הספק אירובי

Download Report

Transcript הספק אירובי

‫היכולת האירובית של הספורטאי‬
‫‪ .‬יכולת אירובית (‪Cardio-respiratory Fitness‬‬
‫‪Aerobic Power‬‬
‫מאת‪ :‬ד"ר עמוס גרודזינובסקי (‪)Ph.D.‬‬
‫‪VO2max‬‬
‫סף חומצת חלב‬
‫ריצות בינוניות‬
‫אנרגיה‬
‫• היכולת להפעיל את גופינו מותנה ביכולת הגוף‬
‫לספק אנרגיה בהתאם למאמצים הנדרשים‬
‫• אנרגיה מוגדרת כיכולת לבצע עבודה‬
‫• ועבודה = כוח(ק"ג) ‪ X‬דרך (מטרים) = קג"מ‬
‫• הספק = לעבודה חלקי זמן = לקג"מ לדקה‬
‫חלבונים‬
‫פחמימות‬
‫חומצות‬
‫אמיניות‬
‫גלוקו‬
‫ז‬
‫שומנים‬
‫גליצרול‬
‫חומצות‬
‫שומניו‬
‫ת‬
‫אנרגיה מיידית‬
‫חומצה פרובית‬
‫‪ATP-CP‬‬
‫חומצת חלב‬
‫מעגל קרבס‬
‫‪CO2‬‬
‫‪H2O‬‬
‫‪ATP‬‬
‫ד”ר עמוס גרודזינובסקי‬
‫מרכיבי הכושר הגופני‬
‫לפי ‪Hebbelinck‬‬
‫סבולת לב‬
‫ריאה‬
‫יכולות‬
‫מוטוריות‬
‫סבולת‬
‫וכוח‬
‫שרירים‬
‫גמישות‬
‫מהירות‬
‫התנגדות‬
‫למחלות‬
‫זריזות‬
‫קואורדינציה‬
‫שיווי‬
‫משקל‬
‫דיוק‬
‫מוטיבציה‬
‫כוח‬
‫דינמי‬
‫סטטוס‬
‫תזונתי‬
‫ועוד‬
‫הגדרה של סבולת לב ריאה (הספק אירובי)‬
‫• יכולתו של האדם לעמוד בעומס תת מרבי לאורך‬
‫זמן ארוך ככל האפשר וברמה הגבוהה ביותר‬
‫האפשרית‬
‫• הספק אירובי מרבי מוגדר כצריכת חמצן מרבית‬
‫• מותנה במערכות המרכזית ובפריפרלית‬
‫המערכת המרכזית והפריפרלית‬
‫• שרשרת הנשימה‬
‫• בצורה פשוטה יכולתו של הספורטאי לקלוט‬
‫חמצן מהאוויר ולהעביר אותו לכל תאי הגוף‬
‫• לב ריאות וכלי הדם ‪ -‬מערכת מרכזית‬
‫• חמצן מהדם אל התאים למיטוכנדריות ויצירת‬
‫‪ ATP‬במיטוכונדריות ‪ -‬מערכת פריפרלית‬
‫הסעת החמצן מהסביבה החיצונית‬
‫לשרירים הפעילים‬
‫חמצן‬
‫שרירים‬
‫מערכת ההובלה‬
‫‪HRXSV‬‬
‫נימות דם‪ ,‬סוגי סיב‪,‬‬
‫יכולת חימצון‬
‫איוורור הריאות‬
‫=‪Q‬‬
‫‪VO2=Qx(a-v)O2‬‬
‫‪Ve = F x Vt‬‬
‫דו תחמוצת‬
‫הפחמן‬
‫ועכשיו נרחיב מעט על שלושת המדורים‬
‫האחראים על פיתוח הסבולת אצל‬
‫הספורטאי‬
‫‪.1‬מערכת הריאות – איוורור הריאות‬
‫‪.2‬מערכת הלב וכלי הדם‬
‫‪.3‬הפקת האנרגיה ‪ -‬חילוף החומרים בשריר‬
‫איוורור הריאות‬
‫• ‪Ve = F X Vt‬‬
‫• איוורור הריאות = תדירות הנשימה ‪ X‬נפח‬
‫הנשימה‬
‫• ‪ = F‬מספר הפעמים בדקה ‪ Vt X‬נפח במ"ל ‪ -‬או‬
‫בליטרים כמות האוויר הנינשפת בנשיפה אחת‬
‫‪Ve‬‬
‫‪110‬‬
‫‪ Vo2‬ל'‪/‬ד'‬
‫‪2‬‬
‫ל'‪/‬ד'‬
‫נתונים‬
‫• במנוחה‬
