Slide 1

‫בטיחות התנהגותית‬
BBS - Behavior Based Safety

‫ד"ר אבי גריפל‬
052-2479712 :‫ נייד‬0773220580 :‫ פקס‬0775340118 :'‫טל‬
www.avi-griffel.com :‫ אתר‬[email protected]:‫מייל‬


Slide 2

‫מהי בטיחות התנהגותית?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שימוש בגישות התנהגותיות לשם קידום הבטיחות בעבודה;‬
‫שיטה שעושה שימוש בחיזוקים חיוביים לצורך שינוי התנהגות‬
‫לא בטיחותית;‬
‫בטיחות התנהגותית היא היישום השיטתי של המחקר‬
‫הפסיכולוגי של ההתנהגות האנושית לפתרון בעיות בטיחות‬
‫ובריאות בתעסוקה (‪ 96%‬מתאונות העבודה מתרחשות עקב‬
‫התנהגות לא בטיחותית);‬
‫מערכת הבטיחות ההתנהגותית כוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מעורבות‬
‫עובדים לשם שיפור מתמיד‪ ,‬ניתוח מטלות וגורמי סיכון לצורך‬
‫זיהוי התנהגויות בסיכון הקשורות בבטיחות‪ ,‬ניתוח התנהגות‬
‫באמצעות תצפית על מטלה‪ ,‬ושימוש במשובים על ביצועי‬
‫בטיחות כבחיזוקים‪.‬‬


Slide 3

‫הגדרות‬
‫התנהגות בסיכון (‪ :)at-risk behavior‬פעולות המגדילות‬
‫את הסיכוי לתאונה או מחלה; זהו מונח ניטרלי יותר‬
‫מהמונח בעל המשמעות הדומה "התנהגות לא‬
‫בטיחותית" (‪;)unsafe behavior‬‬
‫חיזוק (‪ :)reinforcement‬דבר שמעלה את ההסתברות‬
‫להתרחשותה של התנהגות מסוימת;‬
‫חיזוק שלילי (‪ :)negative reinforcement‬חיזוק הגורם‬
‫להתגברותה של התנהגות מסוימת במטרה להימנע‬
‫מתוצאות בלתי נעימות כלשהן (לא מדובר בעונש);‬
‫חיזוק חיובי (‪ :)positive reinforcement‬חיזוק הגורם‬
‫להתגברותה של התנהגות מסוימת שבעקבותיה צפויות‬
‫תוצאות משמעותיות ורצויות‪.‬‬


Slide 4

‫מדוע כדאי לאמץ את שיטת הבטיחות ההתנהגותית?‬
‫‪ 96%‬מכלל התאונות נגרמות על ידי‬
‫"התנהגות לא בטיחותית" מצד עובדים!!!‬

‫הפתרון‪ :‬שיטה לשינוי ההתנהגות!‬
‫בטיחות מבוססת התנהגות עוזרת לטפל בבעיות‬
‫כגון‪:‬‬

‫• אי שימוש בציוד מגן‬
‫• עבודה שלא לפי הנהלים‬
‫• אי דיווח על תאונות עבודה‬
‫• אי שימוש בגליון סיכונים‬


Slide 5

‫הגישה ההתנהגותית (ביהביוריזם)‬
‫‪ ‬גישה זו נמצאת בבסיסה של הבטיחות ההתנהגותית ומספקת‬
‫לה מסגרת תיאורטית‪-‬מחקרית ועקרונות מעשיים לפעולה;‬
‫‪ ‬הגישה גורסת כי הנושא היחיד שמתאים למחקר פסיכולוגי‪-‬‬
‫מדעי הוא התנהגות שניתנת לצפייה ולמדידה;‬
‫‪ ‬התנהגות נלמדת בסביבתו החברתית הטבעית של הפרט‬
‫בדרך של הדגמה וחיקוי‪ ,‬ובאמצעות מתן חיזוקים חיוביים על‬
‫התנהגויות רצויות‪ ,‬ומתן חיזוקים שליליים על התנהגויות‬
‫בלתי רצויות‪.‬‬


