תוכניות מעבר מבית הספר לעולם העבודה לבני נוער עם מוגבלויות

Download Report

Transcript תוכניות מעבר מבית הספר לעולם העבודה לבני נוער עם מוגבלויות

‫תוכניות מעבר‬
‫מבית הספר לעולם העבודה לבני נוער‬
‫עם מוגבלויות‬
‫ד"ר עדי שרעבי‬
‫פרופ' מלכה מרגלית‬
‫מכללת סמינר הקיבוצים‬
‫ואוניברסיטת תל אביב‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫ומרכז האקדמי פרס‬
‫תוכניות מעבר ‪Transition -‬‬
‫• תהליך של שינוי באוריינטציה חברתית‪ .‬שינוי‬
‫בתפקיד ובמעמד של היחיד בתהליך ההתפתחות‬
‫שלו (מתלמיד – לעובד)‪.‬‬
‫• המעבר מוערך כתהליך מרכזי בשילוב בחברה של‬
‫אנשים עם מוגבלות‪ ,‬תהליך המחייב שינויים‬
‫ביחסים‪ ,‬בהתנהגויות ובתפיסות העצמיות‪.‬‬
‫הצעירים צריכים לגבש מטרות ולזהות את‬
‫התפקיד שהם רוצים למלא בחברה כמבוגרים‪".‬‬
‫)‪(International Labor Office, 1998‬‬
‫מטרת נייר העמדה‬
‫• "להציג סקר אינטגרטיבי של תוכניות מעבר עבור‬
‫צעירים עם מוגבלויות "מבית הספר לחיי העבודה"‪,‬‬
‫המתבסס על מחקרי הערכה בין לאומיים עדכניים‬
‫ועל ראיונות של גורמים מעורבים בישראל‪.‬‬
‫• תוצאות הסקר מדגישות‪ ,‬בצד סקירה של גורמי‬
‫סיכון ומקורות העצמה‪ ,‬אפשרויות מגוונות‬
‫ויצירתיות לקידום תהליכי מעבר יעילים‪ ,‬מבלי‬
‫להתעלם מסיכונים ואתגרים‪".‬‬
‫משתנים המנבאים את האפקטיביות של‬
‫תהליכי המעבר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאפייני היחיד‬
‫מאפיינים משפחתיים‬
‫מאפיינים חינוכיים‬
‫מאפיינים קהילתיים‬
‫היבטים מרכזיים בדיון בתוכניות מעבר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מדיניות ותקנות‬
‫שותפות ומעורבות הצעיר בתהליך‬
‫תכנון‬
‫מדדים להערכה‬
‫רצף חינוכי ותעסוקתי‬
‫מורכבות התהליך‬
‫איתור גורמי הגנה וסיכון‬
‫סקרים בין לאומיים להערכת‬
‫תוכניות מעבר‬
‫• החל משנת ‪ 2007‬כדרישה פדראלית בארה"ב‪ ,‬כל‬
‫המדינות חייבות לדווח "מה קורה" לתלמידים עם‬
‫מוגבלויות‪ ,‬שנה לאחר סיום ביה"ס התיכון‬
‫בהתייחס להמשך לימודים ולתעסוקה‪.‬‬
‫ארה"ב‬
‫• נמצאו בארה"ב כ‪ 7000 -‬תוכניות מעבר בהן‬
‫משתתפים ‪ 542,127‬מבוגרים עם מוגבלות‬
‫אינטלקטואלית‪ ,‬מוגבלויות גופניות ונפשיות‬
‫(‪.)Braddock, Hemp, & Rizzolo, 2008‬‬
‫• התוכניות כוללות‪ :‬הכשרה בכישורי עבודה‬
‫ספציפיים‪ ,‬אימון‪ ,‬שירותים של הכשרה והשמה‬
‫בעבודה‪ ,‬ופעילויות של שעות הפנאי‪.‬‬
‫• הצלחת התוכניות נמדדה על ידי שני משתנים‪:‬‬
‫מציאת תעסוקה תחרותית והתמדה בה‪.‬‬
‫מסקנות הסקר בארה"ב‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תוכניות מעבר חשובות עבור כל התלמידים (עם וללא‬
‫מוגבלויות)‪.‬‬
‫ישנה חשיבות בשיתוף התלמידים בפעילויות להעלאת‬
‫המודעות לכישורים הדרושים בעבודה‪ ,‬מעבר להקניית ידע‪.‬‬
‫יש צורך בתמיכה ממוקדת עבור התלמידים עם המוגבלויות‬
‫בשלבי המעבר‪.‬‬
‫צעירים עם מוגבלויות זקוקים להתאמות אישיות להסרת‬
‫חסמים לנגישות‪ ,‬להדרכה ולתמיכה רבה בשלבי המעבר‪.‬‬
‫יש צורך בתמיכה מתמשכת‪ ,‬מעבר לתקופת הלימודים‪ ,‬עד‬
‫להתייצבות המעמד של הצעיר במקום העבודה‪.‬‬
‫השוואה בין תוכניות בארה"ב‬
