המכללה ע"ש קיי באר – שבע מוכנות לכיתה א' - אבחון גן הטרוגני והצעת תוכנית עבודה . מגישה : דוידוביץ חני ת . זהות 029431251 : מסלול : יסודי שנה : ד' תשס"ה
Download ReportTranscript המכללה ע"ש קיי באר – שבע מוכנות לכיתה א' - אבחון גן הטרוגני והצעת תוכנית עבודה . מגישה : דוידוביץ חני ת . זהות 029431251 : מסלול : יסודי שנה : ד' תשס"ה
המכללה ע"ש קיי באר – שבע מוכנות לכיתה א'- אבחון גן הטרוגני והצעת תוכנית עבודה. מגישה :דוידוביץ חני ת.זהות029431251 : מסלול :יסודי שנה :ד' תשס"ה מהי מוכנות? עבודה זו עוסקת בנושא הנחקר רבות –מוכנות או בשלות הילד לבית הספר .המונח " מוכנות לבית הספר" ,מתייחס למצב הילד העומד על סף הכניסה לבית הספר,מבחינת יכולתו להתמודד בהצלחה עם הדרישות במסגרת הלימודים הפורמלית. מצב המוכנות המורכב מסך כל הנתונים האישיים של הילד – ידע,הרגלים,מיומנות,שפה,יכולת ביצוע וכישורים רגשיים אינו בהכרח מאפיין קבוע של הילד. גורם נוסף המקדם מוכנות הוא גורם פנימי-בשלות הילד. בפתחם של הלימודים הפורמאליים ,עסוקים הורים ומחנכים בהערכות לגבי התאמתו של הילד לדרישות בית הספר .בהקשר זה עולים בערבוביה המושגים "מוכנות " ו"בשלות" הילד. נושא זה מהווה מוקד לעבודה בשל השלכותיו החינוכיות והכלכליות :ראשית ,תלמידים מוכנים לבית הספר מגלים קשיי הסתגלות ונטייה להיכשל בלמידה בגלל מעבר חד מגן הילדים על אווירתו האינטימית, לבית הספר על דרישותיו הפורמליות .כדי להתגבר על כישלונם ולמנוע ככל האפשר היווצרות פערים לימודיים, נפתחות מסגרות חינוכיות כמו החטיבה הצעירה,כיתתה א' גנית,כיתה לליקויי למידה ועוד. שנית נדרשים משאבים רבים לצורך איתור ואבחון מוקדם של תלמידים אלו. מוכנות ובשלות לקראת כיתה א' • בספרות המקצועית קיימת אי בהירות לגבי הגדרה מדויקת של המושג "מוכנות" ( )READINESSו "בשלות" (.)MATURATION • בר ( )1983רואה את "המוכנות לבית הספר" כמושג רחב הכולל בתוכו מרכיבים שונים,כשהבשלות היא אחת מהן .לדעת כהן( )1987המושג "מוכנות לבית הספר" הינו מושג רחב ומורכב המתייחס לכשרים,למיומנויות,להתנהגויות ולידע הדרושים לילד כדי לעמוד בהצלחה בדרישותיו של בית הספר במבנהו הנוכחי .כמו כן מושג זה כולל בתוכו מרכיבים שונים,שאחד מהם הוא מושג הבשלות. • יזדי-עוגב ( )1995מבחינה בין שני המושגים ומסבירה שבמושג "מוכנות" מתייחסים להתמודדות של הילד עם דרישות וציפיות בית הספר כגון: • ישיבה במנוחה במשך מספר שיעורים (מטלה שדורשת סיבולת שרירים). • יכולת להתרכז ולעקוב אחרי דברי המורה. • יכולת להבחין ולבצע הוראות. • יכולת לשלוט בעפרון ,לכתוב ולהעתיק מהלוח למחברת (מוטוריקה עדינה) במושג "בשלות" מתייחסים לרמת ההתפתחות של הילד בשלושה תחומי התפתחות,אשר מתבטאים באישיותו של הילד: • • • • • • • • ישיבה במנוחה במשך מספר שיעורים (מטלה שדורשת סיבולת שרירים). יכולת להתרכז ולעקוב אחרי דברי המורה. יכולת להבחין ולבצע הוראות. יכולת לשלוט בעפרון ,לכתוב ולהעתיק מהלוח למחברת (מוטוריקה עדינה) במושג "בשלות" מתייחסים לרמת ההתפתחות של הילד בשלושה תחומי התפתחות,אשר מתבטאים באישיותו של הילד: התחום הקוגנטיבי תפיסתי התחום הריגושי. התחום החברתי. שני ( )1998מוסיפה ואומרת כי מוכנות פירושה שהילד מוכן להשתתף באופן מוצלח בלמידה פורמאלית,כלומר יש לו את הנתונים האישיים הדרושים לו על מנת להתמודד בהצלחה עם המטלות החינוכיות האופייניות למסגרת בית הספר • א .