Slide 6

‫הגישה ההתנהגותית (ביהביוריזם)‬
‫המשך‪-‬‬‫הנחות היסוד של הגישה ההתנהגותית הן‪:‬‬
‫‪ ‬המחקר הפסיכולוגי צריך להצטמצם לחקר התופעות הניתנות לתצפית‬
‫ולמדידה;‬
‫‪ ‬מושא המחקר של הפסיכולוגיה הוא ההתנהגות (ולא התודעה);‬
‫‪ ‬שיטת המחקר צריכה להיות אובייקטיבית ולא אינטרוספקטיבית;‬
‫‪ ‬חוקי ההתנהגות הם זהים עבור כל היצורים החיים‪ ,‬ולכן תהליך הלמידה‬
‫של בני אדם דומה לזה של חיות;‬
‫‪ ‬מטרת מדע הפסיכולוגיה הוא ניבוי ושליטה על ההתנהגות ולא הבנת‬
‫ההתנהגות;‬
‫‪ ‬אורגניזם מתאים את עצמו לסביבה על ידי למידה ורכישת התנהגות;‬
‫‪ ‬גירויים מסוימים מובילים את האורגניזם לתגובות מסוימות‪ .‬מה‬
‫שמוביל לרגשות כמו פחד‪ ,‬כעס ואהבה;‬
‫‪ ‬הכל נרכש באמצעות חיזוקים ובאמצעות הקשרים בין חיזוקים לתגובות;‬
‫‪ ‬התנהגות בהווה של פרט נקבעת בהתאם להיסטוריית החיזוקים שלו‪.‬‬


Slide 7

‫היסטוריה ועקרונות מדעיים‬
‫בשנת ‪ 1885‬הבחין חוקר תהליכי הלמידה אבינגהאוס כי חל שיפור‬
‫בביצוע כאשר תהליך הלמידה כולל משוב (פידבק) על תשובות התלמיד;‬
‫ת'ורנדייק ‪ -‬חיזוק (‪ )reinforcement‬ממלא תפקיד חשוב בלמידה‬
‫ובשינוי ההתנהגות לאורך זמן;‬
‫פבלוב (‪ – )Pavlov, 1927‬התניה קלאסית;‬
‫סקינר (‪ – )Skinner, 1938 ,1930‬התניה אופרנטית (מפעילה)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬דולארד ומילר (‪ )Dollard & Miller, 1950‬הציעו שניתן‬
‫להפעיל חיזוקים באופן מבוקר ומתוכנן כדי להשיג שינוי התנהגותי‬
‫מוגדר ורצוי;‬
‫בשנות השישים הפך השימוש ב"עיצוב התנהגות"‬
‫(‪ )modification behavior‬לנחלת פסיכותרפיסטים בכל רחבי ארצות‬
‫הברית‪.‬‬


Slide 8

‫היסטוריה ועקרונות מדעיים‬
‫המשך‪-‬‬‫בסוף שנות ה‪ 60-‬ותחילת שנות ה‪ ,70-‬גישת הבטיחות ההתנהגותית התפתחה‬
‫מאוד בעקבות ניסיונותיהם של ארגונים ליישם מושגים התנהגותיים לצורך‬
‫שיפור ביצוע (מה שכונה בשלב מאוחר יותר "ניהול ביצוע");‬
‫בשנת ‪ 1978‬קומקי ברוויק וסקוט (‪ )Komaki, Barwick & Scott‬הראו כי‬
‫גישת עיצוב ההתנהגות יכולה להשפיע על היבטי בטיחות בעבודה‪ ,‬וכי בעקבות‬
‫תצפיות ומשוב חיובי שניתן לעובדים חלה עלייה מ‪ 80-75-‬אחוז ל‪ 99-95-‬אחוז‬
‫בשיעור ההתנהגויות הבטיחותיות;‬
‫שולצר‪-‬אזארוף ומאייר (‪ )Sulzer-Azaroff & Mayer, 1991‬הראו בשנות‬
‫השמונים של המאה הקודמת כי כאשר גורמי סיכון בטיחותיים מזוהים ומשוב‬
‫חיובי ניתן בעקבות הזיהוי‪ ,‬מספר גורמי הסיכון פוחת‪ ,‬ומקום העבודה הופך‬
‫בטוח יותר‪.‬‬