‫• תוכניות שהבסיס שלהן הוא בית ספר ותוכניות‬
‫שהבסיס שלהן הוא בעבודה‪.‬‬
‫• השתתפות בתוכניות מעבר מבית הספר לעבודה‪,‬‬
‫הייתה קשורה להצלחה בתעסוקה לאחר סיום בית‬
‫הספר‪.‬‬
‫• השתתפות בתוכניות המשלבות בין מרכיבים המתחילים‬
‫בבית הספר לבין מרכיבים הנמשכים במקום העבודה‪,‬‬
‫ניבאה באופן מובהק תעסוקה במשרה מלאה‪ ,‬שכר‬
‫שנתי‪ ,‬יציבות בעבודה וקבלת הטבות מהמעסיק‪.‬‬
‫מימדים המנבאים הצלחת‬
‫תוכניות מעבר (‪)Landmark, Ju, & Zhang, 2010‬‬
‫‪ 1‬עבודה בעת הלימודים בתיכון‪.‬‬
‫‪ .2‬השתתפות‪ ,‬משך זמן מספיק‪ ,‬בתכנית של תכנון‬
‫מעברים ובתוכניות של לימודים‪/‬עבודה משולבות‪.‬‬
‫‪ .3‬לימודים במסגרות חינוכיות משולבות (יותר מאשר‬
‫לימודים בבית ספר מיוחד) וסיום עם תעודה‪.‬‬
‫‪ .4‬מעורבות ותמיכה משפחתית בתהליך המעבר‪.‬‬
‫ממדים המנבאים הצלחת תוכניות מעבר‬
‫(‪)Landmark, Ju, & Zhang, 2010‬‬
‫‪ .5‬אימון בכישורים חברתיים‪ ,‬בעיקר עבור צעירים עם‬
‫אוטיזם‪ ,‬הפרעות רגשיות ומוגבלות אינטלקטואלית‪.‬‬
‫‪ .6‬אימון בחיי היום‪-‬יום וקידום עצמאות אישית‪.‬‬
‫‪ .7‬השתתפות בתוכניות של נחישות עצמית‪.‬‬
‫המשך לימודים על תיכוניים כמנבאי‬
‫הצלחה בתעסוקה‬
‫המשך לימודים במכללות ‪ 2-4‬שנתיות של‬
‫צעירים עם וללא מוגבלויות ניבא השתלבות‬
‫בעבודה ( ‪Flexer, Daviso, Baer, McMahan‬‬
‫‪.)Queen, & Meindl, 2011‬‬
‫סקרים בקהילה האירופאית‬
‫(‪)Kluve, 2010‬‬
‫ארבע קבוצות מרכזיות של תוכניות‪:‬‬
‫‪ .1‬תוכניות אימון והכשרה – תוכניות המתבצעות‬
‫במקום העבודה או במסגרות חינוך והכשרה‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן תמריצים ומלגות למקומות עבודה על מנת‬
‫להעסיק אנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫‪ .3‬תוכניות העסקה ישירות בשירות הציבורי‪.‬‬
‫‪ .4‬יעוץ‪ ,‬פיקוח‪ ,‬עזרה בחיפוש עבודה‪.‬‬
‫סקרים בקהילה האירופאית‬
‫(‪)Kluve, 2010‬‬
‫• תוצאות הסקר הצביעו כי לתוכניות המסורתיות‬
‫כאימון והכשרה הייתה רק תרומה מוגבלת על‬
‫שעורי תעסוקה‪ ,‬בעוד שלמתן תמריצים למעבידים‬
‫על העסקת צעירים עם מוגבלות הייתה תרומה‬
‫רבה יותר‪.‬‬
‫• תרומה לתוכניות במערכת החינוך‪.‬‬
‫• תרומה ליוזמות של הסקטור הפרטי‪.‬‬
‫תוכניות מעבר ביפן‬
‫(‪.) Yaeda & Jindal-Snape, 2009, November‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מערך שירותים הכולל שלושה תחומים‪ :‬חינוך‪ ,‬עבודה‬
‫ורווחה‪.‬‬
‫תוכניות מעבר כתוכנית לחיים‬
‫שיתוף בעלי מקצוע שונים‬
‫שיתוף פעולה בין משרדי העבודה‪ ,‬הרווחה ומשרד החינוך‪.‬‬
‫פעולה של שלושה מתאמים האחראים על תחום מסוים‪:‬‬
‫מתאם בח"מ‪ ,‬בשיקום מקצועי ושירותי רווחה‪.‬‬
‫המגמה להקים ועדה משותפת לקידום וביצוע תוכניות‬
‫המעבר ושיתופי הפעולה בין המשפחה‪ ,‬בית הספר‬
‫והעבודה‪.‬‬
‫תוכניות מעבר ביפן‬
‫(‪.) Yaeda & Jindal-Snape, 2009, November‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שלושה עקרונות תרמו להצלחת התוכנית‪:‬‬
‫יש להתחיל לתכנן תוכניות מעבר מוקדם ככל‬
‫האפשר‪.‬‬
‫יש להיות קשובים ולהתמקד בתחומי העניין‬
‫וההעדפה של הצעירים וליצור הזדמנויות להתנסות‬