‫• מספר הנשימות = ל – ‪ 15 – 12‬עמק הנשימה כ‬
‫– ‪ 500‬מ"ל איוורור הריאות = כ – ‪ 6‬ליטרים‬
‫• במאמץ מרבי‬
‫• מספר הנשימות = כ ‪ 50 – 40‬ויותר‪ ,‬עומק‬
‫הנשימה = כ ‪ 2-3 -‬ליטרים איוורור הריאות יכול‬
‫להגיע ל – ‪ 180‬ואפילו ל – ‪ 200‬ליטרים לדקה‬
‫נוסחת ‪FICK‬‬
‫• ‪VO2 = Q x (A – VO2)diff‬‬
‫• צריכת חמצן = לתפוקת הלב ‪ X‬ההפרש‬
‫בכמות החמצן העורקי והורידי‬
‫הגדרות ומושגים נוסחת ‪Fick‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪Q = HR X SV‬‬
‫‪ Q‬נפח הדם הנזרק מהחדר השמאלי לדקה ( מ – ‪ 5‬ל'‬
‫במנוחה ועד ל – ‪ 35‬ל' ויותר אצל ספורטאי סבולת)‬
‫‪ HR‬מספר הפעמים שהחדר השמאלי (והימני) מתכווץ‬
‫בדקה (במנוחה בין ‪ 40‬פ'‪/‬ד' לרצי מרתון ועד ל – ‪100‬‬
‫פ'‪/‬ד' ללא מאומנים‪ .‬במאמץ מרבי כ – ‪ 190‬פעימות‬
‫לדקה)‬
‫‪ SV‬כמות הדם היוצאת מהחדר השמאלי (והימני)‬
‫לכיווץ יחיד ( בין ‪ 80 – 70‬מ"ל במנוחה ועד כ – ‪180‬‬
‫מ"ל ויותר אצל ספורטאי סבולת עילית)‬
‫הגדרות ומושגים נוסחת ‪Fick‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫צריכת חמצן – ‪VO2‬‬
‫נפח החמצן נצרך על ידי השרירים ורקמות‬
‫אחרות בגוף נמדד (ומבוטא)‪:‬‬
‫במ"ל חמצן לק"ג גוף (יחסי – במנוחה ‪ 3.5‬מ"ל‬
‫לק"ג גוף לדקה ‪ -‬במאמץ מרבי ספורטאים עד כ‬
‫– ‪ 80‬מ"ל לק"ג גוף לדקה)‬
‫מבטא את יכולת שרשרת הנשימה להעביר‬
‫חמצן מהאוויר אל השרירים הפעילים‬
‫ד"ר עמוס גרודזינובסקי‬
‫נוסחת פיק‬
‫צ"ח = תפוקת הלב ‪X‬‬
‫ההפרש בין ריכוז החמצן‬
‫בעורק ובווריד‬
‫צריכת‬
‫חמצן מרבית‬
‫מצביעה במיוחד על תפקוד המערכת‬
‫המרכזית‪ ,‬ריאות‪ ,‬הלב וכלי הדם‬
‫) ‪Vo2 = HR X SV X (A – VO‬‬
‫‪2‬‬
‫תפוקת הלב נמדדת בליטר לדקה‬
‫ההפרש בריכוז החמצן נמדד‬
‫במ"ל ‪ O2‬ל‪ 100 -‬מ"ל דם‬
‫)‪(A – VO2‬‬
‫מצביע על התפקוד‬
‫הפריפרלי או מקומי‬
‫משתנים המשפיעים על יכולת המאמץ לטווח‬
‫ארוך (בין ‪ 30‬דקות לשעה – הספק אירובי)‬
‫צריכת חמצן‬
‫מירבית‬
‫אינזימים‬
‫סוג סיבי‬
‫השריר‬
‫הספק אירובי‬
‫אנרגיה‬
‫לטווח ארוך‬
‫צפיפות‬
‫הקפילרות‬
‫ד"ר עמוס גרודזינובסקי‬
‫גודל ומספר‬
‫המיטוכנדריו‬
‫ת‬
‫צריכת חמצן מרבית – צח"מ‬
‫• נפח החמצן הגבוה ביותר שהאדם מסוגל לצרוך‬
‫בעת מאמץ אירובי מרבי‬
‫• כאשר צריכת החמצן לא עולה על אף הגדלת‬
‫המאמץ‬
‫• אינטגרציה בין המערכות המעבירות את החמצן‬