Slide 9

‫השוואת יעילות שיטות‬
‫במחקר שערך גוואסטלו (‪ )Guastello, 1993‬נערכה השוואה בין סוגים שונים‬
‫של התערבות בתחום הבטיחות‪ ,‬בהתייחס להפחתת שיעור התאונות‪.‬‬
‫מהנתונים עלה כי‪:‬‬
‫‪‬פתרונות הנדסיים הורידו ב‪ 29-‬אחוז את שיעור התאונות;‬
‫‪‬מבדקי הנהלה ב‪ 19-‬אחוז;‬
‫‪‬מסעות פרסום ב‪ 14-‬אחוז;‬
‫‪‬דיווחים על אירועי "כמעט תאונה" ב‪ 0-‬אחוז;‬
‫‪‬פתרונות ארגונומיים מקיפים ב‪ 51.6-‬אחוז;‬
‫‪‬שינוי התנהגותי (בטיחות התנהגותית) ב‪ 59.6-‬אחוז‪.‬‬


Slide 10

‫עקרונות כלליים בבטיחות התנהגותית‬
‫‪ ‬התנהגות היא הגורם לתאונות;‬
‫‪ ‬התנהגות מוּנעת על ידי התוצאה הצפויה;‬
‫‪ ‬מה שנמדד – נעשה;‬
‫‪ ‬משוב הוא מרכיב חיוני בדרך לשיפור;‬
‫‪ ‬איכות היא מרכיב מובנה בתהליך;‬
‫‪ ‬שיחות משנות ארגונים‪.‬‬


Slide 11

‫דרישות לקיום תוכנית בטיחות מבוססת התנהגות‬
‫(‪)Sulzer-Azaroff & Mayer, 1991‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מעורבות משמעותית של כוח האדם‪ :‬בטיחות שמגיעה מלמטה‪,‬‬
‫מהעובדים עצמם‪ .‬פירושו של דבר הוא שהעובדים בעלי ההסתברות‬
‫הגבוהה ביותר להיפגע יהיו מעורבים באופן פעיל במניעה ובצמצום של‬
‫ההתנהגויות הלא בטיחותיות‪.‬‬
‫הצבת התנהגויות לא בטיחותיות כיעד לשינוי‪ :‬התמקדות במספר‬
‫מצומצם של התנהגויות לא בטיחותיות שאחראיות לחלק הארי של‬
‫התאונות והאירועים בארגון‪.‬‬
‫איסוף נתונים תצפיתיים‪ :‬הרעיון המנחה הוא‪" :‬מה שנמדד – נעשה"‪.‬‬
‫מתצפתים שעברו הדרכה בוחנים באופן קבוע את ההתנהגות‬
‫הבטיחותית של עמיתיהם לעבודה‪ .‬ככל שמספר התצפיות גדול יותר‪,‬‬
‫גדלה מהימנות הנתונים ועימה הסיכוי לשיפור ההתנהגות הבטיחותית‪.‬‬
‫עצם התצפית כבר משנה התנהגות‪.‬‬


Slide 12

‫דרישות לקיום תוכנית בטיחות מבוססת התנהגות‬
‫ המשך ‪-‬‬‫‪‬‬

‫תהליכי קבלת החלטות המבוססים על נתונים‪ :‬קבלת החלטות‬
‫המתבססת על נתונים‪( .‬כגון אחוז ההתנהגויות המבוצעות באופן‬
‫בטיחותי)‪.‬‬


