הגורמים המשפיעים על התאמת הגידול החקלאי לאזור • • • • • טמפרטורה אורך יום סוג הקרקע כמות המים איכות המים
Download ReportTranscript הגורמים המשפיעים על התאמת הגידול החקלאי לאזור • • • • • טמפרטורה אורך יום סוג הקרקע כמות המים איכות המים
הגורמים המשפיעים על התאמת הגידול החקלאי לאזור • • • • • טמפרטורה אורך יום סוג הקרקע כמות המים איכות המים גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה טמפרטורה • • • • הצמיחה וההתפתחות תלויים בטמפרטורה יש שלבים שונים בחיי הצמח בו הוא רגיש לטמפ' או לשינויי טמפ' :בנביטה ,בפריחה או בתרדמה. הטמפרטורה משפיעה על הפעילות המיטבית של האנזימים עליה חריגה בטמפרטורה או ירידה חריגה יפגעו בפעילויות האנזימתיות ומכאן בכל הפעולות המתקיימות בצמח (נשימה ,פוטוסינתזה,הרכבה, פירוק ) יש צמחים בהם קיימת דרישה לטמפרטורה נמוכה כתנאי לפריחה (דרישה זו לטמפ' נמוכות נקראת קיוט) 24מעלות זה מייטבי לי! טמפרטורה... • • • • • • עם עליית הטמפרטורה מתגברת הנשימה ואיתה הפסד הפחמימות. צבירת פחמימות מתרחשת כאשר הפוטוסינטיזה גוברת על הנשימה. עלייה גבוהה מאד של הטמפ' תביא למות הצמח(.בגלל חוסר מזון). גם טמפ' נמוכות מאד יגרמו למות הצמח. התגוננות בימי שרב. פגיעה בפרח וביצור הזרעים .בגלל היובש. גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה תפקידי האור בחיי הצמח .1פוטוסינתזה -האור משמש מקור אנרגיה יחידי בתהליך הפוטוסינתזה בו מייצר הצמח את החומרים האורגניים לצרכיו. לפוטוסינתזה דרושה הארה באור אדום וכחול בעוצמה גבוהה ובמשך כל הזמן. .2איתות לתהליכים פנימיים בצמח -האור מהווה איתות חיצוני לתהליכים רבים בצמח: נשירת עלים ,תרדמה ,פריחה ,יצירת פקעות ובצלים, נביטה ,התארכות ויצירת פיגמנטים. לתהליכים אלו דרושה הארה באור כחול ,על סגול ,אדום ואדום רחוק .הארה בעצמה נמוכה ומשך זמן מוגבל. גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה אתיולציה – חיוורון אתיולציה היא תופעה שבה בהעדר אור ,חלה התארכות מוגברת ,מהירה של תאי הצמח ,וצמיחה לכיוון האור .ללא האור צבע הצמח הוא לבן בגלל העלמות הכלורופיל (פגמנט ירוק ) הכלורופיל הוא זה המקנה לצמח את צבעו הירוק . התארכות מהירה של הגבעול מקנה יתרון לצמח .הצמח מגיע אל האור עוד לפני שאוזל מלאי המזון שלו .כאשר יגיע אל האור יתחיל לבצע פוטוסינתזה ויספק לעצמו את חומרי המזון הדרושים לו גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה פוטוסינתיזה פוטוסינתיזה -בעזרת אנרגיית האור ,פחמן דו חמצני ומים מגיבים זה עם זה ונוצר גלוקוז וחמצן. 6O2 + C6H12O6 חמצן + גלוקוז בעזרת האור והכלורופיל 6H2O + 6CO2 מים + פחמן דו חמצני • תפקידה העיקרי של הפוטוסינתיזה הוא הפיכת אנרגית קרינה לאנרגיה כימית. • אנרגיה כימית זו משמשת את הצמח כמקור אנרגיה לתהליכי החיים בצמח. • בתהליך הפוטוסינתיזה נוצר הגלוקוז ,שהוא חומר אורגני(= צורה של אנרגיה כימית) מחומרים אנאורגניים -מים ופחמן דו חמצני .התהליך נעשה בעזרת אנרגית האור. פוטוסינתזה מתבצעת רק בתאים בעלי פגמנט הכלורופיל הלוכד את אנרגית האור. השפעת אורך היום על הפריחה פוטו-פריודיות בניגוד לשינויי הטמפרטורה בין עונה לעונה ,ואפילו בין היום ללילה ,אשר אינם קבועים ,הרי ששינויי אורך היום הינם קבועים ומחזוריים: בסתיו הימים מתקצרים והלילות מתארכים ,בהתאם ,ובאביב הימים מתארכים והלילות מתקצרים. לתופעה של שינויים עונתיים באורך היום קוראים פוֹטוֹ-פֶ ריו ִֹדיות. השפעת אורך היום על הפריחה -פוֹטוֹ-פֶ ריו ִֹדיות הסביון פורח בסוף בחורף ובאביב ,כאשר הימים מתארכים והלילות מתקצרים ,ואילו החרצית התרבותית פורחת בסתיו ובחורף ,כאשר הימים מתקצרים והלילות מתארכים. רוב צמחי הבר בישראל פורחים באביב -הפוטופריודיות של לילה מתקצר משרה בהם התמיינות לפריחה. כהנא ,רבייה ,עמ' 159 השפעת אורך היום על הפריחה -פוֹטוֹ-פֶ ריו ִֹדיות צמחים הזקוקים