‫מהאוויר השאוף אל המיטוכונדריה שבשריר‬
‫צריכת‬
‫חמצן‬
‫מאמץ‬
‫הסעת החמצן מהסביבה החיצונית‬
‫לשרירים הפעילים‬
‫חמצן‬
‫שרירים‬
‫מערכת ההובלה‬
‫‪HRXSV‬‬
‫נימות דם‪ ,‬סוגי סיב‪,‬‬
‫יכולת חימצון‬
‫איוורור הריאות‬
‫=‪Q‬‬
‫‪VO2=Qx(a-v)O2‬‬
‫‪Ve = F x Vt‬‬
‫דו תחמוצת‬
‫הפחמן‬
‫צח"מ אבסולוטי ויחסי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בספורט – ריצה הספורטאי סוחב את כל משקל הגוף‬
‫כמו ריצה‪ ,‬שחיה ואופניים‬
‫מבטאים את צריכת החמצן המרבית יחסית למשקל‬
‫הגוף – במ"ל לק"ג לדקה‬
‫צח"מ יחסי בליטר לדקה מצביע על יכולת הלב ריאות‬
‫וכלי הדם הספק אירובי (‪)Aerobic Power‬‬
‫הצח"מ הוא ביטוי ליכולת האדם לעמוד במאמצים‬
‫אירובים עד כ – ‪ 30‬ל – ‪ 60‬דקות‪ ,‬במיוחד ‪,5,000‬‬
‫‪ 10,000‬מטרים ובמידה מסוימת חצי מרתון‬
‫חשוב ביותר גם במאמצים קצרים יותר כגון ‪1,500‬‬
‫הערכת צח"מ‬
‫• ריצה על מסילה נעה מעלים את קושי המאמץ בהדרגה‬
‫(מהירות קבועה שיפוע משתנה) עד שהנבדק מפסיק‬
‫מאפיסת כוחות‬
‫• קריטריון להגעה לצח"מ – לא מסוגל להמשיך‪ ,‬ריכוז‬
‫חומצת חלב לפחות ‪ 12‬מילימול‪ ,‬דופק מירבי‪> RQ ,‬‬
‫‪ ,1.1‬ההפרש בין תוצאה אחת לשנייה פחות מ ‪ 2‬מ"ל‬
‫לק"ג לדקה כאשר המאמץ השני הוא קשה יותר‬
‫• אם לא הושגו הקריטריונים הללו התוצאה היא שיא‬
‫(‪ )Peak‬צריכת חמצן‬
‫בדיקת צריכת חמצן מרבית‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫משך כל מאמץ כ‪ 6-8-‬דקות כאשר‬
‫המאמץ קשה‪ ,‬אין המתאמץ יכול‬
‫להגיע לקצב יציב‪ ,‬הדופק מרבי כ ‪-‬‬
‫‪ ,190‬ריכוז ח"ח‪ 14 – 12 ,‬מילימול ל‪-‬‬
‫‪ 100‬מ"ל של דם ויותר‪ = RER ,‬ל –‬
‫‪ .1.1‬ויותר‪ ,‬המשך המאמץ אינו גורם‬
‫לעליית צ"ח‬
‫קושי‬
‫המאמץ‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫צריכת חמצן במ"ל לק"ג לדקה‬
‫‪60‬‬
‫איוורור‬
‫הריאות‬
‫מטבוליזים‬
‫אירובי‬
‫שרשרת‬
‫הנשימה‬
‫ריכוז‬
‫המוגלובין‬
‫נפח הדם‬
‫ותפוקת הלב‬
‫זרימת דם‬
‫פריפרלית‬
‫הרווחים כתוצאה מפעילות אירובית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עלייה בצח"מ כתוצאה מהסתגלות המערכת המרכזית‬
‫וההיקפית‬
‫ירידה באיוורור הריאות לדקה במאמץ תת מירבי נתון‬
‫ירידה בעלות האנרגטית של שריר הלב במאמץ תת‬
‫מרבי נתון‬
‫ירידה ב ‪ HR‬ו – ‪ BP‬במאמץ תת מרבי נתון‬
‫עלייה בצפיפות הקפילרות בכלי הדם‬