Slide 13

‫התערבות תצפיתית שיטתית לצורך שיפור‬
‫יש להכין לוח זמנים מתוכנן של אירועים שנועדו ליצור התערבות כוללת‬
‫לצורך שיפור הבטיחות‪.‬‬
‫התכנון מתחיל לרוב במתן תדריכים לעובדים בכל המחלקות המעורבות‬
‫בתהליך‪.‬‬
‫העובדים מתבקשים להתנדב להיות מתצפתים או חלק מצוות הפרויקט או‬
‫ועדת ההיגוי‪ ,‬ועוברים הכשרה לתפקידיהם‪.‬‬
‫צוות הפרויקט מזהה התנהגויות לא בטוחות שנרשמות ברשימות הבידוק‪.‬‬
‫צוות הפרויקט מבקש את אישורם של העובדים שביצעו את ההתנהגויות‬
‫הללו לכך שאכן התנהגו באופן התואם את המופיע ברשימת הבידוק‪.‬‬
‫כאשר רשימות הבידוק נשלמות‪ ,‬העובדים שעברו הכשרה כמתצפתים‬
‫עורכים תצפיות למשך פרק זמן מסוים (בדרך כלל ארבעה שבועות) כדי‬
‫לקבוע מדד בסיסי )‪ )baseline‬שישמש נקודת ייחוס והשוואה לביצועים‬
‫שבהם צופים‪.‬‬


Slide 14

‫התערבות תצפיתית שיטתית לצורך שיפור‬
‫המשך‪-‬‬‫קובעים את הניקוד הממוצע של המדד הבסיסי‪ ,‬קבוצות העבודה‬
‫שהוקמו מגדירות לעצמן מטרות ויעדים לשיפור‪.‬‬
‫לאחר מכן המתצפתים ממשיכים לבצע בקרה קבועה של התנהגויות‬
‫עמיתיהם הקשורות בבטיחות‪.‬‬
‫תוצאות התצפיות מנותחות באופן המאפשר לתת משוב מפורט‬
‫לקבוצות העבודה ולאנשים המעורבים בפרויקט‪.‬‬
‫צוות הפרויקט עורך מעקב אחרי נתונים חדשים ושינויים במגמות‬
‫לצורך הדגשת השיפורים או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬נקיטת פעולות מתקנות‪ .‬באופן‬
‫זה מערכות בטיחות התנהגותית פועלות על פי עיקרון השיפור‬
‫המתמיד‪.‬‬


Slide 15

‫משוב (פידבק) ממוקד וקבוע‬
‫על תפקוד שוטף‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫משוב הוא מרכיב המפתח בכל ניסיון לשיפור הבטיחות‪.‬‬
‫במערכות בטיחות התנהגותית ישנם שלושה סוגי משוב‪:‬‬
‫‪ )1‬משוב מילולי הניתן בזמן התצפית;‬
‫‪ )2‬משוב גרפי (שרטוט של עקומות) הממוקם בנקודות‬
‫אסטרטגיות במקום העבודה;‬
‫‪ )3‬תדרוכים (‪ )briefings‬שבועיים או חודשיים הכוללים‬
‫ניתוח של תוצאות התצפיות‪.‬‬
‫השילוב של כל צורות המשוב מאפשר להתגבר על תופעת‬
‫האדישות במקום העבודה ולקדם שיפורים ממוקדים‪.‬‬


Slide 16

‫תמיכה מההנהלה ומהממונים בשטח‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫מחויבות גלויה ומופגנת של ההנהלה היא מרכיב חיוני‬
‫בתהליך‪.‬‬
‫מנהלים מפגינים את מחויבותם על ידי כך שהם‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפשרים למתצפתים לערוך את תצפיותיהם על חשבון העבודה;‬
‫‪ .2‬מעניקים הכרה ושבחים למי שעובד באופן בטיחותי;‬
‫‪ .3‬מספקים את המשאבים ואת הסיוע הדרושים לביצוע פעולות מתקנות;‬
‫‪ .4‬מסייעים לארגן ולערוך ישיבות קבועות לצורך העברת משובים;‬
‫‪ .5‬מקדמים בכל הזדמנות אפשרית את הפרויקט‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כשלון התערבות כלשהי בבטיחות התנהגותית נגרם‪ ,‬כמעט‬
‫תמיד‪ ,‬עקב היעדר מחויבות ותמיכה של ההנהלה בתהליך‪.‬‬