ליום ארוך כדי לפרוח נקראים צמחי יום ארוך. צמחים הזקוקים ליום קצר כדי לפרוח נקראים צמחי יום קצר. צמח יום ארוך כהנא ,רבייה ,עמ' 159 צמח יום קצר אותות סביבתיים מכוונים את התפתחות הצמחים לסיכום -לבלוב ,פריחה ,שלכת ותהליכים התפתחותיים אחרים בצמחים ,מושפעים מאור השמש ומאותות סביבתיים אחרים (כגון הטמפרטורה). כהנא ,רבייה ,עמ' 160 דרישות האור של צמחים .1צמחי שמש. .2צמחי חצי צל. .3צמחי צל. . – צמחים הזקוקים לאור מלא – צמחים הזקוקים לעוצמת אור חלשה יותר מאור מלא. – וצמחי צל מובהקים. צורות של מדידת אור .1משך שעות האור. .2עוצמת האור. • • • שמש מלאה-רוב היום שמש חצי צל -חלק מהיום שמש וחלק צל צל מלא -כל שעות היום צל מימין -פריחה ביום שבו היו 14שעות אור; משמאל :הצמח ביום של עשר שעות אור גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה למה חשוב מרקם הקרקע? תכונות הקרקע נקבעות מהמרקם שלה .שימו לב! התכונות הרשומות מטה משפיעות על הצמחים הגדלים בקרקע. 1 2 ספיחת מינרלים (יונים) -מינרלים נספחים לשטח הפנים של חלקיקי הקרקע .ככל ששטח הפנים גדול יותר יותר מינרלים יסתפחו .בקרקע בה החלקיקים קטנים יותר ,שטח הפנים של סך כל החלקיקים -יהיה גדול יותר (חרסיתית) . איורור ככל שהחללים בין החלקיקים גדולים יותר –כושר האיוורור טוב יותר. חללים גדולים יותר יהיו בקרקע בה החלקיקים גדולים יותר (חולית) 3 החזקת מים ככל שהחללים בין החלקיקים גדולים יותר –כושר החזקת המים קטן יותר – המים מחלחלים לשכבות עמוקות יותר (קרקע חולית) . 4 קלות העיבוד -קרקע חולית קלה לעיבוד לעומת קרקע חרסיתית גורמים אביוטיים המשפיעים על הצמיחה שימו לב איך משפיע סוג הקרקע על צורת בית השורשים של הצמח . בקרקע כבדה (חרסיתית) ,בית השורשים רחב יותר ופחות מעמיק לעומת בית השורשים בקרקע קלה. בית השורשים בקרקע קלה המים מחלחלים מהר לעומק הקרקע ולכן יהיה המים זמינים בעומק הקרקע. בית השורשים קרקע כבדה (חרסיתית) קרקע קלה (חולית) משק המים בצמח • • • • • חשיבות המים לצמח :קיום ,מיסוס ,בניית גוף הצמח, עיצוב צורתו ,ויסות חום ,זקיפות העשבוניים. מחסור גורם לנבילה ולמוות. עודף מים בקרקע -מחסור באוויר לנשימת השורשים. השפעת המים מתבטאת-במבנה הצמח ,הרכבו הכימי ,באורך תקופת הגידול וביבול. כמות המשקעים וחלוקתם לאורך העונה -משפיעות על משך הגדילה. משק המים בצמח... • לחות האוויר חשובה -מפחיתה את ההתאדות. • ההשקיה משנה את הטמפ' ליד הצמחים ,קרקע רטובה אוגרת חום. • ההשקיה מונעת נזקי קרה. איכות המים • • • • • • • מי קולחין – מי שופכין מטוהרים .נושא טיהור השופכין נמצא על סדר היום הלאומי מאז קום המדינה, אך קיבל תאוצה לאחר שפרצה מגפת חולירע בירושלים ובעזה בשנת . 1970 הקושי בטיהור מי שופכין הוא בכך שיש לדאוג לכך שהם לא יסכנו את בריאות הציבור ולא יפגעו באיכות הסביבה מחד גיסא, ויוכלו לשמש להשקיה בחקלאות ולתעשייה ,מאידך גיסא. מי שופכין – מי ביוב. מי תהום – המים המחלחלים אל האקוויפרים ,שאפשר להפיקם באמצעות קידוחים. מים מושבים – מים המושבים לשימוש חוזר ,כגון מי קולחין המופנים להשקיה חקלאית. איכות המים... • • • • • • • • מים מליחים – מי תהום שמליחותם גבוהה מזו של מי שתייה אולם נמוכה מזו של מי ים. חלק ממי התהום באזורים שונים בישראל הם מים מליחים ,ברמות שונות של מליחות. בתחומים מסוימים אפשר להשתמש במים אלה ללא טיפול .למשל, ניתן להשקות בהם תמרים ,עגבניות ושקדים. כמו כן ,ניתן להשתמש במים מליחים לפעולות מסוימות בתעשייה. התפלתם של מים מליחים זולה בהרבה מהתפלת מי ים. מים עיליים – מי נגר עילי ,שמקורם מגשם שלא חלחל או מנביעת מעיינות. מים שוליים – כינוי כולל למים שאינם מים שפירים ,כגון מי קולחין, מי תהום מליחים או מי נגר עילי שנתפסו במאגרים עיליים. מים שפירים – מים הראויים לשימוש ,גם כמי שתייה. לוף ענק פרח הצמח ,titan arumאו ,Amorphophallus titanumהינו בעל התפרחת הגדולה בעולם