‫עליה בסף הגירוי של המאמץ לתחילת עלייה בריכוז‬
‫חומצת החלב בדם‬
‫עליה בסף הגירוי של המאמץ להופעת סימני מצוקה‬
‫של מחלות (תעוקת חזה‪ ,‬תגובה איסכמית של צניחת‬
‫קטע ‪ ,s-t‬כאבי רגליים‬
‫משתנה צ"ח‬
‫ל'‪/‬ד'‬
‫צ"ח‬
‫מל'‬
‫לק"ג ד'‬
‫‪Q‬‬
‫ל'‪/‬ד'‬
‫‪SV HR‬‬
‫פ'‪/‬ד' ל'‪/‬ד'‬
‫הפרש בין דם‬
‫עורקי לורידי‬
‫מ"ל‬
‫לדצליטר דם‬
‫אדם "רגיל" ‪ 70‬ק"ג אינו ספורטאי‬
‫מנוחה‬
‫‪0.25‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪70‬‬
‫‪87‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪3.5‬‬
‫מאמץ‬
‫מרבי‬
‫‪17.7 35.0 2.50‬‬
‫‪190‬‬
‫‪93‬‬
‫‪14.0‬‬
‫אתלט ברמה עולמית שוקל ‪ 70‬ק"ג‬
‫מנוחה‬
‫‪0.25‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪45‬‬
‫‪136‬‬
‫‪4.0‬‬
‫מאמץ‬
‫מרבי‬
‫‪5.60‬‬
‫‪80‬‬
‫‪35.0‬‬
‫‪190‬‬
‫‪184‬‬
‫‪16.0‬‬
‫ד"ר עמוס גרודזינובסקי‬
‫צריכת חמצן מרבית לאוכלוסיות שונות‬
‫(במ"ל לק"ג לדקה)‬
‫סוג האוכלוסיה‬
‫סקי למרחקים ארוכים‬
‫‪Cross country‬‬
‫צח"מ (מ"ל לק"ג לדקה)‬
‫‪83 - 81‬‬
‫רצים בינונים‬
‫‪80-82‬‬
‫רצי מרתון‬
‫‪80‬‬
‫רוכבי אופניים‬
‫‪75‬‬
‫מאוד מוכשרים ללא אימונים‬
‫מיוחדים (גנטיקה)‬
‫חותרים‬
‫‪68 - 65‬‬
‫‪64 - 62‬‬
‫צריכת חמצן מרבית לאוכלוסיות שונות‬
‫(במ"ל לק"ג לדקה) ‪ -‬המשך‬
‫סוג האוכלוסייה‬
‫צח"מ (מ"ל לק"ג לדקה)‬
‫שחקני כדור‬
‫‪55-60‬‬
‫רצים קצרים (עד ‪)400‬‬
‫‪56 - 54‬‬
‫תלמידי חינוך גופני‬
‫‪)+( 55 – 52‬‬
‫מרימי משקולות‬
‫‪52 - 50‬‬
‫לא מאומנים‪ ,‬בריאים‪ ,‬צעירים‬
‫‪45-35‬‬
‫* נשים כ – ‪ 20% – 15‬פחות‬
‫סף חומצת החלב סח"ח‬
‫‪Lactate Thershold‬‬
‫מאת‪ :‬ד"ר עמוס גרודזינובסקי‬
‫הבעיה‬
‫• חשבו הפיזיולוגים כי כל מי שיש לו צח"מ גבוה‬
‫ינצח בריצות בינוניות וארוכות את אלו שיש להם‬
‫צח"מ נמוך יותר‬
‫• והסתבר כי בריצות ארוכות ‪ 10,000‬במיוחד‬
‫חצי מרתון ומרתון לא תמיד זה קרה‬
‫• הסבר בעזרת הסח"ח (= סבולת אירובית‪,‬‬
‫הצח"מ = הספק אירובי)‬
‫התנהגות אופיינית‬
‫• סח"ח מתרחש ברמה של ‪55% 50%‬‬
‫מהצח"מ אצל לא מאומנים בריאים צעירים‬
‫• אצל מאומנים הסח"ח יכול להתרחש ברמה‬
‫של ‪ 85 ,80‬ואפילו מעל ‪ 90%‬מהצח"מ‬
‫‪14‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪25‬‬
‫‪50‬‬
‫‪75‬‬
‫עוצמת המאמץ ‪ %‬מתוך צריכת החמצן המרבית)‬
‫‪0‬‬
‫ריכוז ח"ח בדם (מילימול‪/‬ל')‬
‫‪12‬‬
‫הסבר מתמטי‬