Slide 17

‫עקרונות הבטיחות ההתנהגותית במשרד‬
‫האנרגיה האמריקאי‬
‫בניהול הבטיחות המוכלל מוגדרים חמישה תהליכי הליבה‬
‫(‪ )core functions‬של ביצוע העבודה בבטיחות (‪:)US-DOE, 2002‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬

‫הגדר את העבודה;‬
‫בצע ניתוח של גורמי הסיכון;‬
‫יישם אמצעי בקרה לשליטה בגורמי הסיכון;‬
‫בצע את העבודה בכפוף לאמצעי הבקרה;‬
‫תן משוב לביצוע‪ ,‬וקיים תהליך של שיפור מתמיד‪.‬‬


Slide 18

‫שילוב התנהגות בטיחותית בתהליכי‬
‫הליבה של תכנית‬
‫)‪ISM (DOE‬‬
‫תהליך הליבה‬

‫היישום בבטיחות התנהגותית‬

‫‪ .1‬הגדר את העבודה‬

‫זהה את העובדים ואת סוג העבודות‬
‫המבוצעות‬

‫‪ .2‬בצע ניתוח של גורמי הסיכון‬

‫נתח התנהגויות של עובדים כדי לזהות‬
‫התנהגויות מסוכנות (‪)critical safety acts‬‬

‫‪ .3‬יישם אמצעי בקרה לשליטה בגורמי‬
‫הסיכון‬

‫צור רשימות תיוג של התנהגויות מסוכנות‬
‫ושיטות לביצוע תצפית על התנהגויות אלו‬

‫‪ .4‬בצע את העבודה בכפוף לאמצעי הבקרה‬

‫הכשר ואמן עובדים‪/‬מתצפתים; קבע קו‪-‬‬
‫בסיס להתנהגויות בטיחותיות; בצע תצפיות‬
‫על ההתנהגות‪ ,‬וחשב את האחוז של‬
‫התנהגויות בטוחות‬

‫תן לעובדים משוב על תוצאות התצפיות‬
‫‪ .5‬תן משוב לביצוע‪ ,‬וקיים תהליך של שיפור‬
‫במטרה לשפר את אחוז ההתנהגויות‬
‫מתמיד‬
‫הבטוחות‬


Slide 19

‫תוצאות ויתרונות‬
‫מערכת בטיחות התנהגותית המתוכננת ומיושמת כראוי תביא לתוצאות הבאות‪:‬‬
‫הפחתת מספר התאונות‪ ,‬האירועים‪ ,‬מקרי ה"כמעט תאונה" והנזק לרכוש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור ברמות ההתנהגויות הבטיחותיות הניתנות לכימות‪ :‬אם העובדים הכירו בנחיצות‬
‫‪‬‬
‫ובאפקטיביות של מערכת הבטיחות ההתנהגותית ומנסים באופן פעיל לשפר את ביצועי‬
‫הבטיחות שלהם‪ ,‬רמות ההתנהגות הבטיחותית בארגון יעלו‪.‬‬
‫צמצום עלויות של תאונות עבודה‪ :‬הפחתה במספר תאונות העבודה בארגון תביא לצמצום‬
‫‪‬‬
‫העלויות הכרוכות בתאונות אלה‪.‬‬
‫רמת תחזוקה‪ :‬רמת התחזוקה של מערכת הבטיחות ההתנהגותית בארגון תלויה ברמת‬
‫‪‬‬
‫ההטמעה שלה לאורך תקופות ממושכות אל מול מכשולים או שינויים שונים המתרחשים‬
‫בארגון‪.‬‬
‫קבלת המערכת על ידי כל הנוגעים בדבר‪ :‬האופן שבו אנשים מגיבים למערכת הבטיחות‬
‫‪‬‬
‫ההתנהגותית תלוי באיכות המערכת‪ ,‬באיכות התצפיות‪ ,‬בתמיכה מתמשכת מצד ההנהלה‬
‫ובמידה שבה פעולות מתקנות מקודמות ומוצאות לפועל‪.‬‬
‫הכללה‪ :‬היבט זה מתייחס לרמת היעילות שבה מערכת הבטיחות ההתנהגותית מזהה‬
‫‪‬‬
‫ומטפלת באתגרי בטיחות ובריאות אחרים‪ ,‬כגון תנאים לא בטיחותיים‪ ,‬כשלי מערכת‬
‫ניהול ופגמים טכנולוגיים‪.‬‬


