Transcript lec2_2

‫מבנה שלישוני‬
‫מבנה המתקבל כאשר אזורים שונים של מבנה שניוני בשרשרת‬
‫הפוליפפטידית נארזים אחד מול השני לקבלת מבנים מקופלים‬
‫מיגלובין‪-‬לאחר קיפולו ליצירת‬
‫מבנה תלת‪-‬מימדי‬
‫החלבון מסוגל לבצע את תפקידו‬
‫דוגמאות של חלבונים מקופלים‬
‫מאפייני החלבון המקופל‬
‫חלבונים מסיסים במים‪:‬‬
‫חומצות אמינו טעונות נמצאות בחוץ‬
‫חומצות אמינו הידרופוביות נמצאות בפנים‬
‫חלבונים שיושבים בממברנות‪:‬‬
‫חומצות אמינו טעונות נמצאות בפנים‬
‫חומצות אמינו הידרופוביות נמצאות בחוץ‬
‫מהו הכוח העיקרי המניע את תהליך הקיפול?‬
‫האפקט ההידרופובי‪ ,‬נובע מתכונות המים כממס פולרי‬
‫אדום‪-‬חומצות אמינו הידרופוביות‬
‫ירוק –חומצות אמינו הידרופיליות‬
‫ייצוב המבנה השלישוני באמצעות‬
‫קשרים די‪-‬סולפתיים הנוצרים בין‬
‫שתי מולקולות של חומצה אמינית‬
‫צסטאין‬
‫מבנה רבעוני‬
‫מספר שרשראות פוליפפטידיות מסוגלות להתאגד ליצירת אוליגומר‬
‫כל שרשרת היא תת‪-‬יחידה בפפטיד‬
‫קשרים די‪-‬סולפידים תורמים לייצוב המבנה הרבעוני‬
‫הררכיה בארכיטקטורה של חלבונים ‪ -‬סיכום‬
‫מבנה ראשוני (רצף)‪ :‬חומצות אמיניות קשורות בקשרים פפטידים‬
‫מבנה שניוני‪ :‬מיצב בעיקר על‪-‬ידי קשרי מימן‬
‫מבנה שלישוני‪:‬‬
‫מיצב על‪-‬ידי קשרים מימן‪ ,‬אינטרקציות ואן‪-‬דר ואלס‪,‬‬
‫אלקטרוסטטיות והידרופובות‪ ,‬קשרים די‪-‬סולפידים‬
‫מבנה רבעוני‪:‬‬
‫מיצב על‪-‬ידי קשרי מימן‪ ,‬אינטרקציות ואן‪-‬דר ואלס‪,‬‬
‫אלקטרוסטטיות והידרופובות‪ ,‬קשרים די‪-‬סולפידים‬
‫דהנטורציה של חלבונים‬
‫דנטורציה של חלבונים ‪ -‬שינוי במבנה שלישוני ורבעיוני של החלבונים‬
‫ממבנה הנטיבי מתקבל מבנה אקראי‪ .‬תהליך החזרה ממצב של מבנה אקראי‬
‫(דנטורטיבי) למבנה נטיבי נקרא רה‪-‬נטורציה‬
‫ראגנטים כמו ‪ Urea‬ו‪ Guanidium chlorid-‬מחלישים את האפקט ההידרופובי‬
‫ובכך גורמות לדנטורציה של החלבונים‬
‫‪ b-mercaptoethanol‬חומר הגורם לחיזור קשרים די‪-‬סולפידיים‬
‫גורם לדנטורציה של חלבונים‬
‫דנטורציה של חלבונים ‪ -‬סיכום‬
‫טיפול‬
‫האינטרקציות‬
‫שנהרסות‬
‫כולם‬
‫‪ pH‬קיצוני‬
‫דטרגנטים‬
‫קשרים יונים וקשרי‬
‫מימן‬
‫קשרים הידרופוביים‬
‫אוריאה‪ ,‬גואנידין‬
‫כלוריד‬
‫בטא‪-‬מרקפטו‪-‬‬
‫אתנול‪DDT ,‬‬
‫קשרי מימן‪ ,‬קשרים‬
‫הידרופוביים‬
‫קשרים די‪-‬‬
‫סולפידיים‬
‫חום‬
‫הנסיונות של כריס אנפינסן (‪)1963‬‬
‫החוקר בודד במבחנה חלבון נקי (ריבונוקלאז) במבנה הנטיבי שלו‪.‬‬
‫(חלבון זה מכיל קשרי ‪ .) S-S‬חלבון היה בעל פעילות ביולוגית‬
‫בעזרת ‪ 8 M Urea‬ו‪ b-mercaptoethanol -‬החוקר גרם לדנטורציה של‬
‫החלבון – החלבון הפך להיות בעל מבנה אקראי‪ .‬בבדיקת הפעילות הביולוגית‬