תקופת בית הספר :התפתחות גופנית וקוגניטיבית • קיימות מספר דרישות מילד שמתחיל את לימודיו הפורמאליים בבית הספר .דרישות מתבטאות בכל אחד מתחומי ההתפתחות:גופנית,קוגניטיבית,רגשית וחברתית. מבחינה גופנית: • במהלך תקופת בית הספר חלה עלייה מתמדת בגובה ובמשקל הגוף והשרירים מוסיפים להתפתח .אך עם זאת קצב הגדילה איטי מכפי שהיה בגן .יש להתייחס לגודלו הפיזי של הילד בהשוואה לבני גילו .ילד שאינו מפותח גופנית כמצופה מבני גילו,יעורר תהייה בדבר בשלותו הכללית. זהו גורם חשוב שמשפיע על יכולת הקורדינציה ועל השליטה המוטורית במהלך תקופת בית הספר. • נדרשים כשרים תפיסתיים -מוטוריים בגן ובבית הספר כגון מודעות גופנית-מגיל 6אמור הילד לדעת כי לגוף יש שני צדדים ולשלוט בימין ובשמאל. המודעות הפנימית שלגוף יש שני צדדים,משמשת כנקודת מוצא לחשיבות בבית הספר לקריאה וכתיבה מימן לשמאל,קואורדינציה של עין-יד ועין- רגל (יזדי-עוגב .)1995 התחום הקוגניטיבי –תפיסתי • במהלך תקופת בית הספר הילד מגלה שליטה טובה יותר בתפקודו הקוגניטיבי. בגיל הגן הילד חי בעולם מוחשי,שמבוסס בעיקר על מושגים של כאן ועכשיו,עולם התלוי במידה רבה בתפיסת החושים .עם מעבר לתקופת בית הספר הפעילות הקוגניטיבית מקבלת אופי עצמאי יותר ב .בשלות בתחום הרגשי והחברתי • קיים קשר הדוק בין ההתפתחות הרגשית והחברתית של הילד .הגורם הרגשי משפיע על ההתפתחות החברתית,כאשר התנהגותו החברתית של הילד תלויה במצבו הרגשי. בשלות רגשית מורכבת מתחומים רבים ואינה ניתנת למדידה בכלים מדוייקים. לא מודדים עד כמה הילד הינו אחראי,עצמאי,מתגייס למטלות,נמשך לגירויים,מתמודד עם קשיים,מודע (אהרוני .)1989,מצופה מהילד שיציג מוכנות ובשלות בתחומים הבאים כפי שמציינת יזדי –עוגב (:)1995 זהות הילד-הכרת עצמו וערך עצמו,התפתחות הביטחון העצמי ,מעבר הדרגתי מתלות בהורים לעצמאות,הצורך בהישגים-יכולת להתמודד עם הצלחות וכישלונות,יכולת לדחייתסיפוקים,יכולת עמידה בתסכולים-ידע להתמודד עם קשיים ואכזבות. ילד לא בשל יתקשה בקשר מילולי בכל מצב של תסכול הוא יפרוץ בבכי של חוסר אונים או לחילופין יגיב בזעם ובתוקפנות פיסית. בשלות חברתית • קשריו של הילד עם ילדים אחרים מתחילה להתרחב עם כניסת הילד לבית הספר. • האגוצנטריות של הילד פוחתת והוא נעשה מודע לאנשים שמסביבו(.סולברג )1994 • מצופה מהילד הבשל להציג את היכולת להסתגלות בחברה,היכולת לתת ולקבל,להנות ממשחק משותף,יכולת לשלוט בדחפים כמו תוקפנות וכעס,יכולת עבודה בצוות בשיתוף מצד אחד ובתחרות מצד שני(.גור )1988 • ילד אשר נמצא לוקה מבחינה רגשית וחברתית,יכול לסחוב איתו חסך רגשי המתבטא ברגשי נחיתות,תחושת אובדן והחמצה למשך כל חייו.ככל שתוקדם ההתערבות האבחנתית-טיפולית נחסוך מהילד תוויות מיותרות ונטווה עבורו תוכנית טיפול מותאמת ספציפית לבעיותיו. א .הגיל בו מתפתחים כישורי הכתיבה • מוכנות לכיתה א' נבחנת בגן חובה,אך מתפתחת לאורך חייו של התינוק,הפעוט והילד(.כהן ורדי )1998,טוענת כי אנו רגילים לראות את הכתיבה כמיומנות המתפתחת בבית הספר. לטענתה היכולת לכתוב צומחת ומתפתחת לאיטה,על בסיס של מוכנות.