Slide 20

‫תוצאות ויתרונות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪-‬המשך‪-‬‬

‫מעקב (‪ )Follow up‬קבוע ומהיר‪-‬תגובה‪ :‬מתייחס לאפקטיביות של נהלי המעקב‬
‫אחרי ההצעות לשיפור ואחרי סיום הביצוע של פעולות מתקנות‪.‬‬
‫עלייה ברמת הדיווח על כשלים‪ ,‬אירועי "כמעט תאונה"‪ ,‬תאונות וכדומה‪ :‬העלייה‬
‫במספר הדיווחים על מפגעים או על תנאים לא בטיחותיים היא תוצר של מערכת‬
‫בטיחות התנהגותית טובה‪ ,‬הכוללת תצפיות ומשובים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ככל שהעובדים‬
‫מפתחים יותר אמון כלפי המערכת‪ ,‬גדלה ההסתברות שייטו לדווח על תאונות‬
‫ואירועים‪.‬‬
‫שיפור המיומנות של מתן חיזוקים חיוביים‪ :‬מכיוון שלחיזוקים השליליים או‬
‫החיוביים של התנהגות לא בטיחותית יש השפעה רבת עוצמה על התנהגותם של‬
‫אנשים‪ ,‬חשוב מאוד לוודא שהם ניתנים כראוי‪ .‬זה דורש מודעות לתיאוריה של ניהול‬
‫התנהגות והפעלה של המיומנויות המעשיות הנחוצות לשליטה בחיזוקים אלה‪.‬‬


Slide 21

‫אופן ביצוע של תוכנית בבטיחות התנהגותית‬
‫מרבית הארגונים מקימים צוות תכנון ומטילים עליו את האחריות לתכנון ויישום‬
‫בטיחות התנהגותית‪ .‬צוות התכנון מורכב מעובדים שכירים‪ ,‬יחד עם נציגי הנהלה‬
‫ונציג ממחלקת הבטיחות‪ .‬על צוות התכנון להשלים חמישה צעדים‪:‬‬

‫תכנון תהליך ההדרכה והתצפית‬
‫תכנון הדרך שבה ייעשה שימוש במידע‬
‫תכנון אירועים המיועדים למתן הכרה ותמיכה בתהליך‬

‫תכנון ההכשרה ונקודת הזינוק של התהליך‬

‫תכנון תחזוקת התהליך‬


Slide 22

‫שלבים עיקריים בתהליך‬
‫(‪)US-DOE, 2002‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫ניתוח גורמי סיכון התנהגותיים לצורך זיהוי התנהגויות בסיכון‪.‬‬
‫הניתוח יכול להתבסס על דוחות תאונה‪/‬אירוע‪ ,‬ניתוחי בטיחות‬
‫מטלה (‪ ,)JSA‬תצפיות על מטלה‪ ,‬ראיונות עם עובדים וסעורי‬
‫מוחות‪ ,‬או שילוב של כל הכלים האלה;‬
‫פיתוח רשימת בידוק (צ'ק‪-‬ליסט) שתסייע בתצפיות על התנהגויות‬
‫בארגון‪( .‬כמו כן‪ ,‬רשימה של הגדרות התנהגות תואמות עשויה לסייע‬
‫בשמירת עקביות בין המתצפתים למידע שנאסף);‬
‫תיעוד נתונים על התנהגויות בסיכון ועל התנהגויות בטיחותיות‬
‫בגיליון נתונים (על ידי המתצפתים);‬
‫מתן משוב לעובדים על ביצועי הבטיחות שלהם (על ידי‬
‫המתצפתים)‪ .‬משוב זה מהווה חיזוק לחיוניותן של התנהגויות‬
‫בטיחותיות‪.‬‬


