מולסת סויה גלוטן פיד סחיט עגבניות קליפות הדר סיבי סויה גפת בירה סוגוט גפת תירס לחה DDG אגרימול סומול לימונית מי שריה השימוש במוצרי לוואי - יתרונות וחסרונות גפת זיתים זבל עוף פלומת כותנה מאדר ליקר קלימול פסולת כותנה מי.

Download Report

Transcript מולסת סויה גלוטן פיד סחיט עגבניות קליפות הדר סיבי סויה גפת בירה סוגוט גפת תירס לחה DDG אגרימול סומול לימונית מי שריה השימוש במוצרי לוואי - יתרונות וחסרונות גפת זיתים זבל עוף פלומת כותנה מאדר ליקר קלימול פסולת כותנה מי.

‫מולסת סויה‬
‫גלוטן פיד‬
‫סחיט עגבניות‬
‫קליפות הדר‬
‫סיבי סויה‬
‫גפת בירה‬
‫סוגוט‬
‫גפת תירס לחה‬
‫‪DDG‬‬
‫אגרימול‬
‫סומול‬
‫לימונית‬
‫מי שריה‬
‫השימוש במוצרי לוואי ‪ -‬יתרונות וחסרונות‬
‫גפת זיתים‬
‫זבל עוף‬
‫פלומת כותנה‬
‫מאדר ליקר‬
‫קלימול‬
‫פסולת כותנה‬
‫מי גבינה‬
‫לחם‬
‫שוס‬
‫פרמול‬
‫קליפות סויה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫מי סוכר‬
‫קליפות הדר‬
‫גפת בירה‬
‫גפת תירס‬
‫לימונית‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫אטרקטיביות המחיר?‬
‫מחיר המנה‬
‫רפת קיבוצית מאכילה ‪ 250‬חולבות סה"כ ‪ 300‬מנות‬
‫רווח יומי של ‪₪ 300‬‬
‫חיסכון שנתי של ‪₪ 110,000‬‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫נושאים לדיון‬
‫• רקע‬
‫• קשיים וחסרונות בשימוש במוצרי לוואי‬
‫• יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫נושאים לדיון‬
‫• רקע‬
‫• קשיים וחסרונות בשימוש במוצרי לוואי‬
‫• יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫רקע ‪ -‬מי הם מוצרי הלוואי‬
‫• מזונות עיקריים – שחתות‪ ,‬תחמיצים‪ ,‬כוספאות‬
‫וגרעינים עמילניים‬
‫• השאר מוגדרים כמוצרי לוואי‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫חלב ‪ -‬מי לקטוז‪/‬מי גבינה‪/‬סוגוט‬
‫לימונית – תוצר תעשיית תמציות הלימון‬
‫סחיט עגבניות‬
‫גפת זיתים‬
‫קליפות הדרים ‪ -‬טריות‪/‬מוחמצות‬
‫זבל עוף ‪ -‬חימום‪/‬החמצה‬
‫שומר שקד‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫רקע ‪ -‬מה הם מוצרי לוואי‬
‫• מרכיבים משניים הנוצרים‪/‬נותרים בתהליך הייצור‬
‫או העיבוד של מוצר תעשייתי‬
‫– הפקת מזונות כוללים‪ ,‬אבות מזון או מוצר תעשייתי‬
‫שאינו מזון‬
‫• סיווג מוצרי הלוואי‬
‫– רטיבות‪:‬‬
‫רטוב‬
‫קליפות הדר‬
‫לח‬
‫יבש‬
‫גפת בירה‬
‫שומר שקד‬
‫חלבון‬
‫פחמימות‬
‫– מזינים‪:‬‬
‫בינונית‬
‫גבוהה‬
‫– נעכלות‪:‬‬
‫– בעל חיים‪/‬כושר השימור‪/‬מחיר‪/‬עונה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫דופן תא‬
‫נמוכה‬
‫עיבוד פולי סויה – "סולבר" אשדוד‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫עיבוד גרעיני תירס "גלעם" מענית‬
‫גלוטן מיל‬
‫עמילן‬
‫נבט‬
‫גפת תירס‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫שבר תירס‬
‫רקע – אלו השפעות יש למזון‬
‫• השפעות על כושר הייצור‪ ,‬הבריאות ואיכות המוצר‬
