Slide 1

‫המטה לשיוך דירות‬
‫ולתכנון אסטרטגי של הקיבוץ‬
‫מצגת ליום העיון של הזרם השיתופי‬

‫בנושא‪:‬‬
‫"שיוך דירות‪ -‬מה הושג ומה לא"‬
‫פברואר ‪2005‬‬


Slide 2

‫שיוך דירות‬
‫משרת שלוש מטרות אסטרטגיות‪:‬‬

‫ביטחון אישי לחבר‬
‫מנוף לצמיחה דמוגרפית‬
‫תכנון פיזי מחודש של שטח המחנה‬


Slide 3

‫הישגים מערכתיים‬
‫למעלה ממאה קיבוצים אמצו את החלטה ‪"(751‬יום קובע")‬
‫וכתשעים מתוכם קיבלו אישור וועדת פרוגרמות ‪.‬‬
‫להתקדמות המעשית השפעה מכרעת על היכולת להגיע להישגים‬
‫אסטרטגיים‪.‬‬
‫נוצרה שפה מקצועית חדשה ומדויקת שמאפשרת לכל הדיסיפלינות‬
‫לעבוד ביחד‪.‬‬

‫עלויות המהלך הוזלו במאות אחוזים והפכו לסבירות ולמעלה מכך‪.‬‬
‫נבנה תהליך פשוט ושיטתי להשגת היעד של הסכם חכירה‬
‫דו‪-‬צדדי מהוון לדורות בין חבר הקיבוץ לבין המינהל‪.‬‬


Slide 4

‫הישגים אסטרטגיים‬
‫ביטחון אישי‪ -‬זכויות חברי הקיבוץ לדירה משלהם הינה‬
‫עיקרון יסודי תקף ומוכח‪.‬‬
‫ייחוד דירות החברים לחברים הפך להיות יסוד בכל הסדר‬
‫נושים‪ ,‬בחסות ושלא בחסות בית המשפט‪ ,‬שנעשה עם‬
‫הקיבוצים‪.‬‬
‫צמיחה דמוגרפית‪ -‬יש צמיחה דמוגרפית ושיוך דירות ממנף‬
‫אותה‪ .‬גידול מוכח במספר חברי הקיבוץ‪.‬‬
‫תיכנון פיזי‪-‬עקרונות התיכנון של הקיבוץ המתחדש הולכים‬
‫ומופנמים בכל רובדי התכנון (תמ"א ‪ ,35‬וועדות מחוזיות וכו')‪.‬‬


Slide 5

‫מה לא הושג‬
‫לא הושגה הבנה ותיאום מספקים בין גופי התנועה והגופים‬
‫בעלי זיקה לתנועה אודות המטרות המשותפות‪.‬‬

‫נכשל כל ניסיון לייצר מערכת של התנהלות סבירה ועל בסיס של‬
‫מכנה משותף מתקבל על הדעת בין התנועה לבין גופי‬
‫האופוזיציה בתוכה (שדרך התנהלותם‪ -‬ובבסיסה דה לגיטימציה‬
‫לכל התהליך‪-‬אוצרת בחובה יסודות הרסניים)‪.‬‬
‫לא הושגה היערכות משותפת אל מול איומים מערכתיים‬
‫חמורים שהממשל יוצר כלפי הקיבוצים‪ ,‬חבריהם וילדיהם‪.‬‬


Slide 6

‫יחסי ממשל‪-‬קיבוץ‬
‫כמה דוגמאות לאיומים מערכתיים‬
‫כפירה בעיקרון חופש ההתאגדות‪ ,‬חופש הפרט וזכויות אזרח‬
‫בסיסיות (כגון הזכות לקניין) לחברי קיבוצים ולקיבוצים (כמו‬
‫לדוגמא הערותיו ורמיזותיו של היועץ המשפטי בחוות דעתו על‬
‫החלטה ‪)979‬‬
‫ניסיונות חסימה שיטתיים להתפתחותו הפיזית של הקיבוץ‬
‫ככזה(ראו לדוגמא עצירת תהליך חתימת חוזי חכירה לדורות עם‬
‫הקיבוצים ע"י ממ"י)‬
‫חתירה מתחת עיקרון הניהול העצמי של הקיבוץ (ראו לדוגמא את‬
‫צו המועצות החדש‪ ,‬שמנסה לכפות פיצול וועדים על הקיבוצים)‪.‬‬
‫מדובר באיומים ההולכים ומתממשים‪ ,‬הם נוגעים לכלל הקיבוצים‬
‫ללא הבדל של השקפת עולם והם הופכים לאפשריים הרבה בזכות‬
‫הריב הפנימי בתנועה‪.‬‬