Slide 23

‫מודל תהליך לשיפור הבטיחות‬
‫(‪)WSRC‬‬
‫עלייה ברמת‬
‫הבטיחות‬

‫פעולות‬
‫הצוות‬
‫מידע מרוכז בידי‬
‫צוות שיפור‬

‫שיפור תהליך‬
‫הבטיחות‬
‫איסוף‬
‫נתונים‬
‫תצפית‬
‫משוב‬

‫השלמת‬
‫רשימת בידוק‬


Slide 24

‫שלבים בתהליך תצפית ומשוב בבטיחות‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬

‫על עורך התצפית להציג עצמו‪ ,‬לשאול לשמו של העובד‪ ,‬לגרום לו להרגיש בנוח‬
‫ולהסביר לו את התהליך‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליו לבקש רשות לערוך תצפית‪.‬‬
‫יש לבקש מהעובד להסביר את טיב העבודה המבוצעת‪.‬‬
‫יש לבקש מהעובד להגדיר את גורמי הסיכון ואמצעי הבטיחות הקשורים במטלה‬
‫שהוא מבצע‪.‬‬
‫יש לשאול שאלות פתוחות כדי ללמוד יותר על התנהגויות בסיכון (למשל‪ :‬מהי‬
‫התאונה החמורה ביותר שעלולה להתרחש? כיצד אתה עלול להיפגע במהלך ביצוע‬
‫המטלה? מדוע אתה מבצע אותה בדרך זו? מה מפריע לך כאשר אתה מבצע את‬
‫המטלה?)‪.‬‬
‫יש לערוך תצפית על העבודה‪.‬‬
‫יש לתת משוב חיובי‪ ,‬בצורה של שבחים‪ ,‬להתנהגויות בטיחותיות‪.‬‬
‫יש להגדיר פעולה מתקנת שעשויה להידרש מהעובד‪.‬‬
‫יש לנסות ולקבל מהעובד התחייבות אישית שיישם פעולה זו ולהודות לו על‬
‫השתתפותו בתהליך‪.‬‬


Slide 25

‫מדידה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אחוז בטיחות (‪ - )Percent safe‬האחוז אשר מתנהגים בצורה בטיחותית‪.‬‬
‫פרסום התוצאות מעלה את רמת המודעות לבטיחות ולהתנהגויות בסיכון‪.‬‬
‫מספר התצפיות ‪ -‬ארגונים שונים בוחרים לקבוע מספר מסוים של תצפיות‬
‫כיעד למשל ‪ 25‬בשבוע‪ ,‬או ‪ 100‬בחודש (לפי משך הזמן הממוצע הנדרש לביצוע‬
‫תצפית‪ ,‬מספר הפעמים שבהם מתבצעת ההתנהגות הקריטית‪ ,‬והמשאבים‬
‫הזמינים לביצוע התצפיות)‪.‬‬
‫אחוז ההשתתפות בתהליך הבטיחות ‪ -‬ניתן לקבוע את אחוז ההשתתפות לפי‬
‫אחוז העובדים המבצעים תצפיות בפרק זמן מוגדר ובאזור עבודה רלוונטי‪.‬‬
‫קריטריונים אחרים למדידה ‪ -‬השתתפות באספות בטיחות‪ ,‬הגשת הצעות‬
‫בטיחות שמיושמות‪ ,‬מספר אירועי "כמעט תאונה" המדווחים ומנותחים‪,‬‬
‫מספר ניתוחי בטיחות במטלה (‪ )JSA‬שמבוצעים‪ ,‬ומספר תיקוני הבטיחות‬
‫שנעשו בעקבות הזמנות עבודה והליכים אחרים‪.‬‬
‫כל הקריטריונים למדידה המצוינים לעיל כוללים מדידת הצלחות והישגים ולא רק מדידה‬
‫של כישלונות‪ ,‬טעויות ופגיעות‪.‬‬


Slide 26

‫גיליון נתונים למילוי בעת תצפית בטיחות‬
‫(על‪-‬פי‪)US-DOE, 2002 :‬‬
‫התנהגויות קריטיות‬

‫בטוח‬

‫‪ 1.0‬ציוד מגן אישי‬

‫‪ 1.1‬עין ‪ /‬פנים‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.2‬כף יד‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.3‬גוף‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.4‬כף רגל‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.5‬נפילה‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.6‬שמיעה‬