‫החלבון נמצא ללא פעילות ‪ .‬נעשת רה‪-‬נטורציה של החלבון על‪-‬ידי הוצאות‬
‫הראגנטים (דיאליזה) ושוב נבדקה פעילות הביולוגית של החלבון ונמצא שאחרי‬
‫הרנטורציה הפעילות הביולוגית של החלבון חזרה‪.‬‬
‫מה המסכנה העולה מניסוי זה?‬
‫חקר חלבונים ‪ -‬שיטות‬
‫שיטות לניקוי חלבונים‬
‫קביעת רצף של חומצות אמינו‬
‫שיטות אימוניות לחקר חלבונים‬
‫שיטות לקביעת מבנה תלת ממדי של החלבון‬
‫תכונות החלבונים המשמשים כבסיס להפרדה‪:‬‬
‫מסיסות‬
‫גודל או משקל מולקולרי‬
‫מטען‬
‫זיקה (‪)affinity‬‬
‫הפרדה על‪-‬פי מסיסות‪:‬‬
‫מוסיפים לפרקציה תאית שממנה רוצים להפריד חלבון מסויים כמות מסויימת‬
‫של ‪( ammonium sulfate‬מלח) מכניסים תערובת למבחנת צנטריפוגה ומקבלים ‪ 2‬פרקציות‪:‬‬
‫משקע עם חלבונים פחות מסיסים ונוזל עליון עם חלבונים יותר מסיסים‪.‬‬
‫הפרדה על‪-‬פי משקל מולקולרי‪:‬‬
‫‪ .1‬דיאליזה – מפרידה בין מקרומולקולות למולקולות קטנות‬
‫‪ :gel filtration .2‬הפרדה של מולקולות על‪-‬פי גודל (מבנה נטיבי של חלבון)‬
‫‪ .3‬אלקטרופורזה על גבי ג'ל בתנאים דנטורטיביים‪.‬‬
‫הפרדה על‪-‬פי מטען‪:‬‬
‫‪ .1‬כרומוטוגרפיה באמצעות שרפים טעונים‬
‫‪ .2‬הפרדה בג'ל על‪-‬פי מטען )‪(isoelectric focusing‬‬
‫הפרדה על פי מטען וגודל‬
‫ג'ל דו מימדי‬
‫הפרדה על‪-‬פי זיקה‪:‬‬
‫קולונות זיקה )‪(Affinity chromatography‬‬
‫ניקוי חלבון‬
‫הפרדת ראשונית למרכיבי התא‬
‫שבירת תאים‬
‫צנטריפוגה‬
‫ציטוזול‬
‫שברי תאים‬
‫מיטוכונדריות פרקציה של‬
‫גרעיני‬
‫התאים‬
‫לוקחים פרקציה רצויה ומפרידים חלבון על‪-‬פי תכונותיו‬
‫מעכב אחר ניקוי חלבון נעשה בעזרת מבחן פעילות )‪(assay‬‬
‫‪ – Salting out‬הפרדה ע"פ מסיסות‬
‫במרבית החלבונים מסיסותם יורדת‬
‫כאשר ריכוז המלחים עולה‪.‬‬
‫לתופעה זו קוראים ‪.salting out‬‬
‫ריכוז המלחים בו חלבון מאבד את‬
‫מסיסותו שונה בין חלבון לחלבון‪,‬‬
‫לכן ניתן לחלק את תמיסת תערובת‬
‫החלבונים למקטעים (פרקציות)‪.‬‬
‫לדוגמא לחלבון אלבומין (בסרום) יש צורך בריכוז של ‪ 2.4M‬אמוניום‬
‫סולפט‪ ,‬ואילו לפיברינוגן (מעורב בקרישת הדם) מספיק ריכוז של ‪.0.8M‬‬
‫‪ Salting out‬משמש גם לריכוז חלבונים מתמיסות מהולות‪ .‬לצורך הסרת‬
‫המלחים ניתן להשתמש בדיאליזה‪.‬‬
‫דיאליזה (‪– )Dialysis‬‬
‫הפרדה ע"פ גודל‬
‫ניתן להפריד חלבונים ממולקולות‬
‫קטנות (כגון מלחים) ע"י דיאליזה‪,‬‬
‫זאת באמצעות שימוש בממבראנה‬
‫חדירה למחצה‪.‬‬
‫מולקולות הגדולות באופן משמעותי‬
‫מגודל הנקבוביות יישארו בתוך‬
‫שקית הדיאליזה‪ .‬מולקולות קטנות‬
‫ויונים יכולים לעבור את הממבראנה‬
‫עד להשוואת ריכוזים‪.‬‬
‫בשלב זה ניתן להחליף את התמיסה החיצונית ולחזור על התהליך‪.‬‬
