ,‬ארגוני‪ ,‬תפעולי‪ ,‬כלכלי‬
‫‪ ROI‬של מערכת מידע קשה מאוד להוכחה (פרדוקס‬
‫הפריון)‬
‫התועלות ברובן אינן מוחשיות‬
‫ניתן להשתמש במגוון שיטות להערכת הישימות הכלכלית‬
‫של המערכת‬
‫קיימות גם מספר שיטות להשוואה בין הצעות כאשר ערכים‬
‫כספיים מגולמים בנפרד וערכי תועלת בנפרד‬
‫השיטות המוצעות ניתנות לשימוש בחקר ישימות ומסייעות‬
‫לבחירה במערכת המתאימה לארגון‬