‫‪‬‬

‫‪ 1.7‬ראש‬

‫‪‬‬

‫מספר‬
‫בסיכון‬

‫מספר‬
‫כולל‬

‫עובד‬
‫מסכים‬
‫(כן‪/‬לא)‬

‫חובה להוסיף הערות בכתב (ללא ציון‬
‫שמות) עבור כל התנהגות בסיכון ועבור‬
‫התנהגויות אחרות‪.‬‬

‫אילו מצבים ‪ /‬התנהגויות בסיכון נצפו?‬


Slide 27

‫גיליון נתונים למילוי בעת תצפית בטיחות‬
‫(על‪-‬פי‪)US-DOE, 2002 :‬‬
‫התנהגויות קריטיות‬

‫בטוח‬

‫‪ 2.0‬תנוחה ושימוש בגוף‬

‫‪ 2.1‬גוף בנתיב מעבר‬
‫האנרגיה‬

‫‪‬‬

‫‪ 2.2‬הרמה‬

‫‪‬‬

‫‪ 2.3‬נקודת‬
‫אחיזה‪/‬תפיסה‬

‫‪‬‬

‫‪ 2.4‬תנוחה מאומצת‬

‫‪‬‬

‫מספר‬
‫בסיכון‬

‫מספר‬
‫כולל‬

‫עובד‬
‫מסכים‬
‫(כן‪/‬לא)‬

‫חובה להוסיף הערות בכתב (ללא ציון‬
‫שמות) עבור כל התנהגות בסיכון ועבור‬
‫התנהגויות אחרות‪.‬‬


Slide 28

‫גיליון נתונים למילוי בעת תצפית בטיחות‬
‫(על‪-‬פי‪)US-DOE, 2002 :‬‬
‫התנהגויות קריטיות‬

‫בטוח‬

‫מספר‬
‫בסיכון‬

‫מספר‬
‫כולל‬

‫עובד‬
‫מסכים‬
‫(כן‪/‬לא)‬

‫חובה להוסיף הערות בכתב (ללא‬
‫ציון שמות) עבור כל התנהגות‬
‫בסיכון ועבור התנהגויות אחרות‪.‬‬
‫מדוע התרחשו מצב ‪ /‬התנהגות אלה? (שאל‬
‫את העובד)‬

‫‪ 3.0‬ציוד וכלים‬
‫‪ 3.1‬שימוש ‪ /‬בחירה‬

‫‪‬‬

‫‪ 3.2‬מצב‬

‫‪‬‬

‫‪ 3.3‬חניית כלי רכב‬

‫‪‬‬

‫‪ 3.4‬עיצוב (היבטים‬
‫ארגונומיים)‬

‫‪‬‬


Slide 29

‫גיליון נתונים למילוי בעת תצפית בטיחות‬
‫(על‪-‬פי‪)US-DOE, 2002 :‬‬
‫התנהגויות קריטיות‬

‫בטוח‬

‫מספר‬
‫בסיכון‬

‫מספר‬
‫כולל‬

‫עובד‬
‫מסכים‬
‫(כן‪/‬לא)‬

‫חובה להוסיף הערות בכתב (ללא‬
‫ציון שמות) עבור כל התנהגות‬
‫בסיכון ועבור התנהגויות אחרות‪.‬‬

‫‪ 4.0‬עיניים ממוקדות בתהליך‪/‬בידיים‬
‫‪ 4.1‬עיניים ממוקדות‬
‫בתהליך‬

‫‪‬‬

‫‪ 4.2‬עיניים ממוקדות‬
‫בידיים‬

‫‪‬‬

‫מדוע הפעילות התבצעה כך? (שאל‬
‫את העובד)‬


Slide 30

‫סוף המצגת‬

‫ד"ר אבי גריפל‬
‫טל'‪ 0775340118 :‬פקס‪ 0773220580 :‬נייד‪052-2479712 :‬‬
‫מייל‪ [email protected]:‬אתר‪www.avi-griffel.com :‬‬