‫ערבוב מסייע להגיע לשיווי משקל בזמן קצר יותר‪.‬‬
‫‪Ion Exchange‬‬
‫מחלף יונים‬
‫המטען הכללי של החלבון תלוי ב‪ pH-‬שבו הוא נמצא‬
‫מחלף אנינים‪ :‬משתמשים בשרף בעל מטענים חיוביים‬
‫משתמשים בבופר בעל ‪ pH‬מעל ה‪ pH-‬האיזואלקטרי של החלבון‬
‫(מטען כללי של החלבון שלילי) החלבון נקשר לשרף ומשחררים‬
‫אותו עם ריכוז עולה של תמיסת מלח‪.‬‬
‫)‪DEAE cellulose (or sephadex‬‬
‫מחלף קטיונים‪ :‬ממשתמשים בשרף בעל מטענים שליליים‬
‫משתמשים בבופר בעל ‪ pH‬מתחת ה‪ pH-‬האיזואלקטרי של החלבון‬
‫(מטען כללי של החלבון חיובי) החלבון נקשר לשרף ומשחררים‬
‫אותו עם עם ריכוז עולה של תמיסת מלח‪.‬‬
‫‪CM-cellulose or Sephadex.‬‬
‫‪Gel filtration‬‬
‫כרומוטוגרפיה על פי גודל‬
‫משתמשים בשרף עם פורות )‪ (pores‬כאשר יש‬
‫אפשרות לשלוט בגודל של הפורות‪ .‬מולקולות קטנות‬
‫מספיק מסוגלות להכנס אל הפורות ולצאת מתוכם‪.‬‬
‫מולקולות גדולות יותר עוברות בין הפורות‪ .‬לכן מולקולות‬
‫גדולות יוצאת ראשונות מהקולונה ומולקולות קטנות‬
‫יוצאות אחרונות‪.‬‬
‫השרפים הם בדרך כלל‬
‫‪dextrans, agarose ,polyacrylamide‬‬
‫‪HPLC‬‬
‫(‪)High Performance Liquid Chromatography‬‬
‫הפרדה ע"פ גודל‬
‫מכשיר להפרדת חלבונים קטנים‬
‫ופפטידים המורכב מכדורים קטנים‬
‫בעלי נקבוביות‪ .‬זמן ההרצה‬
‫בהתאם לגודל החלבון (קטנים‬
‫יופיעו קודם)‪.‬‬
‫תמיסת החלבונים מוזרקת בלחץ‬
‫גבוה‪.‬‬
‫החלבונים נעים על גבי ממס נוזלי‬
‫שמהווה את הפאזה הניידת‪.‬‬
‫‪ HPLC‬מורכב ממיכל הפאזה הניידת‪ ,‬משאבה‪,‬‬
‫‪ –injector‬בו מזריקים את הדוגמא‪ ,‬קולונה‬
‫להפרדה (המורכבת מכדורים קטנים בעלי‬
‫נקבוביות)‪ ,‬וגלאי (‪.)detector‬‬
‫‪-‬‬
‫כרומטוגרפית אפיניות‬
‫( ‪- )Affinity chromatography‬‬
‫הפרדה לפי זיקה ‪ /‬קישור‬
‫שיטה זו משתמשת בתכונה שיש לחלבונים‬
‫רבים לקשור בזיקה (אפיוניות) גבוהה לקבוצות‬
‫כימיות שונות‪ .‬לדוגמא ניתן להפיק חלבון‬
‫המופק מצמחים ‪ Concanavalin A‬ע"י‬
‫העברתו בקולונה עם שרף המכיל שיירי גלוקוז‪.‬‬
‫חלבון זה יקשר באפיוניות רבה לגלוקוז‪ ,‬ואילו‬
‫שאר החלבונים לא יקשרו‪ .‬לאחר מכן ניתן‬
‫לשחרר את ה‪ Concanavalin A -‬ע"י הוספת‬
‫תמיסה מרוכזת של גלוקוז‪ .‬הגלוקוז בתמיסה‬
‫יחליף את שיירי הגלוקוז בשרף‪.‬‬
Affinity
Chromatography
‫הפרדת חלבונים בשיטת אלקטרופורזה על‪-‬גבי הג'ל )‪(SDS-PAGE‬‬
‫קביעת משקל המולקולרי של חלבון‬
‫קיים יחס הפוך בין משקל מולקולרי של חלבון לבין המוביליות שלו בג'ל‬
‫‪Marker‬‬
‫‪100 kDa‬‬
‫‪90 kDa‬‬
‫‪75 kDa‬‬
‫‪60 kDa‬‬
‫‪40 kDa‬‬
‫‪25 kDa‬‬
‫‪15 kDa‬‬
‫הפרדה בשני כיוונים –‬
‫על בסיס מטען חשמלי וגודל‬