‫בסוגי עבודה שונים‪.‬‬
‫יש ללמד בצורה יצירתית את כישורי התעסוקה‪.‬‬
‫תוכניות מעבר ביפן‬
‫(‪.) Yaeda & Jindal-Snape, 2009, November‬‬
‫• מודל התפתחותי )‪(Lifespan Development‬‬
‫• המציג מעבר מהבית לבית הספר ולעבודה‬
‫כמעגלים קשורים ומתרחבים שאינם מנותקים‬
‫האחד מהשני‪.‬‬
‫• הבית מוצג כמעגל המרכזי אליו מצטרף מעגל‬
‫רחב יותר הכולל את בית הספר‪ ,‬ואל שניהם‬
‫מצטרף מעגל העבודה‪.‬‬
‫תוכניות מעבר – ניו זילנד‬
‫(‪)Mitchell, Morton, & Hornby, 2010‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫תוכנית יחידנית המבוססת על יכולות‪ ,‬תחומי עניין‬
‫וקשיים‪.‬‬
‫מעורבות אקטיבית של הצעיר‪/‬ה והמשפחה‬
‫בתכנון‪.‬‬
‫תוכניות המתחילות בגילאים צעירים‪.‬‬
‫שיתוף פעולה בין תחומי ובין משרדי‪.‬‬
‫הוראה עם אוריינטציה למעבר לחיים‪.‬‬
‫תוכניות מעבר בארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שיתופי פעולה בין משרד החינוך‪ ,‬הרווחה‪,‬‬
‫עמותות ומעסיקים‪.‬‬
‫תוכניות במסגרת הלימודים בבתי ספר לחינוך‬
‫מיוחד‬
‫תוכניות בקהילה‪ ,‬בשעות אחה"צ ובחופשות –‬
‫צעירים עם מוגבלויות המשולבים בחינוך הרגיל‪.‬‬
‫תוכניות בתום תקופת הלימודים – צעירים עם‬
‫מוגבלות מגיל ‪.18-30‬‬
‫המלצות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המלצה ‪ :1‬תוכניות מורכבות‪ ,‬אינטגרטיביות‬
‫ודינאמיות‪.‬‬
‫המלצה ‪ :2‬קידום השתתפות הצעירים בעיצוב‬
‫איכות חייהם‪.‬‬
‫המלצה ‪ :3‬שותפות המשפחה בתהליך‪.‬‬
‫המלצה ‪ :4‬תוכניות מעבר במערכת החינוך‪.‬‬
‫המלצה ‪ :5‬קידום אוריינות טכנולוגית ושימוש‬
‫בטכנולוגיה‪.‬‬
‫המלצות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המלצה ‪ :6‬השתתפות בחיי הקהילה‪.‬‬
‫המלצה ‪ :7‬מרכיבים בתוכניות מעבר‪.‬‬
‫המלצה ‪ :8‬שיתופי פעולה בין כל הגורמים‬
‫מקבלי ההחלטות‪.‬‬
‫המלצה ‪ :9‬קידום מודעות חברתית‪.‬‬
‫המלצה ‪ :10‬זיהוי תחומי תעסוקה‪ ,‬הנגשה‬
‫והכנה במקומות העבודה‪.‬‬
‫תודות‬
‫•‬
‫עו"ד גלאור שירלי‪ ,‬סמנכ"לית‪ ,‬אקי"ם ישראל‬
‫•‬
‫ד"ר טל דליה‪ ,‬מפקחת ארצית‪ ,‬האגף לחינוך מיוחד‪ ,‬משרד החינוך‬
‫•‬
‫נחמיאס יעל‪ ,‬מנהלת מיזם תעסוקת אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ג'יונט ישראל‬
‫•‬
‫עו"ד עבאס עבאס‪ ,‬מנכ"ל עמותת אלמנארה‬
‫•‬
‫קאופמן‪-‬כהן אילנה‪ ,‬רכזת המדור לרווחת הסטודנט‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫•‬
‫קורש אבלגון כרמלה‪ ,‬סגנית מנהלת הקרן למפעלים מיוחדים‪ ,‬המוסד‬
‫לביטוח לאומי‬
‫•‬
‫רגב רחלי‪ ,‬מנהלת פיתוח משאבים‪ ,‬אגודת שמע‬
‫•‬
‫רימון נירית‪ ,‬ראש תחום צעירים‪ ,‬עמותת גוונים‬
‫•‬
‫שי רבקה‪ ,‬ראש תחום ילדים ובני נוער עם מוגבלות וקידום בריאות‪ ,‬ג'וינט‬
‫ישראל אשלים‬
‫תודות‬
‫• ד"ר שלמה אלישר מנהל האגף שיקום נכים‬
‫• ד"ר יוסי כורזים‪ ,‬מנהל תחום תכנון מדיניות באגף למחקר‪,‬‬
‫תכנון והכשרה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫• ד"ר שלי נורדהיים‪ ,‬מרכזת תחום תעסוקה ומפקחת ארצית‬
‫לשירותים לילדים ונוער‬
‫• גלית גבע‪ ,‬מפקחת ארצית לתחום התעסוקה‬