‫• שני ספורטאים לאחד צח"מ = ל‪ 78-‬מ"ל‬
‫לק"ג לדקה‪ ,‬לשני צח"מ = ל‪ 70-‬מ"ל‬
‫לק"ג לדקה‬
‫• אצל הראשון הסח"ח מתרחש ב – ‪70%‬‬
‫מהצח"מ דהיינו כאשר המאמץ הוא ברמה‬
‫של צ"ח של ‪ 54.6‬מ"ל לק"ג לדקה‬
‫• אצל השני הסח"ח מתרחש ברמה של‬
‫‪ 85%‬מהצח"מ ‪ ,‬דהיינו ‪ 59.5‬מ"ל לק"ג‬
‫לדקה‬
‫החשיבות‬
‫• לאחר כ‪ 4 , 3-‬שנות אימון הצח"מ אינו משתפר‬
‫• לעומת זאת הסח"ח כ ‪ %-‬מהצח"מ משתפר לכל‬
‫אורך האימון בהתאם לעיקרון התמורה הפוחתת‬
‫• כלומר המאומן יוכל לרוץ (לשחות‪ ,‬לרכב על‬
‫אופניים)‪ ,‬מהר יותר‪ ,‬ולאורך זמן ארוך יותר‪,‬‬
‫לפני שהמערכת האנאירובית תיכנס לפעולה‬
‫ותגרום לחומצת החלב להצטבר בדם ולעייפות‬
‫יצירת חומצת חלב‬
‫• ‪ = C3H4O3‬נוסחת מבנה של חומצה פרובית‬
‫• ‪ = C3H6O3‬נוסחת מבנה של חומצת חלב‬
‫• ההבדל שני מימנים (אלקטרונים)‬
‫הגורמים לעליית ריכוז חומצת חלב‬
‫בדם‬
‫• במאמצים קלים עד בינוניים למיטוכנדריה יש‬
‫את היכולת לחמצן חלק גדול מהחומצה‬
‫הפירובית המגיעה אליה דרך מעגל קרבס‬
‫לאנרגיה‬
‫• חשובה כמות החומצה הפירובית המגיעה‬
‫ביחידת זמן‬
‫• חומצת החלב‪ ,‬שבכל אופן נוצרת‪ ,‬מתחמצנת על‬
‫ידי השרירים שאינם מתאמצים (למשל הלב) כך‬
‫שריכוז החומצה בדם לא עולה – המתאמן נמצא‬
‫בקצב (מצב) יציב‬
‫הגורמים לעליית ריכוז חומצת חלב‬
‫בדם‬
‫• במאמצים קשים כאשר למיטוכנדריה אין את‬
‫היכולת לחמצן את המימן למים (המימן‪-‬‬
‫אלקטרונים מוסעים על ידי קואונזימים ‪NADH,‬‬
‫‪ FAD‬למיטוכונדריה)‬
‫• כלומר קצב הגעת החומצה הפירובית הוא‬
‫מהיר מעבר ליכולת המיטוכונדריה לטפל בה‬
‫• המימנים מועברים "חזרה" לחומצה הפירובית‬
‫ההופכת לחומצת החלב וריכוזה בדם עולה‪.‬‬
‫סף חומצת החלב‬
‫• ריכוז חומצת החלב בדם תלוי‪:‬‬
‫– ביצור ובסילוק‬
‫• הייצור תלוי בסוג המאמץ ובעוצמתו‪ ,‬בכושר‬
‫האירובי (אימון‪ ,‬תוספת כלי דם בשריר)‪,‬‬
‫בגנטיקה (סוגי סיב השריר) ועוד‬
‫• סילוק על ידי הלב והשרירים שאינם פעילים‬
‫(וכנראה גם בכבד)‪ ,‬מותנה בכמות‬
‫המיטוכונדריות‪ ,‬אינזימים אירובים‪ ,‬סוגי סיב‬
‫השריר‬
‫סף חומצת החלב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קצב הייצור תלוי גם בסוג סיב השריר המגויס‬
‫למאמץ‬
‫בסיב המהיר (הסיב הלבן) המגויס כאשר‬
‫המאמץ עולה‬
‫יש את האינזים ‪Lactate Dehydrogenage‬‬
‫‪LDH‬‬
‫אינזים זה "מעדיף" ייצור של חומצת חלב‬