‫• השפעה על צריכת מזון‬
‫– האם קיימת השפעה חיובית?‬
‫– השפעה שלילית‬
‫• חומצה אצטית‪ ,‬רעלנים ושחתות טריות?‬
‫– גיל‪ ,‬מצב מטבולי‪ ,‬גודל מטבולי‬
‫– הרכב המנה‬
‫• ‪HOT- Hepatic Oxidative Theory‬‬
‫• ‪SARA – Sub Acute Ruminal Acidosis‬‬
‫• כמות דופן התא‪/‬נעכלות המנה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫רקע – מהי תרומתו של מזון?‬
‫• תנועתיות הכרס‪ ,‬ויסות אכילה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חלבון‪ ,‬ח אמינית‪,‬‬
‫מינרלים‪ ,‬חומצות שומן ייחודיות‪ ,‬ויטמינים ועוד‬
‫– חלבון ואנרגיה ומזון גס כמזינים עיקריים‬
‫– תוספי מזון ייחודיים‬
‫• זמינות‪/‬תרומת המזינים‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫ניסויי הזנה פרטניים‬
‫ספרות‬
‫הרכב כימי‪/‬בדיקות מעבדה‬
‫נעכלות ותרומה מטבולית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫זמן מעבר המזון‬
‫תחרות‬
‫פיזיולוגיה של הצמח‬
‫מבנה פיסיקאלי‬
‫עיבוד המזון‬
‫הרכב המנה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫החומר‬
‫נעכלות בכרמ"ל‬
‫קליפות תפוזים ואשכוליות‬
‫כ‪95%-‬‬
‫גפת תירס‬
‫כ‪90%-‬‬
‫גפת בירה‬
‫כ‪57%-‬‬
‫קליפות חמניות‬
‫כ‪30%-‬‬
‫פלומת כותנה מטופלת‬
‫כ‪30%-‬‬
‫קליפות בוטנים‬
‫כ‪10%-‬‬
‫אספסת‬
‫כ‪65%-‬‬
‫‪?88%‬‬
‫הייצור‬
‫מטרת‬
‫מהי‬
‫כ‪-‬‬
‫לימונית‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫באדיבות דר‪ .‬רן סולומון‬
‫נושאים לדיון‬
‫‪ ‬רקע‬
‫• קשיים וחסרונות בשימוש במוצרי לוואי‬
‫• יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫חסרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫• חסרונות‬
‫שימור‪/‬שינוי הרכבי מנה‬
‫– עונתיות‬
‫תמחור בקניה‪/‬הובלה‪/‬קלקול‪/‬פחתים‬
‫– רטיבות‬
‫בטיחות‪/‬צריכת מזון‬
‫– ריכוז חומרים‬
‫– פגיעה באיכות המוצר‬
‫– בדיקות מעבדה והערכת המוצר והתאמתו למנה‬
‫• הערכת אנרגיה‬
‫• הערכת זמינות ופריקות החלבון‬
‫• השפעת תהליכי העיבוד על זמינות מזינים‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
“Solving the problems
associated with predicting feed
values from plant composition
requires understanding plant
chemistry and physiology,
subjects that animal-oriented
scientist ….do not always
understand very well”
"‫" החקלאית‬- ‫ד"ר חן גילד‬
‫טרמינולוגיה שימושית‬
‫• ספק אנרגיה = מזון אשר תכולת האנרגיה שלו‬
‫גבוהה מתכולת האנרגיה במנה‬
‫– מקור האנרגיה יכול להיות מפחמימות מבניות ושאינן‬
‫מבניות‪ ,‬חלבון ושומן‬
‫• ספק חלבון = מזון אשר תכולת החלבון שלו גבוהה‬
‫מתכולת החלבון במנה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫טרמינולוגיה שימושית‬
‫• ספק סיב = מזון אשר תכולת הסיב שבו גבוהה‬
‫מתכולת הסיב במנה‬
‫– הסיב יכול להיות ממקור גס או מרוכז‬
‫– רמת האפקטיביות בכרס של הסיב תלויה במקור הסיב‬
‫ובעיבוד‬