בסיס המתחיל להיבנות בזמן שהעובר נמצא ברחם,עם התפתחות השרירים והחושים .מיום לידתו,כאשר נדרש מהפעוט להתמודד עם גירויים,מתחיל הפעוט את מסעו לקראת מוכנות לכתיבה. • קיים קשר בין הסביבה הביתית בתקופת הינקות ובמהלך גיל הגן ,ובין רמת הישגיו של הילד בתקופת בית הספר. במהלך השנתיים הראשונות של החיים ,צעצועים יכולים להיות מקור חשוב של התנסויות קוגניטיביות ולכן סביר שיש קשר בין גורם זה ובין תפקודו הלימודי של הילד בראשית דרכו בבית הספר (סולברג .)1994 מלבד הפעילויות המוטוריות המתפתחות באופן טבעי והמשמשות בסיס חשוב להתפתחות יכול הכתיבה ,גם פעולות שונות שמתורגלות בגן מהוות בסיס חיוני לכתיבה וקריאה ולתפקוד מלא בכיתה א( .כהן ורדי )1998,מוסיפה ואומרת כי בשלות ומוכנות לכיתה א' נבנת מגורמים רבים :יכולת ריכוז ,יכולת ליהנות מהצלחה ,יכולת להתמודד עם כישלון ,בסיסי מוטורי וחושי יציבים ,יוזמה ,אחריות ,ארגון. • חשוב לנסות להקדים לאתר ולאבחן בעיות אלו ,כאשר האבחון יעשה באופן העידוד אשר ניתן לילד בגיל הרך להיות פעיל ולחקור את סביבתו ולהתנסות בצעצועים ומשחקים בעולם של ספרי תמונות ,משמש גורם מעודד חשוב במהלך התפתחותו הקוגניטיבית והרגשית. מוכנות לבית הספר כאפיון הקשור במשפחה • משתנים רבים הקשורים בהורים ובסביבה המשפחתית משפיעים על ההישגים הלימודיים של הילד ועל הסתגלותו לבית הספר (סולברג .)1994 • סוציאליזציה של ילדים נעשית במסגרת המשפחה, שהיא המוסד החינוכי הראשון בחייו של כל ילד. ככל מוסד חינוכי אחר ,המשפחה משקיעה מאמצים חינוכיים .המידה שבה החינוך מוערך בבית המשפחה הוא בין המשתנים המנבאים הישגים בית ספריים). • במספר מחקרים נמצא קשר משמעותי בין מידת מעורבותם של ההורים בנעשה בבית הספר ובין רמת ההישגים של הילד. • דפוסי התקשורת המילולית וצורות הלשון הרווחים במגעי הורים עם ילדיהם ,קשורים להצלחה בבית הספר. • אווירה משפחתית של תקשורת פתוחה בין ההורים ובין הילד יכולה לשמש בסיס להתפתחות רגשית וקוגניטיבית אצל הילד. • .כאשר ההורים יודעים לגלות רגישות והתחשבות בילד ,הם יכולים לעודד את התפתחות הילד ,למשל קשר רגשי חם עם ההורים מעודד את הפעילות הלימודית והקוגניטיבית של הילד (סולברג .)1994 • הורים שיעזרו לילדיהם להתמודד עם מצב הלחץ ועם קשיי ההסתגלות ,הינם הורים שידעו להגיש לילד עזרה מבלי להאשימו. • כאשר התקשורת המשפחתית מאשימה את הילד בקשייו ולא תומכת ,יופיעו אצל הילד קשיי הסתגלות בכניסה לכיתה א' (אליצור .)1980 • ניתן לראות הורים של ילדים המוגדרים כת משיגים ,אשר מגלים עניין מועט בילד והם מעורבים פחות במתרחש בבית הספר בהשוואה להורים שילדיהם מצליחים בלימודים .לעומתם יש הורים בעלי ציפיות ודרישות גבוהות מהילד שעולות על היכולת האמיתית של ילדיהם .מצב זה יכול להפחיד את הילד ולגרום לו לחרדה מפני הכניסה לבית הספר. הילד עלול "להעניש" את הוריו באמצעות ציונים נמוכים ,הפוגעים בהערכה העצמית של הוריו. תגובת ההורים היא כעס וביטויי אכזבה ,דבר היכול לגרום להחרפה נוספת של הקונפליקט במשפחה (סולברג .)1994 • קשר נוסף המשפיע על תפקודו של הילד הוא הרקע הסוציו- אקונומי .ישנם ילדים המגיעים לבית הספר מרקע סוציו – אקונומי נמוך .