‫מחומצה פירובית‬
‫סף חומצת החלב‬
‫• אם כך עקב הסיבות הנ"ל ריכוז חומצת החלב בדם‬
‫עולה ככל שהמאמץ נעשה קשה יותר מעבר לסף ח"ח‬
‫• ככל שהיכולת הארובית גבוהה יותר הריכוז עולה‬
‫במאמץ אירובי גבוה יותר‬
‫• כי גנטית יש לרץ יותר סיבים אדומים‬
‫• או עקב אימון הסיבים הלבנים מגויסים מאוחר יותר‬
‫סח"ח ו ‪ OBLA -‬הגדרה‬
‫• סח"ח הרמה הגבוהה ביותר של מאמץ אירובי‪( -‬צריכת‬
‫החמצן הגבוהה ביותר)‪ ,‬שאינו גורם לעליה ברורה של‬
‫ריכוז חומצת החלב בדם מעל רמת המנוחה (או‬
‫המאמץ הנמוך ביותר שגרום לעליה חדה של ריכוז‬
‫חומצת החלב בדם מעל רמת המנוחה)‪ .‬רמת מנוחה =‬
‫ל – ‪ 1‬מילימול לכל ‪ 100‬מ"ל של דם (לערך)‬
‫• נקודת ה – ‪Onset 0f Blood Lactate ( OBLA‬‬
‫‪ )Accumulation‬רמה שרירותית של ‪ 4‬מילימול של‬
‫ריכוז חומצת חלב בדם‪ .‬במאמצים מעל רמה זו רוב‬
‫(תוספת האנרגיה מעבר לאירובי) האנרגיה המסופקת‬
‫למאמץ מגיעה ממקורות אנאירוביים)‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫צריכת חמצן‬
‫מאמץ מרבי‬
‫‪4‬‬
‫ח"ח בדם‬
‫צריכת חמצן‬
‫מרבית‬
‫‪3‬‬
‫צריכת‬
‫חמצן‬
‫ל'‪/‬ד'‬
‫‪2‬‬
‫‪8‬‬
‫ריכוז‬
‫חומצת‬
‫חלב‬
‫בדם ‪6‬‬
‫מ"ל‪/‬ל'‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫תנאי מאמץ ‪ %‬שיפוע (מהירות קבועה ‪ 10‬קמ"ש)‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫מנוחה‬
‫‪10.0‬‬
‫סף אירובי‬
‫‪OBLA‬‬
‫נקודת השבירה של חומצת החלב‬
‫סח"ח‬
‫‪5.0‬‬
‫‪2.5‬‬
‫ריכוז ח"ח בדם (מילימול‪/‬ל')‬
‫‪ 4‬מילימול‪/‬ל'‬
‫עוצמת המאמץ‬
‫‪7.5‬‬
‫משמעותו של סח"ח נמוך ויכולתו שהאדם‬
‫לבצע מאמצים ארוכים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כאשר הספקת ‪ ATP‬נעשית דרך המערכת‬
‫האירובית המהירות עולה ללא עליה מקבילה‬
‫בריכוז ח"ח בדם‬
‫חוסר ביכולת המיטוכונדריה ליצור ‪ATP‬‬
‫אירובית‬
‫המערכת הגליקוליטית (האנאירובית) נכנסת‬
‫לפעולה מייצרת ‪ ,ATP‬ריכוז ח"ח בדם עולה‬
‫ועייפות מתרחשת‬
‫קצב הנשימה עולה (היפרוונטילציה) לסילוק‬
‫מוגבר של ה ‪ CO2‬העוזר להורדת ח"ח בדם‪,‬‬
‫עוזר חלקי הריכוז עולה ומתחילה "התמוטטות"‬
‫סח"ח ומאמץ גופני‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קינדרמן מציע שלוש רמות של מאמצים (לרצי ‪10,000‬‬
‫ומעלה)‬
‫סף גירוי אירובי (סח"ח) ‪ 2‬מילימול מתאים למאמצים בין‬