‫• מזונות רבים מספקים יותר מתכולת מזון אחת‬
‫בהתאם למטרת הייצור‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫כיצד נעריך את תרומת‬
‫האנרגיה של מוצרי הלוואי‬
‫• חום שריפה?‬
‫– קלורימטר‬
‫• שומנים ‪> 2.5‬חלבונים ‪ >1.7‬פחממות ‪1‬‬
‫• שימוש?‬
‫– תירס ‪ 4.5‬קלוריות‪/‬גרם‬
‫– קש שבולת ‪ 4.7‬קלוריות‪/‬גרם‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫מהי תרומת האנרגיה של מוצרי הלוואי‬
‫השפעות ברמת בעל החיים‬
‫השפעות ברמת המזון‬
Gross Energy
Digestible Energy
Fecal Losses
Urine Losses
Gaseous Losses
Metabolizable Energy
Heat Increment Losses
Work of Digestion
Heat of
Nutrient
Metabolism
Heat of Fermentation
Total Heat Production
Net Energy
ATP
"‫" החקלאית‬- ‫ד"ר חן גילד‬
‫מהי תרומת האנרגיה של מוצרי הלוואי‬
‫הקשר בין סיב לאנרגיה‬
‫• יתרונות‬
‫– שיפור תהליך התסיסה‬
‫– הגדלת נפח הכרס‬
‫• חסרונות‬
‫– זמינות תכולות כימיות‬
‫– ייצור חום‬
‫– שינוי יחס חש"ן‬
‫• איזה סיב קיים‬
‫במוצרי הלוואי???‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫מהי תרומת החלבון של מוצרי הלוואי‬
‫• חלבון‬
‫– מעל ‪ 50‬חומצות אמיניות‬
‫– באנליזה הכימית נמדד החנקן‬
‫• מהווה כ ‪ 16%‬מהחלבון ולכן מוכפל ב ‪6.25‬‬
‫– עודפי חנקן מופרשים בשתן‪ ,‬בחלב ובצואה‬
‫• מדוע חשוב להעריך‬
‫את תרומת החלבון?‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫עלויות מזון‬
‫יכולת הכללה של מזינים אחרים הדרושים לייצור‬
‫זיהום הסביבה‬
‫עלויות אנרגיה לפינוי החנקן העודף‬
‫השפעות שליליות‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫‪Urea‬‬
‫אמין‬
‫מהם מקורות החנקן‬
‫‪Ammonia‬‬
‫• תרכובת חב"ח – מולקולות חנקן נמוכות משקל‬
‫– צמחי‪ ,‬אנדוגני‪ ,‬תוצרי לוואי‪/‬תוספי מזון‪ ,‬שימור‪...‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חלבון ממקור חומרי תשמורת בצמח‬
‫חלבון המהווה חלק משלד הצמח‬
‫חלבון ממקור העלים‬
‫חלבון מהחי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫‪Nitrate‬‬
‫מהי תרומת החלבון של מוצרי הלוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫חלבון כללי‬
‫חלבון פריק‬
‫בכרס‬
‫חלבון‬
‫שרידי‬
‫פפטידיםתרומת החלבון של מוצרי הלוואי‬
‫מהי‬
‫אמוניה‬
‫ח" א‬
‫חלבון חיידקים‬
‫ח"א‬
‫חלבון‬
‫מטבולי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫ח"א‬
‫ספיגה במעיים‬
‫מהי תרומת החלבון של מוצרי הלוואי‬
‫• הערכת הפריקות‪/‬שרידות חשובה לחיזוי התרומה‬
‫– שיפור יעילות ייצור החלבון החיידקי‬
‫• הקטנת אבדנים‬
‫• שיפור אספקת החנקן למעכלי הסיב "האיטיים"‬
‫עקומת רוויה‬
‫– הקטנת השפעות שליליות‬
‫פוריות‬
‫תפקוד כבד‬
‫– האם הרכב חומצות האמינו בחלבון השרידי מתאים?‬
‫– מה מידת הנעכלות של החלבון השרידי?‬
‫משפיעי פריקות‬
‫קשורים למזון‬
‫קשורים לתפקוד הכרס‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫סיכום‪ :‬מדוע קשה להעריך את‬