‫אלקטרופורזה דו‪-‬מימדית‬
‫(‪)Two-Dimensional Electrophoresis‬‬
‫חלבונים ניתן להפריד גם לפי המטען שלהם‪ .‬לכל‬
‫חלבון יש מידת ‪ pH‬שבה המטען הכללי של החלבון‬
‫יתאפס‪ .‬לנקודה זו קוראים נקודה איזואלקטרית‬
‫(‪.)isoelectric point‬‬
‫כאשר נכין ג'ל עם גרדיאנט של ‪ ,pH‬כל חלבון‬
‫יעצור בנקודה שהמטען שלו יתאפס‪.‬‬
‫לאחר מיכן ניתן להפריד ע"פ גודל (‪)SDS PAGE‬‬
‫– כך נקבל הפרדה דו‪-‬מימדית בעלת רזולוציה‬
‫מאוד גבוהה‪ .‬כאשר ההפרדה האופקית היא לפי‬
‫מטען‪ ,‬וההפרדה האנכית היא לפי גודל‪.‬‬
‫בדיקת יעילות ניקוי של חלבון‬
‫ע"י חישוב פעילות ספציפית בכל שלב‪ .‬לשם כך יש‬
‫צורך לחשב את כמות החלבון הכללית בכל שלב‪.‬‬
‫פעילות ספציפית – הפעילות הכללית של החלבון‬
‫מחולקת בכמות החלבון‪.‬‬
‫קביעת רצף של חומצות אמינו‬
‫‪ .1‬קביעת תכולת החומצות האמינו נעשית על ידי הידרוליזה חומצית‬
‫ב – ‪ 24h 110oC‬והפרדה של החומצות האמיניות השונות בעזרת‬
‫‪HPLC‬‬
‫כל חומצה אמינית יוצאת בזמן אחר מהקולונה‬
‫‪ .2‬קביעת החומצה המצויה בקצה האמיני‬
‫שימוש בראגנט סנגר )‪Sanger reagent- FDNB (1-fluoro-2,4-dinitrobenzene‬‬
‫זיהוי החומצה האמינית נעשה על ידי ‪HPLC‬‬
‫‪ .3‬קביעת רצף של פפטיד קצר‪ ,‬ראקצית אדמן ‪Edman degradation -‬‬
‫ראגנט אדמן נקשר לחומצה האמינית הראשונה (קצה אמיני) ולאחר‬
‫הידרוליזה עדינה לא‬
‫נפגע שאר השרשרת‬
‫הפוליפפטידית וניתן‬
‫לחזור על התהליך‬
‫באופן זה ניתן‬
‫לקבוע את הרצף‬
‫בד"כ ניתן לקבוע‬
‫את ‪ 50‬חומצות‬
‫האמינו הראשונות‬
‫מכלל רצף החלבון‬
‫א‬
‫‪ .4‬חיתוך החלבון לשרשראות פולי‪-‬פפטידיות קצרות יותר‬
‫פרוטאזות מזרזות הידרוליזה של קשרים פפטידים‬
‫טריפסין מזרז חיתוך של קשר פפטידי אחרי חומצות אמיניות מסוג ‪Lys or Arg‬‬
‫כמוטריפסין מזרז חיתוך של קשר פפטידי אחרי חומצות אמיניות מסוג ‪Tyr or Phe‬‬
‫ראגנט כימי ציאנוגן ברומיד ‪ -‬מזרז הידרוליזה של הקשר הפפטידי אחרי חומצה‬
‫אמינית ‪Met‬‬
‫דגמא לקביעת רצף של פוליפפטיד‬
‫( נעשה עיכול עם טריפסין‬A) ‫ לקביעת רצף של פפטיד‬:‫שאלה‬
:‫ התקבלו התוצאות הבאות‬.‫וכימוטריפסין‬
Trypsin
2 peptides (B,C)
Chymotrypsin 1 peptide (D)
+ di-peptides
Tryptic peptides
(B) Ala-Ala-Ala-Trp-Gly-Lys
(C) Thr-Phe-Val-Lys
Chymotryptic peptide
(D) Val-Lys-Ala-Ala-Ala-Trp
?)A( ‫מהוא הרצף ההתחלתי של הפפטיד‬
‫חוקר במעבדה בודד פפטיד שמורכב מ‪ 8-‬חומצות אמיניות ‪:‬‬
‫‪.AVGWRVKS‬‬
‫הוא פירק אותו עם אינזים טריפסין‪ .‬איזה שיטה תעדיף‪/‬פי‪:‬‬
‫מחלף יונים או כרומוטגרפיה על פי גודל על‪-‬מנת להפריד בין התוצרים‪.‬‬
‫נמק‪/‬י את תשובתך‪.‬‬