אי מוכנותם של ילדים אלה בולט מבחינת עולם הידע והמושגים שהם מביאים עמם ועמדותיהם כלפי למידה. תלמידים הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ,בדרך כלל הם בעלי הכנה ירודה לקראת בית הספר בתחום הקוגניטיבי ובתחום הציפיות שהועברו אליהם על ידי הוריהם ביחס לתפקיד התלמיד וההתנהגויות הקשורות לו. שיתוף פעולה של הורים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך עשוי להיות גורם משמעותי בשיפור הסתגלות הילדים לבית הספר(.כהן)1987 , • הסביבה הביתית משמשת כמערכת אשר מספקת לילדים גירויים מתאימים על מנת לפתח מיומנויות קוגנטיביות במהלך התפתחותו .הורים מסוגלים לפתח את הכישורים הנחוצים ולטפח את היסודות להתפתחות גופנית .רגשית וקוגניטיבית למען ילדיהם. קשר קרוב בין הורה לילדו מאפשר לעמוד מקרוב על צרכיו האמיתיים של הילד ,על יכולתו ועל אשר ניתן לצפות ממנו .זידנשטדט ( )1997טוענת כי יש מקום להמשיך ולחקור בנושא של השפעת המשפחה על ילדיהם ,שכן יתכן ונושא זה מהווה בסיס להשתלבות מוצלחת יותר בבית הספר לא פחות מתכנים לימודיים ספציפיים. תקופת המעבר מן הגן לבית הספר כמצב משברי אצל הילד • כל אדם עובר במהלך חייו שינויים המתחייבים מעצם תהליך הגדילה וההתפתחות .לעיתים ניתן לראות את השיניים כמצבי מצוקה זמניים ,מכיוון ששינוי מחייב את האדם להתארגנות נפשית ופיזית שונה מאשר ידע בעבר. • מעברים בחיי הילדים הם בדרך כלל דרמטיים ,בעלי אתגר ולעיתים אף מאיימים .לילדים יש פחות שליטה על חייהם ופחות משאבים על מנת להתמודד עם אתגר זה .חלק מהילדים ,בדומה למבוגרים ,יוכלו להתמודד טוב יותר עם אתגרים אלה ,מאשר ילדים אחרים (שיין ואחרים .)1998 • המעבר מגן הילדים לבית הספר עלול ליצור משבר אצל הילד ,אך מצב זה תלוי במשתנים אישיותיים,סביבתיים ובמידת התמיכה מן הסביבה .זהו מעבר חד ממסגרת פתוחה ולא הישגית ,אל מסגרת שבה הישגיות היא מוטיב מרכזי והישגי,הילדים נמדדים בהערכות וציונים (כהן- ורדי .)1999,במפגשו הראשון עם בית הספר ,הילד הצעיר נדרש להסתגל לשיניים פיסיים ,חברתיים ,קוגניטיביים, רגשיים ומוטוריים ,שכן בית הספר שונה מהגן בכל התחומים הללו (כצנלסון .) 1989, • קיימים מספר דרכים המפחיתים את רמת החרדה בכניסה לבית הספר כגון משחקי הכרות בין הילדים ,ארגון משחקים חברתיים המדגישים דברים המשותפים למספר ילדים ומגבירים את תחושת השייכות של הילד לבית הספר . ב .דרכי פתרון אפשריות לבעיית ההסתגלות • אליצר ( )1983אומר שניתן לבדוק הסתגלות של ילד על ידי הערכת שני תחומים: • הישגים לימודיים ,הנעשים בכל שלב על ידי מבדקים בתחום תוכניות הלימודים ובדיקה חברתית הבודקת האם הילד בודד או אהוד על קבוצת בני גילו. • דרך אחת להתמודד עם בעיית ההסתגלות היא להפוך את החלק האחרון של שנת גן החובה לדומה לבית הספר. • פתרון אחר הוא להפוך את החלק הראשון של שנת כיתה א' לדומה לגן ילדים .ישנם בתי ספר בהם סדרי הלמידה בכיתה א' מרוכזים סביב "מרכזי פעילות" כמו מרכז מוסיקה או ציור ,מרכז המספריים ,מרכז המילים ועוד. פתרון זה אינו נפוץ ,אך אוירה "גנית" בכיתה ואופן תפקודה יכולים להקל על מעבר של ילד (לוין .)1991, • פתרון נוסף הוא החטיבה הצעירה,שאימצה מערכת החינוך בישראל (על פי המודל האנגלי) .