‫תרומת החלבון של מוצרי הלוואי‬
‫• האנליזה הכימית אינה מבארת את מקור החלבון‬
‫• תרומת העיבוד למידת הפריקות אינה ברורה‬
‫– טיפולים תרמיים תורמים לשרידות‬
‫• מה יקרה לכמות החלבון החיידקי?‬
‫– תיתכן אספקת חלבון למעכלי הסיב והעלאת ייצור חלבון חיידקי‬
‫באופן עקיף‬
‫• מה יקרה לכמות החלבון המטבולי?‬
‫– יתכן אבדן של נעכלות‬
‫• כושר הניצול של חב"ח בעודף?‬
‫• מחסור בגופרית ואנרגיה ברת תסיסה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫השפעות אפשריות לשימוש במוצרי לוואי‬
‫הרכב מנה שגוי‬
‫קלקול‬
‫הערכת מזון שגויה‬
‫צריכת מזון‬
‫ניצולת מזון‬
‫פחותה‬
‫תפקוד כבד‬
‫עקומת רוויה‬
‫מאזן אנרגטי שלילי‬
‫יצרנות ופוריות‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫הפרעות עיכול‬
‫קליפות הדר‬
‫לימונית‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫נושאים לדיון‬
‫‪ ‬רקע‬
‫‪ ‬קשיים וחסרונות בשימוש במוצרי לוואי‬
‫• יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫• עלות המזון‬
‫– מהו היתרון היחסי של מרכזי מזון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כוח קניה דומה לזה של התארגנויות‬
‫הובלה מייקרת‬
‫התחייבות למוצר אחיד‪ ,‬בטוח וזול‬
‫שימוש במוצרי לוואי לחים‬
‫– מחירי הגרעינים והמזונות סוחבים כלפי מעלה את מחיר מוצרי‬
‫הלוואי‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫• ערך תזונתי‬
‫– גיוון מקור המזינים השונים‬
‫• אנרגיה‪/‬חלבון‪/‬דופן תא‬
‫– שיפור נעכלות רכיבי המנה דרך שיפור תנאי התסיסה‬
‫תוספת סיב‬
‫סנכרון מקורות החנקן והאנרגיה‬
‫גז‬
‫סיב‬
‫הקטנת העומס החומצי‬
‫דרך המרת כמות העמילן‬
‫במקורות אנרגיה פחות "עויינים"‬
‫נוזל‬
‫מניעת מיון‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫• רטיבות‬
‫‪60.00‬‬
‫– דוגמא למנה יבשה במשק‬
‫שסובל מבעיית צליעות‬
‫על רקע מטבולי‬
‫‪50.00‬‬
‫‪40.00‬‬
‫אחרי מיון‬
‫‪30.00‬‬
‫מזון מהעגלה‬
‫‪20.00‬‬
‫‪10.00‬‬
‫‪0.00‬‬
‫אבקות‬
‫• תכונות אורגנולפטיות חיוביות?‬
‫• איכות הסביבה‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫גרעינים‬
‫גס‬
‫גס מאד‬
‫סה"כ רטובים‬
‫סה"כ לחים‬
‫סה"כ יבשים‬
‫סה"כ כולם‬
‫אלפי‬
‫טונות‬
‫‪426‬‬
‫‪178‬‬
‫‪23‬‬
‫‪626‬‬
‫אלפי‬
‫אלפי ‪ $‬טון ח"י‬
‫‪81‬‬
‫‪13670‬‬
‫‪123‬‬
‫‪7861‬‬
‫‪22‬‬
‫‪2333‬‬
‫‪226 23864‬‬
‫עלות יבוש והטמנה שלא באמצעות ניצול מערכת העיכול של מע"ג‬
‫לצורך יצור חלב ובשר היא‪...‬‬
‫‪ 55‬מיליון ‪₪‬‬
‫(על פי נתונים וחישובים של לירון תמיר‪ ,‬מועצת החלב)‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬
‫באדיבות דר‪ .‬רן סולומון‬
‫יתרונות השימוש במוצרי לוואי‬
‫• משמשים כחלופות למצבי מחסור במספוא גס‬
‫איכותי ואו גרעינים עמילניים תוך שמירה על רמת‬
‫הייצור ובריאות המקנה (י‪ .‬מירון וחוב' ‪)2007-2012‬‬
‫ד"ר חן גילד ‪ "-‬החקלאית"‬