‫אימונים השפעה על לב ריאה וכלי הדם‪ ,‬דופק כ – ‪,150‬‬
‫משך מאמץ שעה ומעלה‬
‫מעבר בין אירובי ואנאירובי – בין ‪ 2‬ל – ‪ 4‬מילימול‪ ,‬דופק כ‬
‫– ‪ 170‬משפיע גם על השרירים – מערכת היקפית‬
‫סף אנאירובי (‪ 4 )OBLA‬מילימול ומעלה דופק ‪180‬‬
‫ומעלה‪ ,‬עד כ – ‪ 45‬דקות השפעה מקומית(שרירים)‪.‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪7.5‬‬
‫אנאירובי‬
‫סף אנאירובי‬
‫ריכוז ח"ח בדם‬
‫(מילימול‪/‬ל'‬
‫‪OBLA‬‬
‫‪4.0‬‬
‫מעורב‬
‫מעבר אירובי ‪ -‬אנאירובי‬
‫‪2.5‬‬
‫סף אירובי ‪ /‬סח"ח‬
‫אירובי‬
‫עוצמת המאמץ)‬
‫הסברים פיזיולוגים לשלושת הרמות‬
‫• רמה ‪:1‬ריכוז ח"ח אינו עולה משמעותית‪ ,‬מקורות‬
‫האנרגיה הן בעיקר חומצות השומן ומעט גליקוגן –‬
‫גלוקוז – סילוק וייצור שווים‬
‫• רמה ‪ :2‬ריכוז ח"ח עולה במשך כ – ‪ 15‬דקות ראשונות‬
‫מתייצב ואפילו יורד מעט‪ ,‬מקורות אנרגיה גליקוגן‪-‬‬
‫גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן חופשיות‬
‫• רמה ‪:3‬מאמצים קרובים או ברמת הצח"מ‪ ,‬ריכוז‬
‫חומצת החלב עולה בהתמדה עד לתשישות‪ ,‬מקורות‬
‫אנרגיה גלוקוז (דרך גליקוזה אנאירובית)‪ ,‬גליקוגן‬
‫(ריקון המקורות מסיבי השריר) מעט שומנים‬
‫ריכוז ח"ח בדם מילימול‪/‬ל'‬
‫ריכוז ח"ח‬
‫לספורטאים עם‬
‫יכולת אירובית‬
‫שונה‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬
‫‪22‬‬
‫‪20‬‬
‫‪18‬‬
‫‪16‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫מהירות המסילה בקמ"ש עם שיפוע של ‪1.5%‬‬
‫השפעות האימון‬
‫• לזכור עליית ריכוז ח"ח מתרחשת כאשר המיטוכונדריה‬
‫אינה יכולה "לטפל" בכמויות הגדולות של החומצה‬
‫הפירובית המגיעות לתאים ואז האלקטרונים (המימנים)‬
‫נקלטים על ידי החומצה הפירובית ההופכת לחומצת חלב‪.‬‬
‫• אימון גורם להגדלת כמות המיוגלובין בשריר‪ ,‬כמות כלי‬
‫הדם המגיעים לשריר‪ ,‬גודל ומספר המיטוכונדריות‪,‬‬
‫הגדלת כמות האינזימים האירוביים‪ .‬כתוצאה מהכך‬
‫הסח"ח מתרחש ב ‪ %‬גבוה יותר מהצח"מ או במהירות‬
‫גבוהה יותר של ריצה (שחיה‪ ,‬אופניים וכו')‬
‫התרסה נשימתית של ח"ח‬
‫• למעשה כל חומצת החלב המגיעה לדם מהשריר‬
‫הופכת ללקטאט (יון של חומצת החלב)‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪Na Lactate + H2CO3‬‬
‫‪H2O + CO2‬‬
‫‪Lactic acid + NaHCO3‬‬
‫• תודה על ההקשבה‬
‫ד"ר עמוס גרודזינובסקי (‪)Ph.D.‬‬