זוהי מסגרת חינוכית , שלומדים בה במשותף תלמידים בגני חובה ובכתות א'. מסגרת זו פותחה בשנות השבעים .כיום קיימות במערכת כ 70-חטיבות צעירות. • החטיבה הצעירה נועדה להיות מסגרת מעבר הדרגתית מהגן לכיתה א' ,כך שניתן יהיה ליצור מסגרת הדומה באופיה לגן מבחינת ארגון הסביבה והזמן. • מסגרת זו מאפשרת למידה הדרגתית של מיומנויות שונות . הדגם הנפוץ ביותר של חטיבה צעירה הוא מבנה בו נמצאות כיתת גן וכיתה א' במרחב לימודי משותף. • ההבדלים בין מסגרת החטיבה הצעירה לבית מסגרת בית ספרית באים לידי ביטוי בצוות ההוראה ,בחטיבה הצעירה מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין חברי הצוות של הגן וכיתה א' לעומת עבודת צוות של מורות מקבילות ,הבדל נוסף הקיים הינו בסדר היום . • השהייה במסגרת המשולבת במשך שנה תורמת למוכנות הנפשית של הילד,תפחית את החרדה המלווה במעבר לבית הספר ,כך תוגבר הסתגלותו של הילד לבית הספר. מבחני המוכנות והמלצת הגננת • ישנם שלוש דרכים לניבוי ההישגים בבית הספר של ילד בגיל הגן :מבחני סינון ומבחני הערכות,אבחון פסיכולוגי והמלצת הגנת. • בישראל נהוג לערוך מבחנים שונים לכלל אוכלוסיית ילדי הגן על מנת לאתר בעלי הישגים חינוכיים התפתחותיים נמוכים (כהן .)1987, • מבחנים אלו נערכים במהלך שנת הלימודים בגן חובה או בסופה . • קיים הבדל בין מבחני סינון לבין מבחני איבחון. מבחני סינון נחשבים לשלב הערכה ראשוני אשר קובע אם יש צורך להפנות את הילד להערכה מקצועית ,בעוד שאבחון פסיכולוגי הוא לצורך החלטה על כניסה או אי כניסת הילד לכיתה א'. סיכום הסקירה הספרותית • מוכנות לכיתה א' נבחנת בגן חובה ,אך מתפתחת לאורך חייו של הילד מיום לידתו .ילד המוכן לכיתה א' הינו ילד אשר בשל בארבעת תחומי ההתפתחות :גופנית ,קוגניטיבית ,רגשית וחברתית .מרבית הילדים המגיעים לבשלויות אלה בהתפתחותם הטבעית ,אך כאשר מתגלים פערים משמעותיים בין התחומים השונים ,סביר להניח שהילד לא בשל או מציג עיכוב התפתחותי. במצב זה מומלץ לפנות לבדיקה מקצועית. • הפתרון המומלץ למעבר הדרגתי מהגן לכיתה א' הינה החטיבה הצעירה ,אשר תורמת למוכנות הנפשית של הילד העולה לכיתה א'. • ניתן לראות כי ילד הנמצא בגן חובה צריך לעמוד בדרישות רבות ,בנוסף לקריטריון הגיל ,על מנת לעלות לכיתה א' .עם זאת חשוב לציין כי השארות שנה נוספת בגן ,תרום רבות לילדים שאינם "בשלים" לכיתה א'. • המעבר הינו קשה אך עם הדרכה נכונה ותמיכת המשפחה ,ניתן לעבור גם את התקופה הזו. בבליוגרפיה • • • • • • בבליוגרפיה חלקית של העבודה היא: אהרוני.א" )1989(.בשלות ללמידה – למה הכוונה?" הד הגן ד' 265-271 בר.ה ( )1987האפיונים הקוגנטיביים של ילדים שאינם בשלים לכיתה א' ושל ילדים לקויי למידה בגיל הגן,כפי שהם מאותרים על-ידי מבחן ה "ופסי",עבודת גמר ךתואר מוסמך,אוניברסיטת תל-אביב. יזדי-עוגב,א",)1995( .מוכנות ובשלות פסיכומוטורית" הד הגן ג: 265-271 כהן-ורדי,ע" )1998(.האם הילד שלי מוכן לכיתה א? " הורים וילדים 66-125 Croser,S.L.(1991) , Summer birth date children: kindergarten entrance age dilemma ,Early Childhood • News,vol.9(2) pp.47-48 Baker,D.P &Stvenson,D.L (1987),The family school relation and the child school performance. Child Development, vol 58 ,pp 1348-1357 •