Slide 7

‫שיוך דירות בהיבט של יחסי קיבוץ‪/‬חבר‬
‫קיבוץ‪ -‬מינהל מקרקעי ישראל‬
‫רקע‬

‫ישנן שתי החלטות תקפות מכוחן מתבצע היום שיוך דירות‬
‫לחברים קיימים‪ .‬החלטה ‪( 751‬לחברי הקיבוצים) והחלטה ‪692‬‬
‫(לחברי מושבים שיתופיים)‬

‫אלו הן החלטות ותיקות(בנות למעלה מתשע שנים) מבוססות‬
‫(לאחרונה התחזקו עוד יותר על רקע פסק הדין בבג"צ "דור‬
‫לדור") וסבירות בכל הקשור לניהול תהליך השיוך ומטרותיו‪-‬‬
‫בכל הקשור לחברי קיבוץ ותיקים‪.‬‬
‫לימוד מעמיק של החלטות אלו הציף בעיה מרכזית אחת והיא‬
‫המחיר לקרקע המשויכת לחברי קיבוץ חדשים (שמתקבלים‬
‫לחברות אחרי "היום הקובע")‬


Slide 8

‫עמדת מינהל מקרקעי ישראל‬
‫מינהל מקרקעי ישראל מסרב עקרונית לבצע הבחנה מותרת‬
‫בכל הקשור למחיר אותו ידרשו בני וחברי קיבוץ חדשים לשלם‬
‫עבור הקרקע‪ ,‬בקיבוץ המבצע שיוך דירות‪.‬‬
‫המינהל רואה את הבנים כ"מתיישבים חדשים" ככל מתיישב‬
‫בהרחבה ומתעלם ממדיניותו ארוכת השנים לתת הנחות לבני‬
‫מקום בהתיישבות בכלל והמגזרית בפרט‪.‬‬
‫בכך מופלים הקיבוץ‪ ,‬חבריו ובניו לרעה‪.‬‬


Slide 9

‫החלטה ‪979‬‬
‫החלטה ‪ 979‬משקפת סטייה של המינהל מעמדתו העקרונית הנ"ל‪,‬‬
‫באופן מוגבל וחד‪-‬פעמי‪ .‬זהו מבצע ההיוון של ‪ 3.75%‬עבור ‪375‬‬
‫מ"ר כפול מספר הנחלות המוקצות המאויישות‪ ,‬לפי הנמוך‪.‬‬
‫המינהל מבקש תמורה גבוהה מאוד עבור "נדיבותו" המתבטאת בין‬
‫השאר בדרישה לפיצול חוזי הקיבוץ והיוון במחיר מלא וללא תמורה‬
‫של שטחי המשק והתעסוקה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי בחוות דעתו התעלם לחלוטין מהפשרה הכואבת‬
‫שנעשתה בהחלטה ‪ 979‬והתייחס חד‪-‬צדדית רק לסוגיית המחיר‬
‫לקרקע למגורים(בהקשר הקיבוצי)‪.‬‬


Slide 10

‫המשבר וההזדמנות‬
‫עמדת היועץ שבה וחושפת משבר עמוק ביחסים שבין המדינה‬
‫לבין הקיבוצים וחבריהם‪.‬‬
‫עקב כך נוצרת הזדמנות כפולה‪:‬‬
‫ראשית לנסות וליצור מכנה משותף בין כלל הקיבוצים‪ ,‬אם‬
‫ישכילו להבין כי מדובר באיום משותף‪.‬‬
‫שנית‪ -‬להיאבק על מה שמשותף ושנדרש באמת‪:‬‬
‫חוזה חכירה לדורות לכל קיבוץ‪.‬‬
‫הזכות לתכנן ולפתח את היישוב בהתאם להסכם החכירה‬
‫ועקרונות תכנון(שאינם באחריות מינהל מקרקעי ישראל)‬
‫הזכות לקלוט בנים ללא אפליה ביחס למגזרים התיישבותיים‬
‫וכפריים אחרים‪.‬‬